בסוף השבוע שעבר העלה משרד הכלכלה והתעשייה הצעה להוראת שעה במסגרתה יוענק למעסיקים היתר למשך 30 יום שמאפשר להם להעסיק עובדים בשעות נוספות שמעבר למספר השעות הנוספות המותר בחוק שעות עבודה ומנוחה.

כזכור, על פי הוראות סעיפים 2, 4 או 5 לחוק, אורך יום עבודה כולל שעות נוספות, לא יעלה על 12 שעות עבודה.

על פי ההיתר שהוצע, יועלה אורך יום העבודה וניתן יהיה להעסיק עובד 14 שעות עבודה כולל שעות נוספות, אבל לא יותר משמונה פעמים בחודש, ובכפוף לכך שתינתן הפסקה של רבע שעה לפחות בין השעות ה-12 ל-14 ביום העבודה.

הפסקה זו אינה גורעת ואינה מפחיתה את הזכות להפסקה שקיימת לעובד לפי כל דין, אלא היא מתווספת אליה.

הוראת שעה זו מגיעה לאור העובדה שמדינת ישראל נמצאת בימים אלה בתחילתו של גל תחלואה חמישי של נגיף הקורונה, ולאור התפשטות זן האומיקרון.

כתוצאה מכך חל גידול נרחב בהיקף התחלואה ובמספר האנשים (העובדים) שנדרשים להשאר בבידוד, או לבצע בדיקות.

מטרת ההיתר היא למנוע מצב שבו הארגונים והמפעלים נותרים ללא ידיים עובדות וכדי לאפשר למשק להתמודד עם השינויים הנגרמים כתוצאה מהתפרצות מחודשת זו.

כאמור, מדובר בהיתר להעסקת עובדים בשעות נוספות, מעבר למספר השעות הנוספות המותרות בחוק שעות העבודה והמנוחה. מדובר בהוראת שעה.

להלן הסיבות להגדלת מכסת השעות הנוספות שמותר למעסיקים להעסיק בהן את העובדים:

1 מדי יום מצטרפים עשרות אלפי אזרחים מאומתים לקורונה.

2 יש מאות אלפי עובדים אשר נדרשים לבידוד כפוי.

3 יש הרבה מאוד הורים עובדים, שנאלצים להיעדר מהעבודה כתוצאה משהיית ילדים שאינם מחוסנים בבידוד, לאחר שנחשפו לחולה מאומת.

4 כתוצאה מהיעדרויות רבות אלה של עובדים, עומס העבודה המוטל על יתר העובדים גדל משמעותית.

5 חשש לפגיעה ברציפות התיפקודית של המשק ופגיעה בשרשרת היצור.

לאור כל זאת, הוחלט – בהוראת שעה ולא באופן קבוע – להעניק למעסיקים היתר שתנאיו יהיו כאלה:

1 תורחב מכסת השעות הנוספות השבועית ל-25 שעות. כלומר, מעסיק יוכל להעסיק את העובדים עד 25 שעות נוספות בשבוע.

2 אורך שבוע העבודה כולל שעות נוספות לא יהיה יותר מ-67 שעות.

3 מעסיקים יוכלו להעסיק את העובדים עד 14 שעות ביום, כאשר מספר זה כולל את השעות הנוספות (שיש לשלם תמורתן על פי חוק שעות עבודה ומנוחה). זאת, עד שמונה פעמים בחודש.

כלומר, המעסיק לא יוכל לדרוש מעובדיו לעבוד 14 שעות בכל יום, אלא רק עד שמונה פעמים בחודש..

4 מכסת השעות הנוספות החודשית (בחודש אחד) לא תגיע ליותר מ-90 שעות נוספות.

על פי ההצעה, מהיתר זה יוחרגו שני ענפים: ענף הבניין וענף ההיסעים. הסיבה לכך היא שמדובר בענפים שקיים לגביהם סיכון בטיחותי מוגבר.

בנוגע לענף ההובלות, היסעים ותחבורה ציבורית אף קיימות מגבלות על שעות נהיגה של נהגים מקצועיים, בהתאם לתקנות התעבורה, בשל הסיכון הבטיחותי.

The post היתר זמני: אורך יום עבודה כולל שעות נוספות – עד 14 שעות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אם לפני שנתיים מישהו היה אומר לכם שתהיה מגיפה והיא תעצור את העולם ואף חד לא יצא מהבית ואנשים יהיו בהסגרים […] ושנצטרך לחזור בשלב מסויים, ולעשות צעדים ראשונים לחזרה לשגרה […] והנה אנחנו פה, בסוף 2021 שואלים את עצמנו מה צריך לעשות  בעת הזאת לצד המגיפה.

"אם לא נבין שיש פה אירוע גדול שהאחריות לתרגום [שלו למציאות] היא עלינו, אז לא נבין את הלקח ונגיע בפעם הבאה פחות מוכנים ממה שיכולנו להיות.

"לפני הקורונה היינו במצב שחשבנו שאנחנו יודעים פחות או יותר איך נראית המציאות של משאבי אנוש וארגונים. דיברנו על אותם אתגרים.

"ואז נוצרה טלטלה ואנחנו שואלים האם אנחנו נותנים מענה לאתגרים שבהם אנחנו נמצאים כעת. יש פה אירוע כל כך גדול שאם לא נבין שצריך לעשות מעשה הוא לא יקרה.

"יש היום מחסור בכוח אדם בכל ענף. בין אם זה בתחום המסעדנות ובין אם זה בקצה של ההייטק וגם תעשיות אחרות. אין מקום שזה מדלג עליו.

"זה מטיל אחריות גדולה מאוד על משאבי אנוש, להתחיל להגדיר מה אנחנו רוצים. אומרים לי אנשים בהייטק: 'אני כבר לא מראיין. המועמדים שמגיעים מראיינים אותי. הם שואלים אותי אם הם רוצים להגיע לתפקיד. ואני אומר שהמחיר לא רלוונטי. אני מציע ומציע ומציע ובסוף מישהו יציע יותר'.

"אולי צריך לשאול את עצמנו האם מי שמציע יותר [שכר] הוא המנצח. איזה ערך אני רוצה לייצר לארגון כדי שהמועמד יגיד שהוא רוצה להיות חלק מהארגון הזה.

"בעיני, אתם (מנהלי משאבי אנוש) האנשים שיגדירו מחדש, מה אנחנו היום, מי אנחנו ולאן אנחנו רוצים ללכת. אם לא נעשה את זה עכשיו אתם לא תהיו רלוונטיים.

"בעולם הזה (של משאבי האנוש), רלוונטיות היא יכולת לייצר שיתופה פעולה מזוויות שונות. ושהפתרונות שאתם נותנים אחד לשני לא יוכלו להתקיים אם לא היה נוצר מפגש בין ארגונים.

"ובסוף צריך להבין שחייב להיות כל הזמן סוג של השתנות ודינימקה. אנשים משתנים, הצרכים משתנים, המאפיינים משתנים, הארגונים משתנים והעולם משתנה. אם אנחנו לא מבינים את זה, אנחנו פחות ופחות יכולים להיענות לאתגרי השוק.

"בנושא העבודה מרחוק […], יש פה הזדמנות גדולה להתחיל לחשוב מהיבטים אחרים למשל עבודה מרחוק. לקחת נושא כזה ולשים את כל מנעד הדעות על השולחן. יש אינסוף סוגיות שיש לפתור בהקשר של עבודה מרחוק ואינסוף חששות ומכשולים.

"מצד שני, היתה מציאות במשך שנה וחצי, חלק מהעובדים עבד מהבית. אז עכשיו להתעלם מזה, לעצור הכול כאילו לא היה מעולם? או שנגיד: זה כבר היה כאן. אז עכשיו בואו נראה איך נסדיר את זה.

"כל אחד צריך לשאול את עצמו על מה הוא מופקד, ולא ליצור אילוץ מדומה ולייצר חסמים מדומים, ולא להגיע למצב שכדי להמנע מהתמודדות עם בעיה לא מטפלים בה בכלל, ולמה צריך לטפל בכל הבעיות האלה דווקא עכשיו".

בהתייחסה לנושא הטכנולוגיה אמרה שרת הכלכלה והתעשייה, כי אין לפסול את הכנסת הטכנולוגיות לארגונים. לדבריה, "טכנולוגיה היא קידמה. יש לבדוק כל דבר לגופו, ולגבש קריטריונים.

"השיתוק שנוצר בגלל מורכבות האתגר יצר סוג של קיפאון. אם לא נפעל ליצירת פתרונות המותאמים לשינוי, לא נהיה רלוונטים.

"טכנולוגיה היא רק המאפשרת. הסיפור הוא אנשים לכל אורך הדרך. תחשבו איזה אושר גדול זה להיות מופקדים על הדבר המשמעותי ביותר: אנשים.

"אם אתם מבינים את הזכות הגדולה שלכם להשפיע על אנשים, אתם מבינים גם את הדבר המשמעותי ביותר של יצירת ערך לארגון.

"ערך שהוא לא רק כלכלי חומרי [ולמרות זאת] בסופו של דבר זה משפיע על יעדי הארגון. שורת הרווח צריכה להיות שם. אני טוענת שלא מגיעים לשורת הרווח אם לא מתעסקים בעיקר. והעיקר הוא אנשים".

מטלה חשובה נוספת עליה דיברה השרה ברביבאי היא נושא תיאום הציפיות בין העובדים להנהלה: "חשוב להיות מסוגלים לנהל תיאום ציפיות", אמרה.

"מצד אחד, מנהל משאבי האנוש הוא עם המערכת ומצד שני הוא עם הפרט. וצריך לתווך את הפער הזה, ולייצר מציאות חדשה, ולייצר את הדיאלוג ההכרחי הנדרש המצופה ממנהל משאבי האנוש כלפי העובד.

"אם לא תהיו שם, הארגון יהיה חלול. ניהול ציפיות צריך להיות מפוקח. העובד צריך לדעת שכשהוא מגיע אל מנהל משאבי האנוש תהיה הוגנות. הוא תדע איפה הוא נמצא, למרות שאולי לא יקבל את המשכורת הכי גבוהה".

לסיכום, אמרה שרת הכלכלה והתעשייה, כי "אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה מאוד מאתגרת, כמו תמיד אגב במשאבי אנוש. אבל יש פה הזדמנות אדירה.

"והיו שנים שזלזלו בנו. אם לא תמנפו כעת את ה'כרטיס' הזה שקיבלתם כהזדמנות, שמשאבי אנוש נמצאים היום בחזית העשייה של כל ארגון, ואם לא תיצקו תכנים רלוונטים לעת הזאת, אז כולנו נחמיץ את ההזדמנות הזאת.

"לעומת זאת אם נבין את המשמעות, נפגש, נלמד ונייצר נקודת התבוננות אחרת לעובדים ולמעסיקים, וננסה לצמצם את הפער     וליצור הזדמנויות חדשות, השמים הם הגבול".

The post האתגרים שמציבה התקופה הנוכחית למנהלי מש"א יוצרים הזדמנות ענקית first appeared on HRUS משאבי אנוש.

התכנית יועדה עבור עובדים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה נמוך ועובדים באזורי עדיפות לאומית בעלות העסקה גבוהה. גובה הסיוע הכולל עמד על כ-140 מלש"ח עבור העסקת כ-1,300 עובדות ועובדים.

הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מסכמת את מסלולי התעסוקה 4.17 ו-4.18 לשנת 2017 – תוכניות הדגל לתמרוץ מעסיקים לקלוט עובדים חדשים מיועדות לשני מסלולים: מסלול 4.17 – המתמרץ מעסיקים לקלוט עובדים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה נמוך: נשים ערביות, גברים חרדים, בדואים, אנשים עם מוגבלות ותושבי שדרות ועוטף עזה ו- 4.18 – המתמרץ מעסיקים לקלוט עובדים באזורי עדיפות לאומית בעלות העסקה גבוהה.

לדברי שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "עידוד העסקת אוכלוסיות הנעדרות משוק העבודה ככלל, ומיישובי הפריפריה ואזורי העדיפות הלאומיים בפרט, חיונית לצמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית והגברת הצמיחה במשק. יצירת תעסוקה איכותית והעלאת הפריון, בייצור משרות באיכות גבוהה, וקידום התעשייה והכלכלה, הנה בשורה לסקטור העסקי ולתעשיינים המשוועים לידיים עובדות וכמובן לעובדים שיוכלו לצאת ממעגל האבטלה, לרכוש ניסיון ומקצוע, ולרכוש לעצמם עצמאות כלכלית".

מסלול 4.17 נוסף, לסיוע בהעסקת עובדים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה נמוך יפורסם ברבעון הקרוב של שנת 2018.

מסלול 4.17

למסלול הוגשו 106 בקשות, מתוכן 77 אושרו בחלוקה הבאה: 28 מאזור הצפון, 2 מחיפה, 24 מאזור תל אביב והמרכז, 8 מאזור באר שבע והדרום, 2 משדרות, 9 מאזור ירושלים והמחוז ו-4 מאזור יהודה ושומרון.

התקציב המאושר הינו 57,403,896 ש"ח, ומספר העובדים החדשים הצפויים להיקלט בעבודה חדשה הינו 1,033.

היקף הסיוע במסלול זה לעובד/ת: כ-55 אלש"ח בממוצע לעובד להעסקה של לפחות 30 חודשים.

פילוח על פי אוכלוסיות

מסלול 4.18

למסלול סיוע זה הוגשו 12 בקשות, 10 מתוכן אושרו, 6 מאזור הצפון, 3 מהעיר ירושלים ובקשה אחת מהעיר באר שבע.

התקציב שאושר הינו 81,414,191 ש"ח, ותוספת המשרות הצפויה היא 268.

היקף הסיוע לעובד/ת במסלול זה:"כ-300 אלש"ח בממוצע לעובד, להעסקה של לפחות 48 חודשים.

התכנית נועדה לעודד השקעות במשק של תעשיית העילית, לרבות תעשיית הסייבר, תוך שימת דגש על העלאת שיעור הצמיחה באזורי עדיפות לאומית ועל עידוד יצירת משרות בשכר גבוה באזורים אלה.

התכנית, מסייעת למשקיעים שמעוניינים להקים/להרחיב/להעתיק את עסקיהם לאזורי עדיפות לאומית. סיוע לחברות היי-טק באזורים אלה, בהעסקת עובדים בשכר גבוה, יוצר פעילות כלכלית המאפשרת לחברות להתפתח ומשפיע על המרקם הדמוגרפי בפריפריה, יש לצעירים משכילים היכן לעבוד והם אינם נדרשים לנדוד לת"א ולמרכז.

נחום איצקוביץ מנהל הרשות להשקעות ציין כי: "המסלולים 4.17 ו-4.18 הינם מסלולים ייחודים לתמרוץ העסקת עובדים. המסלול הראשון- 4.17, מתמרץ העסקת עובדים ששיעור השתלבותם בשוק העבודה נמוך. מסלול זה חיוני לצורך קידום קבוצות אוכלוסייה נבחרות. השאיפה של הרשות להשקעות לייצר אפשרויות בהן השכר יהיה לפחות 75% מהשכר הממוצע במשק, דהיינו למעלה מ-7000 ₪ לחודש. המסלול השני- 4.18, מאפשר לאוכלוסיות צעירות בצפון למצוא מקומות עבודה ההולמים את כישוריהם ונותן דחיפה איכותית לקליטת עובדים בהיי-טק בעיר ירושלים, זהו מסלול שמשפיע על הדמוגרפיה בפריפריה. ככל שקבוצות משני המסלולים ישתלבו מהר וטוב בשוק העבודה, תהיה לשילוב זה תועלת עצומה לחברה והתעשייה הישראלית ולעובדים עצמם".

The post 1300 עובדים צפויים להיקלט בשוק העבודה בתכנית משרד הכלכלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הדיון התקיים לבקשת חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, שגם עמדה בראשות הישיבה, וחברי הכנסת רוברט אילטוב, איימן עודה ואורי מקלב, על רקע הפרסומים בתקשורת לפיהם מתכוונת הממשלה לאשר למהנדסים מחו"ל להגיע לעבוד בישראל. ח"כ נחמיאס ורבין אמרה כי כשקראה לראשונה על היוזמה נדהמה מכך שמדברים על בני אדם במונחים של מזון או מוצרי חשמל. "זה רעיון עוועים, בקרוב נתחיל לייבא גם אזרחים מחו"ל. ככל שיש מחסור צריך לחשוב על פתרונות אחרים, כמו שילוב עובדים מעל גיל 40 שנפלטו מענף ההיי-טק, שילוב ערבים, חרדים ונשים", אמרה.

מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה, שלמה וקס, הצטרף לדברים ואמר כי צריך קודם כל לנצל את הפוטנציאל של העובדים בארץ. לדבריו, "בשירות התעסוקה רשומים יותר מ-5,000 איש בעלי מקצועות שיכולים להתאים להיי טק, והחברות לא מוכנות לקבל אותם בגלל היעדר ניסיון או הכשרה – ולהם צריך לדאוג". ארז צור מהאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות הוסיף כי הסבה מקצועית של אנשים לוקחת חצי שנה בלבד, ואפשר וצריך לעשות את זה במקביל לחינוך למדעים שיכול לתת פתרון בטווח הארוך. מנכ"ל אפליסט, סולי תמרי, אמר כי המפתח נמצא אצל המעסיקים והסביר: "קל לעשות הסבה מקצועית אבל אם לא יהיו מעסיקים שיתנו עבודה זה לא ילך". יו"ר ועד עובדי אמדוקס, אורי פנחסי, אמר כי הוא כבר 16 שנה בתחום והוא לא מרגיש במחסור. "אוי ואבוי אם נביא את הודו לפה, זה יהיה גזר דין מוות", אמר.

נציג התאחדות הסטודנטים, נשאת דמלחי, סיפר כי הוא לומר באורט בראודה בכרמיאל שם 40% מהסטודנטים הם מהמגזר הערבי, אך הם מתקשים למצוא עבודה, לא מקבלים הזדמנות להוכיח את עצמם ופונים לעסוק בתחומים אחרים. יחיאל שמן, חבר ועד העובדים בפלאפון, אמר כי לאחרונה חברות הסלולר רצו לחסוך בעלויות ולהעביר את עבודת המהנדסים בטיפול ברשתות להודו. "הם אולי היו חוסכים המון כסף, אבל בדרך הם שכחו רק דבר אחד – את העובדים והמשפחות פה בארץ", אמר.

מנהלת תחום פרויקטים תעסוקה במשרד הכלכלה והתעשייה, יעל מזוז, אמרה כי המשרד מוביל צוות בין משרדי שמטרתו לטפל במחסור במהנדסים. לדבריה, הבאת מהנדסים בכירים מחו"ל נועדה לחזק את ענף ההיי-טק ולהגדיל את היצע המשרות גם לעובדים הישראלים. היא הוסיפה כי המשרד פועל להחזיר מהנדסים יורדים לארץ ולשלב את בני ה-40 פלוס, ערבים ונשים בתעשייה. היא הוסיפה כי אין כוונה לשנות את המכסות והתנאים להבאת מהנדסים מחו"ל, הכוללים תשלום אגרה שנתית ודרישה שהמהנדס ישתכר פי שניים מהשכר הממוצע במשק. "תמיד יהיה עדיף לקחת עובד ישראלי שמתאים במקום להביא עובד מחו"ל, אבל הכוונה היא להפחית בבירוקרטיה שחוסמת הבאת מומחים", הסבירה.

מנהל מינהל סחר חוץ וסמנכ"ל המשרד, אוהד כהן, הוסיף כי "הממשלה לא הוציאה הודעה לתקשורת על העניין הזה אלא עיתונאים הוציאו את הסיפור. כבר היום יש היתר ל-2,500 מומחים והכוונה היא לא להגדיל את המספר אלא רק להקל בבירוקרטיה".

ח"כ איימן עודה התייחס לדברים ואמר כי "הבעיה היא עם התפיסה הפוליטית של אנשים שחושבים שמצבנו מצוין בניכוי החרדים והערבים. צריך לשנות את התפיסה ולהעסיק בתחום כמה שיותר ערבים, חרדים, נשים ועובדים מעל גיל 40. לפני 3 שנים אמר ראש הממשלה שהוא רוצה להביא רופאים מהודו, כי כל מה שמעניין אותו זה הכסף המהיר, אבל כל מי שהשתתף היום בדיון יכול להביא תוכנית שתפתור את הבעיה תוך זמן קצר". ח"כ אורי מקלב הוסיף: "אולי חיפשנו אתונות ומצאנו מלועה, חשבנו שיש בעיה מקומית וגילינו שהבעיה הרבה יותר גדולה. הידיעה על היבוא הייתה חסרת אחריות ופזיזה, אולי המטרה הייתה לשרת את המעבידים כדי להוזיל להם עלויות כמו שעשו לחקלאים עם ביטול המכסים. אבל אני מקווה שזה יצא לטובה, כי כך הוצפה הבעיה וניתן יהיה לפתור אותה בלי להביא מהנדסים מחו"ל".

ח"כ נחמיאס ורבין סיכמה ואמרה כי מדובר במדרון חלקלק ומסוכן ומעיד על כך שהממשלה לוקה בצורה חמורה בתכנון לטווח ארוך. "עובדים הם לא גבינה ולא צריך להזיז אותם ואחר כך לשאול מי עשה את זה", אמרה. היא קראה לצוות הבין משרדי להציג לוועדה פתרונות לטווח הזמן המידי כבר בתוך 4 חודשים, והוסיפה כי תבקש לקיים דיון מעקב בנושא.

The post התנגדות חברי הכנסת לייבוא מהנדסים זרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

התגבשה החלטה להארכה נוספת והרחבה של התכנית לאוניברסיטאות לשנה"ל תשע"ז, לשם הגדלת התשתיות וקליטת סגל על מנת לקלוט מספר רב יותר של סטודנטים בתחומי ההנדסה השונים, האלקטרוניקה המחשבים ומערכות מידע. מהלך זה הינה צעד נוסף במסגרת המאמצים הנעשים בכדי לענות על המחסור בכח אדם בתחומי הטכנולוגיה העילית. על פי התכנית, בשנים הקרובות צפויים להתווסף כ-2000 עובדים למקצועות הנדרשים בהייטק.

עד כה צעד זה הביא לגידול של 418 סטודנטים לשנה א' בשנים תשע"ד ותשע"ה וכן צפי הגידול לשנים תשע"ו ותשע"ז הינו 330 סטודנטים לשנה א' נוספים, כלומר סה"כ גידול של כ- 750 סטודנטים במחזור ביחס לשנה"ל תשע"ג, כלומר גידול כ- 35%. תהליך גידול זה צפוי להביא לכך שכ-2000 בוגרים במקצועות הנדרשים יתווספו לשוק העבודה בתוך כחמש שנים.

בעקבות ההצלחה בגידול הסטודנטים, הוחלט על הארכה נוספת של התכנית גם לשנת תשע"ז, לצד הרחבת התקציב שיוקצה לטובת העניין לכל אוניברסיטה, כאשר בהמשך תיבחן האפשרות להארכתה גם לשנת תשע"ח.

האוניברסיטאות, אשר יגדילו את מספרי הסטודנטים הנקלטים לשנה א' ללימודי תואר ראשון בתחומי הנדסת חשמל, אלקטרוניקה, מחשבים, מערכות המידע ומדעי המחשב יזכו לתקצוב נוסף בגין פעילות זו, בתקופת המתווה ולאורך כל משך זמן הלימודים של הסטודנטים בתחומים הנ"ל, לתקצוב נוסף בגין פעילות זו.

The post 2000 עובדים יתווספו למקצועות ההייטק first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עדויות אלה, כמו עדויות רבות אחרות, ממחישות את החשיבות של העבודה לאנשים עם מוגבלויות כמו גם את ההשלכות החיוביות על מקום העבודה כאשר נעשה חיבור מוצלח בין המועסק למעסיק. מטרת מאמר קצר זה הינו להציג בקצרה את נושא תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, לתאר את היתרונות הכלכליים, הארגוניים והחברתיים שהעסקתם, לפרט את השירותים הניתנים על ידי מרכזי התמיכה למעסיקים המיועדים למעסיקים המבקשים להעסיק, או שכבר מעסיקים, עובדים עם מוגבלויות, ולהזמין אתכם לקחת חלק במהפכת העסקת אנשים עם מוגבלויות בישראל.

אנשים עם מוגבלויות ועולם העבודה

חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות (1998) מגדיר אדם עם מוגבלות כ"אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". לפי הספרות המקצועית אחד מכל ארבע ישראלים מגדיר עצמו כאדם עם מוגבלות ואחד מכל תשעה כאדם עם מוגבלות חמורה. שיעורים אלה צפויים לעלות עם הארכת תוחלת החיים, בעקבות חשיפה לתאונות ומלחמות, ובזכות ההישרדות הרבה יותר של יילודים ואנשים החולים במחלות קשות. הסיבות למוגבלויות השונות עשויות להיות מולדות אולם רובן מתרחשות במהלך החיים כתוצאה מאירועי חיים שונים כגון: מחלות, תאונות, ומלחמות.

מהספרות המקצועית עולה כי שיעור המועסקים במשק עדיין נמוך באופן משמעותי בהשוואה לאנשים ללא מוגבלויות אולם בעקבות חקיקה וקידום מדיניות להשתלבות אנשים עם מוגבלויות בחברה, ובעקבות ההכרה בתרומה הכלכלית והחברתית של אנשים עם מוגבלויות, כעובדים וכלקוחות, העולם העסקי החל לקדם מדיניות גיוס, שימור וקידום עובדים עם מוגבלויות.

בחלק הבא אתאר בקצרה את הסיבות שבגינן העולם העסקי החל להכיר ביתרונות הכלכליים של העסקת אנשים עם מוגבלויות.

תפיסה עסקית למוגבלויות

ניסיונם של מעסיקים רבים, המעסיקים אנשים עם מוגבלויות, מראים כי בשיקולי עלות – תועלת, הרווח הכולל למעביד, לעובד, לסביבת העבודה ולחברה בכלל, עולה על מחיר ההשקעה. כך למשל, מעדויות של מעסיקים ומן הספרות המקצועית עולה כי העסקת אנשים עם מוגבלויות מתקשרת, בין השאר, ל:

• גיוון במשאב האנושי – יצירת אקלים חברתי חיובי לחיזוק האמון והגברת המחויבות של כלל העובדים במקום העבודה
• תפיסת ניהול מוסרית – הטמעת ערכי סובלנות, פתיחות ונאמנות בקרב כל העובדים
• הנהגת ערכי אחריות חברתית – יצירת תדמית חיובית של הארגון בקרב לקוחותיו וספקיו
• חסכון בעלויות גיוס, דרך חיבור לגופי השמה, המתמחים במיון, גיוס וליווי עובדים עם מוגבלות (ללא תשלום)
• מוניטין, הוקרה וחשיפה תקשורתית בקרב הציבור
• קהל לקוחות מגוון וחדש בעל כוח קנייה אדיר – עובדים עם מוגבלות במקום העבודה יוצרים נאמנות בקרב לקוחות עם מוגבלויות, בני משפחותיהם וחבריהם

במטרה להגדיל את ההזדמנות של המעסיקים ליהנות מיתרונות אלו ואחרים, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה הקים את מרכזי התמיכה למעסיקים כפי שיוצג בחלק הבא.

מרכזי התמיכה למעסיקים

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה במשרד הכלכלה הוקם בשנת 2005 במטרה להגביר ולקדם את השתלבותם התעסוקתית של אנשים עם מוגבלויות בשוק החופשי, ביחסי עובד מעביד, ובשכר הנהוג במשק. המטה פועל לאיתור חסמים, העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בהשתלבותם בשוק העבודה ופיתוח מענים עבורם, באמצעות חקיקה, הסברה ופיתוח תכניות. בנוסף, המטה מפתח ומפעיל מגוון כלים לעידוד מעסיקים לקלוט אנשים עם מוגבלות בעבודה, כמו גם תכניות לקידומם של עובדים עם מוגבלות בתפקיד ובשכר, תוך הכרה בחשיבות ההתאמה בין יכולותיו האישיות של הפרט לבין מאפייני התפקיד. אחד מהכלים שהמטה פיתח ומפעיל הינם מרכזי התמיכה למעסיקים הפועלים בשלשה אזורים בארץ: אזור צפון, אזור מרכז ואזור דרום.

מטרתם של מרכזים אלו הינה לספק מידע ותמיכה למעסיקים המעסיקים או המבקשים להעסיק עובדים עם מוגבלויות תוך מתן סיוע בסבך הביורוקראטי שלעיתים קיים בתחום. בקצרה, מרכז התמיכה מהווה עבור המעסיק, כתובת אחת, אשר מעניקה מענה ופתרון למכלול הצרכים של המעסיק בדרך להעסקת עובדים עם מוגבלויות, וזאת באמצעות מספר מסלולי שירות:

• מוקד מידע וסיוע במילוי טפסים: שירות זה כולל מתן מידע על העסקת אנשים עם מוגבלות, מקורות גיוס, וכלי הסיוע של המדינה להם המעסיק זכאי. כמו כן, המרכז מסייע למעסיק במילוי הטפסים הנדרשים לשם קבלת הסיוע מהמטה.
• מענה על-ידי אנשי מקצוע בנוגע לכל שאלה, בטלפון או במייל, על פי בחירת המעסיק.
• בניית תכנית לעסק וליווי ארוך טווח – במרכז נבנית עבור המעסיק תכנית קליטה, המותאמת לכל עסק תוך סיוע וליווי צמוד על ידי מנהל תיק מטעם המרכז. המסלול כולל:
  • ניתוח צרכי כוח אדם של העסק ומיפוי התפקידים בו
  • בניית תכנית לגיוס וקליטה של עובד או עובדים עם מוגבלויות לתפקידים שנבחרו
  • בחירת כלי הסיוע המתאימים, עזרה בהגשת הבקשה לסיוע ויישומה
  • המלצה לגבי מקורות גיוס מתאימים ותיווך לאותם מקורות
  • ליווי והדרכת המעסיק בכל עניין, הקשור בהעסקת עובדים עם מוגבלות במשך 15 חודשים

כמו כן, המרכזים מסייעים למעסיקים לקבל סיוע באמצעות כלים והטבות של משרד הכלכלה. כך למשל, המרכזים מסייעים למעסיקים הזכאים לקבל השתתפות במימון התאמות. מטרת כלי זה הנה לסייע למעסיק של עובד עם מוגבלות או מעסיק שמבקש לקלוט אדם עם מוגבלות בעבודה, במימון התאמות, הנדרשות בשל מוגבלותו של העובד ובהתאם לצרכיו של העובד. התאמה הינה תוספת, שינוי או אביזר, הנדרשים עבור עובד עם מוגבלות מעבר לנדרש לעמיתו, ללא מוגבלות, כדי שיוכל לבצע את תפקידו ככלל העובדים. סכומי השתתפות המדינה, מותנים בסוג הבקשה והמספר הכולל של העובדים במקום העבודה ונעים בין 19,000-15,000 ₪ ומגיעים במקרים מסוימים עד למימון מוגדל של כ 60,000 ₪.

* מאת: אמיר טל, Ph.D

The post מרכזי תמיכה למעסיקים של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה במשרד הכלכלה: הרצון שלך, הכלים שלנו, הרווח של כולנו first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לפיכך, הוציא שר הכלכלה, נפתלי בנט, היתר כללי המתיר סטייה מהוראות סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה הקובע זכות העובדים להפסקה לצורך תפילה במהלך יום העבודה, כך שיתאפשר לעובדים לקיים תפילה גם לפני בואם למקום העבודה, דבר שיכול לגרור איחור העובד בהגעה – וזאת, כעת, ע"פ ההצעה יהיה חלק מהחוק.

ההיתר חל על מקומות עבודה בהם נהוג התחלת משמרת או תחילת עבודה בין השעות 7:00 ל- 8:00 בבוקר כולל, כך שיוכל העובד לאחר לעבודה ובתנאי שישלים את זמן האיחור באותו היום או ביום אחר באותו החודש.

קיום תפילה בזמן העבודה

כיום סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר כי במסגרת זכויות העובדים עובד יכול לקיים הפסקה במהלך יום העבודה לצורך קיום תפילה, ההוראה החדשה מדברת על האפשרות של העובד לאחר למקום העבודה (כלומר לפני תחילת עבודתו לצורך קיום תפילה).

ההצעה מדברת על איחור של עד חצי שעה ממועד תחילת יום העבודה, אך מגדירה גם כי העובד יפצה את המעסיק במשך זמן זהה!

החזר זמן האיחור בעקבות תפילה יבוצע באותו היום או ביום אחר במהלך אותו החודש שייקבע ע"י המעסיק.

חשוב לציין כי ההוראה באה כתוספת לזכות הקיימת ולא כמחליפה לה (או כבחירה בין לבין), כך שזכות העובד להפסקה לצורך תפילה על חשבון זמן העבודה עדיין נשארת לזכותו של העובד גם במידה ואיחר בבוקר לצורך קיום תפילה.

היתר איחור של חצי שעה לעבודה לשם תפילה

ההודעה מטעם משרד הכלכלה עדיין אינה בתוקף, ונשלחה להתייחסות וקבלת הערות מצד ארגוני עובדים ומעסיקים במטרה לאשרה כבר בימים הקרובים.

עולה השאלה האם פגיעה זו, שלכאורה הינה רציונלית בתפיסתה, לא תגרור פגיעה עמוקה יותר בצד המעסיקים. לדוגמה זמני חילוף משמרות קבועים במפעלים ומקומות עבודה אינה יכולה להיות תלויה באיחורם של עובדים ועלולה לגרור פגיעה בפעילותם של קווי ייצור.

איחור של עובדים ללא הודעה מוקדמת, גם אם לצורך תפילה, יכול גם הוא לגרור לבעיות מצד מעסיקים ביכולת לנהל עסק באופן שוטף וראוי, לדוגמה בתחום הקמעונאי (כגון תפעול חנויות), ומטעייה זו עולה סוגיה נוספת של עובדים שינצלו היתר זה לאיחור שאינו תלוי בתפילה, שגם על כך לא ניתנה עדיין הדעת.

בנוסף, ההיתר מדבר על זמני תפילות יהודים בתקופה

חשוב לזכור כי נתינת זכות זו במסגרת חוק דיני העבודה מטרתה בסופו של דבר להגן על העובדים מפני פיטורים או סנקציות אחרות של המעסיק במקרה של איחור לעבודה, וההיתר פותח דלת לתקדים משפטי בנושא של איחור עובדים בהשלמת זמני העבודה בסיום יום העבודה.

כלומר, אם מותר לאחר בגלל תפילות בימים מסוימים, מה מונע איחור עובדים באותם ימים שלא בעקבות תפילה? ואם מותר איחור בימים מסוימים כאשר העובד משלים את האיחור בסיומו, מה מונע את התרחבות התופעה גם לימים אחרים? האם פיצוי המעסיק בפני עצמו מספיק – למה לא לאפשר פיצוי זהה ללא תלות בביצוע תפילה או בזמני תפילה?

לסיכום, בעוד שהכוונה טובה והסבירות למימוש ההיתר גבוה, אנו בפורטל לא חושבים שנעשתה חשיבה עמוקה בנושא ובהשלכות שלו על שוק העבודה בישראל לא נידונו באופן שלם.

The post משרד הכלכלה פרסם היתר שמאפשר לעובדים לאחר בעקבות תפילה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המינהל מעסיק כבר היום עשרות מהנדסים, בוגרי הכשרות טכנולוגיות ומדעיות,העוברים הכשרות והשתלמויות ייעודיות בנושאי הבטיחות והבריאות התעסוקתית וזאת במטרה לאפשר גישה של ארגונים ומעסיקים לידע ברמה בינלאומית באמצעות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית וכן כחלק מהמהלכים להגברת האכיפה והפיקוח בנושאי בטיחות ובריאות בענפי המשק השונים.

הגברת הבטיחות והבריאות במקומות עבודה בארגונים ועסקים קטנים 

הודעה זו מצטרפת להודעה נוספת שפורסמה לפני כשבועיים, גם היא ע"י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, על השקעה של 5 מיליון ש"ח נוספים במסגרת פרויקט להגברת הבטיחות והבריאות במקומות עבודה בארגונים ועסקים קטנים (זאת השנה השלישית), אשר ימומן על ידי מחלקת 'הפעולה המונעת והמחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה' שבמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית.

פרויקט זה כבר זכה להצלחה רבה בקרב ארגונים ועסקים קטנים ולקחו בו חלק קרוב ל-2,000 מקומות עבודה ובמסגרתו כבר תוקנו ליקויים רבים.

לפרויקט זה חשיבות רבה שכן דווקא בארגונים ועסקים קטנים (עד 25 עובדים) המודעות והיכולת (כמו גם התקציב) לטפל בבעיות חשובות בתחום הבטיחות ומעבר לכך בתחום הבריאות התעסוקתית נמוכות, כאשר העלות של נזקים אלו נופלת על המדינה. במסגרת הביטוח הלאומי משולמים 'דמי פגיעה' כתוצאה מתאונות עבודה בסך של 3 מיליארד שקל בשנה וזאת בנוסף לאובדן של 2.5 מיליון ימי עבודה במסגרת היעדרות כתוצאה מתאונות עבודה בלבד. בנוסף לכך בישראל מתים מדי שנה כ-55 עובדים בשל תאונות עבודה!

מטרת תוכנית זו ותוכניות נוספות שמפעיל המינהל, כמו גם הגברת האכיפה והפיקוח בנושאי בטיחות ובריאות, לצמצם את הפגיעה הפיזית ומחלות המקצוע במקומות עבודה בישראל ובכך להרוויח פעמים – גם חיסכון פוטנציאלי עצום בתקציבי הביטוח הלאומי (לנפגעים ונפטרים) ומהצד השני העלאת התפוקה של שוק העבודה בישראל.

לדוגמה: 60% מדיווחי מחלות המקצוע בשנת 2012 היו מחלות מקצוע הקשורות בנזקי רעש, כך שחינוך השוק בתחום זה הן של המעסיקים והן של העובדים ונתינת אפשרות מיגון והעלאת התודעה לנושא יכולה בפני עצמה להביא לפתרון רחב של בעיה תעסוקתית נפוצה – שעולה למדינה כסף רב.

כל אלו מצטרפים לפרויקטים רבים נוספים המופעלים במסגרות שונות של משרד הכלכלה והגופים הקשורים אליו, כגון: הכשרות והסבות מקצועיות למקצועות שוחקים, חובת ממונה בטיחות במקום העבודה, פרסום תקנות ונהלים לבטיחות ובריאות בעבודה ועוד.

היוזמה "לעתיד בריא 2020" במשרד הבריאות

פרויקטים נוספים בתחום מפעילים גם משרד הבריאות. פרויקט הדגל של המשרד תחת השם "לעתיד בריא 2020" שהוצג בכנס חדשנות בניהול ההון האנושי של פורטל משאבי אנוש HRus תחת הכותרת: "בריאות העובד באחריות משאבי אנוש" ע"י ד"ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות. פרויקט זה מתמקד בתחום הרפואה התעסוקתית הורדת לחץ ומתח נפשי במקום עבודה והגברת המודעות לבריאות בקרב העובדים (עישון, השמנה…) וזאת במטרה לשפר את בריאות הציבור ואת פריון העבודה.

לסיכום, הטמעת סוגיות הבטיחות והבריאות בעבודה בענפי המשק השונים חיונית לחיזוק יכולת השרידות של העסקים, חיסכון בהוצאות תשלום דמי פגיעה לנפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע ובראש ובראשונה – למניעת פגיעה בנפש והצלת חיים.

The post פעילות מוגברת של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה, בשיתוף מינהל הרכש שבחשב הכללי במשרד האוצר, מקדם תוכנית חדשה בה אקדמאים עם מוגבלות ובעלי השכלה על תיכונית יוכלו להתנסות בעבודה במשרדי ממשלה בתחום לימודיהם, לתקופה של עד 15 חודשים. בכך מאפשר המשרד לבעלי מוגבלויות שרכשו תואר אקדמי או השכלה מקצועית בתחומים נדרשים להשתלב ביתר קלות בשוק העבודה לאחר צבירת ניסיון תעסוקתי במגזר הממשלתי.

תוכנית ההתנסות הינה המשך ישיר של תוכנית לשילוב עובדים עם מוגבלות במשרדי הממשלה, תוכנית הפועלת כבר מעל לשלוש שנים בהצלחה ושבמסגרתה השתלבו כבר כ-320 עובדים עם מוגבלויות.

התוכנית מיועדת למי שסיים תואר אקדמי בחמש השנים האחרונות, אך העסקתם תעשה באמצעות חברת "תגבור" אשר זכתה במכרז של מינהל הרכש ולא באמצעות העסקה ישירה. בצורה זו מרחיב המשרד את יכולותיו להעסיק בעלי מוגבלויות מעבר למכסת התקנים.

לוח משרות לאקדמאים עם מוגבלויות

לתוכנית זו מצטרפות גם פעילויות נוספות של המטה כדוגמת העלאת לוח משרות מיוחד המרכז משרות פתוחות עבור אנשים עם מוגבלויות. הלוח מאפשר לחברות לפרסם משרות ולקלוט עובדים עם מוגבלויות ומהווה מקור גיוס נוסף עבור ארגונים. במסגרת אתר לוח הדרושים החדש יכולים הגולשים גם לקבל הדרכה, ייעוץ והכוונה בנושא.

חשוב לציין כי במסגרת העסקת עובדים עם מוגבלויות יכול הארגון המעסיק לקבל תקצוב ומימון החל מהתאמת סביבת העבודה לעובדים בעלי מוגבלויות ועד קבלת סיוע ממרכזי תמיכה בנושא העסקת עובדים בעלי מוגבלויות.

ללוח המשרות לבעלי מוגבלויות – לחץ כאן!

מנתונים שהמינהל למחקר וכלכלה פרסם עולה כי:

• ישנם מעל מאה ועשרים אלף אקדמאים עם מוגבלויות, מתוכם כ- 16.6% עם מוגבלויות חמורות.
• שיעורי התעסוקה של אקדמאים עם מוגבלויות נמוך בצורה משמעותית מהממוצע (בכ-15%): שיעור תעסוקה של 79.4% לאקדמאים עם מוגבלויות בינוניות ורק 48.4% בקרב אקדמאים עם מוגבלויות חמורות. מעבר לכך שיעורי האבטלה בפועל גבוהים מהממוצע לאוכלוסיה האקדמאית ללא מוגבליות (3.8% ו-11.3% בהתאמה).
• שכרם של אקדמאים עם מוגבלויות נמוך בכ – 1,500 ₪ בחודש בממוצע ממקביליהם.

מחר (יום ב') יקיים המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה שבמשרד הכלכלה כנס להשקת התוכנית. הכנס ייערך באולם ההדרכה בבניין ג'נרי בירושלים ומיועד למנהלי מחוזות במשרדי ממשלה, מנהלי משאבי האנוש ממשלתיים, חשבים וסגני חשבים במשרדי הממשלה.

The post השקת תוכנית לשילוב אקדמאים עם מוגבלות כעובדים במשרדי הממשלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.