תחשיב שערכה התאחדות התעשיינים העלה כי קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות תעלה 35 מיליארד שקל בשנה, ומתן יום ראשון חופשי בחודש תעלה 22 מיליארד שקל. מבדיקה כלכלית שערכה התאחדות התעשיינים בנוגע להצעת החוק של ח"כ אלי כהן (כולנו), להוסיף 6 ימי שבתון בשנה, במידה והצעת החוק תיושם במלואה היא תוביל לנזק כלכלי עצום למשק הישראלי, בהיקף של 8 מיליארד שקלים נטו בשנה (נטו- בניכוי התועלת הכלכלית כתוצאה מיישום החוק- שעומדת על 2.5 מיליארד שקלים).

אך גם ללא תחשיב מעמיק ניתן להסיק כי הפגיעה העיקרית תהיה במשק הישראלי וכמובן בעובדים.

קונספט שבוע עבודה קצר קיים בארה"ב ובמדינות נוספות מזה שנים. גם כמה מחברות ההייטק בישראל אמצו את הקונספט בשנים האחרונות, וחלקן מתירות לעובדים יום חופש נוסף בימי ראשון. מטרת קיצור שבוע העבודה הוא התייעלות ע"י הפחתת הוצאות השכר כחלופה ע"פ פיטורין. עם זאת בישראל על פי נתוני התאחדות התעשיינים, פריון העבודה נמוך בכ-23% מזה של המדינות המפותחות, כך שקיצור שבוע העבודה יגרום לירידה גם בפריון ולכן לא יאפשר את אותה התייעלות מיוחלת.

על מנת להנחיל בישראל שבוע עבודה קצר, צריך ראשית לתגבר את פריון המשק הישראלי ולעודדו ולהביא אותו למצב בו הוא נמצא בצמיחה כזו המאפשרת לו להתמודד בהצלחה בתחרות הגלובלית העולמית.

לשבוע עבודה מקוצר ישנה השפעה כלכלית לא מבוטלת המתבטאת בירידה בשכר הריאלי. קיצור שבוע העבודה גורר הפחתה בימי החופשה או קיצוץ בשכר. בנוסף, הקיצוץ בשכר משפיע אף על ההפרשות לחיסכון הפנסיוני, אשר מצטמצמות באופן עקרוני בהתאם לצמצום היקף המשרה. ההשפעה ממשיכה ופוגעת גם בדמי האבטלה של עובדים המחליטים להתפטר לאחר מספר חודשים בהם הוחל השינוי. תשלום דמי האבטלה מבוסס על שכרו החודשי הממוצע של העובד, ושבוע עבודה מקוצר מוריד את ממוצע השכר.

לשבוע עבודה מקוצר יש לא מעט חסרונות נוספים.

הלחץ בעבודה יגבר עקב ההכרח להספיק לסיים את אותן המשימות ולהגיע לאותם היעדים, בפחות זמן. חסרון נוסף הוא שהמרכיבים הקבועים של עלויות ההעסקה ותוספת של תשלום עבור שעות נוספות עלולים להביא לכך שצמצום שעות העבודה, ייקר את הייצור ויגרום למעבידים להקטין את התפוקה ואת הביקוש לעבודה.

בנוסף, ייתכן שעובדים רבים יעדיפו עלייה בשכר על הפחתת מספר שעות עבודה, ולכן יגבירו את העבודה בשעות נוספות במטרה לפצות על הירידה בשכר עקב קיצוץ שעות העבודה הרגילות. במקרה כזה מדיניות הפחתת שעות העבודה לא תשיג את מטרתה.

The post ההחלטה לקיצור שבוע העבודה עשויה לגרום לירידה בשכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התייחס להחלטת הגדלת הפנסיה כתיקון היסטורי להסכם פנסיית החובה וצעד חשוב לשיפור הבטחון הכלכלי של אזרחי ישראל. שרגא ברוש, נשיא הארגונים העסקיים תומך בהחלטה והוסיף כי הוא שמח על הגדלת החיסכון הפנסיוני של העובדים בישראל ועל מניעת תוספת עלויות כבדה למעסיקים כתוצאה מחקיקה בלתי אחראית של הממשלה. לדבריו של ברוש, יש גבול ליכולת המגזר העסקי להכיל התייקרויות בעלות ההעסקה והגבול הזה נוצר כעת. הוא מוסיף עוד כי, המשך המגמה המסוכנת של מתן הטבות לא אחראית בחקיקה יביא לירידה ביכולת המגזר העסקי לייצר מקומות תעסוקה חדשים, לפגיעה בצמיחה ולגידול חד באבטלה בשנים הקרובות.

על פנסית החובה

בעקבות פרסום צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל משנת 2008 יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד וגם של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד. משנת 2014 שיעור ההפרשות הוא 17.5%, מתוכן 5.5% על חשבון העובד והיתר (12%) על חשבון המעסיק (6% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).

העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים). העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני. הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד או לפי השכר הממוצע במשק- לפי הנמוך מביניהם. עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני ואינו יכול למנוע את ניכוי חלקו של העובד בהפרשות מתוך השכר. 

זכאות לפנסית חובה

חובת הפרשת סכומים לביטוח פנסיוני חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה.
עובדים שהגיעו לגיל פרישת חובה (גיל 67) יהיו זכאים להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני, בתנאי שאינם מקבלים קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי.
במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה, הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטח על-ידי מעסיקו.

כפי שנמסר היום במהלך דיון בוועדת הכספים בכנסת, שיעור ההפרשות לפנסיה יועלה באחוז. במהלך הדיון הצדדים חתמו על הסכם קיבוצי שיגדיל את ההפרשות לביטוח הפנסיוני במשק כבר בשנה הקרובה, ויוביל להגדלת הסכום שנצבר לעובדים עד הפרישה באלפי שקלים.

בהתאם להבנות החדשות בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגוניים העסקיים, יוגדלו תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה מ-6% ל-6.5% מהכנסתו הקובעת של העובד. שיעור הפרשות העובד לפנסיה יעלה גם כן בחצי אחוז מ-5.5% ל-6%. בסך הכול שיעור ההפרשות לרכיב התגמולים יגדל באחוז שלם, ושיעור ההפרשות הכולל (עם רכיב הפיצויים) יעלה מ-17.5% ל-18.5%. צעד זה יתבטא בהגדלת הסכום הנצבר לטובתו של העובד בגיל פרישה בלמעלה מ-5%. המהלך יושלם תוך פחות משנה בשתי פעימות: בחודש יולי הקרוב שיעור ההפרשות יועלה בחצי אחוז וב-1.1.2017 יועלה בחצי אחוז נוסף.

הצעד לדברי ניסקורן הינו צעד חשוב לשיפור הביטחון הכלכלי ולהבטחת קיום בכבוד לכל אזרחי ישראל, גם לאחר גיל הפרישה. המהלך נחשב למעשה תיקון היסטורי להסכם פנסיית החובה והוא יסייע להגדיל את החיסכון בקרנות הפנסיה באלפי שקלים לכל עובד. 

The post פנסית החובה תעלה ל 18.5% משכר העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בנוסף לכך, למרות שבעת פיטורים קיימת חובת השימוע, גם כשמדובר בפיטורי צמצום וגם במגזר הפרטי, הפסיקה קובעת כי פיטורי צמצום או פיטורי התייעלות, מקימים חובת השימוע מוגבלת. כלומר גם אם לא ניתן שימוע, בית הדין לא יבטל בכל מקרה את הפיטורין שנעשו, או יפסוק פיצוי כספי על כך.

על מנת לפתור בעיה זו, הוקמה קרן לסיוע למפעלים במצוקה הנמצאים במשבר, וקיים חשש ממשי לפיטור עובדיהם. 

הפחתת דמי הבראה בשנת 2009 הולידה קרן סיוע בשנת 2016

קרן הסיוע הוקמה באמצעות הפחתה בכספי דמי ההבראה של עובדים, שיושמה בשנת 2009 בימי השיא של המשבר הכלכלי העולמי. אז התקבלה החלטה להפחתה זמנית בדמי ההבראה של העובדים, על מנת לסייע בהתמודדות עם השלכות המשבר שפקד את המשק. העובדים ויתרו על מחצית מדמי ההבראה על מנת להגדיל את החיסכון הלאומי ולשם הקמת קרן הסיוע למפעלים במצוקה. מאז, התנהלו דיונים במגוון דרגים, אך עד כה לא הושגה הסכמה על מנדט הקרן. 

הפחתת דמי ההבראה חלה בשנים 2009 ו-2010, ועד ליום 31.12.2010. על פי ההסכם דאז, מחיר יום ההבראה פחת בשיעור של 50%, כך, שסכום דמי ההבראה ששילם המעסיק בתקופה זו פחת בשיעור של 50%. לפיכך, סכום דמי ההבראה בשנת 2009, בהתאם להסכם הקיבוצי, פחת מסך של 383 ש"ח ליום הבראה לסך של 191.50 ש"ח ליום הבראה. בנוסף, עובד אשר שולמו לו דמי הבראה, כולם או חלקם, בשנת 2009, לפני מועד תשלום משכורת חודש יוני 2009, לא שולמו לו דמי הבראה בשנת 2010.

לא על קרן הצבי

הבוקר הודיעו שר האוצר משה כחלון, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ומנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, שהגיעו להסכמות באשר למטרות הקרן ואופן פעולתה, תנאי הזכאות לסיוע וסוגיות נוספות, וכי בראש הקרן יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד.

בקרן הסיוע למפעלים במצוקה יש כיום כ-100 מיליון שקלים והיא עתידה לכלול מאות מיליוני שקלים נוספים. הקרן תפעל להצלת מפעלים שנקלעו למשבר בטרם יחלו בפיטורי עובדים. הקרן מיועדת להצלת עובדים באזור הפריפריה, על מנת לבצע שימור של מאות משרות, והצלת פרנסתם של עובדים רבים באזורים הללו.
דרכי הפעולה של הקרן יתבססו על מינוף הידע והיכולות של גורמים פרטיים לשם גיבוש תכניות הבראה איכותיות וברות פוטנציאל צמיחה למפעלים אשר נקלעו למשבר. בין תנאי הזכאות להגשת הבקשה לקרן: ותק פעילות של למעלה מ-3 שנים, העסקה של לפחות 20 עובדים בעסק, ואי יכולת לקבל הלוואות מקרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. מקורות הקרן יועמדו לרשות משקיע חיצוני או בהעדרו, עבור בעל העסק, ויהיו בכפוף לגבייה בפועל ולמקורות הקרן, לפי חוק ההתייעלות הכלכלית. בימים אלו הגורמים המקצועיים של הקרן בודקים מספר מפעלים הזקוקים לסיוע, ביניהם גם חברת תעשיות מתכת שתולה שבגליל המערבי.

לדברי שר האוצר משה כחלון הקרן באה לסייע למפעלים במצוקה בפריפריה ותוכל למנוע פיטורים של מאות עובדים באזורים בהם לכל משרה חשיבות עליונה. עוד כחלון מוסיף: "אנחנו נסייע למפעלים הללו ביצירת תכנית התייעלות שתעמיד אותם בחזרה על הרגליים בכדי שלא יקלעו למצוקה חוזרת. הקרן הוקמה כבר לפני שנים רבות ולא נעשה בה שימוש ואני שמח שכעת בכוחות משותפים הצלחנו להחיות אותה."

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר: "הצלת המפעלים משמעותה שימור מאות משרות והצלת מטה לחמם של עובדים רבים באזורי הפריפריה. אני רוצה להודות מקרב לב לשר כחלון ולמנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד על שילוב הידיים והדיון הפורה שאפשר לנו להגיע להבנות בנושא חשוב זה. יחד, הבאנו בשורה לעשרות מפעלים ולאלפי עובדים שיוכלו להתפרנס בכבוד. הפעלת הקרן היא צעד חשוב לצמצום הפערים בחברה תוך חיזוק פריון העבודה במשק".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "אני שבע רצון מכך שהקרן מגשימה סוף־סוף את יעדיה לטובת מפעלים במצוקה. בימים אלו של נסיגה בצמיחה, כאשר נטל הרגולציה מכביד על כתפי התעשייה ומחירי התשומות רק הולכים ועולים, מפעלים רבים עומדים בפני שוקת שבורה ולעיתים אף לקראת סגירה. הקרן למפעלים במצוקה תתן מענה ראשוני אמיתי למפעלים ותשמש כאוויר לנשימה. אני קורא לממשלה להמשיך ולייצר כלים אמיתיים לטובת צמיחת התעשייה והגדלת כמות המועסקים בה, ובמקביל לבצע מספר פעולות שיביאו לאורך זמן להעלאת הפריון הנמוך, שהוא בעצם הבעיה האמיתית של הכלכלה הישראלית".

The post קרן סיוע חדשה מצילה מפני פיטורים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כיום כל עובד במשק זכאי לקבל תשלום לימי הבראה, המשתנה בהתאם לגובה אחוז המשרה שלו ובהתאם לוותק שצבר אצל המעסיק. שווי יום הבראה אחד עומד נכון להיום על 378 שקל. מרגע סיום ההעסקה אצל מעסיק מסוים, רשאי העובד לתבוע ממנו דמי הבראה שלא שולמו לו, אך רק עבור השנתיים האחרונות לעבודתו. לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם היום, תבוטל תקופת ההתיישנות, כך שבפועל היא תוארך משנתיים לשבע שנים. הצדדים יפנו לשר הכלכלה כדי שיחתום על צו הרחבה להסכם ויחיל אותו בהקדם על כלל המשק.

על דמי הבראה

דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם למשך העסקתו באותה שנה. עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו, כשגובה דמי הבראה ליום מתעדכן בכל שנה בחודש יולי. במגזר הפרטי גובה דמי ההבראה הוא 378 ש"ח ליום ובמגזר הציבורי גובה דמי ההבראה הוא 425 ש"ח ליום.
מספר ימי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה. במגזר הפרטי מספר דמי ההבראה מחולקים כך: בשנה ראשונה 5 ימים, בשנה שנייה ושלישית 6 ימים, בשנה רביעית עד העשירית 7 ימים, בשנה האחת עשרה עד החמש עשרה – 8 ימים ובשנה השש עשרה עד התשע עשרה 9 ימים. במגזר הציבורי מספר ימי ההבראה גבוה יותר.

דרישה רטרואקטיבית של ימי ההבראה

על פי ההסכם הקיבוצי החדש, בוטלה תקופת ההתיישנות בה עובד יכול לדרוש לקבל ממעסיקו דמי הבראה באופן רטרואקטיבי, מה שאומר שעובד שלא קיבל דמי הבראה ממעסיק בעבר, יכול לשוב ולדרוש אותה כעת גם אם חלפו 7 שנים מרגע עזיבתו. עד היום כל עוד עובד העובד בעבודתו וקיימים יחסים של עובד – מעביד, תקופת ההתיישנות היא תקופת ההתיישנות הרגילה הכתובה בחוק – תקופה של שבע שנים. אולם, לאחר שסיים העובד לעבוד אצל אותו מעביד, כלומר הסתיימה התקופה של עובד – מעביד, העובד זכאי לדמי הבראה במידה ולא קיבל אותם, רק לתקופה של עד שנתיים לפני תום תקופת עבודתו.
האפשרות לתבוע רטרואקטיבית מעניקה הגנה לעובדים אשר לא תמיד מודעים לזכויותיהם.  באמצעות הסכם זה יוכלו עובדים לתבוע דמי הבראה ממעסיקים, במידה ולא קיבלו אותם בעבר.

ההסכם החדש

את ההסכם החדש הובילה ויזמה חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ). שלדבריה "אין סיבה להעניק פרס למעסיק שמנצל את עובדיו ולא משלם את זכויותיהם הסוציאליות." עוד רוזין מסבירה כי התיקון מאפשר מיצוי זכויות ומשווה את הזכות לדמי הבראה לזכויות סוציאליות אחרות התומכות ומעגנות את מעמד העובדים בישראל.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הוסיף כי ההסכם מראה את הצורך בהגעה להסכמות והיעדר הצורך לחקיקה בנושאי שכר. לדברי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הושג ההסכם במסגרת הצעדים שמובילה ההסתדרות לשיפור זכויות העובדים וחיזוק מעמדם תוך צמצום פערים חברתיים. הוא מוסיף כי ראה לנכון לקדם את הצעתה של ח"כ מיכל רוזין ולפעול למען השגת הסכמה רחבה מול המעסיקים לביטול תקופת ההתיישנות לדרישה רטרואקטיבית של דמי הבראה. לדבריו: "צעד שכזה יביא לתיקון עוול היסטורי בקרב העובדים השכירים ולחיזוק עובדים חלשים שעד עתה לא היו מודעים לזכויותיהם והיו מוגבלים בזמן לדרוש את שמגיע להם. אני מודה לח"כ רוזין על היוזמה וליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש על העבודה המשותפת וקורא לשר הכלכלה לחתום על צו ההרחבה שיחיל את ההסכם על כל הציבור הישראלי".

The post הארכת תקופת הדרישה לדמי הבראה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

השכר החודשי הממוצע בתעשייה ברבעון הראשון של 2012 מסתכם בסך של 12,531 שקלים, והנו גבוה ב-40% מהשכר הממוצע במשק, ולמעלה מפי שלושה משכר המינימום (4,100 שקלים לחודש).

זאת לאחר עלייה שך 3.5 אחוזים ברבעון האחרון של שנת 2011, ושל 5.1% ברבעון השלישי של אותה השנה. נתונים אלה מצביעים על האטה בקצב עלייתו של השכר הממוצע בתעשייה ברבעון הראשון של שנת 2012.   

ההאטה בקצב עליית השכר הנומינלי בתעשייה משקפת ירידה נומינלית בשכר הממוצע בקבוצת ענפי הטכנולוגיה העילית (ההייטק), לצד האטה בקצב עליית השכר הממוצע בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית. לעומת זאת, בקבוצות ענפי הטכנולוגיות המעורבות נרשמה האצה בקצב עליית השכר.

ממה נגזר הגידול הריאלי בשכר הממוצע בתעשייה? מעליות שכר בקבוצות ענפי הטכנולוגיות המעורבות, לצד עלייה קלה גם בשכר הממוצע בענפי הטכנולוגיה המסורתית. בעקבות ירידה בשכר הריאלי בענפי ההייטק, עליות אלו קוזזו.

ברבעון הראשון של 2012 חלה ירידה ריאלית של 2.2% בשכרם של העובדים בקבוצות ענפי ההייטק, לאחר עלייה ריאלית של 0.8%. ירידה זו נגזרה מירידה ריאלית של 5.5 אחוזים בשכר הממוצע של העובדי בענפי כלי ההובלה, ירידה של 3.7 אחוזים בענפי ציוד התקשורת האלקטרוני והציוד האלקטרוני לבקרה, אך מותנה במעט הודות לעלייה ריאלית של 2.5 אחוזים בשכר הממוצע של העובדים בענף הרכיבים האלקטרוניים.

השכר הממוצע של עובדי ההייטק הסתכם ברבעון הראשון של 2012 ב-18,245 שקלים לחודש, והנו השכר הגבוה מבין ארבעת הקבוצות ופי 2 מהשכר הממוצע במשק.

גידול ריאלי מואץ של 3.4% נרשם בשכר הממוצע של קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית ברבעון הראשון של השנה. זאת לאחר עלייה ריאלית של 1.9 אחוזים ברבעון הקודם. עלייה זו משקפת גידול ריאלי בשכר הממוצע בכל ענפי הקבוצה, אך כמחציתה נגזרה מגידול ריאלי מהיר של 15.5 אחוזים בשכר הממוצע בענף הכרייה והחציבה. כך הסתכם השכר הממוצע בקבוצה ב-10,866 שקלים לחודש, וכ-20 אחוזים מעל השכר הממוצע במשק.

בנוסף, נרשם בתחילת השנה גידול ריאלי מחודש של 2.5 אחוזים בשכר הממוצע בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית. עליה זו נגזרה ברובה מגידול ריאלי מחודש של 5.1 אחוזים בשכר הממוצע של עובדי ענף הכימיה, לצד עלייה ריאלית מחודשת של 0.8 אחוזים בשכר הממוצע בענף הציוד החשמלי, אך מותנה בחלקה בשל ירידה ריאלית של 1.9 אחוזים בשכר הממוצע בענף המכונות והציוד.

השכר הממוצע בקבוצה זו הסתכם ב-15,012 שקלים לחודש, וכ-70% מעל השכר הממוצע במשק.  

גידול ריאלי של 1.0 אחוזים נרשם ברבע הראשון של השנה בשכר הממוצע של העובדים בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, עליה שמשקפת גידול ריאלי בשכר הממוצע של העובדים:

בענף הטקסטיל וההלבשה – 3.0 אחוזים; ענף העץ והריהוט – 2.2 אחוזים1 ענף המזון – 1.3 אחוזים; ענף ההוצאה לאור והדפוס – 0.3 אחוזים.

השכר הממוצע בקבוצה הסתכם ב-8,297 שקלים, נמוך ב-7% מהשכר הממוצע במשק ופי 2 משכר המינימום.

השכר הגבוה ביותר בתעשייה בשנה זו נרשם בענף הכרייה והחציבה – 32,856 שקלים בממוצע לחודש. אחריו ענף ציוד התקשורת האלקטרוני – 21,017 שקלים בממוצע לחודש וענף ציוד בקרה וציוד רפואי – 20,188 שקלים בממוצע לחודש.

השכר בענף העור וההנעלה הנו הנמוך ביותר בתעשייה – 6,280 שקלים בממוצע בחודש.  

The post השכר החודשי בתעשייה גבוה ב-40% מהשכר הממוצע במשק first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מנכ"ל המשרד הוציא הוראה כתובה בנדון, בה נומק הצורך ביצירת ההעדפה המתקנת בהגדלת פריון המפעלים הללו. "המסלול נבנה במטרה לעודד השקעות הוניות להגדלת הפריון של מפעלים, שעיקר מכירותיהם בישראל", ציינו בתמ"ת.

גיבוש מתווה המיזם בוצע בשיתוף התמ"ת, משרד האוצר והתאחדות התעשיינים ומקורו במסגרת הרפורמה בחוק השקעות הון.

הסיוע יינתן למפעל המוכר 75% מתוצרתו בישראל, לכל הפחות, כאשר מקום משכנו באזורי עדיפות לאומית תוך התחייבות להגדיל את הפריון השנתי של המפעל ב-10% לפחות, בתום ההשקעה.

"כלי הסיוע החדש", מסבירים בתמ"ת, "אמור להשלים את המענקים הניתנים לפי חוק עידוד השקעות הון ולמרץ חברות לא מייצאות להגדיל את הפריון שלהן וכתוצאה מכך גם את כושר התחרות בשווקים המקומיים והבינלאומיים".

צבי אורן, נשיא התאחדות התעשיינים: "אני מברך את משרד התמ"ת על השקת המסלול ואני שמח שהממשלה פועלת לתמרץ השקעות למפעלים שפעילותם הינה בעיקר בשוק המקומי. צעד זה מעודד בעיקר את אותם המפעלים הנמצאים בפריפריה והוא יקדם פתיחת מקומות תעסוקה חדשים".

בקשות להשתתפות במסלול ניתן להגיש למרכז ההשקעות במשרד עד 18 ביולי. פרטים נוספים במודעות המתפרסמות בעיתונים.

The post מסלול סיוע פיננסי חדש למפעלים בפריפריה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

דוגמה לכך הוא נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, שרגא ברוש. הלה ינחת בקרוב לכס יו"ר מועצת שירות התעסוקה.

שר התמ"ת שלום שמחון הורה על מינויו של ברוש ליו"ר פעיל של המועצה, כחלק מאותם צעדי מנע הנ"ל. לדברי השר, המינוי משלים מהלך של שילוב כוחות במשק, להתמודדות עם מגמת העלייה באבטלה.

ברוש הודיע בתגובה כי יכהן בתפקיד בהתנדבות, וזאת חרף העובדה שמדובר בתפקיד בשכר. "הסכמתי לקבל על עצמי את התפקיד מתוך הכרה בחשיבותו, דווקא בתקופה זו של האטה כלכלית, צפי להגדלת מספר המפוטרים ועלייה בשיעור האבטלה".

שמחון: "אין לי ספק שהניסיון שצבר ברוש בתפקידיו והשותפות שהוביל עם ההסתדרות, יתרמו תרומה גדולה להגדלת שיעור התעסוקה במשק.

שירות התעסוקה עלה לכותרות כמה פעמים בחודשים האחרונים, במסגרת ניסיונות התמ"ת וגופים חברתיים נוספים להתמודד עם האבטלה הסגמנטלית בקרב מגזרי שוליים בחברה הישראלית ואצל עובדים בני 45 ויותר.

לפני כחודשיים נכנס לתפקידו בועז הירש, המנכ"ל החדש של שירות התעסוקה.

הירש (46), תושב שוהם ואב לשלושה, מחזיק בתואר ראשון בכלכלה ותואר שני במשפטים. הוא שימש במשך יותר מעשור בסדרת תפקידים בכירים בשירות הציבורי ומכהן כיום כסמנכ"ל וכראש מנהל סחר חוץ במשרד התמ"ת. בעבר שימש גם כמשנה למנכ"ל התמ"ת.

"אני רואה בשירות התעסוקה כלי מרכזי בתחום התעסוקה, המהווה את הזרוע הביצועית העיקרית של התמ"ת ואני מאמין שבשיתוף פעולה עם המשרד, וועד העובדים, הנהלת השירות וצוות העובדים, אנו יוצאים למסע משותף, להצעדת השירות ושוק העבודה קדימה", אמר.

שמחון (מימין) והירש (צילום: דוברות)

The post שרגא ברוש מונה ליו"ר מועצת שירות התעסוקה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בשלוחה הצפונית של התאחדות התעשיינים העלו לאחרונה לאוויר אתר דרושים ייעודי לגיוס עובדים עבור חברות ומפעלי תעשייה.

באתר מפרסמים מעסיקים החברים בהתאחדות, רשימת משרות פנויות במפעליהם תוך צירוף קישור למשלוח מייל או קורות חיים בהתאמה.

בסניף צפון של ההתאחדות חברים כיום יותר מ-500 מפעלים וחברות תעשייה. מעת לעת עורכים מנהליה סיורים במפעלים, בצד ימי עיון, יריד תעסוקה וכנסים רלוונטיים. על הקמת האתר הוחלט בכדי לסייע למפעלים בגיוס כוח-אדם איכותי, כך נמסר, למשרות מגוונות בעיקר בתחומים טכנולוגיים.

מנהל התאחדות התעשיינים בצפון, ליאור אפלבאום, ציין כי הרקע למיזם האינטרנטי הוא ההגירה השלילית של צעירים אקדמאים לאזור המרכז, דבר שיצר חסרים גדולים באזור במקצועות הטכנולוגיה וההנדסה. "פורטל הדרושים", אמר אפלבאום, "הוא שירות חשוב נוסף של סניף צפון בהתאחדות התעשיינים למפעלים. זו הזדמנות למנהלי אגפי כוח האדם להשתמש בכלי פרסום נוסף שהינו חינמי ונגיש מאוד, הן למעסיקים והן למחפשי העבודה, למצוא משרות חדשות ולקרוא עליהן בפורטל בפירוט רב ובזמינות ברשת האינטרנט, ולהגיב עליהן בלחיצת מקש. זאת, בשונה מאוד מעיון במשרות המתפרסמות רק בעיתונות הכתובה.

"האתר מיועד לסייע למפעלים לאתר דרושים בעיקר במקצועות טכנולוגיים והנדסיים. יש מחסור גדול בצפון בתחום זה הן בשל הגירת צעירים אקדמאים לאזור המרכז והן בשל הזנחת החינוך הטכנולוגי ומערך ההכשרות המקצועיות. החוסר ניכר בכל מפעלי התעשייה המסורתית והפורטל, הוא כלי שמסייע להנגיש את ההזדמנויות בין המחפשים תעסוקה לבין המפעלים המחפשים מועסקים בעיקר לקו הייצור ומקצועות הנדסיים".

The post התאחדות התעשיינים בצפון פתחה אתר דרושים ייעודי למפעלי האזור first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הפיצוי יהיה תקף גם עבור היומיים שבהם ראשי רשויות מקומיות השביתו את מוסדות החינוך על דעת עצמם. כך הוחלט היום (ג') בוועדת הכספים, חרף התנגדות משותפת של האוצר, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

הלחימה דאז נמשכה חמישה ימים, אך מוסדות החינוך הושבתו שלושה ימים בהוראת פיקוד העורף. באוצר הסכימו לפיצוי עבור ימים אלו בלבד, אלא שבוועדת הכספים בלחץ חברי כנסת תבעו להחיל את התשלום גם בגין היומיים הנוספים שבהם הורים נותרו בבית עם ילדיהם.

הדברים אמורים גם באשר לעסקים העצמאיים, מכיוון שתנועת הקונים נדמה בכל חמשת הימים ומחזור הכספים שלהם נשק לאפס. העסקים הללו מצויים ביישובים בטווח 40 ק"מ מרצועת עזה שהיו נתונים תחת אש הטילים. האוצר הסכים לתשלום הנוסף לאחר דין ודברים, אך לפי סכום קבוע של 230 שקלים ליום.

באוצר הודיעו היום על הסכמתם לשלם את הפיצוי, לא בסכום הקבוע המבוסס על השכר הממוצע במשק, אלא בסכומים יחסיים לשכר העובדים. אך בהסתדרות ובתעשיינים התנגדו. לטענתם, הפיצויים שמציע האוצר לא כוללים פיצוי עבור הפסד ההפרשות השונות. שני הארגונים תבעו להשוות את בסיס החישוב לזה שעל פיו שולמו הפיצויים לאחר מבצע עופרת יצוקה. באוצר לא הסכימו והדיון היה קרוב לפיצוץ.

בסופו של דבר פסק יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ודרש הכרעה מידית על פיצוי גבוה יותר לעובד או עוסק מ-230 שקל ליום, ובתנאי שישולם במסלול מהיר תוך חודש ימים. גפני קבע שהפיצוי בתקנות יהיה 280 שקל ליום ודרש להעמיד את הצעתו להצבעה שאושרה לבסוף פה אחד.

עוד הודיע גפני כי החלטת הוועדה הינה אד-הוק ולא תחייב לגבי מקרים דומים בעתיד.

The post 280 שקל פיצוי לנעדרים מהעבודה עקב הלחימה בדרום first appeared on HRUS משאבי אנוש.

למראה התורים הארוכים שהשתרכו מהדוכנים על פרקט אולם הספורט העירוני (טיפ: להבא ראוי אולי לבחור לוקיישן עם אפיל קצת פחות אפרורי), הביעו שר התמ"ת שלום שמחון וצוות משרדו שביעות רצון מהנעשה.

במשרד ובעיריית כרמיאל הפעילו מערך שאטלים להסעת מחפשי העבודה ליריד.

במתחם התקיים, במקביל,  "שולחן עגול לתעשיינים", במסגרתו נערך דיון על שוק העבודה בגליל התחתון ובצפון בכלל. בפאנל נטלו חלק בכירים בשירות התעסוקה, נציגים מהשלוחה הצפונית של התאחדות התעשיינים והתאחדות המלאכה והתעשייה, נציגי הרשות לפיתוח הגליל ותעשיינים מובילים מהאזור.

שמחון אמר בתום הביקור: "אנו פועלים לצמצום האבטלה שהרימה ראש בעת האחרונה. אנו תוקפים את הגידול באבטלה מכל כיוון ובין השאר, הבאנו למינוי ממונה על התעסוקה, שתרכז את עבודת המטה מול כל הגורמים במשרד התמ"ת ומול מנכ"ל שירות התעסוקה החדש ואני משוכנע שניתן יהיה לראות את התוצאות בכל הארץ ובאזור הזה בפרט, כבר בחודשים הקרובים".

השר שמחון (מימין) ביריד (צילומים: יורם כהן, יח"צ) 

The post תמונות מצ"ב: יריד התעסוקה בכרמיאל – מאי 2012 first appeared on HRUS משאבי אנוש.