ההסכם נחתם על ידי "הרשת – הסתדרות הצעירים בישראל" ועל ידי הסתדרות הנוער העובד והלומד. את בני הנוער ייצגו גם שני עורכי דין: אמיר בשה ועו"ד ד"ר מורן סבוראי.

התביעה נגד סופר דוש הוגשה לפני כשנה בגין העסקה תוך ניצול ואי תשלום שכר. בני הנוער טענו כי הרשת מעסיקה עשרות נערים בתפקידי שליחות ללא שכר בסיס, וכי הם משתכרים רק על בסיס טיפים שהם מקבלים מלקוחות. הם פנו להנהלה בנושא אך לא זכו להתייחסות. אז הם החליטו להתאגד בהסתדרות הנוער העובד והלומד, ומחו על תנאי העסקתם. הם דרשו להסדיר את תנאי העסקתם ולקבל פיצוי על כל התקופה בה הועסקו באופן לא חוקי.

 לא רק שההנהלה לא נעתרה לדרישת הנערים, אלא בימים הבאים הם אף פוטרו. נאמר להם כי עובד שיתאגד בהסתדרות לא ימשיך לעבוד וכלל לא יורשה להיכנס לחנות. נער אחר מסר כי גורמים בהנהלה ניסו לשכנע אותם שלא להתאגד, ואף הבטיחו להם סכומים מכובדים של כסף בתמורה לאי ההתאגדות, בתחילה כמה מאות ואלפי שקלים, ולבסוף הוצעו להם גם 30 אלף שקלים אם יבטלו את ההתאגדות.

 היום התקיים טקס חגיגי בהשתתפות כל הצדדים – הנהלת סופר דוש, ההסתדרות ובני הנוער, לכבוד חתימת ההסכם. במהלך הטקס הוכרז על הקמת קרן שהוקמה ביוזמת סופר דוש והסתדרות הצעירים שתוקדש כולה לטובת עתידם והצלחתם של הנערים.

The post פיצוי של 850 אלף ש"ח לבני נוער שהועסקו בסופר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מדובר בעובדים פלשתינאים תושבי השטחים שהועסקו באמצעות חברת קבלן. בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, באמצעות עורך הדין רונן כהן, נטען כי הם הועסקו בתנאים מכפירים, המתאימים לשנים המוקדמות של המאה שעברה. העובדים הועסקו בסניפי הרשת מרחובות בדרום ועד לטירת כרמל בצפון, לטענתם הועסקו בעבודות כפיים במשך כ-15 שעות, תמורת שכר נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק, וללא תשלום שעות נוספות. לטענתם, לעתים קרובות שעות העסקתם בחודש הסתכמו ביותר מ-350 שעות.

עוד לטענתם, במשך למעלה מארבע שנים בהן הועסקו העובדים, לא הוגש להם תלוש שכר, לא נמסרה להם הודעה בדבר תנאי העסקתם כפי שדורש החוק, הם לא קיבלו דמי הבראה, דמי חופשה, וכמובן כאשר הופסקה עבודתם לא שולמו להם פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת. הם אף לא קיבלו התראה של תקופה מסוימת בטרם פוטרו מהעבודה, כנדרש בחוק הודעה מוקדמת.  לדבריהם, לעתים קרובות עבדו ביום המנוחה השבועי, ומאחר שהועסקו במשך שעות כה ארוכות שנמשכו אל תוך הלילה, הם נאלצו ללון בחניונים של חנויות הרשת, על הרצפה ולא בתוך חדר סגור. החברה הקבלנית ו/או הרשת לא דאגה להם למקום לינה, רק לעתים רחוקות. רשת כמעט חינם מסרה בתגובה כי עובדים אלה שהועסקו בחנויות הרשת הועסקו באמצעות חברת כוח אדם קבלנית ולא באמצעות רשת כמעט חינם, ומאחר שלא חלים יחסי עובד מעביד בין הרשת לעובדים, יש לפנות אליה בבקשה לתגובה.

כידוע, תגובת הרשת אינה רלוונטית מאחר שלחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה יש סעיף מיוחד המתייחס למקבלי השירות ומטיל עליהם אחריות גם על עובדי הקבלן. במקרה זה, רשת מחסני חינם קיבלה שירותי כוח אדם מחברה קבלנית, שהעסיקה באופן ישיר את העובדים. החוק מחייב את מקבלי השירות לקחת אחריות על העסקת העובדים ואוסר על התעלמות מתנאי העסקתם. למעשה, החוק מטיל אחריות שווה על מקום העבודה מקבל השירות בכל הנוגע להקפדה על חוקי העבודה ועל תנאי העסקתם של כל העובדים.

The post 30 עובדים תבעו את רשת כמעט חינם first appeared on HRUS משאבי אנוש.

השופטת רחל בר"ג-הישברג קבעה כי מדובר בהרעת תנאים של ממש, ביחסים פוגעניים, וכי אין לדרוש מעובדים לחזור לעבודה. על כן קבעה כי מדובר בהתפטרות בדין מפוטר. וייז ישלם לעובדים פיצויי פיטורין בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שהצטברו מזה שנים – מאחר שהעובדים השתהו בטרם הגישו את התביעה. צוין כי עובדים חלשים במקרים רבים חוששים להתלונן ולהגיש תביעות, ומעדיפים להישאר ולהיות מועסקים על אף יחס משפיל מצד מעסיקים.

במהלך המשפט וייז אף לא הכחיש את יחסו לעובדים, ובפרט את העובדה שאסר עליהם לצאת לשירותים לפי הצורך ומנע מהם זכויות בסיסיות. הוא השיב שמאחר שזו היתה ההתנהלות במקום העבודה במשך שנים, לא מדובר בהרעה של תנאים ועל כן אין הוא צריך לשלם פיצויי פיטורין לעובדיו. הוא טען כי הסיבה לכך שהעובדים ביקשו להתפטר היא בעקבות שכר המינימום המשולם להם במשך שנים, וכי הם מבקשים למצוא מקום עבודה שישלם להם שכר גבוה יותר.

בית המשפט קבע כי מחובתו של כל מעסיק לדאוג לסביבת עבודה הולמת, בריאה ובטוחה לרווחתם של העובדים המועסקים על ידו. זכויות כמו מנוחה סבירה ויציאה לשירותים הנן בסיסיות שכל עובד רשאי לקבלן.

The post מנע מעובדיו ללכת לשירותים, לדבר, לשתות קפה – וישלם על כך first appeared on HRUS משאבי אנוש.

יוזם החוק הוא ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי. נוסח הצעתו של אריאל קובעת כי בית הדין לעבודה יוכל להורות בצו על הפסקה מיידית של עבודת קטין, אם התגלה שהוא מועסק בניגוד לחוק עוד בטרם נפתחו הליכים פליליים נגד המעסיק. הצו יוצא בהתאם לדיווח מפקח בשטח, שיעיד כי הקטין מועסק תוך עבירה על חוק עבודת נוער.

יתרה מזו, מעסיקי נערים יידרשו בנוסף להפקיד ערבות כספית שתחולט עקב הפרת החוק.

"כיום אין מה שירתיע מעסיקי נערים מלעבור על החוק, בגלל שכתבי אישום מוגשים נגדם רק כעבור שנתיים", הסביר עו"ד דוד ימין ממשרד התמ"ת. החוק המוצע עוקף את המגבלה הזאת ומאפשר להפסיק מיד את ניצול הנערים".

יאושר עוד החודש

לדברי אריאל, הוא מקדם את הצעתו חודש לפני שבתי הספר ייצאו לחופשה, כאשר מאות אלפי נערים יבקשו להרוויח את מטה לחמם כדמי כיס או לשם סיוע להוריהם. אריאל: "לצערנו, מעסיקים רבים מדי מנצלים לרעה את תמימות הצעירים ואת חוסר בקיאותם בחוקי העבודה, מה שחושף אותם לניצול מחפיר".

הממשלה תומכת בחוק ותסייע לאישורו הסופי במליאת הכנסת כך שייכנס לתוקף לפני תחילת החופש.

התמ"ת: "מקדונלד'ס העסיקה קטינים בשבת והפריעה לעבודת פקחינו"

עו"סים מתמחים משלמים מאות שקלים על נסיעות לסטאז'

The post בדרך לאישור הממשלה: חוק נגד ניצול נוער בעבודות החופש הגדול first appeared on HRUS משאבי אנוש.