במסגרת התגייסו זו, הקימה חברת סודהסטרים בפולין מרכז תמיכה עבור בני נוער פליטים מאוקראינה. מרכז התמיכה כולל מתחמי משחק ומנוחה.

המרכז הוקם תוך שיתוף פעולה עם ארגון Nienudno Poland – ארגון המקים מסגרות חינוכיות במטרה לייצר שגרה במידת האפשר עבור בני הנוער שנעקרו מבתיהם ומחיי השגרה שלהם – והוא מופעל על ידי עובדי סודהסטרים מכל העולם.

ההחלטה להקים את מרכז התמיכה לבני הנוער נועדה להשלים את החסר עבורם. ההחלטה התקבלה בסודהסטרים לאחר שארגון ה-Nienudno Poland סיפר לנציגי חברת סודהסטרים כי אוכלוסיית בני הנוער אינה מקבלת מענה מספק.

מדובר במרכז ייעודי לבני הנוער הממוקם בתוך מתחם הפליטים, הנמצא במרחק של כ-20 ק"מ ממרכז ורשה, ומגיעים אליו כ-10 אלפים איש מדי יום, רובם נשים וילדים.

במרכז שהקימו סודהסטרים בשיתוף עם Nienudno Poland ניתן למצוא אזורי משחק ומנוחה, אביזרי כושר, עמדות פלייסטיישן, עמדות מחשב, ובעיקר, נקודות חשמל, המאפשרות לאלו המגיעים אל מרכז התמיכה, להטעין את המכשירים הניידים שלהם ולשמור על קשר עם חברים ומשפחה.

חברת סודהסטרים רכשה עבור מרכז התמיכה את כל הציוד. אחת לעשרה ימים יוצאת משלחת של עובדי החברה מכל העולם על מנת לתפעל את המרכז ולהיות שם עבור הצעירים בשעתם הקשה. רובם של עובדים אלה הם דוברי השפה האוקראינית.  

גלית צוקר, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בחברת סודהסטרים אמרה עם פרסום הידיעה, כי "מבדיקות שערכנו גילינו שרובם המכריע של ארגוני התמיכה בפליטים שמים דגש מיוחד על אוכלוסיית הפעוטות והקשישים, בעוד שבני הנוער רבים אינם מקבלים מענה מספק לצרכיהם.

"בחרנו להקים מרכז מאובזר בציוד ומתקנים, שיהוו עבור בני הנוער, מקור לאסקפיזם ונחמה. החלטנו להוציא משלחות של עובדי החברה שיסייעו במלאכת הקודש של תפעול המרכז וליווי הצעירים בשעתם הקשה.

"הפרויקט מאגד בתוכו את כל ערכי סודהסטרים, ולא היה יכול לצאת לפועל לולא הרוח המדהימה והסוחפת של העובדים שלנו".

אייל שוחט, מנכ"ל סודהסטרים העולמי אמר עם פרסום הידיעה, כי "יחד עם העולם כולו נחרדנו מהמראות הקשים שהגיעו מהמלחמה והרגשנו שאנחנו חייבים לעשות משהו.

"ניסינו לחשוב איך נוכל לסייע, ולו במעט, והחלטנו להקים מרכז עבור הצעירים תחת השם 'אי השלום – ורשה'.

"שם זה מתכתב עם הכינוי 'אי של שלום' המזוהה עם מפעל הייצור שלנו בלהבים, אשר מהווה סמל לדו קיום ולעבודה משותפת בין ערבים ליהודים.

"אני נרגש מהפעילות שלנו עבור הצעירים ומודה לעובדים מכל העולם שהתנדבו לנסוע לפולין ולסייע בהפעלת המרכז הזה".

The post סודהסטרים הקימה בפולין מרכז סיוע לבני נוער פליטים מאוקראינה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

"אנחנו דואגים לעובדים בשלושת המעגלים: המעגל הראשון – העובד עצמו. המעגל שני של פעילות לעובד ובני\בנות זוג, והמעגל השלישי של המשפחה כולה.

"הרעיון הוא לגעת בכולם, ולתת למעגלים הכי רחבים להשפיע, וגם ליהנות מהחדשנות והצמיחה שהחברה מביאה לעולם.

"חשוב לנו ליהנות מהדרך שאנו עושים בדרך לכיבוש לפסגות עסקיות כמובילי שוק גלובלי, ובמקביל להשאיר מקום חשוב לא פחות, לחגיגות במתחמים המתקדמים שלנו וגם מהבית, כשעובדים מרחוק". 

האם פעילויות הרווחה בארגון בתקופה הנוכחית שונות מסוג פעילויות הרווחה שהיה נהוג לקיים בחברה לפני משבר הקורונה?

"כן, ולא. כמובן שאנחנו מתאימים את עצמנו למצב, שנמשך כבר שנתיים, והעמיד אותנו בפני מגבלות התקהלות ועבודה מרחוק.

"אך, דאגנו גם כאן להביא חדשנות, ולהמשיך ׳לגעת׳ באנשים. במקום פעילויות של מאות עובדים יחד באתרים שלנו ברחובות ובקריית גת, ערכנו אירוע חברה דרך הזום, וכך יכולנו לפגוש גם את המשפחות ואת ילדי העובדים.

"במסגרת הנחיות הקורונה, ובהיצמדות לכללי ההתקהלות, פתחנו קייטנה לילדי העובדים בקיץ, בקפסולות כמובן, ולמשך שבוע באוגוסט, דבר שהתקבל בצורה נפלאה.

"הילדים נהנו מאד וההורים שמחו לדעת שהם חווים חוויה מיוחדת, שכללה סדנת הדפסה בתלת מימד, בתקופה מאתגרת שחלקם לא יצאו מהבית, אפילו ללימודים של אותה שנה.

"שלחנו לבתי העובדים מתנות, קיימנו תחרות ספורט מרחוק בסגרים, שלחנו שוברי פינוק ביום המשפחה וקיימנו שוק איכרים במשרדים, בתקופות שכן היה אפשר להיפגש במשרד.

"בחנוכה ערכנו תחרות עיצוב סביבונים עם 40+ משתתפים, שלושה זוכים, מסיבת גדולה בה חילקנו סביבונים מודפסים שילדי ועובדי החברה תכננו ועיצבו.

"אנו ממחישים לעובדים שלנו, דרך הטכנולוגיה והאירועים, קטנים כגדולים, את החשיבות שלהם בקידום חברת סטרטסיס, בדרך לצמיחה מחודשת".

מהי תפיסת החברה לגבי שילוב תרומה לקהילה במסגרת פעילויות רווחה?

"לחברה יש בדרך קבע פעילות ענפה בקהילה. חזון הפעילות היא לקחת את הטכנולוגיה שלנו ובעזרתה לגעת באנשים וקהילות דרך שיתופי פעולה, וליצור שינויים בחיי ילדים דרך מערכות החינוך וביישום פתרונות בעולם המדיקל.

"כל הפעילות שלנו בקהילה נתמכת על ידי רשת גלובלית של מתנדבי סטרטסיס. כך לדוגמה, יש שיתופי פעולה עם תעשיידע, והעובדים משמשים מנטורים להדפסה בתלת מימד, בתוכנית הפרימיום שלהם שמלווה יזמים צעירים בבתי ספר בלמידה דרך עשייה והקמת מיזמים.

"אנו גם משתפים פעולה עם ארגון restart בהאק-א-תון שנתי ליצירת פתרונות לשיפור איכות החיים, בכל מיני תחומים, עבור חיילים שנפצעו במהלך השירות".

האם יש פעילויות רווחה שנהוג לקיים בחברה באופן שוטף, שהיו גם לפני המשבר, המשיכו במהלך המשבר וממשיכות גם כעת, ומהן?

"כמעט כל הפעילויות המשיכו, אך במתכונת אחרת. לדוגמה, הופעה של חנן בן ארי או אבי נוסבאום בזום במקום באולם; הקייטנה שהתקיימה למרות מגבלות הקורונה; התנדבות מרחוק בשיחות למידה בזום; מתנות לציון ימים מיוחדים (עלייה של ילדים לכיתה א', גיוס, לידות, ימי הולדת וכד')".

לאחרונה יצאו מאות עובדי סטרטסיס ברחובות ובמפעלי החברה בקריית גת ל'יום שוק', מצויידים בסלי קניות מפלסטיק של פעם. 

היוזמה נולדה לאחר שנה וחצי של קורונה ואירועי מתיחות ביטחונית שהשפיעו על אתרי החברה הממוקמים בטווח הטילים מעזה מחד, ושל צמיחה עסקית ועומס עבודה מאידך.

כחלק מפעילות הרווחה בחברה הוחלט לחגוג את הצמיחה במוטיב ירוק, במסגרתו חברה ישראלית תומכת ביצרנים מקומיים של מוצרים כחול-לבן, בהם ירקות, גבינות, ריבות, חמוצים וזיתים, לחמים, טחינה, סילאן וחלווה – היישר מהמשק.

לדברי קזז, "היוזמה בה השתתפו כ-250 עובדים ברחובות ויותר מ-200 עובדים בקריית גת על שלושת מפעליה, נועדו להיות חגיגה של בריאות ואופטימיות.

"בחרנו לחגוג את היכולת של העובדים להתכנס ולהיפגש סוף סוף אחרי תקופה ארוכה של עבודה אינטנסיבית ומלאת אתגרים, תוך כדי מגבלות הקורונה שמנעו מאיתנו להתראות פנים אל פנים.

"מטרת פעילות זו, היא להביע הערכה לעובדים ולמשפחותיהם, תוך תמיכה ביצרנים מתוך הקהילה שלנו פה בישראל. מה יותר טוב משלל מוצרים תוצרת כחול-לבן, בריאים ושימושיים לכל ארוחה משפחתית, בשביל לומר תודה".

איך עלה הרעיון לקיים את הפעילות הנוכחית של רכישת מוצרים מיצרנים מקומיים?

"עם אסטרגיה חדשה והחזרה לצמיחה לנו בסטרטסיס – במיוחד בשנות הקורונה – חשוב לתת לקהילה ולהשפיע.

"אנחנו רואים בזה זכות ואחריות גדולה. החברה מהווה חלק חשוב במרקם הקהילתי בכל מיקום בו אנו יושבים, בכל עת, ובמיוחד בימים אלו.

"השותפות עם הקהילה המקומית תמיד מאד חשובה לנו, וזיהינו כאן הזדמנות נהדרת שכל הצדדים מרוויחים ממנה.

"ואכן היה אירוע יוצא דופן ומרשים, במסגרתו העובדים מאוד נהנו גם מעצם יום השוק וגם בידיעה שכל התוצרת היא כחול לבן ומהסביבה".

האם במהלך משבר הקורונה היו עובדים שעבדו מהבית, ואם כן, אילו סוגי פעילות רווחה התקיימו\מתקיימות בחברה לגבי עובדים מהבית?

"חברת סטרטסיס הינה חברה שמשלבת טכנולוגיה (תוכנה) עם תעשייה (חומרה: ייצור של חומרים ומדפסות). לכן דגלנו לאורך כל שנות הקורונה, עד כה, בניהול במודל היברידי.

"כל עובד שיכול לעבוד מהבית עבד מהבית בתקופות הסגר. מהנדסים ועובדי התפעול עבדו בקפסולות במשרדים ובמפעלים, כדי להבטיח עמידה במחויבויות ללקוחות.

"גם היום החברה ממשיכה במודל גמיש, עם יומיים מהבית לתפקידים בהם אפשרי לבצע את העבודה מרחוק.

עם זאת, אנחנו מאמינים (ורואים את זה כל פעם שנפגשים ביחד), שאין תחליף לעבוד ביחד מאתרי החברה. סטרטסיס היא חברה חמה עם אנשים טובים ומחוברים שאוהבים להיות ביחד וככה דוחפים את החדשנות שלנו קדימה".

קזז מוסיפה, כי "משרדי סטרטסיס הם מהמתקדמים בישראל. חזון החברה הוא לאפשר יצירה ללא גבולות.

"אנחנו מאמינים שתפקידה של הדפסה בתלת מימד היא להפוך את הייצור בעולם ליותר כלכלי, מותאם אישי ובר קיימא.

"העובדים שלנו רתומים לייעוד הזה ויצרו אותו יחד השנה. לצד תשתיות  state of the artכמו חדר כושר חדש, קפיטריה חדשה, אודיטוריום עם הציוד הכי חם שקיים, הרצאות למידה וחיבור לעובדים בעולם, עם הזדמנויות לפתח קריירה משמעותית לאורך שנים – זה בהחלט המקום הכי טוב לעבוד בו". 

חברת Stratasys היא חברה גלובלית המובילה את המעבר העולמי לייצור תוספי (additive manufacturing), עם פתרונות הדפסה תלת מימד חדשניים, בתעשיות דוגמת חלל, רכב, מוצרי צריכה ובריאות.

באמצעות מדפסות תלת מימד חכמות ומחוברות, חומרים פולימריים ומערכות תוכנה חכמות מספקת Stratasys יתרונות תחרותיים בכל שלב בשרשרת ערך המוצר.

כיום, הגופים והארגונים המובילים בעולם פונים אל Stratasys כדי לשנות את עיצוב המוצרים שלהם, להכניס גמישות ומהירות הגעה למערכי הייצור והאספקה שלהם ואף ​​לשפר טיפול בחולים.

The post פעילות הרווחה בסטרטסיס משלבת פעילות ענפה בקהילה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הצטרף לארוחה ראש העיר אלי ברדה. הארוחה היתה ערבה לחיך והשיחה נעימה וקולחת. בתום האירוע העניקה חברת KLA ישראל פרח לכל אורח ואף קבלה שי צנוע מהאורחים, המשתייכים למועדון ניצולי שואה במגדל העמק.

"בסוף האירוע נגשו אלינו עובדים רבים, חזקו את ידינו ואמרו לנו שהם גאים לעבוד בחברה כמו KLA" אמרה ויקי פלטניק, מנהלת משאבי האנוש ב- KLA.

בבוקר יום השואה, התכנסו העובדים לשמוע את סיפור חייו של דודו של איציק כץ, אחד העובדים הוותיקים בחברה וממייסדיה. "לאחרונה," סיפר כץ, "מצאה המשפחה את קבר האחים בו נקבר הדוד שלי ואנו נמצאים במשא ומתן עם השלטונות הגרמנים, להקמת אנדרטה במקום".

אורי תדמור, נשיא KLA ירצה בכנס משאבי אנוש השנתי של HRus על שילוב משאבי האנוש בתהליכי הניהול האסטרטגים בארגון.

חווית עובדים ב-KLA

זוהי לא המחווה היחידה שביצעו ב-KLA. כזכור, לפני כשנה כתבנו כאן על שורה של מנהלים בכירים ובראשם אורי תדמור, נשיא החברה, שהגיעו מוקדם בבוקר למשרדי החברה והמתינו לעובדי החברה כדי ללחוץ את ידיהם ולומר להם תודה. גולת הכותרת של ההפתעה היתה שורת המנהלים הבכירים, חלקם הגיעו במיוחד מחו״ל.

חברת KLA-Tencor מפתחת ומייצרת פתרונות למדידה ובקרה של ייצור שבבים. הגעת המנהלים הבכירים לומר תודה לעובדים מלמדת על רוח החברה.

"זוהי רק דוגמה קטנה, אך מאפיינת, להעצמת חווית העובד החיובית בחברה" אמרה לנו בפברואר 2018 ויקי פלטניק, סמנכ"לית משאבי האנוש של KLA.

בראיון אחר ל-HRus אמרה פלטניק, כי "אנו גאים להצהיר כי אחוזי שימור העובדים שלנו מאד גבוהים, אף יותר מן הנתונים המדווחים במחקרים של חברת צבירן. אנחנו עומדים ביעדי הגיוס שלנו ומשמרים טאלנטים למרות התחרות הקשה".

The post חברת KLA אירחה 30 ניצולי שואה לארוחת צהרים במשרדיה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לא תמיד מדובר בעבריינים כבדים. לפעמים אלו הם אנשים שמעדו באופן חד פעמי וביצעו עבירות קלות, ומעוניינים לחזור להיות אזרחים מועילים.

פתוחים לרעיון של העסקת אסירים משוחררים

ממחקר שנערך בארה"ב (שם כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת הם אסירים לשעבר) על ידי האגודה לניהול משאבי אנוש (SHRM) ומכון המחקר CKI עולה, כי בעוד שהאסירים לשעבר נאלצים לעבור בדיקות מחמירות ביותר בעת קבלה לעבודה, הרי שבפועל, עובדים רבים, כמו גם מנהלים ואנשי משאבי אנוש, דווקא פתוחים לרעיון של גיוס מועמדים שיש להם עבר פלילי.

בתקופה שבה שיעורי האבטלה בכל העולם המערבי מתקרבים לשפל של כל הזמנים, מעסיקים רבים נאלצים לשקול מקורות חדשים של מועמדים ועובדים.

ואכן, המחקר מגלה, כי במקרים רבים, אנשים שיש להם רישום פלילי יכולים להיות מקור טוב לכישרונות נסתרים. במסגרת המחקר, נבדקו לעומק עמדותיהם של מנהלים, עובדים מקצועיים בכירים שאינם מנהלים ואנשי משאבי אנוש, לגבי מדיניות גיוס אסירים לשעבר.

איך לשלב אסיר משוחרר בארגון

כל ארגון צריך להחליט האם וכיצד הוא מעוניין לגייס עובדים בעלי רישום פלילי ואיך לשלבם בארגון. במקרים רבים, טוענים במבצעי המחקר, השיחות החשובות הללו עדיין לא התקיימו.

מעסיקים שבוחרים לגייס כשרונות על אף עברם הפלילי צריכים ללמוד איך לנהל את הסיכון האמיתי מול איך הסיכון נתפס על ידי שאר העובדים. ועל פי זה יש לנסח נהלים מתאימים.

זוהי הזדמנות לאנשי מקצוע בתחום משאבי אנוש ליצירת שיח בין מקבלי ההחלטות בארגון שלהם לבין העובדים בנושא חשוב זה.

יתרה מכך, שילוב אסירים לשעבר מהווה תרומה חשובה לחברה. באתרה של הרשות הישראלית לשיקום האסיר כותבת הראשות כי, חשוב להדגיש כי העבודה מאפשרת לאסיר המשוחרר להיות אזרח יצרני התורם לחברה. העסקת אסיר מקדמת את התערותו בחברה הנורמטיבית ומאפשרת לו לקיים קשרים חיוביים חדשים.

זה מאפשר לאסיר לשעבר לחוש תחושת שייכות לחברה, ולהרגיש עצמו כחלק מהחברה ולא שמי שהודח ממנה. רש"א (הרשות לשיקום האסיר) מעסיקה יועצי תעסוקה ורכזי תעסוקה, הפועלים בכל מחוזות הרשות. יועצים ורכזים אלה מאתרים מעסיקים השייכים למעין קבוצה של 'מעסיקים ידידים להעסקת אסירים משוחררים'.

כמו כן, רכזים ויועצים אלה מסייעים לאסירים משוחררים למצוא עבודה, להשתלב במקום העבודה ולהתמיד בו. ברשות לשיקום האסיר מציינים, כי מקום עבודה מכובד מעלה את הדימוי העצמי של האסיר המשוחרר, את כבודו האישי ואת האמונה שלו ביכולתו להשתנות ולהשתקם.

ברגע שהאסיר לשעבר משוקם ומשתלב במקום עבודה (רש"א מלווה את האסירים המשוחררים במקומות העבודה), הוא חש קבלה ודאגה כלפיו.

בה בעת, האסיר לשעבר מגלה מחדש את יכולותיו ומבין כי הוא מסוגל לתת מעצמו יותר ממה שחשב. גילוי זה מעצים בו עוד יותר האמונה שלו בעצמו ואת תפיסתו וראייתו את עצמו.

The post למה חשוב וכדאי לשקול להעסיק אסירים משוחררים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

זו הפעם השניה השנה, בה Accenture ישראל מארחת את ילדי 'מחשבה טובה' במשרדיה.

שלי לב אמדו, מנהלת משאבי אנוש ב- Accenture ישראל, אמרה: "מיזם 'שעת קוד' הוא הבייבי של פול דאוגרטי, סמנכ"ל הטכנולוגיות והחדשנות העולמי של החברה. דאוגרטי למד תכנות בילדותו ונדבק בחיידק, והיום חשוב לו להעניק הזדמנות לכל ילד ללמוד מדעי המחשב. על רקע זה חבר לארגון 'שעת קוד' והוא משקיע רבות במיזם וכמובן תומך בפעילויות כמו זו שלנו בסניף הישראלי. נחמד לראות גם את ההתגייסות של העובדים – ברגע שפרסמתי בקרב העובדים כי אני מחפשת מתנדבים להדרכת היום הזה – קבלתי כל כך הרבה פניות כך שהכנתי 'רשימת המתנה' לפעם הבאה. בכל מקרה ניכר שהעובדים שלנו נהנים מהמפגש, לא פחות מהתלמידים."

"הביקור עצמו, הכניסה לבניין, הישיבה סביב השולחן העגול בחדר הישיבות והמפגש עם העובדים הצעירים הותיר רושם עמוק על התלמידים שלנו, בביקור הקודם" אומרת שירה יהודית, מנהלת תחום ילדים ונוער, מחשבה טובה. "המפגש המוצלח הקודם הוביל אותנו לבצע שינוי במערכי הלימוד שלנו ולשלב לפחות ביקור אחד בחברת הייטק בכל אחד מ- 80 הקורסים שאנחנו מעבירים בשנה. המטרה שלנו היא ברורה – לתת לתלמידים האלה הצצה לחיי ההייטק ולטעת בליבם את התחושה שהכל אפשרי והמאמץ שווה."

מחשבה טובה, אשר הוקמה ב- 2004, נועדה לצמצם פערים בחברה הישראלית תוך חשיפה לעולם ההייטק ולימודי טכנולוגיה. העמותה עובדת עם ילדים ונוער בכל רחבי הארץ, בתוך בתי הספר ומחוצה לו, כמו גם בפנימיות, במועדוניות ועוד. "שבוע שעת קוד העולמי הוא הזדמנות נהדרת עבורנו להתחבר למגמה כלל עולמית של חינוך לטכנולוגיה ואנו גאים לקחת חלק בשבוע זה. מלבד הפעילות ב- Accenture אנחנו מקיימים בחופשת חנוכה, במסגרת שבוע זה, 'סיירות קודקוד', במסגרתן ילדים ללא רקע בתכנות ילמדו מבוא לתכנות" הוסיפה יהודית.
במהלך הביקור ב- Accenture חלפו הילדים בין שלוש תחנות. עומר לפקוביץ, מנהל מערכות בחברה, הנחה את הילדים בעבודה עם משקפי מציאות רבודה, ובאמצעותם איתרו הילדים בחדר כוכבים, אסטרונאוטים, מטוסים, לוויינים ועוד.

ניב אנגל, מנהל אבטחה ב- Accenture, הדגים לתלמידים כיצד ניתן לבצע מתקפת כופר באמצעות מתנה תמימה כמו מאוורר אישי אשר מתחבר למחשב דרך USB. שני איכבום, מנהלת השיווק, נעם לגזיאל, ממחלקת משאבי אנוש ויונתן אמסלם, מתמחה בחברה, הנחו את הילדים על גבי משחק המחשב, שפיתחה החברה, ונועד ללמד ילדים מהי בינה מלאכותית, דרך לימוד הרובוט כיצד לחקור כוכב לכת חדש. המשחק של Accenture זמין ב- 10 שפות, ביניהן גם עברית.

בסיום המפגש, נכנס לברך שמעון אלקבץ, מנכ"ל Accenture ישראל. "מי רוצה לעבוד בהייטק?" שאל בפתח דבריו וכל הילדים, ללא יוצא מן הכלל, הניפו ידיים מעלה. "כשהייתי בגילכם לא ידעתי מה ארצה לעשות כשאגדל" שיתף אלקבץ, "אבל עם השנים אנחנו לומדים מה מתאים לנו וכיצד אנחנו רוצים להתקדם. אני משוכנע שכולכם תצליחו היטב בחיים ותודה שבאתם לבקר אותנו היום."

The post חברת Accenture מארחת את ילדי עמותת 'מחשבה טובה' first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד על פי נתוני הלמ"ס, 42% התנדבו באופן פרטי ו-13% נוספים התנדבו הן במסגרת ארגון הן באופן פרטי.

סוגי התנדבויות בארגונים

מבין המתנדבים במסגרת ארגון (651 אלף איש), 40% התנדבו בארגון שתחום פעילותו הוא עזרה לנזקקים (כגון קשישים, נכים, מעוטי יכולת, נוער במצוקה) ו-20% התנדבו בתחום החינוך.

מי הם המתנדבים העיקריים?

בשנת 2017, התנדבו כ-1.1 מיליון ישראלים, שהם 21% מבני 20 ומעלה באוכלוסייה הקבועה בישראל. 19% מהנשים ו-22% מהגברים, 24% מהיהודים ו-8% מהערבים, 22% מבני 64-20 ו-15% מבני 65 ומעלה, התנדבו.

מספר שעות ההתנדבות

44% מהמתנדבים, עוסקים בפעילות זו עד 9 שעות בחודש, 34% מתנדבים 10 שעות ויותר בחודש, 14% מתנדבים מספר שעות לא קבוע ו-5% התנדבו באופן חד-פעמי במהלך השנה האחרונה.
בקרב היהודים, חרדים ודתיים מתנדבים בשיעורים גבוהים יותר (38% ו-33%, בהתאמה) מאשר מסורתיים וחילונים (21%).

השפעות ההתנדבות על המתנדבים

אנשים שמתנדבים מרוצים יותר מחייהם – 95% מדווחים כי הם מרוצים מחייהם: 47% מדווחים כי הם 'מרוצים מאוד' (לעומת 29% מאלה שאינם מתנדבים) ו-48% נוספים מדווחים כי הם 'מרוצים'.
כמו כן, אנשים שמתנדבים הם אופטימיים יותר, 64% מהם מעריכים כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות, לעומת 51% מאלה שאינם מתנדבים.

אנשים שמתנדבים חשים פחות בדידות: 82% מהמתנדבים, חשים בדידות לעיתים רחוקות או בכלל לא (77% מאלה שאינם מתנדבים).

The post יום המתנדב: סקר הלמ"ס מראה כי 44% התנדבו במסגרת הארגון first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הנה 8 מרכיבים בתפקידם של מנהלי משאבי אנוש, שאף ארגון לא יכול בלעדיהם ושמהווים את הסיבות לכך שמנהל משאבי האנוש צריך להיחשב לשותף אסטרטגי ולקבל מקום סביב שולחן ההנהלה הבכירה:

1 בונים צוותים

מנהל משאבי האנוש הוא זה שיודע איך לעצב הודעת גיוס מושלמת, הוא מייצג את החברה בכנסי גיוס, בירידי קריירה, וברחבי האינטרנט. הם מאתרים את הכישרונות החשובים ביותר לחברה נאבקים כדי לגייסם.

הם מפלסים את דרכם דרך מאות או אלפי קורות חיים עד שהם מאתרים את המגויס המושלם ביותר, הם אלה שמאבחנים איך המגוייס החדש יתאים למטרות הארגון, לצוות למנהל ולתרבות הארגונית תוך ראיית התמונה הגדולה של הארגון. וברגע שהמגויסים החדשים נקלטים בחברה הם אלה שמלווים אותם ומוודאים שיש להם קליטה קלה.

2 בונים את התרבות הארגונית

מנהלי משאבי האנוש הם אלה שעוזרים לעצב מדיניות שמטרתה לעצב את תרבות החברה, הם תומכים בתקשורת, ובערכים בארגוניים.

כאשר הם מגייסים עובד חדש הם יודעים למצוא את ההתאמה המלאה ביותר שלו לתרבות הארגונית הקיימת של החברה שלך, והם אלה שיודעים איזה מועמד יהיה בעל ההשפעה החיובית ביותר על הצוות והחברה כולה.

3 מומחים במולטי-טאסקינג

מנהלי משאבי האנוש הם בעלי כובעים רבים: מקצוענים במשאבי אנוש, ובכל זאת גורמים לכך שעבודתם נראית קלה לביצוע. הם מבינים בחוקי שכר, ביטוח, תאימות וכו, והם אלה ששולטים בכאוס שמתלווה לקמפייני גיוס.

הם אלה שמארגנים תוכניות הכשרה ומלווים בסבלנות את העובדים בתוכנות חדשות שהם לא מבינים. לפעמים הם נקראים לתווך, פעמים אחרות הם מתבקשים לתת עצות, ופעמים אחרות הם שם רק כדי להקשיב.

4 שומרים על מידת התחרותיות של החברה

מנהלי משאבי האנוש הם אלה שאחראיים על ניתוח רמות השכר וההטבות המתאימות שיאפשרו לשמר את העובדים, והם אלה שיודעים לייצר יתרונות כדי לוודא שהארגון שלהם יכול למשוך את המגויסים המוכשרים ביותר שיאפשרו את הביצועים הטובים ביותר של החברה.

5 אחראיים על שימור יעיל של עובדים

מנהלי משאבי האנוש הם אלה שמבינים אילו חבילות שכר והטבות המתאימות ביותר יאפשרו לגייס ולשמר עובדים ובה בעת מקפידים לא לחרוג מהתקציב.

הם אלה שמסייעים לארגן אירועים, לאפשר עבודה מכל מקום ועוד. הם אלה שמקדמים תוכניות בריאות כמו חברויות במכוני כושר לעובדים, שיעורי יוגה וכו. והם אלה שדואגים לכך שמטבחי החברות יהיו מצוידים בפירות, ירקות וחטיפים בריאים אחרים.

6 עוזרים לתרום לקהילה

עובדים רוצים לעבוד עבור חברות שמעניקות עדיפות לאחריות תאגידית. דו"ח של Deloitte Global Human Trends מצא, כי 76% מעובדי דור המילניום מאמינים כי ארגונים צריכים להוות כוח המשפיע לחיוב על החברה.

מנהלי משאבי האנוש מבינים שהעובדים רוצים לתרום לקהילה ולעבוד למען מטרה גדולה יותר, והם אלה שמסייעים לארגן פעילויות למען הקהילה, פעולות התנדבותיות, גיוס כספים ושיתופי פעולה עם ארגוני צדקה.

7 גורמים למקום העבודה להיות מקום שאנשים נהנים להגיע אליו

מנהלי משאבי האנוש הם אלה שמקדמים את האיזון הבריא בין עבודה לחיים אישיים, ומציעים דרכים לשמור על הסביבה במשרד נאור וידידותי לכל עובדיו.

הם אלה שמארגנים ימי גיבוש, תחרויות בין-תחומיות, הפי אאואר, ארוחות צהריים ועוד, וכל זאת ברוח הפיכת המשרד למקום כייפי שאנשים נהנים לבוא אליו.

8 חסרי אנוכיות

ולבסוף, מנהלי משאבי האנוש שמים את המטרות של הארגון ואת המשימות מעל הצרכים של המחלקה שלהם. הם מבינים מה הכי טוב עבור כל צוות ויודעים לעבוד ללא לאות כדי לגרום לזה לקרות.

לאור כל זאת, מגיע להם, למנהלי משאבי האנוש, להיות חלק מההנהלה, כשותפים אסטרטגיים.

The post 8 סיבות לכך שמנהל משאבי אנוש צריך להימנות עם ההנהלה הבכירה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

SAP בישראל השיקה את "היריד החברתי" המסורתי שלה. במסגרת יריד זה הציעו עמותות ועסקים חברתיים למכירה את מוצריהם, פרי עבודתם של בני נוער, בוגרים בעלי מוגבלות נפשית, קשישים, נשים בסיכון ואנשים עם צרכים מיוחדים, החברים בעמותות שונות מרחבי הארץ.

לקראת היריד, קיבל כל עובד תלושים בסך 150 ₪ לרכישת מוצרים ממגוון העמותות שלקחו בו חלק: &JOY, קלי"ק, החצר, אנוש, רעננה וכפר סבא אוהבות חיות והעסק שלנו. כל ההכנסות מהיריד הן רווח נקי לעמותות ולעסקים המשתתפים בו.

היריד החברתי של SAP, מחברות ההייטק המובילות בארץ ובעולם, משלב בין ה"אני מאמין" של החברה בתרומה לקהילה, ובין הרצון להשקיע ברווחת העובדים.

לדברי נועה שנער-רון, סמנכ"לית תפעול ושיווק, מרכז הפיתוח של SAP בישראל: "הרעיון העומד מאחורי היריד הינו לחשוף את העובדים לעמותות השונות ולאפשר להם לבחור ארגונים וקהילות שחשוב להם לחזק. כולם יוצאים כאן נשכרים: מחד העמותות מגייסות כספים לטובת פעילותן החשובה, ומצד שני העובדים נהנים ממוצרים ייחודיים ומהיכולת להחליט למי הם מעדיפים לתרום". המוצרים שנמכרו ביריד מגוונים ונבחרים תוך הקפדה על מתן מקום ייחודי לכל עמותה. בנוסף, היריד נועד להעניק פלטפורמה מקצועית, איכותית וממותגת לעמותות ועסקים חברתיים, אשר תסייע להם לגייס משאבים ומתנדבים, ותייצר עבורם חשיפה ומודעות בקרב העובדים במרכז בארץ.

The post יריד עובדים חברתי של חברת SAP first appeared on HRUS משאבי אנוש.

התנדבות ותעסוקה

46% מהמועסקים התנדבו עד 9 שעות בחודש לעומת 27% מאלו שלא מועסקים. 22% מהשכירים ו-31% מהעצמאים התנדבו בשנה האחרונה ללא הבדל ניכר בשעות ההתנדבות.
בקרב המתנדבים נצפו אחוזים גבוהים יותר במדדים שונים המעידים על רווחה אישית, בהשוואה לאלה שלא התנדבו.

עוד ע"פ הנתונים בנושא התנדבויות:

20% (כמיליון איש) עסקו בפעילות התנדבותית בשנה האחרונה: 21% מהגברים ו-19% מהנשים, 24% מהיהודים ו-6% מהערבים.

אחוז גבוה של מתנדבים נמצא בקרב יהודים חרדים ודתיים (32%) לעומת חילוניים ומסורתיים (24% ו-20%, בהתאמה).

93% מאלה שהתנדבו דיווחו כי הם מרוצים מחייהם ו-62% העריכו כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות.

מעורבות אזרחית

16% דיווחו כי היו מעורבים בשנה האחרונה בחיים הציבוריים או הפוליטיים, ברמה המקומית או הארצית, נשים וגברים באותה מידה.

93% מהמעורבים מרוצים מחייהם לעומת 88% מאלו שלא.

62% מהמעורבים מעריכים שחייהם יהיו טובים יותר לעומת 53% מאלו שאינם מעורבים.

מרבית הישראלים (85%) סבורים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה.

ככל שרמת ההשכלה עולה, כך עולה אחוז ההתנדבות

12% מתנדבים בקרב חסרי תעודת בגרות, 21% בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום של מוסד על-תיכון (לא אקדמי) ו-28% בקרב בעלי תעודה אקדמית.

מסגרת ותחום ההתנדבות

מסגרת ההתנדבות: 42% התנדבו במסגרת ארגון או כמה ארגונים, 43% התנדבו באופן פרטי, ו-15% נוספים התנדבו גם במסגרת ארגון וגם באופן פרטי.

תחום ההתנדבות: מתוך אלה שהתנדבו במסגרת ארגון, 35% התנדבו בתחום העזרה לנזקקים (כגון קשישים, מוגבלים או מעוטי יכולת), 22% התנדבו בתחום החינוך (28% מהנשים ו-16% מהגברים), ו-11% התנדבו בתחום הבריאות.

מעורבות אזרחית והשפעה על מדיניות

16% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה (כ-840 אלף איש) דווחו כי היו מעורבים בשנה האחרונה בחיים הציבוריים או הפוליטיים, ברמה המקומית או הארצית, נשים וגברים באותה מידה.

18% מהאוכלוסייה בגילי 44-20 מעורבים בחיים הציבוריים, 14% בגילי 64-45 ו-11% בגילי 65 ומעלה.

19% מהמועסקים ו-10% מאלו שאינם מועסקים מעורבים בחיים הציבוריים; כשליש (34%) מתושבי תל אביב-יפו, 29% מתושבי חיפה ו-13% מתושבי ירושלים (19% מהיהודים החיים בעיר).

בקרב אלה שדיווחו על מעורבות אזרחית נצפו אחוזים גבוהים יותר במדדים שונים המעידים על רווחה אישית, בהשוואה לאלה שאינם מעורבים:

93% מהמעורבים מרוצים מחייהם לעומת 88% מאלו שלא, 62% מהמעורבים מעריכים שחייהם יהיו טובים יותר לעומת 53% מאלו שאינם מעורבים.

כשליש מהישראלים שמעורבים בחיים הציבוריים (31% שהם כ-260 אלף איש) הביעו את דעתם הפוליטית באמצעי התקשורת כולל רשת האינטרנט בשנה האחרונה:

35% מהגברים ו-28% מהנשים. 27% מהמעורבים (כ-225 אלף איש) השתתפו בהפגנה או בצעדת מחאה. אחוז דומה יצרו קשר עם גורם ממשלתי, גורם בשלטון המקומי או נבחר ציבור. 17% (כ-138 אלף איש) עבדו או פעלו לטובת מפלגה.
מרבית הישראלים (84%) סבורים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה: 68% השיבו "בכלל לא"; 17% "לא כל כך"; 11% "כן, במידה מסוימת"; 2% השיבו "כן, במידה רבה".

65% מהיהודים ו-84% מהערבים מעריכים כי הם "בכלל לא" יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה.

הסקר החברתי של הלמ"ס מספק מידע על תנאי החיים ועל רווחתה של האוכלוסייה בישראל בנושאי דיור, בריאות ובעיות בתפקוד יומיומי, דת ורמת דתיות, לימודים והשכלה, שימוש במחשב ובאינטרנט, תעסוקה, יציאה לנופש, קשרים חברתיים, פעילות התנדבותית, שביעות רצון מתחומים שונים ומצב רגשי, מצב כלכלי והכנסות. אוכלוסיית הסקר היא בני 20 ומעלה. בינואר עד דצמבר 2016 רואיינו כ-7,050 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-5.4 מיליון איש בגילים האלה.
במסגרת הסקר נבחנים נושאים שונים בהרחבה. בשנת 2016 נבחנו הנושאים תנאי עבודה ובטיחות בעבודה, התארגנויות עובדים וזכויות עובדים.

The post עובדים נוטים יותר לפעילות התנדבותית מאלו שאינם עובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

"אנחנו נפגשים עם ילדים שנמצאים בשגרת טיפולים מאוד אינטנסיבית, וחווים פחדים, חרדות ולעיתים גם הרגשה שאין תקווה", מספר אבי בר אהרון, מייסד העמותה. "אנחנו מראיינים את הילדים, ומדברים איתם על החלומות שלהם", מסביר בר אהרון. "במהלך השיחה הילדים מבקשים משאלה שבאותה נקודת זמן נראית להם בלתי מושגת".

אילו משאלות למשל?

"למשל, הילדים מבקשים להיפגש עם אנשים מפורסמים, לנסוע למקומות מסוימים, או לקבל דברים מסוימים. יש ילדים שרוצים להיות ספיידרמן, או מלך או טייס וכדומה. יש חשיבות רבה לעובדה שלתהליך הציפייה להגשמת המשאלה מתלוות תחושות חיוביות. מחקרים רפואיים אף מראים כי התהליך תורם רבות לטיפול שמעבר לטיפול התרופתי".

לדברי בר אהרון, "במחקר שנערך ביחד עם ד"ר טל בן שחר וד"ר ענת שושני מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, נבדקו קבוצות מיקוד של ילדים שעברו את כל התהליך של הגשמת המשאלה. מממצאי המחקר עלה, כי בעקבות התהליך, חל שיפור ניכר בפרמטרים רבים הקשורים למצבם הבריאותי של הילדים: החל בתיאבון והחזרת שמחת החיים, ועד כוח ומוטיבציה להמשיך בטיפולים.

"זהו למעשה המחקר המדעי הראשון שנעשה בנושא זה, והוא פורסם בירחונים מדעיים בעולם. המחקר חיזק את שיתוף פעולה עם הצוותים הרפואיים,  שמבינים את הכוח וההשפעה שיש בהגשמת משאלה, בשיפור הצד הנפשי והמוטיבציה של הילדים בהתמודדות והתגברות על המחלה".

באמצעות הגשמת המשאלה, מעניקה עמותת Make-A-Wish לילדים חוויות חיוביות, ודרכן גם תקווה, כוח ושמחה, בתקופה שהיא מאוד קשה בחייהם.

ואיך זה קשור לארגונים?

"בנינו סדנה של הגשמת משאלות במסגרתה משתתפים העובדים בהגשמת המשאלה של הילדים החולים", מסביר בר אהרון. "הארגון תורם כסף להגשמת משאלה ומשתף את העובדים בהגשמתה.

"במהלך הסדנה העובדים נפגשים איתנו ושומעים על הפעילות. אנחנו מציגים בפניהם את העמותה ואת המשאלות, ודנים איתם בנושא של הגשמת חלומות באופן כללי. בפגישות בסדנה העובדים מספרים על החלומות והמשאלות שהיו להם כילדים, ועל חלומות שהם היו רוצים להגשים היום. אנחנו דנים בסיבות לכך שאנשים לא מגשימים את המשאלות, התקוות והחלומות שלהם, ולמה אנחנו בדרך כלל מפחדים אפילו לנסות להגשים את משאלות הלב שלנו".

בר אהרון מסביר, כי "בהמשך העובדים מתחלקים לקבוצות עבודה, וכל קבוצה עובדת על משאלה של ילד להגשמה. כלומר, במסגרת הפעילות מקבלים העובדים משאלה אמיתית של ילד ומוסבר להם הרקע על הילד. תפקיד הקבוצה הוא לקחת את הרעיון עם כל המידע שקשור לילד, לפתח אותו ולראות איך גורמים לזה לקרות. כלומר מתכננים ומגבשים תוכנית איך להוציא לפועל".

מהן תוצאות הסדנה?

"התוצרים של העבודה בקבוצות הם המון רעיונות. אחרי הסדנה העובדים מתחילים ליזום לפעולה במסגרת הקבוצתית, בשיתוף עם נציג העמותה. למעשה, הם מוציאים את התוכנית לפועל, עד יום ההגשמה שבו העובדים שותפים ונוכחים בהגשמת המשאלה.

"בסוף התהליך זוכים עובדי החברה להבין את הכוח והעוצמה שיש בהגשמת משאלה לילד שחולה במחלה מסכנת חיים. ובד בבד, מקבלים העובדים המשתתפים בסדנאות, את המוטיבציה להגשים גם את המשאלות והחלומות של עצמם".

בר אהרון מסביר, כי "הסדנה הזאת היא למעשה כלי יצירתי, מרגש ומקורי. הוא תורם לגיבוש העובדים, העשרתם וחיבורם לעולם של נתינה ותרומה לקהילה".

בכמה מקומות אתם כבר מקיימים את הסדנה?

"כיום מתקיימת הסדנה במגוון רחב של חברות. מנהלי משאבי האנוש מספרים לנו שיש התלהבות אדירה, שהיא מעבר לתרומה. העובדים רואים בכך עשייה התנדבותית שתורמת רבות לגאוות היחידה הנובעת מהעשייה של החברה למען הכלל.

"בזכות הפידבקים החיוביים מהעובדים, כבר יש חברות שלאחר הסדנה הראשונה הזמינו סדרה של סדנאות נוספות, כאשר בכל פעם משתתפים עובדים אחרים".

 ארגונים שמעוניינים להצטרף ליוזמה יכולים להתקשר לרותי זנזורי בטלפון מספר 054-2548525.

The post יום גיבוש עם משמעות: עובדים מתגייסים להגשים משאלות לילדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.