ככל שתוחלת החיים עולה והמציאות הכלכלית משתנה, מספר הולך וגדל של עובדים דוחים את פרישתם הרשמית או ממשיכים לעבוד הרבה מעבר לגיל הפרישה שנקבע בחוק.

ממחקרי שוק שבוצעו במהלך השנים 2022-2025 עולה מגמה ברורה של פרישה מאוחרת יותר, וחלק משמעותי מכוח העבודה שנותר פעיל גם לאחר גיל הפרישה הרשמי.

גילאי פרישה בעולם המערבי בשנים 2022-2025:

גילאי הפרישה הרשמיים במדינות המערב משתנים, אבל הטווח הנפוץ הוא בין גיל 65 ל-67 שנים.

להלן נתונים לגבי גילאי פרישה בשנים 2024-2025:

גיל הפרישה הרשמי במדינות רבות, לרבות אוסטרליה, איטליה, הולנד, יוון, דנמרק ואיסלנד, הוא 67.  

בארה"ב גיל הפרישה הסופי הוא 67 לילידי 1960 ואילך, כאשר גיל הפרישה הממוצע בפועל לגמלאים הוא סביב 64.

בבריטניה ובגרמניה גיל הפרישה הרשמי הוא בדרך כלל 66, אם כי יש תוכניות להעלותו: בגרמניה התוכנית היא להעלות את גיל הפרישה ל-67 עד שנת 2031, ובבריטניה, עבור מי שנולד לאחר ה-5 באפריל 1960, התוכנית היא להעלות את גיל הפרישה ל-67\68.

גיל הפרישה הסטנדרטי של קנדה הוא 65, אם כי אנשים יכולים להתחיל לקבל קצבאות פנסיה מוקדם יותר או מאוחר יותר.

צרפת העלתה את גיל הפרישה שלה ל-64, עם שינויים בהתאם למשך תשלום קצבת הפנסיה.

במדינות כמו פורטוגל, גיל הפרישה הרשמי עומד על 66.7 שנים, בעוד שבספרד עומד גיל הפרישה על 66.5 שנים, וצפוי לעלות ל-67 עד 2027.

בבלגיה גיל הפרישה הרשמי עולה, ומגיע ל-66 בשנת 2025 ויגיע ל-67 בשנת 2030.

מגמת עלייה זו בגילאי הפרישה הרשמיים משקפת שינוי דמוגרפי רחב יותר ואת הצורך להבטיח את קיימות מערכות הפנסיה.

עבודה מעבר לגיל הרשמי – תופעה הולכת וגדלה:

אחוז משמעותי מהעובדים בעולם המערבי בוחרים, או צריכים, להמשיך לעבוד גם לאחר הגעתם לגיל הפרישה הרשמי שלהם.

מדו"ח של מרכז המחקר Pew עולה, כי נכון לשנת 2023, כ-19% מהמבוגרים בגילאי 65 ומעלה בארה"ב היו מועסקים (המשיכו לעבוד). מדובר בכמעט כפול מאחוז המבוגרים שהיו מועסקים בשנת 1987.

קבוצת הגיל הצומחת ביותר בכוח העבודה בעולם המערבי היא בני 75 ומעלה: כתשעה אחוזים מבני קבוצה זו עדיין עבדו בשנת 2022.

מספר זה מצטמצם אמנם באופן טבעי עם הגיל, אבל כ-26% מהאנשים בין הגילאים 65 ל-74 ממשיכים לעבוד.

באיחוד האירופי, שיעור התעסוקה בקרב אנשים בגילאי 55-64 עלה משמעותית ל-64.5% בשנת 2023, עם עלייה ניכרת בקרב אלו שעובדים אחרי גיל 60.

הסיבות להמשך עבודה:

המניעים מאחורי עבודה מעבר לגיל הפרישה מגוונים. לעיתים קרובות מדובר בשילוב של צורך כלכלי, סיפוק אישי ונורמות חברתיות מתפתחות.

כ-48% מהעובדים בעולם המערבי, ממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה בשל הצורך בביטחון כלכלי.

זוהי כנראה הסיבה הנפוצה ביותר. אנשים רבים מגלים שחסכונות הפנסיה שלהם אינם מספיקים כדי לשמור על רמת החיים הרצויה להם.

עליית יוקר המחיה, הוצאות הבריאות והרצון להשאיר ירושה לילדים, מחייבים לעיתים קרובות המשך תעסוקה.

ממחקר של טי. רואו פרייס שנערך בשנת 2022 עולה, כי כמעט מחצית מהעובדים בגיל פרישה אמרו כי הם חייבים להמשיך לעבוד מסיבות כלכליות.

סיבה נוספת: כ-45 אחוזים מהעובדים שממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה (בעולם המערבי) עושים זאת בשל היתרונות החברתיים והרגשיים.

מעבר לדאגות כלכליות, מספר ניכר של גמלאים בוחרים לעבוד למען האינטראקציה החברתית, הגירוי הנפשי ותחושת המטרה שמספקת העבודה.

פרישה יכולה להוביל לתחושות של בידוד או אובדן זהות עבור חלק מהעובדים, בעוד שהמשך תעסוקה מציע שגרה מובנית, מעורבות אינטלקטואלית והזדמנויות לקשר חברתי.

גברים, בפרט, מציינים לעתים קרובות את הקשרים החברתיים כגורם מניע מרכזי.

סיבה נוספת להמשך עבודה לאחר גיל הפרישה בעולם המערבי היא סיפוק מקצועי. יש אנשים שנהנים באמת מעבודתם ומעוניינים להמשיך לתרום מכישוריהם וניסיונם.

הם עשויים לעבור לתפקידים במשרה חלקית, ייעוץ או עבודה עצמאית, כדי לשמור על איזון גמיש יותר בין עבודה לחיים אישיים תוך כדי עיסוק בפעילויות משמעותיות.

בריאות ואריכות ימים: מחקרים מצביעים על כך ששמירה על פעילות נפשית ופיזית באמצעות עבודה (לאחר גיל הפרישה) יכולה לתרום לתוצאות בריאותיות טובות יותר בגיל מבוגר.

ההזדמנות להישאר מעורבים ולהתמודד עם אתגרים מהווה תמריץ חזק עבור רבים.

שינויים במערכות הפנסיה: רפורמות במערכות הפנסיה, כולל העלאת גיל הפנסיה הממלכתי ושינויים בחישובי הקצבאות, מאלצות חלק מהאנשים לעבוד זמן רב יותר כדי להיות זכאים לקצבאות מלאות או כדי לגשר על פער כלכלי עד שיהיו זכאים לקצבה.

בשורה התחתונה, תופעת העבודה מעבר לגיל הפרישה הרשמי היא השתקפות מורכבת של שינויים דמוגרפיים, מציאות כלכלית ושאיפות אישיות, המעצבים את עתיד העבודה והפרישה בעולם המערבי.

The post מהו שיעור העובדים שממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה בעולם המערבי, ולמה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לכן יש חשיבות קריטית לכך שמנהל משאבי האנוש יפגיש את העובד עם יועץ פנסיוני מקצועי, בתקופה שלפני הגיעו של העובד לגיל 60 (כדי לבדוק אם הוא מעוניין לפרוש בפרישה מוקדמת) וכמובן גם לפני הגיעו של העובד לגיל הפרישה הרשמי (במקרים בהם העובד אינו רוצה לפרוש בפרישה מוקדמת).

לפגישה עם היועץ הפנסיוני יש חשיבות רבה כדי לבדוק את האופציות העומדות בפני העובד, ולסייע לו לתכנן את התקופה שלאחר פרישתו.

יש עובדים שמעוניינים לפרוש לחלוטין מעבודה, אחרים מעוניינים לפרוש מהתפקיד אותו ביצעו במשך שנות עבודתם הרבות, לעשות הסבת מקצוע ולהתחיל לעבוד בתחום אחר לחלוטין, בין אם כעצמאים או כעובדים בשכר, בין אם במשרה חלקית או במשרה מלאה.

כך או כך, בין אם העובד מתכוון לפרוש לחלוטין ולהפסיק לעבוד, או שהוא מתכוון לקבל את קצבת הפנסיה מקרן הפנסיה שלו או מביטוח המנהלים, ולהמשיך לעבוד; ובין אם הוא מעוניין להמשיך לעבוד במקום עבודתו, או במקום אחר; בין אם במשרה חלקית או מלאה, או כעצמאי, יתכן שכדאי לעובד לפתוח קרן פנסיה נוספת (מעבר לזו שממנה הוא מקבל את הקצבה) באחת הקרנות הנבחרות.

יצויין, כי העובד יכול להמשיך לחסוך בקרן הפנסיה שבה הוא חסך כל שנות עבודתו גם לאחר שהוא מתחיל לקבל ממנה קצבה, אבל יש לקחת בחשבון כי יתכן שמרגע שהוא יתחיל לקבל קצבה חודשית, ההפקדות הבאות יתחילו מאפס.

אם כן, אם העובד מעדיף (לאחר תחילת קבלת הקצבה מקרן הפנסיה שלו) לפתוח קרן פנסיה באחת הקרנות הנבחרות (בהן דמי הניהול נמוכים יותר) יש כמה גורמים שעליו לקחת בחשבון.

ראשית, חשוב להבין את היתרונות והחסרונות של פתיחת קרן פנסיה חדשה.

קרן פנסיה יכולה להציע יתרונות כמו הטבות מס, ניהול מקצועי של הכספים, והבטחת הכנסה קבועה בשנים שלאחר הפרישה הסופית כלומר הפסקת העבודה.

מצד שני, יש גם עלויות ניהול ודמי ניהול שיכולים להשפיע על התשואה הכוללת של הקרן.

אם העובד ממשיך לעבוד לאחר הפרישה (כלומר לאחר תחילת קבלת קצבת הפנסיה), עליו  לשקול את ההכנסות הנוספות שהוא מקבל מעבודתו הנוכחית.

הכנסות אלו יכולות להשפיע על הצורך בקרן פנסיה נוספת ועל הסכום שיש להפקיד בה.

בנוסף, כדאי לבדוק את הקרנות הנבחרות ולהשוות ביניהן מבחינת תשואות, דמי ניהול, והטבות נוספות שהן מציעות. חשוב לבחור קרן שמתאימה לצרכים האישיים ולמצב הכלכלי של העובד.

בסיכומו של דבר, ההחלטה – האם לפתוח קרן פנסיה חדשה (בין אם העובד מעדיף להמשיך לחסוך באותה קרן פנסיה בה חסך טרם תחילת קבלת הקצבה, או שהוא מעדיף לפתוח קרן חדשה באחת הקרנות הנבחרות) – תלויה במצב הכלכלי האישי שלו, בצרכים הפיננסיים שלו, ובהעדפות האישיות של העובד.

יש סוגיות רבות שיש לקחת בחשבון, לרבות סוגיות של מס, סכומים שניתן להפקיד ועוד.

כדי לקבל את ההחלטה הטובה והמועילה ביותר, מומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני מקצועי, שיכול להדריך את העובד איך להגיע להחלטה מושכלת ומותאמת אישית.

The post האם כדאי לפתוח קרן פנסיה בקרנות הנבחרות במקביל לקבלת קצבת הפנסיה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המעסיק חייב להפעיל שיקול דעת ראוי בבחינת הבקשה אבל הוא לא חייב להיענות לבקשה. מנגד, המעסיק כן חייב לשקול את הבקשה בכובד ראש בהתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות.

אם העובד החל לעבוד אצל מעסיק מסויים לפני גיל פרישת חובה, והוא ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק לאחר גיל 67, המעסיק חייב להמשיך להפקיד עבורו את ההפקדות לפנסיה כל עוד הוא ממשיך לעבוד אצלו.

שיעור ההפקדות הוא 18.5% מהשכר, מהם ששה אחוזים מנוכים ממשכורת העובד, והשאר,  (12.5%) משלם המעסיק.

במקומות עבודה שבהם חל על העובדים הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני, המעסיק חייב להפקיד סכומים על פי הסדר זה, אם תנאיו טובים יותר מהתנאים שנקבעו בצו ההרחבה.

זאת ועוד, כאשר עובד מגיע לגיל פרישה (63-65 לנשים ו-67 לגברים) הוא יכול להתחיל לקבל קצבת אזרח ותיק למרות שהוא ממשיך לעבוד עבור המעסיק.

הזכאות לקצבת זקנה נקבעת על פי מבחן הכנסות, כלומר אם הכנסותיו מעבודה לא עולים מעל תקרה מסוימת.

כאשר עובד עומד להגיע לגיל הפרישה ומעוניין להמשיך לעבוד בחברה (גם לאחר גיל הפרישה), חשוב שמנהל משאבי האנוש יידע אותו לגבי השינויים בגביית תשלומי הביטוח הלאומי ותשלומי ביטוח הבריאות שיהיה עליו לשלם.

עובדים שממשיכים לעבוד לאחר גיל פרישה ומקבלים קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) משלמים דמי ביטוח בריאות דרך הקצבה. כלומר, דמי ביטוח הבריאות מנוכים מסכום הקצבה.

לעובד או עובדת שמקבלים קצבת אזרח ותיק ליחיד מנוכים מהקצבה 223 שקלים (נכון לשנת 2024).

לעובדים שיש להם בן זוג או בת זוג, מנוכים דמי ביטוח בריאות בסכום של 321 שקלים (נכון לשנת 2024).

מקצבתו של העובד ינוכו דמי ביטוח הבריאות במקרה שהוא מקבל קצבת זיקנה עם תוספת עבור בת הזוג, גם אם היא עובדת כשכירה, וגם במקרה בו שני בני הזוג מקבלים קצבאות זיקנה (בשל הגיעם לגיל פרישה).

אם מקבל הקצבה מקבל השלמה לקצבת נכות (מקבל קצבת זיקנה לנכה), ינוכו לו מקצבת האזרח הוותיק דמי ביטוח בריאות מינימליים בסכום של 116 שקלים, בין אם זוג או יחיד.

אישה נשואה שמקבלת קצבת זיקנה ובעלה מבוטח בביטוח הלאומי, פטורה מתשלום דמי ביטוח בריאות מקצבת הזקנה.

לאלמנה שמקבלת קצבת זיקנה וגם קצבת תלויים בשל נפגעי עבודה או קצבת שאירים מלאה, דמי ביטוח הבריאות ינוכו מהקצבה הנוספת.

זאת ועוד, מקבלי קצבת זיקנה פטורים מתשלום דמי ביטוח בריאות מכל הכנסה אחרת, לרבות שכר וקצבת פנסיה.

חשוב מאוד שמנהל משאבי האנוש יידע את העובדים (השכירים) שעומדים להגיע לגיל פרישה, כי עליהם לעדכן את המעסיק לגבי זכאותם לקצבה.

הסיבה לכך היא שעל המעסיק להפסיק לנכות דמי בריאות משכרו של העובד (ולהחזיר לו  כספים, אם נוכו מהכנסותיו) לאחר שהחלה זכאותו לקצבת זיקנה.

עוד חשוב לעדכן את העובדים העומדים לפני גיל פרישה, כי ישנם מקרים שבהם הביטוח הלאומי רשאי לקזז חובות של המבוטח מסכום קצבת הזיקנה.

The post הפקדות לפנסיה ותשלומי ביטוח לאומי לממשיכים לעבוד לאחר גיל פרישה first appeared on HRUS משאבי אנוש.