מהמוסד לביטוח לאומי נמסר, בנוגע להתאמות לקבלת דמי אבטלה לשכירים שהמעסיק הוציא אותם לחופשה ללא תשלום (חל"ת), כי יש ארבעה שינויים מרכזיים שעל המחוקק לשנות בחקיקה, שעדיין לא עברה.

לדברי הביטוח הלאומי, כדי שניתן יהיה לשלם לשכירים את דמי האבטלה, על המחוקק לבצע כמה התאמות.

ראשית, על המחוקק לקצר את תקופת האכשרה לששה חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים במקום 12 חודשי עבודה מתוך 18 (כפי שנקבע בחוק הקיים).

שנית, יש לקצר את תקופת החל"ת המינימלית מ-30 ימים ל-14 ימים. התאמה שלישית היא שיש לשלם את דמי האבטלה מהיום הראשון של החל"ת, בלי לקזז את חמישה הימים הראשונים הקיימים היום בחוק.

התאמה רביעית היא שניתן יהיה לשלם ימי אבטלה ללא קיזוז ימי חופשה, שכן, על פי החוק הקיים יש לשלם רק לאחר ניצול ימי החופשה.

עוד מציין הביטוח הלאומי, כי בנוסף, יש להגיע להסדר לגבי הדברים הבאים:

1 פטור מתשלום דמי ביטוח למעסיקים בחודשיים הראשונים.

2 בחינת מענה למפונים בהתאם לצרכים העולים מהשטח.

3 מענק הסתגלות לאנשים בגילאי 67 ומעלה.

לאור כל זאת, הגיעו היום (25 ביוני) משרד האוצר וההסתדרות להבנות לגבי התאמה למודל החופשה ללא תשלום (חל"ת) במהלך המלחמה עם איראן.

על פי הסכם זה, כדי שהעובד יהיה זכאי לקבלת דמי אבטלה (בימי החופשה ללא תשלום), עליו להראות שהוא היה בחל"ת במשך 11 ימים, לא בהכרח רצופים מתוך 12 ימי הלחימה.

המשמעות היא, שעובד שעבד במשך יומיים או יותר במהלך המלחמה (כלומר, נעדר רק 10 ימים או פחות), לא יהיה זכאי לקבלת דמי האבטלה.

במילים אחרות, כדי לקבל דמי אבטלה, על המעסיק להראות שהעובד נעדר מהעבודה לפחות 11 ימי עבודה, לא בהכרח רצופים, מתוך 12 ימי המלחמה.

ההתאמה תחול באופן חד-פעמי ולתקופת הזמן הספציפית של מבצע 'עם כלביא'.

הסכם זה לגבי החל"ת יחול רטרואקטיבית על תקופת מבצע עם כלביא בלבד, בשל המאפיינים הייחודיים והתקדימיים שלו, לרבות מגבלות חמורות שהוטלו על ההגעה למקומות עבודה ופתיחה מהירה של המשק לאחר הפסקת האש.

הסכם זה יוצר כמה בעיות שעלולות לפגוע בעשרות אלפי עובדים. ראשית, המשמעות של הסכם זה היא, שעובד שעבד יומיים או יותר במהלך המלחמה לא זכאי לתשלום דמי אבטלה עבור חל"ת.

שנית, שחר תורג׳מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, הזהיר, כי עשרות אלפי עובדים בישראל, בענף המסחר והשירותים, שרובם המוחלט עובדים שעתיים, יאבדו 40% משכרם. לדבריו, מדובר בעיוות שפוגע בעיקר בעובדים החלשים ביותר במשק.

The post רק עובדים שנעדרו 11 ימים בימי מבצע עם כלביא יקבל דמי אבטלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מעסיקים שיש להם יכולת כלכלית וגם תודעת שליחות לאומית, בוחרים לשלם מכיסם את ההפרשים הרבים בין התגמול שהם מקבלים מביטוח לאומי (עבור שכר חייל המילואים) לבין השכר של החייל בפועל (כעובד).

יש מעסיקים שעושים זאת גם מתוך רצון להמנע מעימותים עם העובדים, ומסיכון בקנסות אכיפה של משרד העבודה.

אבל יש לא מעט מעסיקים, שבנוסף לפגיעה בתפקוד העסק בשל היעדרות העובדים (בשירות מילואים), אין להם יכולת כלכלית להתמודד עם תשלום שכר העובדים בלי לקבל את התגמול המלא מהביטוח הלאומי.

התוצאה היא שהם משלמים לעובדים רק את החלק בשכר שעבורו הם מקבלים החזר מהביטוח הלאומי.

חוק שירות מילואים מורה למעסיקים להמשיך לשלם שכר לחיילי המילואים בתקופת שירות המילואים שלהם.

לשם כך, על המעסיק להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת הפיצוי למעסיק.

לאחר קבלת הפיצוי, אם המעסיק קיבל סכום גבוה יותר מהשכר ששילם לעובד, עליו להעביר את היתרה לעובד. זה נקרא יתרת התגמול.

אלא שבמצב שנוצר, הפיצוי שהמעסיק מקבל מהביטוח הלאומי לא מכסה את תשלום השכר המלא לעובדים המשרתים במילואים.

בנוסף, גם אין חקיקה שמסדירה בצורה ברורה את הדרך לחשב את אותה יתרת התגמול.

זאת ועוד, יש שוני מהותי בין חישוב שכר ליום עבודה על ידי המעסיק לבין חישוב יום עבודה על ידי הביטוח הלאומי

מבחינת הביטוח הלאומי, חישוב יום עבודה של חייל מילואים מחושב על פי המשכורת של העובד המוכרת בביטוח לאומי, לחלק ל-30.

כלומר, הביטוח הלאומי מתחשב בימי שישי שבת לצורך חישוב השכר היומי.

אלא שהמעסיק מחויב לשלם עבור יום מילואים כך: שכר העובד ברוטו לחלק ל-21.67 לעובד שבמקום עבודתו עובדים חמישה ימי עבודה, ושכר חודשי של העובד לחלק ל-25 לעובד שבמקום עבודתו עובדים שישה ימים בשבוע.

המשמעות היא, ששכר העובד משולם על ידי המעסיק בהתאם לחוזה וללא מגבלת סכום, בעוד שהביטוח הלאומי מפצה את המעסיק רק עד לתקרת התקבול המרבי, שהשנה (2025) עומד על 1689 שקלים ליום מילואים.

תיקון לחוק הביטוח הלאומי מ-2008 נועד לתת מענה לפער זה, וקבע תוספת של 40% פיצוי למעסיקים, עבור חלק מהשירות שאינו מגיע לששה ימים, במטרה להסיר את העיוות ולהביא לפיצוי למעסיקים בגין שכר מלא.

ב-2002 פסק בית הדין הארצי לעבודה כי אין לשלם תגמולי מילואים למי שלא נפגעה משכורתו בגלל שירות המילואים, כלומר הוא ביצע את שירות המילואים בימים או בשעות בהם אינו עובד בדרך כלל.

אבל ב-2008 בוצע תיקון נוסף לחוק הביטוח לאומי בו נקבע, כי עובדים ששירות המילואים שלהם נעשה בשעות שאינן שעות עבודה, זכאים גם לשכר עבודה וגם לתגמולי מילואים.

בשנה שעברה (2024) ערכה לשכת רואי החשבון יום עיון בהשתתפות נציגי משרד העבודה במסגרתו נקבע, כי על המעסיק לשלם שכר מלא לעובד כפי שרשום בחוזה העבודה, עם כל המשתמע מכך, בלי קשר לגובה הפיצוי שיקבל מהביטוח הלאומי.

חוק הביטוח הלאומי מפרט את אופן קביעת יתרת התגמול בקווים כלליים בלבד.

אלא שמנהל האכיפה במשרד העבודה והשירותים החברתיים אחראי לפקח על העברת התגמול לחייל המילואים במלואו על פי החוק.

אם המעסיק מסרב לשלם את מלוא התגמול או מעכב אותו, העובד יכול להגיש תביעה נגד המעסיק לפי חוק הגנת השכר.

חשוב לדעת, שמנהל האכיפה במשרד העבודה עורך ביקורות יזומות אצל מעסיקים, מקבל תלונות מעובדים ובודק אותן. משרד העבודה נוקט סנקציות מנהליות נגד מעסיקים שלא פעלו לפי החוק.

בסיכומו של דבר, עד שיהיו חקיקה ופסיקה ברורות בנושא, מעסיקים שמעוניינים לשלם לעובדים שכר רק בסכום הפיצוי שהם קיבלו מביטוח לאומי, חייבים לקבל ייעוץ משפטי.

The post מהן חובות המעסיק בנוגע לשכר חיילי המילואים בעת שירותם first appeared on HRUS משאבי אנוש.

המעסיק חייב להפעיל שיקול דעת ראוי בבחינת הבקשה אבל הוא לא חייב להיענות לבקשה. מנגד, המעסיק כן חייב לשקול את הבקשה בכובד ראש בהתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות.

אם העובד החל לעבוד אצל מעסיק מסויים לפני גיל פרישת חובה, והוא ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק לאחר גיל 67, המעסיק חייב להמשיך להפקיד עבורו את ההפקדות לפנסיה כל עוד הוא ממשיך לעבוד אצלו.

שיעור ההפקדות הוא 18.5% מהשכר, מהם ששה אחוזים מנוכים ממשכורת העובד, והשאר,  (12.5%) משלם המעסיק.

במקומות עבודה שבהם חל על העובדים הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני, המעסיק חייב להפקיד סכומים על פי הסדר זה, אם תנאיו טובים יותר מהתנאים שנקבעו בצו ההרחבה.

זאת ועוד, כאשר עובד מגיע לגיל פרישה (63-65 לנשים ו-67 לגברים) הוא יכול להתחיל לקבל קצבת אזרח ותיק למרות שהוא ממשיך לעבוד עבור המעסיק.

הזכאות לקצבת זקנה נקבעת על פי מבחן הכנסות, כלומר אם הכנסותיו מעבודה לא עולים מעל תקרה מסוימת.

כאשר עובד עומד להגיע לגיל הפרישה ומעוניין להמשיך לעבוד בחברה (גם לאחר גיל הפרישה), חשוב שמנהל משאבי האנוש יידע אותו לגבי השינויים בגביית תשלומי הביטוח הלאומי ותשלומי ביטוח הבריאות שיהיה עליו לשלם.

עובדים שממשיכים לעבוד לאחר גיל פרישה ומקבלים קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) משלמים דמי ביטוח בריאות דרך הקצבה. כלומר, דמי ביטוח הבריאות מנוכים מסכום הקצבה.

לעובד או עובדת שמקבלים קצבת אזרח ותיק ליחיד מנוכים מהקצבה 223 שקלים (נכון לשנת 2024).

לעובדים שיש להם בן זוג או בת זוג, מנוכים דמי ביטוח בריאות בסכום של 321 שקלים (נכון לשנת 2024).

מקצבתו של העובד ינוכו דמי ביטוח הבריאות במקרה שהוא מקבל קצבת זיקנה עם תוספת עבור בת הזוג, גם אם היא עובדת כשכירה, וגם במקרה בו שני בני הזוג מקבלים קצבאות זיקנה (בשל הגיעם לגיל פרישה).

אם מקבל הקצבה מקבל השלמה לקצבת נכות (מקבל קצבת זיקנה לנכה), ינוכו לו מקצבת האזרח הוותיק דמי ביטוח בריאות מינימליים בסכום של 116 שקלים, בין אם זוג או יחיד.

אישה נשואה שמקבלת קצבת זיקנה ובעלה מבוטח בביטוח הלאומי, פטורה מתשלום דמי ביטוח בריאות מקצבת הזקנה.

לאלמנה שמקבלת קצבת זיקנה וגם קצבת תלויים בשל נפגעי עבודה או קצבת שאירים מלאה, דמי ביטוח הבריאות ינוכו מהקצבה הנוספת.

זאת ועוד, מקבלי קצבת זיקנה פטורים מתשלום דמי ביטוח בריאות מכל הכנסה אחרת, לרבות שכר וקצבת פנסיה.

חשוב מאוד שמנהל משאבי האנוש יידע את העובדים (השכירים) שעומדים להגיע לגיל פרישה, כי עליהם לעדכן את המעסיק לגבי זכאותם לקצבה.

הסיבה לכך היא שעל המעסיק להפסיק לנכות דמי בריאות משכרו של העובד (ולהחזיר לו  כספים, אם נוכו מהכנסותיו) לאחר שהחלה זכאותו לקצבת זיקנה.

עוד חשוב לעדכן את העובדים העומדים לפני גיל פרישה, כי ישנם מקרים שבהם הביטוח הלאומי רשאי לקזז חובות של המבוטח מסכום קצבת הזיקנה.

The post הפקדות לפנסיה ותשלומי ביטוח לאומי לממשיכים לעבוד לאחר גיל פרישה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מאידך, למרות הזכות לשבות, לשובתים אין חופש בלתי מוגבל בכל הנוגע לשביתה והשימוש במכשיר השביתה צריך להיות בכפוף לזכויות אחרות.

חשוב לציין כי אם לעובדים נגרמים נזקים בגלל השביתה, הם מוגנים מפני תביעות של גורמים אחרים שהם לא המעסיק.

במילים אחרות, צד שלישי (שאינו המעסיק או העובד עצמו) לא יכול לתבוע את העובדים ששובתים בגלל נזק שנגרם לו בגלל השביתה.

להלן 4 מקרים שבחלקם נגרם לעובד נזק בגלל השביתה ובחלקם אין לשביתה כל השפעה על זכויותיו:

1 איך משפיעה שביתה על ההפקדות לביטוח הפנסיוני: כשעובדים שובתים, הם לא זכאים לשכר בגין תקופת השביתה, והמעסיק לא חייב לשלם להם הפרשות סוציאליות עבור תקופה זו, כולל הפרשות לביטוח פנסיוני.

אם השביתה נמשכת על פני כמה חודשים, יש להסביר לעובדים שעליהם לפנות לגוף הפנסיוני ולוודא שההפסקה הזמנית בהפקדות לא פוגעת ברצף הזכויות הפנסיוניות. אם עלולה לחול פגיעה, יש ליידע את העובד כי עליו לנקוט פעולות להבטחת רצף הזכויות.

2 איך משפיעה שביתה על גובה פיצויי הפיטורים שעובד זכאי לקבל בסיום תקופת העסקתו: שביתה לא פוגעת בזכאות לפיצויי פיטורים או בגובה הפיצויים.

כלומר, שביתה או השבתה לא קוטעות את רצף העבודה לצורך קביעת הזכאות לפיצויי פיטורים.

לכן, עובד שהועסק במשך שנה לפחות, ובמהלך אותה שנה היתה שביתה במקום העבודה, נחשב כמי שעבד שנה אחת ברציפות אצל המעסיק והוא זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של פיטורים או במקרה של התפטרות בדין מפוטר.

זאת ועוד, ימי השביתה נכללים בחישוב התקופה שעבורה יש לשלם פיצויי פיטורים. כלומר גובה פיצויי הפיטורים לא מושפע מהשביתה, ועל המעסיק לשלם פיצויי פיטורים, גם עבור התקופה שבה היתה שביתה.

3 איך משפיעה השביתה על תשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות: עובד שנעדר מעבודתו בגלל שביתה במקום העבודה, ולכן לא קיבל ממעסיקו שכר עבור תקופה זו, הינו פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למשך תקופת השביתה, אבל רק בתנאי שהשביתה נמשכת פחות משלושה חודשים קלנדריים מלאים בתוך שנה קלנדרית אחת.

יצויין, כי הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי במשך החודשיים הראשונים לשביתה לא ניתן לעובד באופן אוטומטי, ולכן עליו למסור למחלקת הגבייה בסניף ביטוח לאומי במקום מגוריו טופס הצהרת היעדרות עובד בשל שביתה.

אם השביתה נמשכת שלושה חודשים קלנדריים מלאים או יותר, על העובד לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור החודש השלישי ועבור כל החודשים הקלנדריים המלאים שלאחריו, שבהם היה בשביתה.

במקרה כזה, מושהה חוזה העבודה בין העובד למעסיק ולכן המעסיק לא צריך להעביר למוסד לביטוח לאומי את חלקו בדמי הביטוח הלאומי או דמי ביטוח בריאות של העובד לכל אורך השביתה.

4 איך משפיעה השביתה על גובה דמי האבטלה של עובד לאחר סיום העסקתו: הזכות לדמי אבטלה וגובה דמי  אבטלה לא מושפעים ממצב של שביתה.

דמי האבטלה משמשים כתחליף הכנסה, ולכן עליהם לשקף את גובה השכר האמיתי שהיה למובטל הטרם סיים את עבודתו.

הביטוח הלאומי נוהג להתיחס אל ימי שביתה כאל ימי היעדרות. לכן, דמי האבטלה מחושבים על פי השכר שהעובד היה אמור לקבל אילו לא היה נעדר מעבודתו בשל השביתה. הביטוח הלאומי מתעלם מההפחתה בשכר שנגרמה כתוצאה מהשביתה.

לכתבה הראשונה בסדרה: מי זכאי לקבל שכר בעת שביתה ובאילו תנאים.

לכתבה השנייה בסדרה: 4 דרכים בהן משפיעה שביתה על הזכויות הסוציאליות הנובעות מהוותק.

The post מתי נגרם לעובדים נזק בגלל שביתה ומתי אין פגיעה בזכויות הסוציאליות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בעקבות משבר הקורונה נוצר מצב שעסקים רבים הגיעו למצב של חדלות פירעון ופשיטות רגל.

כתוצאה מכך, הוגשו לביטוח הלאומי כ-10 אלפים תביעות של עובדים שפוטרו בגלל פשיטות רגל וחדלות הפירעון של מעסיקיהם, שביקשו תשלומים בגין שכר עבודתם (השכר שלא שולם להם), פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, במקום המעסיקים שלא יכלו לשלם.

בסוף שנת 2019 במועד הקרוב לתחילת מגיפת הקורונה, הוחלט כי כל נושא התביעות של עובדים ונושא קופות גמל שנמצאות בחדלות פירעון יאוגד תחת הביטוח הלאומי ולא כפי שהיה קודם לכן.

החלטה זו יצרה שינויים מהותיים לטובת העובדים, לרבות צמצום הטרטור בין משרדים שונים. מצד שני, יצרה החלטה זו מספר גדול מאוד של בקשות אל הביטוח הלאומי.

בסוף נובמבר 2022 סוכם בין ההסתדרות לבין נציגי הביטוח הלאומי, כי בשלב הראשון ישולמו מקדמות בגין שכר עבודה לעובדים שהגישו בקשות במסגרת החוק החדש. המקדמות יהיו בגובה השכר שלא שולם לעובדים ויינתנו בהתבסס על דיווחי עורכי הדין המגישים את התביעות.

בשלב הבא יהיה צורך במידע מורכב יותר ואינדיבידואלי לכל עובד ומצבו מול המעסיק מבחינת זכויותיו הסוציאליות והפיצויים המגיעים לו מתוקף הפסקת עבודתו.

כאמור, בין ההסתדרות לביטוח הלאומי סוכם שלאחר חצי שנה מיום ההחלטה, כלומר, בתום ששת החודשים שלאחר קבלת ההחלטה, יסתיימו החישובים הפרסונליים והכספים יועברו לעובדים בהתאם.

בימים אלה מסיים המוסד לביטוח הלאומי להכשיר עשרות עובדים שיועדו לטיפול במקרים של פשיטות הרגל עד הקצה, במקביל למקדמות שישולמו.

עם פרסום ההחלטה אמר ליאון פרץ, מנהל מרחב צפון בהסתדרות, כי "כחלק בלתי נפרד מתפקידי, עלי לדאוג לעובדים שנשארו ללא פרנסה בעל כורחם וכל סיוע שמגיע להם צריך להיות מנת חלקם".

הוא הוסיף, כי "לאחר שיחה אישית עם בכירים בביטוח הלאומי אני מאמין כי שיתוף פעולה בינינו יביא בהתקדם לתוצאות ולבשורה לאלפי אזרחים".

לדברי פרץ, "תקופת הקורונה היתה קשה לעסקים ולשכירים והעומס על הביטוח הלאומי עם תשלומי דמי האבטלה למפוטרים ולעובדים שיצאו לחופשות ללא תשלום מוכרים לכולם, אבל הגיע העת לרכז מאמצים בתיקי פשיטות הרגל וכך יהיה.

אוריאל כזום, סמנכ"ל קצבאות קיום ותעסוקה בביטוח הלאומי אמר עם פרסום ההחלטה, כי "עובדי הביטוח הלאומי עבדו מסביב לשעון בתקופת הקורונה, ועדיין מטפלים בהשלכות של תקופה זו".

לדבריו, הביטוח הלאומי מרכז מאמצים לטפל בתיקים הקיימים, שבעקבות החקיקה מטופלים מהקצה לקצה.

"לאחר שיחה עם ההסתדרות", אמר כזם, "הוחלט על שינוי תהליכי העבודה וקיצור בירוקרטיה ככל הניתן. אלה יביאו להגברת מיצוי הזכויות וסיוע לכל השכירים שמשכורתם הופסקה בעקבות חדלות פירעון".

יצויין, כי תיקים של עובדים רבים הועברו ללא הפרטים והמסמכים הנדרשים. אלא שלצורך הטיפול בתיקים יש הכרח לקבל מידע מלא.

מכיוון שכך, במהלך חודש ינואר 2023 יקיים הביטוח הלאומי כנס בהשתתפות עורכי הדין, במטרה לתאם ציפיות, לתדרך את עורכי הדין איך להגיש את התביעות באופן שנכון לשכירים ובכך יתאפשר סיוע מהיר עבורם.

The post בעוד כחצי שנה: תשלומים לשכירים שפוטרו מעסקים שפשטו רגל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

במקרה שהובא לאחרונה בפני בית הדין הארצי לעבודה, לא מתקיימים ברכבי החברה המערערת שלושת רכיבי הגדרת 'רכב תפעולי'.

לכן, פסק בית הדין, כי הטענה כי יש להכיר בכלי הרכב כרכב עבודה הועלתה לראשונה בערכאת הערעור ולכן אין מקום לדון בה לגופה.

בגלל טבע עבודתה של החברה מערערת, כדי לספק את שירותיה, היא צריכה להעמיד לרשות עובדיה כלי רכב.

כלי הרכב שעלו בערעור הם רכבי שירות שניתנו לעובדים, שני מיניבוסים שלטענת החברה הוסרו מהם הספסלים כדי להרכיב את הציוד הנדרש, שני כלי רכב ששימשו את הטכנאים שהם בעלי מניות, והותקנו בהם מתקנים הנדרשים לעבודת הטכנאים.

ועדת השומה קבעה, כי כלי הרכב היו צמודים לעובדים מסויימים, גם אחרי שעות העבודה. כמו כן, ניתן היה לעשות ברכב שימוש פרטי, אם כי מדובר בשימוש מועט בגלל הציוד המצוי בו.

כמו כן קבעה ועדת השומה, כי בביקורת הניכויים שנערכה מסרה החברה כי אין ברשותה דו"ח תיאום רכב.

מנהלת החשבונות מסרה כי בשנים 2003-2009 לא נערכה בקורת ניכויים על ידי רשויות המס. בית הדין האזורי פסק, כי החובה לשלם דמי ביטוח לאומי היא לפי שווי שימוש מלא, ביחס לכלי הרכב הנדונים, ולכן החברה ערערה.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור החברה ופסק כך: חוק הביטוח הלאומי קובע כי יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו עבור החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום.

על פי פקודת מס הכנסה, יש לשלם מס הכנסה על הכנסה שהופקה מהמקורות המפורטים בו. עוד קובעת הפקודה, כי הצמדת רכב לעובד על ידי המעסיק נחשבת, ככלל, להכנסת עבודה, שבעקבותיה יש לשלם מס ולכן גם דמי ביטוח לאומי.

מתקנות מס הכנסה עולה, כי בגין רכב תפעולי ורכב עבודה לא נזקפת לעובד הכנסה שיש לשלם תמורתה מס הכנסה ולכן ביטוח לאומי.

'רכב תפעולי' מוגדר כרכב שהתקיים בו אחד משני תנאים:

1 הרכב הוא רכב ביטחון המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד.

2 הרכב לא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעסיק, והוא משמש רק לצורכי המעסיק או בעל העסק.

כמו כן, מקום העיסוק של המעסיק, או בעל משלח היד או בעל העסק, אינו בבית מגוריו, ובתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק.

'רכב עבודה' מוגדר כרכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים.

במקרה הנוכחי, לא מתקיימים שלושה רכיבי הגדרת רכב תפעולי:

1 לא מתקיים התנאי של העדר שיוך הרכב לעובד מסויים (כלומר, התנאי לפיו הרכב לא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעסיק), משום שכל כלי רכב מוצמד לעובד מסוים ועומד לרשותו גם אחרי שעות העבודה.

2 לא מתקיים התנאי השני, בלעדיות השימוש ברכב לצורכי העבודה (התנאי לפיו הרכב משמש רק לצורכי המעסיק או בעל משלח היד או העסק), כיוון שהעובד יכול היה להשתמש ברכב לצרכיו הפרטיים גם אם במידה מוגבלת בשל ציוד המצוי בו.

3 לא מתקיים התנאי השלישי לגבי מקום הימצאו של הרכב בתום יום העבודה (התנאי לפיו בתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק), מכיוון שבתום יום העבודה הרכב נמצא בשטח העובד, ולא בשטח המעסיק.

The post נדחה ערעור חברה בנוגע לתשלום דמי ביטוח לאומי עבור שימוש ברכב החברה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מגיפת הקורונה נמשכת ושולחת עובדים רבים לבידודים. לאור זאת, ב-5 באוגוסט 2021 נכנסו כמה שינויים בתקנות הביטוח הלאומי בכל הקשור לתשלום ימי הבידוד.

בהתאם לכך, עד ה-31 באוקטובר, ימשיך הביטוח הלאומי לשלם עבור דמי הבידוד לעובדים שנכנסו לבידוד.

כאמור, החל מה-5 באוגוסט, אפשר לקבל תשלום עבור תקופות בידוד שהחלו עד ל-31 באוקטובר השנה, וליתר דיוק, כל מי שהיום הראשון שלו בבידוד היה עד ל-31 באוקטובר – כולל.

עובדים שאינם מחוסנים זכאים רק לתשלום מופחת בשיעור של 75 אחוזים מדמי הבידוד. זאת, למעט עובדים שהינם מנועים מלקבל חיסון מסיבות בריאותיות. עובדים אלה זכאים לתשלום מלא. במקרה זה יש להציג למעסיק אישור רפואי על כך.

אשר לעובד שנאלץ לשהות בבידוד עם ילדו: עובד שהינו הורה והוא מחוסן או מחלים מקורונה ששמר על ילדו בזמן הבידוד זכאי לקבל 100% מדמי הבידוד.

ניתן גם לקבל את התשלום רטרואקטיבית מה-1 בינואר השנה ועד ל-4 באוגוסט השנה, בתנאי שתקופת הבידוד של הילד דווחה למשרד הבריאות בזמן אמת.

יודגש כאן, כי התשלום עבור תקופות אלה מתבצע על פי תנאי הזכאות והתשלום שהיו עד ל-4 באוגוסט השנה.

לשם כך, על העובד (ההורה) לתת למעסיקו הצהרה לפיה הוא ההורה היחיד ששהה בבידוד ושמר על הילד בתקופת הבידוד.

מה קורה כאשר מפצלים את תקופת הבידדו בין שני ההורים ושניהם שכירים: עובדים שהינם הורים שהם מחוסנים או מחלימים מקורונה, ונדרשים לשהות בבידוד עם ילדם, יכולים לפצל ביניהם את תקופת הבידוד ולקבל דמי בידוד.

במקרה זה, כל הורה צריך למסור הצהרה למעסיק שכוללת את תקופת הבידוד. כמו כן עליהם לציין בהצהרה מי ההורה ששמר על הילד ביום הראשון של תקופת הבידוד.

הביטוח הלאומי יפחית את יום התשלום הראשון רק להורה הראשון ולא לשני ההורים. תקופת הבידוד של הילד תוכר כתקופה אחת רציפה לכל המשפחה, ודמי הבידוד ישולמו לכל מעסיק הרלוונטי, על פי הימים שבהם נעדר כל הורה.

אשר לעובד שהינו הורה שאינו מחוסן או שהוא הורה שהינו מנוע מלקבל חיסון מסיבות רפואיות, ואשר שמר על ילדו בזמן בידוד החל מ-5 באוגוסט ואילך, זכאי לקבל 100% מדמי הבידוד.

עם זאת, הורה שאינו מחוסן (גם אם הוא מנוע מלקבל חיסון) לא יוכל לקבל תשלום לתקופה רטרואקטיבית, וכמו כן לא יוכל לפצל את תקופת הבידוד עם ההורה השני.

בד בבד הוחלט על קיצור תקופת הבידוד המקסימלית. המשמעות היא שתקופת הבידוד המקסימלית שעבורה ניתן לקבל דמי בידוד קוצרה לשבעה ימים, או עד קבלת תשובה לבדיקת הקורונה השנייה אם היא נערכה ביום השביעי לבידוד – המאוחר מביניהם.

יש להדגיש, כי מי שעשה בדיקת קורונה שנייה ביום השמיני לבידוד או בימים שלאחר מכן, יוכל לקבל תשלום רק עבור שבעה ימי בידוד.

עוד יצויין כי הוארך המועד האחרון להגשת בקשה לתשלום באופן הבא: עבור תקופות בידוד שהחלו ב-5 באוגוסט השנה או לאחר מכן, ניתן להגיש בקשה עד 90 יום מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד. זאת, במקום עד 60 יום כפי שהיה קודם לכן.

אשר לשיפוי עבור העלות למעסיק נקבע, כי עבור תקופות בידוד שהחלו ב-5 באוגוסט או לאחר מכן, השיפוי המקסימלי עבור עלות המעסיק על התשלומים הנלווים לשכר העובד, כמו לדוגמה, הטבות סוציאליות ודמי ביטוח מעסיקים, הוא עד 30% משכר העובד.

The post הביטוח הלאומי עדכן את התקנות לגבי הזכאות לדמי בידוד first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לשם כך הם עובדים עבור יותר מעסיק אחד. בין אם מדובר בשני מעסיקים או ביותר, עובדים אלה עובדים בחלקיות משרה עבור כל אחד מהמעסיקים.

כדי לקבל את אישור המעסיקים לכך, או במילים אחרות, כדי שהמעסיק יהיה מוכן להתחלק בעובד שלו, אותו הוא מעביר הכשרות ושוד על פיתוחו וטיפוחו, יש צורך שכל אחד מהארגונים שמעסיקים את אותו עובד, יהיה מתחום ועף אחרים לחלוטין.

בדרך זו, לא יעלה החשש שארגון שמשקיע קצת פחות בהכשרת העובד, "ירוויח" על חשבון ארגון אחר שמשקיע בו יותר.

פרט לכך, מאחר שכל ארגון עוסק בתחום אחר לחלוטין, לא קיים חשש של כפילות לקוחות או העברת מידע חסוי בין המעסיקים השונים של אותו עובד.

מגמה זו של עבודה עבור כמה מעסיקים במקביל הולכת וגוברת וצפויה לצבור תאוצה ככל שיותר ארגונים יעברו לדיגיטל ויעסיקו עובדים מהבית.

בדרך זו, העובד (שעובד עבור כמה ארגונים במקביל) יכול לבצע משימות עבור כמה מעסיקים מחדר העבודה שבביתו, ללא צורך לבזבז זמן מיותר בנסיעה ממקום אחד לאחר.

כך או כך, כפי שהזכרנו כבר בכתבה מי צריך תיאום מס: שפרו את מיתוג המעסיק ע"י סיוע לעובד בתיאום מס, אם יש לכם עובד שעובד עבור מעסיק נוסף, חשוב מאוד להסביר לו שעליו לבצע תיאום מס הכנסה.

אבל בכך אין די. גם ביטוח לאומי יקוזז לעובד בכל אחד ממקומות העבודה בהם הוא עובד.

לכן, כדאי מאוד ליידע את אותם עובדים שלכם שעובדים עבור יותר ממעסיק אחד, כי ביכולתם לבצע תיאום ביטוח לאומי ובכך לחסוך כסף רב.

במילים אחרות, העובד רשאי לערוך תיאום ניכוי ביטוח לאומי, כדי להימנע מתשלום דמי ביטוח גבוהים מהנדרש בחוק.

יצויין, כי ניתן לערוך תיאום ניכוי ביטוח לאומי רק אם ההכנסה העיקרית של העובד היא נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע (ב-2021 המשמעות היא שהעובד יכול לבצע תיאום ביטוח לאומי אם הכנסתו העיקרית נמוכה מ-6,331 שקלים בחודש).

במקביל, העובד רשאי לעשות תיאום ניכוי ביטוח לאומי אם סכום כל ההכנסות שלו מכל המעסיקים (או משלמי הפנסיה, במקרה של עובד שמקבל קצבת פנסיה בנוסף להכנסתו מעבודה) הינו גבוה מסכום של 44,020 שקלים – שהוא ההכנסה המירבית שיש לשלם עבורה דמי ביטוח לאומי, נכון ל-2021.

יודגש כאן, כי עובד שכיר שנוכו משכרו דמי ביטוח לאומי בשיעור גבוה מדי, זכאי לקבלת החזר כספי.

בעיקרון, במקרים שבהם עובד שכיר מקבל שכר ממעסיק נוסף, או שהוא מקבל קצבת פנסיה מוקדמת מכמה מעסיקים או ממשלמי פנסיה, המעסיק המשני או משלם הפנסיה ינכה – בנוסף לניכוי על ידי המעסיק הראשי – דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המלא, מכל התשלום שהוא משלם לעובד (עד להכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח).

עם זאת, כאמור, במקרים בהם הכנסתו החודשית של העובד אצל המעסיק העיקרי (או אצל משלם הפנסיה העיקרי) נמוכה מ-6,331 שקלים בחודש (סכום הנכון ל-2021), הוא זכאי לניכוי דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת.

זאת, משום שאם מנכים ממנו דמי ביטוח לאומי בשיעור מלא עבור הכנסה הנמוכה מ-6,331 שקלים בחודש, הרי שהניכוי בשיעור המלא גם על הסכום שמשלים ל-6,331 שקלים (אצל המעסיק המשני) הוא למעשה ניכוי יתר.

כדי למנוע את ניכוי היתר, עובדים שכירים ומקבלי פנסיה מוקדמת אצל כמה מעסיקים או משלמי פנסיה, יכולים למסור למעסיק המשני או למשלם הפנסיה אישור לתיאום דמי ביטוח לאומי.

עוד נציין, כי פרילנסרים שהם גם שכירים (כלומר שיש להם כמה מקורות הכנסה בנוסף להכנסתם מהעסק כפרילנסרים), יכולים לערוך את תיאום דמי הביטוח הלאומי, אך ורק עבור ההכנסות שאינן מהעסק.

בנוסף, עבור ההכנסה מהעסק יכולים פרילנסרים לבקש הקלות אחרות בביטוח לאומי, לרבות הקטנת גובה המקדמות המשולמות למוסד לביטוח לאומי במהלך השנה.

The post איך למנוע תשלומי יתר לביטוח לאומי, של מי שעובד עבור כמה מעסיקים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בשלב הראשון (בערכאה הראשונה), בית הדין האיזורי לעבודה לא הכיר בנפילה זו כבתאונת עבודה. אבל העובד ערער לבית הדין הארצי, וזה האחרון קבע כי העובד נפל ברשות הרבים ולכן יש להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה.

בכך קיבל בית הדין הארצי את הערעור של אותו עובד על דחיית תביעתו להכרה בתאונה זו כפגיעה בעבודה.

יצויין, כי האיש נפגע בעת שנפל במדרגות המובילות לדירתו, בחלק המדרגות המוביל לדירתו שלו בלבד. בית הדין האזורי קבע, כי היתה לו שליטה מלאה על תחזוקת גרם מדרגות זה ולכן אין להכיר בכך כתאונת עבודה.

אלא שבית הדין הארצי כאמור חשב אחרת וקבע, כי מאחר שהתאונה התרחשה לפני שהאיש נכנס לביתו, יש להכיר בה כתאונת עבודה.

אותו עובד גר בבניין דו קומתי. בקומה התחתונה גרה אחותו והוא גר בקומה העליונה. בית הדין האיזורי דחה את התביעה משום שלדברי השופט, התאונה התרחשה בתחום הצמוד לדירתו, בשטח שיש לו בו שליטה מלאה. 

הביטוח הלאומי טען, כי מגרסת העובד בהודעתו לחוקר הביטוח הלאומי ומעדותו בבית הדין עולה באופן ברור, כי היתה לו שליטה בלעדית על גרם המדרגות שבו אירעה התאונה.

לטענת הביטוח הלאומי, רק בשלב הערעור נולדה גרסה חדשה אשר לפיה מדובר היה ברשות הרבים.

הביטוח הלאומי טען עוד, כי לא ניתן לבסס את טענת העובד בדבר פגיעה ברשות הרבים, כאשר מדובר בגרם מדרגות המוביל לפתח ביתו בלבד.        

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור של אותו עובד וקבע, כי כאשר מבוטח (בביטוח לאומי) נפגע בדרכו מהעבודה, לפני שחזר לביתו פנימה, יש להכיר בכך כבתאונה, וכי המבחן הוא האם הוא חצה את דלת הכניסה לבית.

בית הדין הארצי קבע עוד, כי במקרים יוצאי דופן רואים את החצר שבכניסה לבית או את גרם המדרגות כחלק מהבית, בכפוף לכך שלמבוטח יש שליטה מלאה על שטחים אלה.

וכאשר למבוטח יש שליטה מלאה על החצר והמדרגות כפי שיש לו בביתו פנימה, הנטייה היא שלא להכיר בפגיעה.

עם זאת ציין בית הדין הארצי כי במקרה הנוכחי, אין לראות את גרם המדרגות שבו נפל העובד כתחום הבית שלו, מכיוון שמדובר בשטח משותף לו ולאחותו (שגרה בקומה התחתונה) ואין לו שליטה בלעדית עליו.

כל זאת למרות שמדובר בגרם המדרגות האחרון המוביל לדירתו של העובד, ואף שבקומה העליונה מצויה דירתו בלבד.

The post עובד שלכם נפל בדרך מהעבודה הביתה? יתכן שיהיה זכאי לפיצוי כספי first appeared on HRUS משאבי אנוש.

שוב ושוב ניתן לקרוא ברשתות החברתיות שאלות של עובדים שמעלים את התהייה: המעסיק שלהם הוציא אותם לחל"ת, הם מקבלים דמי אבטלה, ובמהלך התקופה שבה הם שוהים בחל"ת, אותו מעסיק דורש מהם לבצע עבודות דחופות עבור העסק.

במילים אחרות, באופן רשמי מדובר בעובד שנמצא בחל"ת ומקבל את הכנסתו מהביטוח הלאומי, אבל בפועל הוא נדרש על ידי המעסיק לעבוד, בלי שהמעסיק נדרש לשלם לו שכר תמורת עבודתו.

אם כן, חשוב מאוד שמעסיקים ומנהלי משאבי אנוש ידעו שמעסיק אינו רשאי לדרוש מהעובד לבצע עבודה במהלך החל"ת. אם המעסיק רוצה שהעובד יחזור לעבודה, עליו להודיע לביטוח הלאומי על סיום תקופת החל"ת ולשלם לעובד שכר.

מעסיקים ועובדים כאחד, שמשתפים פעולה במצב בו העובד מקבל תשלום עבור החל"ת מהביטוח הלאומי ובה בעת מבצע עבודות עבור המעסיק, הוא מצב בו שניהם (גם העובד וגם המעסיק) חשופים לתביעה בגין הונאת הביטוח הלאומי.

כזכור, בגלל המצב המיוחד שנוצר בעקבות משבר הקורונה, עובדים בגילאי 67-18 שיצאו לחל"ת הינם זכאים לקבל דמי אבטלה עד יוני 2021.

במהלך התקופה בה העובד שוהה בחל"ת, אין בינו לבין המעסיק יחסי עובד מעסיק. ולכן העובד גם לא נהנה מכל הזכויות הסוציאליות שמקנה לו מצב של יחסי עובד מעסיק.

מעסיקים שמתעקשים שעובדים שלהם יעבוד עבורם בעת שבאופן רשמי הם שוהים בחל"ת עלולים להיתבע גם על ידי העובד וגם על ידי הביטוח הלאומי.

בנוסף, יתכן שעובד שהמעסיק מנסה לכפות עליו לעבוד ללא משכורת, (בעת שהוא מקבל דמי אבטלה משום שנמצא בחל"ת) יוכל להתפטר בדין מפוטר בשל הרעת תנאים. זאת, משום שהמעסיק כופה עליו העסקה ללא תנאים סוציאליים.

זאת ועוד, מצב החל"ת הוא מצב שהתנאי לקיומו הוא הסכמת שני הצדדים: העובד והמעסיק. ברגע שאחד מהם מעוניין להפסיק את מצב החל"ת, בין אם זה העובד שרוצה לחזור לעבוד בשכר ובתוך יחסי עובד מעסיק (ולא, למשל, לעבוד בעת שהותו בחל"ת), ובין אם מדובר במעסיק שמבקש מהעובד לחזור לעבודה ולהפסיק את החל"ת – באותו רגע מצב החל"ת נפסק.

מרגע זה, אם העובד מודיע שהוא לא חוזר לעבודה כי נוח לו יותר להמשיך לקבל דמי אבטלה, יתכן מאוד שהמעסיק יוכל להכריז עליו כעת מפוטר בדין מתפטר.

במילים אחרות, אם המעסיק רוצה שהעובד יחזור לעבוד, בעוד שהעובד מסרב לחזור לעבודה, הרי שניתן להסיק מכך שהעובד למעשה התפטר.

יש לבדוק את הנושא מול עורכי דין לדיני עבודה, ולברר מהן חובותיו של העובד, כמו למשל, מה קורה לגבי הודעה של חודש מראש על הפסקת עבודה – מצד העובד.

כלומר על העובד להודיע למעסיק חודש מראש כי אינו מעוניין לחזור לעבודה. כמו כן, על המעסיק מוטל להודיע לביטוח הלאומי כי העובד כבר אינו נמצא בחל"ת ולמעשה אינו מועסק על ידי המעסיק.  

בנוסף, יש לברר מול עורכי הדין לדיני עבודה מה אומרת הפסיקה לגבי פיצויים. שהרי אם עובד שמסרב לחזור לעבודה,  הוא למעשה עובד שאינו רוצה להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה, הרי שהוא התפטר ולכן לא מגיעים לו פיצויים.

The post חל"ת או עבודה: איך ניתן להחזיר עובדים לעבודה, ואיך אסור first appeared on HRUS משאבי אנוש.