בארי משרת כראש אגף משאבי אנוש במשטרה מזה שלוש שנים וחצי. הוא הגיע למשטרה לאחר 30 שנות שירות בצה"ל, במגוון תפקידים במסלול הליבה של משאבי אנוש. בתפקידיו האחרונים בצה"ל שימש כקצין שלישות פיקוד הצפון בתקופה שלאחר הנסיגה מלבנון, ראש מחלקת פרט בצה"ל ויו"ר ארגון "חבר", ראש חטיבת כ"א בזרוע היבשה (מז"י).

ספר לנו על אגף משאבי האנוש במשטרה, מבנה האגף, תפקידו, במידה וזה לא מסווג, וקצת על היקף כוח האדם במשטרה.

ניצב ירון בארי: אגף משאבי אנוש במשטרה בנוי עקרונית במבנה הרגיל כאשר שני תחומים אינם כאלה: תחום המשמעת לרבות כל ההחלטות על משמעת השוטרים כולל הקשר עם המחלקה לחקירות שוטרים והגשת כתבי אישום (תביעה משטרתית) לבית הדין למשמעת. חטיבת ההדרכה וכל תחום ההדרכה, לרבות שני בתי הספר המרכזיים שנמצאים תחת אחריותי כראש אגף משאבי האנוש. מעבר לכך כאמור המבנה הוא קלאסי וכולל מאות משרתים בתחום החשוב של טיפול באנשים.

סוגי כוח האדם במשטרה הם מגוונים וכוללים חיילי חובה (במשטרה ה"כחולה" ובמשמר הגבול), בני ובנות שרות לאומי וכמובן הרוב שהוא שוטרים ושוטרות בקבע. סה"כ במשטרה משרתים עשרות אלפי שוטרים במגוון תפקידים. מאפיין חשוב וחריג הוא ש-80% מכל המשרתים משרתים במערך הייעודי (לוחמים) ורק 20% במערך התומך (70% מהם היו בעבר לוחמים).

מה היה החזון שהצבת לאגף משאבי האנוש במשטרה עם כניסתך לתפקיד?

נקראתי למשטרה על מנת לסייע למפכ"ל שעמד להיכנס לתפקידו לפתור משבר אמון קשה בן השוטרים לארגון ואשתמש בדברים שאמר לי המפכ"ל בשיחת ההיכרות ביננו:

"המשימה שלנו היא להחזיר את השוטר לארגון…" ובעיה נוספת היא שמשאבי אנוש במשטרה נתפש כמנוכר לארגון. לא אוהבים אותו". אני מדגיש שזאת אינה האבחנה שלי אלה אמירתו של המפכ"ל הנכנס.

הבנתי די מהר שהבעיה במשטרה (בעיה האופיינית לארגונים משימתיים גדולים) היא פער בניהול המתח הקיים בין המשימה לבין הטיפול באנשים. תופעה שקרתה בצה"ל למשל בסוף שנות ה-80 במשבר עם אנשי המילואים. הסיבות לכך מורכבות אך בסיסן הוא ארגון בפער משאבים אדיר לצד רצון אדיר של אנשיו להוכיח את עצמם ולעמוד במשימות המורכבות שמוטלות על הארגון.

מהר מאוד חשתי את הפער ואת התוצאה של מצב זה (אכן השוטרים, מנטאלית, עזבו את הארגון), וחשבתי איך ניתן לטפל בכך. היה לי ברור שהבעיה שלנו שבמשטרת ישראל (לא) מספיק חושבים אנשים. ולכן החזון שלי שהחל בתוכנית אסטרטגית הייתה תוכנית "חושבים אנשים" ששמה מעיד הכי טוב על הכוונה. 

מהם הפרויקטים המשמעותיים בנושא משאבי אנוש אותם מימשת במשטרה?

אספר על פרויקטים במספר תחומים. 

תהליך הגיוס למשטרה

הפער הראשון בו טיפלנו היה תהליך הגיוס. זמן הגיוס ממוצע ארך שמונה חודשים (!). היתה המתנה ארוכה בתחנות לקורסים, שהיו לא ממש ממיינים. במסגרת הפרויקט שינינו את תפישת הגיוס ושיטת ההדרכה – וכיום זמן הגיוס למשטרה הוא כחודשיים. הגיוס הוא במחלקות שמתגייסות להכשרה, שהפכה להכשרה ממיינת. בשנת 2012 גייסנו למשטרה באופן הזה כ1,700 שוטרים (לעומת ממוצע גיוס של 1,000 שוטרים בשנים קודמות), ובשנת 2014 יעד הגיוס הוא 2,200 שוטרים.

שכר השוטרים

פער נוסף וזועק היה שכר השוטרים בדגש על שכר השוטר המתחיל שעמד על 5,000 (!) שקלים, ללא כל אופק. ביצענו תוכנית משותפת עם משרד האוצר, שכללה ראשית העלאת שכר השוטר המתחיל ל כ-7,200 שקלים, ובשלב שני מיסוד נושא רמות הפעילות במשטרה שכתוצאה מכך עלה שכר השוטר הייעודי במשטרה בכ-7%. בנוסף, מיסדנו כלי חשוב ביותר לניהול אנשים בארגון.

מיזם בריאות

יצאנו במיזם בריאות בו לקחנו מדדים מכלל השוטרים בארגון והחלנו בפעילות שכללה הנגשת סביבת אימון לכל שוטר (בתחנה או במתקן אזרחי), טיפול בכלל נושא המזון הבריא, קבוצות תמיכה לירידה במשקל והפסקת עישון ומתן שעתיים אימון על חשבון שעות העבודה. כל זה לווה במדידת המפקדים (גם) בתחום זה.

לאחר שנה ביצענו מדידות נוספות והתוצאות היו מדהימות, שנלמדות ומשמשות דוגמא כיום במשטרות בעולם:

• 900 שוטרים הפסיקו לעשן.

• 1,050 שוטרים הורידו רמת סיכון.

• 714 שוטרים איזנו את רמת הסוכר בדם.

• 1,800 שוטרים הפחיתו משמעותית את רמת השומן בדם.

• 1,750 שוטרים שיפרו משמעותית את ערכי לחץ הדם.

• במצטבר "רזינו" בארגון באלפים רבים של קילוגרמים.

הכשרה

חיזקנו את ההכשרה בקרב הקצונה לצד חיזוק המנהיגות בדרגי הפיקוד המשפיעים של הרפ"ק והסנ"צ. פיתחנו את כלל תחום ההכשרה לקראת פתיחת קריית ההדרכה המאוחדת של המשטרה בינואר 2015 בבית שמש. פיתחנו תכניות מצוינות, החל מתוכנית גיוס צוערים למשטרה דרך סימון המצוינים בסיום קורס קצינים ודרך פיתוח שדרת פיקוד והכנת מרחב מיון לבחירת מפקדי תחנות.

ייעול וביזור תהליכים 

ייעלנו עשרות תהליכי טיפול באנשים ואת הנותרים ביזרנו למפקדים כחלק מתפיסת העולם שנכון ככל הניתן לקרב את הסמכות לאחריות (במערכות כיום יש נטייה לסמכויות אלה "לנדוד" לכל מיני דרגים בארגון…).

חיזוק תפישת התפקיד והיכולות של מערך משאבי האנוש החל מקביעת תו תקן מספרי ואיכותי לתחום חשוב זה והמשך בהטמעת הכשרות לכל דרגי הטיפול.

שקיפות

מיסוד ערוצי "דיבור" בלתי אמצעיים עם השוטרים לחיזוק הקשר, כשגולת הכותרת היא קבוצת "פייסבוק" סגורה בה חברים כ-8,000 שוטרים. הקבוצה משפיעה על סדר היום המשטרתי.

תפישת השיבוץ והקידום במשטרה

תהליך שבמרכזו שינוי התרבות בה אנשים יידעו בדיוק מה חושבים עליהם ורמת הציפייה מהם תהיה ריאלית (בעיה קשה בארגונים רבים -"כולם יותר טובים מכולם").
משלחות "עדים במדים": מיסוד הנושא והעלאת כמות המשתתפים באופן משמעותי מ-200 בשנה לכ-1,000 שוטרים שיוצאים בכל שנה למסע ערכי ומחבר זה, ובתוך כך השתתפות מזה שלוש שנים ב"מצעד החיים".

ביצענו פעולות רבות נוספות שתכליתן טיפול נכון בשוטרים וחיזוק הזדהותם עם הארגון. נכון יהיה לדבר ברשותכם לא רק על התשומות אלה גם ובעיקר על התוצאות. ואלה עיקרן:

– בשני סקרים (שאלונים) שביצענו ב-2012 וב-2014 בקרב כ-20 אלף שוטרים, נמצאה בקרב השוטרים שביעות רצון גבוהה מהשינוי שהתבצע. זוקפים זאת לזכות משאבי האנוש ולמדיניות המפכ"ל ששמה את השוטר במרכז הקשב הארגוני. הסקר מצביע על עלייה דרמטית לעומת סקר דומה שנעשה בשנת 2010.

– הסקר מצביע על ירידה משמעותית מאוד ברמת השחיקה עליה מדווחים השוטרים וירידה משמעותית בכוונות העזיבה של השוטרים.

– הרווחנו 36,813 ימי עבודה, שהם 175 משרות, ששוות 44 מיליון שקלים.

– בשני סקרים חיצוניים של העיתונים "דה מרקר" ו "כלכליסט" שבחנו את מקומות העבודה האטרקטיביים בקרב הצעירים והסטודנטים בישראל, זכתה המשטרה במקומות טובים ובין ה-100/50 המקומות הראליים.

מהם היעדים המרכזיים שלך להמשך הקדנציה שלך כראש אגף משאבי אנוש?

היעד המרכזי שלי להמשך הקדנציה היא למסד ולמשטר את השינויים הרבים שביצענו בארגון ולהבטיח שכולם, בדגש על המפקדים, מבינים ומפנימים את השינוי ופועלים ברוחו (כאמור, חושבים אנשים).

מתוך ניסיונך המקצועי בשני הגופים הביטחוניים הגדולים במדינה, מה בראייתך ההבדלים המרכזיים בין ניהול משאבי אנוש בצבא למשטרה?

ישנם שני הבדלים בסיסיים. ראשית משטרת ישראל בניגוד לצה"ל נמצאת כל העת בלחימה ללא תרבות/ פנאי לבניין הכוח. שנית, עיקר כוח האדם במשטרה הוא קבע: גיל ממוצע 36 ובגיוס 26, וגיל הפרישה הוא 57. רק הבדלים אלה מציבים אתגרים אחרים של טיפול באנשים.

מה הזהה והשונה בין תהליכי ניהול משאבי האנוש במשטרה, לעומת המגזר הפרטי?

ניסיוני במגזר הפרטי הוא לא גדול אך תפישתי הבסיסית היא שאנשים הם אנשים הם אנשים! והאופן בו נדרשים אנשי משאבי האנוש לטפל באנשים ובצרכים שלהם הם זהים. אין ספק שבין המגזרים, ולאו דווקא בין הפרטי לביטחוני, יש דגשי טיפול שונים המותאמים לארגונים.

מהן התובנות שלך לאחר 30 שנה של טיפול באנשים?

ראשית, כמה שזה נשמע בנאלי אני באמת מאמין שבארגון הכל זה אנשים. שנית, בעולם דיגיטלי מהיר (ועצבני..) מוצף ידע ובעיקר מידע – אין (ולא יהיה) תחליף לעיסוק אישי באנשים ו"נגיעה" אמיתית בהם. עובדים מכל סוג זקוקים ראשית ולפני הכל לתחושה שלמישהו אכפת מהם. והחשוב ביותר הוא לעשות את זה ולא לדבר על זה.

בנוסף, הארגונים, בעיקר כאלה שנמצאים על סף או בתוך משבר, נוטים באופן די מובהק לקפוץ לעיסוק בתדמית הארגון. זה ברור, יחסית קל אבל לא תמיד יעיל. מניסיוני, הקשה יותר והמורכב יותר זה לעסוק בדימוי העובדים. מה שבטוח ישפיע הרבה יותר על ביצועי הארגון לאורך זמן.

והחשוב ביותר ביחסים עם העובדים, אין "זבנג וגמרנו…" במערכת יחסים סבוכה זו, כמו בזוגיות, צריך לעבוד על זה.

"צריך לעבוד על זה"

The post שמים את השוטר במרכז הקשב הארגוני first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המקרה החמור שאנו קוראים עליו בימים אלו, בו מספר שוטרים ניצלו מצוקה של עובדת אחרת במשטרה הינו מקרה חמור, אך הכותרות שמלוות את המקרה אינן נוגעות בנקודה העיקרית. כן, אותם שוטרים אשמים בעברה וצריכים ליהענש, כן מקרה זה ראוי לכותרות דווקא בגלל המקום שמימנו יצא על הפועל, אך, ובלי לגרוע מהחומרה שבדבר, האשמה העיקרית איננה צריכה להיות מופנת כלפי אותם אנשים (חשוב להדגיש כי לא מדובר במקרה אונס), אלא דווקא כנגד המערכת! על כך שלא גילתה בזמן, על כך שלא הצליחה למנוע את התגלגלות הדברים ועל כך שלא מנעה מהם להתרחש מלחתחילה.

אך מקרה זה אינו יחיד, והמשטרה לא עומדת לבד באשמה זו. נתחיל בסטטיסטיקות כפי שנמסרו לנו ממשרד התמ"ת. ב-2010 עלה מספר הפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה על רקע הטרדה מינית בשיעור של פי 7 לעומת 2009. ללא ספק, 2010 זוהי השנה שבה חל המפנה הדרסטי ביותר בעשור הנוכחי לפחות.

ב-2011 הוסיף שיעור הפניות לנציבות השוויון לטפס, גם כן על רקע הטרדה מינית, אך התמתן משמעותית ועלה "רק" פי 1.5 לעומת 2010. כלומר זינוק של יותר מפי עשרה תלונות על הטרדה מינית מתקבלות היום מאשר לפני שנתיים!

מנתונים נוספים שפרסם התמ"ת בינואר השנה עולה ש165 אלף נשים עובדות (11.5% מכלל הנשים העובדות) הוטרדו מינית בשנה האחרונה (2011). כ-22% מהמוטרדות ציינו שההטרדה גרמה לירידה בפריון העבודה שלהן, ואילו 9.3% עזבו את משרתן, בין אם מיוזמתן ובין שפוטרו על ידי המעסיק בשל כך.

במהלך השנה האחרונה טיפלה הנציבות בשני מקרים בולטים של הטרדות מיניות במקום העבודה. האחד היה של עובדת בבית חולים במרכז הארץ, שהוטרדה מינית על-ידי הממונה עליה. העובדת הועברה מתפקידה עד לסיום החקירה בעניינה, הן באמצעות המשטרה והן על-ידי נציבות שירות המדינה.

וכאילו לא די בכך, היא הועברה למקום עבודה שדרש כוח פיזי ופגעו בשכרה. לאחר התערבות של נציבות השוויון היא הועברה לביצוע עבודות קלות יותר ושולמו לה כל הפרמיות להן הייתה זכאית, גם רטרואקטיבית.

במקרה אחר, סגנית מנהל הודחה מתפקידה בבית ספר חרדי, לאחר שמנהל בית הספר הודה לתדהמתה כי אינו יכול לעמוד בעבודה עמה שכן יצרו גובר עליו.

לטענת הסגנית, היא אף פוטרה מבית הספר בשל כך. המנהל הכחיש את הקשר בין השניים אמנם, אך הרשת הפרטית שמפעילה את בית הספר לא הכחישה את מניעיו של המנהל ואף טענה בפני בית המשפט כי ההחלטה להדיח את התובעת התקבלה לטובת בית הספר ולטובת המורה עצמה שחסכה מסכת הטרדות מיניות נוספת. התיק נמצא כעת בשלב כתיבת הסיכומים.

שר התמ"ת, שלום שמחון: "קורבנות ההטרדות בחברה הם רבים, כאשר הפגיעה, יש לדעת, ממשיכה אף הרבה מעבר לקורבנות הישירים, והם משפיעים על מעגלים נוספים, ועל הארגון בכללותו. הטרדות מיניות, מעבר לעברה ולחומרה שבהן, מצטרפות ברמות החומרה השונות לשורה של חסמים אשר עומדים בפני נשים, כאשר הן רוצות להשתלב בשוק העבודה או כאשר הן רוצות להתקדם בו. חובותיו של המעביד הן שתיים: חובת מניעה  – עליו למנוע הטרדה מינית והתנכלות מלכתחילה, וחובות טיפול –  עליו למהר ולטפל במקרה, מהרגע בו הוא התגלה והובא לידיעתו".

"לשם כך מורות ההנחיות על פרסום תקנון והסבר ברור, על ארגון פעולות הסברה והדרכה, ועל מינוי אחראית ארגונית לנושא. ההטרדה המינית וההתנכלות, מעלות סוגיות שחשבנו שכבר אינן תקפות לדור ולעידן שלנו. הן מעלות על פני השטח אי שוויון מגדרי במסגרות העבודה ואף מנציחות אותו. לאור הממצאים במחקר, המשרד יפיק לקחים בנושא וירענן את מדיניות האכיפה", ציין השר.

לקבלת מידע נוסף על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה:

The post זינוק של מאות אחוזים בשיעור התלונות על הטרדה מינית בעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ההצעה, שהוגשה על ידי ח"כ מרינה סולודקין מקדימה, בקשה, כאמור, לקבוע כדרישת סף, שהשכלה גבוהה רלוונטית תהיה תנאי לגיוסם למשטרה של חוקרים שיעסקו בחקירות של פשעים חמורים.

"בשנים האחרונות אנו עדים לתלונות רבות מצד אזרחים בגין חקירות משטרתיות הנערכות שלא כדין, תוך פגיעה בנחקרים, בזכויותיהם ובתקנת הציבור", נכתב בדברי ההסבר להצעה.

עוד נכתב בדברי ההסבר כי "ברבים מן המקרים, השכלה גבוהה רלוונטית של החוקרים הייתה מסייעת בפתירת הבעיות שצוינו ומצמצמת את הפגיעה באזרחים. היעדר השכלה רלוונטית אצל חוקרים פוגעת במיוחד בניהול תקין של החקירה וביעילותה כשמדובר בחקירת פשעים חמורים, כגון רצח או אונס."

בכנסת, כאמור, חשבו אחרת וההצעה נדחתה.

לא יוקם מאגר של דירקטורים חיצוניים

הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק החברות שהגיש ח"כ נחמן שי מקדימה. הצעת החוק בקשה לקבוע מנגנון מיון וסינון של מועמדים לשמש דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות.
 
ח"כ שי הציע להקים מאגר של דירקטורים שינוהל על ידי רשות ניירות הערך. כך, כל חברה ציבורית שמבקשת למנות דירקטור חיצוני תפנה לרשות וזו תציע לה רשימה של 20 דירקטורים מתאימים לצרכי אותה חברה, אשר תבחר לה את הדירקטור באופן אקראי מתוך הרשימה שתוצע לה.

"בשנים האחרונות חזה המשק בחלוקת משכורות מוגזמות, בונוסים ואופציות למנהלים בחברות הציבוריות, על-ידי בעלי השליטה, אף שאלה מחזיקים לעתים רק במיעוט מניות קטן ביותר", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. עוד נכתב כי מערכת יחסים זו יצרה מצב בו הדירקטורים החיצוניים, "שתפקידם לשמש 'כלבי השמירה' של ציבור בעלי המניות שאינו בעל השליטה, לא מילאו תפקידם כיאות, לאור קשריהם עם בעלי השליטה."

כאמור הכנסת דחתה את ההצעה ברוב של 33 חברי כנסת נגד ורק 18 בעד.

The post בכנסת לא חושבים ששוטרים זקוקים להשכלה גבוהה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מחר (יום ב') יחתמו שר האוצר יובל שטייניץ והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' על ההסכם שהתגבש. במסגרתו, תינתן תוספת לקצבת הגמלאים וכן תוספת בגין שחיקה. במעמד החתימה יהיו נוכחים גם מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו ונציב השב"ס רב-גונדר אהרון פרנקו.

להלכה, סוכם כי תשלומי הפנסיה של גמלאי משטרת ישראל ושב"ס יעברו משיטת הצמדה לשכר השוטרים והסוהרים המשרתים, להצמדה למדד המחירים לצרכן.

נוסף על כך, מעבר לגמלה השוטפת יינתן פיצוי משמעותי בגין שחיקת הגמלאות על פי מתווה לפריסת ההפרשים הרטרואקטיביים, ממועד המעבר לשיטת ההצמדה למדד.

לא זו בלבד, אלא שגובש גם מודל שכר לנגדים חדשים, שבתוקפו תתקבל תוספת לשכר המשרתים הפעילים.

The post הושג הסכם לשיפור תנאי הפנסיה לגמלאי המשטרה והשב"ס first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מנתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים, עולה כי מספר חקירות הילדים עולה בהדרגה מאז שנת 2000. בשנת 2000 נחקרו 6,013 ילדים ואילו בשנת 2010 נחקרו 9,264 ילדים, קרי מדובר בגידול של 52.5% בעשור. בשנת 2010 הרחיבו את התקן ל-109.5 משרות אולם 23.75  משרות (המהוות 21.6% ממצבת כוח האדם) עדיין אינן מאוישות. נכון להיום, 1,437 חקירות ילדים נמצאות בסטאטוס "המתנה" בשל מצוקת כוח אדם.

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, קרא לוועדה לפעול למתן מעמד מיוחד לחוקרי הילדים במטרה לשפר את תנאי שכרם.

"אי אפשר לדרוש מהחוקרים להיות בעלי תודעת שליחות מבלי לתת להם כלים", אמר ח"כ ריבלין וציין כי "מנכ"ל משרד הרווחה מסר לי כי סוכם בין משרדי הרווחה והאוצר על הסדרת מתן שעות כוננות ושעות נוספות, מימון הסעות מחוץ לשעות העבודה ואספקת כלי עבודה נוספים, כדי שהתקנים לא רק יהיו קיימים, אלא גם יאוישו באנשים טובים ואיכותיים. אנחנו מחויבים לנושא עד פתרונו המלא".

בסיכום הדיון הבטיח יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, כי "הוועדה לא תרפה עד למציאת פתרונות הולמים למצוקה הקשה בתחום", והכריז כי יתקיים דיון נוסף בנושא בחודש הקרוב. 

The post ועדת הרווחה: מחסור בתקנים של חוקרי ילדים מסכן ילדים במצוקה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

העובדים פתחו ביום רביעי השבוע בשביתה, במחאה על הסחבת במו"מ לקראת הסכם קיבוצי. במסגרת השביתה לא ניתן מענה לוגיסטי פנים משטרתי, לרבות שירותי רכב ואחסנה. הושבת באופן חלקי המרכז לפניות נהגים והייתה פגיעה בכל הקשור לדו"חות של נהגים. המזכירות בכלל תחנות המשטרה שובתות ולא מתקיימות הקלדות של כתבי אישום פליליים ותעבורתיים על ידי קלדניות המועסקות על ידי המשטרה.

עם זאת, דובר המשטרה גיל נשיאל ציין כי "משטרת ישראל, נערכה מבעוד מועד לאפשרות שאזרחי המשטרה ישבתו, והנחיות בעניין הופצו לכלל המפקדים."

יו"ר ועד העובדים הארצי של אזרחי עובדי המשטרה, ירון קרילה אמר כי "אנו נפגין מול המשרד לביטחון הפנים בקריאה לחדול מההתעלמות המוחלטת בנו ולהקפאת תנאינו עד אשר ייכנסו אתנו למו"מ אינטנסיבי, להסדרת תנאי העסקתנו במסגרת הסכם עבודה קיבוצי. לא ייתכן שלמעלה מ- 70% מהעובדים מקבלים שכר מינימום או השלמת הכנסה כאשר חלקם הגדול הוא בעל ותק של 10 שנים ומעלה".

 "העובדים מתאספים למחאה, לאחר שהמתינו למעלה מ- 3 שנים להסכם שלא מגיע", ציין יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי.

יעקובי הוסיף כי "המדינה מתנהלת במכוון על מנת למשוך זמן ולא להגיע להסכם קיבוצי עם העובדים וכל זאת בניגוד לסיכומים ולהבטחות שלטוניות מוקדמות, להסכם קיבוצי מסודר בין הסתדרות עובדי המדינה לבין מדינת ישראל ומשטרת ישראל".

במשרד האוצר האשימו דווקא את ההסתדרות בכשלון המו"מ עם ועד האזרחים עובדי המשטרה. לדברי דוברת האוצר יעל בן שמחון, "המדינה הייתה מוכנה להציע להם תנאי העסקה ראויים אשר ישפרו את שכרם של רבים מן העובדים, יעניקו להם אופק קידום שכרי ויבטיחו את ביטחונם התעסוקתי לטווח הארוך. המו"מ לא צלח בשל הדרישות הכלכליות של ההסתדרות, לתוספות שכר מעבר למה שהמדינה יכולה להסכים לו ומעבר לשכר השוטרים בתפקידים דומים."

The post אזרחים עובדי המשטרה יפגינו מול המשרד לביטחון פנים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

זו הפעם הראשונה שקבוצת העובדים המועסקים תחת המשטרה יוצאת למאבק להסדרת תנאי העסקתם במסגרת הסכם קיבוצי.
 
בהסתדרות עובדי המדינה טוענים כי מזה כ- 3 שנים מתקיים משא ומתן עם משרד האוצר, המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל על מנת לקלוט את העובדים המועסקים כאזרחים עובדי המשטרה כשוטרים, אך משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים מקיימים סחבת במו"מ ואין כל התקדמות להסכם.

כתוצאה מכך אין קידומי דרגות, תנאי השכר מוקפאים ומתקיים חוסר וודאות כלפי ביטחונם התעסוקתי של העובדים. ההסתדרות הכריזה לפני למעלה מחודש על סכסוך עבודה במשטרה.

יו"ר ועד העובדים הארצי של אזרחים עובדי המשטרה, ירון קרילה אמר כי  "למעלה מ- 70% מהעובדים מקבלים שכר מינימום או השלמת הכנסה, כאשר חלקם הגדול הוא בעל ותק של 10 שנים ומעלה".

בהתייחס למבוי הסתום במו"מ רקילה ציין כי "לאחר שלוש שנים של סבלנות, הבנו כי משרד האוצר ומשרד לביטחון הפנים מתעלמים מאיתנו ולא שומעים את זעקתנו – זעקת אזרחי עובדי המשטרה המממשים את שירותי המשטרה ונותני התמיכה לשוטרים ולמשטרת ישראל. אנו אומרים היום, לא עוד! אני קורא למדינת ישראל ולמשטרה לחדול מההתעלמות המוחלטת בנו ולהקפאת תנאינו ולהיכנס למו"מ אינטנסיבי להסדרת תנאי העסקתנו במסגרת הסכם עבודה קיבוצי".

לפני כשלוש שנים התאגדו כ- 650 עובדי כוח האדם במשטרה בהסתדרות, במטרה להיקלט כאזרחים עובדי המשטרה. לאחר מו"מ מתמשך נקלטו העובדים כאזרחים עובדי המשטרה. במקביל, התנהל מו"מ בין ההסתדרות ונציגות העובדים לבין משרד האוצר, משרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, להסדרת תנאי העסקת העובדים במסגרת הסכם קיבוצי.

"לא ייתכן שעובדים המועסקים במשטרה, יעבדו ללא הסכם עבודה וללא ביטחון תעסוקתי", אמר מזכיר החטיבה הארצית בהסתדרות עובדי המדינה, אבנר סולטני.

משרד האוצר: הצענו תנאי העסקה ראויים

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי משטרת ישראל קלטה לשורותיה כ-600 עובדים אשר הועסקו בעבר כעובדי חברות כוח אדם כאזרחים עובדי משטרה.
במשרד מאשרים כי נוהל משא ומתן עם ההסתדרות על מנת להסדיר את תנאי העסקתם של העובדים, ומציינים כי "המדינה הייתה מוכנה להציע להם תנאי העסקה ראויים אשר ישפרו את שכרם של רבים מן העובדים, יעניקו להם אופק קידום שכרי ויבטיחו את ביטחונם התעסוקתי לטווח הארוך. המו"מ לא צלח בשל הדרישות הכלכליות של ההסתדרות לתוספות שכר מעבר למה שהמדינה יכולה להסכים לו ומעבר לשכר השוטרים בתפקידים דומים."

דוברת האוצר הוסיפה כי ביום חמישי הקרוב תתקיים פגישה בין הממונה על השכר ומנכ"ל המשרד לביטחון פנים "על מנת לקדם את ההידברות בנושא."

דובר המשטרה גיל נשיאל, מסר כי "המו"מ בעניין האזרחים עובדי המשטרה מתנהל בין משרד האוצר לוועד האזרחים באופן ישיר ומשטרת ישראל אינה צד בעניין".
לשאלה בנוגע להערכות מיוחדת לקראת השביתה, נשיאל ציין כי "משטרת ישראל, נערכה מבעוד מועד לאפשרות שאזרחי המשטרה ישבתו, והנחיות בעניין הופצו לכלל המפקדים."

The post לראשונה: אזרחים עובדי משטרה יפתחו בשביתה first appeared on HRUS משאבי אנוש.