The post עובד שלכם נפל בדרך מהעבודה הביתה? יתכן שיהיה זכאי לפיצוי כספי first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בשלב הראשון (בערכאה הראשונה), בית הדין האיזורי לעבודה לא הכיר בנפילה זו כבתאונת עבודה. אבל העובד ערער לבית הדין הארצי, וזה האחרון קבע כי העובד נפל ברשות הרבים ולכן יש להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה.
בכך קיבל בית הדין הארצי את הערעור של אותו עובד על דחיית תביעתו להכרה בתאונה זו כפגיעה בעבודה.
יצויין, כי האיש נפגע בעת שנפל במדרגות המובילות לדירתו, בחלק המדרגות המוביל לדירתו שלו בלבד. בית הדין האזורי קבע, כי היתה לו שליטה מלאה על תחזוקת גרם מדרגות זה ולכן אין להכיר בכך כתאונת עבודה.
אלא שבית הדין הארצי כאמור חשב אחרת וקבע, כי מאחר שהתאונה התרחשה לפני שהאיש נכנס לביתו, יש להכיר בה כתאונת עבודה.
אותו עובד גר בבניין דו קומתי. בקומה התחתונה גרה אחותו והוא גר בקומה העליונה. בית הדין האיזורי דחה את התביעה משום שלדברי השופט, התאונה התרחשה בתחום הצמוד לדירתו, בשטח שיש לו בו שליטה מלאה.
הביטוח הלאומי טען, כי מגרסת העובד בהודעתו לחוקר הביטוח הלאומי ומעדותו בבית הדין עולה באופן ברור, כי היתה לו שליטה בלעדית על גרם המדרגות שבו אירעה התאונה.
לטענת הביטוח הלאומי, רק בשלב הערעור נולדה גרסה חדשה אשר לפיה מדובר היה ברשות הרבים.
הביטוח הלאומי טען עוד, כי לא ניתן לבסס את טענת העובד בדבר פגיעה ברשות הרבים, כאשר מדובר בגרם מדרגות המוביל לפתח ביתו בלבד.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור של אותו עובד וקבע, כי כאשר מבוטח (בביטוח לאומי) נפגע בדרכו מהעבודה, לפני שחזר לביתו פנימה, יש להכיר בכך כבתאונה, וכי המבחן הוא האם הוא חצה את דלת הכניסה לבית.
בית הדין הארצי קבע עוד, כי במקרים יוצאי דופן רואים את החצר שבכניסה לבית או את גרם המדרגות כחלק מהבית, בכפוף לכך שלמבוטח יש שליטה מלאה על שטחים אלה.
וכאשר למבוטח יש שליטה מלאה על החצר והמדרגות כפי שיש לו בביתו פנימה, הנטייה היא שלא להכיר בפגיעה.
עם זאת ציין בית הדין הארצי כי במקרה הנוכחי, אין לראות את גרם המדרגות שבו נפל העובד כתחום הבית שלו, מכיוון שמדובר בשטח משותף לו ולאחותו (שגרה בקומה התחתונה) ואין לו שליטה בלעדית עליו.
כל זאת למרות שמדובר בגרם המדרגות האחרון המוביל לדירתו של העובד, ואף שבקומה העליונה מצויה דירתו בלבד.
The post עובד שלכם נפל בדרך מהעבודה הביתה? יתכן שיהיה זכאי לפיצוי כספי first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מה אומר חוק הביטוח הלאומי לגבי נפגעי עבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>עובד טיפס על סולם כדי להוריד קלסרים או מסמכים ממדף גבוה, נפל מהסולם ונחבל, או שנחבל בעת שניסה לארגן מחדש את פינת העבודה שלו בבית, או כל חבלה אחרת שנגרמה לו בעקבות עבודתו, האם הביטוח הלאומי וחברות הביטוח מכירות בכך כתאונת עבודה?
בשלב זה עדין לא לגמרי ברור מהו המעמד של עובד שנפגע בעת עבודתו בבית.
חוק הביטוח הלאומי לגבי נפגעי עבודה מתיחס בעיקר לעובדים שנפגעו במקום העבודה, או בדרך אל מקום העבודה או בדרך ממקום העבודה הבית (או אל לקוח).
שיעור פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.
תאונה שמתקבלת כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי היא תאונה שהתרחשה בנסיבות הבאות:
1 העובד נפגע בדרכו מביתו או מהמקום בו הוא לן אל העבודה, או בדרכו מהעבודה אל ביתו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.
2 עובד שנפגע בשעות עבודתו במקום העבודה, או בסביבתו הקרובה ביותר של מקום העבודה, בזמן שפעל להציל אדם או רכוש, או שפעל כדי למנוע נזק לאדם אחר או לרכוש.
3 עובד שנפגע בעת עבודתו, כאשר הפגיעה נגרמה לאו דווקא בגלל העבודה, אלא מכך שפגע בו אדם אחר, או שהוא נפגע מחפץ שנמצא במקום העבודה, או בסביבתו הקרובה ביותר של מקום העבודה, כל עוד לעובד שנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
4 עובד שכיר שנפגע במקום שהוא או חבריו לעבודה אוכלים בשעת ההפסקה, כאשר ההפסקה היא על דעת המעסיק ואינה עולה על שלוש שעות, או שנפגע בדרך מהעבודה, אל מקום העבודה, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.
5 עובד שכיר שהינו חבר ועד העובדים, ועובד שהינו חבר ועד מושב עובדים, שנפגעו בעת מילוי תפקידם זה ובגלל מילוי התפקיד, או שנפגעו בדרכם למלא את התפקיד או שנפגעו בדרכם בחזרה ממילוי התפקיד.
6 עובד שכיר שנפגע בדרכו מהעבודה או שנפגע בדרכו מביתו אל מקום העבודה או שנפגע בעת שנבחן במבחנים לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו בחזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל ביתו.
7 עובד שנפגע בעת שהותקף תוך כדי עבודה או בגלל תפקידו בעבודה, או שנפגע מתקיפה מינית.
כל אלה נחשבים לפגיעה בעבודה, אם הפגיעה גורמת לנזק גופני או נזק נפשי ומצריכה טיפול רפואי.
מתי תאונה לא תחשב לתאונת עבודה: אם התאונה התרחשה בעת שעובד שכיר עשה את דרכו (הביתה או אל העבודה) אבל הפסיק את דרכו המקובלת, בהפסקה של ממש, או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, וכאשר מדובר בעצמאי, אם הפסיק את דרכו הרגילה או סטה ממנה שלא לצורך עיסוקו במשלח ידו.
עם זאת ולמרות מה שנכתב בסעיף הקודם, תאונה שהתרחשה כאשר העובד הפסיק את דרכו לעבודה או ממנה או סטה ממנה, תחשב עדיין לתאונת עבודה אם הסיבה להפסקת הדרך או סטייה ממנה היא אחת הסיבות הבאות:
1 במטרה להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.
2 כדי ללוות את ילדיו אל הגנון, אל גן הילדים, או אל מעון הילדים, או כדי להחזירו משם. מדובר בילדים עד גיל 10, או ילדים מבוגרים יותר שבשל ליקוי שכלי או גופני נדרש להם ליווי.
יש לציין, כי תאונה שאירעה לעובד בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או שהפר הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו, לא תיחשב לתאונת עבודה.
זאת, למעט מקרים בהם העובד נפטר בגלל אותה תאונה, או הפך נכה או שאינו מסוגל לעבוד במשך עשרה ימים לפחות, ואשר אילו לא נהג ברשלנות הייתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה.
The post מה אומר חוק הביטוח הלאומי לגבי נפגעי עבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מימוש זכויות: יש תאונות עבודה שאינן נראות לעין first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>"כאשר ביטוח לאומי מכיר בתאונת עבודה או מחלת מקצוע, והוועדה הרפואית פוסקת בין אפס אחוזים לשמונה אחוזים, לא ניתן לקבל דבר.
"מי שפסקו לו 9-19 אחוזי נכות מקבל מענק חד פעמי, המורכב מהנוסחה הבאה: 75% מהשכר ברוטו של העובד (או השכר ברוטו האחרון שקיבל הגמלאי טרם פרישתו), מכפילים באחוזי הנכות (9-19) ואת התוצאה מכפילים ב-43 חודשים. הסכום שיוצא הינו סכום המענק החד פעמי.
כל סכומי התגמולים המתקבלים מהביטוח הלאומי פטורים ממס הכנסה.
"מי שקיבל מעל 19% אחוזי נכות (מתאונת עבודה או מחלת מקצוע), יקבל קצבה חודשית. הקצבה מחושבת על פי 75 אחוז מהשכר ברוטו כפול אחוזי הנכות.
"חשוב להדגיש כי התביעות של ביטוח לאומי הן לא כנגד המעסיק. עובדים לא ממצים את הזכויות שלהם מחשש לפגוע במעסיק וזו טעות.
"יש עובדים שחושבים שהם לא אמורים ללכת לוועדה רפואית משום שהם ממשיכים לקבל משכורת. גם זו טעות. הקצבה מגיעה להם גם אם הם ממשיכים לקבל את המשכורת.
"נקודה חשובה נוספת: אין התיישנות בביטוח לאומי. בנפגעי עבודה בנושא של תאונות עבודה ומחלות מקצוע אין התיישנות וניתן להגיש תביעה בכל גיל.
"כעת, מהי תאונת עבודה. ברור לכולם שתאונת עבודה היא ארוע תאונתי בדרך לעבודה, בזמן העבודה ובחזרה מהעבודה.
"אבל יש תאונות שהתרחשותן אינה נראית לעין. לדוגמה, פגיעה בשמיעה על פני זמן.
"הפסיקה מכירה בשלוש דרכים להכיר בבעיה רפואית ככזאת שנגרמה עקב העבודה: הדרך הראשונה היא מיקרו טראומה.
"מדובר בפעולות חוזרות ונשנות של איבר מסוים לאורך שנים רבות, ובגלל אופי העבודה של אותו אדם לאחר כמה שנים יש בעיה באותו איבר.
"דבר שני: חשיפה מזיקה לרעש, לשמש, לחומרים מסוכנים וכו. והדבר האחרון זה סטרס נקודתי. היה ארוע חריג בעבודה או שקשור לעבוד ואירע התקף לב, או אירוע מוחי או אובחנה מחלת הסוכרת. אנשים לא יודעים מה מגיע להם. וחמור מכך: אנשים לא יודעים שהם לא יודעים.
"גם לגמלאים מגיעות זכויות בהקשר זה, כי יש בעיות רפואיות שמגיעות לאחר הפרישה.
"אם כן, אילו פגיעות מוכרות כפגיעות מיקרו טראומה (כלומר, מצב בו לא היתה תאונה אבל אופי העבודה גרם לאדם בעיה):
"לדוגמה בעיות בצוואר כולל הקרנה לידיים. אופי העבודה: עבודות שדרשו מהגמלאי פעולות חוזרות ונשנות בתנוחה לא טבעית כלפי מעלה או כלפי מטה.
"בעיות בגב מוכרות לאנשים עובדים ולגמלאים, שעבדו בעבודה פיזית של כיפוף ואימוץ הגב לאורך שנים רבות: הרמת משקל כבד לאורך שנים. הפגיעה בגב יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה למרות שלא היה אירוע תאונתי.
"בעיות בכתף: לא מעט עובדים וגמלאים שסובלים פתאום מקרע בכתף. יש להם קושי לסובב את הכסף כלפי מעלה כלפי מטה. ויש להם בעיות חמורות בכתף. לא היתה תאונה אבל אופי העבודה גרם לשחיקה של הכתף.
"העבודות שמוכרות ככאלה שנגרמו בגלל עבודה כרוכות בהרמת הכתף מעל השכם, דורשות משיכה ודחיפה של דברים לאורך שנים, מיתשהו תהיה בעיה בכתף. חשוב לדעת שזה מוכר כתאונת עבודה למרות שלא היה ארוע תאונתי.
"תופעת מרפק טניס: לא מעט אנשים שסובלם מבעיות במרפק בעקבות עבודה שדורשת פעולות של הברגה ואימוץ של המרפק הבעיה זו מוכרת כתאונת עבודה.
"בעיות בברכיים: יש לא מעט עובדים וגמלאים שעבדו שנים ברכינה על הברכיים או עלייה וירידה מדרגות וסולמות.
"תסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כתאונת עבודה. בעבר הרחוק הוכר רק לקלדניות בבית משפט. היום הפסיקה מכירה באנשים שעובדים על מחשב לאורך שנים רבות.
"כנ"ל לגבי עבודה עם כלים רוטטים. בדרך כלל על שורשי כפות הידיים קובעים 10 אחוז על כל יד ויחד בביטוח לאומי זה 19 אחוז – כלומר מענק חד פעמי. והרבה אנשים לא מגישים את זה.
"שמיעה: גם אם המעסיק סיפק אטמי אזניים ועשה כל שביכולתו להגן מפני פגיעה כזאת , אם נגרמה ירידה בשמיעה העובד יכול להגיש תביעה. הוא חייב להבין שלא יוצא שקל מכיסו של המעסיק.
"נגעים בעור: נגע באוזן, באף מסוג BCC או מלנומה נגעים סרטניים שבדרך כלל מופיעים לאחר תקופה של חשיפה לשמש.
"לגבי גמלאים חשוב להדגיש כי בביטוח לאומי אין כפל קצבאות. אם הגמלאי מעדיף להמשיך לקבל את קצבת אזרח ותיק של כ-2200 שקלים הוא לא יוכל לקבל קצבת נכות, אבל הוא כן יכול לקבל מענק חד פעמי בשל הפגיעה.
אשר לסרטן: כמעט כל מחלה סרטנית מוכרת כתאונת עבודה: סרטן ריאות, כליות, שלפוחית השתן, ערמונית, גרון, לוע האפי, סרטן המוח, סרטן השד סרטן שלפוחית השתן ועוד. גם פרקינסון מוכר כתאונת עבודה לאנשים שעבדו שנים עם חומרי הדברה.
תאריך התרחשות ה"תאונה" נקבע על פי מועד אבחון המחלה.
"חשוב לדעת: מאחר שכל מה שקשור לביטוח הלאומי נובע מחוק סוציאלי, לא צריך להוכיח קשר סיבתי מלא לעבודה.
"כלומר, גם אם אני מוכיח שהעבודה תרמה תרומה מסוימת (חלקית) למחלה, אז גם אם היו גורמים נוספים, עדיין אותה בעיה רפואית או מחלה תוכר כתאונת עבודה חרף גורמי הסיכון האחרים.
אשר לתביעה להחמרת מצב: רבים לא מגישים תביעה להחמרת מצב כי חוששים שיורידו להם את האחוזים שקיבלו.
"בהליך של החמרת מצב לא ניתן להוריד אחוזי נכות כאשר מדובר בנכות כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע. יכולים לא לאשר את ההחמרה אבל לא מורידים אחוזים בנכות מתאונת עבודה. וניתן להגיש תביעה להחמרת מצב כל חצי שנה".
The post מימוש זכויות: יש תאונות עבודה שאינן נראות לעין first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post "הכרה בתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה דורשת הוכחה של רשלנות או התנהלות לקויה" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>לדבריו, "רוב ארגוני המעסיקים, העובדים והגמלאים, לא רק שאינם מודעים לזכויות העובדים וגמלאיהם, אלא חמור מכך, הם גם לא יודעים שהם לא יודעים.
"כך למשל, עובדים נרתעים מלממש את זכותם לקבל פיצוי בגין תאונת עבודה, מחשש כי מדובר בתביעה כנגד המעסיק, ולא כך הוא הדבר.
"עובדים סבורים, בטעות, כי אם שבו לעבודה באותו שכר, הם אינם זכאים לפיצוי מביטוח לאומי מעבר ל'דמי הפגיעה', ועובדים אינם מודעים לכך שהליקוי הרפואי מהם הם סובלים יכול להיות מוכר כקשור בתנאי עבודתם ולזכות בפיצוי כספי.
"פערי מידע אלו הביאו אותנו לקיים מאות הרצאות לארגוני עובדים וגמלאים במשק.
"מדובר בהרצאה מקצועית, בת כשעה ומחצה, למנהלי הארגון, עובדיו, פורשיו וגמלאיו, התורמת משמעותית למיצוי ומימוש זכויותיהם של העובדים, הפורשים והגמלאים מול המוסד לביטוח הלאומי.
"אנו ממליצים כי מנהלי משאבי אנוש ינצלו את האפשרות להזמין הרצאה זו אשר ניתנת ללא עלות ובכך לתרום לרווחת כלל העובדים".
האם הסיוע של מנהל משאבי אנוש לעובד בקבלת זכויותיו מביטוח לאומי, בעקבות מחלת מקצוע או תאונת עבודה, עלול לפגוע בסופו של דבר במעסיק?
"פנייה של העובד לביטוח לאומי בגין נכות מתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה פוגעת במעסיק ו\או ביחסיו של העובד מול המעסיק.
"התשלום נעשה על ידי המוסד ביטוח לאומי בלבד, והביטוח הלאומי אינו מבקש שיפוי מהמעסיק.
"נדגיש, כי הכרה בתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה דורשת הוכחה של רשלנות או התנהלות לקויה – כך שאין סיבה שתיווצר מחלוקת על רקע זה מול המעסיק.
"יש לראות את ביטוח לאומי בעניין זה כביטוח תאונות אישיות של העובד. המעסיק והעובד הפרישו מידי חודש תשלומים (פרמיה) לביטוח לאומי, על מנת שבעת מחלה או תאונה יהיה העובד זכאי לפיצוי.
"המעסיק שהשתתף בתשלום דמי ביטוח לאומי, לא יוצא ניזוק מתביעה של העובד כנגד המוסד לביטוח לאומי, ולכן לא רק שהמעסיק לא צריך למנוע מיצוי זכויות – אלא ראוי שהוא יעודד זאת כחלק מהדאגה לרווחת וזכויות העובד".
האם רק אירוע של תאונה הינו תאונת עבודה? מהי מחלת מקצוע? האם יש התיישנות בתאונות עבודה ומחלות מקצוע?
"עובדים רבים חשופים מכוח תנאי עבודתם לפגיעות רפואיות רבות. במקרים רבים ניתן לראות את הפגיעות הרפואיות בעין האנושית (אירועי תאונה במסגרת העבודה).
"אולם קיימים מקרים רבים שבהם נגרמות פציעות רפואיות שאינן נראות בעין האנושית, מסיבה של שחיקה מקצועית.
"חוק הביטוח הלאומי מכיר גם במחלות מקצוע כפגיעות בעבודה, והפיצוי לעובד בגינם זהה לפיצוי של מי שנפגע בתאונה 'קלאסית'.
"במצבים אלה, על העובד או הגמלאי להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בביצוע פעולות חוזרות ונשנות באמצעות איבר מסוים משך תקופה ממושכת אשר גרמו לנזק רפואי באותו איבר.
"בנוסף, יכול העובד או הגמלאי להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בחשיפה לשמש ו\או לרעש ו\או לחומרים מסוימים אשר אלה גרמו או תרמו למחלה או לליקוי רפואי.
"כך לדוגמה, הוכרו בביטוח לאומי הפגיעות הבאות: שחיקה של הצוואר, שחיקה של הגב, קרעים בכתפיים, פגיעה בברכיים, פגיעה בשורשי כפות הידיים, ירידה בשמיעה וצפצופים קבועים באוזניים, מחלות ריאה, מחלות סרטניות שונות, מחלת הפרקינסון, נגעים בעור ועוד.
"בנוסף, חוק הביטוח הלאומי מכיר גם בהתקפי לב, אירועים מוחיים ואף מחלת הסוכרת כתאונות עבודה, לעובדים אשר היו חשופים לאירוע דחק (לחץ) ו\או מאמץ פיזי חריג אשר התרחשו בסמוך אליהם.
"מי שלקה באחד מאלה ויוכר כנפגע עקב עבודה – יקבל תגמול כספי, בהתאם למצבו.
"התגמול ינוע בין מענק חד פעמי בגובה עשרות אלפי שקלים לבין קצבה חודשית לצמיתות בגובה אלפי שקלים בחודש.
"תגמולים אלה אינם תחליפי שכר או פנסיה, פטורים ממס הכנסה, הם אישיים ומשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי המעסיק".
האם יש התיישנות על תביעות אלה?
"על תביעות להכרה בתאונת עבודה ובמחלות מקצוע לא חלה התיישנות, כפי שחלה על תביעות נזיקין וביטוח אחרות.
"ניתן להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה בכל גיל, בכל עת ואף לאחר גיל הזקנה.
"עם זאת, מי שמבקש לקבל את מלוא זכויותיו צריך להגיש התביעה בתוך שנה מיום האירוע או המחלה.
"מי שיגיש התביעה במועד מאוחר יותר אמנם יטופל, וככל הנראה יקבל תגמול כספי, אולם לא יהיה זכאי למלוא התגמול אותו היה מקבל לו היה מגיש התביעה במועד".
למי מגיע פטור ממס הכנסה על רקע בעיות רפואיות?
"אדם שנבדק על ידי הוועדה רפואית והיא התאימה עבורו נכות רפואית בשיעור של יותר מ-89% – יהא זכאי לפטור ממס הכנסה.
"אנשים סבורים שרק לאדם הסובל מבעיות רפואיות משמעותיות, כמו למשל סרטן, יהא זכאי לפטור ממס הכנסה.
"וזה לא מדויק. נתקלתי באלפי אנשים, עובדים וגמלאים, אשר סבלו ממכלול בעיות רפואיות, שכל אחת מהן אינה חמורה בהכרח, אשר היו זכאים לפטור ממס הכנסה.
"יודגש כי לעיתים זכאי העובד או הגמלאי לקבל החזרי מס עד שש שנים רטרואקטיבית.
"הזכאות לפטור במקרה זה היא למס הכנסה הן מעבודה והן מגמלה או רווחי הון".
קצת על משרד עורכי הדין מרקמן את טומשין:
עו"ד אופיר צוברי הוא שותף במשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. המשרד מונה כיום כ-64 עורכי דין, ויותר מ-140 עובדים, אליהם מצטרפים יועצים רפואיים ואנשי מקצוע בתחומים שונים.
המשרד מתמחה בנזקי גוף ותביעות מול המוסד ביטוח לאומי – תאונות עבודה, מחלות מקצוע, נכות כללית, תביעות לפטור ממס הכנסה מטעמי בריאות, ניידות ושירותים מיוחדים.
בנוסף, עוסק המשרד בתחומי תביעות אובדן כושר עבודה, פנסיית נכות, תאונות דרכים, חבויות, רשלנות רפואיות, תביעות למשרד הביטחון, תביעות ביטוח ועוד.
משרד מרקמן את טומשין פועל בפריסה ארצית מראש פינה ועד לאילת, ב- 10 סניפים ושלוחות.
הספר "תאונות עבודה ומחלות מקצוע" בהוצאת "נבו", המשמש מרצים ושופטים, הוא פרי עטו של משרד מרקמן את טומשין.
המשרד מעביר הרצאות פרקטיות בתחום מימוש הזכויות בכל הארץ לעובדים, גמלאים, עורכי דין, רופאים, עמותות שונות ועוד.
כמו כן עורכי הדין של המשרד מעבירים הרצאות רבות לארגונים רבים ולקהל הרחב במסגרת קורסי פרישה, אירועי הווי וגיבוש, השתלמויות וכיוצ"ב.
הרצאות אלו זוכות לציונים גבוהים במשובים, ורבים מפיקים מההרצאה תועלת מיידית לחייהם.
עו"ד צוברי מוסיף: יהיה לנו לכבוד להעביר לצוות העובדים ו\או הפורשים ו\או הגמלאים שלכם הרצאה מקצועית הנוגעת למיצוי ומימוש זכויות רפואיות.
The post "הכרה בתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה דורשת הוכחה של רשלנות או התנהלות לקויה" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post אילו תאונות עבודה עלולות להתרחש במשרדים ממוזגים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>אלא שיש טעויות שמתבצעות במקום העבודה שעלולות להיות מזיקות בצורה משמעותית ביותר ויש חשיבות רבה למניעתן ככל האפשר, כמו גם להערכות לקראת מניעתן.
הטעויות האנושיות הרווחות ביותר והמזיקות ביותר הן אלה שקשורות לבטיחות בעבודה. ועל טעויות כאלה הארגון נאלץ בדרך כלל לשלם מחיר גבוה מאוד.
נהוג לייחס את הצורך בבטיחות בעבודה ואת הסיכון בתאונות בעבודה, למקומות עבודה שבהם יש סיכון פיזי לעובדים כמו למשל עבודה בגובה, עבודה עם מכונות שעלולות לגרום נזקים פיזיים חמורים לבני אדם, עבודה עם משאות כבדים ועוד.
אבל התאונות היקרות ביותר (שגוררות את הארגון לתביעות משפטיות) מתרחשות הרבה פעמים גם במשרדים ממוזגים – כלומר, במקומות בהם כלל לא מצפים להן.
לדוגמה, במשרדים בהם כל הרצפה מכוסה בשטיח מקיר לקיר, יש מקומות מסויימים על הרצפה שבהם השטיח מחוזק בפסי מתכת (בפינות של מדרגות וכו).
פס מתכת שכזה, שאינו מהודק היטב לרצפה או למדרגה, עלול לגרום לעובד להתקל בו, ליפול ולשבור יד או רגל, או גרוע מכך, להיחבט בראשו.
מעלית שאינה מתוחזקת בקפדנות, מכונת קפה שאינה יציבה ועוד, כל אלה עלולים לגרום לתאונות עבודה חמורות ביותר, גם, כאמור, במשרדים ממוזגים בהם העובדים יושבים כל היום מול המחשב.
כלומר, התעלמות של הארגון מאמצעי בטיחות וזהירות, תוך הזנחת אמצעי בטיחות בסיסיים עלולה לגרום לתאונות חמורות במקום העבודה.
גם השתטות של עובדים במהלך יום העבודה עלולה לגרור את העובדים למשחקים מסוכנים (משיכת כסא של עובד לפני שהוא מתישב וכד) ולכן עלולה להוות סכנה בטיחותית קשה. משחקים מסוכנים עלולים לגרום נזק פיזי לעובדים עצמם, כמו גם לציוד למוצרים ועוד.
עייפות היא גורם נוסף לסכנות בטיחותיות. עובדים שהינם מותשים לאחר שעות עבודה רבות, עלולים להזניח את אמצעי הבטיחות הבסיסיים ביותר, כמו למשל, זהירות בכל הנוגע למים רותחים בעת הכנת קפה, במקומות בהם אין מכונת קפה.
עובדים מותשים עלולים להתעלם מהנחיות בטיחות, להירדם תוך כדי עבודה או אף במהלך נסיעה ללקוח.
הכשרה גרועה בכל הקשור לבטיחות וגיהות, עלולה לגרום לעובדים לבצע טעויות וכתוצאה מכך לתאונות עבודה. הכשרות עובדים בנושאי בטיחות וגיהות נתפסות לפעמים על ידי מנהלים ועובדים כאחד כבזבוז זמן עבודה יקר.
הניסיון לזרז הכשרות אלה עלול לגרום לתאונות ולפגיעות במקום העבודה, כאשר מדובר בתאונות שהיו עשויות להמנע.
The post אילו תאונות עבודה עלולות להתרחש במשרדים ממוזגים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מהם ההבדלים בין תאונת עבודה ומחלת מקצוע first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי, ואשר העובד לקה בה, בעת שהיא היתה כלולה בתקנות כמחלת מקצוע.
בנוסף, זו מחלה שהעובד חלה בה בגלל עבודתו או עיסוקו כעובד עצמאי ובגלל הפעולות הנדרשות ממנו מתוקף תפקידו.
בעוד שההגדרה של תאונת עבודה מדברת על פגיעה חד פעמית שאירעה במקום מסוים ובזמן נתון, מחלת מקצוע היא פגיעה שהתגבשה במהלך תקופה ממושכת אצל העובד, באופן ישיר כתוצאה מתנאי עבודתו וכתוצאה מהפעולות שנדרשות ממנו מתוקף תפקידו.
האם כל מחלה שנגרמת כתוצאה מעבודה היא מחלת מקצוע
התשובה היא לא. לא כל מחלה שנגרמת כתוצאה מעבודה נחשבת למחלת מקצוע. בתקנות הביטוח הלאומי ניתן למצוא רשימה ובה כמה עשרות של סעיפי ליקוי ומחלות נפוצות. את הפיצוי בגין מחלת מקצוע ניתן לקבל רק בעקבות מחלות אלו.
בין מחלות המקצוע ניתן למנות:
- נזקי שמיעה וטנטון.
- תסמונת התעלה הקרפלית.
- הרעלות ומחלות עור.
- שחפת.
- סרטן.
- מחלות עצבים.
- מחלות פרקים ועוד.
במילים אחרות, זוהי רשימה מוגדרת מראש של מחלות והיא מתעדכנת מדי פעם על ידי שר העבודה והרווחה.
בשנים האחרונות החל החוק להכיר גם בפגיעה המוגדרת בתורת המיקרו טראומה כמחלת מקצוע. מדובר בפגיעות זעירות חוזרות ונישנות שנגרמו לעובד במהלך עבודתו באיבר מסוים בגופו, במהלך השנים ואשר התגבשו לפגיעה מסוימת.
תנאי ההכרה במחלת מקצוע
עובד שרוצה לזכות בהכרה של נפגע בעבודה בעקבות מחלת מקצוע, חייב להוכיח שהמחלה בה לקה נמנית עם המחלות המוכרות על פי תקנות הביטוח הלאומי.
כמו כן עליו להוכיח כי המחלה פרצה בזמן שבו היא היתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות וכי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעה.
זאת ועוד, העובד חייב להוכיח שיש קשר ישיר בין התפתחות המחלה לבין משלח ידו ועיסוקו, ועליו להוכיח כי במסגרת עבודתו עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת אשר גרמה לאיבר מסוים להישחק, וכי בגלל מצב השחיקה הזה, נפגעה יכולתו לעבוד על בסיס יום יומי.
עובד שהצליח להוכיח שאכן התקיימו כל שלושת התנאים, הינו זכאי לתשלום דמי פגיעה מביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה והוצאות הטיפול הרפואי. במקרה של נכות כתוצאה ממחלת מקצוע העובד זכאי גם לתשלום קצבת נכות על פי חומרת הפגיעה.
הגשת תביעה להכרה במחלת מקצוע
יש למלא טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה וטופס הודעה על פגיעה בעבודה, כדי שהעובד יקבל את דמי הפגיעה. המעסיק צריך לקבל, את הטופס הזה ביחד עם המסמכים הרפואיים המעידים על חומרת הפגיעה, שכן המעסיק הוא זה שצריך לאשר את נסיבות הפגיעה.
נכות זמנית או קבועה וסכום הפיצוי
לאחר הגשת כל הטפסים, יקבע רופא מטעם הוועדה הרפואית האם נותרה לעובד נכות זמנית או נכות קבועה כתוצאה ממחלת המקצוע. כמו כן קובע הרופא את תאריך ההתחלה של אחוזי הנכות ואת דרגת הנכות.
במקרים בהם אחוזי הנכות הם נמוכים מ-20%, יקבל הנפגע פיצוי חד פעמי. אם אחוזי הנכות הם יותר מ-20%, יקבל העובד קצבה חודשית בסכום המתאים לשכר ששולם לו טרם הוכר כנכה עבודה.
The post מהם ההבדלים בין תאונת עבודה ומחלת מקצוע first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post הצעת החוק להכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה עדיין בשלב הטרומי first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>השאלה היא מה קורה בשוק הארגונים, שהמוטרדות והמטרדים בהם אינם מוכרים לציבור הרחב. בעקרון, בפני עובדות שעברו הטרדה מינית יש כיום כמה דרכים לנקיטת הליכים כנגד המטריד.
הן יכולות להגיש תביעה אזרחית לפיצויים, והן יכולות להגיש תלונה פלילית במשטרה. במקומות המעסיקים 25 עובדים או יותר יש גם אפשרות להגיש תלונה משמעתית בפני הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה.
פגיעה ביכולת ההשתכרות
הטרדות מיניות פוגעות קשות ביכולת ההשתכרות של נשים וגורמות להן לטראומה קשה כולל פגיעות נפשיות, בהן חרדות, דיכאון, נדודי שינה, תחושה של חוסר אונים מול מערכת מדכאת, פגיעה בדימוי העצמי של העובדת ובביטחונה ביכולותיה ועוד. במקרים בהם הפגיעה נמשכה לאורך זמן היא עלולה לפגוע בכושר העבודה של העובדת.
בדיוק למען הנשים שעברו הטרדה מינית שכזאת, עלתה הצעת חוק לפני כשנתיים על פיה תוכל עובדת שחוותה הטרדה מינית במקום העבודה, להגיש גם תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, להכרה בהטרדה המינית כתאונת עבודה.
הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת תמר זנדברג, שלי יחימוביץ', עליזה לביא, נחמן שי, מיכל רוזין, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, דב חנין, אלעזר שטרן, איציק שמולי, אילן גילאון. בעבר הוגשה הצעת חוק דומה על ידי חברי הכנסת: אורית סטרוק, דב ליפמן, יפעת קריב.
לא ברור האם היתה התקדמות
הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ברוב של 20 חברי כנס שהצביעו בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. אלא שמאז הקריאה הטרומית לא ברור האם היתה התקדמות בנושא.
על פי לשון הצעת החוק: "פגיעה מינית בעבודה84ב.פגיעה מינית בעובד שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו – רואים אותה כפגיעה בעבודה".
הצעת החוק מציעה לקבוע כי פגיעה מינית בעבודה שארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, תיחשב לפגיעה בעבודה לעניין פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).
הגנה על זכויות וערכים
לדברי חברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק, מטרת הצעת החוק היא להגן על זכויות וערכים שונים, בהם כבוד האדם, פרטיות, חירות, שוויון בין המינים וקידום זכויות העובדים בישראל. ערכים אלה ישמשו את בית המשפט בבואו לפרש את הוראות החוק המוצעות.
פגיעה מינית בעובד פוגעת בכבודו העצמי והחברתי של הנפגע, וההתעלמות של הפוגע מרצונו החופשי של הנפגע, שוללת את זכותו הבלעדית של הנפגע על גופו ומיניותו.
פגיעה שכזו משפילה ומבזה את הנפגע וחותרת תחת האוטונומיה של הפרט. מטרת התיקון היא להגן על העובד ולאפשר לו ביטחון סוציאלי, במקרה בו נגרם לו נזק והוא אינו מסוגל לשוב לאורח חיים תקין בשל הפגיעה.
זאת ועוד, עד עתה נקט המוסד לביטוח לאומי במדיניות לפיה דמי פגיעה משולמים בדרך כלל בעקבות פגיעות פיזיות שהתרחשו במקום העבודה. עם זאת, לא פעם הוכרו סוגים מסוימים של תאונות עבודה שאינן נופלות בגדר פגיעה פיסית ישירה.
כך למשל, ד"ר ישראל גלעד ועמירם סבר הציעו במאמרם "אוטם שריר הלב כתאונת עבודה", כי אוטם שריר הלב יחשב כתאונת עבודה אף שמדובר בהליך פיזי מורכב שלוקח שנים להתהוותו.
אין מדיניות סדורה בנושא
יתרה מזאת, המוסד לביטוח לאומי כבר הכיר בתביעתה של עובדת שנאנסה על ידי מעסיקה, ואף שולמה לה קצבת נכות. עם זאת, למוסד לביטוח לאומי אין מדיניות סדורה בנושא או הנחיות פנימיות שהציבור יכול לעיין בהן ושניתן להפעיל עליהן ביקורת מינהלית.
לפיכך, מוצע בהצעת החוק לקבוע הוראה מפורשת בחוק בעניין זה לפיה פגיעה מינית שנעשתה במסגרת יחסי העבודה, תוך כדי עבודה ועקב העבודה, יראו אותה כפגיעה בעבודה.
כמו כן מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות לעניין פגיעה מינית בלבד מ-12 חודשים ל-36 חודשים. מטרתה של הארכת תקופת ההתיישנות היא לאפשר לנפגע פרק זמן ארוך יותר להגשת התביעה, בשל המודעות לקושי בהתמודדות הנפשית בהגשת תביעות בפגיעות מסוג זה. בנוסף, ייתכן שהנזק הנפשי שנגרם לנפגע יצטבר ועילת התביעה תתגבש מספר שנים לאחר האירוע.
גם עצמאים יוכרו
לגבי עובד עצמאי מוצע לקבוע כי יראו כפגיעה מינית בעבודה פגיעה שארעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. המשמעות היא שהוא יוכר כנפגע פגיעה של הטרדה מינית גם אם הפוגע הוא לקוח, ספק וכדומה.
חזקת הסיבתיות לא תחול גם כשמדובר בתאונה שאירעה לעובד עצמאי. לפיכך, עובד עצמאי יצטרך להוכיח שהנזק נגרם לו תוך כדי העבודה ועקב העבודה.
יצויין כאן כי הצעת החוק נוסחה בסיוע הקליניקה לקידום זכויות נשים, המכללה למנהל ובסיוע האגף לקידום מעמד האישה בויצו.
מה מעמדה הנוכחי של הצעת החוק: ההצעה הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים, והונחה על שולחן הכנסת ביום 13.6.16.
The post הצעת החוק להכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה עדיין בשלב הטרומי first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ביהמ"ש: חברת כוח אדם אינה משוחררת מחובות המוטלות על מעסיק כלפי העובד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>התובע הוא עובד זר, טפסן מנוסה עם 27 שנות ניסיון, שהגיע לישראל מסין, והופנה לחברת כוח אדם בה הועסק עד לפציעתו. באחד הימים, כאשר עמד העובד על הסולם לצורך ביצוע עבודות בנייה בקומה הרביעית באחד הבניינים, התהפך הסולם לכיוון חלל המדרגות והוא נפל מגובה 12 מטר לקרקע. כתוצאה מכך הוא נפגע בברך ימין, בראשו, בפנים ובשיניו. הוא אושפז בבית החולים תל השומר במשך 13 ימים, נותח ברגלו ונתפר פצע בקרקפתו. לאחר מכן הועבר לאשפוז שיקומי למשך חודשיים, וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע כי לעובד 32% נכות צמיתה.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה שאירעה כ'תאונת עבודה', ושילם לו גמלאות בגין נכות מעבודתו. כך הן המוסד והן העובד הגישו תביעה נגד חברת כוח האדם וחברת הקבלן שניהלה את פרויקט הבנייה בו התרחשה התאונה.
העובד טען כי חברת כוח האדם וחברת הקבלן נהגו ברשלנות ובחוסר זהירות, הורו לו לעבוד על סולם לא יציב סמוך לגלל גרם מדרגות ללא פיגומים, ללא אמצעי קשירה וללא עזרת אדם נוסף שיעמוד על הקרקע ויסייע או יחזיק עבורו את הסולם, לא הנהיגו שיטות עבודה בטוחות, לא הדריכו אותו לגבי אופן ביצוע העבודה ולא פיקחו על אופן ביצוע העבודה.
מנגד טענו החברות כי האירוע ארע בשל רשלנותו הבלעדית והמכרעת של העובד, מאחר שהוא לא מילא אחר הוראות הבטיחות שקיבל, הציב בעצמו את הסולם באופן לקוי וניסה להגיע עם הסולם למקום מרוחק במקום לרדת ולהזיז את הסולם, וכתוצאה מכך נפל.
נקיטת אמצעי זהירות
בית המשפט ציין כי על מעסיק מוטלת האחריות ליצור מקום עבודה בטוח ולהנהיג שיטות עבודת בטוחות, וכן לספק חומרים ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים. חובה נוספת המוטלת עליו היא החובה לפקח באופן יעיל ורציף אחר נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים על ידי העובדים, להדריך את עובדיו ולהזהירם מפני סיכונים הכרוכים בביצוע העבודה.
ההלכה הפסוקה בעניין זה מחמירה ומדקדקת מאד הן עם המעסיק והן עם הגורם האחראי, וחובות הזהירות המוטלות עליהם הן חובות מוגברות. על המעסיק והגורם האחראי להנהיג שיטת עבודה בטוחה, הדרכה בדבר שיטת העבודה, הסיכונים הטמונים בה וכללי הזהירות הנדרשים וחובות וידוא ופיקוח. עליהם לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע מהעובד סכנות מיותרות ולהזהירו מפני סכנות קיימות, גם אם מדובר בסכנות שאינן בלתי רגילות או יוצאות דופן במקום העבודה.
לטענת הקבלן, הוא יצא ידי חובתו במינוי מנהל עבודה מוסמך, אשר דואג באופן כללי לקיום הוראות הבטיחות ואינו צריך להיות בהשגחה צמודה ליד כל פועל 24 שעות. כך, לטענתו, אף שמנהל העבודה ראה את העובד באותו היום בקומה הרביעית – הוא לא היה צריך לדעת מתי יתחיל בביצוע עבודה בגובה, ומשכך לטעמו יצא ידי חובתו לאחר שדאג שלעובדים תינתן לעובדים הדרכת בטיחות הוראות עבודה בטיחותיות, אספקת ציוד והפסקת עבודתו של פועל שלא נהג בהתאם להוראות.
עם זאת, לא הוכח בפני ביהמ"ש שהעובד אכן קיבל את ההדרכה הספציפית לעבודה בגובה הנדרשת בהתאם לדין, ולא הוצג הטופס הנדרש בתקנות, ובכך הפר הקבלן חובה חקוקה.
חובת פיקוח על מזמין העבודה
בפסיקה נקבע כי חברת כוח אדם המגייסת עובד לשורותיה ומבצעת לאחר מכן השמה שלו לעבודה אצל חברה אחרת אינה משוחררת מחובות המוטלות על מעסיק כלפי העובד. על חברת כוח אדם לוודא שסביבת העבודה אצל מזמין העבודה היא בטוחה, ושהוא מקפיד על נהלי וכללי בטיחות נאותים. היקפה של חובת הזהירות עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות, כך שאם יש לחברת כוח אדם בלעדיות באספקת עובדים למזמין – עליה להקפיד הקפדה יתרה ולוודא ולפקח בעצמה, המזמין אכן שומר על הוראות הבטיחות בעבודה. עוד נפסק כי חברת כוח אדם השולחת עובד שאינו מיומן ואינו מתאים לתפקיד אליו יועד מפרה את חובת הזהירות שלה הן כלפי העובד הן כלפי המזמין.
"במקרה זה חברת כוח האדם לא עשתה דבר וחצי דבר על מנת לברר האם העובדים עובדים במקום עבודה בטוח והאם נשמרים אמצעי בטיחות מינימליים", קבע ביה"ש. "ניסיון חברת כוח האדם לגמד את אחריותה להפניית העובד לקבלן ותו לאו אינו יכול להצליח. חובתה של חברת כוח האדם לוודא כי המקום אליו היא שולחת את העובד מטעמה הוא מקום בטיחותי וכי תנאי הבטיחות נשמרים באופן כללי".
ביהמ"ש מציע מספר דרכים לוודא זאת, באמצעות חיוב חוזי בין החברה לבין הקבל או באמצעות קיום קשר ישיר עם העובדים בין אם דרך נציג חברת כוח האדם ובין אם ישירות עם העובד. "מקובל עלי כי החברה אינה צריכה להיכנס לנעליו של הקבלן בפיקוח היומיומי והישיר על כללי הבטיחות, אולם התנערות מוחלטת מחובותיה כמעביד גם היא אינה יכולה להתקבל", ציין ביהמ"ש. "מעניין לציין כי בהסכם בין חברת כוח האדם לבין הקבלן לא נדרשה התחייבות הקבלן להיות אחראי ליישום הוראות חוקי העבודה, הוראות פקודת הבטיחות בעבודה, וכיוצ"ב, כפי שטוענת חברת כוח האדם ההסכם עוסק בהפניית כוח האדם ותו לאו".
לוּ היה מוכח, מוסיף ביהמ"ש, שהחברה דאגה מלכתחילה לביטחון ובטיחות העובדים בפן החוזי, באמצעות בירור עם העובדים, באמצעות דרישה לקבל דווח על הדרכות בטיחות ווידוא שהעובד שיועד לעבודה בגובה אכן קיבל את ההדרכה הספציפית הנדרשת וחתם על הטופס הנדרש בתקנות – ניתן היה לפטור אותה מאחריות לתאונה. "שעה שחברת כוח האדם לא הוכיחה כי עשתה קמצוץ מכל הנדרש, אלא רק רואה את תפקידה בהצבת העובדים משל היו כלי משחק במקומות עבודה, לא ניתן לפטור אותה מאחריות כאשר הוכח כי התובע עבד בגובה בלא רתמת בטיחות מעוגנת ובלא עובד נוסף, הכל בניגוד לדין ולדרישות מינימליות של בטיחות".
[ת"א 30231-02-12 י' נ' חסון גשר כוח אדם]
The post ביהמ"ש: חברת כוח אדם אינה משוחררת מחובות המוטלות על מעסיק כלפי העובד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post אין זה הכרחי שעובד יגיע לאפיסת כוחות מוחלטת כדי להתפטר בדין מפוטר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>העובדת פנתה אל המעסיקה והסבירה לה כי הנפיחות והצלקות בפנים, לצד מצבה הרגשי "העדין", לא מאפשרים לה לשוב לעבודתה והיא ביקשה שימצא לה תפקיד אחר. בקשה זו נדחתה על ידי המעסיקה ומצבה הנפשי של העובדת המשיך להידרדר. לכן, העובדת פנתה למומחים רפואיים, לרבות רופאים תעסוקתיים, לקבלת אישור לכך שהיא איננה כשירה עוד להמשיך בעבודתה אצל המעסיקה.
העובדת הודיעה על התפטרותה למעסיקה, על סמך חוות הדעת הרפואית שניתנה לה, ודרשה פיצויי פיטורים עבור 11 שנות עבודתה. המעסיקה דחתה את בקשת העובדת לפיצויים וכדי להבטיח שלא תיאלץ לשלם לה פיצוי פיטורים, החברה הציעה לעובדת תפקיד חילופי במחלקת הלוגיסטיקה. העובדת סירבה לתפקיד החדש ועמדה על זכותה לקבל את הפיצויים אולם המעסיקה המשיכה בסירובה. לבסוף, העובדת פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בתביעת הפיצויים (בסך של כ-280,000 ₪) העובדת טענה כי המעסיקה סירבה להכיר במצבה הנפשי ההולך ומידרדר כעילה סבירה לפיטורים בדין מפוטר וכי הצעת העבודה החילופית, לאחר ההתפטרות, נגועה בחוסר תום לב ורצון של המעסיקה להתחמק מתשלום הפיצויים.
מצד המעסיקה נטען כי בתקופה שבה העובדת הציגה אישורים רפואיים התפשטה "מגיפה" של דיילות שניסו אף הן להתפטר עקב בעיה בריאותית כדי לזכות בפיצויי הפיטורים. ולכן, לטענת המעסיקה, היה עליה לבחון כל בקשה בדקדקנות. לשיטת המעסיקה העובדת פנתה למומחים רפואיים רק לאחר שבקשתה לעבור לתפקיד אחר נדחתה. המעסיקה עוד טענה כי מהאישורים שהעובדת הציגה לא ניתן להבין האם הם הבעיה זמנית או קבועה. לסיום, המעסיקה טענה כי לאחר התאונה העובדת שבה לעבודתה והתנהגותה לא אפיינה אדם שאינו כשיר לעבוד.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, רוית צדיק, השתכנעה שכל האישורים הרפואיים שהוצגו מעידים על הידרדרות במצבה הנפשי של העובדת ופסקה כי יש מקום לזקוף לטובת העובדת ולא לחובתה את העובדה שהיא הצליחה לתפקד אחרי התאונה. השופטת עוד פסקה כי אין זה הכרחי שעובד יגיע לאפיסת כוחות מוחלטת כדי להתפטר בדין מפוטר. די בכך שמצבו יצדיק את ההתפטרות. לאחר שהשתכנעה כי כך הדברים במקרה שלפנינו, פסקה השופטת צדיק לטובת העובדת סך של 58,391 ₪ בגין פיצוי פיטורים ועוד 18,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחה.
The post אין זה הכרחי שעובד יגיע לאפיסת כוחות מוחלטת כדי להתפטר בדין מפוטר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post העובדת נפלה ממתקן להרמת משאות ותפוצה בחצי מיליון ₪ first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>העובדת הגישה תביעת נזיקין כנגד המעסיקה בבית משפט השלום בתל אביב. בכתב התביעה, העובדת טענה כי המעסיקה הורתה לה לעלות על המתקן וכאשר המעסיקה ראתה שהעובדת חוששת, הרגיעה אותה ואמרה לה כי אין כל סיבה לחשוש שכן המתקן יכול לשאת משקל של טון. לטענת העובדת, המעסיקה התרשלה הן בבחירת המתקן, הן בהתקנתו והן בכך שלא פעלה על פי הוראות ההפעלה והתרשלות זו, הובילה בסופו של דבר לפציעתה.
המעסיקה טענה מנגד כי היא לא הורתה לעובדת לעלות על המתקן וכי התאונה קרתה כתוצאה מרשלנותה של העובדת, בעוד המעסיקה לא יכולה הייתה לצפות את התאונה. לטענת המעסיקה, על העובדת היה להבחין בעצמה כי המתקן לא נועד לשאת אדם אלא מטען ולהסיק מכך כי המתקן איננו בטיחותי.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אורלי מור-אל, קיבלה את גרסת העובדת להתרחשות התאונה. השופטת קבעה כי נמצאו סתירות משמעותיות בין עדות המעסיקה במשרד התמ"ת (אשר חקר את התאונה) לבין עדותה של המעסיקה בבית המשפט. סתירות אלה, לטענת השופטת, מעידות כי המעסיקה ידעה והסכימה שהעובדת תעלה על המתקן. השופטת עוד קבעה כי היות שהמעסיקה היא זו שרכשה והתקינה את המתקן בעסק שלה, הנטל להוכיח כי לא התרשלה מוטל על כתפיה.
היות והמעסיקה לא הצליחה להוכיח כי עדכנה את עובדיה לגבי הוראות שימוש במתקן ובכלל, לא עלה בידה להוכיח כי לא התרשלה בכל צעד ושעל בקנייה, התקנה והפעלת המתקן, לרבות התוויית הוראות בטיחות – חלה על המעסיקה מלוא האחריות לתאונה.
השופטת פסקה לטובת התובעת פיצויי נזיקין בגין הפסד שכר, אובדן כושר השתכרות ועזרת הזולת, בסך של 556,172 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מהסכום שנפסק.
The post העובדת נפלה ממתקן להרמת משאות ותפוצה בחצי מיליון ₪ first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>