כעת כבר ניתן לומר בביטחון כי שנת 2020 היתה השנה שבה הועצם תפקידו של מנהל משאבי האנוש לאין שיעור, וטיפס מעלה – מדרגות רבות – לעומת כל תקופה אחרת בעבר.

למעשה, גם לפני משבר הקורונה היתה חשיבות רבה לתפקידו של מנהל משאבי האנוש, שנדרש במסגרת תפקידו ללהטט בין מספר רב של "כובעים" וסוגי תפקידים.

אבל באמצע מרץ 2020, עם תחילתו של משבר הקורונה, הוזנק מנהל משאבי האנוש היישר אל ראש הפירמידה של קבלת ההחלטות.

אחרי הכול, מנהל משאבי האנוש הוא זה שניצח על כל ההתנהלות של הארגון בעת המשבר: החל מההתמודדות עם המעבר החד לכמעט 100 אחוזים של עבודה מהבית, ועד להתמודדות עם הוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום (חל"ת) ובמקרים לא מעטים גם עם פיטורי עובדים.

ההתמודדות עם המעבר לעבודה מהבית דרשה ממנהלי משאבי האנוש יצירתיות יוצאת דופן בניהול המערך, החל בפרטים הטכניים של תקשורת רצופה עם העובדים שעובדים בביתם, דרך דאגה לכך שכל עובד יקבל לביתו את כל הציוד הנדרש, הטכנולוגיות ועוד, ועד הדרכים לוודא שנשמרת מידת הפרודוקטיביות הנדרשת, שהעובדים זמינים בזום ושהעבודה מתנהלת בצורה חלקה ללא מהמורות.

וכל זה כאשר העובדים שהינם הורים לילדים קטנים, יוכלו להמשיך בעבודתם למרות שהותם של הילדים בביתם.

ההתמודדות עם הוצאת עובדים לחל"ת דרשה ממנהלי משאבי האנוש ללמוד במהירות שיא את כל הכללים שהגיעו מכיוון הביטוח הלאומי ולשכת התעסוקה.

הם נדרשו לדעת למלא את כל הטפסים הנכונים ולהעבירם בזמן, ללמוד מהי ההתנהלות הנכונה מול הביטוח הלאומי ולשכת התעסוקה כאשר עובד מוחזר לעבודה מהחל"ת ולאחר זמן מסויים מוצא שוב לחל"ת, ולא פחות חשוב – להדריך את העובדים לגבי זכויותיהם, בפרט איך לשמור על זכויותיהם בקרנות הפנסיה השונות בעת שלא מתקיימים יחסי עובד מעסיק בין העובד לארגון.

במקביל, נאלצו מנהלי משאבי אנוש רבים להתמודד עם הצורך לפטר עובדים. אותם עובדים שהם עמלו וטרחו משך שעות רבות מספור כדי לאתר אותם, למיין אותם, לגייס אותם, לקלוט אותם ולשמר אותם. כל זאת בתוך מצב של אי וודאות שכלל לא ברור מתי, ואם בכלל, הם יוכלו  להחזיר עובדים אלה לעבודה.

בארגונים בהם המשיכו העובדים לעבוד במקום העבודה, בפרט במקומות החיוניים, היו אלה מנהלי משאבי האנוש שעליהם הוטל להתמודד עם שמירה על בריאות העובדים, תוך הקפדה על קיום כל כללי התו הסגול.  

בימים אלה, לקראת היציאה מהמשבר, מתייצבים מנהלי משאבי האנוש שוב בראש הפירמידה של קבלת ההחלטות.

הם אלה שיתמודדו בחודשים הקרובים עם החזרת העובדים לעבודה מהחל"ת: עם התחושות הקשות של עובדים שיגלו ששכרם הופחת ועם הניסיון לשמר אותם בארגון למרות שעובד ששכרו הופחת יכול להתפטר בדין מפוטר, עם ניהול נושא הכשרת העובדים שחיי העבודה שלהם נקטעו למשך כשנה והחזרתם לרמת המיומנות שהיתה להם ערב המשבר, עם הגברת המוטיבציה שלהם לאחר כשנה ללא שגרת עבודה, ועם החזרת תחושת האושר בעבודה ומחוברות העובדים לארגון.  

The post איך הועצם תפקידו של מנהל מש"א במהלך משבר הקורונה וביציאה ממנו first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ארגונים רבים מוציאים בימים אלה עובדים לחופשות ללא תשלום (חל"ת) בפעם השנייה ואף השלישית.

אחד מתפקידיו הרבים של מנהל משאבי האנוש בימים אלה הוא לספק מענה לעובדים שיוצאים לחל"ת בפעם השנייה או יותר.

להלן ריענון של חלק מהנהלים והכללים שנקבעו לגבי הוצאת עובדים לחל"ת החזרתם לעבודה, הוצאה נוספת לחל"ת וחוזר חלילה:

1 הוצאתם עובד לחל"ת, הוא נרשם בלשכת התעסוקה ואף הגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי. אלא שכמה ימים לאחר מכן, הודעתם לעובד כי החל"ת מבוטל ועליו לחזור לעבודה:

במקרה כזה, על העובד לבקש לבטל את רישומו בשירות התעסוקה באחד משתי הדרכים הבאות:

• פנייה למוקד השירות בבקשה שיפתחו קריאה ללשכת התעסוקה לבטל את רישומו לאור ביטול החל"ת.
• פנייה בדואר אלקטרוני למנהל לשכת התעסוקה שאליה משויך ישוב מגוריו של העובד בבקשה לבטל את רישומו בעקבות ביטול החל"ת.

2 בחל"ת הראשון שהעובד יצא אליו היה קיים תנאי לפיו, כדי לקבל דמי אבטלה, העובד צריך להיות בחל"ת לפחות 30 יום.

אלא שבחל"ת השני המעסיק הוציא את העובד לתקופה שהינה קצרה מ-30 יום. האם הוא בכל זאת זכאי לדמי אבטלה:

לאור המצב הכלכלי המורכב במדינת ישראל, שונו תנאי הזכאות לאבטלה באופן הבא: עד ל-31 ביולי 2020, כל עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק למשך 30 ימים לפחות עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה.

החל מה-1 באוגוסט 2020, כל עובד שיוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת המעסיק, למשך 14 ימים לפחות, עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה.

3 העובד שלכם עובד אצל מעסיק נוסף, הוצא לחל"ת משני המעסיקים, לאחר מכן הוחזר לעבודה על ידי מעסיק אחד, ואז הוצא שוב לחל"ת:

• מבחינת שירות התעסוקה: עובד שעבד בשני מקומות עבודה, הוצא לחל"ת משניהם, חזר לעבוד במקום עבודה אחד ועדכן זאת באתר שירות התעסוקה, ולאחר מכן והוצא שוב לחל"ת, אינו נדרש לעשות דבר.

הדיווחים עבור ימי האבטלה ממשיכים להיות מועברים למוסד הביטוח הלאומי, בתנאי שבעת הדיווח על חזרה לעבודה ציין העובד כי הוא עובד במשרה נוספת אשר בה הוא לא חזר עדיין לעבודה.

• מבחינת הביטוח הלאומי: מי שעבד בשני מקומות עבודה, הוצא לחל"ת משניהם, חזר לעבוד במקום עבודה אחד והוצא שוב לחל"ת, צריך לשלוח למחלקת אבטלה באמצעות האתר, מכתב מהמעסיק על יציאה חדשה לחל"ת.

המעסיק יכול לדווח על כך לביטוח הלאומי גם באמצעות מערכת השכר. אין צורך בהגשת תביעה חדשה לדמי אבטלה.

4 העובד חזר לעבודה לאחר חזרתו מחל"ת – למי עליו לדווח:

עם חזרתי לעבודה, על העובד לעדכן את שירות התעסוקה בטופס דיווח חזרה \ תחילת עבודה. כמו כן עליו לעדכן את הביטוח הלאומי בטופס עדכון סטטוס תעסוקתי ביטוח לאומי.

The post החזרת עובדים מחל"ת והוצאתם לחל"ת נוסף: עדכון נהלים ותקנות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הוצאתם עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בפעם השנייה או השלישית? גייסתם עובד חדש שנקלט בארגון שלכם לאחר שהיה בחל"ת ואתם נאלצים להוציא אותו לחל"ת נוסף?

יש כיום הרבה מאוד אי בהירויות לגבי נושא יציאה לחל"ת וחזרה לעבודה, בעיקר בשל השינויים הרבים שנערכים בלי יכולת לצפות מראש את הבאות.

אחד מתפקידיו של מנהל משאבי האנוש בימים אלה הוא לתת תשובות לעובדים שהולכים לאיבוד בסבך התקנות, הכללים וההנחיות.

להלן ריענון של הנהלים לגבי הוצאה לחל"ת, החזרה מחל"ת, הוצאה נוספת לחל"ת, הוצאת עובדים חדשים לחל"ת ועוד.

1 עובד יצא לחל"ת פעם נוספת: יש לחדש רישום באתר שירות התעסוקה, ובמקביל לעדכן את הסטטוס התעסוקתי שלו באתר הביטוח הלאומי.

אם העובד כבר נרשם באתר שירות התעסוקה, הוחזר מהחל"ת וכעת הוצאה בשנית, עליו להירשם מחדש לשירות התעסוקה.

יש להבהיר לעובד זה כי הפרטים שלו, שהוזנו ברישום הקודם, נשמרו במערכות שירות התעסוקה ויוצגו בפניו בעת חידוש הרישום. לכן יש להשלים את הפרטים החסרים כחלק מחידוש רישום ללשכה באתר.

2 מה קורה בחל"ת שני לגבי קיזוז חמשת ימי האבטלה ראשונים: אם העובד הוצא שוב לחל"ת, כלומר הוא מובטל חוזר, נשאלת השאלה האם גם הפעם יקזזו לו את חמשת ימי האבטלה הראשונים. 

התשובה היא שהחל מחודש יוני 2020, חמשת ימי האבטלה הראשונים ינוכו רק בחודש הראשון לקבלת דמי אבטלה. ימים אלה לא ינוכו יותר בשנת האבטלה. כלל זה הינו בתוקף עד ל- 30.6.21.

3 עובד שיצא פעם נוספת לחל"ת, אבל כשחזר מהחל"ת בפעם הקודמת הוא לא עדכן את החזרתו באתר שירות התעסוקה:

אם העובד לא עדכן את שירות התעסוקה לגבי החזרה לעבודה (טרם יציאתו לחל"ת נוסף) אין צורך בפעולה נוספת. לשכת התעסוקה תמשיך לדווח על ימי האבטלה שלו עד שיעדכן כי חזר לעבודה.

עם זאת, יש לוודא שהסטטוס התעסוקתי הנוכחי שלו מעודכן בביטוח הלאומי.

בנוסף מומלץ לבדוק האם לאור חוסר הדיווח לשירות התעסוקה נוצר חוב בביטוח הלאומי. על העובד לברר מהו גובה החוב ולשלם אותו כדי שלא יצברו ריביות, קנסות והצמדות.

אותו דבר אמור לגבי עובד שלא עדכן באתר של הביטוח הלאומי על חזרתו לעבודה ולאחר מכן הוצא שוב לחל"ת.

4 עובדים שלא הצליחו להרשם לאתר של שירות התעסוקה בגלל עבודות תחזוקה: ב-10 בספטמבר 2020 בוצעו עבודות תחזוקה באתר של שירות התעסוקה.

עובדים שהוצאו לחל"ת ונמנע מהם להירשם במועד זה, אבל השלימו את רישומם באתר שירות התעסוקה עד לתאריך ל-14 בספטמבר (כולל), יוכרו וידווחו למוסד הביטוח הלאומי כאילו נרשמו ב-10 בספטמבר.

5 הוצאתם את העובד לחל"ת ודיווחתם עליו לביטוח לאומי. אבל העובד נרשם בשירות התעסוקה רק כמה ימים לאחר מכן – איך עליו לעדכן את תאריך הרישום:

מי שנרשם בשירות התעסוקה בתוך שבעה ימים ממועד הפסקת העבודה שדווח לביטוח לאומי, יהיה זכאי לדמי אבטלה החל ממועד הפסקת העבודה. אין צורך לשנות את תאריך הרישום.

The post הוצאתם עובדים לחל"ת נוסף: מה צריך העובד לעשות כדי לקבל דמי אבטלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ארגונים רבים שכבר החזירו את העובדים מהחופשות ללא תשלום (חל"ת) וחשבו שמתחילים לחזור לשגרה, נאלצו, בעקבות ההנחיות החדשות, להחזיר את העובדים לחל"ת.

כתוצאה מכך, הרבה מאוד עובדים ומעסיקים כאחד נותרו במצב לא ברור לגבי איך להחזיר את העובד לחל"ת, איך להמשיך לו את האפשרות לקבל דמי האבטלה, מה המשמעות של חזרה לאבטלה לאחר חודש עבודה ועוד.

על מנהלי משאבי האנוש להנחות את העובדים שהוצאתם לחל"ת בפעם השנייה, כי עובד שהארגון שלו הוציא אותו לחל"ת, לאחר מכן החזיר אותו לעבודה ואז, בשל ההנחיות החדשות הוציא אותו לחל"ת פעם נוספת, צריך לבצע כמה פעולות כדי שהביטוח הלאומי יוכל לבדוק את זכאותו להמשך תשלום דמי אבטלה.

ראשית, יש לציין כי זכאותו של עובד לדמי אבטלה תיבדק על ידי הביטוח הלאומי אך ורק אם החל"ת החוזר הוא לתקופה של 30 ימים או יותר.

עובדים שהוצאו לחל"ת חוזר בשנת האבטלה, או ששנת האבטלה שלהם הסתיימה בתאריך שהוא מ-1 למרץ 2020 ואילך, צריכים לחזור ולהתייצב באתר שירות התעסוקה.

דבר נוסף שעל מנהלי משאבי האנוש לדעת הוא כי במקביל, על העובד לשלוח מכתב מהמעסיק למחלקת אבטלה באמצעות האתר.

מכתב זה מהמעסיק צריך לכלול את תקופת החל"ת הצפויה. אין צורך בהגשת תביעה חדשה לדמי אבטלה.

שנית, מה קורה לגבי עובדים שעבדו עבור כמה מעסיקים: 

עובדים שעבדו בשני מקומות עבודה, הוצאו לחל"ת משני המקומות, חזרו לעבוד במקום עבודה אחד והוצאו שוב לחל"ת – על עובדים אלה לשלוח מכתב מהמעסיק הכולל את תקופת החל"ת הצפויה.

המכתב צריך להישלח אל מחלקת האבטלה באמצעות האתר. אין צורך להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה.

מה קורה לגבי עובד שעבד בשני מקומות עבודה, הוצא לחל"ת ממקום עבודה אחד, ולאחר מכן הוצא לחל"ת ממקום העבודה השני:

עובד זה צריך לשלוח למחלקת האבטלה – באמצעות האתר – מכתב מהמעסיק השני הכולל את תקופת החל"ת הצפויה. אין צורך בהגשת תביעה חדשה לדמי אבטלה.

זאת ועוד, עובד שמקבל דמי אבטלה, שמספר ימי אבטלה המירבי שלו הסתיים בתקופה שבין ה-01.03.2020 ל-16.08.2020, יוכל להמשיך לקבל דמי אבטלה עד ל-16.08.2020.

כמו כן, עובד שהוצא לחל"ת של 30 יום לפחות, או פוטר בתקופה שבין ה-01.03.2020 ל-16.08.2020, ומספר ימי האבטלה המירבי שהיה זכאי להם הסתיים לפני ה-01.03.2020, יוכל לקבל דמי אבטלה עד ל-16.08.2020.

חשוב לשים לב כי המשך התשלום יבוצע אוטומטית, גם עבור עובדים בחל"ת ששנת האבטלה שלהם הסתיימה בתקופת משבר הקורונה, ואין צורך להגיש תביעה נוספת לביטוח לאומי.

The post האם מגיעים דמי אבטלה לעובד שהוצא לחל"ת בפעם השנייה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מספר זה של דורשי עבודה מהווה ירידה של כ-0.6% לעומת מספר דורשי העבודה שנרשמו בחודש יולי, במהלכו התייצבו בלשכת התעסוקה כ-163.1 אלף דורשי עבודה, כך עולה מדו"ח של לשכת התעסוקה על שוק העבודה.

עוד עולה מהדו"ח של לשכת התעסוקה, כי בחודש אוגוסט עמד מספר תובעי דמי האבטלה על כ-98.99 אלף איש. מדובר בירידה של כאחוז אחד לעומת חודש יולי, כאשר במהלכו הגיע מספר תובעי דמי האבטלה לכ-99.99 אלף אנשים.

באוגוסט 2019 הסתכם מספר תובעי הבטחת ההכנסה על כ-61.5 אלף איש. נתון זה מהווה ירידה של כ-0.9% לעומת מספרם של תובעי הבטחת ההכנסה בחודש מאי, בו התייצבו כ-62.1 אלף דורשי הבטחת הכנסה.

מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי שיעור הבלתי מועסקים בקרב בני ה-15 או יותר, עלה באוגוסט השנה לכ-3.8%, לעומת כ-3.7% ביולי.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי מספר הבלתי מועסקים עמד על כ-155.1 אלף איש. בקרב בני ה-64-25 עמד שיעור הבלתי מועסקים על כ-3.5% לעומת כ-3.3% ביולי.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני ה-25-64 עלה באוגוסט לכ-80.2%, לעומת כ-79.7% בחודש שקדם לו.

העלייה נבעה במידה רבה מעלייה חדה שנאמדה בקרב ההשתתפות של נשים בכוח העבודה שעמדה באוגוסט על כ-76.9% לעומת 75.7% ביולי השנה. מנגד, בקרב גברים בגילאים 25-64 נותר שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ללא שינוי בין יולי לאוגוסט ועמד על כ-83.7%.

מאומדנים שבוצעו בחטיבת המחקר בבנק ישראל, שנמדדו בהסתמך על סקר המגמות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בחודשים אפריל ומאי 2019 המשק המשיך לצמוח בקצב שהוא גבוה משלושה אחוזים.

כתוצאה מקצב צמיחה זה, אומרים בבנק ישראל, שוק העבודה ממשיך להיות הדוק, בלי שנגרמת ירידה מובהקת נוספת בשיעור האבטלה.

במילים אחרות, המשק הישראלי מייצר משרות חדשות, ובמגזר העסקי ניכרת עלייה בשכר העובדים. ולמרות זאת, חלה ירידה במספר המשרות הפנויות, על אף העלייה שנרשמה בחודש אפריל.

בבנק ישראל מציינים, כי בין 2014 עד אמצע 2018, נרשמה ירידה מתמשכת בשיעור האבטלה, בעוד שהחל מאוקטובר 2018 שיעור האבטלה עלה במקצת ומאז התאפיין ביציבות יחסית.

העובדה ששוק העבודה מתרחב בקצב מתון יותר מקבלת ביטוי באחוז הארגונים שגיוס עובדים מהווה עבורם מגבלה מתונה או מגבלה חמורה להגדלת הפעילות. שיעור הארגונים שרואה בגיוס עובדים מגבלה, ירד בהתמדה במהלך תשעה חודשים.

The post לשכת התעסוקה: באוגוסט חלה עלייה של כאחוז במספר תובעי דמי האבטלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.