The post צמצום של כ-52% בהיקף התעסוקה בחברות הייטק בענפי השירותים במחצית הראשונה של השנה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>
בהיקף התעסוקה שלהן, כך עולה מסקר חדש של הלשכה המרכזית הלסטטיסטיקה.
עוד עולה מהסקר של הלמ"ס, כי מדובר בעלייה חדה ביותר לעומת המחצית הראשונה אשתקד, בה עמד שיעור חברות ההייטק הפועלות בענפי השירותים שדיווחו על צמצום היקף התעסוקה על כ-22 אחוזים.
מהדו"ח של הלמ"ס עולה עו"ד, כי גם במגזרים אחרים חלה עלייה בצמצום היקף התעסוקה אם כי במידה מתונה יותר.
כ-21 אחוזים מהחברות בענפי השירותים ללא הייטק דיווחו במחצית הראשונה של 2023 על צמצום בהיקף התעסוקה, לעומת כ-11% מחברות אלה שדיווחו על צמצום בהיקף התעסוקה במחצית הראשונה של שנת 2022.
מדיווחי המנהלים של חברות בענפי שירותי ההייטק עולה, כי בחצי השנה האחרונה חלה ירידה בהיקף העובדים שעוזבים את החברה מרצון.
מנגד, לא חלה ירידה במספר העובדים שעוזבים מרצונם, בחברות הפועלות בענפי השירותים ללא הייטק. הבדל זה מעיד על ההבדלים בסביבה הכלכלית בין שני הענפים.
זאת ועוד, כ-33% בלבד מהמנהלים בחברות הפועלות בענפי שירותי ההייטק דיווחו שלא היתה כל פגיעה כלכלית בחברתם במחצית השנה הראשונה של 2023.
עוד עולה מדיווחי המנהלים של חברות הפועלות בענפי שירותי הייטק, שדיווחו על פגיעה כלכלית, כי הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה הכלכלית במחצית הראשונה של 2023 היה ירידה בביקושים למוצר של החברה שלהם, והגורם השני בחומרתו הוא קשיים בגיוס הון סיכון.
השוואה בין היקפי התעסוקה בכלל המשק במאי 2023 מול יוני 2023:
מהתפלגות שיעור התעסוקה בכלל המשק על פי חודשים עולה, כי בחודש יוני 2023 עמד שיעור התעסוקה – כלומר שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה – על כ-6.8 אחוזים – ללא שינוי לעומת מאי 2023.
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עמד ביוני 2023 על כ-3.5 אחוזים – ללא שינוי לעומת החודש שקדם לו.
שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה, לא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות כלכליות, עמד ביוני על כ-61.6% – ללא שינוי לעומת החודש הקודם.
בחודש מאי 2023 עמד מספר הבלתי מועסקים על כ-159.5 אלף איש, המהווים כ-3.5 אחוזים מכוח העבודה. ביוני פחת מספר הבלתי מועסקים לכ-158.1 אלף איש, ושיעורם בכוח העבודה נותר כ-3.5 אחוזים.
במאי הסתכם מספרם הכולל של הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות, והמועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות, והבלתי מועסקים, בכ-185.5 אלף איש.
ביוני הסתכם מספרם הכולל של הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות, והמועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות, והבלתי מועסקים בכ-187.8 אלף איש. בשני המקרים מדובר בכ-4.1 אחוזים מכוח העבודה.
במאי הסתכם מספרם הכולל של המתייאשים מחיפוש עבודה והלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות והמועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות והבלתי מועסקים בכ-199.7 אלף איש (כ-4.4% מכוח העבודה), וביוני עלה מספרם לכ-203.1 אלף איש (כ-4.5 אחוזים מכוח העבודה).
The post צמצום של כ-52% בהיקף התעסוקה בחברות הייטק בענפי השירותים במחצית הראשונה של השנה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post "המחסור החמור בעובדי הייטק מהווה איום אסטרטגי על המשק הישראלי" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>מדינת ישראל נכנסת אל המהפיכה הזאת עם חסרון בולט: מחסור כרוני ומשמעותי בעובדים מיומנים בתעשיית ההייטק, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-15.3.2021.
מהדו"ח עולה, כי המסור בעובדים בענף ההייטק מהווה איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל.
מבקר המדינה מציין בדו"ח, כי כדי להבטיח את המשך הגדרתה של מדינת ישראל כאומת סטארט-אפ, ראוי כי גופי הממשלה הרלוונטיים: המועצה להשכלה גבוהה, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות החדשנות ומשרד הביטחון, יטפלו בהסרת החסמים הניצבים בפני השגת מטרה זו.
מבקר המדינה מדגיש בדו"ח כי יש לפעול לצמצום המחסור הקיים בכוח אדם מיומן בהייטק ולהבטיח היצע כוח אדם מתאים בראייה ארוכת טווח.
כמו כן מציין המבקר, כי יש לשים דגש מיוחד וחיוני על שילוב איכותי של מערכת החינוך במשימה זו.
מקור נוסף להרחבת פוטנציאל עובדי ההייטק הוא שילוב אוכלוסיות שכעת מיוצגות בענף זה במידה מעטה מדי: בראש ובראשונה מדובר בייצוג חסר של נשים, וגם של האוכלוסייה הערבית והחרדית.
צורך נוסף שעולה מהדו"ח, ושמחבריו מדגישים כי חיוני ביותר לתת לו מענה כדי להבטיח את דור ההייטק העתידי, הוא השלמת המחסור באנשי סגל באקדמיה וצמצום נשירתם של סטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק.
הדו"ח מציין, כי לפני כשנה ותשעה חודשים, ביולי 2019, נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בענף ההייטק.
מבדיקתו של משרד מבקר המדינה את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בענף ההייטק, ואת הצורך להיערך לביקושים העתידיים לעובדים בענף זה עולה, כי רובם המכריע של הנבחנים בחמש יחידות לימוד במקצועות המדעיים-טכנולוגיים, הנחשבים למתאימים ביותר להגיע ללימודי מקצועות ההייטק באקדמיה ולהשתלבות בענף ההייטק, היה בבתי ספר שנחשבים לחזקים מבחינה חברתית-כלכלית.
יותר ממחצית מהנבחנים בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ובמדעי המחשב (כ-53% מהנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה וכ-55% מהנבחנים בחמש יחידות במדעי המחשב) הם תלמידים שלמדו בבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק כשמונה אחוז מנבחנים אלה, בכל אחד מהמקצועות, למדו בבתי הספר החלשים יותר.
מסקנתם של מחברי הדו"ח היא, שמערכת החינוך אינה ממצה את הפוטנציאל של התלמידים שיכולים ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים – בעיקר בקרב בנות, בקרב המגזר הערבי ובקרב המגזר היהודי-חרדי.
זאת ועוד, מחברי הדו"ח מצאו, כי כ-40% בלבד מקרב בתי הספר במדד הטיפוח 10 (החלשים ביותר) מלמדים גם מתמטיקה ברמת חמש יחידות וגם מדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות ברמת 5 יחידות לימוד.
לעומת זאת, בקרב בתי הספר החזקים מבחינה חברתית-כלכלית, שיעור בתי הספר שמלמדים בהם מקצועות אלה ברמת חמש יחידות לימוד הוא הגבוה ביותר.
לדוגמה, כ-88% מבתי הספר במדד הטיפוח 1 (החזקים ביותר), המלמדים חמש יחידות לימוד במתמטיקה, מלמדים גם מדעי המחשב ברמה של חמש יחידות.
אין ספק שרמת לימודים זו מאפשרת את ההזדמנות להגיע ללימודים אקדמיים בתחום ההייטק, בעיקר לתלמידים הלומדים בבתי הספר החזקים מבחינה חברתית כלכלית.
ככלל, מציין הדו"ח, לכ-3,000 מהלומדים חמש יחידות במתמטיקה בבתי הספר אין אפשרות ללמוד גם מדעי המחשב, בעיקר בגלל מחסור במורים.
מתברר, כי שניים מהחסמים העיקריים הניצבים בפני הגדלת מספר הבוגרים באוניברסיטאות במקצועות ההייטק, הם מחסור בסגל אקדמי, ושיעור נשירה גבוה של סטודנטים ממקצועות אלה.
מהדו"ח עולה, כי כ-22% מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים.
זאת ועוד, כחמישית (כ-20%) מהסטודנטים שהתחילו לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות, במקצועות ההייטק, סיימו תואר במקצוע אחר.
ולמרות כל זאת, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) לא קבעה יעדים לגידול במספר אנשי הסגל ולצמצום שיעורי הנשירה. ות"ת גם לא ביקשה מהאוניברסיטאות לבחון את הסיבות לנשירת הסטודנטים.
מחברי הדו"ח בחנו גם את מינוף השירות הצבאי לטובת הגידול במשאב האנושי המיומן לענף ההייטק. בבדיקה זו נמצא, כי משרד הביטחון לא גיבש תוכנית אופרטיבית למינוף השירות הצבאי בצה"ל, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה בנושא זה.
עוד עולה מהדו"ח של מבקר המדינה, כי בשנת 2019 שיעור הנשים בענף ההייטק, בתפקידים טכנולוגיים, עמה על כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים עמד שיעורן על כ-18%. התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בהייטק מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי.
The post "המחסור החמור בעובדי הייטק מהווה איום אסטרטגי על המשק הישראלי" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post 5 משרות מבוקשות בהייטק שאינן דורשות ידע טכני first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>האנשים המפתחים חומרה ותוכנה זקוקים למומחיות טכנית, אבל זה לכשעצמו לא הופך חברה למוצלחת. כדי למכור מוצרים ושירותים אלה ולהגדיל את העסק החברה זקוקה לאנשי שיווק, פרסום, מכירות, מנהלים אדמיניסטרטיביים, אנשי רכש, קניינים רוחניים ועוד.
כל מי שמעוניין בקריירה רווחית בהייטק אך מעדיף שלא להתמקצע במקצועות החומרה והתוכנה, יכול בהחלט להשתלב בתחום במגוון תפקידים שאינם מצריכים ידע זה. יש המון תפקידים בהייטק שלא קשורים לתוכנה ופיתוח וחברות ההייטק מחפשות עובדים מוכשרים שימלאו אותם.
להלן 5 תפקידים בהייטק שאינם מצריכים מעבר לידע טכני בסיסי:
נציג מכירות
תפקיד נציג מכירות הוא מכירת מוצרים ושירותים של החברה באמצעות שכנוע הלקוחות וטיפול בהתנגדויות. בין היתר, עליו לבצע ניתוח עלות-תועלת של לקוחות קיימים ופוטנציאליים, לקיים שמירה על קשרים עסקיים חיוביים כדי להבטיח מכירות עתידיות ולפלח קהל יעד פוטנציאלי שיגדיל את מערך המכירות של החברה.
מנהל שיווק
מנהלי שיווק עובדים עם מגוון של צוותים לתכנון תוכניות לפיתוח עניין בשירותים או במוצרים של החברה. תפקידיהם כוללים קביעת תקציבים לתוכניות שיווק, תכנון מסעות פרסום לקידום מכירות, פיתוח אסטרטגיות מחיר, תכנון פרסום, ייזום מחקרי שוק ופגישות עם לקוחות לצורך מתן ייעוץ שיווקי. אנשי מקצוע אלה מפקחים על הצוות המפתח פרסום ומשמשים אישורי קשר בין הלקוח לבין סוכנות קידום. בנוסף, הם עשויים לפקח על חשבונות הבית ומחלקות שירותי התקשורת ולפקח על מגמות לפיתוח מוצרים או שירותים. המטרה היא להקים מותג, להגדיל את החשיפה בשוק וללכוד מכירות.
אנליסט עסקי
בסביבה העסקית המורכבת של היום, יכולת הסתגלות של הארגון, גמישותו ויכולתו לנהל שינוי מתמיד באמצעות חדשנות יכולים להיות המפתחות להצלחתו. שיטות מסורתיות לא יוביל עוד להשגת מטרות וזה המקום שבו ניתוח עסקי נכנס לתמונה. תאגידים משיגים מטרות באמצעות מערכות אשר מתרגמות את צרכי הלקוחות למוצרים חדשים, שירותים, ורווחים. אנליסטים עסקיים יכולים לעשות את כל זה יקרה ביעילות רבה יותר. המטרה העיקרית של האנליסט העסקי היא לסייע לעסקים ליישם פתרונות טכנולוגיים בצורה חסכונית על ידי קביעת הדרישות של פרויקט או תוכנית, וכן לתקשר אותם בבירור לבעלי העניין ושותפים.
מנהל קריאייטיב
מנהל קריאייטיב פועל ליצירת יישום עבודה אשר ימשוך לעבודה אנשים מתאימים לתפקיד. תחומי האחריות של מנהל קריאייטיב בין היתר: ייצור חומרי קידום מכירות על ידי פיתוח גישות במצגות בסיסיות, בימוי, עיצוב וכתיבה לשיווק, חלוקת עבודה בין עובדי הצוות.
מנהל שירות לקוחות
התפקיד החשוב ביותר של מנהל שירות לקוחות הוא להניע צוות עובדים כדי להבטיח שהם מספקים את שירות הלקוחות הטוב ביותר האפשרי. עליו לדעת ולהיות בקיא באפיוני מוצרי ושירותי החברה וההטבות שניתן לספק ללקוחות. עליו להכיר את מדיניות החברה מבפנים החוצה ולהיות מסוגל לתקשר את זה לחברי הצוות האחרים.
The post 5 משרות מבוקשות בהייטק שאינן דורשות ידע טכני first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מתגברים את ענף ההייטק: כל אשה תוכל ללמוד תכנות ללא עלות first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>המיזם הגיע בעקבות נתוני מחקר שנערך במשרד העבודה והרווחה, לפיהם נשים סובלות מתת-ייצוג משמעותי בענף ההייטק בכלל ובפרט בתפקידי ליבה.
שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר עם ההכרזה על התוכנית, כי "התמקצעות בתחום ההייטק היא מפתח להשתלבות מתגמלת במעגל התעסוקה בתנאים משופרים. נעניק לכל אשה הכשרה איכותית, ליווי ותמיכה עד להשמה מיטבית בעבודה. בתקווה שתוך שנים ספורות נראה בתעשיית ההייטק ייצוג נשי זהה לגברים, לפחות".
40 מרכזי לימוד בשלוש שנים
התוכנית מציעה קורסי הכשרה שיתקיימו במסגרת מיזם משותף שהקים משרד העבודה והרווחה ביחד עם ארגון she codes, ובמימון משותף, כאשר המשרד יממן מחצית מהתוכנית וארגון she codes יממן את המחצית השנייה.
במסגרת זו תושלם הקמתם של כ-40 מרכזים במקומות שונים הארץ, בתוך שלוש שנים. כבר כיום פועלת העמותה ב-25 סניפים הנמצאים בכל האוניברסיטאות בארץ, בחברות הייטק, במכללות ועוד.
הכשרה גם לחסרות רקע בתחום
הקורסים יציעו הכשרה בתכנות גם לנשים חסרות כל רקע בפיתוח תוכנה וכתיבת קוד, וגם לנשים בעלות השכלה פורמלית ובלתי-פורמלית בתחום הפיתוח או ניסיון מעשי בפיתוח.
פרט להכשרה מעשית בתכנות, תסייע התוכנית למשתתפות למצוא עבודה בענף ההייטק על ידי ייעוץ תעסוקתי, שיפור קורות חיים, כנסי מעסיקים וכו'.
כמו כן, הקבוצות עצמן יהוו רשת חברתית לתמיכה ופיתוח מקצועי הדדי, וכן לגיוס עובדות בשיטה הפופולרית בהייטק: חברה מביאה חברה.
עלות: 20 מיליון שקל
עלות המיזם מוערכת בכ-20 מיליון שקלים למשך שלוש שנים. אם הוא יזכה להצלחה, צפוי המיזם להתרחב אף מעבר לכך ולהציע הכשרה לכל אישה בישראל שתחפוץ בכך.
היעד המרכזי של המיזם הוא להכשיר בתוך שלוש שנים לפחות 4,440 נשים, ולהביא להשמתם של יותר ממחצית מהן בתעשייה. כמו כן, המיזם יעסוק בהכוונת צעירות ללימודים אקדמיים בתחום ההייטק, והיעד הוא כ-180 סטודנטיות למקצועות הייטק, מקרב בוגרות המיזם.
יוכלו להשתלב נשים בגילאים שונים ומרקע שונה
במסגרת המיזם יוכשרו נשים בגילאי שונים ומרקע שונה, בכתיבת קוד. מדובר בטכנולוגיות ובשפות תכנות פופולריות, שהן בעלות ביקוש רב בתעשייה המקומית.
כמו כן, מדובר במשרות המתאפיינות בשכר גבוה יחסית. במסגרת המיזם ילוו המשתתפות בתוכנית על ידי מנטוריות שהשתלבו בתפקידי מפתח מובילים בתעשייה.
מדובר בשיטת Each One Teach One. מסגרת זו יוענקו שעות ייעוץ קריירה וסיוע בהשמה למשתתפות. זאת ועוד, המיזם יספק מקום מפגש לנשים שמגיעות מרקעים שונים, כדי שיוכלו לפתח פרויקטים טכנולוגיים עצמאים משלהן.
רק 26% מהמתכנתים הן נשים
מנתונים שנאספו במסגרת מחקר שערך משרד העבודה והרווחה עולה, בשנת 2014, כ-47% מהתלמידים שניגשו לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד מתמטיקה היו בנות.
אלא שבשנת 2015 היוו הבנות שניגשו לחמש יחידות לימוד במתמטיקה פחות מ-30% מכלל הסטודנטים במקצועות לימוד שעוסקים בתכנות בהייטק.
מחברי הדו"ח מציינים, כי נתון זה לא השתנה זה יותר מ-20 שנה. רק כ-26% מהמתכנתים בתעשיית ההייטק בישראל הן נשים. מכאן שהחסם המשמעותי ביותר להשתלבותן של נשים בתפקידי תכנות כיום בתעשייה הוא חוסר העניין או רתיעה מלימודים ועיסוק בטכנולוגיה ובתכנות.
עוד עולה מהמחקר, כי רק כ-11.6% מהנשים שמהוות את הרבעון העליון בהתפלגות ציון הפרק הכמותי במבחן הפסיכומטרי, בוחרות ללמוד לתארים במקצועות ההייטק, לעומת כ-% 31.8 מהגברים ברבעון העליון.
לעודד צעירות לפני לימודים אקדמאיים לפנות להייטק
לאור כל זאת, אחת מאוכלוסיות המטרה המרכזיות אליהן מכוון המיזם הנוכחי היא צעירות לפני לימודים אקדמיים, שנמצאות בצומת הבחירה המשמעותית לקריירה. ההנחה היא כי הפוטנציאל לחולל שינוי בחייהן המקצועיים הוא הגדול ביותר.
במסגרת המיזם מבקש המשרד לגייס לא פחות מכ-180 צעירות לפני תואר להשתתפות בתכנית, ולעודדן ללמוד מקצועות טכנולוגיים, בהם מדעי המחשב, הנדסת חשמל והנדסת מערכות מידע וכו', שיאפשרו להן רקע אקדמי לשילוב בתפקידי ליבה בתעשיית ההייטק.
תוכניות נוספות: לשלב ערבים בהייטק ומהנדסים מעל גיל 45
המיזם החדש מצטרף לתוכניות מצליחות שכבר מפעיל כיום המשרד לעידוד קבוצות להן תת-ייצוג בהייטק הישראלי, בהן תוכנית להשמת ערבים בוגרי מדעי המחשב והנדסה בהשקעה של כ-11.5 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות, וכ-15 מיליון שקלים נוספים בשלוש השנים הבאות.
כמו כן יצא המשרד בפיילוט בשיתוף הג'וינט-תב"ת והטכניון, לשילוב מחדש של מהנדסים בגילאי 45 ומעלה בענף ההייטק.
The post מתגברים את ענף ההייטק: כל אשה תוכל ללמוד תכנות ללא עלות first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ההורים הישראלים רוצים שילדיהם יהיו רופאים ואנשי הייטק first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>כאשר נשאלו אילו מקצועות היו ממליצים לבן ענו 23% איש היי-טק, 16% רופא, 16% מהנדס, וכ-8% מדען. בשוני מסוים, לבת, 25% היו ממליצים רופאה, 17% אשת הייטק, 9% מדענית ורק 9% מהנדסת. גברים נטו יותר (כ-20% מהגברים בסקר) להמליץ לבת להיות אשת היי-טק מעט יותר משנשים המליצו (כ-14% מהנשים).
בהקשר זה, מהסקר עולה גם כי רק 11% מהישראלים מסכימים עם האמירה כי בגלל הבדלים מלידה בין גברים ונשים יש יותר גברים שעוסקים במדע מאשר נשים. כ-28% מסכימים עם האמירה במידה בינונית או מועטה וכ-54% אינם מסכימים כלל.
הסקר בחן גם את תפיסת היוקרה של עיסוקים שונים, וגם כאן, המקצועות הנתפסים כיוקרתיים ביותר הם רופאים (31%), מדענים (25%), אנשי היי-טק (20%) ומהנדסים (15%) . במקום החמישי מדורגים קציני צבא (11%) אנשי עסקים (10%) ולאחר מכן מורים (93%) ועורכי דין (9.7%).
לדברי שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: "העיסוק במקצועות המדע והטכנולוגיה טומנים בחובם שפע הזדמנויות לנשים ולגברים לממש עצמם. ההשקעה בהון האנושי ובתשתיות המדע מביאות את ישראל לפריצות דרך בתחום ומשפרות את מעמדה הבין-לאומי".
הסקר בוצע בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת היהודית והערבית במדינת ישראל במהלך השבוע הראשון של מרץ 2018. עבור משרד המדע על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה, ומתקיים זו השנה השביעית.
The post ההורים הישראלים רוצים שילדיהם יהיו רופאים ואנשי הייטק first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post סקר: גידול של 2% במספר עובדי ההייטק, ושל כ-6.4% במס' עובדי הקבלן first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בעוד שהמספר הכולל של העובדים במשק נאמד בדצמבר 2017 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכ-3.87 מיליון עובדים, הרי שמספר השכירים בתחום ההייטק בישראל עמד בשנת 2017 על כ-303 אלף עובדים. זוהי עלייה של כ-2% לעומת כ-297 אלף עובדי הייטק בשנה שקדמה לה.
עוד עולה מהסקר, כי מספר המועסקים בענפי התעשייה בתחום ההייטק הגיע בשנת 2017 לכ-113 אלף עובדים – כ-37% מסך עובדי ההייטק. לעומת זאת, בענפי השירותים בתחום ההייטק הגיע מספר המועסקים לכ-190 אלף עובדים שכירים – כ-62.7% מסך עובדי ההייטק.
יצויין, כי בהגדרה: 'ענפי התעשייה בתחום ההייטק" נכללו בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעשיות אלה: ייצור תרופות כולל תרופות הומאופתיות; ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, יייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה.
במסגרת ענפי השירותים בתחום ההייטק (שירותים עתירי ידע בהייטק) נכללו בסקר תעשיות אלה: שירותי תקשורת, תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים, עיבוד נתונים, אחסון ושירותים נלווים, אתרי אינטרנט, מרכזי מחקר ופיתוח, מחקר ופיתוח בהנדסה ובמדעי הטבע.
אחוז השכירים בתחום ההייטק
שיעור השכירים בתחום ההייטק מתוך כלל השכירים במשק עמד ב-2017 על כתשעה אחוזים, לעומת 9.1% בשנת 2016. מספר הגברים השכירים בתחום ההייטק הגיע לכ-199 אלף מועסקים בשנת 2017. מספר הנשים השכירות בתחום ההייטק היה נמוך בכ-95 אלף ממספר הגברים בתחום זה, והסתכם בכ-104 אלף נשות הייטק בשנת 2017.
ב-2017 עמד שיעור הגברים השכירים בתחום ההייטק (מתוך כלל הגברים השכירים במשק) על כ-11.6%. הנשים השכירות בתחום ההייטק היוו כ-6.3% מכלל הנשים השכירות במשק.
שכירים המועסקים כעובדי קבלן
בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוגדרו מקבלי שכר באמצעות חברת כוח אדם או קבלני כוח אדם השכירים הבאים: שכירים שהושמו במקום עבודה אבל מקבלים את שכרם מחברת כוח אדם או מקבלן כוח אדם, אף על פי שמקום העבודה שבו הושמו אחראי על ביצוע עבודתם.
בהגדרה של מקבלי שכר מחברות כוח אדם לא נכללו: שכירים שהם עובדי סגל בחברות כוח האדם, וכן שכירים העובדים באמצעות קבלן משנה, כאשר קבלן המשנה הוא האחראי לביצוע עבודתם ולטיב עבודתם. שכירים אלו מועסקים בעיקר בענפי הכלכלה הבאים: שירותי שמירה ואבטחה, שירותי תמיכה משולבים למתקנים, שירותי ניקיון, ושירותי מטפלי בית.
כ-38.3 אלף מועסקים דרך חברות כ"א
מספר השכירים שקיבלו אשתקד את שכרם מחברות כוח אדם הגיע לכ-38.3 אלף עובדים, לעומת כ-36 אלף עובדים בשנת 2016 – עלייה של כ-6.39%. הסקר מציין, כי מספרם של השכירים העובדים באמצעות קבלן משנה בענפי הכלכלה הללו: שירותי שמירה ואבטחה, שירותי תמיכה משולבים למתקנים, שירותי ניקיון, ושירותים הניתנים על ידי מטפלי בית, הגיע בשנת 2017 לכ-145 אלף עובדים, לעומת כ-146 אלף עובדים בשנת 2016.
שכירים המועסקים מחוץ לישובי מגוריהם
מהסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי חלקם של המועסקים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם הגיע בשנת 2017 לכ-53.9% – ללא שינוי לעומת שנת 2016.
מסתבר כי חלקם של הגברים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם גדול מזה של הנשים. כ-60.7% מהגברים המועסקים עבדו אשתקד מחוץ ליישוב מגוריהם, לעומת כ-60.5% מהגברים המועסקים בשנת 2016.
לעומת זאת, רק כ-46.2% מהנשים המועסקות עבדו בשנת 2017 מחוץ לישובי מגוריהן – ירידה קלה לעומת כ-46.4% מהנשים שעבדו מחוץ למקום מגוריהן ב-2016.
בחלוקה לפי איזורים גיאוגרפיים, ניתן לראות כי 65.2% מתושבי אזור יהודה והשומרון עבדו אשתקד מחוץ לישובי מגוריהם, לעומת כ-66.3% בשנת 2016. יתרה מכך, רובם של תושבים אלה (כ-75.6%) אף היו מועסקים מחוץ למחוז המגורים, לעומת כ-76% בשנת 2016.
במחוז המרכז: כ-63.9% מהמועסקים עבדו אשתקד מחוץ ליישובי מגוריהם, לעומת כ-64.9% בשנת 2016. כ-46.5% מהם עבדו מחוץ למחוז המגורים, לעומת כ-46.9% בשנת 2016.
במחוז ירושלים היציאה לעבודה מחוץ למקום המגורים היא בשיעורים משמעותית נמוכים יותר. רק כ-22.4% מהמועסקים במחוז זה עבדו בשנת 2017 מחוץ ליישובי מגוריהם, לעומת כ-21.8% בשנת 2016.
כ-37.8% מהמועסקים במחוז ירושלים שעבדו מחוץ ישובי מגוריהם, עבדו אשתקד בתוך נפת המגורים, לעומת כ-39.1% בשנת 2016.
The post סקר: גידול של 2% במספר עובדי ההייטק, ושל כ-6.4% במס' עובדי הקבלן first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מחסור בכוח אדם מיומן הוא החסם העיקרי לצמיחת ההייטק first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בפעם הראשונה מזה שנים רבות, איבדה מדינת ישראל את ההובלה בקרב המדינות המפותחות בהוצאה האזרחית על מו"פ כאחוז מהתוצר.
בין הסיבות העיקריות שהביאו לכך, על פי דו"ח החדשנות שפרסמה הרשות לחדשנות בשבוע שעבר, אתגרים תשתיתיים כגון מחסור בכוח אדם מיומן המגביל מהותית את כושר התחרותיות של חברות הייטק וסטארט-אפ.
מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן בענף ההייטק הישראלי
האינדיקטורים המרכיבים את מדד חברות הסטארט-אפ מעידים על התאוששות מהמשבר הפיננסי העולמי ועל רמת ביצועים גבוהה בחמש השנים האחרונות. אולם, יש לזכור, כי השיאים בכמות ושווי גיוסי חברות ההיי-טק (693 עסקאות שבהן גוייסו כ-4.4 מיליארד דולר) משקפים במידה רבה את השיעור הנרחב של השקעות זרות, שהגיע אף הוא לשיא של 85% מסך ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. הסתמכות זו על הון זר חושפת את ישראל לשינויים בכלכלה הגלובלית, דוגמת האטה נוספת בשוקי יעד מובילים או העלאות ריבית בעולם, שעלולות להוביל להקטנת היקף ההשקעות הזרות. תופעה זו, לצד אתגרים נוספים, שהמרכזי בהם הוא המחסור בכוח אדם מתאים, והעובדה כי התוצאה הכוללת במדד זה שומרת על יציבות לאורך השנים האחרונות מעלות את השאלה: האם פעילות חברות הסטארט-אפ הגיעה לתקרת זכוכית שאותה לא ניתן לפרוץ בתנאים הקיימים?
התמונה לגבי מצב החברות הבוגרות מורכבת יותר אך עשויה להצביע על מגמת התאוששות מסוימת בשנתיים האחרונות לאחר שנים ספורות של דשדוש. אף כי תמונת המצב עבור שנת 2015 הינה חלקית ביותר מכיוון שטרם התפרסמו מספר נתוני מפתח עבור שנה זו, ובפרט ייצוא, ערך מוסף ותעסוקה, האינדיקטורים שכן מצויים ברשותנו בשלב זה מצביעים על שנה חיובית בסך הכל. בלטה במיוחד העלייה באינדיקטורים של כמות וערך ההנפקות השניוניות (31 הנפקות בהן גויסו 9.3 מיליארד דולר) שעשויה להעיד על שאיפות החברות להתרחב ולצמוח. עלייה בולטת נוספת חלה באינדיקטורים של כמות וערך הרכישות שנעשו על ידי חברות היי-טק ישראליות – 76 רכישות בסך של 48 מיליארד דולר. הזינוק בכמות ובערך רכישות אלו הושפע רבות ממסע הרכישות המאסיבי של חברת טבע במהלך השנה האחרונה החריג בנוף הפעילות של חברות ישראליות ואינו משקף את דפוס פעילותן של חברות ההיי-טק בישראל. אף על פי כן, החלטנו לצורך שימור הניטרליות של המדד להימנע מהחרגה שרירותית של חברה זו או אחרת.
המחסור בכוח אדם מיומן הוא אתגר יסודי בעל השלכות ארוכות טווח
כאמור, ניכר כי האתגר התשתיתי של מחסור בכוח אדם מיומן מהווה חסם מרכזי לצמיחה הן של חברות ההזנק והן של החברות המבוססות יותר, ומגביל מאוד אפשרות של גידול משמעותי בפעילות בתחום. הכלכלן הראשי במשרד האוצר אף העריך לאחרונה, כי הקיפאון בחלקו היחסי של ההייטק בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, טענה הנתמכת בירידה המשמעותית בעשור האחרון בנתח מקבלי התארים בתחומי המדעים. אחת הסיבות לכך היא הצניחה התלולה במספר הבוגרים בתחומי מדעי המחשב, המתמטיקה והססטיסטיקה החל משנת 2005 ובשנים הבאות אחריה – משיא של כ-3,000 בוגרים בשנת 2004 לשפל של כ-1,600 בוגרים בשנת 2008. למרות התאוששות מסוימת בשנים האחרונות, עד היום, מספר הבוגרים במדעי המחשב לא הצליח לחזור להיקפים של שנות ה-2000 המוקדמות. מחסור זה מתבטא גם במדד הפורום הכלכלי העולמי שממקם את ישראל רק במקום ה-17 בקלות שבה ניתן להשיג כוח אדם מיומן.
מחסור זה בכוח אדם הוא אחד ההסברים לכך שתעשיית ההייטק בישראל אינה פורצת את תקרת הזכוכית שאליה היא הגיעה, וזאת למרות מגמה חיובית בסך הכל בשנים האחרונות הן עבור חברות הזנק והן עבור חברות בוגרות יותר. אתגר מסוג זה מחייב טיפול תשתיתי ומתמשך שאת פירותיו נראה רק בטווח הבינוני-ארוך. לכן חובה עלינו להציבו כיעד לאומי ולקדם את הפתרונות לו עוד היום. תמונת המצב מדאיגה אף יותר כאשר בוחנים את ביצועי התעשייה בפרספקטיבה בינלאומית.
The post מחסור בכוח אדם מיומן הוא החסם העיקרי לצמיחת ההייטק first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post שני שליש מהעובדים עוסקים במקצוע שונה מזה שלמדו first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>לדברי כלכלני CofaceBdi אחת הסיבות לכך היא שבחירת תחום הלימוד נעשית בגיל צעיר מאוד כאשר העובדים עדיין לא בשלים לבחור מקצוע לחיים או לחילופין כאשר הם לא בדקו לעומק והבינו את מהות ואופי התפקיד במקצוע שבו בחרו.
שוחחנו עם כמה עובדי הייטק שעוסקים בתחום שונה מהתחום אותו למדו, על מנת להבין את בחירתם.
גיא הימן, (30) מפתח תוכנה בחברת פרפקטו, בוגר התכנית EXPERIS KICKSTART
פרפקטו מפתחים תשתית לבדיקת אפליקציות מובייל ו\או ווב. מעבדה מבוססת ענן המאפשרת לארגונים וחברות לבדוק את האפליקציות הארגוניות במגוון רחב של תרחישי עומסים ופעילות. המעבדה תומכת בדיקות ידניות ואוטומטיות, בדיקה של חווית המשתמש על גבי מכשירים אמיתיים ודפדפני רשת, בסביבה ובתנאי האמת של משתמשי הקצה. המעבדה מאפשרת בדיקות על גבי מכשירים אמיתיים ובסביבת שימוש אמתית ולא על מערכות שמדמות סביבה כזו.
מדוע בחרת ללמוד את תחום הנדסת חומרים?
"כשבחרתי תחום לימוד באוניברסיטה חיפשתי משהו שיתאים לי, הכרתי את תחומי העניין שלי על פי מה שאהבתי ללמוד בתקופת התיכון. בתיכון התחברתי לכימיה וחשבתי שמשהו שקשור לתעשייה החומרית יתאים לאופי ולתחומי העניין שלי, לאחר שהלכתי למספר ימים פתוחים במגוון מוסדות לימוד, בחרתי ללמוד הנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון. לאחר סיום התואר התחלתי לעבוד כמהנדס ייצור בתחום החומרים."
מתי הבנת שתרצה לעסוק בהייטק במקום הנדסת חומרים?
"כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה הסתכלתי על רשימת הקורסים של השנה הראשונה לתואר, הקורס שהכי פחדתי ממנו, בגלל מה שהכרתי על עצמי מתקופת התיכון, היה קורס בתכנות. בפועל זה היה הקורס הכי מעניין ומאתגר באותה שנה. בשלב זה, לאחר שנה שכללה בעיקר קורסי מבוא, לא חשבתי לכיוון של מעבר לתוכנה.
בסיום השנה השנייה של התואר, לאחר קורסים יותר מעמיקים בהנדסת חומרים כבר התחלתי לחשוב שאולי אני צריך לשנות כיוון. להחליף מקצוע לאחר שנתיים בתואר זה פשוט כמו להתחיל תואר חדש ולזרוק שנתיים לפח, לכן החלטתי לסיים את התואר שהתחלתי ולראות לאן הרוח תיקח אותי. לאחר התואר התחלתי לעבוד בתחום הנדסת חומרים, תקופה קצרה יחסית הספיקה לי כדי להבין שמה שחשבתי בשנה השנייה של התואר היה נכון ואני צריך למצוא דרך להגיע לפיתוח תוכנה."
מדוע החלטת לעבוד בהייטק ולוותר על תחום הנדסת חומרים?
"בפיתוח תוכנה כל יום נתקלים באתגר חדש, העבודה היומיומית משלבת חשיבה ואחריות. בתחום של הנדסת חומרים בד"כ – לפחות בשנים הראשונות, מקבלים תפקידים שיש בהם אחריות במידה אך החשיבה והיצירתיות מהווים חלק קטן מהיומיום מכיוון שהאתגרים יחסית חוזרים על עצמם והופכים לאט לאט לשגרה."
האם לקחת קורסים נוספים על מנת לעבוד בהייטק?
"לא היה לי צורך בקורסים נוספים, קשה להסביר בשתי מלים על kickstart Experis כך שאנשים יבינו את כל מה שמקבלים מההכשרה הזו. מדובר על חצי שנה, 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום וזה רק הזמן שמבלים בלמידה אקטיבית, כלומר עם מישהו שעומד ומלמד אותך. בנוסף, בסוף כל יום לימודים מקבלים עבודת בית שיש לעשות בצורה עצמאית כדי ליישם את מה שלמדנו וצריך להגיש בלי ויתורים למחרת בבוקר. אני יכול להגיד בלב שלם שלעומת Kickstart Experis, אוניברסיטה היא קייטנה.
בנוסף לשעות הלמידה והקידוד הרבות, הרגשתי שמעבר לרצון שהקוד שאני כותב יעבוד כמצופה, הדגש העיקרי הוא על הדרך שבה הקוד נכתב, תכנון, מחשבה, הבנה עמוקה מאחורי כל שורת קוד, יעילות, סדר ועוד. בשורה התחתונה מדובר על הכשרה לא פשוטה אשר דורשת השקעה אדירה על מנת להצליח, אבל בסוף, מדובר בהחלט בהחלטה משתלמת ומספקת."
כמה שנים אתה עובד בחברה? מהם תחומי האחריות שלך?
"אני עובד ב-Perfecto Mobile קצת יותר משנה כחלק מקבוצת פיתוח התשתיות של החברה, בצוות שאחראי על טיפול ב-iOS. במסגרת תפקידי אני מפתח פיצ'רים חדשים, מתכנון ראשוני ועד מוצר מוגמר, לצד תחזוק קוד קיים. קיימים פיתוחים שהם בתחום אחריותי הישיר וכן כאלה שבתחום האחריות הכולל של הצוות. העבודה היא מאתגרת ומצריכה שליטה במגוון שפות תכנות ובסביבות פיתוח שונות. למרות שהגעתי ישר לאחר סיום תכנית Experis Kickstart, חסר ניסיון בתעשייה, בשום שלב לא חשתי נחיתות מבחינה מקצועית לעומת המפתחים שיש להם ניסיון, גם מהנהלים שלי הבינו את זה וניצלו את היתרונות של הידע שלי ומהר מאוד קיבלתי לתחום אחריותי נושאים רגישים ובעלי חשיבות."
האם בדיעבד הבחירה שלך לעבור להייטק הייתה נכונה עבורך?
"ההחלטה האם ללכת ל-Experis Kickstart ו"לזרוק לפח" תואר שעבדתי עליו 4 שנים הייתה החלטה אמיצה מאוד מבחינתי ובמבט לאחור זו הייתה גם ההחלטה הנכונה ביותר עבורי."
האם אתה רואה את עצמך נשאר בתחום ההייטק ומתקדם בו?
"בהחלט כן. אני נמצא בתחום שאני נהנה לעבוד בו ובנוסף אני מרגיש שמרוצים ממני וסומכים עליי אז כנראה שזה אפילו מתאים לי."
אנטון דרופייב (35) ארכיטקט תוכנה, מוביל צוות פיתוח ויועץ טכנולוגי של לקוחות CodeOasis
חברת CodeOas
מדוע בחרת ללמוד את תחום החינוך? היכן למדת, האם עסקת במקצוע?
"הגעתי מרקע מוסיקלי, ניגנתי על פסנתר במשך 15 שנים, בתיכון למדתי מוסיקה, ניגנתי בהרכבים והופעתי. על רקע זה, וגם בעקבות אימי שהיתה מורה למוסיקה, החלטתי ללמוד הוראת מוסיקה, לילדים מגן ועד י"ב. ראיתי בהוראת המוסיקה שליחות והאמנתי שאצליח לחשוף למוסיקה ילדים שאין להם סיכוי להיחשף לתוכן כזה בדרך אחרת. למדתי במכללת לוינסקי, ובמהלך הסטאז' עבדתי במשך שנה במשרד החינוך. לימדתי ילדים מכיתה ב' עד ו'."
מתי הבנת שתרצה לעסוק בהייטק במקום בחינוך?
"העבודה בבית הספר היתה לא פשוטה. הנהלת בית הספר הגבילה אותי ועצרה אותי להעביר את תוכן הלימוד באופן שרציתי, הפידבק על ההשקעה היה דל, והשכר, מיותר לציין, עצוב. בתום השנה בבית הספר הבנתי שלא אוכל להתפרנס מהמקצוע הזה ואיני רוצה להמשיך ולהילחם בתחנות רוח. חיפשתי תחום מעניין, מאתגר ומקום עבודה בו יגלו פתיחות לרעיונות שלי. חיפשתי תחום ומקום עבודה שיש בהם אופק קריירה. אתה מתחיל בנקודה אחת ויכול לסמן את היעדים אליהם אתה רוצה להתקדם. ולסיום, כמובן רציתי לבחור בתחום מתגמל מבחינה כלכלית."
האם לקחת קורסים נוספים על מנת לעבוד בהייטק?
"בהתחלה פניתי לתחום של שירות חומרה, מדפסות וציוד דפוס תעשייתי. למדתי את העבודה תוך כדי עבודה ותוך 4 שנים הגעתי למעמד של מנהל צוות ואחראי על אזור הצפון. אולם ראיתי כיצד עולם החומרה מתחיל לגווע לנגד עיני. הלקוחות נוטשים כי זול יותר לרכוש חומרה חדשה. בשלב הזה, התחלתי לחפש תחום חדש. חבר אמר לי לך תלמד תוכנה – אתה תאהב את זה. בהתחלה התווכחתי איתו אבל אז החלטתי לתת לזה צ'אנס. נרשמתי ללימודי המשך בטכניון – קורס פיתוח מערכות מידע בסביבות מיקרוספט. בהתחלה סרבו לקבל אותי בטענה שהרקע שלי הוא חינוכי ומוסיקלי ועמיתי לכיתה מגיעים מרקע מתמטי, מחשבים וכו'. התעקשתי איתם. למדתי במשך שנה, לימודי ערב, מספר פעמים בשבוע."
כמה שנים אתה עובד בחברה, מהם תחומי האחריות שלך?
"מקום העבודה הראשון שלי אחרי הקורס היה נענע 10, שם עבדתי כמפתח Full Stack. עבדתי שם כשנה ואז התקבלתי לעבודה ב- Code Oasis, בה אני עובד כבר 4 שנים. במסגרת התפקיד שלי אני מוביל צוות, שתפקידו להתמודד עם בעיות לא סטנדרטיות. בנוסף אני אחראי על ארכיטקטורת מערכת ומשמש כיועץ טכנולוגי אצל לקוחות של CodeOasis. הד.נ.א. של CodeOasis כחברה של Early-Adaptors מתאים לי כמו כפפפה ליד. אנחנו חיים את הטכנולוגיות חדשות, מדי יום ביומו, ומתמחים במערכות קוד פתוח .Net, מובייל ו- IoT וכך גם חושפים את הלקוחות שלנו לטכנולוגיות אלה. לצד הטכנולוגיות המתקדמות, אנחנו בוחרים גם במתודולוגיות עבודה מוכחות (Agile/Scrum, Continues Development, TDD ועוד) עם מחזורי פיתוח קצרים – אלה מאפשרים לנו להשיק פתרונות תוכנה מלאים, תוך קיצור זמן הגעה לשוק, ומבטיחים גמישות לשינויים והתאמה לרצון הלקוחות."
האם בדיעבד הבחירה שלך לעבור להייטק היתה נכונה עבורך?
"אני שמח על הבחירה שלי לעבור להייטק. אני אוהב את מה שאני עושה ונהנה מן העניין והאתגר. אני מתגעגע למוסיקה, אך לא להוראה, ובזמני הפנוי ממשיך לנגן. במקומות מסויימים בעבודה, אני רואה כי לימודי ההוראה לא היו לריק, ונדמה לי שאני משתמש בכלים שלמדתי אז כדי להכשיר מתכנתים חדשים ועובדים חדשים שמגיעים לעבוד בצוות שלי ובצוותים אחרים. אני תומך בהם, מכווין אותם ועוזר להם לצבור שעות טיסה."
האם אתה רואה את עצמך נשאר בתחום ההייטק ומתקדם בו?
"בעוד 5 שנים הייתי רוצה להמשיך ולהתמודד עם אתגרים טכנולוגים חדשים. CodeOasis מספקת לי את כל האתגרים והעניין שאני מחפש."
ים בן צבי, (29) מפתח תוכנה C/C++ מטעם בית התוכנה אינפיניטי לאבס, בחברת הטלקום ECI
מדוע בחרת ללמוד את תחום הביולוגיה, היכן למדת, האם עסקת במקצוע?
"החלטתי ללמוד ביולוגיה כי זה תואר מרתק ותמיד התעניינתי בזה. יש גם כמה ביולוגים במשפחה הקרובה אז ידעתי לקראת מה אני הולך."
מתי הבנת שתרצה לעסוק בהייטק במקום בביולוגיה?
"זה תמיד היה מסביב. אהבתי להיות בטבע, ללמוד, לחקור ולטייל, אבל גם טכנולוגיה, לפרק ולהרכיב דברים, והרבה דברים מתחום המחשבים."
מדוע החלטת לעבוד בהייטק ולוותר על תחום הלימודים שלך?
"אני אוהב לומר שיש עבודה בביולוגיה, אבל ידידה שלי תפסה אותה. אבל ברצינות – מתישהו במהלך התואר השני התחלתי לחשוב על היום שאחרי. יש מעט מאוד עבודות של מחקר לביולוגים, ועוד פחות בתחום שבו עשיתי תואר שני.
מצד שני, אני נכנסתי לשני התארים בידיעה ברורה מה מצב התעסוקה של בוגרים. כשחיפשתי עבודה לקראת סוף התואר עשיתי את זה עם ראש פתוח. כשראיתי את המודעה על ההסבה לתכנות, מסלול הכשרה ומנטורינג ייחודי של בית התוכנה ומרכז המצויינות להייטק של אינפיניטי לאבס, כבר הייתי מוכן לרעיון של לשנות כיוון ומחשבים כבר לא היה משהו שזר לי.
וכמובן, אי אפשר להתעלם מהפן הכלכלי – בוגר תואר שני בביולוגיה שמצליח למצוא עבודה מרוויח סדר גודל של 8-9 אלף בחודש. זה אמנם לא רע, אבל בהייטק מרוויחים משמעותית יותר."
האם לקחת קורסים נוספים על מנת לעבוד בהייטק?
"לא. מסלול ההכשרה של אינפיניטי לאבס, שניתן לי ללא כל עלות, נתן לי את הפלטפורמה הכי טובה כדי להיכנס לעולם ההייטק, שכן מדובר בהכשרה ייחודית שמאפשרת לך לפתח ולחשוב על פיתוח ופתרון בעיות בצורה ייחודית כך שניתן להתמודד בקלות ובאופן מתודולוגי עם כל טכנולוגיה חדשה."
כמה שנים אתה עובד בחברה? מהם תחומי האחריות שלך?
"אני נמצא ב ECI מטעם חברת אינפינטי לאבס, פחות משנה. כיום עוסק שם בפיתוח בצוות embedded של מוצר סייבר חדש שהחברה מפתחת. מאוד מעניין."
האם בדיעבד הבחירה שלך לעבור להייטק היתה נכונה עבורך?
"בינתיים נראה שכן. העבודה פה מאתגרת ואני מהאנשים שצריכים את זה. גם עזרו לי למצוא עבודה בדרום כמו שרציתי, גם אוירה בחברה טובה ואני מרגיש שאני מצליח."
האם אתה רואה את עצמך נשאר בתחום ההייטק ומתקדם בו?
"בהחלט, זאת עבודה מעניינת בתנאים שקשה למצוא במקצועות אחרים."
איל שפיץ (31) מפתח תוכנה מטעם בית התוכנה אינפיניטי לאבס, בצוות סייבר בחברת הטלקום ECI
מדוע בחרת ללמוד את תחום הבלשנות? היכן למדת, האם עסקת במקצוע?
"הגעתי ללמוד בלשנות במקרה. התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית, בהתחלה בלשנות כחוג משני וככל שלמדתי יותר העניין שלי בתחום גבר. בסופו של דבר שיניתי את החוג הראשי לבלשנות והתואר היה מאוד מעניין. כבר בזמן הלימודים הבנתי שאין הרבה עבודה בבלשנות ועיקר העבודה שיש בתחום הוא בהייטק. מכיוון שלא היה לי ידע מעשי בתוכנה לא הצלחתי למצוא עבודה שקשורה לבלשנות, והאפשרויות להמשיך בתחום הסתכמו בעיקר בהמשך הלימודים באקדמיה."
מתי הבנת שתרצה לעסוק בהייטק במקום בבלשנות?
"בעיניי התחומים לא מנותקים לגמרי. חלק גדול מהבלשנות המודרנית משתלב עם עולם ההיי טק. כבר בזמן הלימודים עשיתי קורסים שעסקו יותר בעיבוד שפה טבעית (NLP) תחום חם עם יישומים שונים בעולם ההיי טק, החל מתוכנות תרגום, אלגוריתמים לומדים, בינה מלאכותית, ביג דאטה ועוד. הרבה מהטכנולוגיות האלו מבוססות על תאוריות בלשניות ומשתמשות בהן כדי לפתור בעיות שונות. ככה שבעצם המעבר להייטק הוא כדי לעסוק בבלשנות."
מדוע החלטת לעבוד בהייטק ולוותר על תחום הלימודים שלך?
"אני לא מרגיש שוויתרתי על תחום הלימודים. כרגע אני לא עוסק בו, אבל אני מנסה לרכוש כלים נוספים על מנת להיות שאולי בעתיד כן ארצה להשתלב בו יותר. הלימודים באוניברסיטה סיפקו לי את הידע התיאורטי ועכשיו אני רוכש את הידע המעשי. כמובן שבמעבר להייטק גם יש מניע כלכלי בזכות רמות השכר המתגמלות יותר, אבל הוא מספק בנוסף גם אתגר מנטלי, דרך שונה לבטא את היכולות שלי, והאמת שהוא בעיקר יותר מעניין מכל תחום אחר שיצא לי להתעסק בו."
האם לקחת קורסים נוספים על מנת לעבוד בהייטק?
"בזמן הלימודים באוניברסיטה עשיתי קורסי תכנות בסיסיים ביותר, אבל לא באמת למדנו לתכנת בהם אלא קצת פקודות תכנות והייתי מאוד רחוק מלדעת לתכנת. עשיתי גם קורסים תיאורטיים לגבי אלגוריתמים ושיטות שונות בעיבוד שפה טבעית. כיום כרגע אני לא משתמש בידע שלמדתי בקורסים מהאוניברסיטה. את דלת הכניסה שלי לעולם הפיתוח בהייטק הצלחתי בפועל להשיג עם ההצטרפות שלי לתכנית ההכשרה והמנטורינג של בית התוכנה והמצויינות להייטק של חברת אינפיניטי לאבס, מבית חברת מטריקס, המציע לבוגרי תואר ראשון בהצטיינות, במקצועות מדעים ובכלל, מסלול הכשרה ללא כל עלות ולאחר מכן אף משלב את מסיימי ההכשרה במגוון תפקידי תכנות ופיתוח מטעמו בחברות הייטק מובילות ובכלל. כיום אני משתמש ומתכנת בשפות תכנות שלמדתי והתנסיתי בהם באינפיניטי לאבס, ומקווה שיום אחד אגיע לתחום בהייטק שגם יאפשר לי לשלב את מה שלמדתי בעיבוד שפה טבעית. כך שבפועל המסלול של אינפיניטי לאבס הוא זה שבעצם הוביל אותי לעבודה בהייטק."
כמה שנים אתה עובד בחברה?
"ב-ECI מטעם חברת אינפינטי לאבס, אני עובד כתשעה חודשים. עד עכשיו התעסקתי בעיקר בכתיבת תוכנה מובנית למוצר סייבר. אני לא אכנס לפרטים אבל עוסקים בתחומים וטכנולוגיות מאוד חדשניים ומתקדמים. ממש בחזית הטכנולוגיה."
האם בדיעבד הבחירה שלך לעבור להייטק היתה נכונה עבורך, האם תישאר בתחום?
"אני מאוד מרוצה מהבחירה, , מזהה רק יתרונות ולא חסרונות ואני מקווה שכך גם יישאר. אני רואה את עצמי נשאר בתחום, לא יודע באיזה צורה או אופן, אבל בגלל שזה תחום מאוד גמיש ועם מגוון רחב של אפשרויות אני בהחלט מאמין שכן."
The post שני שליש מהעובדים עוסקים במקצוע שונה מזה שלמדו first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post 41% מהעובדים בהייטק בודקים אפשרויות תעסוקה מחוץ לארגון first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>75% מהעובדים עד גיל 35 חושבים שיתקדמו במקום עבודתם, ואפילו 38% מהעובדים בגילאים של 60 ומעלה צופים המשך התקדמות במקום עבודתם. נתון זה משקף את העלייה בתוחלת החיים והתחושה של עובדים בגילאי 60+ שיש להם לאן להתקדם והיכן לתרום לארגון בו הם מועסקים.
בהשוואה בין נשים וגברים אנו רואים שנשים עדיין מעוניינות יותר במשרות חלקיות מאשר גברים. כמעט כחמישית מהנשים ענו כי הן מעוניינות לעבוד במשרה חלקית, בעוד שרק 8% מהגברים ענו כי הם מעוניינים לעבוד במשרה חלקית.
עם זאת , גם נשים וגם גברים בוחנים כל הזמן את אפשרויות התעסוקה מחוץ לארגון בו הם מועסקים. כמעט שליש מהגברים וכרבע מהנשים בוחנים אפשרויות תעסוקה מחוץ לארגון בו הם עובדים, כאשר הנתון הזה בולט במיוחד בענף ההיי טק, שבו 41% מהעובדים בודקים אפשרויות תעסוקה מחוץ למקום עבודתם.
מרבית העובדים רוצים להיות מנהלים
עוד עולה מהסקר כי מרבית העובדים היו רוצים בתפקיד ניהולי בלי קשר לתפקידם הנוכחי.
כ-67% מהעובדים שהשתתפו בסקר ענו כי היו מגישים את מועמדותם אילו התפנה תפקיד ניהולי בארגון. העובדים שאינם מעוניינים בתפקיד ניהולי חוששים בעיקר מתוספת אחריות ומתוספת בשעות העבודה וזה בולט יותר אצל הנשים, ואכן מבין אלו שאינם מעוניינים להתקדם לתפקיד ניהולי ניתן לציין כי 28% מהנשים אינן מעוניינות לעבוד שעות נוספות, לעומת 16% מהגברים.
במסגרת הסקר נבחן גם הקשר בין תחום הלימוד למשרת העובד ונמצא כי באופן כללי רק שני שלישים מהנשאלים עוסקים בתחום אותו הם למדו. השיעור הגבוה הוא בתחום ההנדסה – כמעט 80%, ואילו השיעור הנמוך של העוסקים בתחום בו הם למדו הוא בתחום מדעי הרוח – 26% בלבד.
לדברי כלכלני CofaceBdi אחת הסיבות לכך היא שבחירת תחום הלימוד נעשית בגיל צעיר מאוד כאשר העובדים עדיין לא בשלים לבחור מקצוע לחיים או לחילופין כאשר הם לא בדקו לעומק והבינו את מהות ואופי התפקיד במקצוע שבו בחרו.
עוד עולה מהסקר כי שליש מהעובדים ביקשו ממעסיקם בשנה האחרונה העלאת שכר.
הפרמטרים הכי חשובים עבור העובדים – תנאי שכר ויחסי עבודה
עוד עולה מהסקר שנערך לקראת הדירוג השנה כי חמשת המשתנים שהכי חשובים לעובד הישראלי במקום עבודתו נותרו: תנאי שכר ,יחסי עבודה, יציבות תעסוקתית, תנאים נלווים וקידום מקצועי.
סדר החשיבות משתנה בין הענפים השונים וחתכי הגילאים. כך למשל, תנאי השכר הוא הפרמטר החשוב ביותר עבור עובדים במגזרי המסחר, השירותים והתעשייה, אולם נמצא במקום השני במגזר ההייטק והטכנולוגיות ושלישי במגזר הפיננסים. במגזרים אלו הפרמטר החשוב ביותר הוא יחסי העבודה. הפרמטר הפחות חשוב במקום העבודה עבור העובדים הוא "פעילות הרווחה" שהארגון מקיים.
The post 41% מהעובדים בהייטק בודקים אפשרויות תעסוקה מחוץ לארגון first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post נשים מאיישות רבע ממשרות הליבה בהייטק בלבד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בעשורים האחרונים נרשמת עלייה מהירה בהשתתפותן של נשים בשוק העבודה. עם זאת, למרות צמצום הפערים בהשתתפות בשוק העבודה, נשים עדיין מרוויחות משמעותית פחות מגברים. סך הפער המגדרי בשכר עמד בשנת 2014 על 3,650 ש"ח, זאת כאשר שליש מפערי השכר בין נשים לגברים מוסבר על ידי כך שנשים נוטות לעבוד במקצועות ובענפי משק בהם השכר נמוך יחסית.
על רקע פערי השכר, בולט במיוחד האחוז הנמוך של נשים העובדות בענפי ההיי-טק, ענפים בהם השכר הממוצע גבוה פי 2 מהשכר הממוצע במשק. למרות עלייה במספר המוחלט של נשים המועסקות כשכירות בהיי-טק , על פי סקר כוח אדם בשנת 2014 רק כ- 35 אחוזים מהשכירים בהיי-טק היו נשים, כאשר בשנים האחרונות לא נרשם שינוי משמעותי בשיעור זה. מעבר לכך, מבין השכירות שכן עובדות בענפי ההיי-טק, רבות עובדות במשרות אדמיניסטרציה ובתחום משאבי האנוש ולא בתחומי הליבה כמו פיתוח תוכנה וחומרה, בהם השכר גבוה במיוחד. כך, מבין השכירות בהיי טק, הלמ"ס מסווג רק 36 אחוזים (36 אלף משרות) ככאלה שמשלח היד שלה נחשב כמשלח יד של היי-טקיסט , זאת לעומת 56 אחוזים (102 אלף משרות) בקרב הגברים (תרשים ש3). כלומר, נשים מהוות רק 26 אחוזים מהשכירים בתפקידי הליבה של ההייטק.
מעבר להשפעה על פערי השכר בין גברים לנשים, מיעוט הנשים בתחום כרוך בהפסד החדשנות והיצירתיות שהיו יכולות לתרום נשים מוכשרות שאינן משתלבות בענף. משמעותו של הפסד זה מתעצמת נוכח ההיצע המוגבל של כוח אדם מיומן הדרוש לתעשיית ההיי-טק הישראלית, עליו הצביעה בין היתר הוועדה הבין משרדית בנושא . מכאן כי הרחבת השתתפותן של נשים בתעשייה היא צעד מתבקש.
נשים בוחרות פחות ללמוד את מקצועות ההייטק
סיבה מרכזית למיעוט הנשים המועסקות בהייטק היא שפחות נשים בוחרות ללמוד את המקצועות המדעיים הרלוונטיים – במיוחד מדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסה ופיזיקה – קודם ברמת 5 יחידות בבית הספר התיכון, ואח"כ וביתר שאת במסגרות ההשכלה הגבוהה. בחירות אלו נעשות על אף העובדה שהשכר של בוגרות לימודי הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה גבוה בהרבה מהשכר של בוגרות תחומי לימוד אחרים וסיכוייהן של הנשים הלומדות בחוגים אלה להשלים את התואר בזמן התקני גבוהים משל גברים (לוח ש1).
הנתונים הם למקבלי תואר ראשון שהחלו את לימודיהם לתואר בשנים 2001-1999.
כך, בעוד נערות מהוות 47 אחוזים מהלומדים חמש יחידות מתמטיקה בתיכון, הן מהוות רק 37 אחוזים מהלומדים פיזיקה ברמת חמש יחידות ורק 31 אחוזים מהלומדים חמש יחידות במדעי המחשב . מנגד, נערות מהוות רוב מהלומדים ביולוגיה וכימיה. כלומר, אין הבדל משמעותי במספר הנערות שלומדות מתמטיקה ומקצוע מדעי מוגבר נוסף בתיכון, ההבדל הוא בבחירת המקצועות – ביולוגיה וכימיה לעומת פיזיקה ומחשבים. בהקשר זה, תופעה מעניינת היא כי במגזר הערבי המצב שונה, זאת כאשר הנערות הערביות בוחרות בלימודי הגברה במתמטיקה ובמדעים יותר מנערות יהודיות ובצורה מובהקת יותר מנערים ערבים .
בידול מגדרי
הבידול המגדרי בולט לא פחות, ואף יותר, במערכת ההשכלה הגבוהה . נשים מהוות רוב מקרב הסטודנטים לתואר ראשון ושיעורן עומד על כ- 56 אחוזים. עם זאת, בעוד שהן מהוות כ- 80 אחוזים מהלומדים לתואר בחינוך והוראה ומקצועות העזר רפואיים הן מהוות ורק 25 אחוזים מהסטודנטים להנדסה.
הקוטביות המגדרית בבחירת מקצועות הלימוד לתואר ראשון אינה תופעה ייחודית לישראל. בכל העולם המפותח נשים נוטות ללמוד את המקצועות הרלוונטיים לתעשיית ההייטק פחות מגברים, כאשר שיעור הנשים הלומדות את התחומים הרלוונטיים ברמת תואר ראשון בישראל דומה לממוצע מדינות ה- OECD.
עם זאת, אין הדבר אומר שהשיעור הנמוך של נשים במקצועות הנ"ל הוא גזירת גורל. בעבר היה קיים רוב גברי ברוב תחומי הלימוד באוניברסיטה, כאשר בעשורים האחרונים המצב התהפך, וכיום נשים מהוות רוב בקרב כלל הסטודנטים ובכל רמות הלימוד. בתוך כך, גם תחומי לימוד שנחשבו בעבר ל"גבריים" מאוד, כמו משפטים ורפואה, עברו מהפכה, וכיום נשים הן כמחצית מכלל הסטודנטים בתחום. כך לדוגמא, בשנת 1970 נשים היוו 9 אחוזים בלבד מהבוגרים בתחומי הרפואה, רפואת שיניים והמשפטים בארה"ב (נתון מצרפי). שלושים שנה לאחר מכן, הן כבר היוו 47 אחוזים מהסטודנטים בתחומים אלו .
The post נשים מאיישות רבע ממשרות הליבה בהייטק בלבד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>