מגמות עולמיות מצביעות על עלייה משמעותית במספר העובדים, במיוחד צעירים, המשלבים תעסוקה במשרה חלקית עם עבודות פרילנס או עם עבודה בצורת העסקה דיגיטלית (כמו למשל וולט).

אחרים עובדים במשרות חלקיות כשכירים בשניים ולפעמים שלושה מקומות עבודה, כלומר שכירים שעובדים עבור מעסיקים שונים.

הגלגלים שמניעים את המהפיכה הזאת הם הגמישות במקום העבודה ובשעות העבודה, המציאות הכלכלית, סדרי עדיפויות מתפתחים והתקדמות טכנולוגית שמאפשרת את זה.

משרה חלקית בתוספת פרילנס או העסקה דיגיטלית:

נתוני סטטיסטיקה ברחבי העולם מדגישים את התופעה הגוברת של עובדים, במיוחד בני דור ה-Z והמילניום, שהכנסותיהם מגיעות משילוב של עבודה במשרה חלקית ופרילנס.

קשה אמנם לזהות במדויק נתונים כלל עולמיים עבור מודל היברידי ספציפי זה, בשל מתודולוגיות דיווח מגוונות, אבל סקרי שוק מצביעים על אינדיקטורים חזקים לגבי מגמות רחבות יותר המודדות את כלכלת הפרילנס וההעסקה הדיגיטלית בשילוב עם עבודה במשרה חלקית (כשכירים).

לדוגמה, מנתונים מפלטפורמות מאגרי פרילנסרים כמו Upwork עולה באופן עקבי, שחלק ניכר מהפרילנסרים, ברחבי העולם, שומרים גם על צורה כלשהי של תעסוקה מסורתית (כשכירים), לעיתים קרובות במשרה חלקית.

הדיווחים מצביעים על כך שיותר משני שלישים מהפרילנסרים ברחבי העולם הם מתחת לגיל 35, ואחוז משמעותי מהם אינו תלוי אך ורק בהכנסה כפרילנסרים.

שילוב זה מציע רשת ביטחון חיונית ומסלול לפיתוח מקצועי. עבודה במשרה חלקית (כשכירים) מספקת הכנסה יציבה, הטבות פוטנציאליות וסביבה מובנית, בעוד שעבודה במתכונת פרילנס מציעה גמישות, ניסיון מגוון בפרויקטים והזדמנות לטפח מיומנויות מיוחדות ולממש תחומי עניין יחודיים לעובד.

זה מאפשר לעובדים צעירים לצבור ניסיון מאוד מגוון, שתפקיד במשרה מלאה אחת לא יכול להציע, ובמקביל להפחית את חוסר היציבות הפיננסית הקשורה לעתים קרובות לעבודה כפרילנס בלבד.

שילוב כמה משרות חלקיות כשכירים עבור כמה מעסיקים:

מגמה בולטת נוספת, במיוחד בקרב עובדים צעירים, היא הבחירה המכוונת לעבוד בכמה משרות חלקיות עבור כמה מעסיקים במקום במשרה מלאה אחת עבור מעסיק אחד.

מסקרי שוק, כמו למשל של דלויט ושל חברות מחקרי שוק אחרות, עולה כי חלק משמעותי מבני דור ה-Z ומבני דור המילניום מחזיקים בתפקידים מרובים.

לדוגמה, מכמה סקרים שבוצעו בארה"ב עולה, כי עד כ-40% מבני דור ה-Z עוסקים בעבודות צדדיות או משלבים לפחות שני תפקידים, לעתים קרובות כדי להתמודד עם יוקר המחיה.

להלן 4 מניעים להעדפת שילוב כמה תפקידים מקצועיים ופרויקטים שונים:

1 יציבות הכנסה וגיוון מקצועי:

באקלים כלכלי לא ודאי, הסתמכות על מעסיק יחיד עלולה להרגיש לא יציבה.

מנגד, כמה מקורות הכנסה מאפשרים לעובדים להפחית את הסיכון לאובדן עבודה פתאומי או לצמצום שעות. אם משרה חלקית אחת מסתיימת, עדיין יש להם מקומות עבודה אחרים להישען עליהם.

2 גיוון מיומנויות ולמידה מהירה:

עבודה בארגונים שונים ובפרויקטים מגוונים מאפשרת לעובדים לרכוש מגוון רחב יותר של מיומנויות וניסיון מהר יותר מאשר בתפקיד יחיד ומתמחה.

זה הופך אותם מתאימים ליותר תפקידים וניתנים להעסקה בקלות יותר בשוק עבודה המתפתח במהירות.

עובדים צעירים לעתים קרובות נותנים עדיפות ללמידה וצמיחה, ותפקידים מרובים יכולים להאיץ תהליך זה.

3 גמישות ואיזון בין עבודה לחיים אישיים:

משרות במשרה מלאה מגיעות לעתים קרובות עם לוחות זמנים נוקשים ופחות אוטונומיה.

לעומת זאת, משרות במשרה חלקית, במיוחד בשילוב של כמה מקומות עבודה, יכולות להציע שליטה רבה יותר על הזמן, ולאפשר פעילויות מחוץ לעבודה, כגון רכישת השכלה נוספת, תחומי עניין אישיים ועוד. גמישות זו היא מצרך מוערך מאוד עבור כוח העבודה הנוכחי.

4 אוטונומיה ושליטה:

עובדים שעובדים כשכירים במשרות חלקיות עבור כמה מעסיקים, אמנם לא זוכים לעצמאות מלאה.

אבל ניהול כמה משרות במשרה חלקית או שילוב עבודה במשרה חלקית מספקים תחושה גדולה יותר של שליטה במסלול הקריירה של העובד.

זה מאפשר לעובדים ליצור לעצמם בעצמם את "תיק העבודות" שלהם על סמך תחומי העניין, הערכים והצרכים הפיננסיים שלהם, במקום להיות מוגבלים לסולם תאגידי יחיד.

בשורה התחתונה, שוק העבודה העולמי הולך ומתרחק ממבני תעסוקה מונוליטיים.

דורות צעירים יותר הם כיום החלוצים של הגישה המשולבת לעבודה, תוך מתן עדיפות ליכולת הסתגלות, חוויות מגוונות ומידה רבה יותר של שליטה על חייהם המקצועיים והאישיים.

מגמה זו צפויה להמשיך לעצב את עתידו של שוק העבודה, לדרוש גמישות רבה יותר ממעסיקים ולקדם חשיבה יזמית יותר בקרב כוח העבודה.

The post התגברות המגמה העולמית של משרות חלקיות כשכירים או בשילוב עם פרילנס first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי מספר משרות השכירים הישראלים היה אשתקד 3.983 מיליון – עלייה של כאחוז אחד לעומת 2022.

בינואר 2024 הסתכם השכר הממוצע השכירים הישראלים ב-13,185 שקלים – עלייה של כ-5.9% לעומת ינואר אשתקד.

מפירוט הדו"ח של הלמ"ס עולה, כי כאמור, השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים בשנת 2023 (במחירים שוטפים) הסתכם ב-12,860 שקלים.

מדובר בעלייה של כ-6.1% לעומת שנת 2022, בה הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר של עובד ישראלי ב-12,116 שקלים.

בלמ"ס מציינים, כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים – מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי – הסתכם ב-11,056 שקלים. מדובר בעלייה של כ-1.9% לעומת שנת 2022, בה הסתכם השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-10,855 שקלים.

מספר משרות השכיר של שכירים ישראלים היה אשתקד 3.983 מיליון משרות. מדובר בעלייה של כאחוז אחד לעומת שנת 2022, בה עמד מספר משרות השכירים לעובדים ישראלים על 3.944 מיליון משרות.

עוד עולה מהסקר של הלמ"ס, כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של עובדים מחו"ל (שעובדים בישראל) היה 7,676 שקלים.

מדובר בעלייה של כ-3.1% לעומת שנת 2022, בה עמד השכר הממוצע של עובדים מחו"ל על 7,447 שקלים.

מספר משרות השכיר של עובדים מחו"ל בשנת 2023 עמד על 137.4 אלף משרות.

מדובר בעלייה של כ-6.3% לעומת שנת 2022, בה עמד מספר משרות השכיר של עובדים מחו"ל על 129.2 אלף משרות.

מהסקר של הלמ"ס עולה, כי בחודש ינואר השנה (2024) עמד השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים, על 12,975 שקלים.

מדובר בעלייה של כ-7.4% לעומת ינואר 2023, בו עמד השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים על 12,084 שקלים.

השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים הישראלים היה בינואר השנה 13,185 שקלים – עלייה של כ-5.9% לעומת ינואר 2023 בו עמד השכר הממוצע של העובדים הישראלים על 12,451 שקלים.

אשר למספר משרות השכיר, בחודש ינואר 2024 עמד מספר משרות השכיר של סך כל העובדים על  4.051 מיליון משרות.

מדובר בירידה של כ-5.1% לעומת ינואר 2023, בו היה מספר משרות השכיר 4.267 מיליון משרות, ובעלייה של כ-0.6% לעומת דצמבר 2023 בו היו מספר משרות השכירים של כלל העובדים 4.027.3 מיליון משרות.

מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים – מתוך מספר משרות השכיר של סך כל העובדים – עמד  3.897 מיליון משרות.

מדובר בירידה של כ-2.7% במספר משרות השכיר של עובדים ישראלים. זאת, לעומת ינואר 2023 בו עמד מספר משרות השכירים של עובדים ישראלים על 4.005 מיליון משרות, ובעלייה של 0.6% כ-לעומת דצמבר 2023 בו עמד מספר משרות השכיר של ישראלים על 3.875 מיליון משרות.

The post הלמ"ס: השכר הממוצע גדל אשתקד בכ-6.1% והסתכם ב-12.86 אלף שקל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מנהלי משאבי אנוש צריכים לבצע הערכה מוקפדת של הדרישות של כל תפקיד ולשקול את ההשלכות האסטרטגיות של החלטת הגיוס, כלומר האם לגיס לתפקיד מסוים עובד במשרה חלקית או מלאה.

במקרים מסוימים, שילוב של תפקידים במשרה חלקית עם תפקידים שמבוצעים במשרה מלאה עשוי להיות הגישה היעילה ביותר כדי לענות על צרכים ארגוניים מגוונים

להלן 5 מקרים בהם עדיף לגייס עובדים למשרה חלקית ו-5 מקרים בהם עדיף לגייס עובדים למשרה מלאה:

5 מקרים בהם עדיף לגייס עובדים למשרה חלקית:

1 גמישות ואיזון בין עבודה לחיים אישיים:

תפקידים במשרה חלקית מתאימים לרוב לאנשים המחפשים גמישות או איזון בין עבודה לחיים האישיים, לרבות הורים, סטודנטים או בעלי מחויבויות אחרות.

מנהלי משאבי אנוש עשויים לבחור במשרות חלקיות כדי למשוך מאגר כשרונות מגוון המחפש סידורי עבודה גמישים יותר.

2 עבודה מבוססת פרויקט או עונתית:

אם לארגון יש עבודה המבוססת על פרויקטים ספציפיים או עבודה עונתיות הדורשת כוח אדם נוסף למשך זמן מוגבל, גיוס עובדים במשרה חלקית יכול להיות בחירה אסטרטגית. זה מאפשר לארגון לענות על צרכים זמניים בלי להתחייב לתפקידים במשרה מלאה.

3 חסכון בעלויות:

תפקידים במשרה חלקית יכולים להיות משתלמים עבור תפקידים מסוימים, במיוחד אם עומס העבודה אינו מצדיק משרה מלאה.

מנהלי משאבי אנוש עשויים לבחור בגיוס במשרה חלקית כדי לשלוט בעלויות העבודה תוך מענה לצרכים ספציפיים בתוך הארגון.

4 מיומנויות מיוחדות על בסיס משרה חלקית:

כאשר נדרשים כישורים מיוחדים למשימות או פרויקטים ספציפיים, מנהלי משאבי אנוש עשויים להעדיף לגייס עובדים במשרה חלקית בעלי מומחיות בתחומים אלה.

זה מאפשר לארגונים גישה לכישרונות מיוחדים בלי להתחייב לתפקיד במשרה מלאה.

5 תקופות מעבר של מועמד או עובד:

תפקידים במשרה חלקית יכולים להתאים בתקופות מעבר, כמו למשל כאשר עובד אחר יוצא לחופשה ממושכת או כאשר יש פער זמני בכוח אדם. זה מספק המשכיות ללא צורך בהחלפת עובדים במשרה מלאה.

5 מקרים בהם עדיף לגייס עובדים למשרה מלאה:

1 עומס עבודה עקבי וגבוה:

תפקידים עם עומסי עבודה עקביים וגבוהים, שבהם מצופה מהעובדים לתרום משמעותית לפעילות השוטפת של הארגון, בדרך כלל מתאימים יותר לגיוס במשרה מלאה. זה מבטיח נוכחות רציפה ומסורה.

2 פיתוח קריירה וצמיחה מקצועית:

משרות במשרה מלאה מועדפות לרוב לתפקידים שמאפשרים פיתוח קריירה, מחויבות ארוכת טווח והזדמנויות לצמיחה בתוך הארגון.

מנהלי משאבי אנוש עשויים לבחור בגיוס במשרה מלאה כדי למשוך אנשים המחפשים מסלולי קריירה יציבים.

3 עובדים שמעוניינים בחבילות הטבות מקיפות:

לעובדים במשרה מלאה יש בדרך כלל חבילות הטבות מקיפות, כולל ביטוח בריאות והטבות ארוכות טווח נוספות.

מנהלי משאבי אנוש עשויים להעדיף גיוס של עובד במשרה מלאה לתפקידים שבהם הטבות כאלה חשובות למשיכה ושימור של כישרונות מובילים.

4 תפקידי מנהיגות וניהול:

תפקידי מנהיגות וניהול הדורשים קבלת החלטות אסטרטגיות, ניהול צוות ומעורבות מתמשכת, נועדו בדרך כלל לעובדים במשרה מלאה. תפקידים אלו דורשים לרוב רמה גבוהה יותר של מחויבות ומעורבות.

5 תכנון יורשים לתפקידי מפתח:

לתפקידי מפתח שהינם קריטיים להצלחת הארגון בטווח הארוך, במיוחד אלה המעורבים בתכנון רצף, מנהלי משאבי אנוש עשויים להעדיף גיוס עובדים במשרה מלאה. זה מבטיח יציבות והמשכיות בתפקידי ניהול.

The post שיקולים לגיוס עובדים במשרה חלקית מול עובדים במשרה מלאה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עמד באוגוסט על כ-3.1% לעומת כ-3.4% בחודש הקודם.

אחוז בני ה-64-25 בכוח העבודה עמד בחודש אוגוסט על כ-81.6% לעומת כ-81.7% בחודש יולי 2023.

שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני ה-64-25 עמד בחודש אוגוסט השנה על כ-79.4%, לעומת כ-79.3% בחודש יולי.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני ה-64-25 עמד בחודש אוגוסט על כ-2.7%, ירידה קלה לעומת כשלושה אחוזים ביולי.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים, עמד בחודש אוגוסט על כ-77.4%, לעומת כ-77.5% בחודש יולי.

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה הגיע באוגוסט 2023 לכ-4.499 מיליון איש.

מהם, כ-4.358 מיליון מועסקים וכ-141 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, כ-2.244 מיליון היו גברים, לעומת כ-2.228 מיליון בחודש יולי.

מספר הנשים המועסקות עמד באוגוסט השנה על כ-2.114 מיליון, לעומת כ-2.111 מיליון מועסקות ביולי.

באוגוסט 2023 עלה מספר המועסקים בכ-18 אלף לעומת יולי (וכאמור, הסתכם בכ-4.358 מיליון). מספר השכירים עלה באוגוסט 2023 לכ-3.837 מיליון, לעומת כ-3.819 מיליון בחודש יולי.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה הגיע באוגוסט לכ-63.6% – ללא שינוי לעומת חודש יולי.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה בקרב הגברים, ירד מעט לכ-66.8% לעומת כ-66.9% בחודש יולי.

בקרב הנשים הגיע אחוז המשתתפות בכוח העבודה בקרב בנות ה-15 ומעלה לכ-60.5% – ללא שינוי לעומת חודש יולי.

כאמור, אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש אוגוסט ירד לכ-3.1% לעומת כ-3.4% בחודש יולי.

אחוז הגברים הבלתי מועסקים עמד באוגוסט על כ-3.2% – ירידה קלה לעומת כ-3.4% בחודש שקדם לו.

אחוז הנשים הבלתי מועסקות עמד באוגוסט על כ-3.1% – ירידה קלה לעומת יולי בו עמד אחוז הבלתי מועסקות על כ-3.3%.

שיעור התעסוקה בקרב הגברים (בקרב בני ה-15 ומעלה) עמד באוגוסט על כ-64.7% לעומת כ-64.6% בחודש יולי.

שיעור התעסוקה בקרב הנשים באוכלוסייה זו עמד באוגוסט על כ-58.6% לעומת כ-58.5% בחודש יולי.

באוגוסט 2023 נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע.

במקביל, נרשמה עלייה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע, לעומת יולי.

מספר המועסקים שעובדים בדרך כלל בהיקף מלא (35 שעות או יותר בשבוע) ירד באוגוסט בכ-0.1% לעומת יולי.

מספר המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) עלה באוגוסט בכ-0.6% לעומת יולי.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מתוך כלל המועסקים, עמד באוגוסט על כ-77.4% לעומת כ-77.5% בחודש יולי.

בקרב הגברים בגילאי 15 ומעלה, אחוז המועסקים שעובדים בדרך כלל בהיקף מלא, מתוך  כלל המועסקים עלה לכ-85.9% לעומת כ-85.8% ביולי 2023.

בקרב הנשים מעל גיל 15, ירד אחוז המועסקות שעובדות בדרך כלל בהיקף מלא (מתוך כלל המועסקים) לכ-68.3, לעומת כ-68.7% ביולי.

מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם (במהלך כל השבוע) ירד לעומת יולי. ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק הגיע באוגוסט לכ-35.6 שעות שבועיות – ללא שינוי לעומת יולי.

The post באוגוסט היה שיעור התעסוקה כ-79.4%; כ-4.358 מיליון איש היו מועסקים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בחודש יולי 2023 עמד אחוז המועסקים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה על כ-63.9% – ירידה של כ-0.3 אחוזים לכ-63.6% בחודש יוני השנה, כך עולה מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי שיעור התעסוקה, כלומר, אחוז המועסקים בקרב בני 15 ומעלה מתוך כלל האוכלוסייה ירד ביולי ועמד על כ-61.5%לעומת כ-61.6% בחודש שקדם לו.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני ה-15 ומעלה עמד ביולי על כ-3.4%, ירידה של כ-0.2 אחוזים לכ-3.6% לעומת אותו נתון ביוני.

אחוז בני ה-64-25 בכוח העבודה עמד ביולי על כ-81.7% – ללא שינוי לעומת החודש הקודם. שיעור התעסוקה בקרב בני ה-64-25 עמד ביולי על כ-79%, לעומת כ-79.3% בחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני ה-64-25 עמד ביולי על כשלושה אחוזים, כ-3.3 אחוזים בחודש יוני.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים עמד ביולי על כ-77.1%, לעומת כ-77.5% בחודש הקודם.

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע ביולי 2023 לכ-4.493 מיליון איש. מהם כ-4.34 מיליון מועסקים וכ-152 אלף בלתי מועסקים.

בקרב המועסקים, כ-2.229 מיליון היו גברים לעומת כ-2.239 מיליון גברים מועסקים בחודש יוני.

כ-2.112 מיליון מהמועסקים היו נשים, לעומת כ-2.099 מיליון נשים שהיו מועסקות ביוני.

מבין המועסקים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עמד אחוז הגברים המועסקים ביולי על כ-66.9% – ירידה לעומת כ-67.2 אחוזים ביוני.

בקרב הנשים ירד אחוז המועסקות בכוח העבודה גילאי 15 ומעלה לכ-60.5% לעומת כ-60.7% בחודש שקדם לו.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש יולי ירד לכ-3.4% לעומת כ-3.6% בחודש שקדם לו.

מהתפלגות הבלתי מועסקים בין גברים ונשים עולה, כי אחוז הגברים הבלתי מועסקים ירד ביולי לכ-3.4% לעומת כ-3.8% בחודש הקודם.

מנגד, אחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ביולי לכ-3.4 אחוזים לעומת כ-3.3 אחוזים בחודש יוני 2023.

כאמור, שיעור התעסוקה, המחושב כאחוז המועסקים מתוך כלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה ירד לכ-61.5% ביולי 2023, לעומת כ-61.6% ביוני.

מהתפלגות שיעור התעסוקה בין גברים לנשים עולה, כי שיעור התעסוקה בקרב הגברים ירד לכ-64.7% לעומת כ-64.6% בחודש יוני 2023. במקביל, שיעור התעסוקה בקרב הנשים ירד לכ-58.7% לעומת כ-58.5% בחודש הקודם.

מהתפלגות המועסקים על פי היקף משרה עולה, כי בחודש יולי 2023 נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף משרה מלאה (35 שעות בשבוע או יותר, בשבוע הקובע).

במקביל, נרשמה ירידה גם במספר המועסקים שעבדו בהיקף משרה חלקית (פחות מ-35 שעות בשבוע), לעומת החודש הקודם.

מספרם של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם (כל השבוע) עלה בהשוואה לחודש הקודם.

ממוצע שעות עבודה למועסק, בשבוע, ירד ל-35.5 שעות בחודש יולי 2023, לעומת 36 שעות עבודה בחודש הקודם.

ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר ירד מ-36.1 שעות עבודה בשבוע ביוני, ל-35.6 שעות בשבוע ביולי.

מספר המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות או יותר בשבוע) בדרך כלל עלה בכחצי אחוז לעומת החודש הקודם. מספר המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות עבודה בשבוע), ירד ב-1.5% לעומת החודש הקודם.

אחוז המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף מלא, מתוך כלל המועסקים, עלה לכ-77.5% לעומת כ-77.1% בחודש

הקודם.

מההתפלגות לפי גברים ונשים עולה, כי אחוז המועסקים שבדרך כלל עובדים בהיקף מלא – מתוך כלל המועסקים –  בקרב הגברים עלה לכ-85.8%, לעומת כ-85.4% בחודש יוני. בקרב הנשים, עלה אחוז המועסקות שבדרך כלל עובדות בהיקף מלא מכ-68.4% ביוני, לכ-68.7% ביולי 2023.

The post ירידה קלה בשיעור התעסוקה בחודש יולי לעומת החודש הקודם first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מדובר בירידה של כ-717 אלף מועסקים, כך עולה מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אפריל 2020.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי מספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי של פחות מ-35 שעות בשבוע, עלה בכ-3.3% לעומת החודש הקודם – מדובר בתוספת של כ-31 אלף מועסקים במשרות חלקיות. (כל הנתונים מתייחסים למדידה בשבוע הקובע).

מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע עלה בכ-71.3% לעומת החודש שקדם לו. מדובר בתוספת של כ-637 אלף מועסקים.

מספר העובדים שנעדרו מהעבודה בשל צמצום בהיקף העבודה או הפסקה זמנית של העבודה, הנובעים ממשבר הקורונה עמד על כ-1.276 מיליון מועסקים – מדובר בכ-83.4% מכלל הנעדרים זמנית מהעבודה במשך כל השבוע.

זאת, לעומת כ-81.4% מהמועסקים שנעדרו בחודש מרץ מהעבודה בשל צמצום בהיקף העבודה או הפסקה זמנית של העבודה – מדובר בכ-727 אלף מועסקים.

בחודש אפריל 2020 האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה מתוך כלל המועסקים התפלג כך:

1 מקרב עובדים בני 65 ומעלה שיעור ההיעדרות עמד על כ-74.7%, כאשר כ-53.2% מהם נעדרו בגלל סיבות הקשורות לקורונה.

2 מקרב עובדים בני 60-64 עמד שיעור ההיעדרות על כ-73.1%, כאשר כ-42.5% מהם נעדרו בגלל סיבות הקשורות לקורונה.

3 בקרב עובדים בני 45-54 עמד שיעור ההיעדרות על כ-69%, כאשר כ-40.5% מהם נעדרו בגלל סיבות הקשורות לקורונה.

4 מקרב עובדים בני 55-59 עמד שיעור ההיעדרות על כ-66.2% כאשר כ-39.3% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

התפלגות ההיעדרות מהעבודה לפי גברים ונשים:

1 בקרב הגברים, האחוז הגבוה ביותר של הנעדרים מהעבודה כל השבוע או חלק מהשבוע היה בקרב בני 65 ומעלה כאשר שיעור הנעדרים עמד על כ-75.1% ומתוכם כ-50.2% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

בקרב הנשים בנות 65 ומעלה האחוז הגבוה ביותר של הנעדרות מהעבודה כל השבוע או בחלק מהשבוע עמד על כ-74%, ומתוכן כ-58% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

2 בקרב גברים בני 60-64 עמד שיעור ההיעדרות באפריל על כ-71.7% ומתוכם כ-38.4% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

בקרב נשים בנות 60-64 עמד שיעור ההיעדרות באפריל כ-74.7% וכ-47.1% מהן בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

בקרב נשים בנות 55-59 עמד שיעור ההיעדרות באפריל על כ-72.6% ומהן כ-47.5% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

3 בקרב גברים בני 45-54 עמד שיעור ההיעדרות באפריל על כ-65.7% ומתוכם כ-36.9% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

בקרב נשים בגילאי 45-54 עמד שיעור ההיעדרות באפריל על כ-72.4% ומהן כ-44.2% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

4 בקרב גברים בני 30-34 עמד שיעור ההיעדרות באפריל 2020 על כ- 65.4% ומתוכם כ-33.6% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

ובקרב נשים בגילאי 35-44 עמד שיעור ההיעדרות באפריל 2020 על כ-71.3%, כאשר מהן, כ-43.7% בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

The post כ-717 אלף בעלי משרות מלאות נפלטו ממקומות העבודה באפריל   first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) במהלך תקופת ההתמודדות עם מחלת הקורונה מהווה סוגייה בעלת השלכות לא מעטות על נושא דיני עבודה.

ראשית, כפי שהסברנו כאן, העובדים צריכים חתום על הסכם בו הם מצהירים כי הם מסכימים לצאת לחופשה ללא תשלום.  

ועם זאת, לגבי עובדים מוגנים, ובראשם עובדות בהיריון ועובדים הנמצאות במהלך התקופה המוגנת, כלומר 60 ימים לאחר חזרה מחופשת לידה וטיפולי פוריות ובמקרים של אימוץ ילד, אין די בחתימה על הסכמה.

כדי להוציא עובדים אלה לחופשה ללא תשלום על הארגון לקבל את הסכמת הממונה על עבודת נשים. כאמור, גם אם העובדים הרלוונטיים נתנו את הסכמתם.

במקביל, על הארגונים לקבוע בהסכם בדבר החופשה ללא תשלום, שנחתם עם העובדים המוגנים הרלוונטיים, כי הימים שבין היציאה לחופשה ועד לקבלת אישור הממונה על עבודת נשים, ינוכו ממיכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

מה לגבי עובדים שיסרבו לצאת לחופשה ללא תשלום? במקרים כאלה יש למעסיק עילה מוצדקת לפיטורים, בכפוף לשימוע כדין.

הסיבה במקרה זה היא הצורך בחיסכון בעלויות, התייתרות מישרה וכו'. ועם זאת, גם בהקשר של חל"ת בתקופת הקורונה, על הארגון מוטל לקבל החלטות ענייניות.

בתוך כך חשוב ביותר לתת את המשקל הנדרש לנסיבות ייחודיות בהן גיל העובד או עובדים בעלי מוגבלויות.

נושא אחר שטורד את מנהלי משאבי האנוש בימים אלה הוא כל מה שקשור לצמצום בהיקף משרות או הורדת שכר.

כאן חשוב להדגיש, כי צמצום בהיקף המשרה כמו גם הורדת גובה השכר, מהווים הרעה בתנאי העסקה.

לכן, צעדים אלה יש לבצע רק בהסכמת העובד, תוך שהוא מודע לכך (כלומר, לאחר שהסברתם לו) כי אם לא יסכים להרעה זו בתנאים זכותו להתפטר בדין מפוטר, כלומר לקבל את פיצויי הפיטורים.

בשורה התחתונה, אין לבצע צמצום היקף משרה או הפחתה בשכר ללא הסכמה. וכאמור, להחתים את העובדים על הסכמה לשינוי בתנאי העסקתם.

הסוגייה השלישית היא חופשה כפויה בתשלום. על פי החוק יש אפשרות לכפות על עובדים לצאת לחופשה בתשלום, תוך שימוש במכסת ימי החופשה השנתית הצבורה שלהם.

כפי שכבר כתבנו כאן, אם מדובר בחופשה של עד שבעה ימים, החוק מאפשר להוציא את העובדים לחופשה זו  בלי לתת להם ודעה מוקדמת.

אלא שאם הכוונה היא להוציא את העובדים לחופשה כפויה בתשלום של יותר משבעה ימים, במקרה כזה המעסיק חייב לתת התראה של 14 ימים מראש. בשלב זה לא ברור האם המעסיקים קיבלו הקלות בעניין זה.

בכל מקרה, אם כתוצאה מהחופשה הכפויה בתשלום יעברו העובדים את מספר ימי החופשה השנתית שלהם וקצבת ימי החופשה שלהם תהיה ביתרה שלילית, הרי שבמקרים כאלה יש לקבל את אישור העובד לכך.

סוגייה מסוג אחר היא נושא הפיטורים בעקבות משבר הקורונה. גם בימים אלה חובה על כל מעסיק לקיים את הליך סיום ההעסקה על פי כל כללי החוק, לרבות ביצוע שימוע כדין על פי כל הכללים.

מדובר בהודעה לעובד מספיק זמן לפני קיום השימוע עצמו, הענקת אפשרות לעובד להתיעץ עם עורך דין ואף להיות מוצג על ידו.

יש לתת לעובד זימון מפורט לשימוע שבו יהיו כתובים כל הנימוקים האמיתיים לשימוע וכד'..

אמנם בימים אלה אסור להתקהל אבל ניתן לקיים את השימוע בכתב או באמצעות שיחת ועידה. אין חובה לקיים את שיחת השימוע תוך נוכחות פיזית פנים אל פנים.

חשוב לדעת שגם בימי המגיפה אסור לקיים שימוע למספר עובדים בבת אחת, וזאת, גם במקרה בו נסגרת כל הפעילות העסקית של החברה.

בעקרון, אם חוזה ההעסקה לא קובע אחרת, ניתן להמיר את תקופת ההודעה המוקדמת בסיום מיידי של יחסי העבודה ולשלם לעובד שפוטר את תשלומי חלף ההודעה המוקדמת.

צעד כזה יכול לחסוך לארגון את הצורך לבצע הפרשות סוציאליות והמשך צבירה של זכויות הקשורות בוותק, לרבות ימי חופשה.

The post מה מותר ומה אסור: פיטורים, שכר, חופשות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהמחקר שכתשעה עד 17 אחוזים מהעובדים בארה"ב חוששים מפני חמישה תרחישים של הרעה נוספת במקום העבודה.

החוקרים מדווחים כי סוגי הדאגות משתנים על פי קבוצות דמוגרפיות, כאשר גובה ההכנסה הוא המפתח.

עם זאת עולה מהמחקר, כי העובדים האמריקאים אינם מודאגים משישה סוגים פוטנציאלים של הרעה בתנאי העבודה, משום ששיעור האבטלה במדינה ממשיך להיות נמוך, כלומר המשק ממשיך להיות בתעסוקה כמעט מלאה.

פחות מ-25% מהעובדים המבוגרים בארה"ב, המועסקים במשרה מלאה או חלקית מודאגים מהדברים הבאים:

1 פיטורים אפשריים.

2 התקדמות הטכנולוגית תגרום להחלפתם בעבודה על ידי רובוטים.

3 מעסיקיהם יעבירו את העבודה לחו"ל.

4 קיצוצים בהטבות, בשכר ובמספר שעות העבודה שלהם.

מידת הדאגה של העובדים מסיכונים אלו נמצאים במגמת ירידה משנת 2014, לאחר שהאבטלה האמריקאית רשמה שיא של 10%.

למעשה, שיעור של 23% מהעובדים המודאגים מכך שיחול קיצוץ בהטבות שלהם בעבודה הוא השיעור הנמוך ביותר שהיה עד כה.

באופן דומה, גם החששות של העובדים האמריקאים מפני אותן ארבע האפשרויות האחרות שנמנו למעלה, נמצאים כיום ברמה הנמוכה ביותר (מבחינת שיעור העובדים המודאגים).

בעקרון, מהמחקר עולה, כי עובדים אמריקאים לא מודאגים כיום מאבדן משרות או מפני היעדר היכולת למצוא עבודה.

הנתונים שעולים ממחקר שנערך על ידי גאלופ לפני כשלושה חודשים מראים, כי אחרי הדאגה לגבי קיצוץ בהטבות, ניתן למצוא את החששות הבאים:

1 החשש כי הטכנולוגיה תבטל את מקום העבודה – כ-17% מהעובדים חוששים מכך.

2 החשש כי גובה השכר יופחת – כ-16% מהעובדים חוששים מכך.

3 החשש להיות מפוטרים ולאבד את מקום העבודה – כ-15% מהעובדים חוששים מכך.

4 החשש מפני ירידת היקף המשרה (ירידה במספר שעות העבודה) – כ-15% מהעובדים חוששים מכך.

5 החשש כי התפקיד או המשרה יעבור לחו"ל (מחוץ לארה"ב) – כתשעה אחוזים מהעובדים מודאגים מכך.

המחקרים של גאלופ עוקבים כבר משנת 2017 אחר הדאגות והחששות של העובדים מפני הטכנולוגיה שהופכת משרות ותפקידים של עובדים אנושיים למיותרות משום שהן עוברות לידי הרובוטים.

במחקרים אלה נמצא, כי יותר מארבעה מכל חמישה עובדים אמרו בעקביות כי הם אינם מודאגים מכך.

5 סוגי הדאגות נבדקים על ידי גאלופ מדי שנה משנת 2003.

כ-9 מתוך כל 10 עובדים (כ-90%) לא הביעו דאגה מנושא של קביעות או יציבות בעבודה שלהם.

אבל הדאגה מפני ארבעה המכשולים הפוטנציאליים האחרים הינה תנודתית. בראש סולם הדאגות מצא המחקר של גאלופ, כי נמצאים החששות מפני פיטורים, הפחתת שכר, פגיעה בהטבות ובפגיעה במספר השעות (היקף המשרה).

אלו הם בדיוק סוגי הדאגות שנלווים למצבים של מיתון צפוי גדול ומפני תוצאותיו.

The post בארה"ב: כ-23% חוששים מפני קיצוץ חד בהטבות ובשכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

האפשרות לעבוד בכמה חברות בעת ובעונה אחת מספקת בטחון כלכלי ארוך טווח לעובדים, שכן במקרה של פיטורים הם לא נותרים בלי מקור הכנסה.

פרט לעובדים שבוחרים לעבוד במשרה חלקית, יש גם את אלה שנאלצים מחוסר ברירה לעבוד במשרה חלקית, בארגונים שאינם יכולים לעמוד בתקציב של משרה מלאה לכל אחד מהתפקידים.

מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בחודש אוגוסט הסתכם מספר המועסקים במשק בכ-3.957 מיליון איש. זוהי עלייה של כ-0.2% לעומת חודש יולי.

מספר המועסקים שעובדים בהיקף מלא של 35 שעות ויותר בשבוע, ירד בכ-1.1% לעומת יולי. מדובר בירידה של כ-34 אלף מועסקים.

מנגד, מספר המועסקים שעובדים בהיקף חלקי של פחות מ-35 שעות בשבוע,  עלה בכ-2.9% לעומת החודש שקדם לו. מדובר בתוספת של כ-25 אלף מועסקים.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא מתוך כלל המועסקים ירד מכ-78.3% ביולי לכ-77.6% באוגוסט.

מההתפלגות לנשים וגברים עולה, כי בקרב הגברים אחוז זה הגיע לכ-86.6% ולמעשה נותר ללא שינוי לעומת החודש הקודם, בעוד שבקרב הנשים אחוז זה ירד לכ-67.7% לעומת כ-69% בחודש שקדם לו.

מספר המועסקים שעבדו באוגוסט בהיקף מלא של 35 שעות ויותר (בשבוע הקובע) עלה בכ-1.3% ביחס למספרם ביולי. מדובר בתוספת של כ-34 אלף מועסקים.

מנגד, מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף חלקי של פחות מ-35 שעות (בשבוע הקובע) ירד בכ-3.4% לעומת החודש שקדם לו. מדובר בירידה של כ-35 אלף מועסקים).

בעוד שבעבר, המשרות החלקיות היו נחלתן הכמעט בלעדית של אימהות עובדות, הרי שבשנים האחרונות ניתן לראות גם לא מעט אבות שמעדיפים לעבוד במשרה חלקית.

כך או כך, אם בארגון שלכם יש עובדים שעובדים במשרה חלקית ובמקביל עובדים גם בארגונים אחרים במשרה חלקית, יש הכרח לבצע עבורם תיאום מסים.

בכל הנוגע לתיאום מס, ארגונים כבר מתורגלים בכך ומבצעים זאת כעניין שבשגרה. אלא שבנוסף לתיאום מס מול מס הכנסה, יש הכרח לבצע תיאום דמי הביטוח הלאומי, עבור עובד שכיר שעובד בכמה מקומות במקביל.

המטרה של תיאום דמי הביטוח הלאומי היא שהעובדים שלכם לא ישלמו דמי ביטוח לאומי בכל מקום עבודה בנפרד. מדוע?

משום שתשלום נפרד כזה, ללא תיאום, עלול לגרום לכך שעובדים אלה ישלמו דמי ביטוח לאומי בסכומים שהם גבוהים הרבה יותר מהסכום שהם נדרשים לשלם בפועל.

זאת ועוד, גם אדם שמקבל פנסיה מוקדמת וממשיך לעבו כשכיר במקום עבודה אחד או יותר, יש לבצע עבורו תיאום דמי הביטוח הלאומי.

יצויין כאן, כי כי בכל הקשור לניכוי דמי ביטוח לאומי, המעסיק נחשב כמעסיק עיקרי ומשלם הפנסיה כמעסיק משני. אם כן, עבור מי יש לבצע תיאום של דמי ביטוח לאומי.

יש שני סוגי אוכלוסיות שלגביהן רלוונטי לעשות תיאום ביטוח לאומי:

1 יש לבצע תיאום דמי ביטוח לאומי עבור עובד שהכנסתו החודשית מהמעסיק העיקרי נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע. גובהו של השכר הממוצע החל מה-1.1.19 מסתכם ב-6,164 שקלים.

אם אתם המעסיק העיקרי של העובד, הרי שאתם הארגון שאמור לבצע את התיאום מול ביטוח לאומי. או לכל הפחות ליידע את העובד שעליו לבצע תיאום מול הביטוח הלאומי.

2 יש לבצע תיאום דמי ביטוח לאומי עבור עובד שהכנסתו החודשית מכל המעסיקים יחד, ומכל משלמי הפנסיה המוקדמת (במקרים שמדובר בעובד שממשיך לעבוד ובמקביל מקבל פנסיה מוקדמת מיותר מגורם אחד) הינה גבוהה ממקסימום ההכנסה, כלומר גבוהה מההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי.

ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי עומדת, החל מה-1.1.19 על 43,890 שקלים.

The post תיאום דמי ביטוח לאומי: עבור אילו עובדים ולמה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים במחירים שוטפים עמד בחודש אפריל 2019 על 10,779 שקלים – עלייה של כ-3.7% לעומת אפריל אשתקד.

בענף שירותי אירוח ואוכל נצפתה העלייה הגדולה ביותר של שכר ממוצע, מדובר בעלייה של כ-9.4%. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים הסתכם ב-10,156 שקלים – עלייה של כ-2.4% לעומת אפריל 2018.

מהשוואה בין החודשים פברואר, מארס ואפריל, של שכר משרת שכיר במחירים שוטפים, של כל העובדים (ישראלים ועובדים מחו"ל) עולה, כי בחודש פברואר עמד השכר הממוצע למשרת שכיר על כ-10,362 שקלים, במארס היה השכר הממוצע למשרת שכיר 10,819 שקלים ובאפריל עמד השכר הממוצע למשרת שכיר (של כל העובדים) על 10,362.

מהשוואה בין פברואר, מארס ואפריל, לגבי שכר ממוצע של משרת שכיר במחירים שוטפים לעובדים ישראלים עולה, כי בפברואר עמד שכר זה על 10,670 שקלים, במארס הוא עמד על 11,144 שקלים ובאפריל, כאמור, עמד השכר הממוצע במחירים שוטפים של עובדים ישראלים על 10,779.

באפריל 2019 היו כ-33.8% מכלל משרות השכיר במשק (כ-1.254 מיליון משרות), בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק (כלומר גבוה מ-10,779 שקלים).

כ-66.2% מכלל משרות השכיר במשק (כ-2.453 מיליון משרות) היו באפריל בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק.

מספר משרות השכירים בענף שירותי אירוח מהווה כ-17.1% בלבד מכלל מספר המשרות בענף שירותי האירוח

והאוכל, בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר בענף שירותי האירוח עמד על 8,204 שקלים והיה גבוה בכ-54.2% מהשכר הממוצע של כלל ענף שירותי אירוח והאוכל, שעמד על 5,319 שקלים.

משרות השכיר בענף שירותים פיננסיים מהוות כ-46.1% מכלל משרות השכיר בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה עומד על 28,911 שקלים – גבוה בכ-35% מהשכר הממוצע של כלל הענף, שעומד על 21,420 שקלים.

בענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים, עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים בכששה אחוזים (בחישוב שנתי) בחודשים פברואר, מארס אפריל. זאת, בהמשך לעלייה של כ-5.9% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2018, דצמבר 2018 וינואר 2019.

בענף פעילויות בנדל"ן ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים בכ-3.1% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. זאת, בהמשך לירידה של כ-2.4% (בחישוב שנתי) בחודשים נובמבר 2018-ינואר 2019.

The post באפריל: עלייה של כ-4% בשכר הממוצע של שכירים ישראלים לעומת אשתקד first appeared on HRUS משאבי אנוש.