The post אם הודות ל-AI העובדים מספיקים יותר בפחות זמן, למי שייך הזמן שהתפנה – חלק א' first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>המשמעות היא שהבינה המלאכותית הופכת זמן (שעות עבודה) לערך (תפוקה).
זהו רק קצה הקרחון של שינוי עמוק בתפיסת המשרה המלאה או החלקית, שנמדדה עד כה לפי מספר שעות עבודה שבועיות.
הממצאים במחקר של גאלופ מעידים על כך שהבינה המלאכותית כבר אינה רק הבטחה עתידית, אלא כלי עבודה יומיומי ששיפר את הפרודוקטיביות של כמעט מחצית מהעובדים בארה"ב.
למעשה, ממצאי הסקר (לפיהם, כ-45 אחוזים מהעובדים בארה"ב אמרו כי הם חווים עלייה בתפוקה בתוך זמן קצר יותר מבעבר), מסמנים את תחילתו של עידן 'כלכלת התוצאות'.
הבינה המלאכותית אינה רק מייעלת את העבודה. היא מגדירה מחדש את החוזה הפסיכולוגי והכלכלי בין העובד למעסיק, ומאפשרת לעובדים להפוך לפורטפוליו של יכולות, ולא רק לשורה בלוח נוכחות.
אלא שמאחורי הזינוק ביעילות מסתתרת הדילמה: אם העובדים אכן מספיקים יותר בפחות זמן, למי שייכות השעות שהתפנו.
בשנים הקרובות, העלייה בפיריון שנוצרת הודות לבינה המלאכותית, צפויה להוביל לאחד משני מסלולים: קיצור רשמי של שבוע העבודה (מודל ארבעה ימים) או מעבר למדידת תפוקה במקום שעות.
הבינה המלאכותית כבר לא רק מקצרת תהליכים, אלא מבצעת משימות מורכבות של ניתוח, כתיבה ותכנון, בשבריר מהזמן שנדרש בעבר.
כתוצאה מכך, עובדים רבים עשויים למצוא את עצמם משלימים משימות של יום עבודה מסורתי שלם, בתוך כארבע או חמש שעות בלבד.
השינוי המרתק ביותר שיכול לנבוע ממצב זה, הוא היכולת של עובדים להפוך למעין 'יחידות פרודוקטיביות' עצמאיות.
אם עד לא מזמן עובד יכול היה לעבוד עבור שני מעסיקים רק אם חילק את זמן העבודה עבור כל אחד משני המעסיקים לחצאי משרות, כשהשכר מופחת בהתאם, הרי שהבינה המלאכותית מאפשרת כיום לעובד מיומן, לייצר תפוקה (להשלים משימות) של משרה מלאה או כמעט מלאה, עבור כל אחד מהמעסיקים, בתוך חצי מהזמן.
המשמעות היא מהפכנית: עובדים יכולים לעבוד עבור שני מעסיקים (או יותר) בהיקפי פרויקטים גדולים בו-זמנית, ולקבל שכר של משרה מלאה או כמעט מלאה מכל אחד מהם.
כלומר, אם הודות לבינה המלאכותית, ההספק שלהם קרוב להספק של משרה מלאה בחצי מהזמן, התגמול אמור להיות בהתאם לתפוקה.
עבור הטלנט, זהו מנוף כלכלי אדיר. עבור הארגון, זוהי קריאת תיגר על הסכמי הבלעדיות המסורתיים, על זמן העבודה של העובדים.
עובד שעובד עם כמה כלי בינה מלאכותית יכול לספק ערך של כמה עובדים, ובכך למקסם את פוטנציאל ההשתכרות שלו (שיהיה על פי הפרודוקטיביות ולא על פי מספר שעות העבודה) בלי להישחק פיזית.
כך או כך, האתגר הגדול ביותר הוא זה שהמנהלים ומנהלי משאבי האנוש יצטרכו להתמודד איתו:
לאור העובדה שעובדים יכולים להספיק הרבה יותר בפחות זמן, המנהל המודרני חייב לשים מאחוריו את הניהול מבוסס הנוכחות.
להלן 3 העקרונות שדורש המהפך המחשבתי של שכר על פי תפוקה ולא על פי שעות והיקף משרה:
1 תמחור ערך ולא זמן:
אם לדוגמה, עובד פתר בעיה מורכבת בעשר דקות בזכות כלי בינה מלאכותית שפיתח, הערך שלו לארגון אינו עשר דקות שכר, אלא שווי הפתרון.
2 שקיפות מבוססת אמון:
מנהלים יצטרכו להשלים עם העובדה שעובדים עשויים לעבוד עבור מעסיקים נוספים, כל עוד התפוקה המוסכמת מסופקת באיכות גבוהה ובזמן.
3 מיקוד ביצירתיות ואסטרטגיה:
כשהבינה המלאכותית מטפלת בעבודה הרוטינית והטכנית, תפקיד המנהל הופך להיות כזה שמגדיר את ה'מה' וה'למה', ופחות את ה'איך'.
The post אם הודות ל-AI העובדים מספיקים יותר בפחות זמן, למי שייך הזמן שהתפנה – חלק א' first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post 5 צעדים להגברת הפרודוקטיביות של העובדים מהבית first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>אחד התפקידי של מנהלי משאבי האנוש הוא להעריך את מידת הפרודוקטיביות של העובדים וכאשר העבודה מתבצעת מהבית, קשה יותר לבצע הערכה מדויקת של מידת הפיריון והתפוקה.
יש 5 מהלכים שניתן לנקוט כדי להעלות את רמת התפוקה והפרודוקטיביות של העובדים מהבית:
1 לוודא שלכל עובד יש את כל הכלים הדרושים:
עובד יצרני הוא עובד שעומדים לרשותו כל הכלים הנחוצים לו כדי לבצע את עבודתו.
וודאו שאתם יודעים אילו כלים העובדים צריכים כדי להיות מסוגלים לבצע את עבודתם ביעילות ובסטנדרט גבוה.
2 למדו את העובדים לצמצם הסחות דעת:
אחת העדיפויות של מנהלי משאבי האנוש צריכה להיות זיהוי הסחות דעת אפשריות שעלולות לפגוע בפיריון.
הסחות דעת בבית, בעיר כשהילדים נמצאים בבית, עלולות לגרום לירידה בתפוקה. לכן חשוב ללמד את העובדים איך להתרכז בעבודה ולהמנע מהסחות דעת.
לדוגמה, לבדוק הודעות דואר אלקטרוני רק אחת למספר מסוים של שעות, לוודא שהפגישות בזום נערכות בתדירות שהיא לא גבוהה מדי, להמנע במידת האפשר מגלישה ברשתות החברתיות, לסדר פינת עבודה מאורגנת שניתן למצוא בה בקלות כל דבר.
ניתן גם להמליץ לעובדים איך להמנע מהסחות דעת הקשורות לרעשים מבחוץ, איך להתארגן עם הילדים ועוד.
3 הציעו תמיכה ותמריצים:
בידקו אם העובדים שלכם זקוקים ליעדים ברורים יותר כדי להישאר על המסלול, והנחו את המנהלים איך להעביר מסרים לגבי יעדים ברורים וברי השגה, ואיך לבדוק את התקדמותו של כל עובד.
חשוב להציע תמיכה במקום בו יש צורך, ובה בעת להימנע מהוספת לחץ רב יותר. כלומר, להמנע מהעברת מסרים על כך שהעובדים יענשו אם לא יעמדו ביעדים.
4 לספק הכשרות אונליין במקומות בהם יש צורך בכך:
כל עובד עלול להתחיל לקפוא על השמרים גם במשרד, על אחת כמה וכמה כשהוא עובד מהבית.
הציעו לעובדים הכשרות ואפשרות להרחיב את הכישורים והמיומנויות שלהם. זאת דרך מצויינת לוודא שהעובד נשאר מעורב, מחובר ויגלה עניין גובר בתפקידו.
בנוסף, עובד שעובר הכשרות באופן שוטף גם יפיק את המיטב והמירב מכישוריו הטבעיים.
5 עודדו את העובדים להיות אוטונומיים ובעלי תושייה ויוזמה:
יש מנהלים שמאמינים שתפקידם הוא להאכיל את העובדים בכפית ולהסיר עבורם כל מכשול מהדרך.
אלא שגישה כזאת עלולה להיות גם מזיקה ולגרום לעובד תלות במנהל. חשוב מאוד לתת לעובדים יותר חופש בביצוע המשימות שלהם.
הימנעות ממיקרו-ניהול יכולה להשפיע מאוד לטובה על הפרודוקטיביות של העובדים. לכן חשוב להמנע מהדחף לנהל ברמת המיקרו, כל היבט בעבודה.
The post 5 צעדים להגברת הפרודוקטיביות של העובדים מהבית first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post רמת המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה נמוכה בהשוואה בינ"ל first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>עוד עולה מהדו"ח, כי שיפור איכות המורים והגדלת מספר שעות ההוראה לתלמידים מרקע חלש יכולים לתרום רבות לשיפור ההישגים של תלמידים בישראל.
הדו"ח מדגיש אמנם, כי מגמת הגידול במספר שנות הלימוד הממוצע במשק קרובה למיצוי, ולא תוכל להמשיך לתרום במידה משמעותית לצמיחה בשנים הבאות. אלא שעל אף שנות הלימוד הרבות, נכתב בדו"ח של בנק ישראל, רמת המיומנויות במשק נמוכה בהשוואה בינלאומית, והפערים בין קבוצות האוכלוסייה ובתוך הקבוצות גדולים.
על מנת שמגמת הצמיחה והירידה באי השוויון יימשכו, יש לגבש מדיניות לטיפול באתגרי התעסוקה, תוך דגש על העלאת רמת המיומנויות במשק באופן שיבטיח שיפור בפריון, בשכר וברמת החיים.
עם פרסום הדו"ח ציינה קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, כי ההתרחבות הרבה ברכישת השכלה גבוהה, שהחלה בשנות ה-90 עם הקמת המכללות, משתקפת בעלייה ניכרת במספר שנות הלימוד הממוצע, וברמת השכלה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הצעירה בישראל.
עם זאת, הפוטנציאל לגידול נוסף במספר שנות הלימוד הממוצע אינו גדול. לכן, התרומה הצפויה מעליית מספר שנות הלימוד של האוכלוסייה בישראל לצמיחת התוצר לנפש בעשורים הקרובים היא אפסית.
למרות כל זאת, רמת המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה, כולל מיומנות מילולית, כמותית ותפקוד בסביבה דיגיטלית, הינה נמוכה יחסית בכל קבוצות ההשכלה.
המשמעות היא שאיכות ההשכלה בכל הקשור להקניית המיומנויות הנדרשות על ידי שוק העבודה, עדיין אינה מספקת. השיפור באיכות המיומנויות עשוי לתרום רבות לעלייה בפיריון העבודה.
מעבר לכך, יש פערים גבוהים ברמת המיומנויות הממוצעת בין מגזרי האוכלוסייה השונים. בקרב האוכלוסייה הערבית רמת המיומנויות בכל התחומים נמוכה במיוחד.
עד תחילת העשור הנוכחי, כאשר משקל תעשיות ההייטק ביצוא היה במגמת עלייה, עלתה איכות ההון האנושי המגולם ביצוא. החל מתחילת העשור הנוכחי, רמת ההון האנושי המגולם ביצוא נותרה יציבה, שכן עיקר התחלופה בהרכב היצוא נובע מהמעבר של עובדים מתעשיית ההייטק לשירותי ההייטק. בשתי קבוצות הענפים הללו, רמת ההון אנושי המגולם היא דומה.
בלימה זו של מגמת העלייה בהון האנושי ביצוא, משקפת כנראה מגבלות היצע של עובדים בעלי כישורים טכנולוגיים ברמה הגבוהה ביותר. על רק זה, אושרה בשנה שעברה בממשלה תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק. התוכנית כוללת צעדים של הות"ת, שמעודדים את מסלולי הלימוד של מקצועות ההייטק. יש חשיבות רבה לתמיכה בהמשך ההתרחבות של ענפים עתירי חדשנות טכנולוגית.
הבסיס להענקת כישורים ומיומנויות נמצא במערכת החינוך. הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים הם בסטנדרטיים נמוכים יחסית. יתר על כן, הפערים בין הישגיהם של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה, הינם גבוהים במיוחד.
מחקרים מצביעים על כך, שאחד הגורמים המרכזיים באיכות ההישגים במערכת החינוך קשור לאיכות המורים. אחד האינדיקטורים שיכול לשמש להערכת רמת המורים הוא הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית.
מהמחקר עולה, כי מורים בישובים מאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים הם בעלי ציונים נמוכים משמעותית מאלה שבישובים החזקים. הפער אמנם הצטמצם בקרב מורים צעירים, אך הוא עדיין משמעותי.
אחת השאלות העולות מדי פעם היא היעילות של מערכת החינוך. במילים אחרות, האם הישגי מערכת החינוך תואמים את ההוצאה לתלמיד, והאם ניתן יהיה לשפר את ההישגים באמצעות הגדלת ההוצאה.
ההוצאה הממוצעת לתלמיד במערכת החינוך נמוכה בהשוואה בינלאומית. ההישגים הממוצעים, תואמים בקירוב את מה שניתן היה לצפות לו בהינתן ההוצאה הממוצעת לתלמיד.
לכן, סביר לצפות שהגדלת ההוצאה, שתתמקד במרכיבי הוצאה שהוכחו כאפקטיביים, תתרום לשיפור ההישגים. בהסתכלות על הקצוות, בהינתן רמת ההוצאה, מתברר כי רמת ההישגים של התלמידים בחמישה האחוזים העליונים של ההישגים, דומים לחזוי על פי ההוצאה לתלמיד.
רמת ההישגים של התלמידים מחמישה האחוזים הנמוכים, הינה נמוכה בהרבה ביחס לחזוי. לפחות חלק מכך ניתן לייחס להקצאת המשאבים המשקפת מידה לא מספקת של העדפה מתקנת, וגם את הרמה הנמוכה יותר בממוצע של מורים בפריפריה.
החסכים הללו קיימים במיוחד במגזר הערבי, שם זוכים התלמידים לפחות שעות, בעוד שהצרכים גבוהים יותר, למשל כדי לתגבר את לימודי העברית החיוניים להשתלבות בשוק בעבודה.
התוכנית לצמצום פערים ולקידום השוויון של משרד החינוך אמורה להגדיל את חלקן של השעות שמחולקות בעזרת נוסחה ברורה להעדפה מתקנת. התוכנית עשויה לתרום לצמצום הפערים בהישגים, אך יישומה לוקה בחסר בשלב זה. חשוב לפעול ליישום מוצלח של התכנית ואף להעמקתה.
הדו"ח של בנק ישראל בחן את האפקטיביות היחסית של כלי המדיניות לשיפור הישגי מערכת החינוך, בפרט בקרב תלמידים מרקע חלש. הבדיקה התבססה על שורה של מחקרים בארץ ובעולם.
מהבחינה עולה, כי תימרוץ מורים איכותיים לעבור לבתי ספר חלשים, והוספת שעות הוראה לתלמידים מרקע חלש הינם כלים אפקטיביים יחסית, בפרט אם יופעלו במשולב. מנגד, הפחתת מספר התלמידים בכיתה היא דרך יקרה יחסית ופחות אפקטיבית להשגת היעד.
בשורה התחתונה מציינת פלוג, כי מדיניות הממשלה הביאה לכך שמשקי בית רבים הצטרפו לשוק העבודה מראשית שנות האלפיים, באופן שתרם לצמיחת המשק ולצמצום פערים.
מחזור העסקים החיובי בשנים האחרונות תמך בגידול בשיעורי התעסוקה, בעליית השכר ובגידול ההכנסות מעבודה, שהקיפו את כלל קבוצות האוכלוסייה בישראל.
שוק העבודה המשיך להתהדק בשנה האחרונה, בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה. כתוצאה מכך, שיעורי התעסוקה גדלו ורמת האבטלה ירדה לרמות נמוכות בהשוואה היסטורית.
The post רמת המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה נמוכה בהשוואה בינ"ל first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post דו"ח בנק ישראל: שיפור התחבורה הציבורית יפחית האבטלה המבנית first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>במסיבת העיתונאית שערכה נגידת הבנק קרנית פלוג עם פרסום הדו"ח היא ציינה את הגידול המרשים ברמת החיים. "מתוצר לנפש שבקום המדינה עמד על כ-5000 דולר, והיווה כ-30% מהתוצר של ארה"ב למשל, הגענו כיום לתוצר לנפש שעומד על 40 אלף דולר, ומהווה כ-60% אחוז מהתוצר של ארה"ב, ומתקרב לחציון של התוצר לנפש במדינות ה-OECD", אמרה פלוג.
בדו"ח בנק ישראל הנוכחי, מסכמת חטיבת המחקר ומנתחת את ההתפתחויות בשנה האחרונה, תוך דגש על ההיבטים השונים של ההתפתחויות בשוק העבודה, של התמורות שחלו בו והאתגרים למדיניות כדי לשפר את הפריון, וכפועל יוצא את איכות התעסוקה.
שוק העבודה בישראל נמצא כיום קרוב מאוד לתעסוקה מלאה, על פי שורה ארוכה של אינדיקטורים: שיעור האבטלה בשפל של כמה עשורים, ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה עומד על כ-80%. פלוג מציינת כי הישגים אלה הושגו הודות לצמיחה מתמשכת שיצרה ביקוש לעובדים בכל הרמות ובכל האזורים.
מהדו"ח של בנק ישראל עולה, כי שיעור התעסוקה בישראל עומד כיום על כ-77%. בבנק מציינים, כי הירידה באבטלה מורגשת בכל קבוצות האוכלוסייה, ובכל האיזורים בארץ. הפערים שנותרו בשיעור האבטלה בין האזורים השונים נמוכים ביחס לעבר, ומייצגים פערים מבניים בין האזורים.
הפערים המבניים הללו נובעים מפערים במיומנויות ובהזדמנויות התעסוקה, וגם מהריחוק ממרכזי תעסוקה. ריחוק זה הינו רלוונטי לגבי המקומות בהם אין מספיק פתרונות תחבורה ציבורית שמאפשרת לאנשים לנוע במהירות מאיזור לאיזור ולהגיע בקלות לאיזורים בהם יש מחסור בעובדים.
שיעורי התעסוקה על פי איזורים גיאוגרפיים הוא אחד ההיבטים המנותחים בהרחבה בדו"ח הנוכחי. כפי שכבר ראינו, אומרת פלוג, שיעור האבטלה ירד בכל המחוזות, אך רמתו גבוהה יותר בפריפריה.
מסתבר שהיכולת של אנשים שהיו מובטלים, למצוא חלופות תעסוקה, תלויה במידה רבה באיזור מגוריהם. מי שאינם אקדמאים ומתגוררים באיזורי פריפריה, מוצאים במקרים רבים תעסוקה בהיקף משרה נמוך מזה שהיו מעדיפים.
האופציה לנסוע למקומות מרוחקים כנראה אינה מספקת עדיין מענה, משום שהתחבורה הציבורית אינה מספקת, בין אם בשל זמינות נמוכה או איכות נמוכה של התחבורה הציבורית.
אשר לאקדמאים שהיו מובטלים, המתגוררים במחוזות המרוחקים, חלקם יסעו למקומות תעסוקה שמחוץ לאיזור מגוריהם, וחלקם יתפשרו על תעסוקה שאינה ממצה את כישוריהם.
בהקשר זה, אין ספק ששיפור איכות התחבורה הציבורית, שרמתה לפי שורה של אינדיקטורים אינה משביעת רצון, יגדיל אפקטיבית את שוק העבודה הרלוונטי. בכך יתרום שיפור התחבורה הציבורית להתאמה טובה יותר בין כישורי העובד לבין דרישות מקום העבודה. וכתוצאה מכך, גם פריון העבודה יושפע לטובה.
מחלוקה לחמישוני הכנסה, ובפרט בחמישון ההכנסה התחתון עולה כי המדיניות צריכה להתמקד בהסרת חסמים ובעידוד להמשך השתלבות בשוק העבודה. מסתבר כי מספר המפרנסים למשק בית, כמו גם מספר שעות העבודה למשק בית עלה בהתמדה. עם זאת, פערי השכר לשעה עדיין גבוהים מאוד ולא הצטמצמו, והם משקפים בעיקר פערי מיומנויות. פערים אלו גבוהים גם בהשוואה מול מדינות אחרות.
התפתחויות אלו הביאו לכך, שבהכנסת משק הבית הממוקם בחמישון התחתון, עלה שיעור ההכנסה מעבודה מכ-40% בתחילת שנות ה-2000 לכ-60% בשנים האחרונות.
העלייה בהכנסה מעבודה בחמישון התחתון, שבאה בעקבות העלייה במספר המפרנסים למשק בית, משתקפת בירידה מתמשכת של אי השיוויון בהכנסה הכלכלית.
בשנים האחרונות, עם התייצבות הפעילות של הממשלה לחלוקה מחדש של ההכנסות, על ידי הפחתת מיסי ההכנסה הפרוגרסיביים והורדת הקיצבאות עד 2008, חלה ירידה באי השיוויון בהכנסה הפנויה.
לדברי הנגידה, ביטוי נוסף להידוק של שוק העבודה ניתן למצוא בעליית השכר המתמשכת בכל המגזרים, שגם היא מקיפה את כל סוגי העובדים ובכל רמות השכר.
בשיעור התמורה לעבודה (ההכנסה) מתוך התוצר הלאומי חלה ירידה מתמשכת, ובישראל היא אף היתה חזקה יותר ביחס למדינות המפותחות. אלא שבשנתיים האחרונות חלה תפנית: שיעור התמורה לעבודה (ההכנסה) מתוך התוצר גדל, על רקע ההתהדקות שוק העבודה.
מבחינת הקשר בין שיעור המשרות הפנויות לשיעור האבטלה עולה, כי המשק נמצא כיום במקום בו שיעור המשרות הפנויות גבוה והאבטלה נמוכה. זוהי האינדיקציה לכך ששוק העבודה נמצא רוב לתעסוקה מלאה ובנקודה גבוהה במחזור העסקים. התוצאה היא מחסור בעובדים במקומות ובענפים שונים.
אבל בחינת השינויים בשוק העבודה לאורך זמן מצביעה גם על תזוזה לעבר מצב בו עבור כל שיעור משרות פנויות, האבטלה נמוכה מבעבר. מצב זה מייצג ירידה באבטלה המבנית.
תופעה זו משקפת התגמשות של שוק העבודה, שבאה ככל הנראה לידי ביטוי בשיפור ובהתייעלות בתהליכי חיפוש העבודה. בד בבד נראה כי חלה גם עלייה באטרקטיביות היחסית של תעסוקה, מול השענות על קצבאות או דמי אבטלה.
נוכח הירידה באבטלה המבנית לרמה נמוכה שלא הכרנו, נשאלת השאלה האם האבטלה יכולה לרדת עוד, טוענת פלוג. לדבריה, מהתבוננות על שיעורי האבטלה במדינות שונות, על פני תקופות שונות עולה, כי מדינות שונות חוו תקופות עם שיעורי אבטלה נמוכים מאלה השוררים אצלנו היום. בהחלט יתכן שבעזרת רפורמות מבניות ושיפור המיומנויות של עובדים, ניתן להביא לירידה נוספת של שיעור האבטלה המבני בישראל.
התופעה הבולטת ביותר בשוק העבודה ב-15 השנים האחרונות היא העלייה בשעורי התעסוקה במשק. שיעורי התעסוקה עולים לאורך זמן בכל קבוצות האוכלוסייה, גם בקבוצות בהן שיעורי התעסוקה עדיין נמוכים.
העלייה בשיעור התעסוקה ב-15 השנים האחרונות הנה מרשימה ביותר בקרב הנשים החרדיות, ומתונה יותר בקרב נשים ערביות וגברים חרדים. בשתי הקבוצות הללו (נשים ערביות וגברים חרדים) אף נרשמה בשנתיים האחרונים עצירה מדאיגה במגמת העלייה בשעורי התעסוקה. אין ספק, שהמדיניות חייבת להתמקד באוכלוסיות אלו ובהסרת החסמים, ויש לעודד אותן להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה.
The post דו"ח בנק ישראל: שיפור התחבורה הציבורית יפחית האבטלה המבנית first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>