כבר ביום חמישי הקרוב, עוד לפני החג, יגשו המועמדים הראשונים לתפקידים במשרדי הממשלה ובמוסדות המדינה השונים לביצוע בחינות המיון, האבחון וההערכה בחברות. החלוקה בין החברות תיהיה על פי העיסוק של המועמדים והתפקיד המיועד: לתפקידי מינהלה, משפטנים, מידענים ואנשי שירות יופנו המועמדים לשירות המדינה לאדם מילא, לתפקידים המחייבים ידע בתחום החשבונאות והסטטיסטיקה יופנו המועמדים לשירות המדינה לקינן שפי, ולתפקידים בתחומים מדעי הטבע, הטיפולי ‏(רופאים, אחיות, פסיכולוגים‏), וכן עובדים סוציאליים, אגרונומים וכימאים – יופנו לביצוע תהליך המיון והקליטה לחברת פילת.

במסגרת המכרז יתנו שלושת החברות פתרון כולל לתהליכי המיון והקליטה של עובדים חדשים לכלל משרדי הממשלה ומוסדות המדינה ויחליפו למעשה את 12 העובדים במחלקת הבחינות שבנציבות שירות המדינה שיהפכו לאנשי תכנון ובקרה. יוצאים מהכלל יהיו מועמדים ביחידות סמך כמו הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה שם התהליך מבוצע באמצעות ועדה פנימית, ובעלי מקצועות שהוחלט לגביהם שאין צורך בהליך מיון וקליטה הכולל בחינות מסוג זה (כדוגמת: מלגזן ומפנה פסולת מוצקה). 

במסגרת זו, מקווים בנציבות שירות המדינה כי תהליך המיון והקליטה יקוצר באופן משמעותי (עומד היום על 6 עד 8 חודשים בממוצע) – כך שיתאפשר קליטה של עובדים מהמגזר הפרטי שאינם רגילים לזמני המתנה ארוכים כל כך ולכן שירות המדינה מאבד אותם בתהליך, וכן כי תהליך הקבלה יהיה בעל רמת דיוק גבוהה יותר בגלל הכלים הטכנולוגיים שבהם נעזרים שלושת החברות, בניגוד לעבודה הידנית המבוצעת היום בנציבות.

המכרז מול שלושת החברות, אשר ימשך כשנתיים בשלב הראשון שבסופן תיבחן האפשרות להרחיב ההליך לחברות נוספות, הינו חלק מהרפורמה בנציבות שירות המדינה אליה הוכרז לפני מספר חודשים ואשר במסגרתה יוצאים על הפועל מספר שינויים שנועדו לייעל את שירותי המדינה ולעודד כניסה של דם חדש למערכת על ידי גיוסם של עובדים צעירים יותר מחוץ לשורות העובדים הקיימים במשרדי הממשלה.

בחירה בחברת פילת במסגרת המכרז מהווה מהווה חותמת ואישור רשמי (לפחות מצד המדינה) לחברה שעד לא מזמן הייתה בבעיה ואי וודאות לגבי המשך דרכה. כזכור החברה נכנסה להליך פירוק, נרכשה ומוזגה לתוך קבוצת היי קפיטל בניהולו של זוהר מימון וכעת, אם הזכייה במכרז, ניתן לומר כי המשך פעילותה של החברה בתחום מובטח.

The post המדינה הפריטה את תהליך המיון והקליטה של עובדים חדשים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לטענת התובע, בשלב החתימה על טופס ההסכמה (שמהווה למעשה טופס ויתור סודיות), מחתים מכון האבחון את המועמד על סעיפי הסכמה להעברת תוצאות הבדיקה למעביד הפוטנציאלי וצדדים שלישיים מטעם קינן שפי לרבות קבלני משנה חיצוניים. המכון, לדברי התובע, מנצל זאת לרעה בכך שהוא מעלים מהנבדקים מידע חשוב ורלוונטי, בין היתר בדבר השימוש העסקי שייעשה בנתונים אלו בעתיד והעלמת זכותו של הנבדק לעיין ו/או לתקן ו/או למחוק את המידע. התובע טוען כי ברור לחלוטין שאין כאן "הסכמה מדעת" כמשמעותה בדין.

עורך הדין אביעד הגיש לאחרונה את כתב התביעה והבקשה להפכה לתביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה כנגד מכון האבחון קינן שפי היא השלישית בסדרה, שכן עו"ד אביעד הגיש לאחרונה בקשה לתביעה ייצוגית כנגד מכון פילת ואדם מילוא.

עו"ד יעקב אביעד התראיין למערכת HRus בנושא סדרת התביעות הייצוגיות כנגד מכוני האבחון

עו"ד יעקב אביעד: "יש בארץ מצב שאני בספק אם קיים במקומות אחרים. זה אבסורד שאדם שניגש למבחן ספציפי אצל מעסיק פוטנציאלי ספציפי הופך למעשה ל'בן ערובה' של מכון האבחון. הוא פתאום מוצא את עצמו 'נשוי' לחברת ההשמה. לאחר שביצע את המבחן, המכון לא מאפשר לו נגישות מינימלית למידע וזה יכול להיות לו לרועץ במשך שנים. המועמד לא יודע מי בדק אותו? האם הוא בכלל נבדק על ידי פסיכולוג? האם נעשו שגיאות בבדיקה או בדיווח תוצאות המבדק? לא ניתנת למועמד אפשרות לעיין בעותק, לבדוק את הטעויות שלו והכי חמור – לא ניתנת לו האפשרות למחוק מידע אישי אודותיו.

מכוני האיבחון, ברוב חוצפתם, מוכנים 'למכור' למועמד 'שיחת משוב' בה נציג המכון מספר למועמד על הבדיקה, אך מבלי להראות לו את התוצאות, וכל זאת כאמור תמורת תשלום צנוע של 450-500 ₪.

גם באם המועמד ידרוש שימחקו את הנתונים שלו והמכון ייעתר לבקשתו וימחק נתונים, המועמד מסתכן בכך שיראה חשוד כי ביקש למחוק נתונים – הוא ייתפס בעיני מעסיקים פוטנציאליים חדשים כמי שיש לו מה להסתיר – לזאת אני קורא בן ערובה.

המועמד חותם על הטפסים של מכוני המחקר בהם הוא מוותר על הזכות שלו לראות את הנתונים ועל הזכות לתבוע את מכון המחקר כי אין לו ברירה, הרי זו הייתה דרישה של המעסיק לבדוק אותו במכון המחקר וידוע לו, למועמד, שללא בדיקה זו הוא לא יתקבל לעבודה. המועמדים הם חסרי אונים מול המערכת. מכון האבחון עושה שימוש שלא כדין בפרטים של מועמדים כי זה נוח וחסכוני. זה משרת את המכון ואת המעסיקים הפוטנציאליים אבל זה בא על חשבון המועמדים וזה פוגע באופן בוטה בזכות שלהם לפרטיות".

The post בית המשפט 'יאבחן' האם מכון קינן שפי פועל כשורה first appeared on HRUS משאבי אנוש.