המקרים המתפרסמים חדשות לבקרים הם המקרים היותר קיצוניים של מקרי מוות של פועלים שנופלים אל מותם. אבל מסתבר שיש הרבה מאוד סכנות האורבות גם לעובדי המשרדים.

הרגולטור קבע כללים מאוד ברורים לגבי הרמת חפצים והזזתם, מגוון רחב של תקנות בטיחות בנושאי חשמל, כמו למשל: אילו מכשירי חשמל מותר להפעיל במשרד ואילו לא, מתי אסור להביא מהבית מפצלים לשקעי חשמל, מה קורה במקרים של שריפה שנגרמת מתקלה בחשמל, וכו.

כללי בטיחות נוספים הרלוונטיים למשרדים הם למשל עבודה עם סולם (כאשר עבודה בגובה של יותר מ-2.5 מטרים דורשת רישיון מיוחד), יש כללי בטיחות אש ויש כללים בנוגע לרעש.

מה אומר החוק ומה הוא לא אומר

על פי חוק, ארגונים חייבים להעביר את ההדרכות. אלא שהחוק לא מפרט באיזו דרך להעביר את ההדרכות הללו ואיך יש להעביר את התכנים. האם יש ללמד פרונטלית, האם באמצעים דיגיטליים, האם מספיק לשלוח אימייל לעובדים כאשר אלה האחרונים רק מסמנים שהם קראו את החומר וכו.

בכל מקרה, המעסיק חייב לתעד את העובדה שעובדיו אכן קיבלו את ההדרכה. מה קורה אם לא היתה הדרכה או שהיא לא תועדה? אם למשל עובד שלכם מביא מהבית מפצל לשקע חשמל, וכתוצאה מהמפצל שהוא הביא והתקין בעצמו ללא רשות נוצרה שריפה, או שהוא נפגע בדרך כלשהי, אותו עובד שגרם לנזק יוכל לאחר מכן לתבוע את המעסיק משום שלא קיבל הדרכה בנושא בטיחות.

מה קורה בפועל? הדרכות הרגולציה נחשבות לעול מהסוג שארגונים מדחיקים ולמעשה דוחקים לקרן זווית. תמיד יש משהו יותר דחוף וחשוב. ואם בכך לא די, הרי שנראה כי דרישות הרגולטור בנושא זה הולכות וגוברות כל הזמן. כל פעם נכנסים נושאים חדשים, על ידי עוד ועוד רשויות שמכפיפות כללים ותקנות שיש להדריך לגביהן בארגון.

אם כן, הדרכת הבטיחות במקום העבודה היא אחת מהדרכות הרגולציה, שזוכה למעט מדי התיחסות, כמו גם כללי כיבוי אש, התנהגות בשעת חירום, בטיחות בתהליכי עבודה, או בעבודה עם חומרים מסוכנים ועוד.

אחריות המעסיק

למה זה כל כך חשוב ולמה דווקא עבור מנהלי ומנהלות משאבי אנוש? משום שהחקיקה בתחום הבטיחות התעסוקתית מטילה אחריות על המעסיק לדאוג לקיומה של סביבת עבודה בטוחה עבור העובד.

תחת האחריות הזאת כלולים ביצוע בדיקות סביבתיות תקופתיות, בדיקות רפואיות תקופתיות, אספקת ציוד מגן המתאים לסוג העבודה, לסביבת העבודה ולעמדת העבודה, הדרכת העובדים ביחס לטיב עבודתם ולדרכים ולאמצעים שמאפשרים להם להימנע מסכנה הכרוכה בעבודה. כלומר, הקפדה על קיומה של סביבת עבודה בטוחה עבור העובד.

זאת ועוד, כל מעסיק נדרש להתייחס להיבטים של בטיחות ובריאות העובדים, גם בעת שהוא בוחר קבלן כוח אדם, משום שהאחריות לעבירות הבטיחות חלה על המעסיק עצמו.

למנות גופי בטיחות

בנוסף, במצבים מסויימים מחייב החוק את המעסיק למנות גופי בטיחות פנים, בהם נאמן בטיחות, ועדת בטיחות וממונים על הבטיחות. המעסיק מחוייב גם להסתייע בגופי בדיקה חיצוניים שיש להם מומחיות מיוחדת בנושאים המחייבים התמחות מקצועית ייחודית.

ארגונים יכולים להסתייע בגורמים חיצוניים לשם ביצוע הדרכות לעובדים בתחומים השונים, כמו למשל הדרכות של המוסד לבטיחות וגיהות שמעניק את שירותי ההדרכה לארגונים בחינם.

חשוב מאוד להבין, כי האחריות המשפטית המוטלת על המעסיק היא אינה כלל יוצא דופן, אלא היא מהווה את עיקר הכלל המשפטי עצמו. יתרה מכך, האחריות המשפטית חלה על המעסיק גם אם לא קרתה כל תאונה בעת שהופרו כללי הבטיחות.

לדוגמה, אם עובד עבד בסביבה בה יש כבלי חשמל חשופים, או שיש תקלה בטיחותית בעמדת העבודה שלו, או שלא סופקו לו כל אמצעי המגן או שילוט המזהיר מפני בעיה בטיחותית, המשמעות היא שהוא הועסק בניגוד לתקנות. במקרה כזה, גם אם לא קרה לו כלום, עדיין המעסיק עבר על החוק. והוא (המעסיק) עלול להתבע בין אם על ידי העובדים עצמם ובין אם על ידי הרשויות האחראיות לאותה תקנה שהופרה.

כתבות נוספות בנושא בטיחות בעבודה:

אילו נזקי בטיחות עלולים להיגרם לעובדים מרעש ואוויר לא נקי

מבטיחים בטיחות: 5 סיכוני בטיחות במשרדים שיש להישמר מהם

תהיו בטוחים: למה מחייב החוק את המעסיקים להקפיד על כללי בטיחות במשרד

אוכפים בטיחות: 3 אתרי תמ"א 38 נסגרו בגלל ליקויי בטיחות מסכני חיים

אוכפים בטיחות: 3 אתרי תמ"א 38 נסגרו בגלל ליקויי בטיחות מסכני חיים

The post לא העברתם הדרכה רגולטורית בנושא בטיחות בעבודה? אתם עלולים להיתבע first appeared on HRUS משאבי אנוש.

רק כדי שתקבלו פרופורציות: קבוצת ISS  היא חברת השירותים הגדולה בישראל בתחומי הניקיון, הסעדה מוסדית, שמירה, אבטחה, גננות, הדברה וקייטרינג תעופתי. הקבוצה מעסיקה בישראל כ-13,000 עובדים ומספקת שירותים לאלפי לקוחות במשק. מחזור פעילותה בישראל הוא כ-1.2 מיליארד שקל ב-2011.

כל ההקדמה הזאת – מדוע? כי סבג, לטענתו, ספח בחצי השנה האחרונה כמעט את כל חיצי הביקורת והרעל מכל כיוון, רק בגלל שהוא המעסיק הקבלני הגדול בישראל. עובדי קבלן, זוכרים? שביתה, הפגנות, גיבוי תקשורתי נחרץ, פוליטיקאים שתופסים טרמפ. בקיצור, סבג מצא עצמו בודד במערכה והחליט להשיב מלחמה שערה.

כבר בעיצומה של שביתת ההסתדרות לטובת עובדי הקבלן פתח סבג מבערים על העומד בראש הוועד הפועל. גם עכשיו, במרחק של חודשים ארוכים מאז ולמרות שלא הרבה השתנה במעמדם של העובדים, דומה שסבג לא נרגע ויש לו עדיין בטן תעסוקתית מלאה על אלו שהכריזו עליו כמנצל עובדים – גם אם בעקיפין.

איציק סבג, מאז השביתה הגדולה ועד היום – השתנה משהו אצלכם בחברה או בתנאי ההעסקה של העובדים?

"שום דבר לא השתנה. הכל רעש וצלצולים. אני לא יכול להתמודד מול הכוח של עופר עיני. הוא גוף שמקושר ומחובר ולא יודע מה. תכל'ס, הרי מי אמון על שמירת זכויות העובדים במדינה? ההסתדרות! היא הייתה אמורה לדאוג לעובדים ולא מהיום, אז מה אתה מאשים אותי? אתה פעם ביקשת לעשות הסכם קיבוצי? ההסכם הקיבוצי האחרון שנחתם בין ההסתדרות לאיגוד חברות הניקיון היה ב-1978. אז מה אתה בוכה? למה לא דאגת להילחם על דברים טובים יותר? בוא תשב איתי ונדבר על זה. בנורווגיה, ה'יוניון' של הניקיון (ארגון עובדי הניקיון, י"ח) הוא הכי חזק במדינה. למה? כי השיגו להם תנאים כאלה שהעובדים כבר לא רוצים להיות עובדי מדינה".

אתה יודע מה נסגר בסוף עם ההסכם של ההסתדרות מול האוצר שבזכותו הסתיימה השביתה המדוברת? עד כמה שידוע כרגע, דברים תקועים שם בגלל ביורוקרטיה וחילוקי דעות.

"יש איתו הרבה בעיות והרבה התנגדויות. ההסכם הזה לא חוקי ועיני לא היה מוסמך לחתום עליו בכלל. כרגע הם מנסים להשיג צו הרחבה והם לא מצליחים".

וזה עושה אותך רגוע יותר?

"אני לא רגוע כי אנחנו נלחמים על הביזנס שלנו. אני אף פעם לא אשֵמֵע אובייקטיבי. ההאשמה הגדולה צריכה לבוא כלפי הארגון שהעובדים משלמים לו 40 מיליון שקל בשנה. הוא (עיני, י"ח) לא באמת רוצה לפתור את הבעיה כי אם כן הוא היה יושב איתי מזמן.

עופר עיני (דוברות)

אני לא "קיקה"

בשש השנים האחרונות שימש סבג (נשוי+2, תושב רינתיה) כמנכ"ל חטיבת ה-Facility Services של ISS העוסקת במתן שירותי ניקיון, הדברה וגינון ומעסיקה 7,700 עובדים. מינויו של איציק סבג לתפקיד מנכ"ל קבוצת ISS ישראל (Country Manager) מגיע על סמך הניסיון שצבר בתפקידי ניהול שונים שביצע לאורך השנים בחברה.

לא בכדי סבג כועס. 70%, לא פחות, מכלל עובדיו משתכרים שכר מינימום ועובדה זו מושכת כלפיו אש. לדבריו, הם מקבלים תנאים סוציאליים מלאים לפי החוק. "אנחנו כל היום תחת ביקורות", הוא טורח לציין.

סימוכין לטענותיו מוצא סבג במה שקרוי "חוק אחריות המזמין". המשמעות ברורה: במקרים של חשש לניצול עובדים, האחריות היא על מזמין המכרז והזוכה בו ולא על המתווך, קרי על החברה המספקת את העובדים. "מישהו מונע מהלקוח שלי לבדוק את התנאים של העובדים?", הודף סבג את הביקורת, "היום בגלל החוק הזה, כולם מבקשים את התנאים המלאים ומוכנים להוסיף, 'ורק אל תתן לי לשבת בבית סוהר'. ברור שהשקיפות קיימת יותר".

המחאה מהקיץ האחרון סייעה או הרסה לשיפור מצב העובדים, לדעתך?

"בטח שעזרה, אבל להפיל את זה על קבלני הניקיון, השמירה וההסעדה? זה קשקוש. רק שתדע, קיקה פשטה את הרגל. יש לנו 'במקרה' נציגות שם של עובדי ניקיון ושמירה. הם, בניגוד לשאר העובדים, כן קיבלו משכורת כי הם עובדים שלי ולא של קיקה. אני לא פשטתי רגל".

בפברואר האחרון פורסם שאתם מחפשים ארגון עובדים ארצי במקום ההסתדרות. מצאתם?

עוד לא. אנחנו מחפשים גוף שייצג את העובדים בצורה אחראית ורצינית. העובדים האלה משלמים סכומים לא מבוטלים להסתדרות. עם הכסף הזה, 30 מיליון שקל, אפשר לעשות מהפכה בנושא אכיפה ורווחה ומיסוד הענף הזה. אנחנו מדברים עם כולם כרגע, לרבות כוח לעובדים וההסתדרות הלאומית".

אז הפכתם לשק אגרוף של הציבור והתקשורת?

"ברור! כמה רגולציה אפשר להפיל על תחום אחד?"

בהסתדרות טרם הגיבו לדברים. התגובה תובא לכשתתקבל.

סמנכ"ל השיווק של ISS אשמורת: "יש חוסר עצום בעובדי קבלן. קשה לי מאוד לגייס עובדים בשכר מינימום"

The post המנכ"ל החדש של "ISS ישראל" פותח פה על עיני וההסתדרות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

דו"ח שפורסם אמש (א') על-ידי ארגון התעסוקה הבינלאומי של האו"ם – International Labour Organization) ILO), מצביע על כך שלמרות הרפורמות בשוק והקיצוצים שבוצעו בעולם מאז המשבר הכלכלי של 2008, לא עלה בידן של הממשלות ליצור משרות חדשות כפי שקיוו.

על-פי הדו"ח, כ-196 מיליון אנשים בעולם היו מובטלים נכון לסוף 2011, נתון שצפוי לגדול ל-202 מיליון ב-2012. לא רק זאת, אלא שבמדינות המפותחות ובראשן מדינות אירופה, לא צפויה התאוששות לרמות של 2008, עד לסוף שנת 2016. מדובר בשנתיים מאוחר יותר מהתחזיות הראשוניות לכך.

מקרה מבחן לממצאים הוא ספרד, שם נסק שיעור האבטלה ל-24% במהלך הרבעון, הנתון הגבוה ביותר מזה שני עשורים ואחד הנתונים הגרועים בעולם המפותח. בצרפת נרשם שיעור האבטלה הגבוה ביותר, מאז ספטמבר 1999.

40% ממחפשי העבודה במדינות המפותחות בגילאי 49-25 מחוסרי עבודה כבר יותר משנה. שיעור האבטלה בקרב צעירים נמצא בנסיקה, מה שמגדיל את הסיכון למחאות אלימות, במיוחד בחלקים של אפריקה ובמזרח התיכון.

ישראל מככבת ברשימת שש המדינות בעולם המפותח שרשמו דווקא שיפור באבטלה מאז 2007. לצדה מופיעות אוסטריה, גרמניה, מלטה, פולין ולוקסמבורג.

"הקיצוצים לא הובילו לשיפור הצמיחה הכלכלית", אמר ריימונד טורס, מנהל המכון למחקר התעסוקה של ה-ILO. "גם הרפורמות השגויות מיסודן שנעשו לטווח הזמן הקרוב, לא יכולות לעבוד. רפורמות שכאלו בתקופה של משבר נוטות לחסל יותר משרות מאשר לייצר אותן, לפחות בטווח הזמן הקרוב", אמר טורס, ממחברי הדו"ח. "הדו"ח מורה באופן ברור כי השילוב של צעדי צנע וקיצוץ, יחד עם רפורמות שנהגו באופן שגוי, הם הסיבה להתדרדרות המתרחשת באירופה וזולגת אל חלקים אחרים של העולם", ציין.

בשלב האופרטיבי של הדו"ח, מומלץ למדינות לפעול יותר להגדלת איכות המשרות וחיזוק המוסדות, במקום הקלה של הרגולציה בשוקי העבודה. הוא גם מציע להשתמש בקרנות של האיחוד האירופי להגדלת שכר המינימום במדינות היבשת 'כדרך לשים רף תחתון למיתון באירופה'".

(מקור: רויטרס)

The post דו"ח האו"ם: שוק העבודה בעולם לא מתאושש first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בינתיים, בשלב הדיבורים, עלתה באחרונה כוונה לדרוש לצורך קידום פרויקט ההקמה תוספת של אלפי עובדים זרים כתגבור לכוח-האדם.

אלא שחרף המנטליות הישראלית העצלה, דורש יו"ר ועדת העובדים הזרים ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) ממשרד התמ"ת, להכשיר עובדים ישראליים לבניית עיר הבה"דים.

”אלפי מקומות עבודה חדשים בנגב יתרמו לשגשוג האזור, ועל כן הוועדה מתנגדת בכל תוקף לתוספת למכסת העובדים הזרים שנקבעה בהסכמים בין המדינה והתאחדות הקבלנים", התעקש הורוביץ בדיון שהתקיים בוועדה לפני ימים אחדים. לשיטתו, "הכשרת עובדים ישראלים לענף הבנייה היא משימה לאומית. שכר ראוי, תנאי עבודה הולמים, ואופק של קידום יאפשרו לאלפי ישראלים צעירים להצטרף לענף, ויש כבר פרויקטים בשטח המוכיחים זאת. עכשיו יש צורך דחוף בהרחבת, אם איננו רוצים להגיע למצב של רכבת אווירית של עובדים מסין בעוד שנה”.

הורוביץ קרא לנציגי המעסיקים בענף הבניין ולגורמים המקצועיים לגבש בדחיפות תוכנית רב שנתית לצרכי כוח האדם בענף, מעובדי שלד ועד מהנדסים, כדי למנוע את הצורך בעובדים זרים בעתיד. עוד קרא חבר הכנסת למשרד התמ”ת לאשר את התקנה המאפשרת לעובד בניין לצאת לקורס מנהלי עבודה לאחר שלוש וחצי שנים במקום לאחר חמש שנים. ”קיצור התקופה יאפשר לעובדי הבניין הישראלים אופק תעסוקתי ויהווה גורם מעודד לכניסה לענף”.

מיכל צוק, המשנה למנכ”ל וממונה תעסוקה בתמ”ת ציינה בתגובתה, כי משרדה מעודד תעסוקת עובדים ישראלים בענף הן בנושאים רגולטורים והן בנושאי הכשרה. לגבי פרויקט צה”ל יורד לנגב היא הבהירה כי משרדה לומד את הצרכים בעיר הבה”דים וכי ”התהליך הותנע”, כלשונה.

רן רידניק ממשרד האוצר התייחס לתוכנית להכשרת עובדים בענף הבניין לפי ההסכם בין התאחדות הקבלנים וממשלת ישראל. לדבריו, "הוקצו לשם כך 36 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים 2011 ו-2012 לקליטת 1000 עובדים בענף הבניין, אך התהליך לא החל כיוון שהתוכנית עדיין בשלבי אפיון”.

The post מי יבנה את עיר הבה"דים בנגב? ח"כ הורוביץ לא רוצה עובדים זרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לנוכח פרישתם המתוכננת של המשנה למנכ"ל יוסי שחר שהודיע על התפטרותו בדצמבר האחרון ושל סמנכ"ל הכספים נתן דרייפוס, מינה הדירקטוריון מחליפים לשניים.

את שחר, שיעזוב בסוף החודש הנוכחי, יחליף אבי דויטשמן ויכהן מעתה כמשנה למנכ"ל וממונה על הפיתוח העסקי, האסטרטגיה והרגולציה. יסייעו לו בתפקידו רו"ח אמיר בניטה שמונה לסמנכ"ל חשבות; חזי ישראל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי החדש; ועו"ד יקיר מנשה, שנכנס לתפקיד סמנכ"ל רגולציה ואכיפה.

את מקומו של דרייפוס, שעתיד לפרוש סופית באפריל הקרוב, ימלא מיכאל חזן בתפקיד סמנכ"ל הכספים ויהיה כפוף למשנה למנכ"ל הנכנס, אבי דויטשמן.

חזן (46), עובד במחלקת הכספים בחברה מזה כ- 18 שנים ומכהן בחמש השנים האחרונות כמנהל הכספים. הוא מחזיק בתואר שני בכלכלת עסקים מאוניברסיטת בר אילן ובתואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

התפקיד סמנכ"ל רגולציה ואכיפה, אותו ימלא עו"ד יקיר מנשה, "נתפר" במיוחד במטה וכולל אחריות והתמודדות עם כל הנושאים הרגולטוריים הקשורים לכי"ל בישראל ובעולם. התפקיד נוצר לאור התרחבות השפעת הרגולציה הגלובלית במדינות רבות בעולם, ולאור החשיבות הרבה שכיל מעניקה לעמידה קפדנית בכל הוראות הרגולציה.

בן-מנשה (40) משמש כעוזר מנכ"ל כי"ל בשש השנים האחרונות. יש לו תואר ראשון במשפטים מהמכללה למנהל. בעבר עבד במשרד עו"ד אפרתי גלילי ושות' והתמחה בני"ע, דיני חברות, עסקאות בינלאומיות, מיזוגים ורכישות. חזי ישראל (44) ממלא בחמש השנים האחרונות את תפקיד סמנכ"ל האסטרטגיה והפיתוח העסקי. רו"ח אמיר בניטה (38) מכהן בחמש השנים האחרונות כחשב החברה.

The post מינויים בצמרת כי"ל: סמנכ"ל כספים ומשנה למנכ"ל חדשים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אתמול (ד') העבירו החברות תגובה חריפה למהלך, הגם שגם הן ידעו כי שיעור דמי הניהול צפוי לרדת. במקביל, בכנסים שעסקו בתחום משאבי האנוש והביטוח הפנסיוני של העובדים, ניצלו נציגי החברות השונות את ההזדמנות להחזיר מלחמה בנושא, במהלך הרצאות על הבמה מול קהל המשתתפים.

"חברות הביטוח רואות בחומרה רבה את הסכמתו של המפקח על הביטוח להקטין באופן קיצוני את דמי הניהול בניגוד לעמדתו המקצועית ולמספרים שהציג בוועדת הכספים של הכנסת רק לפני מספר ימים", נכתב בהודעה שהועברה לתקשורת. "ההחלטה מהווה גם הפרה של התחייבויות ומצגים שלטוניים, שניתנו על-ידי המפקח ועל ידי שר האוצר למנכ"לי חברות הביטוח… המפקח הינו הסמכות המקצועית הקובעת, ובנושא כה חשוב לא היה כל מקום ל"דיל" שבו השיקולים הפוליטיים והפופוליסטיים גברו על השיקולים המקצועיים.

"מממצאים שהוצגו ע"י המפקח", ציינו, "עולה כי העלויות של החיסכון הפנסיוני בישראל הן נמוכות או דומות למקובל בעולם המערבי. לא זו אף זו המשקיעים בעולם מדירים רגליהם מהשקעות בענף החיסכון הפנסיוני בישראל מפאת הרגולציה המכבידה והפגיעה הקשה בדמי הניהול. לא ניתן לעבור לסדר היום על פגיעה רטרואקטיבית בקופות הגמל ועל שבירת 'כללי המשחק' על ידי המדינה. הכנסת שיקולים זרים לשוק החיסכון הפנסיוני, אשר פועל על בסיס עקרונות כלכליים תגרור עיוותים שאת תוצאותיהם הקשות לא ניתן לשער, ולפיכך אנו מצפים מהמפקח על הביטוח שלא להביא את התקנות בניסוחן החדש לאישור ועדת הכספים, אלא לבחון את הנושא פעם נוספת לפי אמות מידה מקצועיות בלבד".

רושם מטעה

ביקורת נוספת נשמע אתמול (ד') במהלך אחד ממושבי ועידת משאבי אנוש שנתית שהתקיימה בפתח-תקוה. המשנה למנכ"ל מנורה מבטחים, יעל גרינוולד, כינתה את המתנגדים לגביית דמי הניהול "פופוליסטים". "בשנה שבה היו ירידות בשוק ההון להגיד שגבו דמי ניהול והשיאו תשואות אפס, זה פופוליזם ולא מלמד את הציבור", ירתה בפתח דבריה. "החיסכון הוא ל-60-70 שנה, וצריך למדוד את התשואה על פני מספר שנים. אם נסתכל על הענף של שוק קרנות הפנסיה, אז התשואה הממוצעת הייתה שישה וחצי אחוז בחמש שנים האחרונות.

"גם ב-2008 כשהיה משבר בשוק יש הוצאות ניהול וגם כיום יש. הדמגוגיה הזאת, לעשות סלט בין כל מוצרי החיסכון לטווח ארוך היא מאוד מסוכנת.  הרושם שנוצר כאילו דמי הניהול הם מאוד גבוהים וההוצאות קטנות ויש פה רווחים לא מידתיים בענף הזה, הוא מאוד מטעה. גם פרופ' עודד שריג בכנסת בשבוע שעבר, אמר שההוצאה הממוצעת בגופים המוסדיים שמנהלים תוכניות לחיסכון ארוך טווח עומדת על 0.95 אחוז מהצבירה. המרווחים הם מאוד מצומצמים ואין כמעט סיכוי לגבות היום בקופות הגמל דמי ניהול בפרמיה גם מכיוון שיש ירידה גדולה בהפקדות השוטפות".

גרינוולד הודתה, עם זאת, שהלקוח הפרטי משלם כיום ושילם בעבר דמי ניהול ללא הנחה. "לקוחות פרטיים משלמים נכון דמי ניהול מלאים, אבל אלו ששייכים לקולקטיב מקבלים דמי ניהול נמוכים. לכן לבוא ולהגיד אפס תשואה זה פופוליזם".

כצפוי, הצטרף לדבריה מנכ"ל בית ההשקעות אינפיניטי, רו"ח בני איל. "חשוב מאוד כאזרחי המדינה, יש אינטרס לכולנו פה שבשוק הזה תהיה תחרות. אנחנו רואים שווקים אחרים שאין בהם הרבה תחרות, וזה לא עושה טוב לצרכן כי הוא לא יקבל שירות טוב ומחיר טוב. לתת את השירות עולה כסף".

בתחילת החודש אמר דברים ברוח דומה המשנה למנכ"ל חברת הביטוח הראל, דורון גינת. " בכל מקום שלוחצים יתר על המידה, הפתרון שיימצא יהיה פחות טוב בדמות הורדת רמת השירות וכן הלאה. בסופו של יום אנחנו גופים עם מטרות רווח. הרווח לא צריך להיות חזירי ומוגזם, אבל חייב להיות רווחי. 

"אנחנו מקווים שהפתרון של הורדת דמי הניהול יהיה ברמה סבירה. ככל ששיעור דמי הניהול ירד, אנחנו נראה יותר 'בליטות' בארגונים שבהם העובד עצמו רוצה להיפרע מההסדר בין המעסיק ליצרן, ולעבוד באופן ישיר מול היצרן. אנשים חושבים שאם עובדים באופן ישיר מול יצרן ומשיגים דמי ניהול נמוכים, בזאת תמו הצרות. אבל החשיבות של המעסיק במארג הפנסיוני היא גבוהה לאין שיעור ולצערי הסירו מעליהם את האחריות.

"התיקון לחוק ועדת בכר בא ואמר, שאתם (המעסיקים, י"ח) לא חייבים להכתיב לעובדים היכן לחסוך, וזו הטעות הכי גדולה. שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. הדבר היחיד שקיים הוא הפרט. כשיש ברדק גדול לאן הולכים? לדמי הניהול".

The post חברות הביטוח מחזירות מלחמה: "לא נשתוק על פגיעה קיצונית בדמי הניהול" first appeared on HRUS משאבי אנוש.

פרופ' שריג אמר, כי למרות שאיפה זו, הרגולציות הפופולאריות בארץ ובעולם הן עדיין כמותיות. בסופו של דבר, מסביר שריג, המטרה היא שהגופים המוסדיים יהיו שוטרים של עצמם.

במבט ארוך טווח, ניתן לזהות שינויים חדים בהרכב תיק ההשקעות הפנסיוני של הגופים המוסדיים. מרכיב המניות למשל, עלה משנת 2004 עד לשנת 2007 , ערב המשבר, מ 18%- ל 25%- ב 2007- , מועד פריצת המשבר הכלכלי. מאז, חווה שיעור המניות ירידה עד ל 15%- , וכיום הוא עומד על 27% . מרכיב האג"ח הקונצרניות עלה בשנים שלפני המשבר עד לשיעור שיא של 36% , ומאז 2007 הוא בירידה. כיום הוא עומד על 27% . מרכיב האג"ח הממשלתיות נתון אף הוא לתנודתיות גבוהה מאוד בעשור האחרון. מכך, מסיק שריג, יש לגרום למוסדיים לקבוע את שיעור ההשקעות האופטימלי, ולעמוד בו. כהערת אגב, אומר שריג, כי לפי הכלל האמריקאי של השקעה במניות, לפיו שיעור ההשקעה במניות צריך להיות 100 פחות הגיל, שיעור ההשקעה של המוסדיים במניות כיום, נמוך.

יש צורך ליישר קו עם מדינות ה- OECD

הרכב התיק הפנסיוני הישראלי שונה מאוד מהתיק הממוצע ב- .OECD בישראל התיק מורכב מ 24%- מניות, לעומת 34% ב- OECD , מרכיב האג״ח הקונצרני הינו 27% בישראל, לעומת 16% ב- OECD , והאג"ח הממשלתי מהווה 23% בישראל לעומת 31% ב- OECD . גם בתחום זה של הרכב התיק מציע שריג ליישר קו עם מדינות ה- .OECD שוק הפנסיה מוערך כיום במעל טריליון שקלים, המהווים כ 40%- מתיק נכסי הציבור. נתון זה ממחיש את הצורך במחשבה עמוקה, רגולציה ואכיפתה בכל הנוגע לפנסיה של הציבור.

[adrotate banner="27"] שריג מסביר את הצורך בתקנות חדשות במספר גורמים. הראשון הוא הצורך בהאחדת הכללים לגופים המוסדיים השונים. לדבריו, לא הגיוני שלקרנות פנסיה יהיו כללים אחרים מחברות הביטוח. בנוסף, יש צורך,כפי שנאמר קודם, להניע את הגופים לפקח על עצמם. שלישית, שריג קובע כי, יש מקום להתאים את הרגולציה להתפתחויות בשווקי ההון בארץ ובעולם. כדוגמא לכך מביא שריג את ההגבלות על לווה יחיד ומניעת ניגודי העניינים כדוגמאות לרגולציות פופולאריות בעולם, ואת הבטחת התשואה והגבלות לחשיפה לסיכון בהגבלות נדירות. בעיה נוספת שהרגולציה נאלצתלהתמודד עימה היא קוטנו של המשק, הגורם לריכוזיות גבוהה, המאפיינת משקים קטנים.

עיקרי השינויים בתקנות אותם הציג שריג הינם כמותיים, למרות העיקרוןשקבע, על פיו רגולציה צריכה להיותיותר עקרונית.בנושא החזקת גרעיני שליטה, קבע שריג כי על גופים פנסיונים להימנע מאחזקה ריאלית בתאגידים, ולהתמקד באחזקות פיננסיות, ללא שליטה על הניהול.

לגבי מגבלת מנפיק בודד, עלתה המגבלה מ 10%- ל 5%- , בהתאם לדירוג של המנפיק. לקבוצת תאגידים, גדלה המגבלה מ 15%- ל 10%- , גם כאן, בהתאם לדירוג הקבוצה. עם זאת, יש לציין כי המגבלה אינה אפקטיבית עדיין, שכן המנפיק הגדול ביותר מהווה ״רק״ 4.8% משיעור אחזקות המוסדיים. המגבלה הקיימת להחזקה של צדדים קשורים לגוף המוסדי, הינה בגובה 5% , כאשר בעבר לא הייתה קיימת המגבלה כלל.

השקעות חו״ל מותרות רק במדינות עם דירוג של BBB – לפחות, כאשר בעבר היה מותר להשקיע רק במדינות עם דירוג A- בגמל ו- A בביטוח.

The post המפקח על הביטוח: המגמה הכוללת היא לעבור מרגולציות חוקים לרגולציות עקרונות first appeared on HRUS משאבי אנוש.