The post 4 צעדים אקטיביים למניעת חוסר-איזון בין חיים אישיים לעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>למרות כל הדיבורים על רווחת העובד, על שחיקה ועל תסכול וניתוק רגשי של עובדים ממקום העבודה, בארגונים רבים מדי יש עדיין תופעה של נוכחות דיגיטלית רעילה.
כלומר, מצב שבו התרבות הארגונית מקדשת שעות עבודה מרובות כסימן לנאמנות, בעוד שבפועל מדובר במתכון בטוח לשחיקה ולאובדן כישרונות.
מהו תפקידו של מנהל משאבי האנוש בפירוקה של תרבות ארגונית הדורשת עבודה עד שעות הלילה:
למרות המודעות הגוברת, ארגונים רבים עדיין שבויים בתפיסה מיושנת המודדת את ערכו של העובד לפי שעות נוכחות (או שעות עבודה) ולא לפי תרומתו לחדשנות, ליצירתיות ולקידום ההצלחה של הארגון.
כאשר עובדים מרגישים שהערכתם המקצועית תלויה בוויתור על חייהם האישיים, מנהל משאבי האנוש חייב להפסיק להיות צופה מהצד ולהפוך לסוכן שינוי אקטיבי המפרק את התרבות הארגונית הזאת מהיסוד.
מחקרים מראים כי שעות עבודה ארוכות גורמות לא רק לבעיה של העובדים, אלא לכשל עסקי חמור.
ממחקר של מקינזי עולה, כי לאחר 50 שעות עבודה שבועיות, הפרודוקטיביות לשעה צונחת במידה דרסטית.
עובדים שעובדים עד שמונה בערב באופן קבוע מייצרים יותר טעויות קריטיות ופחות יצירתיות מאלו שעובדים פחות.
ממחקר של דלויט עולה, כי תרבות ארגונית של לחץ היא הגורם מספר אחת לנטישת טלנטים את החברה. עלות החלפת עובד שקרס תחת הנטל נאמדת בכ-150%-200% משכרו השנתי.
ממחקר של מכון גאלופ עולה, כי עובדים המרגישים שהמנהל הישיר שלהם מעריך אותם רק על פי מספר השעות שהם עובדים, מדווחים על ירידה של כ-40% ברמת המחוברות לארגון ועל עלייה בסיכוי ללקות בחרדה תעסוקתית.
הבעיה מתחילה לרוב בדרג הניהול הישיר. מנהל משאבי האנוש צריך להטמיע מודלים של ניהול לפי תוצאות.
יש להבהיר למנהלים שקידוש שעות העבודה הוא סימן לניהול כושל ולא למסירות.
יש להשתמש בכלים של בינה מלאכותית כדי להציג למנהלים נתונים המוכיחים שצוותים שעובדים מספר שפוי של שעות הם רווחיים ויעילים יותר לאורך זמן.
ממחקר של גרטנר עולה, כי בארגונים שמגדירים גבולות ברורים (למשל: איסור על שליחת אימיילים או הודעות לאחר שעה מסוימת) ניתן לראות עלייה של כ-25% בחוסן הארגוני.
מנהל משאבי האנוש חייב להוביל מדיניות של 'כיבוי אורות' דיגיטלי, שבו המערכת עצמה מתריעה או מונעת תקשורת בשעות שארי שעות העבודה.
המשמעות היא שבמקום שהעובד יקרוס, הבינה המלאכותית יכולה לשמש כשסתום ביטחון.
מערכות משאבי אנוש מודרניות מזהות מתי עובד חורג באופן עקבי ממספר שעות העבודה התקני ומציפות זאת כנורה אדומה למנהל משאבי האנוש.
זה לא נועד לבקר את העובד, אלא כדי לבחון האם התקנים בחטיבה הזאת חסרים או האם המנהל אינו מאציל סמכויות.
כאשר עובדים חוששים שהיחס אליהם יורע אם יעזבו בשעה סבירה, מנהל משאבי האנוש צריך להקים ערוצים אנונימיים שבהם ניתן לדווח על מנהלים שנוהגים בבריונות תעסוקתית סביב נושא שעות העבודה.
בשורה התחתונה, איזון בין חיים אישיים לעבודה הוא לא הטבה. הוא תשתית חיונית.
ארגון שלא יגן על הזמן הפרטי של עובדיו ימצא את עצמו עם כוח אדם שקוף: אנשים שעובדים, או אף נמצאים במשרד, עד שמונה בערב (לפחות), אבל הלב והיצירתיות שלהם כבר מזמן כבו.
מנהל משאבי האנוש אמור לשמש כשומר של האנושיות בארגון, ותפקידו לוודא שההערכה המקצועית ניתנת על איכות המחשבה, ולא על חשבון שעות השינה.
The post 4 צעדים אקטיביים למניעת חוסר-איזון בין חיים אישיים לעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post איך מחסור בשעות השינה של העובדים משפיע על תוצאות הארגון first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ככל שהעבודה הפכה ליותר קוגניטיבית ופחות טכנית, המוח הוא כלי העבודה המרכזי, וכמו כל כלי עבודה, הוא זקוק לתחזוקה.
מחסור בשינה, מתח ושחיקה הם כבר לא בעיה פרטית של העובד, אלא משקולת כבדה על שורת הרווח של הארגון.
מגפת השחיקה השקטה – מחיר העייפות והמתח בניהול המודרני:
בימים אלה, ארגונים מובילים מבינים שעובד שחוק הוא עובד יקר. מאוד.
הניסיון ההיסטורי להאדיר עבודה סביב השעון, עד שעות הערב המאוחרות ולעיתים גם בסופי שבוע, הוחלף בהבנה שמחסור בשעות שינה ומתח כרוני הם האויבים הגדולים ביותר של היצירתיות, קבלת ההחלטות והפיריון.
בימים בהם הבינה המלאכותית מסוגלת לעבוד 24/7, היתרון האנושי היחיד שנותר לבני האדם הוא היכולת לחשוב בצורה צלולה. יכולת זו נעלמת כמעט לחלוטין תחת עננת השחיקה.
המספרים שמאחורי העייפות – נזק של מיליארדים:
ההשפעה של חוסר רווחה נפשית של העובדים ניתנת כיום למדידה מדויקת:
מחיר השחיקה: ממחקר של חברת דלויט עולה, כי עלות השחיקה למשק העולמי נאמדת בטריליוני דולרים בשנה, כאשר בארגונים שאינם משקיעים ברווחת העובד, עלויות הטיפול והתחלופה גבוהות פי שלושה מאשר בארגונים שכן תומכים בעובדים.
אובדן פריון בשל מחסור בשינה: ממחקר של מקינזי עולה, כי עובדים הישנים פחות משש שעות בלילה מציגים ירידה של כ-20% בביצועים קוגניטיביים. שיעור זה הינו שווה ערך לעבודה תחת השפעת אלכוהול.
התפטרות שקטה ומתח: ממחקרים של מכון גאלופ עולה, כי כ-60% מהעובדים ברחבי העולם מדווחים על רמות מתח גבוהות מדי יום. מתח זה מוביל להתנתקות רגשית מהארגון, גם אם העובד נשאר פיזית בתפקידו.
סיכונים בטיחותיים וטעויות: ממחקר של חברת גרטנר עולה, כי כ-40% מהטעויות הקריטיות בתהליכי קבלת החלטות בארגונים טכנולוגיים נובעות מעייפות מצטברת של דרגי הניהול.
הבינה המלאכותית כגלגל הצלה – פתרונות טכנולוגיים לבעיה אנושית:
באופן אירוני, דווקא הטכנולוגיה שהאיצה את קצב החיים, מציעה כיום את הפתרונות המתוחכמים ביותר למניעת שחיקה.
להלן 3 פתרונות למניעת שחיקה ועייפות של עובדים בעזרת בינה מלאכותית:
1 מערכות לניטור עומס קוגניטיבי:
כלי בינה מלאכותית המשולבים במערכות העבודה הארגוניות מסוגלים לזהות דפוסים של עייפות (כמו ירידה בקצב ההקלדה או עלייה במספר הטעויות) ולהתריע לעובד ולמנהל בזמן אמת.
מנתונים של חברת PwC עולה, כי ארגונים המשתמשים בבינה מלאכותית לניהול עומסים חוו ירידה של כ-22% במקרי השחיקה המדווחים.
2 אוטומציה של השחיקה:
הבינה המלאכותית משחררת את העובדים מהמשימות המונוטוניות והמייגעות ביותר, אלו שגורמות לשחיקה מנטלית, ומאפשרת להם להתמקד בעבודה משמעותית שמגבירה להם את המוטיבציה ואת האנרגיה בעבודה.
3 שיבוץ עבודה חכם:
אלגוריתמים מתקדמים מתאימים את לוחות הזמנים של העבודה לשעון הביולוגי של העובד.
הם מוודאים שמשימות מורכבות יבוצעו כשהעובד בשיא הריכוז שלו, תוך הגנה על שעות המנוחה והשינה.
בהתאם לכך, תפקידו של מנהל משאבי האנוש משתנה ממי שמנהל תהליכי גיוס, קידום, ימי כייף וכדומה, למי שמנהל את החוסן הארגוני.
מנהל משאבי האנוש נדרש כיום להטמיע תרבות ארגונית של זכות הניתוק מהעבודה, ולעודד מנהלים למדוד תוצאות ולא שעות נוכחות.
המידע שמספקת הבינה המלאכותית מאפשר למנהל משאבי האנוש לבצע התערבויות מנע בצוותים שנמצאים בסיכון גבוה לשחיקה, עוד לפני שמישהו עוזב.
בשורה התחתונה, שינה איכותית ורוגע נפשי הם לא פינוק כיום, אלא הם תשתיות עבודה.
ארגון שידע לרתום את הבינה המלאכותית כדי לשמור על היתרונות האנושיים של עובדיו על פני המכונה, יזכה לצוותים חדים, יצירתיים ונאמנים יותר.
בעידן שבו המכונה עושה הכול מהר, האדם שנותר צלול הוא זה שיעשה את ההבדל.
The post איך מחסור בשעות השינה של העובדים משפיע על תוצאות הארגון first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>