כאשר עובד מתחיל לעבוד במקום מסויים, הוא בדרך כלל מקבל את כל הזכויות המגיעות לו, לרבות שכר בסיס, תשלום עבור שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה ומחלה, הפרשות סוציאליות וכדומה.

בשלב מסויים, קורה בלא מעט פעמים, שלפתע העובד מגלה שהוא לא מקבל חלק מהזכויות הקוגנטיות המגיעות לו.

או שההפרשות לפנסיה לא הועברו כמסוכם, או שהוא לא מקבל גמול שעות נוספות עבור השעות הנוספות בהן הוא עובד, או שדמי ההבראה פתאום לא מגיעים וכדומה.

בשלב זה על העובד מוטל להודיע בכתב למעסיק על הפגיעה בזכויותיו. במקרים בהם המעסיק מבטיח לתקן את הטעות יש לאפשר לו לעשות זאת. אלא שלפעמים, המעסיק אינו עומד בהבטחותיו.

בשלב זה, על פי החוק, העובד יכול להגיש תביעה כנגד המעסיק. הוא לא חייב להתפטר בשל כך, ועל פי החוק למעסיק אסור לפטר עובד משום שתבע את זכויותיו.

אלא שעובדים רבים חוששים שבכל זאת יפוטרו או שסביבת העבודה שלהם תהפוך רעילה אם יתבעו את המעסיק.

במקרים כאלה, יש לא מעט עובדים שמעדיפים לדחות את התביעה לתקופה בה יוכלו למצוא עבודה אחרת שתהיה לכל הפחות שוות ערך לעבודה הנוכחית, ורק לאחר מכן לתבוע.

בעקרון, תביעה שהוגשה מאוחר מדי לאחר התרחשות האירוע – דינה להידחות. במובן זה, ההתיישנות מגינה על המעסיק מפני תביעה שמגיעה מאוחר מדי, ובפועל, מסכלת את זכותו של העובד לתבוע את המגיע לו. דיני ההתיישנות נבנו באופן שמאפשר להם לאזן בין האינטרסים השונים של המעורבים כלומר העובד והמעסיק.

זאת ועוד, הגשת תביעה מצד העובד דורשת סיבה מוצדקת. אם לעובד יש סיבה מוצדקת והוא משהה את תביעתו למרות הסיבה החוקית הקיימת להגשתה, הוא עלול ליצור רושם כי אין בכוונתו להגישה והוא למעשה מוותר על זכותו לברר אותה.

עובד שמאחר בלוח הזמנים להגשת התביעה מעבר לפרק הזמן המותר בחוק, לא יקבל את הסעד מבית הדין ותביעתו תידחה בגין התיישנות.

גם המעסיק עצמו זכאי להגנה על ידי דיני ההתיישנות. זה קורה כאשר מדובר בסיבות לתביעה שהתרחשו לפני שנים ולא הוגשה תביעה בגינן.

שאלנו את עו"ד קובי חתן, מומחה בדיני עבודה, מתי מתיישנת תביעה נגד מעסיק בשל פיטורים שלא כדין. לדבריו, "תביעה מסיבה של פיטורים שלא כדין מתיישנת לאחר שבע שנים ממועד הפיטורים.

"אבל כמובן שרצוי שלא לחכות ליום האחרון בשבע השנים ולהגיש את התביעה קודם. אחרת יכולה לעלות טענה של שיהוי לא מוצדק ונזק ראייתי".

בעקרון, רוב התביעות בבתי הדין לעבודה מתיישנות שבע שנים לאחר שנוצרה הסיבה לתביעה, שכן ההנחה היא שלאחר שבע שנים המעסיק לא יכול לשמור מסמכים וראיות לצורך ניהול הגנתו, ולכן התביעה לא ניתנת לבירור.

גם בהיבט הציבורי יש עניין שלא לעסוק בתביעות ישנות ונשכחות, שכן ניהולן לוקה בחסר מכיוון שהן לא מגובות בראיות מקוריות ובמסמכים רלוונטיים שלא נשמרו.

הכלל הנהוג במשפט אזרחי הוא שניתן להגיש תביעה שאינה קשורה למקרקעין בתוך שבע שנים מיום קיומה של העילה החוקית.

אלא שבגלל האופי המיוחד של דיני עבודה, חוקי המגן וההסכמים הקיבוציים, קבע המחוקק לחלק מהסיבות לתביעה פרקי זמן קצרים יותר של התיישנות, בין השאר כדי להאיץ בעובד לפעול בהקדם האפשרי למימוש זכויותיו.

השעון מתחיל לתקתק ביום שבו נוצרה סיבת התביעה. כאשר מדובר בדיני עבודה, הספירה מתחילה באותו יום בו הופר החוק הרלוונטי.

להלן משך הזמן להתיישנות לגבי תביעות של כל אחת מהסיבות הפוטנציאליות לתביעה:

1. חופשה שנתית:

על פי חוק החופשה השנתית, תקופת ההתיישנות לתביעה פלילית או אזרחית היא שלוש שנים.

2. דמי הבראה:

תביעה לתשלום דמי הבראה הינה רלבנטית למשך שבע השנים האחרונות במקום העבודה, ולאחר סיום יחסי עובד מעסיק, ולא שנתיים כפי שהיה נהוג עד 2016. גם אם העובד ממשיך לעבוד ולא קיבל דמי הבראה הוא זכאי לתבוע אותם לתקופה של שבע שנים לאחור.

3. דמי נסיעות:

ניתן להגיש תביעה לתקופה של עד שבע שנים מהמועד שבו לא שולמו דמי הנסיעות, וניתן לדרוש תשלום רטרואקטיבי למשך פרק זמן זה ולא יותר.

4. שוויון הזדמנויות בעבודה:

עובד שהופלה לרעה באחת מהעילות הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, רשאי לתבוע תוך שלוש שנים מיום האירוע. לאחר תקופה זו חלה התיישנות.

5. חוק שכר שווה לעובד ועובדת:

החוק נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה. מי שנפגע מהפרת חוק זה רשאי להגיש תביעה בתוך חמש שנים. לאחר מכן לא ניתן להגיש תביעה.

6. שכר עבודה ופיצויי פיטורים:

תקופת התיישנות לשכר עבודה ותשלום פיצויי פיטורים שלא שולמו היא שבע שנים.

7. הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים:

על פי חוק הגנת השכר, הזכות לקבלת פיצוי בגין הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או בתוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי – המוקדם מביניהם.

אותו דבר אמור גם לגבי הלנת פיצויי פיטורים.

עם זאת, בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.

למרות כל זאת, אם המעסיק הלין את שכרו של העובד, או את חלק משכרו, או את פיצויי הפיטורים המגיעים לו, במשך שלוש פעמים, בתוך תקופה של 12 חדשים רצופים -הכלולים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי (או הפיצויים), תהא תקופת ההתיישנות שלוש שנים.

8. הפרשות לקופות גמל:

עובד רשאי לתבוע הפרשות לקופת גמל שהמעסיק לא הפריש עבורו – עד שבע שנים מיום שנוצרה עילת התביעה.

9. הטרדה מינית:

הטרדות מיניות מתרחשות בעיקר במקומות עבודה. מיום שנוצרה עילה להגשת תביעה בגין הטרדה יש לנפגע ולנפגעת זכות להגיש תביעה בתוך שבע שנים.

10. חוק הסכמים קיבוציים: 

הפרה של הוראות חוק הסכמים קיבוציים, כמו לדוגמה  מניעה מנציג ארגון עובדים להיכנס למקום העבודה של העובדים שהוא מייצג, או פגיעה בעובד שהחליט להיות חבר בוועד או בארגון עובדים, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה מיום שנוצרה העילה היא שלוש שנים.

The post בתוך כמה זמן מתיישנת תביעה נגד מעסיק בביה"ד לעבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כמו כן, המועד בו נוצרת עילה לתביעה הוא המועד בו לעובד שתובע, יש כוח ויכולת משפטית לממש הלכה למעשה את זכות התביעה שבידו על ידי פנייה לבית הדין לעבודה, כך נקבע לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה.

לאור זאת פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי השאלה שיש לבחון במקרה כזה היא, האם התביעה הבשילה רק ביום שבו התרחש אירוע מזכה פנסיה, כפי שהעובדת טוענת.

או לחלופין, האם התביעה הבשילה במועד מוקדם יותר, לכל המאוחר כ-12 שנה לפני הגשת התביעה, מועד בו נפסק הטיפול מצד המעסיק בעניינה של העובדת בנושא הפנסיה.

הכלל שנקבע בפסיקות קודמות קובע, כי מועד היווצרות העילה לנושא דיני ההתיישנות ולצורך תביעה לתשלום פיצוי מהמעסיק (בשל אי הפרשה לקרן פנסיה) נקבע על פי המועדים שבהם היה על המעסיק לבצע את ההפקדות, ולא לפי המועד שבו מתרחש  האירוע המזכה לפי תקנון קרן הפנסיה.

בית הדין הארצי לעבודה ציין, כי בשונה מחובת ההפקדות, עילת התביעה היא פעולה נקודתית, המכתיבה את צבירת הזכויות, שיעורי ההפקדות, הצורך בניכוי מהשכר ועוד נושאים שלא  ניתנים לשינוי מידי חודש בחודשו.

בית הדין הארצי לעבודה ציין, כי בנושא זה כי מדובר באי צירופה של העובדת לקרן פנסיה ותיקה כלשהי, שזה עומד בניגוד לחוקת העבודה ולטופס ההצטרפות עליו חתמה בעת קבלתה לעבודה. התוצאה היא מחדל אחד, למרות שנזקיו מתמשכים.

על פי הוראות הממונה על שוק ההון, המעסיק היה צריך לצרף את העובדת לקרן ותיקה זו בתוך 24 חודשים (שנתיים) מיום שהופסקו התשלומים לביטוח הפנסיוני האחר שהיה לה.

במילים פשוטות: לעובדת היתה קרן פנסיה מסוג אחד, והמעסיק אמר שיעביר אותה לקרן פנסיה מסוג אחר. לאור זאת הופסקו התשלומים לקרן הפנסיה הקודמת. על המעסיק היה לצרפה לקרן פנסיה אחרת, בתוך שנתיים.

אלא שבמקביל, אף שהמעסיק היה אמור לצרף את העובדת לקרן הפנסיה השנייה, הדבר לא נעשה בתוך שנתיים, ולמעשה זה לא נעשה בכלל, כלומר, היא לא צורפה לקרן פנסיה אחרת.

לאור זאת פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי עילת התביעה בנוגע לאי-צירופה של העובדת לקרן הפנסיה השנייה, הפכה בת תביעה לאחר אותן שנתיים (מועד זה של תום אותן שנתיים היה כ-12 שנה לפני שהוגשה התביעה)..

בית הדין קבע, כי החל ממועד זה, כלומר בתום אותן שנתיים לאחר שהופסקו ההפקדות למבטחים, מתחילה להיספר תקופת ההתיישנות.

אמנם, מהמכתבים בין הצדדים עולה, כי נוצר מצג בו יש אפשרות לצרף את העובדת לקרן החדשה לאחר אותן שנתיים.

אבל המכתב האחרון בנושא זה נשלח כשנתיים לאחר מכן, כלומר כ-12 שנה לפני הגשת התביעה, ולכן חלפה תקופת ההתיישנות.

אמנם, בית הדין האיזורי לעבודה קבע בפסק דינו, כי הסעד ההצהרתי התיישן אבל הסעד הכספי לא התיישן. בית הדין הארצי לעבודה חלק על כך.

לדברי בית הדין הארצי לעבודה, על אף אופיים המתמשך של הנזקים, המחדל הנובע מאי-שיוך (או אי-צירוף) העובדת למסלול קרן פנסיה החדשה, הוא בפועל מחדל נקודתי, שמירוץ ההתיישנות לגביו החל לכל המאוחר כ-12 שנה לפני הגשת התביעה.

כלומר, כ-12 שנה לפני הגשת התביעה היה בידי העובדת להגיש תביעה ביחס לסעד ההצהרתי והכספי כאחד, בלי שהיה צורך להמתין להיווצרות הנזק המתמשך.

The post מתי ולמה מתיישנת תביעת עובד במקרה שלא הופקדו כספים לפנסיה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

על פי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, התישנות של תביעות כספיות חלה לאחר שבע שנים (למעט בנושא מקרקעין). אלא שיש חוקים שיכולים להאריך את משך תקופת ההתיישנות. יתר על כן, דיני העבודה קובעים במקרים מסוימים פרקי זמן קצרים יותר בכל הנוגע לתקופות ההתיישנות.

אם כן, מהן תקופות ההתיישנות הנוגעות לתביעות בגין הפרת זכויות עובדים:

1 התיישנות לגבי אי מתן חופשה שנתית:

לכל עובד יש זכות לקבל כל שנה חופשה שנתית במשך מספר קבוע של ימי חופשה בתשלום. עובדים רבים כלל אינם מודעים לזכותם לימי החופשה השנתית ואף אינם מודעים לזכותם לקבל שכר בגין ימים אלה.

במקרים בהם העובד לא זכה לקבל ימי חופשה שנתית, או שלא שולם לו שכר כחוק בימים אלה, הוא יכול להגיש תביעה בנושא.

התישנות של תביעה בגין חופשה שנתית חלה לאחר שלוש שנים בלבד. על פי החוק, חופשה שנתית אמורה להינתן לעובד בחודש האחרון של שנת העבודה אשר בעדה היא ניתנה, או במשך שנת העבודה שלאחר מכן. יש לציין כי החוק מגביל את יכולתו של העובד לצבירת ימי חופשה שנתית. לכן מדובר בסוגייה מעט מורכבת.

2 התישנות תביעה לדמי הבראה:

דמי ההבראה הם התשלום השנתי שמגיע לכל עובד בישראל המועסק לפחות שנה אחד במקום העבודה. על פי החוק, כל עוד מתקיימים בין העובד למעסיקו יחסי עבודה, חלה על תביעה בגין דמי הבראה תקופת התיישנות רגילה של שבע שנים.

לאחר תום יחסי עובד מעסיק, תקופת ההתיישנות בגין תביעה זו תהיה על שנתיים בלבד.

במילים אחרות, אם העובד תובע את דמי ההבראה בזמן שהוא מועסק אצל המעסיק, הוא יכול להגיש תביעה עבור שבע השנים האחרונות.

אבל אם סיים את עבודתו את המעסיק, הרי שכל תביעה של דמי הבראה מעבר לשנתיים האחרונות להעסקתו, אינה בתוקף.

3 התיישנות של תביעה לפיצויי פיטורים ושכר עבודה:

ההתישנות של תביעות בנושא פיצויי פיטורים ושכר חלה שבע שנים שנוצרה עילת התביעה.

אם כן מתי נוצרת עילה? במקרה של פיצויי פיטורים, עילת התביעה נוצרת במועד שבו פיצויי הפיטורים היו אמורים להיות מושלמים, כלומר, בסיום יחסי העבודה או בסמוך לכך.

במקרה של שכר העבודה עצמו – התביעה מתיישנת שבע שנים לאחר מועד התשלום. כלומר, עובד שזכאי להפרשי שכר לאחר 10 שנות עבודה, יוכל להגיש תביעה רק עבור שבע השנים שקדמו לתביעה, בעוד שהתביעה לגבי שלוש השנים שקדמו לכך אינה בתוקף.

4 התישנות תביעה להלנת שכר ולהלנת פיצויי פיטורים:

חוק הגנת השכר קובע, כי במקרה שפיצויי פיטורים או שכר שולמו באיחור, העובד זכאי לתבוע פיצויי הלנת שכר\פיצויים ממעסיקו בתוך 60 ימים מהיום בו המעסיק היה אמור לשלמם.

בית הדין לעבודה רשאי במקרים מסוימים להאריך תקופה זו ב-30 ימים נוספים, אבל רק במקרים בהם יש נסיבות מיוחדות. הזכות להגיש תביעה בגין הלנת שכר או פיצויי פיטורים מתיישנת שנה לאחר יום ההלנה.

למרות הוראה זו, במקרה שהמעסיק הלין את שכר העובד או חלקו, במשך שלוש פעמים במהלך שנה רצופה, וזה קורה בתוך שלוש שנים רצופות, תקופת ההתיישנות תהיה במהלך שלוש שנים אלה.

יצויין, כי ההוראות החריגות הללו לא חלות על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת התיישנות של שנה.

5 התישנות תביעות בגין הפרשות לפנסיה וקופות גמל:

עובד שהמעסיק שלו לא הפריש עבורו כספים לקופות גמל, קרנות פנסיה או ביטוח פנסיוני אחר יכול להגיש תביעה גם לאחר תום יחסי העבודה.

על פי החוק, תביעות בנושא זה מתישנות לאחר שבע שנים מהמועד בו נוצרה עילת התביעה. בנושא זה חשוב לציין כי בכל מה שקשור לתביעות בגין הפרשות לפנסיה המעסיק עלול להדרש להתמודד בבית הדין לעבודה גם עם יורשיו ושאריו של העובד.

6 התישנות תביעות בגין שוויון הזדמנויות והטרדה מינית:

עובדים שסובלים בתקופת העסקתם מפגיעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה יכולים לתבוע את המעסיק כאשר ההתיישנות בתביעות אלה היא שלוש שנים. אותו דבר אמור גם לגבי התישנות של תביעות בגין הטרדה מינית במקום העבודה.

The post עובד תבע אתכם? יתכן שתביעתו התיישנה first appeared on HRUS משאבי אנוש.