גמישות זו מציעה אפשרות אטרקטיבית לנשים השוקלות פרישה מוקדמת, אבל היא מגיעה עם השלכות כלכליות משמעותיות הדורשות שיקול דעת מדוקדק.

אחד הגורמים המכריעים ביותר הוא קצבה חודשית נמוכה יותר. בחירה בפרישה מוקדמת פירושה משיכה מחסכונות הפנסיה שנצברו לתקופה ארוכה יותר.

קרנות הפנסיה מחשבות את התשלומים החודשיים על סמך הנחות אקטואריות, כולל תוחלת חיים.

התחלה מוקדמת יותר של קבלת הקצבה גורמת להפחתת הסכום הכולל שנצבר ולהגדלת משך הזמן שבו הקרן צפויה לשלם. לכן הקרן מפחיתה את התגמול החודשי.

ההערכה היא שכל שנה מוקדמת יותר שבה מתחילים לקבל את קצבת הפנסיה, הסכום החודשי יכול לרדת בכששה עד שבעה אחוזים.

הפחתה זו יכולה להשפיע משמעותית על הביטחון הכלכלי של הגמלאית לטווח הארוך.

יתר על כן, במקרים מסויימים, ההחלטה על פרישה מוקדמת עלולה להשפיע על קצבת האזרח הותיק מביטוח לאומי.

נשים יכולות להתחיל לקבל את מלוא קצבת האזרח הוותיק של המוסד לביטוח לאומי בין גיל 63 ל-65 בהתאם לשנת הלידה, אבל זה כפוף למבחן הכנסה שהוא השכר הממוצע במשק.

כלומר נשים יכולות להתחיל לקבל קצבת אזרח ותיק רק אם סך הכנסותיהן אינו עולה על השכר הממוצע במשק נכון לינואר 2025, השכר הממוצע במשק עומד על 13,316 שקלים.  

לכן, נשים שמתחילות לקבל קצבת פנסיה לפני גיל 67, ובנוסף לכך יש להם הכנסות נוספות מעבודה, וסך הכנסותיהן עולה על 13,316 שקלים, לא יקבלו קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי לפני גיל 67.

אלמנט נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא מיסוי. ההכנסה מפנסיה נהנית אמנם מהטבות מס מסוימות בישראל, אבל משיכות מוקדמות או קבלת פנסיה לפני גיל הפרישה הרשמי יכולות להיות בעלות השלכות מס שונות.

חשוב מאוד להתייעץ עם יועץ פיננסי המתמחה בתכנון פרישה, כדי להבין איך ממוסה תוכנית הפנסיה הספציפית, והאם משיכות חד פעמיות או קבלת קצבת פנסיה לפני גיל הפרישה הרשמי לא יביאו לשיעורי מס גבוהים יותר.

כך או כך, אישה בגילאי 60-63 השוקלת פרישה מוקדמת, חייבת לערוך הערכה פיננסית אישית יסודית.

הערכה זו צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:

1 חישוב ההוצאות החודשיות הצפויות בפרישה, תוך התחשבות בשינויים פוטנציאליים באורח החיים.

2 סקירת כל מקורות ההכנסה, כולל חסכונות, השקעות וכל הכנסה של בן/בת הזוג.

3 הערכת הבריאות הכללית וחובות שטרם נפרעו.

4 התחשבות באירועים אפשריים כגון הוצאות רפואיות בלתי צפויות או עלייה ביוקר המחיה.

בסופו של דבר, האפשרות לפרישה מוקדמת בגיל 60 אכן קיימת, אבל היא דורשת תוכנית פיננסית קפדנית.

קצבת הפנסיה המופחתת, ההשפעה על הטבות המוסד לביטוח לאומי ושיקולי מס הם שיקולים משמעותיים.

ייעוץ פיננסי מקיף יכול לעזור לאישה בגילאי 60-63 לקבל החלטה מושכלת התואמת את מטרותיה הפיננסיות ומבטיחה פרישה נוחה.

The post מהם השיקולים הקריטיים לעובדת שרוצה לפרוש בפרישה מוקדמת first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אלא שלפעמים מתרחשים מצבים מיוחדים בהם העובד נזקק לחלק מכספי החיסכון הפנסיוני לפני הגיעו לגיל פרישה.

אם עובדים אלה מעוניינים למשוך סכומים חד פעמיים מביטוח המנהלים, קרן הפנסיה או כל ביטוח פנסיוני, עליהם לדעת שמהסכום המבקש למשיכה יקוזז מס הכנסה בשיעור של 35 אחוזים או בשיעור המס השולי שהעובד חייב בו באותה שנה – הגבוה מבין השניים.

במילים אחרות, משיכה של חלק התגמולים (תגמולי עובד ותגמולי מעסיק) חייבת במס הכנסה של 35 אחוזים.

נזכיר, כי ההפקדות לביטוח הפנסיוני המיועדות לחסכון לפנסיה, מופקדות תחת שלושה סעיפים עיקריים: תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים (בנוסף על כך יש ביטוח אבדן כושר עבודה וביטוח שארים אבל המשיכה מתבצעת מכספי החסכון).

אף שניכוי המס מתבצע אוטומטית על ידי הגוף המבטח את הביטוח הפנסיוני, במקרים בהם  העובד השתכר במהלך השנה (שבה משך את הכסף) פחות משכר מינימום, כלומר הכנסתו השנתית לא מגיעה לסכום שממנו מתחילים לגבות מס, הוא יוכל לקבל החזר עבור המס שנגבה ממנו בעת משיכת הכספים, עד סכום השווה לנקודות הזיכוי שהוא זכאי להם. לשם כך על העובד להגיש למס הכנסה בקשה להחזר מס.

אשר לכספי הפיצויים, כספים אלה ניתן למשוך עד תקרת הפיצויים הפטורה ממס, ללא תשלום מס.

תקרת הפיצויים הפטורה ממס שווה לסכום 1.5 משכורות עבור כל שנת עבודה – לפי השכר האחרון, או עד תקרה של 13,750 שקלים (נכון ל-2024) לכל שנת עבודה.

אם הסכום הכולל המשולם לעובד עובר את התקרה, הוא יקבל את הפטור עד התקרה, ויתרת הסכום תהיה חייבת במס הכנסה לפי מדרגת המס שבה נמצא העובד בעת קבלת הכספים.

ניתן להימנע מתשלום המס על ידי משיכת הסכום הפטור בלבד, והשארת שאר כספי הפיצויים בביטוח הפנסיוני.

חשוב לציין, כי ניצול הפטור עלול לפגוע בהטבת מס שתינתן לעובד על קצבת הפנסיה שיקבל בעתיד.

בעקרון, כספי פנסיה נועדו לגיל פרישה ומשיכתם לפי הזמן פוגעת בחיסכון העתידי לפנסיה. בנוסף, החלטה שגויה עלולה לגרום נזקים כספיים גדולים מאוד לאחר פרישת העובד לפנסיה.

עם הגיעו של העובד לגיל פרישה ולאחר פרישתו, משולמת לעובד קצבת הפנסיה החודשית.

סכום הקצבה נקבע על פי הסכומים שחסך העובד במהלך התקופה שעבד והפריש כספים לקופת הביטוח הפנסיוני, הרווחים שנצברו בעקבות השקעת הכספים, חישובים על בסיס תוחלת החיים ועוד.

יש לציין כי הכספים המופקדים בקרן הפנסיה מוגנים מפני הטלת עיקולים, כל עוד הם נמצאים בקופה ולא נמשכו על ידי העובד.

מי יכול לקבל פטור ממס על משיכת כספי התגמולים: משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני מסעיף כספי התגמולים יכולה לקבל פטור ממס במקרים קיצוניים, כמו למשל מקרה בו לעובד או לבן משפחה קרוב נקבעה נכות קבועה בשיעור של לפחות 75%.

מקרה נוסף שמאפשר לקבל פטור מתשלום המס בעת משיכת הכספים הוא כאשר הכנסתם הכוללת של שני בני הזוג לא עולה על שכר המינימום.

כמו כן ניתן לקבל פטור ממס (על משיכת כספי התגמולים לפני גיל לפרישה) כאשר ההוצאות הרפואיות של העובד או קרוב משפחתו מגיעות לחצי מהכנסתו השנתית.

The post מהן ההשלכות של משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני לפני גיל פרישה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מדובר בהטבה משמעותית וחשובה. ארגונים שרוצים לדאוג לעובדים גם מעבר להפקדות (שהן כאמור זכות בסיסית המחויבת על פי חוק)  יכולים להעניק לעובדים יעוץ על ידי יועץ פנסיוני במימון הארגון.

כספי הפנסיה הם חיסכון שאמור להישמר עבור העובד לגיל פרישה. אלא שבגלל מגוון גדול של מצבים במהלך החיים, יש עובדים שזקוקים לכסף לפני הגיעם לגיל פרישה והם מבקשים למשוך סכומים חד פעמיים מביטוח המנהלים או קרן הפנסיה.

ההפקדות לקרן הפנסיה ולביטוח מנהלים מתחלקות בין תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים. את חלק הפיצויים ניתן למשוך תוך קבלת פטור ממס כל עוד מושכים בשנה סכום שמגיע עד משכורת שנתית אבל לא מעבר לתקרה שנקבעה באותה שנה. לצורך משיכת כספים אלא יש צורך בטופס שהמעסיק נותן לעובד (161), וזה האחרון צריך להעבירו למס הכנסה.

אם העובד רוצה להוציא את כספי הפיצויים לאחר ארבעה חודשים מיום סיום עבודה, הוא יוכל למשוך אותם ללא טופס 161 אלא שאז יהיה עליו לשלם מס הכנסה בשיעור של 47 אחוזים.

מה באשר למשיכת כספי תגמולי עובד ומעסיק: משיכה של חלק התגמולים חייבת במס הכנסה של 35 אחוזים.

ניכוי המס מתבצע אוטומטית על ידי הגוף המבטח (הקרן או ביטוח המנהלים). עם זאת, אם העובד לא הגיע באותה שנה שבה משך את הכסף, לרף המס, כלומר ההכנסה שלו באותה שנה היא מתחת לשכר המינימום, הרי שהוא יכול לקבל החזר (עבור אותם 35 אחוזים) עד גובה נקודות הזיכוי. ההחזר יתקבל בשנה שלאחר מכן, ועל העובד להגיש לשם כך למס הכנסה בקשה להחזר מס.

משיכת הכספים מקרן הפנסיה לוקחת ארבעה ימי עסקים מהמועד שבו העובד הגיש את כל המסמכים לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים.

עובדים שמעוניינים למשוך חלק מכספי הפנסיה בעת שהם עובדים עדיין במקום העבודה ואינם מעוניינים להתפטר, צריכים להכיר את סוג הביטוח הפנסיוני שיש להם ומהם הכללים החלים עליו.

מה קורה כאשר העובד מעוניין למשוך כספים מקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים לאחר שהגיע לגיל 60. בעקרוןף עובדים יכולים להתחיל לקבל קצבת פנסיה החל מגיל 60, אם הם יוצאים לפנסיה מוקדמת.

למרות זאת, אם העובד אינו מעוניין להפסיק לעבוד ולהתחיל לקבל קצבה, אלא ממשיך לעבוד ומעוניין רק למשוך חלק מכספי הפנסיה, הרי שגם הוא יהיה חייב במס של 35 אחוזים.

יש רק 3 מקרים בהם העובד שגילו 60 או יותר יוכל למשוך חלק מכספי הפנסיה בלי לשם מס הכנסה של 35 אחוזים מהסכום שנמשך:

1 אם לעובד (או לקרוב משפחתו) נקבעה נכות רפואית קבוע של לפחות 75 אחוזים.

2 אם ההכנסה המשפחתית (ההכנסה של העובד ושל בן\בת זוגו)אינה עולה על שכר המינימום. אם לבני הזוג יש ילדים שגילם נמוך מ-18 הם יקבלו את הפטור ממס הכנסה אם סכום הכנסתם החודשית אינו עולה על סכום שהינו כפול משכר המינימום.

3 במקרים בהם ההוצאות הרפואיות של העובד או של קרוב משפחתו מסתכמות במחצית מהכנסתו השנתית של העובד (טיפולי שיניים לא נכללים בחישוב זה).

The post כמה מס משלם עובד בעת משיכת חלק מכספי הפנסיה לפני הגיעו לגיל הפרישה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

במקרים בהם העובד (או העובדת) מבקש מהמעסיק להמשיך לעבוד גם לאחר גיל זה, המעסיק חייב לשקול את הבקשה בהתאם למצבם הספציפי ותרומתם לחברה, של העובד או העובדת שביקשו זאת.

עם זאת, יש גם עובדים שמעוניינים לפרוש פרישה מוקדמת. הגיל שבו עובדים זכאים לפרוש לפנסיה מוקדמת הוא 60.

במילים אחרות, עובדים המבוטחים בביטוח פנסיוני יכולים לפרוש לגמלאות כבר בגיל 60 ולקבל קצבת פנסיה חודשית, למרות שגיל הפרישה הוא מאוחר יותר.

חשוב מאוד שמנהל משאבי האנוש יידע את העובדים שמעוניינים לפרוש פרישה מוקדמת – כלומר מעוניינים לפרוש בין גיל 60 לבין גיל הפרישה הרשמי – תקטין את סכום קצבת הפנסיה לעומת סכום הקצבה של עובדים שפורשים בגיל מאוחר יותר.

יתרה מכך, העובד והמעסיק יכולים לקבוע בהסכם ביניהם, כי גיל הפרישה המוקדמת יהיה אף נמוך מגיל 60, כל עוד מדובר ברצון של שני הצדדים.

במקרה כזה של פרישה מוקדמת לפני גיל 60, המעסיק חייב לשלם לעובד תשלום קצבת פנסיה חודשי, בהתאם לסכום שנקבע בהסכם העבודה או בהסכם הקיבוצי החל על העובד, עד למועד בו העובד יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה.

נקודה נוספת שיש להסביר לעובדים שפורשים בפרישה מוקדמת היא, שהם יכולים לקבל מענק פרישה מיוחד ו\או פיצויים מוגדלים בסכום חד פעמי.

סכום זה נועד לפצות את העובד על הירידה בהכנסה השוטפת ממועד הפרישה המוקדמת ועד להגעתו לגיל הפרישה הרשמי.

חשוב שמנהל משאבי האנוש יפגיש את העובד שמעוניין לפרוש פרישה מוקדמת עם יועץ פנסיוני, שיערוך עבורו את כל החישובים הנדרשים.

היועץ הפנסיוני יוכל לבדוק את הכדאיות של אופציה זו, לעומת ההכנסה החודשית שהעובד היה יכול להרוויח ממשכורתו אם היה פורש בגיל הפרישה הרשמי, ובהשוואה לחלופות נוספות שהארגון מציע לו.

בנוסף, על מנהל משאבי האנוש להסביר לעובד (או לבקש מהיועץ הפנסיוני שיסביר לו) כל מה שעליו לדעת (במקרה של פרישה מוקדמת וקבלת הסכום החד פעמי) בנושאי מס הכנסה, תשלומים לביטוח לאומי וההפרשות הסוציאליות השוטפות לרבות חלקו של העובד בתשלומים.

כמו כן חשוב להסביר לעובדים שמעוניינים לפרוש פרישה מוקדמת, כי יש להם מעמד מיוחד בעיני רשויות המס, משום שמרגע שפרשו בפרישה מוקדמת, הם כבר לא שכירים ועדיין לא גמלאים. יש לכך השלכות על הפנסיה החודשית נטו לאחר תשלום מס.

נקודה נוספת שעל העובד לקחת בחשבון בעת פרישה מוקדמת היא האיתנות הפיננסית של המעסיק, ובאיזו מידה הוא יכול לממן את קצבת הפנסיה המוקדמת לאורך זמן.

נדיר אמנם שהמעסיק פושט רגל והחברה נסגרת זמן קצר לאחר הפרישה המוקדמת. אבל אם זה קורה, הרי שכתוצאה מכך אין מי שימלא את ההתחייבות לשלם את הפנסיה המוקדמת לעובד שפרש. כאמור זהו מצב נדיר אבל אפשרי  ולכן יש לבחון היטב את האיתנות הפיננסית של המעסיק.

ולבסוף, עובד שמעוניין לפרוש בפרשה מוקדמת צריך לבדוק לפני פרישתו, האם הסכם הפרישה כולל מנגנון לעדכון תשלומי הפנסיה המוקדמת על פי מדד שנקבע מראש (כמו למשל מדד המחירים או כל מדד אחר), כדי למנוע את שחיקת הקצבה.

The post איזה מידע יש לתת לעובדים שמעוניינים לפרוש פרישה מוקדמת לגמלאות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

תרבות ארגונית שמקדמת מוכנות עובדים לקראת פרישה, בעת שהם נמצאים כחמש עד עשר שנים לפני פרישתם לפנסיה, יכולה למנוע מצבים בהם עובדים מגיעים לגיל פרישה והם אינם יכולים להרשות לעצמם לפרוש.

הבעיה היא לא רק של העובדים עצמם, שכן בעקבות פסק דין תקדימי שקיבל בית הדין הארצי לעבודה, מעסיק יכול אמנם לחייב עובד שהגיע לגיל 67 לפרוש מעבודתו, אבל עליו לשקול בכובד ראש ובצורה עניינית את בקשתו של עובד שהגיע לגיל 67 ומבקש להמשיך לעבוד. במילים אחרות.

בפסק דין שהתקבל בעקבות ערעור של ליבי וינברגר פסק בין הדין הארצי כך: עובד זכאי להעלות בפני מעסיקו את רצונו להמשיך בעבודתו גם לאחר גיל הפרישה המקובל.

מעסיק יש חובה להפעיל שיקול דעת ראוי ופרטני במענה לבקשה זו. בית הדין הארצי טען כי חובה זו נובעת מחובות תום הלב וההגינות שחב בהן מעסיק כלפי עובדיו, בשילוב האיסור החוקתי והחוקי על הפליה מטעמי גיל.

עוד פסק בית הדין הארצי, כי בין השיקולים שעל המעסיק לקחת בחשבון יש למנות שיקולים הנוגעים לנסיבות האישיות של העובד ולתרומתו למקום העבודה, ובד בבד גם שיקולים מערכתיים של מקום העבודה לגבי הסוגייה האם יש אפשרות להמשך העסקתו של העובד בדרך אחרת.

עוד עולה מפסק הדין, כי המעסיק רשאי לשקול גם השלכות רוחב, במקרים בהם יש עובדים נוספים שהגישו בקשות דומות.

לדברי בית הדין הארצי, יש מצבים בהם המעסיק יהיה מחוייב גם למשא ומתן או היוועצות עם נציגות העובדים.

עם זאת, פסק בית הדין, כי עצם הטלת החובה לשקול שיקולים פרטניים, אינה קובעת כי שיקולים אלה חייבים  בהכרח לגבור על שיקולים מערכתיים.

במילים אחרות, גיל פרישת חובה עדיין קיים, אבל חובת תום הלב מחייבת את המעסיק לנסות למצוא פתרון במצב שבו עובדים רוצים להמשיך לעבוד.

כאמור, תרבות של מוכנות עתידית לקראת פרישת עובדים לפנסיה היא אחת הדרכים הטובות ביותר לפתור קונפליקטים בין הארגון לפורשים.

תרבות ארגונית שכוללת בתוכה מוכנות לקראת פרישה, מסייעת להבטיח שעובדים מבוגרים יהיו בטוחים כלכלית לקראת תוכניות הפרישה שלהם.

בה בעת, תוכנית כזאת מבטיחה את הצלחתם של עובדים צעירים יותר לאפשר לעצמם לפרוש בגיל מוקדם יותר כפרישה מוקדמת.

ארגונים רבים מסתבכים בתביעות בגין אפליה מסיבה של גיל, משום שהם מפטרים עובדים השייכים לקבוצת הגיל שבין 60 ל-67.

אימוץ תרבות ארגונית שכוללת מוכנות לקראת פרישה, מאפשרת לעובדים אלה לפרוש מוקדם יותר מגיל הפרישה, עם פנסיה שמבטיחה את עתידם הכלכלי.

בד בד, מוכנות שכזאת יכולה לאפשר לעובדים הקרובים לגיל פרישה להגיע לקרן פנסיה שמאפשרת להם לפרוש פרישה מוקדמת יותר.

יש 3 צעדים שניתן לעשות כדי לאמץ תרבות של מוכנות לקראת פרישה:

1 לבדוק את מוכנות החברה לקראת פרישת עובדים:

ראשית, על מנהל משאבי האנוש לברר איך בדיוק מתפלגת הדמוגרפיה של הארגון על פי גילאים. ברגע שנושא התפלגות הגילאים יהיה מוסדר, ההגה לגיל פרישה לא תנחת על מנהל משאבי האנוש בהפתעה.

בעת ובעונה אחת, יש להתחיל לתכנן תוכנית 'ירושה' שבמסגרתה העובדים המתקרבים לגיל פרישה, יעבירו את כל הידע שלהם לעובדים שעומדים לרשת את תפקידם.

בדרך זו יוכל הארגון למנוע אבדן של מיומנויות וסוגי מומחיות בעל שהפורשים יפרשו לפנסיה.

בתוך כך יש לכלול תוכניות הכשרה\ירושה שכאלה עבור משרות שמאופיינות בעקומת למידה גבוהה יותר למרות שהוותק הנדרש להן קצר יותר.

הסברה הרווחת היא שככל התפקיד של העובד שעומד לפני פרישה הוא בכיר יותר, כך אבדן הידע לארגון רב יותר.

אבל זוהי תפיסה מוטעית ברוב המקרים. יש עובדים שנמצאים לפני פרישה ושתפקידיהם מתמקדים בחדשנות.

מכיוון שכך, יש להם השפעה ישירה על מוצרים, על שימור לקוחות, על המצאות, על פטנטים ועל יצירתיות.

רצוי שעובדים אלה יתחילו להכשיר את העובדים הצעירים יותר, שמיועדים להחליפם, במשך כמה שנים טרם הפרישה משום שיש בסוג זה של תפקידים עקומת למידה ארוכה יותר.

2 לטפח תרבות של תקשורת פתוחה על נושא הפרישה:

דרך נוספת ליצור תרבות של מוכנות לפנסיה היא לגרום לכך ששיחות על מוכנות פיננסית עתידית לא יהיו בגדר  טאבו.

יש ליצור תרבות המקדמת דיאלוג פתוח עם עובדים שנמצאים בתקופה של בין חמש לעשר שנים לפני גיל פרישת חובה.

בין השאר ניתן להציע לעובדים, במסגרת שיחות אלה, לקיים שיחות עם מומחי פרישה לפנסיה (יועצים פנסיונים) שיסייעו להם בתכנון הפיננסי לקראת הפרישה.

יש לוודא שהעובדים חשים מועצמים ונתמכים בעת שהם מנווטים בתכנון לקראת פרישה. שיחות פתוחות שמשלבות תכנון מוקפד ביחד עם העובדים, מגדיל את הסיכוי שהמעבר של העובדים יהיה קל יותר ויבטיח את עתידם הכלכלי.

3 לבחון את הטבות הפרישה הנוכחיות של החברה:

יש לבדוק האם החברה מציעה לעובדים הטבות הקשורות לפרישה, שהן מעבר למה שנדרש בחוק. הטבה כזאת היא מאוד משמעותית וניתן להציע אותה למעשה לעובדים בכל הגילאים.

אם הארגון אינו מציע הטבות כאלה, ניתן לקיים מפגשים ממוקדים עם העובדים שנמצאים כעשר שנים לפני פרישה, כדי לדון בנושא של מוכנותם לקראת פרישה.

כדאי להזמין למפגשים אלה מומחים פיננסיים ומומחים ליעוץ פנסיוני שיכולים לדבר על היתרונות והחסרונות של חסכונות פנסיה מסוימות עבור מצבו האינדיבידואלי ותוכניותיו של כל עובד, ואיך להפיק את המירב והמיטב ממה שעומד לרשות העובדים באותה נקודת זמן.

The post 3 צעדים שעל הארגון לנקוט כדי לאמץ תרבות של מוכנות לקראת פרישה לפנסיה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ובכל זאת, כחלק מהדאגה למכלול הצרכים של העובד, כדאי ליידע את העובדים לגבי האופציה הזאת של חסכון לקראת הפנסיה.

יתכן שעובדים צעירים או אפילו כאלה שנמצאים 15-20 שנה לפני גיל הפנסיה לא יתעניינו בכך. ובכל זאת, כדאי להסביר להם את היתרונות שיהיו עבורם בהגיעם לגיל הפנסיה.

"אם נסתמך רק על החסכון הפיננסי שלנו (הביטוח הפנסיוני), לא תהיה לנו מספיק (קצבת) פנסיה לעת הפרישה. לכן החסכון באופן פרטי זה דבר סופר חשוב, ויש כיום כלים נהדרים שמאפשרים זאת". אמר אביעד קוזליק, סמנכ"ל בחברת נ.פ.א (ניהול פיננסי אישי), בהרצאתו בנושא: החיים לאחר הפרישה והדרך להפוך אותם למאושרים יותר, אותה נשא בכנס פרישה ופנסיה למנהלי\ות משאבי אנוש שנערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו.

לדבריו, "אחד הכלים הללו היא קופת גמל להשקעה, ואפשר להפקיד בה בשנה עד 72 אלף שקלים".

כאמור, קופת גמל להשקעה היא לא כלי שניתן לעובד על ידי הארגון – ההפקדות לא יורדות מתלוש השכר והמעסיק אינו מפקיד אליו כספים – ולכן לכאורה אין למנהלי משאבי האנוש תפקיד בנושא זה. העובד הוא זה שאמור לפתוח את הקופה בכוחות עצמו, באופן פרטי.

ובכל זאת, מנהלי משאבי אנוש שחשוב להם לדאוג לרווחת העובדים ולעתידם, מן הראוי שיפנו את תשומת ליבם של העובדים לכל הכלים העומדים לרשותם כדי לחסוך לקראת הפנסיה.   

לדברי קוזליק, "הכסף שמופקד בקופת גמל להשקעה הוא כסף נזיל. אפשר למשוך אותו מתי שרוצים, רק יש צורך לשלם מס על הרווחים. יודגש, כי המס הוא על הרווחים בלבד.

"היתרון הכי גדול של הקופה הזאת הוא שאם העובד לא נוגע בכסף הזה, כלומר לא מושך אותו, עד גיל הפרישה, הוא יוכל לקבל אותו כפנסיה חודשית פטורה ממס. כלומר במקרה של קצבה חודשית, גם הרווחים יהיו פטורים ממס".

לכן, לדברי קוזליק, "מי שרוצה להגדיל את קצבת הפנסיה שלו – קופת גמל להשקעה הוא מוצר מצויין.

"למשל, עובד שבגיל 45 מתחיל להפקיד 1000 שקלים בחודש, ויוצא לפנסיה בגיל 67, יכול להגדיל את קצבת הפנסיה שלו ב-3,600 שקלים".

אם כן, מהי קופת גמל להשקעה: זהו כלי חיסכון שמאפשר לציבור הרחב לחסוך באופן עצמאי למשך כל תקופה שירצו, ומתאימה במיוחד למי שמעוניין בתכנון פיננסי לקראת פרישה מעבודה.

כאמור, הכספים נזילים בכל עת וניתן למשוך אותם ללא קנס או מס, פרט למס רווחי הון בשיעור של 25 אחוזים על הרווחים שהצטברו מעבר לסכום המקורי שהופקד.

הסכום המקסימלי שניתן להפקיד בשנה קלנדרית הוא 72,616.5 שקלים.

חוסך שיבחר למשוך את הכספים בצורת קצבה חודשית לאחר הגיעו גיל 60, במקום משיכת כל הסכום בבת אחת, ייהנה מפטור ממס על הרווחים שהצטברו בקופה, ומן הסתם, גם הקצבה עצמה תהיה פטורה ממס הכנסה.

קופת גמל להשקעה היא מכשיר חיסכון שמאפשר לחוסכים, בין אם הם שכירים, עצמאים או אנשים שאינם עובדים,  לחסוך באופן עצמאי למשך כל תקופה שירצו ואף ליהנות מהטבות מס במקרים מסוימים.

ניתן להפקיד לקופה אחת או לכמה קופות שונות (באותה חברת ביטוח או בחברות ביטוח שונות), בתנאי שהסכום הכולל בכל הקופות לא יעלה על 72,616.5 שקלים בשנה קלנדרית.

מי שירצה למשוך כספים מקופה זו, לפני הגיעו לגיל הפנסיה, יוכל לקבל את הכספים בתוך ארבעה ימי עסקים מיום קבלת הבקשה למשיכה.

אם מועד התשלום חל באחד משלושת ימי העסקים הראשונים בחודש, החברה המנהלת רשאית לדחות את מועד התשלום ליום העסקים הרביעי באותו חודש.

יצויין, כי בניגוד להפרשות לביטוח פנסיוני, ההפקדות עצמן אינן מקנות הטבת מס, אבל כאמור, למי שימשוך את הכספים בצורת קצבה חודשית לאחר גיל 60, תתכן הטבת מס.

חשוב להדגיש, כי בניגוד לקרנות הפנסיה, בקופת הגמל להשקעה אין התחייבות של הקופה להשקיע לפחות 30% באג"ח מיועדות, המבטיחות תשואה סבירה ומובטחת. כל הכספים מושקעים בשוק ההון.

בנוסף, כנגד קופה זו ניתן לקבל הלוואה בריבית נמוכה, בסכום של עד 80% מסך הכספים שנחסכו.

קופת הגמל יכולה לגבות דמי ניהול שלא עולים על דמי הניהול המקסימליים הקבועים בתקנות.

תשלום מס על הרווחים שהצטברו בקופה

על הרווחים בקופה (כלומר, הסכומים שמעל הסכום שהופקד על ידי בעל הקופה) יחול מס על הרווחים בעת משיכת הכספים, בשיעור של עד 25%. המס ינוכה אוטומטית על ידי הקופה לפני העברת הכסף אל החוסך.

אם סך הכנסותיו החייבות במס של החוסך נמצאות במדרגת מס נמוכה יותר מ-25%, הוא עשוי להיות זכאי להחזר מס עבור אותה שנה.

לחוסכים שמגיע להם החזר מס, מומלץ להסתייע ביועץ מס או רואה חשבון.

כאמור, החל מגיל 60 ניתן לבחור בין משיכת כל הכספים שהצטברו בקופה בסכום חד פעמי, לבין קצבה חודשית בדומה לקצבת פנסיה.

אשר למעבר מקופת גמל אחת לאחרת: אפשר לעבור מקופת גמל להשקעה אחת, לקופת גמל להשקעה, אחרת על ידי הגשת בקשה לקופת הגמל שאליה רוצים לעבור.

המעבר בין הקופות אינו נחשב לאירוע מס, ולכן החוסך לא ידרש לשלם מס על הרווחים שהצטברו (כל עוד הוא לא מושך את הכסף שבקופה).

למרות זאת, יש כמה מקרים בהם לא ניתן להעביר כספים מקופת הגמל אל קופת גמל אחרת: אם מוטל עיקול או שיעבוד שנעשה כדין, על חשבונו של החוסך בסכום מלוא היתרה הצבורה; אם קיימת בחשבונו של החוסך יתרת חוב בשל הלוואה שטרם נפרעה במלואה; אם הקופה המקבלת היא קופת גמל סגורה כהגדרתה בתקנות; או אם החוסך נפטר לפני שהבקשה הגיעה אל קופת הגמל.

The post למה כדאי ליידע את העובדים לגבי קופת גמל להשקעה למרות שהיא פרטית first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כחלק מכך, בחברות שמקפידות על חווית עובד חיובית ותמיכה בעובד, מנהלי משאבי האנוש משקיעים בעובדים מאמצים שמעבר לטיפול השוטף הקשור לעובד עצמו ולתפקידו.

אחת הדרכים להעניק לעובדים סיוע, היא לספק להם מידע בקשר לזכויותיהם בנושאים הקשורים לעבודתם שלהם עצמם, בקשר לזכויות המגיעות להם ממקומות העבודה של קרוביהם שנפטרו, ובה בעת, לסייע לקרובי העובדים שנפטרו, לקבל את מלוא זכויותיהם מקרן הפנסיה של העובד המנוח.

להלן מקרה של עובד שנפטר, כאשר אחיו, שהינו יורשו היחיד, נאלץ לתבוע את החברה שבה היה הביטוח הפנסיוני של אחיו המנוח.

בית הדין לעבודה פסק לאחרונה, כי במועד פטירתו היה עובד, אחיו של התובע, במעמד של פנסיונר כהגדרתו בתקנון החברה המבטחת.

לפיכך, זכאות התובע, כיורשו של העובד, היא לקבלת סכומי הקצבאות שהגיעו למנוח החל בחייו, ממועד הזכאות לקצבה, החל במועד בו ביקש המנוח להתחיל לקבל תשלומי פנסיה ועד ליום פטירתו – במהלך תשעה חודשים.

המנוח נפטר בהיותו בן 66 וכ-4 חודשים. התובע, אחיו של המנוח, הוא יורשו הבלעדי. המנוח לא הגיע לגיל קצבת זקנה כהגדרתו בתקנון החברה המבטחת.

שנה לפני פטירתו, כאשר פנה המנוח לנתבעת לראשונה לבירור זכויותיו כמי שהגיע לגיל פרישה מוקדמת, הוא העביר לנתבעת טופס בקשה לתשלום פנסיית זקנה. הנתבעת ביקשה השלמת טפסים.

כארבע שנים לאחר מכן, פנה התובע (אחיו של המנוח) לנתבעת בבקשה למשיכת כספים שהיו צבורים לזכות המנוח טרם פרישתו לגמלאות.

הנתבעת (כאמור, החברה המבטחת) סירבה לכך, ועל כן נוצרה התביעה למתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי התובע זכאי לקבלת זכויות שנצברו על שם המנוח אצל הנתבעת, בהיותו יורשו הבלעדי, וכי המנוח לא היה 'פנסיונר'. כמו כן התבקש צו המורה לחברה המבטחת להעביר לתובע את מלוא הכספים להם התובע זכאי בהיותו יורש המנוח.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כך: הנתבעת היא קרן פנסיה ותיקה שחל עליה התקנון האחיד.

מעמדו של תקנון קרן פנסיה הוא כשל חוזה בין הקרן לבין חבריה והקרן אינה רשאית לסטות ממנו. בית הדין לעבודה עמד על סעיפי התקנון האחיד, המסדירים את זכאות המנוח לקצבת זקנה וקבע, כי בעת שחתם המנוח לראשונה על טופס בקשה לתשלום פנסיית זקנה, הוא היה מעל גיל פרישה מוקדמת ומתחת לגיל קצבת זקנה.

לפי התקנון התקיימו לגבי המנוח התנאים הדרושים להקדמת יציאה לקצבת זקנה שכן המנוח הגיע לגיל פרישה מוקדמת וצבר 248 חודשי ביטוח.

לפיכך, ומשאין חולק כי המנוח העביר לחברה המבטחת בקשה לתשלום פנסיית זקנה מוקדמת, הרי שעיקר המחלוקת הינה ביחס למשמעות העברת טופס בקשה לנתבעת, בהינתן אי העברת מלוא המסמכים הנדרשים עד מועד פטירת המנוח ואי תשלום בפועל של קצבת הזקנה.

על פי הראיות, במועד פטירתו היה המנוח במעמד של פנסיונר כהגדרתו בתקנון. לאור זאת, אי השלמת הטפסים החסרים מעיד על כך שהמנוח לא זנח את בקשתו או כי היה מעוניין לבטלה.

העדר תשלומי קצבה בפועל על ידי הנתבעת אינו מעיד על סירוב או דחיית בקשת המנוח להקדמת פרישתו, אלא על כך שהתובעת המתינה להשלמת מסמכים לצורך תשלום הקצבה.

על פי התקנון, מבוטח שעומד בתנאים הקבועים, זכאי להקדים את יציאתו לקצבת זקנה. כלומר, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים, מתגבשת הזכאות, אותה רשאי המבוטח לממש.

אין בהוראות התקנון כדי להעניק לקרן שיקול דעת באישור או שלילת הזכאות, כל עוד המבוטח עומד בתנאי הזכאות.

לפיכך, בהינתן שהנתבעת אינה רשאית לסטות מהוראות התקנון, ומאחר שהמנוח עמד בתנאים הדרושים לקצבת זקנה מוקדמת, הרי שלא היתה רשאית הנתבעת לסרב או לדחות את בקשתו, ואין בבקשתה לקבלת מסמכים נוספים, שנועדו לאפשר לה לבצע בפועל את התשלום, כדי להעיד על סירוב או דחייה.

בעצם מילוי והגשת הבקשה לקצבת זקנה מוקדמת תוך מילוי מועד תשלום הקצבה, השתכללה זכאות המנוח לקצבת זקנה והשתנה מעמדו ממבוטח לפנסיונר, שעה שנותר למנוח להשלים מסמכים טכניים שנועדו לאפשר את ביצוע התשלום בפועל, להבדיל מהשלמת פרטים מהותיים אשר עשויים היו ללמד על עצם החלטתו הסופית של המנוח להקדים את פרישתו לקצבה.

בשורה התחתונה, התביעה לפסק דין הצהרתי לפיו המנוח לא היה במעמד פנסיונר נדחתה.

בית הדין לעבודה פסק, כי בעת פטירתו היה המנוח במעמד של פנסיונר וכי התובע, כיורש המנוח, זכאי לקבל את סכומי הקצבאות שהגיעו למנוח החל ממועד הזכאות לקצבה (המועד בו המנוח ביקש להתחיל לקבל את תשלומי הפנסיה), ועד למועד פטירתו.

פסק הדין: על החברה המבטחת להעביר לתובע את סכומי קצבאות הזקנה שהגיעו למנוח בחייו בהתאם להוראות התקנון.

The post עובד נפטר? לבני משפחתו יש זכויות בקרן הפנסיה שלו first appeared on HRUS משאבי אנוש.