לשם השוואה, בסוף פברואר, רק כחודשיים קודם לכן, נמדד שיעור אבטלה של קרוב לארבעה אחוזים.

עם זאת, בשירות התעסוקה מדווחים כי בימים האחרונים של חודש אפריל החלה להסתמן מגמה של חזרה לעבודה.

נכון לעכשיו, קרוב ל-18 אלף עובדים ישראלים דיווחו ישירות לשירות התעסוקה כי הם חזרו לעבוד באפריל או שהחופשה ללא תשלום שלהם התבטלה.

מהנתונים שנרשמו במהלך אפריל עולה, כי מספר העובדים שהודיעו על חזרה לעבודה (לאחר החל"ת) גדול יותר ממספר העובדים שפוטרו.

מצד אחד, אף על פי שמספר העובדים שחזרו לעבודה בפועל היה גבוה יותר ממספר המפוטרים, בשירות התעסוקה מעריכים שרבים מדורשי העבודה בחל"ת צפויים להיות מפוטרים בסופו של דבר.

מצד שני, מדו"ח של שירות התעסוקה עולה, כי הירידה במספר דורשי העבודה בחודש אפריל היתה גבוהה מהצפי שנבנה על ידי מודל החיזוי של שירות התעסוקה.

ולדברי שירות התעסוקה, נתונים אלה (של ירידה במספר דורשי העבודה) מצביעים על שיפור בשוק העבודה.

בטווח הארוך (בהשוואה לחמש שנים אחורה) ניכר, לדברי שירות התעסוקה, שמתחיל להראות שיפור משמעותי במגמות האבטלה: בשלושה החודשים האחרונים הסתכם מספר דורשי העבודה החודשי (בממוצע)  בכ-183.8 אלף דורשי עבודה.

זוהי ירידה של כ-4.8% במספר דורשי העבודה הממוצע ביחס לרבעון האחרון של שנת 2015, בו הסתכם מספר דורשי העבודה בכ-193.1 אלף.

עוד עולה מהדו"ח של שירות התעסוקה, כי המספר החודשי הממוצע של דורשי עבודה בשלושה החודשים האחרונים היה נמוך בכ-10.3% ביחס למספר החודשי הממוצע של דורשי העבודה בשלושת החודשים המקבילים בשנת 2015, בהם עמד מספר דורשי העבודה על כ-213.3 אלף.

הירידה החדה הזו נובעת בעיקר מירידה משמעותית במספר תובעי הבטחת הכנסה בישראל.

החדשות הפחות טובות שעולות מהדו"ח הן שאם המשבר ימשך מעבר לחצי השני של חודש אפריל, מעריכים בשירות התעסוקה כי כ-20 אחוזים מכלל העובדים שנפלטו משוק העבודה לא יוכלו לחזור למקום עבודתם.

זאת, בנוסף לעשרות אלפי עובדים אחרים שעתידים להגיע למצב של תת-תעסוקה.

כתוצאה מצפי זה הוגדרה אחת המטרות הלאומיות של ישראל בחודשים הקרובים כך: יבוצע מאמץ להחזיר כמה שיותר עובדים למקומות עבודתם, על מנת שמצב האבטלה הזמני לא יהפוך למצב קבוע.

מהדו"ח של שירות התעסוקה עולה עוד, כי הצורך להתמודד עם המשבר כבר בשלב הנוכחי, הביא את כל מדינות ה-OECD לנקוט כמה צעדים שנועדו לסייע לעובדים לשמור על מקום עבודתם.

הרעיון המרכזי שהניע את מדינות ה-OECD, הוא הרצון לשמור את העובדים כמה שיותר קרוב לשוק העבודה, על ידי שימור מקומות העבודה הקיימים של אותם עובדים.

שימור מקומות העבודה מתבצע על ידי חופשות מחלה, סבסוד התשלום לעובדים (על ידי המדינה) או באמצעות הפניה למסלולי אבטלה חיצוניים.

עד כה, הצורך לספק מענה מהיר לצורך המתהווה, הביא לכך שמדינת ישראל בחרה במסלול של הפניית עובדים לקבלת דמי אבטלה על בסיס חופשות ללא תשלום (חל"ת).

לכל אחת מהגישות שנקטו המדינות השונות יש יתרונות וחסרונות. רוב המדינות בחרו להשתמש בכמה  כלים במקביל, באופן שיאפשר לספק מענה גם לאלפי שכירים ועצמאים שאינם זכאים לדמי אבטלה.

The post דו"ח של שירות התעסוקה: החלה להסתמן מגמה של חזרה לעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בשנה החולפת השתלבו במעגל העבודה בישראל 6,683 תובעי הבטחת הכנסה בעלי מוגבלויות. נתון זה מהווה גידול בשיעור של 23% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה, בה הושמו 5,423 תובעי הבטחת הכנסה עם מוגבלות בעבודה. כך עולה מנתונים ומידע שמפרסם שירות התעסוקה הישראלי לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, שיצוין ביום ראשון הקרוב ה-3 בדצמבר, ומיועדים לבחון את שילובם של אנשים עם מוגבלויות במעגל העבודה.

שירות התעסוקה מעניק בשנה זו מדי חודש שירות לכ-31,500 תובעי הבטחת הכנסה בעלי מוגבלויות בממוצע. מספר זה נמוך ב-4% ממספרם של תובעי הבטחת הכנסה בעלי מוגבלויות בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

לדברי בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה: "הנתונים מוכיחים כי ניתן להצליח במשימת הניידות החברתית גם לאוכלוסיות שסובלות מחסמים בכניסה לשוק התעסוקה, לשלבם במעגל העבודה ולהעבירם מתלות בקצבה לתעסוקה מכבדת. עם זאת עולה כי גם כיום אנשים בעלי מוגבלויות סובלים מחסמים רבים מדי בדרך לשילוב בעבודה ועלינו כחברה לפעול לצמצום חסמים אלה. תכנית הסיוע האישי שמפעיל שירות התעסוקה בשילוב כלים נוספים מיועדים להתמודד עם נושא זה ולסייע ביצירת השינוי החברתי הכרוך בשילוב אנשים בעלי מוגבלויות בתעסוקה".

סקר שנערך בשירות התעסוקה לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים בעלי מוגבלויות, העלה כי 70% מתובעי הבטחת הכנסה עם מוגבלויות מתמודדים עם חסמים תעסוקתיים רבים בנוסף על המוגבלות הפיזית או הנפשית דוגמת בעיות רווחה, מכשול שפה ועוד. נתוני שירות התעסוקה מעלים כי סיוע אישי והענקת מגוון כלים לשילובם בתעסוקה מסייעים באופן אפקטיבי ליציאה ממעגל הקצבאות ולהשתלבות במעגל העבודה.

הסקר נערך באמצעות ראיון עומק בקרב מדגם מייצג של 378 תובעי הבטחת הכנסה ולפיו ל-34% מדורשי העבודה קיים חסם אחד נוסף על מוגבלותם בכניסה לעבודה, 31% בעלי שני חסמים נוספים, ו-4% הם בעלי שלושה חסמים נוספים או יותר.

לפי נתוני הסקר, 54% מקרב דורשי העבודה בעלי המוגבלויות עומדים גם בפני חסמי רווחה אישיים או משפחתיים, דוגמת טיפול בבן משפחה חולה, אלימות במשפחה, רישום פלילי, לחץ מבית כנגד יציאה לעבודה ועוד. ל-31% חסמי שפה וכישורי אוריינות בסיסית ול-24% חסמים כלכליים דוגמת חובות להוצאה לפועל, תלות בקצבאות וחשש לאובדנן או מגורים בדיור ציבורי.

ביתר פירוט, נתוני הסקר מצביעים כי האתגר התעסוקתי הנפוץ ביותר עמו מתמודדים בעלי המוגבלויות תובעי הבטחת הכנסה הינו היותם חד הוריים (29%). חסמים נפוצים נוספים הינם רמת שליטה נמוכה בשפה העברית (27%), היעדר כל ניסיון קודם בשוק התעסוקה (26%), אנאלפביתיות (19%) וחובות להוצאה לפועל (18%). חסמים תעסוקתיים אחרים הם לחץ המופעל על נשים שלא לצאת לעבוד (11%), קשיי ניידות והיעדר תחבורה ציבורית הולמת (10%) וכן הצורך לטפל בבן משפחה חולה (10%).

"תנופה" – תכנית חדשה לסיוע לתובעי הבטחת הכנסה מרובי חסמים, במיצוי זכויותיהם והשתלבות בעבודה:

לצד פעילותה של תכנית "מעגלי תעסוקה", המקדמת את השתלבותם בעבודה של תובעי הבטחת הכנסה, ולאור היכרות שירות התעסוקה עם מגוון החסמים עימם מתמודדים בעלי מוגבלויות, הושקה לאחרונה תכנית "תנופה", המשותפת לשירות התעסוקה, למשרד הרווחה ולקרן למפעלי שיקום. התוכנית, המופעלת באמצעות 13 מרכזי שיקום הפרוסים ברחבי הארץ, פועלת לסייע לתובעי הבטחת הכנסה מרובי חסמים, למצות את זכויותיהם ולהשתלב בעולם העבודה.

במסגרת התוכנית נתפרת לכל משתתף תכנית אישית הכוללת פעילות פרטנית, פעילות בקבוצה ומסלול שיקום מקצועי ומיצוי זכויות, בהתאם לצרכיו. עד סוף שנת 2017 צפויים להשתתף בתוכנית, שאורכה כ-3 חודשים, כ-1000 דורשי עבודה. בכוונת שירות התעסוקה להגדיל משמעותית את מספר המשתתפים בתכנית במהלך שנת 2018, על מנת לסייע באופן אישי בתהליך מציאת עבודה, במיצוי זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות (בריאות הנפש) וכן להנגיש עבורם את שירותי הרווחה הניתנים במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים.

The post שנת 2017: 6,683 אנשים עם מוגבלויות השתלבו במעגל העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

נתוני שירות התעסוקה לחודש מרץ מעידים על המשך המגמות הקיימות בשוק התעסוקה. בחודש מרץ נמשכה הירידה במספרם של תובעי הבטחת הכנסה. לצד זאת, בקרב תובעי אבטלה נרשמה גם החודש עלייה קלה.

נתוני שירות התעסוקה מצביעים כי בחודש מרץ 2018 התייצבו בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ 161.8 אלף דורשי עבודה (מנוכה עונתיות) מספר זה מהווה עלייה של 0.9%  לעומת חודש פברואר בו התייצבו 160.4 אלף דורשי עבודה (מנוכה עונתיות).

בחודש מרץ עמד מספר תובעי הבטחת הכנסה על 69.3 אלף (מנוכה עונתיות), נתון המהווה ירידה של 0.9% ביחס למספר תובעי הבטחת הכנסה בחודש פברואר בו התייצבו 69.90 אלף (מנוכה עונתיות().

שירות התעסוקה ימשיך לעקוב ולעדכן אודות האינדיקטורים המרכזיים של שוק העבודה הישראלי.

בחודש מרץ 2018, עמד מספר המפוטרים והמתפטרים החדשים על 22.1 אלף איש ואישה. מספר זה מהווה עלייה של כ- 9.1% ביחס לחודש פברואר 2018,  בו עמד מספר המפוטרים והמתפטרים על כ- 20.3 אלף איש ואשה.

בהסתכלות על אוכלוסיית המפוטרים בלבד נראה שבחודש מרץ 2018 מספר
המפוטרים עמד על 12.9 אלף איש ואישה, עלייה של 4.0% לעומת החודש הקודם, פברואר 2018, אז עמד מספרם על 12.48 אלף איש ואישה.

תובעי אבטלה

בחודש מרץ 2018, עמד מספר תובעי אבטלה שאינם אקדמאים על 70.4 אלף איש ואישה, עלייה של כ-0.9% לעומת חודש פברואר 2018 בו עמד מספר תובעי אבטלה לא אקדמאים על 69.8 אלף איש ואישה.

מספר תובעי אבטלה אקדמאים עמד בחודש מרץ 2018 על 21.7 אלף איש ואישה, עלייה של 2.0% לעומת חודש פברואר 2018, בו עמד מספר תובעי אבטלה אקדמאים על 21.3 אלף איש ואישה.

The post האבטלה עולה: 1000 מובטלים חדשים במרץ 2018 first appeared on HRUS משאבי אנוש.

התופעה נפוצה לרוב במערכת החינוך בחודשי הקיץ יוני, יולי ואוגוסט ובכך המעסיק נמנע מתשלום עבור רצף תעסוקתי ותשלום השכר החודשי מוחלף במערכת דמי האבטלה הלאומית.

בשנים האחרונות, שירות התעסוקה עוקב אחר התופעה של מפוטרי הקיץ וממפה אותה בחלוקה ארצית. מנתוני השירות עולה כי תופעת פיטורי הקיץ בולטת יותר במגזר החרדי וביישובים עניים. כמו כן עולה מהנתונים כי כשליש ממפוטרי הקיץ פוטרו במשך 5 שנים ברציפות.

מניתוח הנתונים לקיץ הנוכחי עולה כי כמות מפוטרי הקיץ בשנת 2017 עמדה על 10,514 מפוטרים, כאמור, ירידה של כ- 33% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2016, בה עמד מספר המפוטרים על 15,715 איש ואישה.

בשירות התעסוקה מסבירים כי אחד הגורמים לצניחה במספר מפוטרי הקיץ הם המאמצים המושקעים בחקיקה ובהסכמים במקומות העבודה שמובילים להיחלשות התופעה אשר יש בה כדי פגיעה בעובדים. עם זאת, עדיין התופעה מובילה לכ- 10.5 אלף דורשי עבודה להתייצב בלשכות התעסוקה עקב פיטוריהם בקיץ.

לדברי חיים כץ, שר העבודה והרווחה והממונה על שירות התעסוקה: "הנתונים החיוביים הם תוצר המדיניות המוצלחת של הממשלה. נמשיך לעבוד קשה אל מול אתגרי המשק במטרה לחזק את היציבות התעסוקתית, לשפר את תנאי ההעסקה ולשמור על זכויות העובדים".

חיתוך הנתונים לפי תחומי העיסוק

מחיתוך הנתונים לפי תחומי עיסוק עולה, כי תחום האבטחה מוביל את הירידה בתופעת מפוטרי הקיץ עם ירידה של כ- 91%, מ- 1,517 מפוטרים ביוני-אוגוסט בשנת 2016, ל- 136 מפוטרים בלבד בתקופה המקבילה בשנת 2017, כאשר בתחום ההוראה קיימת ירידה נמוכה יותר של 27.8% מ-11,998 בשנת 2016 ל-8,660 בשנת 2017, בין החודשים יוני לאוגוסט. בתחום הניקיון לעומת זאת נצפתה ירידה צנועה הרבה יותר, של 9% בלבד, מ- 536 מפוטרים בשנת 2016 ל- 486 מפוטרים בקיץ 2017.

The post ירידה של 33% במפוטרים על רקע אי פעילות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המחקר של שירות התעסוקה הישראלי בתחום האבטלה בישראל, מצא, כי לתובעי אבטלה בני 30-50 יש סיכוי נמוך בכ- 16% למצוא עבודה בכל רגע נתון, ביחס לצעירים מתחת לגיל 30. מעל גיל 50, הסיכוי יורד ב- 30% נוספים.

המחקר בדק את ההסתברות למצוא עבודה, 6 חודשים אחרי הגעה ללשכה. השאלה שנבחנה: מה ההסתברות שתמצא עבודה לאחר חודש, חודשיים, 3 חודשים, 4, 5, 6 … עד 24 חודשים לאחר ההגעה ללשכה.

התוצאות מראות כי, אחרי 6 חודשים – כשליש מתובעי אבטלה לא מצאו עבודה. אחרי שנה – כ- 17% מתובעי אבטלה לא מצאו עבודה. אחרי שנתיים – 14%.

עוד נמצא במחקר כי, 40% מתובעי אבטלה מרוויחים כבר בחודש הראשון. (יתכן כי מדובר בהחזרי עלויות ואז יש הטיה של התוצאות). כשמסתכלים על זכאים בלבד, בחודש הראשון מרוויחים רק 33%.

מה לגבי נשים?

הסיכוי של אישה למצוא עבודה בכל רגע נתון, נמוך בכ-9.4% מסיכויו של גבר למצוא עבודה. (אם כי יתכן וחלק מההשפעה מגיעה מנשים שממשיכות חופשת לידה ובפועל לא מחפשות עבודה).

מובטלים מעל גיל 50

לתובעי אבטלה בני 30-50 יש סיכוי נמוך בכ- 16% למצוא עבודה בכל רגע נתון, ביחס לצעירים מתחת לגיל 30. מעל גיל 50, הסיכוי יורד ב- 30% נוספים.

אוכלוסיות שונות

למוסלמים יש סיכוי נמוך ב- 15.6% למצוא עבודה מאשר ליהודים. ההבדל בין הדתות בולט עד 10 חודשים לאחר הגעה ראשונית ללשכה. לאחר מכן, היחס משתווה פחות או יותר.

ככל שמספר הילדים עולה, כך הסיכוי למצוא עבודה פוחת. ביחס למובטלים ללא ילדים, מובטלים עם ילד אחד או שניים בעלי סיכוי של 10% פחות.

בעלי 3 עד 7 ילדים הם בעלי סיכוי של כ19% פחות ואילו הורים לשמונה ילדים או יותר הם בעלי סיכוי של 47% פחות. מדובר בירידה דרמטית עם כל קטגוריה.

קיים מתאם בין מספר ילדים לרמת דתיות / מסורתיות לכן ההבדל לא בהכרח משקף את ההסבר הישיר של ילדים על תעסוקה, אלא גם משקף את ההבדל בין חרדים ליהודים שאינם חרדים, ובין מוסלמים דתיים מאוד לבין מוסלמים לא דתיים.

The post לאנשים מעל גיל 50 הסיכוי למצוא עבודה פוחת ב- 30% first appeared on HRUS משאבי אנוש.

נתוני הדו"ח מראים כי בחודש אוגוסט 2016 התייצבו בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ 180.8 אלף דורשי עבודה – נתון מנוכה עונתיות. מספר זה מהווה עלייה של 1.6% ביחס לחודש הקודם-  יולי 2016, אז עמד הנתון על 178 אלף דורשי עבודה.

בחודשים יולי ואוגוסט חלה עלייה באבטלה אותה ניתן לאפיין כעונתית, לכן ולא ניתן להסיק ממנה שבירה כלשהי במגמת הירידה באבטלה הנמשכת מדצמבר 2014. במדדים שאינם מושפעים מפיטורי קיץ, כגון מדד הבטחת הכנסה, ניתן לראות המשך ירידה.

במבט ארוך טווח ניכר שיפור משמעותי במגמות האבטלה: בשלושת החודשים האחרונים – יוני, יולי ואוגוסט, עמד המספר החודשי הממוצע של דורשי העבודה על 176.2 אלף דורשי עבודה. מדובר במספר הנמוך ב- 8.1% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2015 בו המספר החודשי הממוצע של דורשי העבודה עמד על 191.6, וירידה של 14% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2014, בו עמד מספר דורשי העבודה הממוצע על 204.8.

מפוטרים ומתפטרים חדשים

בחודש אוגוסט 2016 עמד מספר המפוטרים והמתפטרים החדשים על 20 אלף איש ואישה. מספר זה מהווה עלייה של כ- 5% ביחס לחודש הקודם, יולי 2016, בו עמד המספר על 19 אלף איש ואישה. העלייה מתרחשת על אף שמתוך סך המפוטרים והמתפטרים, חלה ירידה בכמות המצטרפים החדשים מפיטורין, שעמדה החודש על 11.3 אלף איש ואיש, ירידה של 4.2% לעומת חודש יולי בו עמד המספר על 11.8 אלף.

תובעי אבטלה

בחודש אוגוסט 2016 עמד מספר תובעי אבטלה שאינם אקדמאים על 71.1 אלף איש ואישה, נתון שמהווה עלייה של 7.8% ביחס לחודש הקודם, בו עמד המספר על 66 אלף איש ואישה. מספר תובעי אבטלה שאינם אקדמאים נמצא בירידה מתונה במהלך השנתיים האחרונות וייתכן כי העלייה בחודשי הקיץ נובעת מתופעת מפוטרי הקיץ. מספר תובעי אבטלה אקדמאים עמד על 19 אלף איש ואישה, ללא שינוי משמעותי לעומת חודש יוני.

תובעי הבטחת הכנסה – גברים ונשים תובעי קצבת קיום

בחודש אוגוסט 2016 עמד מספר תובעי הבטחת הכנסה על 89.9 אלף איש ואישה. מספר זה מהווה ירידה של 1% ביחס לחודש הקודם, יולי 2016, בו עמד המספר על 90.8 אלף. מאלו, תובעי הבטחת הכנסה בעומק של מעל 270 יום עמד בחודש יולי על 58.3 אלף איש ואישה. מספר זה מהווה ירידה של 0.8% ביחס לחודש הקודם, אז עמד מספר תובעי הבטחת הכנסה בעומק אבטלה על 58.8 אלף. מספר תובעי הבטחת הכנסה נמצא בירידה מתונה וקבועה מזה כשנתיים.

יש לציין כי כל הנתונים מנוכי עונתיות.

The post נשמרת מגמת היציבות בשוק העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

השירות עובר תהפוכות זה יותר משנה, עם מיצוב והגדרה מחודשים בתהליך שהחל בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה, אשר בו גויסו כמות גדולה של עובדים חדשים (לידע נוסף בנושא זה ראה: שירות התעסוקה דורש שינוי).

כעת פירסם שירות התעסוקה מכרז לאחד מהתפקידים הבכירים בארגון: סמנכ"ל השמה בשירות התעסוקה.

יחידת ההשמה בשירות התעסוקה:

סמנכ"ל השמה עומד בראשות יחידת ההשמה של שירות התעסוקה ואחראי גם על תיאום עבודת יחידות המשנה שלה. מדובר במשרה הכוללת שותפות בקביעת המדיניות הארגונית, בין השאר בכללי וצורך ההתערבות של שירות התעסוקה בשוק העבודה בישראל, באופן הפעלת השירות לטובת הציבור ובקביעת תוכניות העבודה והיעדים המרכזיים של הארגון.

יחידת ההשמה אחראית בין השאר על: ההתנהלות מול דורשי העבודה, ניהול הקשרים המקצועיים הארגוניים (עיקר מול המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה, משרד הקליטה והג'וינט), ואיסוף ויישום הידע הנלמד מארגוני תעסוקה בעולם. בנוסף אחראי המשרד על הניהול הכולל של העובדים והמנהלים בשירות התעסוקה עצמו: משלב הגיוס, הדרכה ופיתוח אישי וצוותי.

דרישות התפקיד – סמנכ"ל השמה בשירות התעסוקה:

1. ניסיון של 6 שנים לפחות בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי, או בסקטור הפרטי בתפקיד ניהולי בתחומים הכלכליים, הניהוליים ו/או החברתיים.
2. ניסיון ניהולי מוכח בהובלת תהליכי שינוי והטמעה בארגון גדול ושל פרויקטים מערכתיים. ניהול צוות ישיר של 5 עובדים לפחות.
3. בעל תואר אקדמי באחד מהמקצועות הבאים: משאבי אנוש, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית, מדעי ההתנהגות, כלכלה, מינהל עסקים, מינהל ציבורי, הנדסת תעשייה וניהול, לימודי עבודה, משפטים, ראיית חשבון, ייעוץ חינוכי.
4. ידיעת השפה האנגלית ברמה טובה.

תיאור התפקיד – סמנכ"ל השמה בשירות התעסוקה:

התפקיד הינו בדירוג המח"ר בדרגה 42-44. מיקום המשרד הינו בירושלים, אך התפקיד כרוך בנסיעות בכל חלקי הארץ. התפקיד מיועד לשני המינים והשימוש בלשון זכר הינה בכתיבה בלבד. המועמדים יידרשו לעבור הליכי מיון. 

הגשת מועמדות לתפקיד סמנכ"ל השמה בשירות התעסוקה:

יש לגשת לאתר שירות התעסוקה ולמלא את הטופס הנמצא בקישור המצורף, אליו יצורפו התעודות הנדרשות (כפי שנדרש).

את הטופס יש לשלוח ל: ירושלים, ת.ד. 3777, בציון היעד: "וועדת איתור- סמנכ"ל השמה בשירות התעסוקה" או במייל ל: jobs@ies.gov.il

לא יאוחר מ- 22.1.14!

The post דרוש סמנכ"ל השמה בשירות התעסוקה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהשנה שעברה, 81% מהעובדים משתייכים למגזר הפרטי, ו-19% לציבורי. גם החלוקה הדמוגרפית משתנה בין המגזרים. במגזר הציבורי חלקן של הנשים גדול יותר ועומד על 65% ואילו במגזר הפרטי חלקן מסתכם ב-45% בלבד. במגזר הציבורי חלקם של העובדים בני 46 ומעלה הוא 32%, רובם נשים. במגזר הפרטי שכבת הגיל הזאת מהווה 33%, אך הפעם רובם גברים. חלקם של הערבים במגזר הציבורי הוא 13%, רק מעט יותר מהמגזר הפרטי – 12%, אולם במגזר הציבורי 7% מהעובדים הם נשים ערביות, לעומת 2% בלבד בפרטי. והדמוגרפי של אוכלוסיית העובדים הוא רק גורם אחד שהופך את עבודת משאבי האנוש שונה בין המגזרים.

על פי הלמ"ס, פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים יותר במגזר הציבורי, אך תנאי העסקה של נשים במגזר הפרטי פחותים יותר מאשר תנאי הגברים במגזר זה. פערי השכר בין יהודים לערבים גבוהים יותר במגזר הפרטי. עולי בריה"מ לשעבר מרוויחים פחות מהוותיקים ומועסקים במגזר הפרטי יותר מאשר בציבורי. עובדים ממוצא אתיופי מקבלים תנאי העסקה – שכר, רכב ופנסיה – פחותים הרבה יותר בשני המגזרים.

ההבדלים בין המגזרים אינם רק בדמוגרפיה

גם הנהלים שאליהם מחויבים מנהלים ואנשי משאבי אנוש שונים בין המגזרים. במגזר הציבורי נדרשת, או אמורה להידרש, הקפדה על פרסום מכרזים לקבלת עובדים חדשים, קביעת תנאי סף קשיחים, כמו תואר אקדמי, לתפקידים רבים וכן לקידום, העלאה בדרגה (במשטרה למשל) וכדומה. גם הפיקוח הציבורי, הרשמי והעממי, מופנה בעיקר למגזר הציבורי. לא במקרה הציבור יודע כמה מרוויחים חברי כנסת, בכירים בבנק ישראל, רופאים ועובדי ציבור אחרים, בעוד במגזר הפרטי המיקוד הוא על המנהלים הבכירים בלבד.

בכנס השנתי לניהול משאבי אנוש 2013 של HRus, שיתקיים ב-12 בנובמבר, ייוחד מושב שלם להבדלים בניהול משאבי האנוש בין שני המגזרים, הפרטי והציבורי. במושב ירצו שני אנשים שחצו את הקווים בין המגזר הפרטי לציבורי: עפרית כהנא, שעברה מתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש ב- YESלשירות התעסוקה, בשל שאיפתה להשפיע ולחולל שינוי עמוק במגזר ולתרום ברמה המקצועית והאישית עם מינויו של מנכ"ל חדש בשרות התעסוקה, שלחזונו ויכולת ההובלה שלו התחברה כהנא מאוד; המרצה השני הוא ברק שטרוזברג, שעבר מהמגזר הציבורי לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת אסם-נסטלה. שטרוזברג עבד ברשות החברות הממשלתיות בתקופת ההפרטות הגדולות (בזק, אל על, צים, בזן ועוד) כיועץ הממשלה לטיפול בתעשיות הביטחוניות. בשנת 2007 הוא מונה לסגן הממונה על השכר ויחסי עבודה במשרד האוצר – תפקיד שבו התמקד בכל ההיבטים של נושאי המשאב האנושי במשרדי הממשלה, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים.

במושב יחודדו כאמור ההבדלים שבין המגזר הציבורי לפרטי, אך יוארו גם נקודות הדמיון והפרקטיקות הטובות ביותר שמגזר אחד יכול "לשאול" מהשני.

למידע נוסף ורישום לכנס השנתי לניהול משאבי אנוש – לחץ כאן!

The post הבדלים בניהול משאבי אנוש בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי first appeared on HRUS משאבי אנוש.

פירוט התפקיד:

• אחריות על החלת החוקים והנהלים בלשכה ופיקוח אחר ביצועם.
• אחריות על הדרכה וחניכה של עובדים חדשים.
• אחריות על עמידה ביעדים במסלולי ההשמה בשירות – מסלול ההזמנות ממעסיקים, מסלול דורשי העבודה, מסלול התמיכה בהשמה.
• תכנון ועריכה של תוכנית עבודה יומית, שבועית וחודשית בלשכה.
• בקרה על תהליכים ותפוקות בעבודה, תוך עדכון העובדים בישיבות צוות.
• ניהול הלשכה על פי לוחות זמנים ברורים.
• אחריות על העסקת עובדים בשעות נוספות, על פי שיקול דעת.
• מתן פתרונות לבעיות מקצועיות ובינאישיות בלשכה, טיפול בקונפליקטים עם דורשי עבודה.
• טיפוח ופיתוח ההון האנושי בלשכה.
• אחריות על המנהלה והלוגיסטיקה בלשכה.
• אחריות על נושא השיווק בלשכה.
• אחריות על ייזום פגישות עם מעסיקים פוטנציאליים.
• אחריות על איכות השירות למעסיקים, תוך קבלת משוב מהם ושמירה על קשר עמם.
• איוש הזמנות ממעסיקים, תוך מעקב ובקרה אחריהם.
• אחריות על איכות השירות למחפשי העבודה, תוך ליווי ותמיכה בתהליך ההשמה ואיכות ההשמה.
• יוזמה וקידום הכשרה מקצועית של מחפשי העבודה.

כמו כן התפקיד כולל אחריות על מתן פתרונות בין המעסיקים לדורשי העבודה:

• טיפול ישיר בדורשי עבודה בעלי בעיות ייחודיות המבקשים להיפגש עמו או על ידי דורשי עבודה שהופנו אליו על ידי ראשי צוותים.
• יסייע ליועצי ההשמה באיוש משרות ובמציאת פתרונות לקשיים.
• אחריות על טיפול בוועדות ערר.
• בעל סמכות על רישום רצף, על ניהול ועדות לבדיקת כושר עבודה.
• אחריות על קשר עם הקהילה לצורך קידום פתרונות תעסוקתיים לדורשי עבודה, בשילוב קשרים עם מוסדות ממשלה שונים.

אחריות על פעולות בקרה:

פיקוח על עמידה ביעדים – יעדי השמה, איכותן, תוך עמידה בלוחות זמנים מוקצבים מראש.

אחריות על קבלת הזמנות וסגירת משרות

אחריות על תדירות ורצף התייצבויות של דורשי עבודה בלשכה, ומעקב אחר סיבות העדרויות מהתייצבות.

אחריות על קשרים מחוץ ללשכה:

השתתפות בישיבות מחוז ודיווח פעילות.

אחריות על קשרים עם מוסדות, רשויות וגורמי קהילה לצורך עמידה ביעדי השמה.

דרישות התפקיד:

• תואר ראשון חובה.
• ניסיון של שלוש שנים לפחות בניהול צוות עובדים. 
• יכולת מנהיגות והנעת עובדים.
• יכולת קריאת נתונים.
• יכולת יצירת יחסי אמון עם עמיתים ולקוחות.
• יכולת עבודה עצמאית.
• יכולת עבודה בתנאי לחץ ובסביבה מרובת משימות בו זמנית.
•  יחסי אנוש מעולים.
• הופעה יצוגית.
• יכולת ביטוי גבוהה בכתב ובעל פה בעברית.  ידיעת שפה זרה – יתרון.
• שליטה באופיס ובאינטרנט.
• הכרת נהלי שירות התעסוקה וחוק המוסד לביטוח לאומי.   

יש להגיש מועמדות עד לתאריך 16.5.13, בצרוף "טופס בקשה למשרה פנויה", תעודות ומסמכים המעידים על השכלה וניסיון, לכתובת:

אגף משאבי אנוש, ת.ד. 3777 ירושלים 91036.

The post לשירות התעסוקה דרוש/ה מנהל/ת לשכה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בפרסומים שונים מודגש כי הגיוס המאסיבי והשינוי שעומד לעבור הגוף הציבורי הגדול, נועד להתאים את עצמו לשוק העבודה החדש המשתנה.

השאלה המעניינת היא האם האחריות ה"חדשה" המוטלת על בעלי התפקידים בשירות התעסוקה, כמו איתור מעסיקים פוטנציאליים, איתור והתאמת משרות לדורשי עבודה, ומעל הכל – עמידה ביעדי השמה מאתגרים, הנה מציאותית לגוף המעורב בהחלטה האם לשלם לאותם דורשי עבודה דמי אבטלה?

"חותמת?"

הדיון אודות שירות התעסוקה הישראלי מעלה זיכרון נעים במערכון של תוכנית הבידור "הישראלים". שם מופיע דורש עבודה מצוי, המגיע למשרדי שירות התעסוקה וכביכול אכן דורש עבודה – אך "במקצוע שלו". מהו אותו מקצוע? מאלף אריות לבנים. לא חומים, אלא אך ורק לבנים. הוא יודע כי הסיכוי למציאת משרה פנויה התואמת בדיוק את הפרטים האלה שואף לאפס, אז הוא שואל את הפקידה: "חותמת?" – כלומר, מאשרת לו שאין עבודה עבורו, ושלכן הוא יוכל לקבל את דמי אבטלה המגיעים לו כחוק מהביטוח הלאומי….

המערכון הזה מצחיק במיוחד עובדים בחברות כוח אדם והשמה שונות, אך גם מנהלי גיוס בארגונים, הזוכים לפגוש "מחפשי עבודה" הנשלחים משירות התעסוקה. מועמדים משירות התעסוקה, ברובם, אינם מגיעים לשם במטרה למצוא עבודה, כי הם יודעים שזהו לא המקום למצוא עבודה "רצינית". מדובר באנשים שפוטרו מעבודתם או נאלצו לעזוב, ובאופן זמני מבקשים לממש את זכותם לפי חוק לקבל דמי אבטלה. חלקם, אולי בצדק, אינם מעוניינים לעבוד בכל עבודה, ובעיקר לא בעבודות שאינן תואמות את כישוריהם ומציעות להם שכר מינימום כפי שמציע להם השירות הממשלתי. הם מעדיפים להיות חופשיים ולהקדיש את זמנם באופן עצמאי לחיפוש אחר משרה רצינית ולטווח ארוך. כואב, אך זוהי האמת לאמיתה. וכשעבדתי בחברת השמה לפני כשנה, אמר לי "פקיד השמה" של שירות התעסוקה, כי היעד שלו בעבודתו הוא לצמצם את תשלום דמי האבטלה. הוא לא דיבר על יעד של מציאת משרה רצינית ההולמת את כישורי מחפשי העבודה לטווח ארוך, ובוודאי שלא דיבר על יעדי השמה. שוב כואב, אך שוב זו האמת.

האם כעת, בעקבות השינויים שמתכנן השירות, השתנו סוף סוף יעדיו?

 לאה ליברמן בנדר, דוברת שירות התעסוקה, נשאלה על ידנו מהו אותו שינוי שעומד להתרחש בשירות התעסוקה? היא השיבה:

"השינוי הינו שינוי תרבותי- ניהולי. מנהלים מובילים תפיסה של התחדשות, של תפיסת שרות ומיקוד בלקוחות שלנו- דורשי עבודה ומעסיקים. ביכולת שלנו להגיב וליזום תוכניות בהתאם לצרכים המשתנים של שוק העבודה. להיות שחקו משמעותי בשוק העבודה".

 כיצד יעמדו מתאמי ההשמה ביעדי השמה איכותיים, כאשר חלק מתפקידם הוא לחתום על אישור לדמי אבטלה? כלומר בהיעדר מוטיבציה אמיתית של דורשי העבודה המגיעים ללשכה, כיצד יעמדו אנשי שירות התעסוקה ביעדים מאתגרים כאלה?

"העובדים ייתנו מענה לדורשי העבודה על סוגיהם השונים. כל מי שכשיר לעבודה ובעל יכולות התואמות את דרישות המשרה, יופנה על ידנו למעסיק אשר דרישות המשרה שלו תואמות את ניסיונו וכישוריו של דורש העבודה שלנו. הידע הקיים אצל עובדי השרות נצבר על סמך ניסיון רב שנים ובנוסף הדרכה וחניכה וליווי של בעלי תפקידים קיימים וחדשים , יהיה ממוקד בחזון וביעדים שהוגדרו לשנת 2013.השילוב של גיוס אנשים חדשים לצד אנשים מנוסים וותיקים, יאפשר לשרות התעסוקה לעמוד באתגרים הניצבים בפניו".

וכל מה שנותר הוא לקוות שאכן ייעשה שינוי, וכמובן לאחל בהצלחה לכל הצדדים.   

The post האם שירות התעסוקה יעמוד ביעדי השמה? first appeared on HRUS משאבי אנוש.