בין תפקידיה נוספים של עו"ד כבהא בשירות הציבורי: דירקטורית נציגת משרד הכלכלה בחברת "אשרא – החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ", חברה בוועדה המייעצת לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, חברה בוועדת ההיגוי של מיזם "קולקטיב אימפקט" לתעסוקת בני החברה הערבית אזרחי המדינה, וחברה בפורום לקידום תעסוקת נשים, מיסודה של עיירת חיפה.

עו"ד מרים כבהא בוגרת לימודי תואר ראשון (LL.B) בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.  

תפקידי נציבת  שוויון ההזדמנויות בעבודה כוללים עשייה חינוכית ומקצועית לקידום והעלאת המודעות לזכויות העובדים והעובדות במדינה. בנוסף לכך הנציבה אמונה על אכיפה אזרחית של חוקי השוויון בעבודה. הנציבות מסייעת בטפול בתלונות של פרטים כנגד מעסיקים ובמקרים מתאימים אף מגישה תביעה אזרחית בשם הפרט בבית הדין לעבודה.

 ראש הממשלה בנימין נתניהו  אמר בנוגע למינוי: ״מדובר במינוי בעל חשיבות מעשית וסימבולית. יש לנו שתי משימות גדולות בתחום התעסוקה: להגדיל את תעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים. המינוי משרת השגת יעד לאומי. מרים כבהא מוכשרת, ראויה ואני מאחל לה הצלחה".

The post עו"ד מָריָם כבהא – הנציבה הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

במהלך שנת 2015 נפתחו כ – 1249 פניות בנושאים משמעתיים, לעומת 1206 בשנת 2014 -עליה של כ –4%. מתוך סך כל הפניות נפתחו כ – 366 תיקים משמעתיים לעומת 345 תיקים בשנת 2014. במהלך שנת 2015 נפתחו כ – 339 תיקים פליליים כנגד עובדי מדינה על ידי משטרת ישראל, לעומת 329 תיקים בשנת 2014- עליה של כ –3%.

ניתן לראות כי במהלך שנת 2015 אגף המשמעת ואגף החקירות, מטפלים יותר ויותר בתיקים מתחום טוהר המידות ובעבירות פליליות במהותן, כגון עבירות מין ועבירות מרמה. מדובר בתיקים מורכבים בעלי השלכות משמעותיות על שירות המדינה, ואשר בשל מורכבותם דורשים חקירות מורכבות ומאומצות והקצאת משאבים נרחבת.

בשנה הקודמת השעה נציב שירות המדינה 80 עובדים מעבודתם, ועוד תשעה הועברו מתפקידם. בסך הכל כיום 114 עובדי מדינה מושעים, אחדים מהם בשל פרשיות משנים קודמות. מתוך כלל העובדים המושעים, 103 מהם מושעים עקב הליכים פליליים.

בדצמבר 2015 שב והפיץ אגף המשמעת את התקנון למניעת הטרדה מינית בשירות המדינה לכלל העובדים, לרבות טפסים והנחיות בנושא זכויות נפגעי עבירה בהליך המשמעתי. התקנון מבהיר, בין היתר, מה ייחשב כ"הטרדה מינית" ומה לא וכן מהי התנכלות אסורה. אגף המשמעת רואה חשיבות רבה בהפצתו של התקנון בקרב כלל עובדי המדינה, ללא יוצא מן הכלל. אגף המשמעת נוקט במדיניות מחמירה ובאפס סובלנות בכל הנוגע להטרדות מיניות. לממונה על המשמעת קנויה סמכות ייחודית להורות על הפרדה מיידית – פיזית ופונקציונאלית, בין המתלוננת לנילון, ובמקרים המתאימים אף יושעה הנילון על ידי נציב שירות המדינה. בנוסף לכך, בחודש יוני 2015 נכנסה עו"ד תהילה פרץ לתפקיד הממונה על תחום ההטרדות המיניות בשירות המדינה.

The post ממצאים מטרידים: עליה של 5% בהטרדות המיניות מצד עובדי המדינה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כבר ביום חמישי הקרוב, עוד לפני החג, יגשו המועמדים הראשונים לתפקידים במשרדי הממשלה ובמוסדות המדינה השונים לביצוע בחינות המיון, האבחון וההערכה בחברות. החלוקה בין החברות תיהיה על פי העיסוק של המועמדים והתפקיד המיועד: לתפקידי מינהלה, משפטנים, מידענים ואנשי שירות יופנו המועמדים לשירות המדינה לאדם מילא, לתפקידים המחייבים ידע בתחום החשבונאות והסטטיסטיקה יופנו המועמדים לשירות המדינה לקינן שפי, ולתפקידים בתחומים מדעי הטבע, הטיפולי ‏(רופאים, אחיות, פסיכולוגים‏), וכן עובדים סוציאליים, אגרונומים וכימאים – יופנו לביצוע תהליך המיון והקליטה לחברת פילת.

במסגרת המכרז יתנו שלושת החברות פתרון כולל לתהליכי המיון והקליטה של עובדים חדשים לכלל משרדי הממשלה ומוסדות המדינה ויחליפו למעשה את 12 העובדים במחלקת הבחינות שבנציבות שירות המדינה שיהפכו לאנשי תכנון ובקרה. יוצאים מהכלל יהיו מועמדים ביחידות סמך כמו הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה שם התהליך מבוצע באמצעות ועדה פנימית, ובעלי מקצועות שהוחלט לגביהם שאין צורך בהליך מיון וקליטה הכולל בחינות מסוג זה (כדוגמת: מלגזן ומפנה פסולת מוצקה). 

במסגרת זו, מקווים בנציבות שירות המדינה כי תהליך המיון והקליטה יקוצר באופן משמעותי (עומד היום על 6 עד 8 חודשים בממוצע) – כך שיתאפשר קליטה של עובדים מהמגזר הפרטי שאינם רגילים לזמני המתנה ארוכים כל כך ולכן שירות המדינה מאבד אותם בתהליך, וכן כי תהליך הקבלה יהיה בעל רמת דיוק גבוהה יותר בגלל הכלים הטכנולוגיים שבהם נעזרים שלושת החברות, בניגוד לעבודה הידנית המבוצעת היום בנציבות.

המכרז מול שלושת החברות, אשר ימשך כשנתיים בשלב הראשון שבסופן תיבחן האפשרות להרחיב ההליך לחברות נוספות, הינו חלק מהרפורמה בנציבות שירות המדינה אליה הוכרז לפני מספר חודשים ואשר במסגרתה יוצאים על הפועל מספר שינויים שנועדו לייעל את שירותי המדינה ולעודד כניסה של דם חדש למערכת על ידי גיוסם של עובדים צעירים יותר מחוץ לשורות העובדים הקיימים במשרדי הממשלה.

בחירה בחברת פילת במסגרת המכרז מהווה מהווה חותמת ואישור רשמי (לפחות מצד המדינה) לחברה שעד לא מזמן הייתה בבעיה ואי וודאות לגבי המשך דרכה. כזכור החברה נכנסה להליך פירוק, נרכשה ומוזגה לתוך קבוצת היי קפיטל בניהולו של זוהר מימון וכעת, אם הזכייה במכרז, ניתן לומר כי המשך פעילותה של החברה בתחום מובטח.

The post המדינה הפריטה את תהליך המיון והקליטה של עובדים חדשים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המקרה החמור שאנו קוראים עליו בימים אלו, בו מספר שוטרים ניצלו מצוקה של עובדת אחרת במשטרה הינו מקרה חמור, אך הכותרות שמלוות את המקרה אינן נוגעות בנקודה העיקרית. כן, אותם שוטרים אשמים בעברה וצריכים ליהענש, כן מקרה זה ראוי לכותרות דווקא בגלל המקום שמימנו יצא על הפועל, אך, ובלי לגרוע מהחומרה שבדבר, האשמה העיקרית איננה צריכה להיות מופנת כלפי אותם אנשים (חשוב להדגיש כי לא מדובר במקרה אונס), אלא דווקא כנגד המערכת! על כך שלא גילתה בזמן, על כך שלא הצליחה למנוע את התגלגלות הדברים ועל כך שלא מנעה מהם להתרחש מלחתחילה.

אך מקרה זה אינו יחיד, והמשטרה לא עומדת לבד באשמה זו. נתחיל בסטטיסטיקות כפי שנמסרו לנו ממשרד התמ"ת. ב-2010 עלה מספר הפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה על רקע הטרדה מינית בשיעור של פי 7 לעומת 2009. ללא ספק, 2010 זוהי השנה שבה חל המפנה הדרסטי ביותר בעשור הנוכחי לפחות.

ב-2011 הוסיף שיעור הפניות לנציבות השוויון לטפס, גם כן על רקע הטרדה מינית, אך התמתן משמעותית ועלה "רק" פי 1.5 לעומת 2010. כלומר זינוק של יותר מפי עשרה תלונות על הטרדה מינית מתקבלות היום מאשר לפני שנתיים!

מנתונים נוספים שפרסם התמ"ת בינואר השנה עולה ש165 אלף נשים עובדות (11.5% מכלל הנשים העובדות) הוטרדו מינית בשנה האחרונה (2011). כ-22% מהמוטרדות ציינו שההטרדה גרמה לירידה בפריון העבודה שלהן, ואילו 9.3% עזבו את משרתן, בין אם מיוזמתן ובין שפוטרו על ידי המעסיק בשל כך.

במהלך השנה האחרונה טיפלה הנציבות בשני מקרים בולטים של הטרדות מיניות במקום העבודה. האחד היה של עובדת בבית חולים במרכז הארץ, שהוטרדה מינית על-ידי הממונה עליה. העובדת הועברה מתפקידה עד לסיום החקירה בעניינה, הן באמצעות המשטרה והן על-ידי נציבות שירות המדינה.

וכאילו לא די בכך, היא הועברה למקום עבודה שדרש כוח פיזי ופגעו בשכרה. לאחר התערבות של נציבות השוויון היא הועברה לביצוע עבודות קלות יותר ושולמו לה כל הפרמיות להן הייתה זכאית, גם רטרואקטיבית.

במקרה אחר, סגנית מנהל הודחה מתפקידה בבית ספר חרדי, לאחר שמנהל בית הספר הודה לתדהמתה כי אינו יכול לעמוד בעבודה עמה שכן יצרו גובר עליו.

לטענת הסגנית, היא אף פוטרה מבית הספר בשל כך. המנהל הכחיש את הקשר בין השניים אמנם, אך הרשת הפרטית שמפעילה את בית הספר לא הכחישה את מניעיו של המנהל ואף טענה בפני בית המשפט כי ההחלטה להדיח את התובעת התקבלה לטובת בית הספר ולטובת המורה עצמה שחסכה מסכת הטרדות מיניות נוספת. התיק נמצא כעת בשלב כתיבת הסיכומים.

שר התמ"ת, שלום שמחון: "קורבנות ההטרדות בחברה הם רבים, כאשר הפגיעה, יש לדעת, ממשיכה אף הרבה מעבר לקורבנות הישירים, והם משפיעים על מעגלים נוספים, ועל הארגון בכללותו. הטרדות מיניות, מעבר לעברה ולחומרה שבהן, מצטרפות ברמות החומרה השונות לשורה של חסמים אשר עומדים בפני נשים, כאשר הן רוצות להשתלב בשוק העבודה או כאשר הן רוצות להתקדם בו. חובותיו של המעביד הן שתיים: חובת מניעה  – עליו למנוע הטרדה מינית והתנכלות מלכתחילה, וחובות טיפול –  עליו למהר ולטפל במקרה, מהרגע בו הוא התגלה והובא לידיעתו".

"לשם כך מורות ההנחיות על פרסום תקנון והסבר ברור, על ארגון פעולות הסברה והדרכה, ועל מינוי אחראית ארגונית לנושא. ההטרדה המינית וההתנכלות, מעלות סוגיות שחשבנו שכבר אינן תקפות לדור ולעידן שלנו. הן מעלות על פני השטח אי שוויון מגדרי במסגרות העבודה ואף מנציחות אותו. לאור הממצאים במחקר, המשרד יפיק לקחים בנושא וירענן את מדיניות האכיפה", ציין השר.

לקבלת מידע נוסף על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה:

The post זינוק של מאות אחוזים בשיעור התלונות על הטרדה מינית בעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

נציב שירות המדינה, משה דיין, קרא לאקדמאים וסטודנטים ממוצאים אלו ליטול חלק בשוק העבודה במגזר הציבורי.

דיין השתתף בשבוע שעבר במפגש עם סטודנטים ואקדמאים ערבים בשפרעם, ביוזמת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה ועמותת קו משווה.

במהלך היום ציין הנציב כי ישנו מחסור בתפקידי ביניים במשרדי הממשלה והאכולוסייה הערבית מוזמנת להשתתף במכרזים השונים. "תפקידי הביניים של היום יהיו מנהלי העתיד", אמר דיין. לדבריו, הצעדים להנגשת המשרדים הממשלתיים לערבים מצויים בעיצומם, והנציבות מפעילה לשם כך רפורמות שונות לשיפור הממשק הממשלתי והשירות לחברה הערבית.

מטרת המפגש המוצהרת הייתה להנגיש את הנציבות והשירות הציבורי לחברה הערבית, ולהזמין אישית את האוכלוסייה הערבית להשתתף במכרזים ממשלתיים.

כ-7.5% בלבד מסך עובדי השירות הציבורי הם ערבים. מתוך כ-100 אלף אקדמאים ערבים, רק כ-3% עובדים במגזר העסקי. יעד הממשלה הוא להגיע למצב שבו 10% מעובדי השירות הציבורי יבואו מסקטור זה. לשם השוואה, יותר מ-20% מאזרחי המדינה הם ערבים.

בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי, "במדינת ישראל אין מקום לאפליה. אנו מחויבים לקיומו של שוויון הזדמנויות לכולם. המגזר הערבי הוא מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי, שעדין לא בא לידי מצוי".

לא רוצים ערבים בארגון

בתחילת השבוע נפתח קמפיין פרסומי נרחב מטעם ממשלת ישראל, הקורא למעסיקים לקבל לשורותיהם אקדמאים לא יהודים.

מאחורי הקמפיין עומדת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד התמ"ת.

הקמפיין הוא חוליה בשרשרת ניסיונות ומאמצים שנעשים בתקופה האחרונה לגוון את שוק התעסוקה המקומי באמצעים שונים, לרבות שילוב מוגבלים ואוכלוסיות פריפריאליות תוך שבירת סטיגמות וחשיפת תמריצים שמעניקה המדינה למעסיקים. דוגמאות ספורות לכך הן פתיחתם של מרכזי ההכוון התעסוקתיים מטעם התמ"ת, במקביל לסניפי שירות התעסוקה ופתיחתו של מוקד שירות לקוחות של בזק המאויש על-ידי נשים העובדות באולם בתוך מסגד.

לקמפיין קדם מחקר שבחן את שילוב אוכלוסיות המיעוטים בשוק התעסוקה. מהמחקר נמצא כי שיעור האקדמאים המועסקים מהמגזר הערבי עומד על 81% לעומת 90% במגזר היהודי. 1.3% בלבד מאלו שלמדו את מקצועות ההיי-טק מועסקים בענף הזה, בשעה ש-50% מועסקים בהוראה.

פערי שכר ניכרים קיימים גם בין האוכלוסיות היהודית והערבית. ב-2009 ממוצע השכר בקרב אקדמאים מהמגזר עמד על 7,255 שקל, למול 12,120 שקל במגזר היהודי.

מסתבר, בנוסף, כי החסם העיקרי להעסקת עובדים לא יהודים הוא דעות קדומות ואפליה מצד המעסיקים. 22% מהמעסיקים שנבדקו בסקר שבוצע בקרבם, השיבו באופן מוצהר כי הם אינם מעוניינים בעובדים מהמגזר הערבי ו-25% הביעו דעות קדומות נגדם. מנגד, 94% מהמעסיקים שכבר עובדים או עבדו אצלם בני מיעוטים, מעוניינים לקלוט עובדים לא יהודים נוספים. מאידך, 65% בלבד מהמעסיקים שטרם התנסו בהעסקת עובדים לא יהודים, היו מוכנים להעסיקם.

The post נציב שירות המדינה קורא לאקדמאים ערבים להצטרף לשירות המדינה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הזוכה במכרז ייבחר לפי פרמטרים של מחיר (55%), איכות המכונית (35%), שווי השימוש (5%) והיקף האחריות (5%). באשר לאיכות, ייבחנו מרווח הפנים, ביצועי המנוע, מפרט הבטיחות, רדיוס הסיבוב ואפילו נפח מכל הדלק.

אספקט נוסף בשיקולי הבחירה הוא קבוצת הזיהום, אם כי אלמנט צריכת הדלק אינו מהווה קריטריון כלל.

דרישה נוספת בשולי המכרז, אם כי משמעותית הרבה יותר, מכתיבה ליצרן להיות מחויב לרכש גומלין בישראל, דבר שלא כל היצרנים יוכלו לעמוד בו בקלות.

בנוגע לקריטריונים הטכניים, על בסיס הגלגלים של המכוניות להיות יותר מ-280 ס"מ, ואורכן הכללי 477.5 ס"מ ויותר. בנוסף נדרש מנוע בעל הספק של יותר מ-200 כ"ס.

אשר לאבזור כלי הרכב, בכל אחד מאלה נחוצה מערכת ניווט מובנית, מצלמת נסיעה לאחור וחיישנים, חלונות כהים, מערכת בקרת שיוט ובקרת אקלים.

בשורת המחיר, עליו להיות נמוך מ-400 אלף שקל.

משמעות הקריטריונים הללו מוציאה מהמכרז מכוניות מנהלים גדולות אך בעלות תג מחיר נמוך יחסית, דוגמת אופל אינסיגניה וסקודה סופרב (האחרונה זכתה במכרז הקודם). מאידך, מכוניות סאלון כמו אאודי A6 ומרצדס E  קלאס לא יוכלו להיות מוצעות במכרז, בשל הגבלת המחיר.

עניינים אלו מותירים שמונה דגמים כמתמודדים פוטנציאליים במכרז: ביואיק לה-קרוס, וולוו S80, אינפיניטי, קרייזלר C300, פורד מונדיאו, BMW I528, לקסוס GS250 וקדילאק CTS.

בשלב זה, יבואני הרכב בוחנים את המכרז ובודקים אם יוכלו להתמודד בו. בכיר באחת החברות אמר לקראת פרסום המכרז כי "בדרך כלל זהו מכרז הפסדי. הדרך היחידה להרוויח כאן כסף היא לקבל תמיכה והנחה מהיצרן".

The post אלו רכבי שרד יזכו במכרז החדש של מנהל הרכב הממשלתי? first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אמסלם היה המועמד המועדף של שר האוצר יובל שטייניץ, עד כדי כך שהאחרון הביא לשינוי דרישות הקבלה לתפקיד בנציבות שירות המדינה למורת רוחם של כמה מהמעורבים בנעשה בסביבה הפוליטית-כלכלית.

בשבוע שעבר הוחלט בנציבות שירות המדינה להכניס לקריטריונים גם תואר אקדמי במשפטים, שבו מחזיק אמסלם. יש לו תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה ותואר שני מהאוניברסיטה העברית.

המשוכה שהיה עליו לעבור הייתה הגדרת תואר אקדמי במקצועות כלכלה בדרישות התפקיד, שכן לאמסלם אין תואר אקדמי בתחומים הללו.

אמסלם (43) הוא איש אמונו של שטייניץ, ומכאן שגם היה מועמדו לתפקיד במקומו של אילן לוין שסיים את תפקידו. הוא נחשב לעורך דין ומנהל מוכשר ולקח חלק בכמה משאים ומתנים מסובכים, למשל בנושא תנאי העבודה של עובדי הקבלן במגזר הציבורי, הרופאים והמתמחים. הוא משמש כיועץ המשפטי של אגף השכר והסכמי העבודה באוצר מ-1 בנובמבר 2007. הוא החליף את עו"ד אורנה גייל, תחילה כמינוי בפועל ואחרי כן כמינוי קבוע. קודם לעבודתו באוצר עבד, מ-1996, בפרקליטות המדינה. בתפקידו האחרון בפרקליטות היה הממונה על סכסוכי עבודה.

לדברי שטייניץ, "קובי אמסלם הוא איש חריף שכל, מוכשר, בעל ניסיון רב בתחום השכר ואין לי ספק שיוביל את אגף השכר בהצלחה במהלך השנים הקרובות".

הממונה הבא על השכר אינו עומד בתנאי הסף; באוצר ישנו דרישות הקבלה

The post הממשלה אישרה את מינוי של קובי אמסלם לממונה על השכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.