The post דרושים במשאבי אנוש תנובה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>העוסקים בתחום משאבי האנוש מוזמנים להיכנס לאתר של תנובה ולמצוא משרות בתחום, המתעדכנות על פי הצורך. כיום מפורסמות שתי משרות חדשות באתר בתחום משאבי האנוש – להלן פירוט המשרות:
שימו לב – בכניסה לאתר תנובה תוכלו למצוא משרות מכל הסוגים, ניתן לסנן את משרות הדרושים לתנובה לפי תחום (לדוגמה: משאבי אנוש בתנובה) וכן לפי אזור גאוגרפי.
להלן מספר משרות לדוגמה שמפורסמות באתר הדרושים של תנובה בימים אלו בתחום משאבי האנוש, במידה והגעתם לדף זה במועד רחוק ממועד פרסומו ייתכן כי המשרות הנ"ל כבר מאוישות ואנו ממליצים לכם להיכנס לקישור מעלה ולבדוק אם נפתחו משרות חדשות בתחום.
המודעה מיועדת לנשים וגברים כאחד!
המודעה מיועדת לנשים וגברים כאחד!
לתנובה דרוש\ה אנליסט\ית HR לאגף משאבי אנוש
המודעה מיועדת לנשים וגברים כאחד!
לחברת 'מויד' מקבוצת תנובה דרוש\ה מנהל\ת משאבי אנוש
מויד הינה חברה בת של תנובה, המתמחה בתחום סדרנות מדף בחנויות הקמעונאיות. החברה מונה כמה מאות עובדים הפרוסים בכל הארץ.
מקום העבודה הוא במשרדים במרכז הלוגיסטי בקריית אריה פתח תקווה. עם זאת, התפקיד כרוך בנסיעות רבות, ועל כן יש צורך להיות פעמיים עד שלוש פעמיים בשבוע בשטח בכל הארץ.
הפנייה מיועדת לנשים ולגברים כאחד.
The post דרושים במשאבי אנוש תנובה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post דרושים במשאבי אנוש: תנובה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ראשיתה של תנובה בשנת 1926, עת החליטו המשקים החקלאיים העבריים בארץ ישראל – המושבים והקיבוצים – לרכז ולאגד את הטיפול בכל שלבי העיבוד, הייצור והשיווק של תוצרת חקלאית טרייה.
בתחילה שיווקה תנובה חלב טרי לשתייה בלבד ומאוחר יותר גם מוצרי חלב. עם התבססותה, בראשית שנות השלושים, החלה תנובה לשווק תוצרת טרייה נוספת של המשק החקלאי: ביצים, עופות, ירקות ופירות.
ההנהלה החדשה בראשותו של המנכ"ל אריק רייכמן, חוללה שורה של מהפיכות וביניהן: מהפכת השיווק והמיתוג, מהפכת האיכות והחדשנות, ומהפכת השירות לצרכנים. מערך השיווק הוצב כחוד החנית של פעילותה העסקית של תנובה, תוך שהוא מאתר, מזהה ומפתח צרכים צרכניים, ומפעיל את יחידות תנובה השונות על מנת לתת להן מענה.
המיתוג של תנובה הועמד בחזית העשייה השיווקית, עם ערכים ברורים ומבודלים, ובעל הבטחה צרכנית ברת מימוש. תנובה, על כלל חטיבותיה ובראשן תשלובת החלב, בנתה ושיכללה מערך שיווקי אינטגרטיבי הכולל זרוע צרכנית המאפשרת לה לחקור, לנתח ולהבין את הצרכן ואת השוק, וזרוע של מחקר ופיתוח שנועד לממש את החלומות.
מערך השיווק מתכנן ומעצב את אסטרטגיית המיתוג של תנובה, ובונה לו את אסטרטגיית ותוכנית השיווק, הפרסום וקידום מכירות. המערך הלוגיסטי של תנובה מאפשר נגישות יומיומית זריזה לכל אחת מאלפי נקודות המכירה הפזורות ברחבי הארץ.
גורם משאבי אנוש יחיד/ה במפעל תנובה גליל (מאמא עוף) בקרית שמונה: אחריות על כלל תהליכי מש"א ומתן שרות ומענה למנהלי ועובדי האתר בנושאי מש"א מגוונים.
אחריות לגיוס עובדים – תוך מתן שירות למנהלים המגייסים.
אחריות על תחזוקת תקן ומצבת עובדים.
טיפול בנושא יחסי עבודה בשוטף – קשר עם ועד עובדים, קליטה וסיומי העסקה, מעקב אחרי יישום חוקי עבודה.
אחריות על תחום הדרכה כולל תפעול הדרכות ומימוש תכנית הדרכה שנתית ורווחה.
אחריות על נושא רווחה כולל תפעול ומימוש תכנית הרווחה השנתית.
אחריות לנושא נוכחות עובדים, הקמת ותחזוקת תיקי עובדים במערכת ה-SAP וטיפול בקליטת עובדים וסיומי עבודה.
טיפול בפרט – הכולל גם מענה להיעדרויות ממושכות.
תמיכה ויישום תהליכים חוצים בעולמות מש"א – הערכת עובדים, מצטיינים ועוד.
תואר ראשון – חובה. עדיפות לתואר ראשון במדעי ההתנהגות/ מדעי החברה.
ניסיון מעשי של 2-3 שנים לפחות במגוון תחומי משאבי אנוש (גיוס, טיפול בפרט, הדרכה, רווחה) – חובה.
נכונות לביצוע תפקיד בעל אופי תפעולי – חובה.
ידע בדיני עבודה – יתרון.
מגורים במרחק של עד 60 ק"מ מהאתר – חובה.
תודעת שירות גבוהה.
יכולת עבודה עצמאית , אחריות ומחויבות.
יכולת עמידה בלחץ וטיפול במספר רב של משימות במקביל.
נכונות לעבודה מאומצת ובשעות נוספות.
לפרטים נוספים והגשת מועמדות ניתן לפנות לאתר תנובה.
The post דרושים במשאבי אנוש: תנובה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post דרושים למשאבי אנוש תנובה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>למרכז המכירות והשירות של תנובה באשקלון דרוש/ה רכז/ת משאבי אנוש.
תאור תפקיד רכז/ת משאבי אנוש
דרישות תפקיד רכז/ת משאבי אנוש
למטה חברת תנובה דרוש/ה רכז/ת משאבי אנוש.
תיאור תפקיד רכז/ת משאבי אנוש
אחריות על טיפול בנושאי הדרכות:
אדמיניסטרציה בתחום משאבי אנוש:
טיפול שוטף בנושאי הפרט:
רווחה ארגונית:
דרישות תפקיד רכז/ת משאבי אנוש
לחברת הבת של תנובה, פרופלוס, ספקית מוצרי מזון גולמיים למטבחים מוסדיים, אשר ממוקמת בקיבוץ עינת דרוש/ה רכז/ת משאבי אנוש.
תיאור תפקיד רכז/ת משאבי אנוש
דרישות תפקיד רכז/ת משאבי אנוש
תיאור תפקיד רכז/ת הדרכה ורווחה
דרישות תפקיד רכז/ת הדרכה ורווחה
הגשת המועדות לכל אחד מהתפקידים הנ"ל ולתפקידים נוספים במשאבי האנוש של תנובה ניתן לבצע באמצעות אתר האינטרנט של החברה – מדור קריירה.
The post דרושים למשאבי אנוש תנובה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post דרוש/ה רכז/ת משאבי אנוש למפעל תנובה גליל first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>* התפקיד מבוצע דרך חברת כוח אדם!
The post דרוש/ה רכז/ת משאבי אנוש למפעל תנובה גליל first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ידיעות אחרונות: גליה מאור מועמדת ליו"ר תנובה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>מוסף ממון של העיתון ידיעות אחרונות דיווח הבוקר (ב'), כי קרן איפקס, בעלת השליטה בתנובה, הציעה למאור את התפקיד והצדדים מצויים במגעים בינם לבין עצמם בשלב זה.
מאור עלתה לכותרות רק לפני ימים אחדים, כאשר דירקטוריון הבנק אישר לוותר לה על תקופת הצינון והמענק שניתן לה בגינו בסך כמה מיליוני שקלים. הביקורת הציבורית דחקה בה להסתפק בכמה מאות אלפי שקלים ובתקופת צינון מקוצרת בת חצי שנה, במקום שנתיים.
אשר לתנובה, מועמדותה של מאור זוכה לתמיכה גם מצד בעלי השליטה הישראלים בחברה – מבטח שמיר והקיבוצים. עוד דווח כי השבוע אמורה להתקיים פגישה בין השותפים בחברה, במהלכה אמורים להגיע לסיכומים בנושא המועמד לתפקיד היו"ר.
מאור (יח"צ)
דובר מטעמה של מאור מסר למוסף: "מאור מקבלת מאז פרישתה לא מעט פניות והצעות, וכאשר תקבל החלטה באשר לעיסוקיה העתידיים – תודיע על כך באופן מסודר".
היו"ר הקודם, שלמה רודב, פרש לפני חודשיים מאותו התפקיד בתום חצי שנה בלבד במשרתו, בעקבות חילוקי דעות עם איפקס. מינויו של רודב בא בעקבות פרישתה של זהבית כהן מתפקידה זה, בעקבות המחאה החברתית. מאז פרש, מינתה איפקס את שמואל אבן, חבר ועד ההנהלה, ליו"ר זמני.
באיפקס אומרים כי תנובה פועלת לאיתור יו"ר לחברה ואינם מתייחסים לשמות מועמדים ספציפיים על-מנת לא לפגוע בתהליך".
The post ידיעות אחרונות: גליה מאור מועמדת ליו"ר תנובה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post חלבו את ההנהלה: נחתם הסכם שכר בין הנהלת תנובה לעובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>אלא שעזיבתו של רודב דווקא סללה את פריצת הדרך בדיוני ועד העובדים מול ההנהלה, והיום אישר דירקטוריון החברה את הסכם השכר החדש עם נציגות העובדים.
ההסכם נחתם לתקופה בת שלוש שנים וחצי, ובראשיתו מתן תוספת שכר בגובה 15% לאורך כל אותה תקופה לעובדי תנועה הקבועים, כאשר מנגנון תוספת השכר יהיה דיפרנציאלי וייקבע בהתאם להישגי כל עובד.
נקודה נוספת היא מעברם של עובדי דור ב' למעמד עובדי דור א'. תקופת העבודה המקסימלית של העובדים במעמד דור ב' תוגבל לשבע שנים.
בנוסף, הוחלט כי עובד לא יוכל להיות מפוטר בשל תפקוד לקוי, אלא אם הוגשו נגדו שתי חוות דעת שליליות לכל הפחות. עוד הוסכם על מתווה לטיפול בבעיות משמעת או במקרים של עבירה פלילית מצד עובד או עובדת.
אשר לענייני הפנסיה, עם חתימת ההסכם יופרשו לקרן הפנסיה תשלומים להבטחת זכויות פנסיה בשיעור ממוצע של כ-85% מהפרמיות. כמו כן, סוכם שבנוסף להגדלת ההפרשה של מרכיב הפרמיות, תבוצענה הפרשות גם על מרכיבי שכר נוספים.
מקומו של אגף הרווחה לא נפקד אף הוא מההסכם, וההנהלה התחייבה כלפי העובדים לתוספת של פעילות רווחה אחת באופן חד פעמי, על אלו הקיימות.
על ההסכם חתמו מנכ"ל תנובה אריק שור, יו"ר ארגון העובדים אחיאב שמחי, יו"ר ההסתדרות עופר עיני, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות עו"ד אבי ניסנקורן ויו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר-דוד.
המנכ"ל, אריק שור, הביע את שביעות רצונו מן הדברים והגדיר את ההסכם "הגון והוגן לכל הצדדים". יו"ר ארגון העובדים אחיאב שמחי הוסיף: ""תנובה היא הבית שלנו. אני שמח שהצלחנו להגיע להבנות הטובות לכלל הצדדים. הטבות המאפשרות לעובדים להמשיך ולהתפרנס בכבוד ולכולנו להמשיך ולהצעיד את תנובה קדימה. אחד ההישגים החשובים בהסכם הוא ההבנה המשותפת שיש לצמצם באופן דרמטי את עובדי דור ב' ולקלוט אותם כעובדי דור א'. העובדים הצעירים של תנובה הם העתיד שלה. אני שמח שההנהלה ראתה איתנו עין בעין בנושא חשוב זה".
The post חלבו את ההנהלה: נחתם הסכם שכר בין הנהלת תנובה לעובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post הממונה על יחסי העבודה בתמ"ת בראיון ל-HRus: "עיצומים או שביתה זה לא בלאגן" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בתווך, או אם תרצו – על תקן ה"בייביסיטר" הלאומי שנדרש לאשר, לפשר וללכת על ביצים, יושב (עו"ד) שלמה יצחקי, הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת. את יצחקי, כפי שהוא מכנה את עצמו בסגנונו הא-פורמלי, לא תצליחו "לדוג" בארכיונים של סכסוכי העבודה מהשנה הנוכחית, בטח לא באינפלציית האזכורים של יו"ר ההסתדרות עופר עיני. נוח לו מאחורי הקלעים, וישחקו הוועדים לפניו.
לפני כשנתיים התראיין יצחקי, גם אז תחת אותו כובע מקצועי, לאחד העיתונים הכלכליים ואמר ששנת 2010 התאפיינה בשקט תעשייתי. אלא שזמן לא רב אחר-כך הופר השקט הזה, תחילה בטיפות של איומי השבתה אשר הפכו מהר מאוד לגשם זלעפות שקיבל רוח גבית מהאווירה הציבורית הטעונה נגד בעלי ממון, שררה וחברות קפיטליסטיות המעסיקות עובדים רבים. פתאום כל אחד יודע מה זה הסכם קיבוצי ו"שקיפות", וכבר לא כזה נורא להיות צר עין על רווחיהם של אחרים ולאחוז את המעסיק בחלציו.
אבל האם ניתן, אם בכלל, לשים את האצבע על הנקודה שבה החל אותו שקט תעשייתי להתפוגג במהלך 2011? האם המחאה החברתית של הקיץ האחרון הייתה המחולל או רק הקטליזטור לכל התהליך? יצחקי מדבר על צונאמי שמתבטא אפילו בתחרות בין ועדי העובדים עצמם ,בנוסח מי מכופף יותר את הבוס הגדול.
"אפשר לשים אצבע על נקודת המפנה", משיב יצחקי. "צריך לזכור שתמיד הייתה קיימת על המעסיק חובת ניהול משא ומתן עם ארגוני עובדים במקומות עבודה. החובה הזאת נבעה מאמנות בינלאומיות ופסיקת בתי הדין מתוקף חופש ההתאגדות. אי-אפשר לחייב מעביד להגיע להסכם, בצד זאת יש עוד כמה זכויות כמו זכות השביתה וכדומה. בדיוני השולחן העגול הייתה הסכמה לתקן את החוק לחובת ניהול מו"מ, כאשר תחול סנקציה על מעביד שלא מקיים אותה.
"לכן אנחנו רואים עכשיו התארגנויות ותחרות בין ארגוני עובדים. זה לא טוב, כי אז התחרות 'יורדת למטה'. אבל נוצרה תחרות בריאה בין ארגוני עובדים דוגמת כוח לעובדים".
התחרות שאתה מדבר עליה יכולה למוטט חברות, מצד שני. תראה את הצניחה ברווחי תנובה, שנחתכו ב-90% ב-2011 וזה עוד מבלי שהזכרתי את הבלאגן שנוצר בשל התפטרותו של רודב והמאבק הארגוני של העובדים ערב פסח האחרון. רעידת אדמה.
"בסכסוך בתנובה הייתי מעורב ברקע. כשאתה רוצה לעשות שינויים מבניים… מה זה רעידת אדמה? לתנובה יש הסכמים קיבוציים מימים עברו. יש שם ועד עובדים חזק. אני לא אוהב את המילה בלאגן. ארגון עובדים רוצה לקדם את העניינים שלו. לא הייתי קורא לשביתה או לצעדים ארגוניים 'בלאגן' כל עוד זה באופן חוקי. לעובדים יש גם כן דרישות. הכוח של העובדים הוא בהתארגנות ובמימושה".
מטבע הדברים, אחד ממוקדי ההתרחשויות הקבועים במאבקים ארגוניים הוא בית הדין לעבודה, שנדרש שוב ושוב לפסוק בעד או נגד בהתחשב בצרכי העובדים ולעיתים גם הציבור הכללי. אבל בית הדין מתאים לעובדים מאורגנים. שאלה חשובה לא פחות היא מדוע עבור העובד הפשוט, שרוצה לתבוע לבדו את המעסיק על כמה אלפי שקלים נניח, לא קיימת מעין ערכאה מזורזת ללא ייצוג עורך-דין ותשלום אגרה גבוהה.
אליבא דיצחקי, אין כאן אישיו. "יש נגישות רבה מאוד לבתי הדין לעבודה וכיום יש גם סמכויות לרשמים שם, מתדיינים בעניינים האלה ופותרים את סכסוכי היחיד הללו. גם עובד קטן מגיש את ה-3,000 שקלים שלו לתביעה, אם כי אני חייב לציין שלאחרונה התקבל החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה. עד היום הייתה אכיפה פלילית שלנו שלא התייחסה בהיבט של ההפרה עצמה. לפי החוק, שייכנס לתוקף ביוני הקרוב, יחולו עיצומים כספיים ודאגה שהעובד יקבל את מה שמגיע לו מהמעביד. החוק מטיל אחריות על מזמין שירות כמו גם על מנכ"ל תאגיד".
אבל כמו בכל מוסד ממשלתי, הביורוקרטיה תעכב או תמסמס מהלכים ויוזמות כאלו.
"אין מה לעשות", פוסק יצחקי. "במקרה הזה הביורוקרטיה תהיה מועילה".
שאלה קצת נאיבית, אבל מדוע פועל פשוט בנמל אשדוד צריך להרוויח כ-30 אלף שקלים כשעובדים בעלי משלח יד חשוב לא פחות כמו רופאים, מורים או עובדים סוציאליים צריכים לריב על 7,000 שקלים בחודש?
"יכול להיות גם חוסר איזון כזה. מי שאמון על השאלות האלה הוא הממונה על השכר באוצר", מגלגל יצחקי את האחריות לתשובה. "אני לא בקי בסכומים של מקומות העבודה האלה. אבל אם יש לך ארגון עם 1,000 עובדים וארגון עם 130 אלף עובדים כמו המורים למשל, אז מה לעשות… למרות שגם מורים וגם עובדים סוציאליים עושים עבודה חשובה".
שלמה יצחקי הוא לא פוליטיקאי, גם לא שר התמ"ת, לא בעל תפקיד בהסתדרות ואפילו לא הממונה על השכר במשרד האוצר. במילים אחרות, בהיבט הביצועי, אין הרבה שיניים לתפקיד כמו הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, שזה למעשה פקיד ציבור. למתוח ביקורת על בעלי תפקידים המככבים חדשות לבקרים בכותרות (עופר עיני, למשל) הוא לא יכול או לא רוצה, ולא שאין לו מה להגיד. פשוט יש לו מה להפסיד.
איך אתה תופש את התפקיד שלך? יש לך איזה ויז'ן מקצועי-חברתי עד לסוף הקדנציה?
"אנחנו פועלים מכוח שני חוקי עבודה: חוק יישוב סכסוכי עבודה וחוק הסכמים קיבוציים. על-פי אלה יש לנו את הסמכות הסטטוטורית לקבל שביתות שמוכרזות אצלנו. אנחנו מנסים להביא לפתרון הסכסוכים האלה בדרכי בוררות במגזר הפרטי.
"אשר לחוק הסכמים קיבוציים המוגשים לרישום, כשמדובר בהסכמים קיבוציים כלליים בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים, אז אנחנו עושים את הרגולציה שקשורה להרחבה. כלומר, לשים את המעסיקים בנקודת מוצא אחידה וליצור שוויון בין כלל העובדים בענף. אנחנו מבצעים גם רגולציה של פיצויי פיטורין ופנסיה".
יש לכם סמכות להטיל וטו על שביתות?
"אין אפשרות כזאת, כל עוד הן נעשות בהתאם לחוק. בית הדין עצמו יכול להוציא צווי מניעה. אנחנו לא יכולים לכפות פתרון, אלא רק לחייב את הצדדים להגיע אלינו. הלוואי ויכולנו להתעסק בכל סכסוך". אגף יחסי העבודה בתמ"ת, אגב, מאויש ב- 14 עובדים בלבד, מתוכם שישה עורכי דין.
אמנם אין לכך הוכחות חותכות, אך צמד המילים "מכרז תפור" צף ועולה לעיתים מזומנות בקרב מתמודדים למשרות במגזר הציבורי. ממשרת דובר ועד תפקידים בכירים, מתגנב החשש שמא כל תהליך הסינון והמכרזים נעשים למראית עין וכל שנותר הוא לקוות שאף עובד לא יוצנח מלמעלה או יקבל את התפקיד על מגש של כסף. אנשי מקצוע אחרים פשוט מוותרים מראש על ההזדמנות ולא מגישים מועמדות.
בראיון לחדשות HRus שהעניקה לאחרונה, רמזה מנהלת אגף בכיר גיוס ומכרזים בנציבות שירות המדינה, גבי אשכנזי, על קיומם של מכרזים "תפורים": ""יש לחצים פוליטיים-ארגוניים בתפקיד שאני נמצאת", הודתה. "זה תפקיד מאתגר. התפקיד שלנו זה לשמור על כך. אני לא מתכופפת, אני מופיעה בבתי דין כשצריך. מכרזים תפורים? לא יכולה להגיד לך שאסגור את זה הרמטית. אבל תהליך המיון החדש ושינוי הרכב ועדות הבוחרים ששם יכולה להיות השפעה של גוף זה או אחר – נסגור את זה עד כמה שאפשר. להבטיח לך שלא יהיו מכרזים תפורים זו אוטופיה, אבל כן אנחנו הולכים לכיוון הזה".
"לא צריך להיכנע לשיטה", מתרעם יצחקי דווקא על מבקריה. "תילחם בה ותתמודד ואל תרים ידיים מראש. אני לא חושב שזה נכון. מי שיש לו נתונים טובים עשוי להיבחר. אי-אפשר ללכלך ככה בצורה גורפת".
מה דעתך על ההתמרמרות של בכירי חברות הביטוח והפנסיה כנגד הפחתת דמי הניהול?
"חיים כץ (יו"ר ועדת הפנסיה בכנסת, י"ח) נכנס לנושא הזה חזק מאוד. אני לא מצוי בפן הכלכלי של ההסדרים הפנסיוניים, אלא מכיר את זה מהצד של יחסי עבודה. גם אני משלם דמי ניהול. תמיד צריך למצוא את האיזון שלפיו יצליחו הקרנות לנהל את עצמן, לבין הרווחים.
"זה שירות", קובע יצחקי את עמדתו, "אין מה לעשות. כמו בבנק. אתה מקבל דו"חות מדי שנה. אגב, הקרנות ברובן הן חדשות. קרן חדשה, מישהו צריך לממן אותה. למה קרסו קרנות הפנסיה הוותיקות?".
לאחרונה התראיינו אצלנו כמה בכירים ברשתות בתי מלון גדולות בישראל, שסיפרו בדאגה על נסיגה משנה לשנה במספר המתעניינים בעבודות בענף המלונאות. וזה למרות ההטבות הנלוות אליהן. האם אתה ער לעניין הזה? התמ"ת מסייע לענף?
"אני שומע מהם את הבעיות. זה ענף מאוד מוסדר. יש הסכם קיבוצי כללי ויש התארגנות. המדינה מסייעת בכוח אדם. רוב העובדים בבית המלון מקבלים סבסוד לעבודה. גם בשוק העבודה זה עניין של היצע וביקוש. אני יודע את המצוקות ביחס למדינות אחרות, שם אין חובה ל-150% שכר בסופי שבוע ואין חובה לארנונה על חדרים ועל מציל בבריכה".
The post הממונה על יחסי העבודה בתמ"ת בראיון ל-HRus: "עיצומים או שביתה זה לא בלאגן" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post עובדי תנובה לא יחדשו את העיצומים. "הפערים ניתנים לגישור" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>העובדים הודיעו במהלך חול המועד, שלא יחדשו את עיצומיהם בהם פתחו לפני החג, וכללו בין היתר מניעת אספקת מוצרים בסיסיים של תנובה כמו קוטג', שוקו ויוגורט "יופלה".
הטלטלה המורכבת שעובדת החברה הישראלית הוותיקה החלה כבר לפני כשלושה חודשים, אז הכריזה החברה על שינויים ארגוניים מרחיקי לכת, בהם סגירת תשלובת החלב, איחוד מחלקות, פיטורי עובדים עתידיים וצעדי התייעלות וחיסכון שונים.
אלא שוועד העובדים המרכזי סירב להשלים עם השלכות הצעדים, בדגש על מהלכי הפיטורים במקביל לסירוב ההנהלה לתוספות שכר בסך 5%. החברה הסכימו ל-3% בלבד, והעימות גלש לאיומים בהשבתה כללית של האספקה לרשתות השיווק ולחנויות הפרטיות. העיצומים, שהיו באישורה של ההסתדרות, הסבו לתנובה נזקים שנאמדו ב-15-17 מיליון שקלים.
וכאילו לא די באלה, בעיצומו של סכסוך העבודה הודיע יו"ר תנובה החדש, שלמה רודב, כי הוא מסיים את תפקידו באופן מידי, על רקע חילוקי דעות עם בעלת השליטה בחברה – קבוצת אייפקס. בהסתמך על הערכות שעלו בעיתונות הכלכלית, בקבוצה לא היו שבעי רצון ממהלכי ההתייעלות שהנהיג רודב, וביקשו להתמקד באפיקי רווח אחרים תוך החלת דפוסי עבודה קפדניים שלא הלמו את אופי העבודה של היו"ר שנכנס לתפקידו אך לפני חצי שנה.
אולם במהלך החג התברר שדווקא עזיבתו של רודב האיצה את המשא ומתן של העובדים מול ההנהלה וצמצמה את הפערים בין הצדדים. "חילופי הגברי בהנהלת תנובה, המתבטאים בעזיבתו של היו"ר רודב והאצלת סמכויות למנכ"ל אריק שור, אינם קרקע מתאימה לשיבושים ולשביתות", נימק יו"ר ועד העובדים אחיאב שמחי בתגובה לעיתון דה מרקר. "פערי העמדות אינם גדולים והם ניתנים לגישור. רודב עשה כמה דברים טובים לתנובה, אך מבחינת העובדים הוא הציב מכשולים בפני שיתוף פעולה עמנו. למשל, התעקשותו לגמישות ניהולית והרצון שלו לנהל את החברה בלי התחשבות בעמדות הוועד היוו בעיה. הוא טען כל הזמן שהוועד מפריע לו לבצע מהלכים בחברה, וזה לא נכון. הרי במשך שנים רבות ההנהלה והוועד פועלים תוך שיתוף מלא, ויחסי העבודה בחברה היו מהטובים במשק, בלי שום שיבושים".
ועד עובדי תנובה דורש, כאמור תוספת שכר של 5%, אך בנוסף גם העברת עובדי דור ב' ששכרם נמוך יחסית, למעמד עובדי דור א'; הוספת רכיבי שכר לצורך חישוב הפנסיה וביטול הרפורמה בשיטת חלוקת המוצרים לחנויות.
The post עובדי תנובה לא יחדשו את העיצומים. "הפערים ניתנים לגישור" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ביד חזקה: הנהלת תנובה נכתה אלפי שקלים משכר העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>מדובר בכ-50 עובדים, שהנהלת החברה הודיעה להם לא להגיע לעבודה בעקבות הפסקת ייצור הקוטג' ועד לחידוש הייצור. סמנכ"ל משאבי האנוש של תנובה, עצמון ליפשיץ, הודיע במכתב ליושב ראש ועד העובדים כי העובדים לא יהיו זכאים לשכר עבודה.
יושב ראש ועד העובדים, אחיאב שמחי, נתן הוראה לעובדים כן להגיע ולהשתלב בפעילות אחרת של המחלבה או במרכז הלוגיסטי. נטען שאחת הסיבות שהם אינם זכאים לשכר היא שמדובר בהשבתת מגן, שבאה כמענה לשיבוש העבודה על ידי העובדים, ונועדה להתגונן מפני נזקי השביתה.
פרקליטם של עובדי תנובה, עורך הדין בני כהן, אמר שלא מדובר בהשבתת מגן ושעל החברה לנהוג על פי המתחייב בחוק. לטענתו מטרת המכתב שהוציא סמנכ"ל משאבי האנוש הוא להפחיד את העובדים ולעורר בהם את החשש מפני השתתפות במחאה, והדבר נוגד את החוק. הוא הוסיף שאם ההנהלה היתה חושבת שמדובר בהשבתת מגן, היה עליה לתת הודעה על כך כדין.
כהן אמר: "הנהלת תנובה לא מבינה כנראה שהפסקת פעילות המחאה בשבוע האחרון היא מחווה כלפי הציבור לקראת החג ולא סיום הסכסוך. כדאי להנהלה המנכה משכרם של עובדים, במיוחד ערב חג הפסח, לשנן ולהבין במהלך ליל הסדר את משמעות הפסוק בהגדה: "ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים" – כי זה מה שמצפה לאחר החג, למי שנוהג כך ערב החג".
בעקבות הניכוי משכרם של העובדים, ועד העובדים החליט לערוך מגבית לקראת החג ולאסוף כסף בקרב עובדי החברה עבור אלה ששכרם נוכה.
לפני כשבוע החליט ועד העובדים להקפיא את העיצומים באספקת המוצרים של החברה לחנויות, וחזור ולספק לקראת החג קוטג', יופלה ושוקו לחנויות. גם נציגי העובדים אמרו שמדובר במחווה כלפי הציבור לקראת החג ובהחלט לא בסיומו של הסכסוך.
The post ביד חזקה: הנהלת תנובה נכתה אלפי שקלים משכר העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post יו"ר תנובה התפטר במפתיע אחרי חצי שנה בשל "מחלוקת על התייעלות החברה" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>פרישתו של רודב נכנסה לתוקף באופן מידי, עד למינוי יו"ר קבוע. בינתיים, יכהן כיו"ר זמני ד"ר שמואל אבן חבר ועד ההנהלה.
בהנהלת החברה הופתעו מהודעתו של רודב, חצי שנה בלבד מאז נכנס לתפקידו ולא ידעו על המהלך הצפוי. לאור ההתפתחות הדרמטית בעניין, הגיע היום במיוחד לישראל ניקו הנסן, מנהל ועדת ההשקעות של איפקס העולמית ואחד מדמויות המפתח בחברה.
מקורב לרודב אמר לעיתון דה מרקר, כי חלק מהסיבות לעזיבתו נובע מכך שסגנון העבודה של הממונים באיפקס לא התאימה לו.
כך או אחרת, רודב מונה לתפקידו באוקטובר 2011 והחליף את זהבית כהן הזכורה בעיקר כיעד לתקיפה מצדם של פעילי המחאה החברתית שטענו כי ניצלה את כוחה להעלאת מחירי מוצרים. במרוצת החודשים הספורים בהם כיהן בתפקיד, ביצע כמה צעדי התייעלות מהותיים, בתוכם סגירת תשלובת החלב והפעילות ברומניה שהסבה הפסדים לחברה, פיטורים עשרות עובדים ועוד.
פרישתו מתרחשת בעיצומו של העימות מול ועד העובדים, הדורש שיפור בתנאי השכר. בשבוע שעבר הכריזו בוועד כי יקפיאו את העיצומים עד אחרי חג הפסח, לאחר שבשבועיים שקדמו הפסיקו את אספקת הקוטג', היופלה והשוקו למרכולים. הנזק שנגרם לחברה עד כה כתוצאה מכך מוערך בכמעט 20 מיליון שקלים.
דו"חות תנובה שפורסמו בשבוע שעבר, הצביעו על צניחה קיצונית ברווח הנקי של תאגיד המזון בשיעור של 90% ל-50.5 מיליון שקלים ב-2011. עם זאת, הכנסות תנובה עלו באותה השנה ב-4.8% ל-7.51 מיליארד שקל חרף המחאה החברתית.
יו"ר ועד עובדי תנובה, אחיאב שמחי, הביע צער על עזיבתו של רודב אך הוסיף וציין כי הדבר לא ימנע מהם לשוב למאבק מיד לאחר החג היה ולא ייענו דרישותיהם.
The post יו"ר תנובה התפטר במפתיע אחרי חצי שנה בשל "מחלוקת על התייעלות החברה" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>