עוד ועוד ארגונים מצטרפים למהפיכה התפיסתית הזאת על ידי כך שהם מבטאים באופן פעיל את תמיכתם בסוגיות של גיוון במקום העבודה, מפתחים ומפעילים תוכניות שונות, מדווחים על היתרונות שנובעים להם מכך, בהם הסתגלות מוגברת של עובדים למקום העבודה, והאפשרות לספק מגוון רחב יותר של פתרונות ללקוחות פוטנציאליים.

במילים אחרות, ארגונים בכל העולם כבר מכירים כיום בכך שעובדים מרקעים מגוונים מביאים איתם מגוון רחב של כישרונות, הצעות לרעיונות חדשים, התגמשות בהסתגלות לשווקים משתנים ועמידה טובה יותר בדרישות של לקוחות.

כפי שכתבנו כאן בינואר, סקר של לינקדאין מצא כי גיוון תעסוקתי ממוקם במקום הראשון של המגמות המובילות ב-2018. ולמרות זאת, יש כיום לא מעט חברות בישראל שלמרות כל הנתונים והמגמות בעולם, עדיין ממשיכות להתעלם משאיפת העובדים למגוון תעסוקתי. התעלמות זו מקבלת ביטוי בתביעות שמוגשות לבתי הדין לעבודה בעקבות מקרים של אפליה כנגד אוכלוסיות רבות, בהן בני ובנות קהילת הלהט"ב, נשים, בעלי מוגבלויות ועוד.

קידום המגוון התעסוקתי בחברות הממשלתיות

על הרקע הזה, מעודדת מאוד היוזמה החדשה עליה הכריזו בפברואר הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, בשיתוף עם הרשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, להוציא לפועל פרויקט שמטרתו לקדם את הגיוון התעסוקתי בחברות הממשלתיות. בין החברות שישתתפו בסבב הראשון של הפרויקט נמנות החברות: חברת חשמל, נמל אשדוד, עמידר ורכבת ישראל.

שר העבודה והרווחה, חיים כץ הדגיש כי הגיוון התעסוקתי תורם רבות לארגון המעסיק את מגוון האוכלוסיות, ובד בבד תורם גם לחיזוק החוסן החברתי והכלכלי של ישראל. הוא ציין כי משרד העבודה והרווחה פועל לשילובן של אוכלוסיות מגוונות, וכי על החברות הממשלתיות להוות דוגמה ולהוביל את שילוב כל מגוון האוכלוסיות בשוק העבודה ללא אפליה.

שר האוצר, משה כחלון אמר, כי "זהו פרויקט חשוב שמקדם ערכים של שוויון וצמצום פערים. קידום הפרויקט יסייע להגברת הגיוון התעסוקתי ויאפשר ייצוג הולם של כלל האוכלוסיות בקרב המועסקים בחברות הממשלתיות". השר כחלון הדגיש, כי "צעד זה הינו נכון גם בהיבט העסקי, שכן גיוון תעסוקתי מעודד יצירתיות, חדשנות וחתירה למצויינות".

בפיילוט: תוכנית מפורטת להשגת שיוויון

הפרויקט הינו למעשה פיילוט ראשוני של משרד העבודה והרווחה בשיתוף עם רשות החברות הממשלתיות, שמטרתו להעלות את שיעורי הגיוון התעסוקתי, ולהטמיע את נושא שוויון ההזדמנויות בחברות ממשלתיות.

במסגרת הפיילוט יקיים משרד העבודה והרווחה סדנאות והכשרות לנציגי חברות ממשלתיות שמטרתן להעלות את המודעות לחשיבות הרב גוניות בחברה. במסגרת הסדנאות יקבלו החברות הדרכה איך ליצור סביבה מכילה יותר, וילמדו לגייס עובדים איכותיים מקהילות שונות.

זאת ועוד, התוכנית תסייע ליצירת סביבה נעימה ומכילה יותר בחברות הממשלתיות כלפי העובדים, ותסייע בעריכת סקרי שביעות רצון בהן.

במישור המעשי, תסייע התוכנית בזיהוי וניתוח של דפוסי העסקה, גיוס, קידום והשתלבות בארגון. כמו כן תסייע התוכנית למשתתפים בה, לבנות תוכנית עבודה מפורטת להשגת שוויון באפיקי הפעולה הנבחרים. במהלך התוכנית יתבצעו מדידה ובקרה של עמידה ביעדים.

הפיילוט פותח על בסיס חקיקת השוויון בשוק העבודה, ועל ההבנה ששוויון הזדמנויות והעסקה רב גונית מקדמים אינטרס כלכלי, ציבורי וחברתי למשק הישראלי.

מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה בירכה את רשות החברות ואת הארגונים שהתנדבו להיות החלוצים בנושא זה ולהוות דוגמה למקומות העבודה. היא הדגישה כי "לכולנו ברור ששוק העבודה הישראלי חייב להשתנות ולפתוח את דלתותיו עבור כלל האוכלוסייה".

מנהל רשות החברות, יעקב קוינט אמר, כי ארגונים יכולים להינות מיתרונות רבים כתוצאה מכך שההון האנושי שלהם משקף את רוב האוכלוסייה על שלל גווניה. יתרונות אלה נכונים בפרט עבור החברות הממשלתיות, הנמצאות בבעלות הציבור.

The post יוזמה חדשה: מתגברים את הגיוון התעסוקתי בחברות הממשלתיות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מועמדים אלה, שראו איך הוריהם מאבדים את מקור פרנסתם במשבר הכלכלי הגדול ב-2008-2009, הסיקו שהם לא יכולים לסמוך על הבטחות לעתיד טוב יותר. הם רוצים רשת בטחון כלכלית, ובאופן מיידי.

והתוצאות כבר ניכרות במספרים. מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, בשנת 2016  בתחום רמת החיים החומרית עולה, כי חלה עלייה ברמת העושר הפיננסי, בהכנסה הפנויה, בצריכה ובשביעות הרצון מהמצב הכלכלי. עם זאת, במקביל ניכרת גם עלייה בחוב משקי הבית כאחוז מהתמ"ג. כמו כן חלה ירידה באי-השוויון (מדד ג'יני) אם כי הוא עדיין גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.

עלייה בעושר הפיננסי ובצריכה לנפש

העושר הפיננסי נטו של מגזר משקי הבית הסתכם בסוף שנת 2015 ב-261 אלף שקלים לנפש, לעומת 116 אלף שקלים לנפש בשנת 2001.

הצריכה האינדיבידואלית בפועל לנפש, במחירים שוטפים, הסתכמה ב-2016 בכ-95.6 אלף שקלים לנפש, לעומת כ-55.4 אלף שקלים לנפש בשנת 2000.

השוואה על פני עשור

את ההבדלים בין המצב בו דור ה-Y נכנס לשוק העבודה לבין המצב ששרר לפני כן ניתן לראות בהבדלים בתוצאות על פני עשור: בעוד שבשנים 2008–2011 חלה עלייה מתונה באי-השוויון, הרי שבשנים 2014–2016 נצפתה ירידה באי-השיוויון: בשנת 2016 עמד מדד ג'יני לאי-שוויון על 0.346, לעומת  0.360. מסתבר כי בהשוואה בין המדינות החברות ב-OECD, ישראל ממוקמת גבוה יחסית.

בשנת 2016 ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש סטנדרטית (לאחר ניכוי תשלומי חובה) עמדה על 97.622 אלף שקלים – עלייה של כ-0.3% לעומת השנה שקדמה לה, במחירי 2016.

הכנסה שנתית נטו והיקף החוב

ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים גבוהה פי 1.9 מאותה ההכנסה במשקי בית ערביים, וההכנסה הכספית הכלכלית השנתית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים גבוהה פי 2.3.

החוב הממשלתי הגיע ב-2016 לכ-741 מיליארד שקלים, והוא היווה כ-61% מהתוצר המקומי הגולמי. חוב משקי הבית הסתכם בסוף 2015 ב-565 מיליארד שקלים, שהיוו כ-49% מהתוצר המקומי הגולמי.

The post דור ה-Y דורש שכר: עלייה ברמת העושר הפיננסי ובהכנסה הפנויה first appeared on HRUS משאבי אנוש.