עם הפיכתה של צריכת הקנאביס לחוקית הארצות הברית במספר מדינות, החל טרנד חדש של מקומות עבודה "grass friendly" ואתר החדשות CNN money מדווח השבוע על התופעה הגוברת הזו.

מי שאימצה ראשונה את טרנד עישון הגראס במקום העבודה היתה, איך לא, חברת Flowhub המספקת שירותי תוכנה לחברות מענף הקנאביס. חברת הסטארט אפ הזו עודדה את עובדיה לעשן גראס בזמן העבודה, מאז שנוסדה לפני כשנה.

שרמן וצ'ייס מייסדי החברה, נוהגים לעשן מריחואנה בישיבות ולקראת סוף יום העבודה ומספרים לאתר CNN money כי העישון מוסיף ליצירתיות ומוליד אצלם רעיונות חדשים לפיתוח. מאחר והעישון אסור בבניין החברה, עובדי Flowhub מצאו אלטרנטיבה יצירתית בדמות עוגיות ומשקאות מכילי קנאביס, ומתמסטלים יחד בזמן ארוחת הצהריים.

גם בדנוור עיר תעשיית החשיש הטרנד תפס תאוצה ודארן רוברטס, מייסד חברת הסטארט אפ "High There" שהושקה לפני כעשרה חודשים וצברה עד כה 150,000 משתמשים אומר, שקנאביס הוא חלק מהתרבות של החברה. הוא מודה כי הוא בניגוד לעובדיו, אינו מתמסטל בשעות העבודה דרך קבע, אלא צורך את הקנאביס שלו בעיקר לאחר שעות העבודה או במפגשי סיעור מוחות. לדבריו: הקנאביס הוביל אותנו לפריצות דרך בחברה ונמצא כמאוד יעיל עבורנו."

מייסד חברת הסטארט אפ MassRoots, יצחק דיטריך, מקיים מפגשי עישון שבועיים על גג הבניין שלו שנועדו לדבריו לתכנון אסטרטגי ולגיבוש עובדים. הוא אומר: "חשבתי על הקמת חברת MassRoots עוד כשהייתי בקולג', כשעשנתי גראס עם חבר שלי מהמכללה. הפילוסופיה הכללית שלנו בחברה היא שאנחנו צריכים להיות פרודוקטיביים ויצירתיים ככל האפשר, כל יום. אם חשיש מאפשר את זה, אז אנחנו מאפשרים אותו." חברת MassRoots  מחזיקה כ- 30 עובדים וגייסה מימון של 4.4 מיליון דולר.

 למרות שחברות כגון Flowhub, High There ו- MassRoots מדברות על טרנד עישון הגראס באופן חופשי ואף נראה שהן מתגאות בכך, ישנן חברות רבות נוספות בארה"ב שאמצו את הטרנד אך אינן ששות לדבר על כך בפומבי. סטארט-אפים רבים חוששים כי החשיפה הזו עלולה לפגוע ביחסים שלהם עם משקיעים פוטנציאליים. מלבד זאת במדינות כמו קליפורניה, קנאביס עדיין מותר רק למטרות רפואיות.

ברנדון דייויד, מנהל מכירות של חברת תוכנה ממסן פרנסיסקו שסירב להזכיר את שמה אמר, שיש מאות לקוחות של החברה שהן מתעשיית הגראס. הוא אף הוסיף כי: "זה ידוע שרוב העובדים בחברה צורכים גראס אף הם, באופן קבוע ובמהלך יום העבודה." 
דייויד מסביר זאת בכך ש: "יש כל כך הרבה אתגרים יומיומיים בסביבת העבודה ואתה צריך לנוע קדימה כל הזמן. הגראס עוזר לנו להישאר ממוקדים באמצעות ניהול המתח והחרדה שלנו." 

The post הדשא של המנכ"ל ירוק יותר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כמובן שקיימת שאלת החוקיות: האם מותר לשאול מועמד אם הוא מעשן או לא? האם מותר להציץ בתמונות שלו ברשתות החברתיות לראות אם הוא אוחז בסיגריה במקרה? האם מותר להפלות לרעה עובד מעשן אם הוא מתאים לתפקיד מכל שאר הבחינות?

השאלות החוקיות והאתיות סביב השאלה האם אי קבלת מועמד מעשן היא אפליה, האם מותר, האם זה יפה או צודק… נשאלות וימשיכו להישאל. במקביל לכך קיים גם לובי חזק ומתחזק של מעסיקים העומדים על זכותם שלא לשאת במחירי הטבק היקרים במקום העבודה שלהם ולשמור על בריאות העובדים, הספקים, הלקוחות וכן, גם על בריאות התקציב שלהם דרך סגירת הדלתות בפני עובדים מעשנים.

למי שעדיין לא השתכנע שהסיגריה מזיקה (לבריאות המעשן, הציבור, הסביבה וגם לתקציב הארגוני) אתר ere פורס את הסיבות לדחות או למזער את כניסתו של המעשן לארגון:

– היעדרויות מפאת מחלה. אין מה לעשות, מי שמעשן חולה ומי שמעשן חולה יותר ולכן המעשנים נעדרים יותר ממקום העבודה. כל יום היעדרות של עובד הוא יום שבו משהו נתקע, השתבש, לא התקדם… כל יום היעדרות של עובד משמע: לקוחות לא מרוצים (במקרה הטוב), ביטולים ודחיות של דיונים, עומסים גדולים יותר על העובדים הלא מעשנים שכן הגיעו לעבודה…

היעדרות עובדים היא נזק כלכלי ותדמיתי בסדר גודל שקשה להעריך את היקפו, אך אי אפשר להתעלם מהחלק הגדול בכל שמגיע מהעובדים המעשנים.

– פגיעה בציבור המעשנים הפאסיביים. המודעות לנזקי העישון עולה בשנים האחרונות וכתוצאה מכך הציבור הרחב הופך יותר ויותר ללוחם הניקוטין. בקרב ציבור הלא מעשנים ו/או הנגמלים יש אנטגוניזם לא מבוטל כלפי עישון וזה זולג לכיוונם של המעשנים.

אותו "אנטי" של לא מעשנים כלפי מעשנים הוא לעתים כללי ("אוי, מסריח כאן") ולעתים הוא הופך לאישי כשאחד המעשנים (ומספיק אחד) לא מכבד את מדיניות העישון ומדליק סיגריה במקום שבו אסור לעשן. העובד הלא מעשן שחוזר עם העובד המעשן מפגישה אצל לקוח נחשף להצטברות הניקוטין באוטו של המעשן, במהלך הליכה משותפת וכיו"ב.

– הפסקות סיגריה על חשבון העבודה. על פי אחד המחקרים שתוצאותיו פורסמו באתר הבריאות npr.org, המעשן הממוצע לוקח 5 הפסקות סיגריה למשך כ-15 דקות כל אחת. מחקרים אחרים מדברים על סדר גודל של 60 דקות מצטברות בכל יום עבודה. זה אומר שהארגון משלם לעובד על שעות (מרובות) אותן הקדיש העובד להתמכרות שלו במקום לעבודה וזה כסף שנזרק!

– הפסקות סיגריה על חשבון העמיתים הלא מעשנים. העובדים הלא מעשנים יושבים במקומם, בין הפסקת הקפה עד להפסקת הצהריים ורואים את העמיתים שלהם יוצאים החוצה, בהתגנבות יחידים או בלהקות. לעתים הלא מעשנים רואים בהפסקות אלה מעין פריבילגיה ששמורה למי שיש לו הרגלים רעים וזה נראה להם כחוסר צדק.

– מאבקים עם מנהלים סביב הפסקות הסיגריה. בכל מקום עבודה שבו בודקים פרודוקטיביות/תפוקות (לדוגמה קול-סנטר שסופר כמות שיחות מטופלת, זמן ממוצע לכל שיחה וכיו"ב) יש התייחסות לזמנים שבהם העובד נכח פיזית בעמדה שלו וביצע פיזית את עבודתו. עניין העישון מהווה לעתים נושאים שבמחלוקת בין העובד למנהל הישיר שלו.

מאבקים אלה אף מחמירים שכן כיום עובדים עוברים בקצב מהיר יותר ממקום למקום והיות שבכל מקום עבודה יש מדיניות עישון אחרת (אם בכלל), עובדים מעשנים מגיעים לעתים עם ציפיות והרגלים שאינם מתיישבים עם אלו של מקום העבודה החדש.

– נראות מקום העבודה מבחינה ויזואלית – אסתטית. הריח, הלכלוך בכניסה לבניין או סביבו. המאפרות והפחים המפיצים שארי ניקוטין… כל אלה הופכים להיות יותר ויותר בגדר מטרד בעיני כל מי שלא מייצר אותו.

The post דרישות התפקיד: לא מעשן/מעשנת first appeared on HRUS משאבי אנוש.

החוקרים מה-BHF מצאו שכמעט שליש (31%) מהעובדים במגזר שירותי המזון והאירוח הם מעשנים. במקום השני ובמרחק לא גדול (29%) נמצאים עובדים מתחומי אספקת המים, ביוב, ניהול פסולת וטיפול בזיהומים. במקום השלישי, שוב בהפרש קטן (28%), נמצאים עובדי ענף הבנייה.

התעשיות שבהן שיעורי העישון הוא מהנמוכים ביותר הן חינוך (11%) וכאלה שבהן העובדים מקצועיים ועוסקים בפעילויות טכנולוגיות ומדעיות (13%). מעניין שמועסקים בתחומי הרפואה והבריאות אינם נזכרים ככאלה ששיעורי המעשנים בקרבם נמוכים במיוחד.

ליסה יאנג, שניהלה את המחקר ב-BHF עבוד תכנת "בריאות בעבודה", אמרה: "לא משנה באיזו תעשייה אתם עובדים, העישון מזיק מאוד לבריאות הלב שלכם ולבריאות העסק שלכם. אבל המחקר הזה מראה שיש עדיין פער מדהים בין מקצועות צווארון כחול לבין מקצועות צווארון לבן כאשר מדובר בכמה מאתנו נכנעים להתמכרות הקטלנית הזאת." לטענתה של יאנג "בריאות טובה היא עסק טוב". מסיבה זו קרן הלב הבריטית מבקשת מכל המעסיקים בבריטניה לעזור לה להתמודד עם בעיית העישון בכך שיעזרו לעובדיהם להיפטר מההרגל המזיק.

מה אתם עושים על מנת לצמצם את תופעת העישון בארגון שלכם? לא מדובר בסיפור פשוט, שכן על אף שכולם מודעים לסכנות הבריאותיות שבעישון סיגריות, המעשנים נהנים מרווחים משניים מהעישון: יציאה להפסקת סיגריה, "זמן לעצמי" וכל האינטראקציה החברתית שקורית סביב העישון בצוותא. אולי ניתן להשיג את היתרונות האלה בלי להדליק סיגריה? האם יש לכם דרך להעריך כמה ימי עבודה הולכים לאיבוד בארגון שלכם בשל עישון סיגריות? את הפסקות הסיגריה אולי אפשר למדוד, אבל לא ניתן לדעת בוודאות כמה ימי מחלה נלקחו כתוצאה מעישון בלי לפגוע בפרטיות המועסקים.

רשימת התעשיות שבהן שיעורי המעשנים הגבוהים ביותר:
• שירותי מזון ואירוח – 31%
• אספקת מים, ביוב, ניהול פסולת וטיפול בזיהומים – 29%
• בנייה – 28%
• מנהלה ופעילויות שקשורות בשירותי תמיכה – 27%
• הובלה ואחסון – 24%
• ייצור – 23%
• סיטונאות, קמעונאות, תיקון כלי רכב – 23%
• חקלאות, יערנות ודיג – 19%
• פעילויות שירות אחרות – 19%
• כרייה וחציבה – 19%

בואו להעמיק את הידע שלכם בדיני עבודה בזכויות עובדים מול חובת המעסיקים – בכנס דיני עבודה 
הכנס יתקיים ב-26 במרץ 2015. לפרטים והרשמה יש ללחוץ כאן! 

The post מחקר חדש מראה שעובדים בתעשיית המזון והאירוח נוטים יותר לעשן first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ארגונים רבים אינם מובילים יוזמות למניעת עישון מתוך שיקולים שונים כגון: עדיף שלא להיכנס לעימותים עם עובדים, או אין טעם לשטוף להם את המוח, הם יודעים שעישון לא בריא והם בכל זאת ממשיכים…
אז הנה נתון חדש, מאת לא פחות מאשר הבעלים של מותג הניקוטין המוכר ביותר בעולם מלבורו: "הגבלות על עישון הם האתגר הגדול ביותר שאתו אנו מתמודדים. כשארגון מכריז על סביבת עבודה נטולת ניקוטין, שיעור המעשנים הנגמלים מזנק מכ-5% לכ-21%".

נתון מעודד נוסף שעולה מידיעה שהתפרסמה באתר משאבי האנוש Corporate Wellnes Magazine הוא שבמהלך 2012, כ-6 מכל 10 מעשנים שניסו להיגמל הצליחו בסופו של דבר להיגמל!

האם אתם עדיין חושבים שאין טעם להוביל מהלכים של גמילה מעישון במקום העבודה? אם כן, הנה כמה עובדים שישכנעו אתכם מדוע דווקא הארגון הוא המקום הנכון להתחיל בו את סדנת הגמילה:

– לארגון יש אינטרס כלכלי מובהק לסייע לעובדים להיגמל על מנת להוזיל את פוליסת הביטוח הבריאותי, לצמצם את ימי ההיעדרות מפאת מחלה ולשים סוף לשעות העבודה שנגזלות, היות שהמעשנים יוצאים להפסקת סיגריה במהלך היום. מחקר שבוצע בקנדה מראה במהלך 2013, כל עובד מעשן גרם לארגון להפסד של 4,265 דולר בשנה בשל ירידה בפרודוקטיביות שנבע ממצב רפואי לקוי, היעדרויות מרובות מפאת מחלה והפסקות מרובות, לא מתוכננות ולא מאושרות – לצורך עישון.

– העובדים נמצאים במקום העבודה למעלה ממחצית משעות הערות שלהם. לכן מקום העבודה הדורש מהם להפסיק, המגביל אותם בהפסקות והמעודד אותם להפסיק, הינו בעל השפעה גדולה יותר מכל מוסד או מסגרת אחרת לגמילה.

– כשארגון מקדם יוזמה לגמילה מעישון בקרב העובדים והמנהלים המעשנים, גם אם הוא אינו מעסיק עובדים רבים וגם אם מדובר עם קבוצה קטנה יחסית של נגמלים, הארגון עדיין יכול לספק להם תנאים טובים יותר לרבות: סבסוד תרופות, גמילה קבוצתית תחת קורת גג הארגון, תמיכה תוך כדי שעות העבודה כך שהעובדים לא יאלצו להחסיר מהעבודה על חשבונם או להגיע הביתה מאוחר יותר (כי יום העבודה ארוך ממילא). הארגון, ברגע שהוא לוקח על עצמו לארגן את מהלך הגמילה, הופך את הגמילה לנגישה יותר וזה מגדיל את סיכוי ההצלחה של העובדים באופן משמעותי.

– הארגון הוא כרגע הגוף היחיד שיכול לתגמל עובדים שנגמלים. בעוד שכל תוכנית גמילה, בין שהיא בעלות פרטית או מסובסדת על ידי קופות החולים, יכולה להציע לעובד הנגמל אך ורק את העונג להצטרף לציבור הלא מעשנים בסוף התהליך – הארגון יכול לתגמל את העובדים כלכלית ובאמצעים לא כלכליים. בונוסים ותוספות שכר, שי, אירוע חגיגי לכבוד סיום הגמילה (טיול או ארוחת ערב), פידבקים וברכות לנגמלים בפורטל החברה… לארגון לא חסרות דרכים לתגמל ו"לצ'פר" עובדים נגמלים וזה מהווה יתרון אדיר על פני מסגרות גמילה אחרות.

– לארגון יש את הסמכות הרשמית לקבל החלטות בנוגע לעישון והוא יכול לקבוע היכן מותר לעשן (אם בכלל) ומתי (אם בכלל). החירות הזו של הארגון למנוע מהעובד את החירות לעשן בכל עת שיבחר וכמה שירצה היא קריטית להצלחת הגמילה. כפי שציין פילים מוריס, חוקים נוקשים ונהלים ספציפיים האוסרים על עישון או מקשים משמעותית על מעשנים מגדילים בסופו של דבר את אחוז הנגמלים. הארגון יכול להציב לעובדים המעשנים גבולות שלא ניתן להציב להם: בבית, אצל בני משפחה וחברים, בטח שלא בזמן החופשי בטיולים ובילויים פרטיים. לכן הארגון יכול להציב משמעת גמילה מפורשת שאותה אף מסגרת לא יכולה לספק.

ליוזמות הגמילה שמוביל הארגון יש שיעורי הצלחה. אז אל תפסיקו לגרום לעובדים שלכם להפסיק!

לסיכום, גמילה מעישון היא אינה עניין של מה בכך. מדובר על שינויים דרסטיים בהרגלי הצריכה ובדפוסי ההתנהגות של אנשים מבוגרים בעלי הרגלים של שנים. זהו תהליך שדורש תמיכה פסיכולוגית, התנהגותית והתערבות תרופתית. זהו תהליך קשה וכן, למרבה הצער, לא כל מי שמצטרף לתוכנית גמילה מצליח להיגמל. אבל הנתונים האחרונים דווקא מעודדים בעיקר כאשר הם מתייחסים לכוח של הארגון לקדם סביבת עבודה נטולת ניקוטין.

The post כשהארגון מגביל עובדים מעשנים, אחוז הנגמלים עולה בכ-300% first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מובמנט הינה החברה המובילה את תחום "קידום הבריאות" בישראל. החברה הוקמה בשנת 1997, ומתמחה במתן פתרון היקפי לניהול והטמעת תכניות קידום בריאות בחברות וארגונים. תכנית קידום הבריאות של מובמנט, נתפרת עבור כל ארגון באופן פרטני ומודולארי, ומותאמת לצרכיו ולתרבות הארגונית שלו. תפירת התכנית ויישומה, משפרת באופן משמעותי את תפקוד ותפוקת העובדים ואת החוסן העסקי של הארגון.

מובמנט מעניקה באופן קבוע שירותים לחברות וארגונים מהמובילות במשק כגון: אינטל, אמדוקס, פרטנר, SAP ,IBM, סאן דיסק, זרעים גדרה, צ'ק פוינט, אסם, בית המשפט העליון, משרד ראש הממשלה, משרד מבקר המדינה ועוד רבים אחרים.

ליצירת קשר
טל רכס
050-9695913

מנהלי החברה, ספורטאים בנשמתם, מגיעים מתחומי ניהול עסקי בכיר: רפואת חירום, קידום בריאות, שיווק, הדרכה וספורט תחרותי, ולהם היכרות מעמיקה הן עם קידום אורח חיים פעיל והן עם הסביבה העסקית, התעשייה וההיי- טק בארץ ובחו"ל. הניסיון הרב והידע המצטבר שרכשו בתחומי הניהול השונים, סייע להם בגיבוש אסטרטגיית פעולה המתבססת על 6 נדבכים עיקריים:

1. פעילות גופנית – הפעלה וניהול של חדרי כושר במקומות עבודה, ימי ספורט וגיבוש באוריינטציה בריאותית, ימי בריאות הוליסטיים, חוגים, קבוצות ריצה, הליכה ורכיבה ועוד פעילויות רבות ומגוונות.
    
2. תזונה – הרצאות, סדנאות בישול אקטיביות, תכניות התערבות בחדרי אוכל וסידור מטבחונים ועוד מגוון פעילויות בנושא.
    
3. הפחתת מתחים – סדנת ניהול מתחים, סדנת מדיטציה ודמיון מודרך, טיפולים במקום העבודה ועוד מגוון פעילויות בנושא.
    
4. ארגונומיה – הרצאות בארגונומיה (משרד ותעשיה), הכנת סקרי סיכונים ארגונומיים, יעוץ בעמדות העבודה, הכנת דוחות ועוד.
    
5. רפואה מונעת – הרצאות רופאים: מחלות מדבקות ומניעתן, סרטן ונושאים נוספים, בדיקות רופאים במקום העבודה: שד ונגעים.
    
6. הפסקת עישון – שיתוף פעולה מוצלח עם חברת "אלן קאר" (הטבה לנרשמים דרך מובמנט).

חלק מהצוות המקצועי שלנו:

• תומר ניצן – מנכ"ל
  BEMS, MHA, ניסיון של 14 שנים בבניה וניהול של פרויקטים בנושאי קידום בריאות במקומות עבודה, מומחה בבניית תוכניות קידום בריאות בארגונים, יועץ מקצועי בחברות בנושאי בריאות במקומות עבודה. מרצה בתחום קידום הבריאות.
   

• ד"ר אורי רוגובסקי – Medical Director – Ph.D באפידמיולוגיה
  מנהל מחלקה פנימית ג' במרכז הרפואי תל אביב.
    

• עופר אטד – מנהל מקצועי – M.A. Coaching Psychology
  בוגר התכנית למאמנים במגמת פסיכותרפיה, בביה"ס לעבודה סוציאלית, באוניברסיטת ת"א. דוקטורנט, בתוכנית להתנהגות ארגונית, הפקולטה למנהל עסקים, אוניברסיטת ת"א.
    

• מיכל דוידוביץ' בהט – מנהלת תחום התזונה- M.Sc
  ניסיון של 10 שנים בתחום קידום הבריאות – דיאטנית קלינית וספורט מרצה ובעלת הכשרה בתחומי ספורט שונים, בתזונת ספורט, תוספי מזון, תזונת ילדים ומשפחה, השמנה ושינוי התנהגותי.
  בוגר קורס מדריכי חדר כושר ובעל הסמכה בתזונת ספורט (ISSA).
    
• זהר שרם – מנהלת תחום הארגונומיה – B.O.T , M.Occ.H
  חברה באגודה הישראלית לארגונומיה. בעלת ניסיון עשיר של 17 שנים בתחום הארגונומיה, מתוכן שנים רבות בתפקיד ארגונומית של מפעל "אינטל", ניסיון רב בהובלת והטמעת ארגונומיה בארגונים גדולים וקטנים.
    
• בן קומיסיונר – מנהל תחום מועדוני הכושר B.Ed מכון ויינגייט
  ניסיון של מעל 6 שנים בניהול מועדוני כושר והדרכת צוותים , ספורטאי תחרותי ובעל הכשרה בתחומי ספורט שונים.
    
• עמית אשל – מנהל תחום קידום בריאות – B.Sc במדעי החיים, M.Sc בנוירו ביולוגיה ומדעי המח
  בעל ניסיון של שנים בניהול פרויקטים ותוכניות לקידום בריאות ובהדרכה בנושאי בריאות ורפואה, תלמיד מנוסה ומדריך מוסמך לאייקידו. עמית אחראי בחברה על ניהול התוכניות ארוכות הטווח במסגרת מחלקת התפעול ושירות הלקוחות.

רוצים גם אתם לקדם את הבריאות בארגונכם – אנא צרו קשר:
טל רכס
נייד: 050-9695913
מייל: tal@movement4life.co.il
פקס: 08-9168316
כתובת: המלאכה 6, א.ת צפוני לוד 7152012
www.movement4life.co.il

---

 

The post מובמנט – קידום בריאות בחברות וארגונים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ד"ר יעל בר-זאב, רופאה קהילתית ומנהלת מנהלת המרכז למניעה וגמילה מעישון בחטיבה לבריאות הקהילה, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, פתחה את כנס wellbeing – רווחת העובדים. הרצאתה הוקדשה להצגת נתונים חדשים כמו גם ישנים, שלא היו ידועים או ברורים לציבור המעסיקים בנושא עישון במקום העבודה ועובדים מעשנים.

חד וחלק – מעט מעשנים עושים הרבה נזק יחסית

על פי דוח הרגל הבריאות בישראל (2013), רק 18.7% הם מעשנים. לראשונה ירדנו מ-20%. אנשים חושבים שאחוז המעשנים בארץ הוא גבוה יותר אבל הוא לא, נזקי העישון, בדלי הסיגריות, תרבות של עישון מחוץ למבנים ציבוריים, בתחנות אוטובוס ובבתי קפה… הריח של סיגריות ואווירת העישון בכל מקום, כל אלה יוצרים אצלנו את הרושם שיש הרבה יותר מעשנים.

אז איך זה שאחוז כל כך קטן יוצר כל כך הרבה עשן?

• עובדים מעשנים עולים לארגון פעם אחת כי הם נעדרים יותר (עד 3 ימי היעדרות במהלך השנה בשל מחלה שלהם או של בן משפחה וזאת כתוצאה מעישון).

• הם יוצאים להפסקות סיגריה (בממוצע 60 דקות ביום עבודה), מה שמוביל לירידה בפיריון ומרמור בקרב העובדים הלא מעשנים (שלא זוכים להפסקות). לכן, גם אם המעסיק בישראל אינו נושא באחריות בלעדית על פוליסת הביטוח הרפואית של העובד (כמו בארה"ב), יש לו אינטרס כלכלי מובהק מעבר לחובה חברתית מוסרית – לדאוג להוציא את העישון מהארגון.

אנו כמעסיקים מחויבים ליצור סביבת עבודה נקייה מעישון אבל האם בזאת מסתיימת האחריות שלנו? אולי אנחנו יכולים לעשות יותר והרבה יותר כדי להילחם בתופעת העישון בקרב העובדים שלנו? האם זה תפקידנו? ולמה בכלל כדאי לנו להיכנס למלחמה בעישון?
ד"ר יעל בר זאב: "עישון נחשב לגורם המוביל לתמותה ותחלואה – שניתן למניעה. זה הגורם המוביל לצד השמנה. בין 50-60 מקרב המעשנים ימותו מוקדם יותר מאשר הלא מעשנים. זה אומר ש-8,000 איש בישראל ימותו מעישון. כ-10% מהם הם בכלל מעשנים פאסיביים. תחשבו, אם היינו מחסלים את תעשיית הטבק בארץ היינו מצילים 8,000 איש!."

הפסקות סיגריה מפסיקות את החיים מוקדם יותר

מה ישפר את איכות החיים ותוחלת החיים של העובדים שלכם? הפסקת העישון, אקטיבית ופסיבית. 40% מהאוכלוסיה מדווחת על עישון פאסיבי. חלק נכבד למדי (20%) נחשפים לעישון במקום העבודה. מבלי להיכנס לנזקים הבריאותיים המוכרים (בעיות לב, ריאה, אסטמה וכיו"ב), כולנו מודעים כיום לנזקים של עישון הכוללים: נזקים בריאותיים, אסתטיים, כלכליים ונזקים סביבתיים (סיבה ראשונה ללכלוך ברחוב הינה בדלי סיגריה, וזה עוד מבלי להיכנס לסוגייה המורכבת של זיהום אוויר).

העובד המעשן מאבד 5,000-10,000 ש"ח בשנה בגין הוצאות העישון. אם חושבים על זה, ארגון שמסייע לעובד להיגמל מעישון מסייע לו להרוויח עוד משכורת ממוצעת בשנה. זו רווחה עם ערך מוסף!

אז איך גורמים לעובדים להפסיק לעשן בכלים שעומדים לרשותכם?

ד"ר יעל בר-זאב: "עישון זה התמכרות. אני מכירה את כל הסיסמאות שמשמיעים על כוח רצון אבל זה לא הוכח כיעיל מדעית. להתמכרות שי שני אספקטים, הצד הפיזיולוגי (טיפול תרופתי) וההתנהגותי/ נפשי. כדי שעובד יצליח להיגמל הוא חייב שתהיה לו מסגרת שנותנת מענה לשתי ההתמודדויות."

המטרה של ארגון שרוצה לסייע לעובדים שלו להיגמל הינה לתת מענה לשני הצרכים הללו תוך יצירת סביבת עבודה עם אפס סובלנות לעישון. אז הנה כמו פתרונות ועובדות שרבים מכם לא ידעתם:

• קופות החולים מחויבות לממן את תוכניות הגמילה מעישון (עד 8 מפגשים) וכל עובד יכול להצטרף למסגרת דרך קופת החולים שלו ואף ליהנות מסבסוד משמעותי של התרופות.

• אפשר להזמין את קופות החולים לקיים את סדנאות הגמילה בארגון. החיסרון הוא ש שרק העובדים המבוטחים באותה קופה יוכלו להשתתף בתוכנית, כך שצריך להפעיל כמה תוכניות מול כמה קופות במקביל.

• מקום עבודה זכאי לקבל מידע, סיוע וחומרי פרסום והסברה כגון: סרטוני הדרכה, שילוט, פלאיירים, ניוזלטרים, ובחינם. דרך האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות.

• מקום העבודה יכול לעבוד מול קופות החולים כדי שיכירו בתוכנית הגמילה שלו, אם כי זו עבודה בירוקרטית לא פשוטה.

• מקום עבודה אינו חייב להקצות פינה למעשנים. הוא יכול לעשות זאת אבל בתנאי שזהו אזור סגור שמי שלא מעשן לא יצטרך להיחשף לעישון. זה אומר שלא ניתן להקצות כניסה לבניין או מטבחון לטובת עישון.

• מקום עבודה צריך להילחם במעשנים כדי ליצור סביבת עבודה נקייה. זה אומר שילוט, הסברה וחינוך אבל אפשר ואף מומלץ לעשות שימוש בסנקציות חמורות יותר, כגון ענישה וקנסות. מעסיק רשאי להזמין פקחים לתת קנסות או הזהרות לעובדים המעשנים בכל מקום שלא הוגדר כפינת עישון.

אז למה צריך את התוכנית הזו אם העובד יכול פשוט להחליט שהוא מפסיק לעשן?

אדם יכול לקום בבוקר ולהחליט שזהו, הוא מפסיק לעשן. אבל יש לו סיכוי של 5% בלבד להצליח להיגמל עד סוף השנה. בעזרת הטיפול התרופתי הסיכוי שלו עולה בשיעור של 15%-20% ועם הטיפול הנפשי הסיכוי שלו להיגמל עולה בשיעור של 15%-20%. בשורה התחתונה, עובד שמקבל את השילוב של שני סוגי הטיפולים יחד נהנה מסיכוי של 35%-50% להיגמל בתוך שנה.

יש כמה דרכים להילחם בעישון: חקיקה, אכיפת חוקים, מיסוי… שם אנחנו כמעסיקים לא יכולים להשפיע. אנחנו כן יכולים להשפיע על העובדים באמצעות מסעות הסברה. הכוונה היא לא רק לפרסם נתונים על כמה שהעישון מזיק אלא גם על דרכים להיגמל, כמו מה מציעות קופות החולים, מה מגיע למבוטחים, מה הארגון נותן.

ד"ר יעל בר-זאב: "אנחנו צריכים לפעול לשינוי הנורמה. זה לא חוכמה להציב שלט שאוסר על עישון אם הכניסה לבניין מלאת בדלי סיגריה. כשיש מאפרות, ריח של סיגריות, אווירה של מעשנים… אז השילוט לא מספיק. צריך לדאוג לניקיון אמיתי כך שלא יראו מעשנים, לא יריחו סיגריות, לא ידרכו על בדלי סיגריות…."

כמובן שאנו יכולים להשפיע הכי הרבה כמעסיקים דרך כך שנבנה תוכניות גמילה שמתאימות לעובדים, רצוי בארגון כך שהם יתמכו אחד בשני. הארגון יכול לתת לעובדים את סדנאות הגמילה בחינם ואפילו על חשבון שעות העבודה. כשהסדנה היא קרובה לעבודה ולא מצריכה תכנון לוגיסטי והעובדים נמצאים במקום מוכר ותומך, יש להם סיכוי גדול יותר להשתתף ולהצליח.

רוצים לנקות את הארגון מעישון? זה מה שאתם צריכים לעשות ומה שאתם לא צריכים לעשות:

עשו:

• לתכנן סדנאות גמילה בתוך הארגון מול קופות החולים. לממן עד כמה שניתן את שעות הגמילה כדי להקל על העובדים בהוצאות. להפוך את התוכנית לנגישה עד כמה שניתן. 
• לתקשר את הזכויות של העובדים ואת האפשרויות המרובות שעומדות בפניהם לצורך גמילה.
• לתקשר את כל המאמצים שהארגון עושה למען סיוע בגמילה.
• לתקשר בצורה ברורה את הנהלים והמדיניות של הארגון: האם יש פינת עישון ואם כן היכן? מתי מותר לצאת לעשן וכמה זמן? מה יקרה אם עובד ייתפס מעשן בניגוד לנהלים? וכיו"ב.
• הציגו לעובדים מידע רלוונטי, עדכני ומוכח מדעית. 

אל תעשו:

• אל תנסו על העובדים מיני שיטות יקרות וחדשניות שעושות כותרות בעיתונים אך לא הוכחו כיעילות.
• אל תעודדו אותם להפסיק לעשן לבד באמצעות כוח הרצון כמשאב עיקרי. שיטה זו מוכחת כבעלת 5% סיכויי הצלחה בלבד.

פורטל HRus מודה למשתתפים ומחזק את תושבי הדרום, בתקווה לימים שקטים.
נתראה בכנס הבא וביום העיון בנושא נשים פורצות קדימה, שיערך ב-28.7.14 בכפר המכביה.

The post כשהם יעשנו פחות הם יעבדו יותר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מתי נושא הבריאות, שנחשב לאישי, חדר אל חיי העבודה ומדוע?

ד"ר דורון מנצ'ל: "לצערי הנושא עדיין לא חדר לרוב מקומות העבודה במשק הישראלי. מי שבכל זאת מוביל את התחום בארץ הן החברות הגלובליות, שחברות האם שלהן יושבות בארצות הברית, שם התחילו לעסוק בבריאות בעבודה בתחילת שנות ה-80. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקנית הבינה שאמצעי הייצור המשמעותי שלה הוא העובד. כפי שאמצעי ייצור אחרים כגון מערך המכשור, המחשוב וצי הרכב דורש אימון ותחזוקה כדי שיוכלו לפעול ברמה הטובה ביותר – כך הגיעו למסקנה שגם העובד זקוק לטיפול מונע. המעסיק, שמשלם ביטוח, צריך להיות אחראי לכך.

מאחר שבישראל יש ביטוח בריאות ממלכתי וקופת החולים משלמת עבור תרופות וניתוחים, המעסיקים רואים עצמם פטורים מהנושא. בפועל הדברים אינם נכונים: שני שלישים מההוצאות של המעסיקים כיום הם בגין אובדן פריון עבודה. רק השעות הנוספות המשולמות לעובדים המחליפים את אלה הנעדרים הן הוצאה משמעותית, שלא לדבר על הנזק בעקבות ירידה ברמת השירות.

בארץ העניין התחיל מכיוון הרווחה וה-fun ולא מכיוון השמירה על הבריאות: הקימו קבוצות ספורט, חדרי כושר ועוד. לאט לאט הפעילות הזאת התחברה לצד המתודי, של איסוף הנתונים וניתוחם, שאותו אני מנסה לקדם. חייבים נתונים אמיתיים על העובדים, כשכל ארגון לגופו. להקים קבוצת הליכה, או לשמוע הרצאת דיאטנית זה כיף, אך אולי זו לא הבעיה של רוב העובדים בארגון? לכן קיים הכרח לביצוע שאלון מובנה ואמיתי של סיכוני בריאות בארגון, שיבדוק ויגלה שאולי הבעיה היא סטרס? ואת זה דיאטנית לא תוכל לפתור".

היכן נמצאת ישראל בנושא קידום הבריאות בעבודה ביחס לשאר העולם?

"ל-95% מהארגונים הגדולים בארה"ב ובקנדה יש תוכניות קידום בריאות, וגם לחברות קטנות של פחות מ-100 עובדים יש תוכנית. באירופה ובישראל הנושא בחיתוליו, למרות שיש מחלקה לקידום בריאות העובד במשרד הבריאות שלנו".

אילו בעיות בריאותיות נפוצות אצל עובדים בישראל?

"ישנם מספר נושאים עיקריים: מתח (סטרס), אורח חיים יושבני, תזונה לא נכונה, השמנת יתר והבעיה הארגונומית שרבים אינם מתייחסים אליה. הנזק הוא עצום, כל אלה בעצם מייצרים לנו 80% מבעיות הבריאות בעבודה, כתוצאה מסגנון של אורח חיים. אנו לא זקוקים לרפואה קלינית אלא לשינוי סגנון חיים".

רבים רואים תוכנית קידום בריאות בעבודה כהטבה המיועדת לארגונים עשירים בלבד.

"ככל שהחברה ענייה יותר – כך היא פחות יכולה להרשות לעצמה לא לקדם את בריאות עובדיה, והיא חייבת לטפל בנושא. ההון האנושי הוא המרכזי בה. עישון שאינו מטופל ע"י מעסיק עולה לארגון בהפסד של קרוב ל-2 מיליון שקלים. וזו רק בעיית העישון. יש גם בעיות הקשורות למתח (סטרס): אצל עובדים הסובלים מסטרס, השעה הראשונה של העבודה מוקדשת לפתרון בעיות אישיות. מעסיק שידע לתת לכך מענה, היה מרוויח. עובד מרוצה, מחויב, וחוסך כסף. וזה כנל, סכרת, יתר לחץ דם, כל גורם סיכן יודעים לכמת בכסף. והכל נובע מסגנון החיים שלנו. ניתן להפחית.

איזו עצה תוכל לתת למנהל משאבי אנוש בארגון שמעוניין להתחיל בפיתוח תוכנית לקידום בריאות, והארגון אינו רואה בכך הכרח?

"אמליץ קודם כל להיעזר באדם מקצועי שיודע להציג את הנושא. כי במקרים רבים למנהל משאבי האנוש אין את הכלים שבאמצעותם הוא יכול לנתח ולהציג את הצד הכלכלי של הבעיה. מקבלי ההחלטות בארגון מסכימים שהעובדים צריכים להיות מרוצים, מסכימים שהעובד הוא הכי חשוב, אך הם עדיין לא רוצים להשקיע כסף. רואים בכך הוצאה בלבד ולא השקעה. מקבלי ההחלטות מבינים כסף, ואנשי משאבי אנוש צריכים לדעת ודבר בכסף, לבנות תוכנית בעזרת איסוף וניתוח נתונים".

לסיכום אומר ד"ר מנצ'ל כי באופן מודע או לא, משתתפי כנס wellbeing מעוניינים להביא ערך לארגון ולקדם את עצמם. הרצאתו תסייע להם לקבל את היכולת להיות שותפים לצד הפיננסי הכללי, כי לפעמים ישנו תסכול מכך שהם בצד התומך, שלא תמיד מהווה חלק מהמערך המרוויח של הארגון. יש להם הזדמנות באמצעות תוכנית קידום בריאות עמוקה, נכונה ואמיתית, לתת ערך מוסף פיננסי כלכלי.

"בריאותו של העובד בארגון הוא המקור הבלתי מנוצל הגדול ביותר ליצירת יתרון תחרותי בשוק הגלובלי. כלומר כדי להכפיל את הייצור של החברה, כלכלית שווה יותר להשקיע בקידום בריאות העובד, מאשר במערכות כלשהן. בריאות העובדים היא היתרון הכלכלי הכי גדול ביותר שיש לארגון. וזה קיים על המדף, צריך רק להושיט את היד ולקחת.

"אנשי משאבי אנוש צריכים להרים את הכפפה ולקדם תוכנית בריאות לעובדים. אין אף אחד אחר בארגון שיעשה את זה. אנשי קידום הבריאות יעזרו לאנשי משאבי האנוש להחדיר המודעות, ויעזרו להם לקדם את הנושא, הם אלה שצריכים ללוות אותם בתהליך הבחירה ובתהליך קבלת ההחלטות בארגון".

ד"ר דורון מנצ'ל ומרצים בכירים נוספים ירצו בכנס wellbeing – רווחת העובדים. לחצו כאן לפרטים נוספים

The post חברות דלות תקציב חייבות לקדם את בריאות עובדיהן first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מה תפקידו של מנהל משאבי האנוש בנושא בריאות העובדים בכלל וגמילה מעישון בפרט?

ד"ר יעל בר זאב: "הבריאות היא חשובה למעביד משני אספקטים: מתוך דאגה לרווחתו: כפי שהוא דואג לרווחה והטבות בנושא הפנאי, גם הדאגה לבריאות שלו היא למען רווחתו. כשאנו פועלים למען רווחת העובד, הוא מסופק יותר ולכן עובד טוב יותר. האספקט השני הוא שעובד בריא יותר הוא יעיל יותר ולכן למעשה הוא חוסך כסף לחברה. 

"ספציפית בנושא העישון, העובדים המעשנים חולים יותר ונעדרים בממוצע כשלושה ימים בשנה יותר מיתר העובדים שאינם מעשנים. ההיעדרות נובעת גם מתחלואה של העובד עצמו – בדלקות אוזניים ודלקות בדרכי הנשימה, והוא נעדר גם בעקבות מחלות אצל בני משפחתו. גם הפרודוקטיביות של עבודת המעשן נפגעת, כאשר עובד מעשן יוצא בממוצע למספר גדול יותר של הפסקות עישון במהלך היום, ולהפסקות ארוכות יותר. המחקרים מצביעים על כשעה מצטברת במהלך כל היום, ו-30 ימי עבודה בשנה במצטבר. והיציאה להפסקה לצורך עישון נתפסת כנורמטיבית כיום. מנהלת משאבי האנוש כנציגת המעסיק נתפסת בעיני העובד כדואג לרווחתו בהיבט הבריאותי, ומבחינת ההנהלה, היא תביא לעליה ובפרודוקטיביות וחיסכון כספי.

גם לארגונים ירוקים

גם החוק מחייב ומעודד את מקומות העבודה למנוע עישון ולמנוע חשיפה לעישון פסיבי במקומות עבודה. לדבריה של ד"ר בר זאב, מניעת עישון תורמת גם לאיכות הסביבה: בדלי סיגריות נחשבים למזהם מספר אחת. זהו פריט הלכלוך השכיח ביותר במרחב הציבורי, והוא פוגע גם במקורות המים שלנו לאחר שהחומר הנזרק לאדמה מחלחל אליה. "לכן ארגון ששם לו כיעד להיות ירוק – חייב להתחיל בפעילות כנגד העישון".

האם ארגונים נרתמים לנושא?

"בהחלט. אני עובדת בעיקר מול הרשויות המקומיות. עיריית חיפה למשל הפעילה פורום קידום בריאות במקומות העבודה, בהשתתפות עשרות מקומות עבודה כמו בנק הפועלים, אינטל וגם מקומות פריפריאליים כמו מפעל גדול בירוחם. כמובן צריך להתאים את התוכניות למשאבים ולמקום העבודה. חלק גדול מהפעילויות אינן דורשות משאבים. 

"פעילות המקדמת מניעת עישון לא מחייבת הוצאות רבות. בניגוד לארגונים גדולים וחברות הייטק, גם חברות קטנות יכולות לקדם למשל פעילות גופנית, על ידי עידוד עלייה במדרגות תוך דאגה שחדר המדרגות יהיה נעים, נקי ועם תמונות על קירותיו. מתן הטבה למי שיחליט להגיע בתחבורה ציבורית, הצבת מתקן לאופניים. כל אלה לא מחייבים הוצאות גדולות. מינוי עובד שידאג לאכיפת האיסור לעשן, שיהיה אחראי לכך שלא יהיו מעשנים בבניין – זה לא עולה כסף, וזו דאגה לבריאות העובד.

דוגמא נוספת לפעילות מצוינת שאינה עולה כסף היא הסברה במיילים הנשלחים לעובדים. הסבר על אפשרויות גמילה בקופות חינם. כמובן שיש דברים שאינם מצריכים הוצאה כספית ישירה, אך מדובר בזמן עבודה והשקעה.

האם את יכולה לתת דוגמא של ארגון שאימץ את הפעילות שלך והצליח לקדם את נושא הגמילה מעישון?

"הפקולטה למדעי הבריאות בהדסה עין כרם יצאה לפני מספר שנים בתוכנית גדולה, עוד לפני שנכנס החוק לתוקף. הוקמו פינות עישון מחוץ לבניין, מונו נאמני אוויר נקי שפעלו לאכיפה. מונו עובדים שיהיו ממונים על הסברה. הם מציינים את היום ללא עישון ומוצעות סדנאות גמילה לעובדים ופרס למי שהצליח להיגמל. הם יצאו בקמפיין גדול כשזה התחיל – תחרות מודעות בנושא, והכרזה שנבחרה למוצלחת ביותר זיכתה את העובד שהכין אותה בפרס. גם מחלקת משאבי האנוש בעיריית ירושלים יזמה והוציאה את כל פינות העישון אל מחוץ למבנה העירייה, ארגנה סדנאות לגמילה מעישון, נתנו פרס לנגמלים".

לסיכום, בכנס יוכלו המשתתפים להיחשף לדרכים בהן נוכל לדאוג לרווחת העובד, ולתת לו תחושה שדואגים לו. הארגון מחויב לבריאותו ובבד בבד לשיפור הפרודוקטיביות שלו בעבודה. כל זאת תוך שימוש באמצעים זמנים למנהל משאבי האנוש ואפשרויות פעולה שלאו דווקא עולות כסף.

תוכלו לפגוש את ד"ר יעל בר זאב ומרצים בכירים נוספים בכנס wellbeing – רווחת העובדים שיתקיים ב-9/7/14. לחצו לפרטים נוספים

The post מניעת עישון בעבודה: תגדיל את תפוקת העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מחקר זה מצטרף למחקרים רבים אחרים שבוצעו בעולם ומצאו קורלציות דומות בין עישון לכושר השתכרות (לדוגמה מחקר של אוניברסיטת ויסקונסין שבדק את הקשר בין צריכת אלכוהול וסיגריות לבין כושר השתכרות).

לרוע מזלם של מעשנים חברתיים, כלומר אלה שלא מסתובבים עם קופסה צמודה אבל מצטרפים מדי פעם לסיגריה בחברותא, החוקרות ג'ולי הוטצ'קיס ומלינדה פיטס מאטלנטה גילו בעבודתן שהפגיעה בשכרם של המעשנים החברתיים זהה לפגיעה בשכרם של המעשנים הכבדים. המסקנה היא שההשתכרות המופחתת תלויה בעובדה האם האדם מעשן או לא ולא בכמות הסיגריות שהוא צורך ביום.

ממצא מעניין נוסף של הוטצ'קיס ופיטס הוא שרמות התפוקה של המעשנים אינן הסיבה לפער בשכר (אך לא נבדקה העלות העקיפה של מעשנים לארגון במסגרת מחקר זה). עבודתן הראתה שהמעשנים הכבדים אינם פרודוקטיביים פחות מאשר האנשים שאינם מעשנים כלל. זה נתון חשוב מפני שההנחה המוטעית שההפסקות לסיגריה גורמות למעשנים להיות עובדים יעילים פחות גורמת למעסיקים לשאול מועמדים לעבודה האם הם מעשנים. השערתן של החוקרות היא שההבדל הממוצע במשכורת נובע מכך שהלא-מעשנים נוטים להיות משכילים יותר מהמעשנים. זה אומר שהסיגריה עצמה לא אשמה – היא לא יותר מאשר רמז על תכונות משמעותיות אחרות של העובד.

הוטצ'קיס ופיטס סבורות שגורמים משפיעים אחרים על פערי השכר יכולים לכלול סובלנות של מעסיק כלפי עישון במשרד והבדלי אישיות שקיימים בין מעשנים ללא מעשנים.

בכל מקרה החוק בארץ אינו מאפשר עישון במקום העבודה, בדומה לחוקים בארצות נוספות בעולם, כך שהדבר מכביד הן על המעסיק והן על העובד המעשן.

מנהלים טובים מעשנים יותר?

האם יכול להיות לעישון היבט חיובי? קים רויל, נשיא חברת הייעוץ למשאבי אנוש Inventive Talent Consulting, אמר לחדשות NBC שעישון עלול להיות גורם שאינו מזיק לקריירה ואולי ההפך: "יש היבט חברתי חשוב למנהיגות, וגם לעישון יש היבט חברתי" הוא הסביר. אנחנו לא יודעים אם רויל מעשן או גמול, אך הוא ציין שאנשים שנהגו לעשן אך נגמלו לפני יותר משנה מרוויחים 7% יותר בממוצע מאלה שלא עישנו אף פעם. רויל הוסיף שהמעשנים מציגים טבע של לקיחת סיכונים וש"הרבה מנהלים אפקטיביים הם סקרנים מאוד, הם מתנסים, הם מוכנים לקחת יותר סיכונים מאנשים אחרים." ההסבר של ריול לכך שהגמולים מרוויחים יותר הוא שמעשנים שנגמלו הם בני אדם בעלי משמעת עצמית חזקה.

אז אולי כדאי להתחיל לעשן, להיגמל ולצפות לעלייה בהכנסות לאחר שנה? אתם מוזמנים לעשות את החישוב, או פשוט להפסיק לבזבז זמן ולהתחיל לעבוד.

The post עובדים שמעשנים מרוויחים פחות, גמולים מרווחים יותר! first appeared on HRUS משאבי אנוש.