על פי הניו יורק טיימס, לפני מספר שנים חברת JCB המייצרת ציוד כבד, ערכה יריד תעסוקה בג'ורג'יה. כאשר המועמדים גילו כי ביריד תתקיים בדיקה לשימוש המועמדים בסמים, חצי מהם לא הגיעו.

מאז המקרה ההוא, ניכר כי במדינות רבות בארה"ב מעסיקים המנסים לגייס עובדים נתקלים בבעיה הולכת וגוברת בעניין – הקושי למצוא עובדים שיוכלו לעבור בהצלחה את בדיקות הסמים בטרם הקבלה לעבודה.

המשוכה הזו נוסעת ברובה מהוספת בדיקת השימוש בסמים למערך הבדיקות שעובדים עוברים במהלך התאמתם לחברות. בתאגידים להם מחלקות משאבי אנוש גדולות, בדיקות הסמים נדרשות על פי החוק הפדרלי מטעמי בטיחות, וכיום אף מתווספות יותר ויותר גם בחברות קטנות.

הנתונים מראים כי הקושי של המעסיקים לגייס עובדים שאינם משתמשים בסמים, עולה בהתאמה עם העלייה בשימוש בסמים בארה"ב – בעיקר קנאביס, מריחואנה ואף הרואין וסמים אופיאטים נוספים.

לדברי המעסיקים, שימוש בסמים בכוח העבודה אינה בעיה חדשה. בשנות ה- 80 היא היתה נפוצה במיוחד ולאחר מכן מוגרה בהצלחה. אך נראה כי בשנים האחרונות התופעה חוזרה ואף גדלה.

בדו"ח שפורסם לאחרונה ע"י Quest Diagnostics, שחקרו נתונים בדיקות סמים מאז שנת 1988 התגלתה עליה המשך שנתיים ברציפות, באחוז העובדים האמריקאים אשר צורכים סמים – לרמה של 4.7% בשנת 2014 מ- 4.3% אחוזים בשנת 2013. שנת 2013 הייתה השנה הראשונה מזה עשור בה היה גידול בשימוש בסמים בארה"ב.

מעסיקים מתלוננים על כך שמועמדים המגלים כי נדרשת בדיקת שימוש בסמים במהלך ראיונות העבודה, פשוט אינם מגיעים לראיון. אלו שכן מגיעים, ברובם נכשלים בבדיקה.

בחודש אוגוסט מושל ג'ורג'יה הבטיח לסייע בעניין ולהקים תכנית למשתמשים בסמים, כיוון שבעלי עסקים רבים דיווחו לו כי אינם מצליחים לגייס מספיק עובדים כיוון שאינם יכולים למצוא די מועמדים שיעברו את בדיקת הסמים.

התכנית עדיין נבחנת. כאשר מחפשי עבודה פונים ללשכת התעסוקה של ג'ורג'יה ונמצאים כמשתמשים בסמים, המחלקה מציעה להם שירות גמילה. מי שנמצא חיובי בבדיקה מקבל ייעוץ לגמילה מסמים והכוונה להתאמה וקבלה לעבודה.

The post מכשול הגיוס בארה"ב: מועמדים לא עוברים את בדיקת הסמים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ד"ר קארן דייל, מרצה בכירה בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת לנקסטר, כותבת באתר HR magazine שעל פי כמה וכמה מחקרים, כולל כאלה שהתפרסמו בירחונים מדעיים וגם במדיה הפופולרית, ייתכן שאנו עומדים בפני התפתחויות מרחיקות לכת בהיבט של יישומים נרחבים של HETs.

תחום אחד שמשך תשומת לב מיוחדת הוא "העצמה קוגנטיבית" או מה שמכונה "סמים חכמים". אין כרגע שום סמים המורשים או משווקים לטובת המטרה הזאת, ישנם סמים (או תרופות) מסוימים המשמשים למצבים כמו ADHD (ריטלין) או נרקולפסיה (התקפי שינה בלתי נשלטים), שהפכו לכאלה הנתפסים כמספקים אפשרויות רבות יותר לחיזוק הריכוז, שיפור הזיכרון והמיקוד.

מותחים את גבולות האפשר

אין זה מפתיע, כותבת דייל, שקיימת התעניינות באופן שבו ניתן להשתמש בטכנולוגיות כאלה במקומות העבודה. סמים מסוג זה מציעים הזדמנויות למתוח את חיי העבודה של העובדים, להניע אנשים בעבודות ממריצות פחות, פתיחת תפקידים שקודם לכן אנשים נרתעו מהם – ולאפשר למועסקים לעבוד ביעילות רבה יותר, קשה יותר ולאורך זמן רב יותר.

דווח שסמים חכמים נמצאים בשימוש אצל עובדים המעורבים בצורות עבודה "אקסטרימיות" במשך שנים רבות: אנשי צבא, צוותים רפואיים ואנשים בשירותי החירום, תפקידים שבהם תקופות ממושכות של ריכוז מוגבר הן עניין של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. מעבר לכך הידע שלנו על שימוש שגרתי בסמים חכמים על ידי רנשים שרוצים לשפר את ביצועיהם בעבודה הוא מובל ואנקדוטי. הרעיון להגביר את הביצועים ולהפוך ל"עובדי-על" מהדהד עם היבטים רבים של עולם העבודה העכשווי: הדרישה המוגברת לתעסוקה גמישה ולתפוקה, ההשפעות של חברה החיה 24 על 7, הדגש הגדל על רוח יזמית, הסתמכות עצמית ושיפור עצמי, וההשלכות של חברה מזדקנת. סמים חכמים עשויים להיראות אטרקטיביים למדי לבעלי עניין מסחרי וניהולי המחפשים דרכים להגברת המחויבות והתפוקה.

העניין המרכזי ב-HETs והשלכותיהם על מקום העבודה אינו שהמעסיקים ידרשו מהעובדים שימוש בסמים, מה שאינו נראה סביר לפחות בהקשר התרבותי הנוכחי, אלא השימוש בחומרים אלה על-ידי עובדים שאפתנים, מה שישפיע על הציפיות מרוב במועסקים ועל תנאי ההעסקה שלהם. עבודה "אקסטרימית" עלולה להפוך לנורמליות החדשה. עובדים עלולים לראות את השימוש ב-HETs הזדמנות לצמצם את הפער בין דרישות התפקיד לבין היכולות האישיות שלהם, לתחרות או פשוט כדי לספק את הצורך שלהם בשיפור עצמי. לאיש אין עדיין תמונה ברורה של העתיד לבוא בהקשר זה, אבל יש מקום לתחילתו של דיון על השימוש בחומרים ממשפחת ה-HETs ועל השפעתם על מקום העבודה.

The post סמים חכמים במקום העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עם זאת, עו"ד בן-נתן מציין כי "יש קו דק במיוחד בין הזכות של מעסיק לקניין (כלומר מקום העבודה), לבין זכות העובד לפרטיות (כלומר הזכות שלא לחשוף את מצבו הרפואי). אלו שתי זכויות יסוד מהחשובות ביותר בדין הישראלי והן עומדות כאן בסתירה."

הנושא של זכות המעסיק לשמור על מקום העבודה 'נקי' מחומרים ממכרים, מסוכנים ולא חוקיים – איננו מוסדר בחוק באופן מספק. למעסיקים מסוימים יש את הלגיטימציה לבקש מעובדים לעבור בדיקה דם או שתן, אולם רק לצורך בדיקת סמים ואלכוהול ורק כאשר בדיקה זו היא רלוונטית לביצוע התפקיד, כגון עובדי הוראה, נהגים, פקחים בשדה תעופה ושאר בעלי מקצועות אשר במסגרת תפקידם הם אחראים על שלומם וביטחונם של אנשים.

לעומת זאת לעובד מותר לסרב לבצע בדיקות סמים ואלכוהול וכן הזכות לסרב לעבור בדיקות רפואיות מכל סוג שהוא. במקרה זה ניתן לפטר עובד, אולם על המעסיק יהיה לשלם פיצויי פיטורין על פי חוק.

השאלה האם יש מקום לבקש, שכן ברור שאסור לכפות, בדיקת סמים ואלכוהול מעובדים, חייבת להיות רלוונטית למקום העבודה ולתפקיד. אם לדוגמא, עובד יושב בביתו בסוף השבוע ומעשן סמים או שותה אלכוהול, אולם ביום ראשון הוא מגיע לעבודה צלול וממלא את תפקידו ללא דופי, אין כל הצדקה לבדיקה. אולם אם קיים חשש שעובד שותה אלכוהול או צורך סמים בזמן משמרת – יש רלוונטיות מידית לדרישה לבדיקה.

נושא רגיש במיוחד

כאשר חברה בוחרת לקיים בדיקות סמים ואלכוהול, עליה להבין כי מדובר בנושא רגיש במיוחד. את הבדיקות יש לבצע בדיסקרטיות אופטימאלית ורק לאחר קבלת הסכמת העובד. יש לערוך בדיקות בצנעה, כאשר רק מספר מצומצם ככל האפשר של מנהלים מעורב בתהליך. את הבדיקות יש לבצע על ידי גורמים מוסמכים בלבד וברמה המקצועית הגבוהה ביותר, כדי להבטיח דיוק מרבי בתוצאות וחיסיון מוחלט בתוצאות הבדיקות, למעט אלו החייבים לקבל את התוצאות.

עו"ד בן-נתן: חשוב לזכור כי גם אם לארגון יש סיבות לגיטימיות לבקש מעובדים לעבור בדיקות סמים או אלכוהול, וגם אם העובדים נותנים הסכמתם, ניתן להשתמש בתוצאות המתקבלות רק באופן ספציפי ומדויק לסיבת הבדיקה. כלומר מותר למעסיק להתייחס אך ורק לתוצאות הבדיקות (שימוש בסמים ו/או באלכוהול) בעוד ששאר הנתונים הנחשפים מהבדיקות, כמו מידע גנטי או נשאות של נגיף האיידס HIV, הינם נתונים שאסור למעסיק לעשות בהם שימוש. שימוש במידע רפואי רגיש על העובדים, הינו בגדר עבירה חמורה על צנעת הפרט ומהווה עבירה פלילית עם אפשרות לסנקציה אזרחית. תוצאות הבדיקות צריכות להיות ממוקדות לנושא הבדיקה, קרי סמים ואלכוהול וגם אם 'על הדרך' מתקבלים נתונים נוספים, יש להתעלם מהם ולא לעשות בהם כל שימוש.

עו"ד בן-נתן מציין כי "יש לזכור שסוגיית בדיקות הסמים והאלכוהול אינה נחלתה של ישראל בלבד. בארה"ב משתנה החוק המתייחס לבדיקות סמים ואלכוהול במקום העבודה ממדינה למדינה. ישנן מדינות שמרשות למעסיק לבצע בדיקות סמים ואלכוהול, בתנאי שהוא משתתף בגמילה של העובדים שנמצאו משתמשים ואסור למעסיק לפטר עובד על סעיף התמכרות, אלא אם כן זה פוגע ישירות בעבודה. בארה"ב מתקיימות בדיקות סמים ואלכוהול בשלבי ראיונות העבודה, באופן רנדומלי בתחילת משמרות (במקרים של עובדי ביטחון בשדות תעופה או נהגים וכיו"ב, שם יש חשיבות מרבית לביצוע העבודה ללא השפעת סמים ואלכוהול), לאחר חזרה מחופשות מחלה ובמהלך מבדקים רפואיים משותפים (כושר גופני, שמיעה, ראיה ועוד מבדקים תעסוקתיים), הכל בכפוף לדין המדינתי החל על מקום העבודה ועל העובד."

"באירופה לעומת זאת, מקפידים יותר על זכות העובד לפרטיות ובדיקות סמים ואלכוהול במגזר הפרטי הן יותר נדירות. המצב בארץ דומה יותר למצב באירופה."

The post סמים, אלכוהול וראיונות עבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מה קורה כאשר התשובה היא "כן, פעמים אחדות"? סביר להניח שהמראיין יירתע לרגע ואף ישקול אם להמשיך את תהליך המיון. מצד אחד הוא לא רוצים לגייס "סטלן", כזה שיגיע יום יום לעבודה עם עניים טרוטות. לעומת זאת, בתרבות בה השימוש בסמים קלים בקרב צעירים נחשב לנורמה מקובלת, שימוש בסמים קלים פעמים אחדות דווקא מעיד על יכולת להשתלב בתרבות הזו, וזה עשוי אף לרמוז על יכולתו להשתלב בנקל בתרבות הארגונית במקום העבודה.

שימוש בסמים קלים פעמים אחדות מעיד גם על רצון בהתנסות בחוויות חדשות – עובד כזה עשוי לגלות התלהבות בלימוד תוכנות חדשות למשל. סביר להניח שהוא מהסוג שכל מעייניו ציות לכללים הפורמאליים, כזה שהולך בתלם ונרתע מכל חידוש.

שתיית אלכוהול  בחברה, גם היא עשויה להתגלות כמעלה נוספת… גם היא מעידה על יכולת להשתלב בחברה, יכולת להיות  נינוח יותר ולאבד שליטה לכמה רגעים. כמובן שהממונים על משאבי האנוש אינם רוצים שיכורים בארגון, אבל הם בהחלט עשויים לגלות עניין במועמדים הנוטלים חלק בפעילות החברתיות במקום העבודה, זורמים עם המתרחש ולא בכאלה הנוטים להסתגר מיד עם הגעתם לעבודה בתוך החדר ופותחים אותו רק על מנת לצאת לישיבה או בתום העבודה.

היכולת לתקשר באופן  חופשי  עם עובדים אחרים בארגון היא נכס, היא מאפשרת קבלת מידע בלתי פורמאלי שהוא חשוב לא פחות מהודעות המייל שהממונים על משאבי האנוש שולחים דרך קבע לעובדים.

גם היכולת לאבד שליטה היא חשובה, לא כל ארגון זקוק ל"פריק קונטרול", כזה שנמצא כל שעות העבודה בשליטה עצמית מוחלטת ולא משתף אך אחד במה שהוא מרגיש כלפי הסביבה, כלפי הארגון או כלפי הפרויקט החדש שהוטל עליו.

The post סקס סמים ומיון עובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.