גל השביתות המאורגן שהתנהל במקביל במספר מדינות אירופה, היה גל מחאה שבהחלט נשמע ומאותת על שינוי אפשרי בגישתם של מנהיגי הארצות. גל השביתות היה אקטיבי וכלל מחאה פעילה הכללה אלפי הפגנות בכל רחבי היבשת ואף הגיע למסדרונות ההנהגה בחלק מהמדינות.

הפגנות העובדים של 14 בנובמבר 2012 יחקקו בספר הזיכרונות העולמי כאחת הפעילויות הגדולות ביותר שאורגנו אי-פעם, עם יציאתם לרחובות של עובדים ב-26 מדינות באירופה כנגד מדיניות הצנע של האיחוד האירופי, כלומר לא רק אזרחיהם של המדינות שנפגעו בצורה החזקה ביותר ממשבר החובות האירופי (יוון, איטליה, ספרד ופורטוגל), אלא גם במדינות החזקות והעמידות נרשמו הפגנות המוניות כנגד המהלכים האחרונים של האיחוד (כגון גרמניה) ואף במדינות שמחוץ לאיחוד אך מושפעות מהמהלכים האחרונים (כבריטניה ובלגיה).

השביתות וההפגנות נוהלו על ידי: "קונפדרציית ארגוני העובדים האירופית" אשר ראשיה גם פרסמו רשימת דרישות ברורה ממנהיגי המדינות האירופיות. ברשימה: הבטחת תעסוקה לצעירי היבשת, החזרת ושימור זכויות סוציאליות ואכיפת שכר הוגן עבור עבודה, ובנוסף קידום חקיקות בנושא הגדלת מיסוי במטרה לצמצם גזרות וקיצוצים על גבם של העובדים.

דרישות אלו נמצאות על סדר היום ברחבי אירופה כבר זמן רב וחילוקי הדעות בנוגע לאופן פתרונם גדול. מדיניות הצנע המיושמת באיחוד, לרוב תוך הפעלת לחץ וכפייה במתן החילוצים, ע"י המדינות הגדולות והמבוססות יותר, הביעו לעלייה דרסטית בשיעורי האבטלה של הצעירים במדינות השקועות בחובות, לדוגמה בספרד וביוון אחוזי האבטלה בקרב צעירים עמדו לפני פרוץ המשבר על אזור 20 האחוזים, וכיום הם חוצים את רף 50 האחוז! כלל אחוז הצעירים המובטלים בגוש היורו כולו עלה מאזור 20 האחוזים ל30 אחוז באופן רוחבי, דבר המורגש באופן חזק ברחובות הערים הגדולות.

בעיית האבטלה בקרב צעירים צריכה להדאיג את ראשי המדינות שכן אי הכשרתם של צעירים וצבירת ניסיון וותק תגרום לבעיות נוספות עשרות שנים קדימה: שכן כח אדם שאינו מיומן לא יוכל להחליף את כח האדם הנוכחי ומשרות רבות יאלצו לעבור מגוש היורו למקומות אחרים בעולם.

הנגיסה בזכויות הסוציאליות ואי מתן שכר הוגן הינם בעיות אשר מתפשטת ברחבי היבשת, בה עלות המחייה מאמירה בעוד המשכורות צונחות. בעיה זו משתלבת עם בעיה נוספת, הקיימת ומורגשת גם בישראל, של הרחבת אחוז המשרות החלקיות והמשרות הזמניות – בעיה עולמית שניכרת בשנים האחרונות. שילוב של גורמים אלו (הפחתת השכר, צמצום השעות וביטול ההטבות מצד המדינה) יוצר מצוקה חזקה בקרב אוכלוסיות רחבות וכבר שינתה מגמות עולמיות של הגירה בתוך היבשת, ליבשת ומימנה.

בכלל, טענת ארגוני העובדים, היא כי המשבר נגרם בעיקרו לא בגלל המגזר הציבורי המנופח ואף לא בגלל האבטלה הסמויה, גם אם אלו תרמו לניפוח החוב, אלא בגלל המגזר הפיננסי – ולכן החשבון צריך להיות מוגש אליו ולא ליפול רק על גב העובדים. וייתכן כי יש בדבריהם צדק, ברור כי נדרש שינוי, שכבר החל, בבירוקרטיה הענפה במדינות מסוימות וכן בצמצום הזכויות הניתנות לאזרחים, כמו גם אכיפה מוגברת על תשלום מיסים ומלחמה בשוק העבודה האפור (במיוחד במדינות כמו יוון). אך במקביל יש לפעול גם לגביית יתר מצד המערכות הפיננסיות, לדוגמה מערכת הבנקאות ביבשת משלמת אחוזי מס נמוכים ביחס למגזרים אחרים ובכלל.

קידום "מס רובין הוד" שזכה לתמיכה מצד הנציבות האירופית ויכול להכניס עשרות מיליארדים לקופות המדינות באיחוד האירופי כולו, אינו מיושם ומקודם בקצב ראוי ע"י ההנהגות והממשלות באירופה. אולי כעת, עם הפגנת הכוח הנוכחית של ארגוני העובדים ברחבי היבשת, מצב זה ישתנה. על כך רק ימים יצביעו… ובכל מקרה לפחות מסקנה אחת צריכה לצוף מכל הסיפור – קונפדרציית ארגוני העובדים האירופית הראתה כי ארגוני עובדים עדיין רלוונטיים גם בעידן הנוכחי כאשר הם בוחרים להשמיע את צעקתם של העובדים עצמם ואת המצוקות האמתיות של האזרחים אותן הם צריכים לייצג!

The post שביתות והפגנות ענק ברחבי אירופה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מחקר חדש שבוצע על-ידי המרכז האקדמי רופין, במימון האיחוד האירופי וביוזמת המרכז להגירה בינלאומית מיסודו של הג'וינט, מצא שלמהגרי העבודה בישראל נדרשים 17 חודשים בממוצע כדי להחזיר את דמי התיווך שנגבו מהם במדינות המוצא. מדובר בשליש מתקופת השהייה המקסימלית המותרת לפי החוק הישראלי לשהייה בישראל למטרות פרנסה.

לאחרונה אישרה הממשלה מהלכים חוקתיים שנועדו לצמצם את תופעת דמי התיווך הנגבים על גבם של העובדים ישירות מכיסם בידי בעלי חברות המעסיקות עובדים זרים, רבות מתוכן קטנות וייעודיות למטרה זו. על פי החוק, דמי התיווך המותרים לגבייה ממהגר עבודה הם עד 900 דולר בלבד.

דמי התיווך נחלקים לרוב בין חברות תיווך דומות במדינות המוצא, לבין אלו הישראליות, ואילו המהגרים נאלצים לשלמם באמצעות הלוואות חוץ בנקאיות בריבית גבוהה של עד 5% בחודש.

בתחום הסיעוד למשל, הגובה הממוצע של דמי התיווך בשלוש השנים האחרונות עומד על בין 6,900 דולר (26 אלף שקל) למהגרי העבודה מהפיליפינים לבין 7,600 דולר (28 אלף שקל) למהגרי העבודה מסרי-לנקה ו-9,000 דולר למהגרות מנפאל (33 אלף שקל).

לפי הג'וינט, דמי התיווך הגבוהים ביותר נצפו בקרב מהגרי העבודה הסיניים העובדים בסקטור הבניין והגיעו לממוצע של 27 אלף דולר (100 אלף שקל) כדי להגיע לעבוד בישראל. דמי התיווך הגבוהים ביותר ששולמו הם 31,700 דולר (111,500 שקל) על ידי עובד מסין. לפי נתונים חדשים שפירסמה עמותת קו לעובד בפברואר, ב-2011 שילם בממוצע עובד תאילנדי 39.3 אלף שקל כדי להגיע לישראל. לפי המחקר החדש, התשלום הממוצע על דמי תיווך של עובדים תאילנדים הוא 9,000 דולר (33 אלף שקל).

10% מכוח העבודה

בשנה האחרונה נחתמו הסכמים בין ממשלת ישראל לממשלת תאילנד המסדירים את הנעשה בתחום החקלאות, ובמקביל גם עם ממשלת בולגריה להסדרת תחום הבנייה. רשות האוכלוסין וההגירה אחראית על ביצוע ההסכם, כאשר המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה מייסודו של הג'וינט (CIMI) הינו נציג ארגון הפליטים הבינלאומי בתהליך בישראל. הסכמים אלו מקדמים, בין השאר, לקיחת אחריות של הממשלות הרלוונטיות על כל נושא מהגרי העבודה וזכויותיהם הבסיסיות.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברים בעד עצמם. ב-1993 היוו מהגרי העבודה 1.6% מכוח העבודה בישראל. 17 שנים מאוחר יותר זינק שיעורם ל-10% מכוח העבודה. מעשית, ישראל ניצבת בראש הכלכלות המתועשות התלויות ביותר בעובדים הזרים. במספרים, מדובר ב-211,500 מהגרים – 116,500 חוקיים והשאר לא. אלו ואלו עוסקים בעיקר בתחומי החקלאות, הבנייה והסיעוד.

ארנון מנטבר, מנכ"ל ג'וינט ישראל ומנהל המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה: "המחקר מוכיח את נחיצות ההסדרה של כל נושא מהגרי העבודה בישראל. התפתחה כאן תעשייה שלמה על הגב של אוכלוסיות חלשות אשר אפשר וצריך למנוע". עוד הוסיף מנכ"ל ג'וינט ישראל כי "חתימת ההסכמים מול תאילנד ומול בולגריה מלמדת על רצון אמיתי וכן של המדינות להילחם בתופעה מכוערת זו של ניצול בני אדם, ובהחלט מהווה מגמה חיובית. כולי תקווה שהמחקר הבא יראה כי חלה מגמת ירידה בתופעה זו".

The post מהגרי עבודה בישראל עובדים 17 חודשים רק כדי להחזיר את דמי התיווך ששילמו first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ביוון, שנפגעה מהמיתון אולי יותר מכל מדינה אחרת, עובדים שבוע עבודה ארוך יותר מכל מדינה באיחוד האירופי, אך התפוקה היא מהנמוכות. המודעות לעבודה מואמצת כמתכון להרס עצמי ולפגיעה בעבודה עצמה מוכרת היטב, היפנים אף כינו אותה בשם KAROSHI, שמשמעותה – מוות כתוצאה מעבודת יתר.

על פי סקר חדש שתוצאותיו פורסמו ב-HR Magazine, שנועד למדוד את ההלימה בין מספר שעות העבודה לכמות ואיכות התפוקה, בפריסה גיאוגרפית, מתברר כי יוון היא המדינה בה עובדים הכי הרבה שעות (העובדים במשרה מלאה עובדים בממוצע 43.7 שעות שבועיות). אולם כאשר נמדדה התפוקה של העובדים פר שעת עבודה, המדינה בה נרשמה התפוקה הגבוהה ביותר היא לוקסמבורג (המדינה בה שעות העבודה השבועיות הן מהקצרות ביותר באיחוד האירופי).

על פי המדד הנהוג באיחוד האירופי לבדיקת תפוקת עבודה לשעה, לוקסמבורג הגיע לשיא של 189 נקודות בעוד שיוון הגיע ל-76.3 בלבד. משמע, העובדים בלוקסמבורג פרודוקטיביים יותר מהעובדים ביוון בכ-60%.

דוגמא נוספת מהמחקר, המצביע על המגמה הכללית היא אנגליה: באנגליה, שם שבוע העבודה הממוצע כולל 42.7 שעות, שזה 2.3% פחות מהעובדים ביוון, הם אפקטיביים יותר, על פי מדד התפוקה בכ-29% (עם 107 נקודות באנגליה לעומת 76.3 ביוון). 

The post עבודה קשה לא הורגת אבל מאידך – היא גם לא מועילה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

האוכל לא רע בכלל (טעמתי) ובמחיר של המבורגר וצי'פס, שמכילים מלאי קלוריות שירדימו את העובדים לאחר ארוחת הצהריים, ניתן לקבל ארוחה מלאה ובעיקר בריאה.

הצוות של מבושלת משלב שף מקצועי, יועץ קולינארי, טכנולוג מזון ותזונאית, הדואגים לאיכות המזון ולדרישות של סועדים שונים. אפשר לקבל מזון דל קלוריות, דל סוכר ועוד. ארוחות חמות וכריכים במגוון סגנונות ולכל מטרה, לארוחות צהריים מלאות בארגון, לכיבוד לישיבות ארוכות ולאירועים הנערכים מחוץ לארגון.

מבושלת משקיעה בפיתוח מוצרים המותאמים במדויק לצרכי הלקוח. לחברה רישיון יצרן של משרד הבריאות, תקן HACCP של האיחוד האירופי, תקן HACCP של מכון התקנים הישראלי ומערך בדיקת מזון שוטף במעבדות המובילות בארץ.

מבושלת פועלת בשיטת הבישול "בשל-צנן", המבטיחה את טריותם ואת העמידה בדרישות הבריאותיות של מוצרי החברה. ניתן לבחור בין מגוון סוגי אריזה והגשה לפי הצורך. בכל האריזות ניתן דגש על קלות השינוע, הפתיחה, ההגשה והאחסון.

כשרות – מפעל מבושלת עומד תחת פיקוחו והשגחתו של הרב יונה דברת שליט"א, רב היישוב מבוא חורון, ואת הארוחות המוגשות על ידי החברה יכולים לאכול גם הדתיים בחבורה. לעובדי חברה דתיים היוצאים לחו"ל ומתקשים למצוא שם מזון כשר, ניתן להכין ארוחות ארוזות מראש עם 'חיי מדף' ארוכים.

מנהל משאבי האנוש האחראי על הסעדה, יכול לקבל יעוץ אישי ולווי צמוד לארוחות המוגשות בארגון, כך ניתן להתאים תפריט לכל כיס ולכל אחת משעות היום.
בין לקוחות החברה: משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון וצה"ל, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל ,עיריות ומועצות מקומיות וגם חברות פרטיות כמו תנובה ואחרות.

The post מבושלת – שירותי הסעדה ממוקדים בריאותית first appeared on HRUS משאבי אנוש.