The post האם המעסיקים יצטרכו להעביר השנה דמי הבראה של יום אחד לאוצר במקום לעובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>אלא שהסכמת ההסתדרות אינה מספיקה לכך. כדי ליישם את ההחלטה יש צורך ששר העבודה יואב בן צור יחתום על צו הרחבה.
בנוסף, יש צורך להעביר חוק בנושא. לעת עתה לא הודיע השר בן צור איך יפעל לגבי סוגייה זו.
אם החוק אכן יעבור, המשמעות היא שכל עובד המגזר הפרטי יוותר על 471.4 שקלים וכל עובד במגזר הציבורי יוותר על 418 שקלים.
אבל למעסיק העלות תשאר באותו סכום משום שיהיה עליו להעביר את הסכום הזה לאוצר. בשלב זה לא ידוע מה יהיה המנגנון שבאמצעותו יעבירו המעסיקים את כספי דמי ההבראה לאוצר.
נזכיר, כי כל עובד שהשלים שנת עבודה אחת לפחות, במקום עבודתו זכאי לדמי הבראה בהתאם לוותק שצבר באותו מקום עבודה. חוק זה חל גם על עובדים שתיים ויומיים.
לאחר שהעובד השלים שנת עבודה (12 חודשים) אצל המעסיק, הוא זכאי לתשלום דמי הבראה רטרואקטיבית, החל מיום עבודתו הראשון.
דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם לתקופת העסקתו באותה שנה. סכום דמי הבראה ליום במגזר הפרטי מתעדכן בדרך כלל ביולי, בהתאם לעליית המדד.
כאמור, ב-2023 היה סכום דמי ההבראה 471.4 שקלים במגזר הפרטי ו-418 שקלים במגזר הציבורי.
בשנה הראשונה לעבודתם זכאים העובדים לחמישה ימי הבראה, בשנה השנייה ובשנה השלישית הם זכאים לששה ימי הבראה, בשנים הרביעית עד העשירית העובדים זכאים לשבעה ימי הבראה, מהשנה ה-11 עד ה-15 הם זכאים לשמונה ימי הבראה, בשנים ה-16 עד ה-19 העובדים זכאים לתשעה ימי הבראה בשנה והחל מהשנה העשרים במקום העבודה ואילך, העובדים זכאים ל-10 ימי הבראה.
אשר לעובדים במשרה חלקית, מספר הימים שזכאים לו עובדים במשרה חלקית מחושב באופן יחסי לפי חלקיות המשרה ובאופן יחסי לתקופת העסקה חלקית במהלך השנה.
מתי משלם המעסיק לעובדים את דמי ההבראה: ברוב מקומות העבודה נהוג לבצע את תשלום דמי ההבראה בתשלום אחד פעם בשנה, כתוספת לאחת המשכורות.
בדרך כלל נהוג לשלם את דמי ההבראה כתוספת לאחת המשכורות של החודשים יוני, יולי אוגוסט או ספטמבר.
אבל אפשר להוסיף את דמי ההבראה למשכורת של חודש אחר במהלך השנה, בהתאם לנוהג במקום העבודה הספציפי.
גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית, מקבלים את דמי ההבראה יחד עם קצבת הפנסיה של חודש יוני.
עובד שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה הבא בשנה העוקבת. בדמי ההבראה שיקבל תחושב גם השנה הקודמת.
The post האם המעסיקים יצטרכו להעביר השנה דמי הבראה של יום אחד לאוצר במקום לעובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post כללי העבודה מהבית מתחילים לקרום עור וגידים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בינתיים, פרסם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מסמך בנושא הסדרים לעבודה מרחוק ממנו עולה כי המשרד מגדיר עבודה מרחוק כעבודה שאינה דורשת הימצאות במקום מסוים והעובד יכול לבצע אותה ממקומות שונים.
המסמך מדגיש, כי העובדה שהעובד אינו נדרש להמצא במקום מסוים במהלך עבודתו, אינה מפחיה את אחריות העובד או המעסיק זה לזה והיא אינה מפחיתה את חובתם של שני הצדדים לעמוה בדרישות החוק.
בנוסף מתייחס המסמך גם להשלכות המשפטיות של סירוב של עובד לבצע את עבודתו מרחוק, וכן לשינוי כלשהו של המעסיק בתנאי העבודה.
בשלב זה לא ברור מה קורה במצב בו לא ניתן לבצע את ההסכם. במקרים מסויימים יתכן שניתן יהיה לראות את חוזה העבודה כמסוכל או כמבוטל (מסתיים) על ידי הצד שסירב לבצע את חלקו (אם לא ניתן לבצע את ההסכם).
המסמך גם ממליץ למעסיקים להגדיר את היקפי העבודה מרחוק, ואת זמינות העובד, הדיווח והפיקוח על שעות העבודה ועוד.
המסמך מציין, כי במקומות רבים בעולם, עבודה מרחוק מוסדרת בחקיקה. בצרפת אף מוגדר כי במקרה של נסיבות חריגות לרבות איום, מגיפה, או כוח עליון, ניתן לראות בעבודה מרחוק, התאמה של תנאי העבודה שמיועדת לאפשר רציפות והמשכיות של פעילות הארגון ולהבטיח הגנה על העובדים.
כותבי המסמך ממליצים להתייחס בעת הזו באופן דומה לנושא העבודה מהבית, בכל מקום שבו היא מתאפשרת.
זאת, כדי לשמר פעילות עסקית ומשקית תחת המגבלות. בנוסף, ברוח ההמלצות המתאימות לתקופה זו, ממליצים כותבי המסמך לאפשר לעובדים לעבוד מביתם.
הם מציינים כי רצוי שמעסיק שמסרב לאפשר לעובדיו לבצע את עבודתם מרחוק, ינמק את החלטתו לעובדים בכתב.
מומלץ שהמעסיק יבהיר לעובדים מהם המקומות האפשריים לביצוע העבודה, או לחילופין, באילו מקומות או תנאים אין לבצע עבודה מרחוק.
כמו כן על המעסיק מוטל לוודא לרשות העובד עומדים התשתית, הכלים והציוד, הנדרשים לו לצורך ביצוע העבודה המוטלת עליו מביתו או ממקום מרוחק אחר.
בנוסף, רצוי שהמעסיק יגדיר את היקפי העבודה המבוצעת מרחוק, לרבות לוחות זמנים, שעות עבודה, זמינות וכד.
לוחות הזמנים הללו לא יעלו על מסגרת שעות העבודה המותרות במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה. דבר נוסף שמוטל על המעסיק הוא לוודא שקיים דיווח ופיקוח של שעות העבודה.
מומלץ להגדיר מראש את הדרכים והשיטות בהן תתקיים תקשורת בין העובד למקום העבודה או למנהלים ולשאר חברי הצוות, את אופן הזמינות של העובד ואת דרכי הדיווח על שעות עבודתו, בין אם באופן שוטף ובין אם בתום תקופה.
לגבי מעסיקים שמעוניינים להשתמש בכלים לפיקוח על שעות העבודה, המסמך מורה כי אמצעים אלו יהיו מידתיים והמעסיק יקפיד על כללי הגנת הפרטיות. ובכל מקרה על המעסיק ליידע את העובד לגבי שימוש בכלים אלו, ולקבל הסכמתו לכך.
The post כללי העבודה מהבית מתחילים לקרום עור וגידים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post דו"ח ל-2018: כ-80% מהישראלים בגילאי 25-46 הינם מועסקים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>עוד עולה מהדו"ח, כי שיעור האבטלה בישראל עומד על כארבעה אחוזים וכי זהו שיעור נמוך מאוד המבטא היקף אבטלה, שהיא בעיקר אבטלה 'בריאה', ואשר מקורה הוא באנשים שמחליפים מקומות עבודה.
בנוגע לאוכלוסיות ספציפיות מציין הדו"ח, כי במגזר החרדי, רק כ-50% מהגברים הינם מועסקים, ובמגזר הערבי רק כ-38% מהנשים מועסקות.
יתרה מכך, העובדים ממגזרים אלה משתכרים פחות מהממוצע בהיקפים משמעותיים.
זאת ועוד, מהדו"ח עולה, כי במגזר החרדי, נשים חרדיות משתכרות יותר מגברים חרדים, כאשר בוחנים שכר עבודה לשעה.
עוד עולה, כי פערי השכר בין נשים לגברים בקרב יהודים חילונים ובקרב דתיים-לאומיים הינם גבוהים מאשר בחברות החרדית והערבית.
שיעור המועסקים בקרב הישראלים יוצאי אתיופיה הינו דומה לשיעור המועסקים באוכלוסייה הכללית, כאשר כ-78% מהישראלים יוצאי אתיופיה הינם מועסקים.
עם זאת, רק כ-73% מהנשים הישראליות יוצאות אתיופיה הינן מועסקות. עם זאת, השכר החודשי הממוצע של הישראלים יוצאי אתיופיה הינו נמוך יחסית ומסתכם בכמחצית מהשכר החודשי של יהודים שאינם חרדים.
מהדו"ח של משרד העבודה והרווחה עולה, כי הרוב המוחלט של הישראלים אמנם עובדים, אבל יעילותם בעבודה הינה מוגבלת.
מממצאי הדו"ח עולה, כי אשתקד (ב-2018) הסתכם התוצר לשעת עבודה בישראל בכ-35.7 דולר לשעה. מדובר בכ-74% בלבד מהממוצע במדינות ה-OECD. הדו"ח מצביע על כך שפער זה נותר יציב ב־17 השנים האחרונות, ולא חל בו כל שיפור.
מחברי הדו"ח טוענים, כי החלק המדאיג ביותר בו נוגע למידת המיומנות הנמוכה של הישראלים בתחומי המתמטיקה, הקריאה והפתרונות בסביבה ממוחשבת.
אפילו בקבוצת האוכלוסייה שנחשבת חזקה ביותר בשוק העבודה, קרי, יהודים שאינם חרדים, רמת במיומנות במתמטיקה הינה נמוכה מזו של הממוצע במדינות ה-OECD. בתחום זה, האוכלוסייה של ערביי ישראל נמצאת בתחתית הרשימה.
בהתפלגות לפי ענפים ניתן לראות כי במקצועות בתחום התוכנה, במקצועות ההנדסה ובמקצועות השיווק, ניכרת צמיחה של עשרות אחוזים בשיעורי המועסקים, בחמש השנים האחרונות.
מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי פקידות, קלדנות ומתדלקים, ירדו ביותר מ-10%.
בעוד שבתחום הבינוי, כמחצית העובדים הם ערבים, הרי שבענף מידע ותקשורת, המכיל חלק נכבד מתעשיית ההייטק הישראלית, כ-92% מהמועסקים הם יהודים שאינם חרדים, והשכר בענף ההייטק כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק.
מנתונים שנמדדו ב-2016 עולה, כי ההוצאה הציבורית בישראל, על מדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הכשרות תעסוקה והענקת תמריצים, עומדת על כ-0.16% מהתוצר.
מדובר במקום השלישי והלפני אחרון בקרב מדינות ה-OECD. לשם השוואה, הממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-0.54%. בראש הרשימה ניצבת דנמרק עם הוצאה בשיעור של כשני אחוזים מהתוצר, המושקעים במדיניות פעילה בשוק העבודה.
הדו"ח מציין, כי בשנים האחרונות השתתפו בישראל יותר מ-120 אלף איש בתוכניות התעסוקה שמפעיל משרד העבודה והרווחה. יעודן של תוכניות אלה הוא לספק כלים לשילוב ולקידום בשוק העבודה.
The post דו"ח ל-2018: כ-80% מהישראלים בגילאי 25-46 הינם מועסקים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post אוכפים בטיחות: 3 אתרי תמ"א 38 נסגרו בגלל ליקויי בטיחות מסכני חיים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בעקבות ביקורי הפתע סגרו מפקחי משרד העבודה והרווחה שלושה אתרי בנייה שלא עמדו בנהלי הבטיחות בעבודה הקבועים בחוק. מבצע אכיפת נוהלי הבטיחות באתרי הבנייה באשדוד מצטרף למבצעים נוספים שנערכו לאחרונה בבני ברק וברחובות.
שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר, כי "נמשיך ונעצים את האכיפה עד שהקבלנים יפנימו שלא משתלם להתרשל. בחודש האחרון שלחנו למפירי תקנות הבטיחות 733 קנסות שאושרו בהיקף כספי של יותר מ-20 מיליון שקלים. כ-800 עיצומים נוספים נמצאים כעת בהליכי אישור. האחריות לחיי האדם באתרי הבנייה מוטלת על היזמים והקבלנים ואני מצפה מהם לנהוג באחריות ולהשקיע בבטיחות העובדים".
ליקויים חמורים בשלושה אתרים מתוך ארבעה
במסגרת המבצע נערכה פשיטה על ארבעה אתרי בנייה סמוכים באשדוד. בשלושה מהם נמצאו ליקויי בטיחות חמורים ברמה מסכנת חיים, המצדיקים הוצאת צווי בטיחות באופן מיידי והפסקת העבודה עד לתיקון הליקויים. ממשרד העבודה והרווחה נמסר, כי מפקחי משרד העבודה והרווחה נתקלו בעת ביקוריהם באתרים בליקויים חמורים שלא תואמים את החוק ואשר ניהולם אינו עומד בנורמות המצופות.
עוד נמסר ממשרד העבודה והרווחה, כי באתר תמ"א 38 שמבוצע על ידי י.ק הממלכה לעבודות נמצא, כי מנהל עבודה לא נכח באתר, עובדים עבדו ללא קסדות מגן, נמצאו פיגומים שאינם עומדים בדרישות תקנות הבטיחות בעבודה: ללא גידור וללא סולמות, וחוסר ברצפות בפיגומים עצמם.
פועלים ללא רתמות, כבלי חשמל מאולתרים חשופים
כמו כן לא בוצעה הדרכת בטיחות למנופאי, נמצאו שלושה אביזרי הרמה שאינם בתוקף, העובדים עבדו באתר ללא רתמות וללא חגורות בטיחות, בבדיקה נמצאו כבלי חשמל מאולתרים וכבלי חשמל חשופים. בנוסף, התגלו מחדלי העסקה חמורים של קטינים, וכן של שוהים בלתי חוקיים אשר נעצרו וטופלו על ידי משטרת ישראל. הוצא צו בטיחות מיידי לאתר, האוסר על העבודות עד לתיקון כל הליקויים.
באתר תמ"א 38 שמבוצע על ידי מורשיד גלובוס פיקוח ובנייה נמצא, כי הופרו שני צווי בטיחות. צו אחד בגין ליקויים רבים (הצו אסר את המשך העבודה עד לתיקון הליקויים, אבל העבודות נמשכו באין מפריע), וצו בגין קירבה מסוכנת של הפיגומים לקו מתח גבוה, המעמיד בסכנת חיים את הפועלים.
כמו כן, מנהל עבודה לא נכח באתר כלל ולא הגיע למקום גם לאחר שהתבקש. המשטרה עצרה שוהה בלתי חוקי ולקחה גם את מעסיקו לחקירה. מינהל הבטיחות הגיש תלונה במשטרה, כנגד הקבלן. צו בטיחות נוסף הוצא על איסור העבודות עד לתיקון כל הליקויים.
פיגומים לא תקינים
באתר השני, הכולל גני ילדים ובית כנסת, בו מבצע הבנייה הוא ראובן פלד עבודות בניין, נצפו עובדים בשטח ללא קסדות מגן וללא ציוד מגן אישי, כבלי חשמל מאולתרים וחשופים שלא חוברו והורמו לגובה, ועל כן עלולים לסכן את חיי העובדים במקום, פיגומים לא תקינים, ללא גידור מתאים וללא הדרכה בגובה לעובדים. בנוסף, מנהל עבודה נלקח לחקירה על ידי המשטרה בעקבות העסקת שוהה בלתי חוקי שנראה באתר. גם באתר הוצא מיידית צו בטיחות האוסר על קיום העבודות עד לתיקון הליקויים.
פעילות זו הינה חלק מפעילות משולבת ומאומצת של כלל גופי האכיפה למיגור תופעת ליקויי הבטיחות החמורים באתרי הבנייה. במשרד מדגישים, כי תופעת מחדלי הבטיחות באתרי הבנייה מתעצמת נוכח היעדרותם הבולטת של מנהלי העבודה. בשניים מהאתרים שנבדקו מנהלי העבודה לא נכחו בשטח בעת פעילות העובדים באתר.
ואם בכך לא די, אז באתר השלישי נוצר אילוץ לעצירת מנהל העבודה על ידי המשטרה בגלל העסקת עובד זר לא חוקי. המשרד רואה בחומרה את הסרת האחריות הבוטה של מנהלי העבודה מעצמם, שבאה לידי ביטוי בהיעדרותם מהאתרים, ואת העובדה שחלק מהאתרים ממשיכים לפעול כסדרם באין מפריע באופן לא חוקי תוך הפרת צווי בטיחות שהוצאו בגין ליקויים רבים, כולל צו האוסר על המשך עבודה עד לתיקונים.
לא העברתם הדרכה רגולטורית בנושא בטיחות בעבודה? אתם עלולים להיתבע
The post אוכפים בטיחות: 3 אתרי תמ"א 38 נסגרו בגלל ליקויי בטיחות מסכני חיים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>