במילים אחרות, אחת הסוגיות שלעת עתה לא ברור האם יש עליה תשובה היא: מי אחראי לפצות עובד שעובד מביתו ונפגע במהלך עבודתו בבית.

סוגייה ראשונה היא מהי אחריות המעסיק, שכן העובד אינו נמצא במתקן או במבנה של המעסיק אלא בביתו. מאידך, אותו עובד נפגע בעת שביצע את עבודתו מביתו, כאשר מדובר בעבודה שהמעסיק הטיל עליו לבצע.

סוגייה שנייה היא, האם  הביטוח הלאומי מכיר בנפגע עבודה שנפגע בעת שעבד בביתו. נראה שלאור העובדה שרובם המכריע של העובדים עבדו עד עתה במשרד, לא היתה דרישה גדולה לפתרון כזה.

כעת, כאשר רובם המכריע של העובדים עובדים בביתם, יש צורך להתייחס לסוגייה זו ולמצוא לה פתרון.

אוכלוסייה אחרת שיש למצוא עבורה פתרון בנושא זה היא אוכלוסיית הפרילנסרים (עצמאים) הבודדים, שעובדים מביתם.

אין להם חנות או משרד שהם עובדים בהם, אלא הם עובדים בחדר העבודה שבביתם; ולא רק בגלל משבר הקורונה אלא משום שכך הם עובדים מאז שהחלו להיות פרילנסרים.

דמי הביטוח הלאומי שהם משלמים כל חודש כוללים ביטוח נפגעי עבודה, השאלה היא רק איך זה מיושם כאשר קורה מקרה בו הם נזקקים לכספים הללו.

אם כן, האם עובד כזה אכן זכאי לדמי נפגעי עבודה בעת שהוא עובד בביתו?  

יצויין כאן, כי אם אכן פרילנסר שעובד מביתו זכאי לקבל את דמי ביטוח נפגעי העבודה בעת הצורך, הרי שניתן, בשינויים מסויימים, לבטח גם את השכירים שעובדים כעת מביתם.  

בעקרון, דמי פגיעה בעבודה נועדו לפצות עובדים עבור אובדן הכנסות מעבודה, בין אם הם עובדים כשכירים או כעצמאים, כאשר הפגיעה נגרמה במהלך או בעקבות העבודה.

דמי הפגיעה משולמים עבור פרק הזמן שבו העובד לא עבד ונזקק לטיפול רפואי. לכל היותר יקבל הנפגע פיצוי תמורת 13 שבועות, כלומר 91 ימים.

ספירת הימים מתחילה החל ממחרת הפגיעה (ביום שלאחר הפגיעה). שכירים מקבלים את התשלום עבור יום הפגיעה עצמו מהמעסיק.

במקרים בהם העובד נעדר פחות מ-12 ימים, הביטוח הלאומי משלם לו דמי פגיעה עבור ימי ההיעדרות החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.

אם לדוגמה העובד נפגע ביום ראשון בשבוע, והוא נעדר במשך שבוע, עד ליום ראשון שאחריו, הוא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה החל מיום רביעי ועד ליום ראשון בשבוע שלאחר מכן.

במקרים בהם העובד נעדר מהעבודה יותר מ-12 יום, הביטוח הלאומי משלם לו את דמי פגיעה החל ביום שלמחרת יום הפגיעה.

עבור שכירים, הביטוח הלאומי גובה מהמעסיק את התשלום ששילם לעובד עבור 12 הימים הראשונים, למעט מעסיקים של עובד במשק בית.

The post מי שומר על עובדים הנפגעים בביתם first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עובדים שכירים וגם עצמאים שחלו במחלת הקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה אחר במהלך עבודתם, תוך כדי העבודה או כתוצאה מהעבודה, עשויים להיות זכאים לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי כדי לפצותם על אובדן הכנסה.

דמי הפגיעה המשולמים על ידי הביטוח הלאומי הם לכל היותר עבור 13 שבועות ועד סכום של 1,114.38 שקלים (נכון לשנה זו – 2020).

יתר על כן, עובד שנפגע מקורונה כתוצאה מעבודתו או בעקבותיה, קיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה.

זאת ועוד, עובד שנגרם לו אי כושר עבודה (נכות) חלקי, ושעות עבודתו צומצמו על פי אישור רופא קופת החולים, זכאי גם הוא לדמי פגיעה אך הם יהיו מופחתים על פי היקף הפגיעה.

כלומר, דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי.

נדגיש כי גם עובדים שכירים וגם עצמאים, מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה באמצעות דמי הביטוח הלאומי המשולמים עבורם או על ידם.

לכן, עובד שכיר או עצמאי שחלה במחלת הקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה אחר תוך כדי עבודה או בשל עבודתו, ואינו מסוגל לעבוד (בהתאם לאישור רפואי), עשוי להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה במהלך תקופת היעדרותו.

חשוב ביותר להדגיש, כי בתקופה שבמהלכה העובד השכיר מקבל את הפיצוי עבור הפגיעה, הוא אינו זכאי לדמי מחלה ולא ינוכו לו ימי מחלה ממכסת ימי המחלה שצבר.

עם זאת, עבור יום הפגיעה לא יקבל העובד שחלה דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. לפיכך, עבור יום הפגיעה עצמו המעסיק ישלם את שכרו של העובד.

בנוגע לעובדים ששוהים או שהו בבידוד: עובד שנכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה אבל הוא אינו חולה, אינו זכאי לדמי פגיעה ולא יוכר כנפגע בעבודה, אך הוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה במהלך תקופת הבידוד.

הזכאים לקבלת דמי פגיעה בעקבות כך שחלו במחלת הקורונה הם:

1 עובד שכיר.

2 עצמאי.

3 מתנדב (שביצע עבודות התנדבות בהקשר לנגיף הקורונה).

כאמור, מדובר במי שחלה בנגיף הקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה אחר תוך כדי עבודתו או בגלל עבודתו, והוא אינו מסוגל לעבוד – על פי אישור רפואי.

ברשימת הזכאים לדמי פגיעה כלולים גם תושבי ישראל שעובדים בחו"ל (רה-לוקיישן), אשר חלו בעקבות חשיפה לחולה במהלך העבודה, כל עוד המעסיק של אותו עובד הוא תושב ישראל וחוזה העבודה ביניהם הוסדר ונחתם בישראל.

בנוסף זכאים לדמי פגיעה (ודמי נכות מעבודה אם הפגיעה מתמשכת כפי שהוסבר בכתבה זו) עובדים שחלו כתוצאה מחשיפה לחולה בזמן נסיעת עבודה ובעקבות הטיסה מישראל לחו"ל או הטיסה מחו"ל בחזרה לארץ.

מהו הסכום המגיע: דמי הפגיעה ליום מחושבים על פי 75% מהכנסת העובד החייבת בדמי ביטוח לאומי.

מדובר בהכנסת העובד (כאמור, החייבת בתשלום ביטוח לאומי) אותה קיבל בשלושה החודשים שלפני החודש שבו הוא הפסיק את עבודתו בגלל הפגיעה. סכום זה מחולק ב-90 (לפי 30 ימים בחודש).

נבהיר כאן, כי לעובד שכיר, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי כוללת את שכרו עבור שעות נוספות, עבור פרמיות ועבור מענקים, לרבות ביגוד, הבראה, ומשכורת 13.

יש להדגיש, כי לגבי עובד שלא קיבל שכר מלא בשלושה החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא.

לשם קבלת דמי הפגיעה מוטל על העובד להביא לביטוח הלאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות, לרבות אישורי מחלה, חופשה וכדומה.

עוד נדגיש, כי מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

The post עובד שלכם חלה בקורונה בעבודה? הוא יוכר כנפגע עבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בתום הדיון הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי הוא דוחה את אישור הרפורמה עד שמשרד האוצר יתחייב להעביר את הסכום הדרוש למערכת הבריאות לצורך הוצאתה לפועל של הוראת החוק החדשה.

יצוין כי נקבע במסגרת החוק כי מי שיקבל טיפול רפואי בקופת החולים וטרם הוכר כנפגע עבודה, יקבל החזר אוטומטי על ההוצאות בתוך 45 יום לאחר שהקופה תקבל אישור מהביטוח הלאומי על היותו נפגע עבודה.

נוסח הצעת החוק, כפי שהונח על שולחן הוועדה על ידי האוצר, לא כלל ציון של תקציב שיועבר למערכת הבריאות עם העברת האחריות לטיפול בנפגעי עבודה למערכת הבריאות. "ב-2014 התקציב שיועד לטיפול בנפגעי עבודה עמד על 500 מיליון שקל, ואני רוצה לוודא שאין כוונה להפחית אותו במהלך העברת האחריות מערכת הבריאות", אמר גפני לנציגי האוצר. "אאשר את הרפורמה רק לאחר שבנוסח של התיקון לחוק יופיע הסכום של 500 מיליון שקל שיועבר מראש למערכת הבריאות לצורך כך. אחרת, הנטל ייפול על המערכת ללא כיסוי תקציבי הולם".

לדברי רכזת תחום ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, רבקה לויפר, מטרת המהלך הנה הקטנת הגירעון האקטוארי ההולך וגדל של הביטוח הלאומי, כך שמעתה הסכום שנדרש לפיצוי נפגע עבודה ישולם מסל הבריאות של קופת המדינה. הגירעון האקטוארי בביטוח הלאומי נובע, בין היתר, מכך שכיום עליו לשאת בעלויות של מרכיבים רבים שלא שייכים לביטוח הלאומי. לויפר ציינה כי יתרון הרפורמה הוא הקטנת הביורוקרטיה הרבה שכרוכה בהליך הטיפול בנפגעי עבודה.

בסיכום הדיון דרש גפני מנציגי האוצר להעביר לידי הוועדה בתוך חודש ימים, לפני אישור חוק ההסדרים והתקציב, נוסח מתוקן הכולל את התקציב הדרוש לצורך מימון הרפורמה. "לא אאפשר לבצע קיצוץ בתקציב הבריאות בדרך עקיפה", אמר והזהיר שלא יאשר את הוראת החוק אם לא יתקבל הנוסח המתוקן.

The post חוק ההסדרים: ועדת הכספים עיכבה את העברת הטיפול בנפגעי עבודה לקופות החולים first appeared on HRUS משאבי אנוש.