עובד שחלה בקורונה, וכתוצאה מנכות שנגרמה לו בעקבות המחלה הוא איבד את כושרו לעבוד בתפקיד הספציפי אותו הוא ממלא, ואין לו אפשרות להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה, עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק.  

בעקרון, על פי חוק פיצויי הפיטורים, עובד שזכאי לפיצויי פיטורים הוא עובד שפוטר מעבודתו לאחר שנת עבודה אחת (12 חודשים).

ולמרות זאת, יש בחוק כמה חריגים, ואחד מהם הוא התפטרות מהעבודה בעקבות מצב בריאותו של העובד.

יש כמה תנאים בנוגע לתשלום הפיצויים לעובד תחת חריג זה של היעדר יכולת לעבוד בשל מצב בריאותי:

1 תחושה סובייקטיבית של מצב בריאות לקוי וקיום ממצאים רפואיים אובייקטיביים המגובים בתעודות רפואיות, המאשרים כי הרגשתו של העובד נבעה בשל מצב בריאותו.

2 גורם הבריאות (למשל, נכות בשל מחלת הקורונה) אילץ את העובד להתפטר.

3 לפני ההתפטרות על העובד לתת למעסיק התראה כדי לאפשר למעסיק להציע לעובד תפקיד אחר בתנאי עבודה אחרים התואמים את מצב בריאותו. המועד הקובע של התפטרות העובד בשל מצבו הבריאותי, הוא מועד ההתפטרות.

עובד שמתפטר מסיבה כלשהיא, או ללא כל סיבה (עליה הודיע למעסיק), אינו יכול לצרף לאחר מכן את גורם מצב בריאותו בשל מחלה חמורה שהיתה לו לפני ההתפטרות בלי שהוא ידע על קיומה.

לדוגמה, בפסק דין של בית הדין לעבודה נקבע, כי עובד שהתפטר בגלל בעיות רפואיות בליבו שנבעו מלחץ בעבודה, לא יקבל פיצויי פיטורים, בין היתר, משום שלא נענה לפניית המעסיק לעבור לתפקיד אחר, וכלל לא ניסה לבדוק הצעה חלופית של המעסיק לעבור לתפקיד אחר המתאים למצבו הרפואי.

למרות זאת, נפסק על ידי בית הדין לעבודה כי אין זה אומר שהעובד חייב לקבל כל תפקיד אחר שמציע לו המעסיק. לדוגמה, העובד לא חייב להסכים לקבל תפקיד שלא הולם את כישוריו.

כמו כן, העובד לא חייב לקבל תפקיד אחר שהמעבר אליו מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו ופגיעה במעמדו.

יודגש כאן, כי החוק לא דורש שמצב הבריאות הלקוי של העובד ימנע ממנו כל אפשרות להמשיך בעבודתו או יהפוך אותה לבלתי נסבלת, או שיכביד על עבודתו ובריאותו מעבר לרגיל.

כדי שהעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, מספיק שיהיה קשר סיבתי בין מצב בריאותו לבין ההתפטרות. כלומר, החוק דורש שהמצב הבריאותי של העובד יהווה את המניע או רקע להחלטת העובד לפרוש מעבודתו.

יתרה מכך, בין הדין לעבודה פסק, כי אין לעודד מצב בו העובד ימשיך לעבוד רק משום שהוא חושש להפסיד את פיצויי הפיטורים, למרות שמצב בריאותו אינו מאפשר זאת.

אף על פי שלהרגשה של העובד בנוגע למצבו הרפואי יש משקל לגבי הסוגייה האם הוא זכאי להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים, הרגשה זו חייבת להיות מגובה באישור מגורם רפואי אובייקטיבי, ויש צורך שהליקוי הבריאותי יהיה משמעותי.

The post עובד החלים מקורונה ונותר נכה מהמחלה? יתכן שמגיעים לו פיצויי פיטורים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לדבריו, "רוב ארגוני המעסיקים, העובדים והגמלאים, לא רק שאינם מודעים לזכויות העובדים וגמלאיהם, אלא חמור מכך, הם גם לא יודעים שהם לא יודעים.

"כך למשל, עובדים נרתעים מלממש את זכותם לקבל פיצוי בגין תאונת עבודה, מחשש כי מדובר בתביעה כנגד המעסיק, ולא כך הוא הדבר.

"עובדים סבורים, בטעות, כי אם שבו לעבודה באותו שכר, הם אינם זכאים לפיצוי מביטוח לאומי מעבר ל'דמי הפגיעה', ועובדים אינם מודעים לכך שהליקוי הרפואי מהם הם סובלים יכול להיות מוכר כקשור בתנאי עבודתם ולזכות בפיצוי כספי.

"פערי מידע אלו הביאו אותנו לקיים מאות הרצאות לארגוני עובדים וגמלאים במשק.

"מדובר בהרצאה מקצועית, בת כשעה ומחצה, למנהלי הארגון, עובדיו, פורשיו וגמלאיו, התורמת משמעותית למיצוי ומימוש זכויותיהם של העובדים, הפורשים והגמלאים מול המוסד לביטוח הלאומי.

"אנו ממליצים כי מנהלי משאבי אנוש ינצלו את האפשרות להזמין הרצאה זו אשר ניתנת ללא עלות  ובכך לתרום לרווחת כלל העובדים".

האם הסיוע של מנהל משאבי אנוש לעובד בקבלת זכויותיו מביטוח לאומי, בעקבות מחלת מקצוע או תאונת עבודה, עלול לפגוע בסופו של דבר במעסיק?

"פנייה של העובד לביטוח לאומי בגין נכות מתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה פוגעת במעסיק ו\או ביחסיו של העובד מול המעסיק.

"התשלום נעשה על ידי המוסד ביטוח לאומי בלבד, והביטוח הלאומי אינו מבקש שיפוי מהמעסיק.

"נדגיש, כי הכרה בתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה דורשת הוכחה של רשלנות או התנהלות לקויה – כך שאין סיבה שתיווצר מחלוקת על רקע זה מול המעסיק.

"יש לראות את ביטוח לאומי בעניין זה כביטוח תאונות אישיות של העובד. המעסיק והעובד הפרישו מידי חודש תשלומים (פרמיה) לביטוח לאומי, על מנת שבעת מחלה או תאונה יהיה העובד זכאי לפיצוי.

"המעסיק שהשתתף בתשלום דמי ביטוח לאומי, לא יוצא ניזוק מתביעה של העובד כנגד המוסד לביטוח לאומי, ולכן לא רק שהמעסיק לא צריך למנוע מיצוי זכויות – אלא ראוי שהוא יעודד זאת כחלק מהדאגה לרווחת וזכויות העובד".

האם רק אירוע של תאונה הינו תאונת עבודה? מהי מחלת מקצוע? האם יש התיישנות בתאונות עבודה ומחלות מקצוע?

"עובדים רבים חשופים מכוח תנאי עבודתם לפגיעות רפואיות רבות. במקרים רבים ניתן לראות את הפגיעות הרפואיות בעין האנושית (אירועי תאונה במסגרת העבודה).

"אולם קיימים מקרים רבים שבהם נגרמות פציעות רפואיות שאינן נראות בעין האנושית, מסיבה של שחיקה מקצועית.

"חוק הביטוח הלאומי מכיר גם במחלות מקצוע כפגיעות בעבודה, והפיצוי לעובד בגינם זהה לפיצוי של מי שנפגע בתאונה 'קלאסית'.

"במצבים אלה, על העובד או הגמלאי להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בביצוע פעולות חוזרות ונשנות באמצעות איבר מסוים משך תקופה ממושכת אשר גרמו לנזק רפואי באותו איבר.

"בנוסף, יכול העובד או הגמלאי להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בחשיפה לשמש ו\או לרעש ו\או לחומרים מסוימים אשר אלה גרמו או תרמו למחלה או לליקוי רפואי.

"כך לדוגמה, הוכרו בביטוח לאומי הפגיעות הבאות: שחיקה של הצוואר, שחיקה של הגב, קרעים בכתפיים, פגיעה בברכיים, פגיעה בשורשי כפות הידיים, ירידה בשמיעה וצפצופים קבועים באוזניים, מחלות ריאה, מחלות סרטניות שונות, מחלת הפרקינסון, נגעים בעור ועוד.

"בנוסף, חוק הביטוח הלאומי מכיר גם בהתקפי לב, אירועים מוחיים ואף מחלת הסוכרת כתאונות עבודה, לעובדים אשר היו חשופים לאירוע דחק (לחץ) ו\או מאמץ פיזי חריג אשר התרחשו בסמוך אליהם.

"מי שלקה באחד מאלה ויוכר כנפגע עקב עבודה – יקבל תגמול כספי, בהתאם למצבו.

"התגמול ינוע בין מענק חד פעמי בגובה עשרות אלפי שקלים לבין קצבה חודשית לצמיתות בגובה אלפי שקלים בחודש.

"תגמולים אלה אינם תחליפי שכר או פנסיה, פטורים ממס הכנסה, הם אישיים ומשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי המעסיק".

האם יש התיישנות על תביעות אלה?

"על תביעות להכרה בתאונת עבודה ובמחלות מקצוע לא חלה התיישנות, כפי שחלה על תביעות נזיקין וביטוח אחרות.

"ניתן להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה בכל גיל, בכל עת ואף לאחר גיל הזקנה.

"עם זאת, מי שמבקש לקבל את מלוא זכויותיו צריך להגיש התביעה בתוך שנה מיום האירוע או המחלה.

"מי שיגיש התביעה במועד מאוחר יותר אמנם יטופל, וככל הנראה יקבל תגמול כספי,  אולם לא יהיה זכאי למלוא התגמול אותו היה מקבל לו היה מגיש התביעה במועד".

למי מגיע פטור ממס הכנסה על רקע בעיות רפואיות?

"אדם שנבדק על ידי הוועדה רפואית והיא התאימה עבורו נכות רפואית בשיעור של יותר מ-89% – יהא זכאי לפטור ממס הכנסה.

"אנשים סבורים שרק לאדם הסובל מבעיות רפואיות משמעותיות, כמו למשל סרטן, יהא זכאי לפטור ממס הכנסה.

"וזה לא מדויק. נתקלתי באלפי אנשים, עובדים וגמלאים, אשר סבלו ממכלול בעיות רפואיות, שכל אחת מהן אינה חמורה בהכרח, אשר היו זכאים לפטור ממס הכנסה.

"יודגש כי לעיתים זכאי העובד או הגמלאי לקבל החזרי מס עד שש שנים רטרואקטיבית.

"הזכאות לפטור במקרה זה היא למס הכנסה הן מעבודה והן מגמלה או רווחי הון".

קצת על משרד עורכי הדין מרקמן את טומשין:

עו"ד אופיר צוברי הוא שותף במשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. המשרד מונה כיום כ-64 עורכי דין, ויותר מ-140 עובדים, אליהם מצטרפים יועצים רפואיים ואנשי מקצוע בתחומים שונים.

המשרד מתמחה בנזקי גוף ותביעות מול המוסד ביטוח לאומי – תאונות עבודה, מחלות מקצוע, נכות כללית, תביעות לפטור ממס הכנסה מטעמי בריאות, ניידות ושירותים מיוחדים.

בנוסף, עוסק המשרד בתחומי תביעות אובדן כושר עבודה, פנסיית נכות, תאונות דרכים, חבויות, רשלנות רפואיות, תביעות למשרד הביטחון, תביעות ביטוח ועוד.

משרד מרקמן את טומשין פועל בפריסה ארצית מראש פינה ועד לאילת, ב- 10 סניפים ושלוחות.

הספר "תאונות עבודה ומחלות מקצוע" בהוצאת "נבו", המשמש מרצים ושופטים, הוא פרי עטו של משרד מרקמן את טומשין.

המשרד מעביר הרצאות פרקטיות בתחום מימוש הזכויות בכל הארץ לעובדים, גמלאים, עורכי דין, רופאים, עמותות שונות ועוד.

כמו כן עורכי הדין של המשרד מעבירים הרצאות רבות לארגונים רבים ולקהל הרחב במסגרת קורסי פרישה, אירועי הווי וגיבוש, השתלמויות וכיוצ"ב.

הרצאות אלו זוכות לציונים גבוהים במשובים, ורבים מפיקים מההרצאה תועלת מיידית לחייהם.

עו"ד צוברי מוסיף: יהיה לנו לכבוד להעביר לצוות העובדים ו\או הפורשים ו\או הגמלאים שלכם הרצאה מקצועית הנוגעת למיצוי ומימוש זכויות רפואיות.

The post "הכרה בתאונת עבודה או מחלת מקצוע אינה דורשת הוכחה של רשלנות או התנהלות לקויה" first appeared on HRUS משאבי אנוש.

נהוג לחשוב שכאבים חזקים בכתפיים ובשרירים המחברים את הכתפיים לעורף נובעים מסוג העבודה של העובד. הנחה זו בולטת בעיקר כאשר חלק בלתי נפרד מתפקידו הוא לשאת משאות כבדים, לגרור חפצים כבדים ולבצע פעולות נוספות שדורשות הפעלת כוח רב על הכתפיים,

נוטים שלא לייחס חשיבות לכאבי כתפיים

לכן, בארגונים המעסיקים עובדים בסוגי העבודות שעלולות לגרום לכאבי עורף וכתפיים נוטים שלא להתייחס ברצינות לתלונות של עובדים על כאבים מסוג זה, ובדרך כלל נוהגים לייעץ להם לקבל עיסוי גב וכתפיים.

אלא שהמחקר שנערך בבית הספר לרפואה של מדינת יוטה בדק יותר מ-1200 עובדים ומצא, כי ברוב המקרים, כאבים "תמימים" אלה עלולים לנבוע ממחלת לב.

למעשה, מהמחקר עולה, כי לאנשים שסובלים באופן תדיר מתסמינים שמכניסים אותם לקבוצת סיכון למחלות לב, יש סיכון גדול יותר לסבול מכאבי כתפיים, כאבי מיפרקים ומפגיעות וכאבים בשרירים המחברים בין הכתפיים לעורף. המחקר פורסם לראשונה בכתב עת מקצועי רפואי בנושא רפואה תעסוקתית.

תרופות למחלת לב עשויות להקל כאבי כתפיים

הארגון חייב לקחת בחשבון סיכונים מסוג זה משום שבנסיבות מסויימות, לעובד שמקבל התקף לב עלולה להיות עילה לתבוע את המעסיק בשל פגיעה בעבודה, סיכון תעסוקתי וסביבתי, ואף רשלנות.

אמנם, לא כל עובד יזכה באופן אוטומטי בתביעה כזאת, אבל אם יצליח להוכיח שחלה החמרה במצבו כתוצאה מרשלנות של המעסיק, הארגון יאלץ לשלם סכומי פיצויים נכבדים.

לכן, כשעובד מתלונן על כאבים בכתפיים ובחיבור שבין הכתפיים לעורף, מן הראוי לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי לוודא אם הבעיה אכן קשורה למחלת לב. ואם כן, יש לוודא שהעובד מקבל את הטיפול המתאים.

אין ספק שקיימת סבירות מסויימת שעובד שתפקידו דורש ממנו מאמץ פיזי מתמיד המופעל על הכתפיים יחוש כאב באיזור הכתפיים והשרירים המתחברים לעורף. ועם זאת, עדויות שהצטברו אצל החוקרים, מצביעות על כך שסוג זה של עבודה, אף שהוא עלול להאיץ את בעיות הכתפיים והעורף, הרי שהוא לא הגורם העיקרי להן. עוד טוענים החוקרים, כי תרופות שמיועדות לטפל ולשלוט בלחץ דם גבוה ובגורמים אחרים למחלות לב, עשויות להקל על כאבי הכתפיים.

במחקר קודם שבוצע באותו בית הספר לרפואה של מדינת יוטה נמצא, כי אנשים שנמצאים בסיכון ללקות במחלת לב, הם גם בעלי נטייה ללקות במגוון רחב של דלקות שרירים, ובראשן דלקת שורש כף היד (carpal tunnel syndrome), דלקות גידים, דלקות ברצועות התומכות בשרירים (טנדיניטיס), וכאבים במרפקים.

ממצא זה רלוונטי בעיקר לארגונים שרוב עובדיהם יושבים שעות ארוכות מול המחשב, בהם חברות הייטק, חברות המעסיקות קלדנים וכד'. זאת, משום שבארגונים אלה יש נטייה גבוהה יותר לייחס כאבים כאלה לסוג התפקיד אותו מבצע העובד, ולכן יש פחות עירנות לבדיקה של גורמים אחרים.

ככל שמתרבים גורמי הסיכון למחלת לב, כך מתרבים כאבי הכתפיים

יתרה מכך, במחקר הנוכחי (שהוסיף לרשימה גם את כאבי הכתפיים והשרירים המחברים את הכתפיים לעורף) אף נמצא, שככל שנמצאו (אצל הנבדקים במחקר) יותר גורמי סיכון למחלת לב, כולל לחץ דם גבוה, קולסטרול גבוה, סכרת וכד', כך היו להם יותר בעיות בכתפיים.

מנתוני המחקר עולה, כי אצל נבדקים שהראו יותר גורמי סיכון למחלת לב, נמצאו פי 4.5 יותר בעיות כתפיים לעומת נבדקים שלא נמצאו אצלם גורמי סיכון למחלות לב. ברקע חשוב להדגיש, כי החוקרים מסייגים את מסקנות המחקר בטענה שיש להמשיך ולעקוב כדי לבסס את המחקר מעבר לממצאים הנוכחיים.

על פניו נראה אמנם שמאמץ פיזי (בין אם על הכתפיים, על פרקי כף היד ועוד) אמור להיות הגורם העיקרי לכאבים אלה, לפחות בסבירות לפחות שווה לזו של מחלת לב. אלא שהחוקרים טוענים, כי הנתונים שנאספו מיותר מ-1200 עובדים מצביעים על כך שהסבירות היותר גבוה היא שכאב הכתפיים נובעים ממחלת לב (ולא ממאמץ פיזי). כאמור, הפעלת כוח רב עלולה להאיץ את בעיות הכתפיים, אבל לטענת החוקרים היא לא הגורם הראשוני להן. וכי הגורם הראשוני לבעיות הכתפיים הוא מחלת הלב ובעיות קרדיו-ואסקולריות.

The post עובד מתלונן על כאבים בכתפיים? הוא עלול ללקות בהתקף לב first appeared on HRUS משאבי אנוש.

גיל, מומחה מחשבים בן 28, הגיע אליי בגלל כאבים בזרועות, פרק שורש כף היד והמרפקים. ולעתים כאבי צוואר ושכמות. הכאבים היו כל כך חזקים שהוא כמעט לא ישן בלילות וסבל במשך היום, והוא נאלץ להתפטר מעבודתו.
היו לגיל כמה טענות קשות: "למה לא אמרו לי שהעבודה הזאת יכולה להזיק לי? בכלל לא אכפת להם מהעובדים שלהם! עמדת העבודה שלי גם ממש לא התאימה אבל לא הייתי מודע להשלכות של העניין"…

…"רופא תעסוקתי אמר לי שהגוף שלנו לא בנוי לעבודה עם מחשב. וואלה? מי היום לא עובד על מחשב, או טאבלט או אפילו סמרטפון? באיזה עולם הוא חי?" שאל אותי בכעס.

מחקר שפורסם באוסטרליה על ידי *Van der Ploeg et all מצא כי 40% מהעובדים בישיבה במשך שלוש שנים ומעלה ייפגעו פגיעות אורטופדיות (כאבי גב, צוואר, מפרקי שורש כף היד ועוד) ויחלו במחלות כרוניות ומסכנות חיים (לב, כלי דם, סכרת, סרטן לסוגיו ועוד), ויעלו לחברה בהרבה הפסדים בכל שנה. גיל, אגב, החל לסבול מכאבים אחרי פחות משנה.

של מי האחריות כאן? האם חלה כאן אחריות תאגידית? או שהאחריות חלה על העובד בלבד? לי ברור שגם וגם.

חשוב: ידע ה"איך"

נכון שאחריות מקום העבודה לספק לעובדים מידע על הסכנות הבריאותיות; לדאוג לסביבת עבודה מותאמת וארגונומית; לדאוג שיידעו איך לשבת ואיך נכון לעבוד, ובזאת מסתיימת לכאורה האחריות התאגידית. אבל כשלחברה באמת אכפת מלמדים גם את ה"מה":

קריטי: ידע ה"מה"

קרה לך שישבת על כסא מותאם לך, בעמדת מחשב מתוכננת היטב, אבל ישבת ישיבה "מרוחה" על הכסא? או שמרוב ריכוז גילית שהראש שלך "בתוך המסך"? וכאב לך הצוואר או הגב? או שכאבו לך העיניים? מניסיוני, לא מספיק ה"איך" לעבוד נכון. קריטי להנגיש את ה"מה".

מה ניתן לעשות באופן פרואקטיבי כדי להימנע מפגיעה? ואיך לעשות את זה כך שהעובדים יפנימו ויבצעו?

כשאני מלמדת את העובדים תנועות קטנטנות, אפקטיביות,שלוקחות דקות וזמינות גם בעמדת העבודה, מול המחשב, או כשקמים לרגע, הם מקבלים כלים כל פשוטים וקלים ליישום, שפשוט משתמשים בהם.
כי כשיודעים איך לשחרר את הצוואר בשתי דקות – עושים את זה! וכשיודעים איך לשחרר את כל הגב בדקות – משחררים!

משחיברת את האיך החשוב למה הקריטי, ובנוסף דאגת לתזכורת שתגיע לעובד בכל כמה ימים בחודש הראשון – מילאת את אחריותך התאגידית, שיפרת את מאזן החברה ושידרת לעובדים שלחברה באמת אכפת מהם.

גיל, אגב, למד לשמור על עצמו וחזר לעבוד במקצועו.

אני – אשמח לעזור לך ולעובדים בחברה שלך. לנצח את הסטטיסטיקה בעזרת קסם הפתרונות הפשוטים.

& Van der Ploeg, H. P., Chey, T., Korda, R. J., Banks, E*
Bauman, A. (2012). Sitting time and all-cause mortality risk in 222 497 Australian adults. Archives of Internal Medicine, 172(6), 494-500

The post מניעת מחלות: כשה"איך" של האחריות התאגידית פוגש את ה"מה" של הפתרון הפשוט first appeared on HRUS משאבי אנוש.

חקלאי שעבד במשק חקלאי כשכיר לקה במחלת ריאות קשה ופוטר מעבודתו. כחלק מעבודתו הוא היה אחראי על הדברה של שטח בגודל של כ-3000 דונם וחלק מעבודתו כללה הדברה אינטנסיבית של השטח בחומרי הדברה רעילים הכוללים חומרים כימיקליים וזרחניים.

בתביעה שהגיש העובד כנגד המוסד לביטוח לאומי הוא טען שמרבית חומרי ההדברה שבהם השתמש הינם חומרים רעילים, אסורים למגע ולנשימה. למרות הסכנה הכרוכה במגע עם חומרי אלה, העובד נאלץ לפתוח אריזות, למהול את החומרים, לבצע את הריסוס ולהסתובב בשטח שזה עתה רוסס. פעילות שגרתית זו, פעם אחר פעם, הובילה להרעה מידית ומשמעותית בבריאותו. העובד אף הוסיף וטען כי טרם פיטוריו חלה הידרדרות במצבו הבריאותי שכן בכל פעם שבא במגע עם חומרי ההדברה – הוא לקה מיד בהתקף נשימתי.

העובד פנה למוסד לביטוח לאומי כדי שזה יכיר בו כנפגע תאונת עבודה אולם תביעתו נדחתה ולכן העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המוסד.

בחוות הדעת שמסר מומחה מטעם בית הדין נקבע כי העובד סובל משיתוק הסרעפת הימנית ומדום נשימה בשינה אולם – חלק מהתופעות שמהן סבל העובד קשורות לעובדה שהוא נהג לעשן בעבר.

הדוח הרפואי קבע כי ישנה סבירות ששיתוק הסרעפת הינה תוצאה של החשיפה לחומרי ההדברה הרעילים. יחד עם זאת, צוין בדוח כי לא ניתן לקבוע בבירור מהי מידת הקשר בין הפגיעה בסרעפת לבין החשיפה לחומרים רעילים.

על פי חוות הדעת, ניתן לקבוע קשר ישיר וסיבתי בין תנאי העבודה של החקלאי לבין הפגיעה הנשימתית בוודאות של כ-20%. העובד טען מצדו שזה מספיק בשביל להיחשב פגיעת עבודה. המוסד לביטוח לאומי טען מנגד כי כל עוד העובד לא מצליח להוכיח שהפגיעה שלו היא תוצאה של תנאי העבודה – בוודאות של 50% ומעלה – לא ניתן להכיר במצבו.

בית הדין לעבודה פסק: די בכך שהחשיפה לחומרי ההדברה תרמה ב- 20% לפגיעה בדרכי הנשימה של העובד בכדי להוכיח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לפגיעה במצבו הבריאותי.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה, ד"ר אריאלה גילצר-כץ, פסקה לטובת העובד לאחר שקיבלה טענת העובד לפיה: הפרשנות הנכונה לדברי המומחה הינה שקיימת סבירות לקשר סיבתי בין מחלת הריאות לחשיפה לחומרי הדברה, במידה שווה לגורמים אחרים שעלולים היו לגרום לה.

בית הדין לעבודה פסק כי די בהוכחת קשר סיבתי בוודאות של 20% בין תנאי העבודה למחלה, כדי להוכיח את הקשר הסיבתי הנדרש. הספק שהביע המומחה באשר לקשר הסיבתי, קבעה השופטת, אין בו כדי לדחות את התביעה, שהרי מאחר שמדובר בתחום הביטחון הסוציאלי, ולאור העובדה כי המומחה קבע כי ישנה סבירות לקשר סיבתי – יש לפרש את החוק לטובת המבוטח.

משפסק בית הדין לעבודה לטובת העובד, נקבע שעל המוסד לביטוח לאומי להכיר בו כמי שלקה במחלת עבודה ולשלם את הקצבה הנהוגה במקרה זה. כמו כן, בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי בהוצאות משפט בך 500 ש"ח והוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 3000 ש"ח.

חשוב כי מנהלי משאבי אנוש יכירו מקרים מסוג זה בשביל שיוכלו להוריד עול מהארגון ולהטיב עם העובדים.

ניתן יהיה ללמוד עוד על הפסיקות האחרונות בתחום דיני העבודה בכנס שנערוך בנושא.

למידע נוסף על כנס דיני עבודה – לחץ כאן!

The post עד כמה קשה להוכיח פגיעת עבודה? first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ש.ט פנה לעורך הדין אלי מלול, המתמחה בתביעות בנושאים הקשורים לביטוח הלאומי, אשר פנה בשמו לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. מלול טען כי הביטוח הלאומי שגה בהחלטתו לדחות את התביעה. הוא

הדגיש כי "במשך כל תקופת עבודתו היה התובע חשוף לחומרים כימיים ורעילים, ובעיקר בין היתר לחומרים דיפוניל ליטיום ברומייד, מנגן לקטט, אנטיפאום, טיטניום דיוקסיד, אדיפיק אסיד, אמוניה (מלח ניילון) ועוד". עו"ד מלול הוסיף כי "התובע עבד במשרתו מדי יום במשך 12 שעות, שישה ימים בשבוע". בתביעה הבהיר מלול כי הנפגע מעולם לא היה חשוף לגורמי סיכון אחרים, כגון זיהומים מוחיים, גידולים, שימוש בתרופות מסוכנות וכו'. על מנת לחזק את עמדתו, צורפה חוות דעתה המקצועית של הנוירולוגית ד"ר אירינה בלוך, אשר ממנה עלה בבירור כי תנאי העבודה במפעל והחשיפה הממושכת בכל מהלך תקופת העבודה הם שגרמו למחלת הפרקינסון אצל ש.ט.

בעקבות הדיון בתביעה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, הודיעו אנשי המוסד לביטוח הלאומי כי הם מבקשים לשקול מחדש את עמדתם. בהמשך השבוע הגיעה הודעת מבית הדין כי הביטוח הלאומי החליט לאשר את התביעה לאחר שמיעת הראיות בתיק.

בעקבות ההחלטה, אמר עו"ד מלול כי "ההתעקשות של הביטוח הלאומי שלא להכיר במחלת פרקינסון כמחלת מקצוע משתרעת על פני שנים רבות. במקרה הזה התעקשנו להוכיח שלא היתה שום אפשרות אחרת להתפתחות המחלה, אלא החשיפה הממושכת לשורה ארוכה של חומרים מסוכנים במפעל. לא אפשרנו לאנשי הביטוח לקעקע את העובדה הברורה הזאת, ואני חושב שהם נהגו בסופו של דבר כמתחייב מהשכל הישר". עוד העריך עו"ד מלול כי "במקרה הזה, ההתנגדות שלהם נבעה גם מן העובדות שנחשפו בתיק בנוגע להיקף החומרים הרעילים שבהם השתמש המפעל".

מלול סיכם את השגת התקדים באומרו כי "לצערי, מי שהגישו עד היום תביעה להכיר במחלת פרקינסון כמחלת מקצוע ונדחו – לא יוכלו להיעזר בפסיקה הזאת, אולם היא תהיה משמעותית לתביעות הבאות בנושא".

כדאי לדעת כי בתיקון בחוק ביטוח לאומי רשומות מחלות מקצוע, כגון הרעלת תחמוצת הפחמן, כתוצאה מחשיכה ממושכת לחומרים מסוכנים, מחלות עור הנגרמות כתוצאה מחשיפה לאלרגנים, אבקות, נוזלים וחומרים שונים, ירידה בכושר השמיעה כתוצאה מתנאי רעש ממושכים ורמת דציבלים גבוהה וכו'.

על מנת לקבל פיצוי מביטוח לאומי בגין מחלות מקצוע, יש להוכיח קשר בין הפגיעה למקום העבודה. במוסד לביטוח הלאומי הבהירו כי גם אם חלפה שנה מאז הפסקת העבודה ויוכח הקשר – תיחשב הפגיעה במחלת מקצוע, והעובד לשעבר יהיה זכאי לכל הזכויות המגיעות לו כתוצאה מהיותו נפגע עבודה על פי חוק.

The post הביטוח הלאומי הכיר בפרקינסון כמחלת מקצוע first appeared on HRUS משאבי אנוש.

60 הרוגים בתאונות עבודה אירעו במהלך שנת 2012, מספר זה נמוך ב-6 אחוזים ממספר ההרוגים בתאונות עבודה בשנת 2011 – בשנה זו נהרגו 64 עובדים.

הענף שבו מתרחשות תאונות העבודה הקטלניות הרבות ביותר הוא ענף הבנייה והבנייה ההנדסית. 31 עובדים נהרגו השנה בענפים אלה, בעיקר באתרי בניה, ומדובר בירידה של 18 אחוזים במספר ההרוגים בענף זה.

הגורם המרכזי לתמותה בתאונות עבודה הוא נפילה בגובה, המהווה 40 אחוזים מכלל ההרוגים בתאונות עבודה: בשנת 2012 נהרגו 24 עובדים בעקבות נפילה מגובה.

32 אחוזים מתאונות עבודה שנגרמו בעקבות נפילה מגובה, התרחשו ברבעון האחרון של השנה. נתון זה מותאם לדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על פיו בתקופה זו חלה עליה של כ-6 אחוזים במספר הדירות שנבנו לעומת השנה הקודמת, וכ-8 אחוזים במספר הדירות שבנייתן הסתיימה.  

מינהל הבטיחות במשרד התמ"ת אחראי על פיקוח המתקנים של למעלה מ100 אלף מקומות עבודה. באמצעותו נקבעת מדיניות בטיחות בעבודה, אכיפת חוקים ותקנות, הפקת דו"חות פיקוח, חקירת תאונות עבודה ומחלות מקצוע.

בשנה האחרונה התמקד המנהל בקידום הבטיחות בענף הבנייה, כתחום שבו מתרחשות התאונות הרבות, והתאונות הקטלניות. נערך פיקוח ב495 אתרי בנייה והוצאו מאות צווי שיפור ותווי הפסקת עבודה. פעילויות נוספות בתחום יהיו כוללות חיוב העברת השתלמויות של ממוני הבטיחות בעבודה, הקפדה של רמת הבטיחות של הציוד המכני ונקיטת צעדים נוספים.

ורדה אדוארדס, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד התמ"ת, אמרה כי בעקבות הנתונים על תאונות העבודה בשנת 2011 יצא במנהל במבצעי פיקוח ואכיפה ממוקדים בענף הבנייה. הפעילות נעשתה בשיתוף המוסד לבטיחות ולגיהות להגברת המודעות על הנושא.

החודש גויסו למנהל 20 פקחים חדשים לתגבור, פיקוח ואכיפה של נושא תאונות העבודה בכלל ענפי המשק. לדבריה של אדוארדס, גיוס כוח האדם ימשיך גם בחודשים הקרובים כדי להמשיך לצמצם עוד את אחוזי הנפגעים.

The post מגמת ירידה במס' ההרוגים בתאונות עבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.