The post מלון "הנסיכה" באילת בחובות כבדים; מאות עובדיו יפוטרו? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>השבוע התקיים דיון דחוף בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בסוגיית סגירתו הקרובה של מלון הנסיכה באילת בשל קריסה כלכלית. ההשלכות ברורות: פיטורי עובדים שממילא משתכרים משכורות נמוכות המאפיינות את ענף המלונאות דרך קבע.
את הדיון יזם ח"כ עמיר פרץ (עבודה). פרץ ויו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד) ייפגשו בקרוב עם הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה כדי להמציא פתרונות להצלת המלון.
לדברי ח"כ פרץ, הממונה על ההגבלים העסקיים הודיע כי הוא מבטל את המצב הנוכחי, בו מזה כשנה מנהלת חברת ישרוטל את מלון הנסיכה. הסכם הניהול נחתם לאחר שהמלון נקלע לחובות כבדים ובעליו הנוכחיים, לקסן ישראל, ביקשו שלא לנהל אותו עוד. "אם ישרוטל לא תנהל עוד את המלון, הוא ייסגר. כך יפוטרו מאות עובדים, המחירים במלונות יעלו כי התחרות תצטמצם וגם הכנסות העירייה ממסים ייפגעו", הזהיר פרץ.
עו"ד יאירה פרנקל שייצגה בדיון את רשות ההגבלים העסקיים, הודתה ש"קיים חשש סביר שהעברת ניהול המלון לידי ישרוטל תפגע באופן משמעותי בתחרות ובציבור. חברות ישרוטל ופתאל מחזיקות יחד למעלה מחמישים אחוז מהמלונות באילת. חברות נוספות, שאינן ישרוטל או פתאל, הציעו לנהל את המלון, אך כנראה שבעלי המלון מעדיפים שהציבור יהיה זה שיכניס את הכסף לכיס. נכון לעכשיו, לקסן יכולים לקחת לעצמם נאמן שינהל בינתיים את המלון ולהגיש ערעור לערכאה המוסמכת".
מרלון טסלר, נציג הבעלים חלק על דבריה של פרנקל: "ניסינו להסביר לממונה שאנחנו לא חלק מהתחרות באילת, כי אנחנו מבודדים, יושבים בסוף המדינה לבד. התפוסה שלנו היא 48%, בעוד שמתחרינו עומדים על כ-80%. לא קיבלנו שום הצעה רצינית מאף גוף, חוץ מישרוטל ומפתאל".
נציגת משרד התיירות, ליאל אסרף: "יש משמעות לכך שלא כל חברה תקבל לידיה את ניהול המלון, אלא חברה עם ידע ומקצוענות בתחום. אשר למחירי האירוח, אנחנו עושים ככל שביכולתנו כדי להוריד אותם. מנכ"ל משרד התיירות הודיע לממונה על ההגבלים העסקיים כי הוא תומך בהסכם הניהול הקיים כיום".
"אני תוהה מה נרוויח מסגירת המלון ומפיטורי מאות העובדים בו", הוסיף ח"כ כץ. "המלון אכן מרוחק ולא עומד בתחרות מול מרבית המלונות באילת, לכן סביר להניח שהמחירים לא יושפעו גם אם חברה גדולה תנהל אותו. עושה רושם שהממונה על ההגבלים העסקיים מחזיק בידיו סמכויות רבות מדי. אפנה אליו על מנת להיפגש איתו בימים הקרובים יחד עם ח"כ פרץ, ונעשה כל מאמץ לסייע לעובדים ולציבור אורחי המלונות באילת מבלי ליצור מונופול".
"פחות ופחות מתעניינים בעבודות מלונאות. אנו מתמודדים בתנאים לא פשוטים"
The post מלון "הנסיכה" באילת בחובות כבדים; מאות עובדיו יפוטרו? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post נדחתה ההצבעה על ריסון שכר הבכירים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>דוגמה לכך היא דחיית ההצבעה על החוק להגבלת שכר בכירים, שנועדה להתבצע היום (ה') בקריאה טרומית בכנסת. יוזמיה, ראש האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) ויו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ (ליכוד) החליטו לדחות אותה ולהביאה להצבעה במועד אחר.
הסיבה: הקואליציה התנגדה לחוק ואפילו סיעת קדימה, שתמכה בחוק ורבים מחברי הכנסת שלה הגישו הצעות חוק דומות – הפכה את עורכה והודיעה שתצביע נגד החוק.
"נוצר מצב אבסורדי", קבלו יחימוביץ' וכץ, "שבו אפשר היה להשיג תמיכה חלקית לחוק ממפלגות קואליציה, הן מח"כים מהליכוד שהתכוונו להצביע בעד החוק והן מח"כים במפלגות החרדיות, תמיכה שיחד עם הצבעת האופוזיציה הייתה מאפשרת העברת החוק היום בטרומית. אבל השותפה החדשה בקואליציה, קדימה, שינתה את עמדתה בן-לילה והחליטה להצביע נגד החוק. שינוי העמדה של קדימה הוריד לטמיון עבודה יסודית שעשינו, חיסל את הסיכויים להעביר היום את הצעת החוק והוא מאלץ אותנו לדחות את ההצבעה ולהמתין לשעת כושר. בהצבעה הקרובה כבר נתבע הצבעה שמית, כדי שכל מי שעד לפני שתי דקות עסק בתחרות מי יגיש הצעה עוד יותר מרחיקת לכת מזו שלנו – יצטרך לנמק מדוע עמדתו השתנתה במפתיע נוכח הכניסה לקואליציה".
החוק להגבת שכר הבכירים הוגש לראשונה על-ידי יחימוביץ' לפני חמש שנים, ואף עבר בקריאה טרומית בכנסת הקודמת. עם סיום הקדנציה הוגש החוק מחדש בכנסת ה-18, הפעם בשיתופו של ח"כ כץ. לפני כשנה וחצי ועדת השרים לחקיקה הייתה אמורה להצביע בעדו כאיש אחד, אך ראש הממשלה נתניהו דרש לעכב את ההצבעה ולהקים תחת זאת ועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן שתבחן את הנושא.
אלא שכמו שקורה בפוליטיקה לעיתים מזומנות, עבודת הוועדה התעכבה במשך יותר משנה, ובמהלכה הופיעו בפניה עשרות מומחים שתמכו כולם בהגבלת שכר הבכירים. עם זאת, מסקנות הוועדה היו "חיוורות, עלובות וחסרות משמעות", כלשון יו"ר האופוזיציה ולא הגיעו לכלל הצבעה ממילא.
לגופה של ההצעה, ועדה מיוחדת שימנה הדירקטוריון תיקבע מדיניות תגמול. את הוועדה ירכיב רוב של דירקטורים חיצוניים ושאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. המלצותיה יוגשו לאישור הדירקטוריון ומשם לבעלי המניות, ושם המדיניות תאושר רק ברוב של בעלי מניות המיעוט שאינן קשורות לבעל השליטה.
חברת אל-על והעומד בראשה, אליעזר שקדי, היו לאבן בוחן מובהקת לחוסר פרופורציה בין עלות שכר אדירה לביצועים, על רקע הצעת החוק. עלות שכרו של מנכ"ל אל-על אליעזר שקדי, למשל, הסתכמה ב־2010 ב־16.8 מיליון שקל. באותה שנה עמד הרווח הנקי של החברה על 57.1 מיליון דולר. לעומת זאת, בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הפסידה החברה 41.6 מיליון דולר. מדיניות תגמול כפי שדורשת ועדת נאמן הייתה מתנה את הבונוס ביכולת ארוכת טווח של שקדי להשיא את תוצאות החברה.
חברה נוספת שהייתה אמורה לעמוד על הכוונת היא החברה לישראל ובמיוחד חברת הבת כיל. החברה לישראל אישרה ב־2010 חלוקת אופציות שביום החלוקה היו שוות 80.6 מיליון שקל לעשרה מנהלים בכירים. מאז הספיקו המנכ"לים המתומרצים להוביל את צים להיות על סף הסדר חוב נוסף ושווי החברה צנח ב־25% — אובדן של כ־6 מיליארד שקל בשווי השוק.
שכר הבכירים: מנהלי קסטרו עלו לחברה 7.3 מיליון שקל ב-2011
The post נדחתה ההצבעה על ריסון שכר הבכירים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מי מתנגד לקצבת נכות מלאה לנפגעי תאונות עבודה? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בביטוח הלאומי מגבילים במקרים כאלה, עד היום, קצבאות הניתנות בגין אובדן כושר עבודה למי שמבוטח בביטוח פרטי או פנסיוני. אלא שהוועדה החליטה לקדם את החוק שיזם ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) למרות הסתייגות נציגי הממשלה.
בוצר העירו את עלותו השנתית של החוק ב-67 מיליון שקל, בהנחה שהמדינה תידרש לשלם לנכים את מלוא הקצבה. דב בארי, נציג האוצר, הזהיר בדיון ש"לא נוכל להעניק פטור מלא מניכוי, אלא בהתאם להכנסות אחרות של הנכה". החרה החזיק אחריו עו"ד שלומי מור מהביטוח הלאומי, שאמר "לא נוכל להתעלם ממי שמקבל עשרת אלפי שקל מפוליסה פרטית, בעוד שלאחרים אין שקל".
יוזם החוק, ח"כ מיכאלי הגיב כנגדם בתקיפות באותו מעמד. "באיזו זכות המדינה נהנית מכספים פרטיים שצובר האזרח? אתם עושים צחוק מהכנסת והממשלה אחרי שוועדת השרים לחקיקה תמכה עקרונית בהצעת החוק. התבקשתם להגיע אתנו להסכמות אבל 5 חודשים לא עשיתם דבר", אמר מיכאלי.
נציג חברות הביטוח אריה אריאלי הצר על כך ש"משרדי הממשלה מפנים גב לנכים שחסכו ממיטב כספם ליום סגריר ומונעים מהם לממש את זכותם החוקית".
המגעים עם הממשלה על הנוסח הסופי נדחו לאחר שהחוק יעבור במליאת הכנסת בקריאה ראשונה והוא יחזור לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
The post מי מתנגד לקצבת נכות מלאה לנפגעי תאונות עבודה? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post 2011: מספר הפניות לנציבות השוויון בעבודה עלה ב-21% first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>במספרים מוחלטים, מדובר ב-781 פניות בסך הכל באותה השנה, כשמתוכן 247 בעניין הריון.
נתונים אלו ואחרים יוצגו מחר (ב') בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, על-ידי הנציבה עו"ד ציונה קניג-יאיר במסגרת דו"ח סיכום הפעילות ל-2011 והתכנית האסטרטגית לשנתיים הקרובות.
מהדו"ח עולה כי 39.6% מהפניות היו קשורות לפיטורים מעבודה, מתוכן 56.6% מהפניות היו בנושא אפליה על רקע הריון, ועוד 8.1% מהפניות היו בנושא הורות. 18.0% מהפניות קשורות לקבלה לעבודה, מהן 37.6% בנושא אפליה על רקע גיל, ו- 9.9% בנושא אפליה על רקע מין. 16.0% מהפניות שהתקבלו בתקופה זו היו בנושא אפליה בתנאי העבודה, מהן 42.6% בנושא אפליה על רקע הריון, ועוד 12.3% בנושא הורות.
כשני שליש מהפניות נעשו על ידי נשים, 40.4% מתוכן בנושא אפליה על רקע הריון, ועוד 9.4% בנושא אפליה על רקע הורות. מבחינת שלב התעסוקה 44.7% מהפניות שנעשו על ידי נשים היו קשורות לפיטורין, 16.8% לתנאי עבודה ו 13.8% לקבלה לעבודה.
כשליש מהפניות נעשו על ידי גברים. 27.3% מהפניות היו קשורות בקבלה לעבודה, ו- 28.9% היו קשורות בפיטורין. 20.1% מפניות הגברים היו בנושא אפליה על רקע גיל.
ציונה קניג-יאיר אמרה לקראת הדיון בכנסת, כי חובת ההוכחה במקרים של פערי שכר חלה על המעסיקים: "תפקידה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא להתוות שינוי בתחום של הטמעת שוויון ומיגור אפליה בתעסוקה. בין היתר, יש חשיבות רבה להבעת עמדה בערכאות המשפטיות כגון בתיק האחרון של הום סנטר בבג"צ בנושא פערי שכר בין גברים לנשים. בתיק זה, השופטת ביניש אימצה את פרשנותה של הנציבות בעניין נטל ההוכחה החל על מעסיק במקרה של פערי שכר. לצד זה, נציבות השוויון יזמה תהליך אותו מוביל שר התמ"ת לצמצום פערי שכר במשרד התמ"ת".
בשנים הקרובות, יקודמו על ידי הנציבות שלושה "נושאי דגל" ושלושה פרויקטים מרכזיים נוספים: שלושת נושאי הדגל: קידום רב גוניות ושילוב מגוון אוכלוסיות בחברה בקבלה לעבודה, פערי שכר מגדריים ושילוב ערבים במגזר הפרטי.
The post 2011: מספר הפניות לנציבות השוויון בעבודה עלה ב-21% first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מי מציע להגביל שכר מנכ"לים בחברות ציבוריות? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>שטרית מציע כי במקרה שחברה גורפת רווחים ומחליטה לחלק דיווידנד, יוכל המנהל לקבל תוספת שכר שנתית, בתנאי שהסכום לא יעלה על 96 אלף שקל. נוסף על כך, ניתן יהיה להעלות את שכרו השנתי של המנהל בסכום נוסף, שלא יעלה סכום השווה לשיעור הדיווידנד שקיבל מי שמחזיק 1% מהמניות.
הצעתו של שטרית תובא היום (א') לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. יודגש עם זאת, כי באוקטובר 2010 דחתה מליאת הכנסת הצעת חוק זהה שהגיש שטרית עצמו.
הוועדה, אגב, צפויה לדון היום גם בהצעה ולפיה יוגבל השכר המרבי בעמותה ציבורית הנתמכת על-ידי המדינה. את זו הגישו חברי הכנסת מיכאל בן-ארי, אריה אלדד ואורי אריאל (האיחוד הלאומי); נסים זאב (ש"ס); ורונית תירוש (קדימה).
על-פי ההצעה, השכר המרבי של בעל תפקיד בעמותה יהיה 90% משכר מנכ"ל משרד ממשלתי (כ-33.7 אלף שקל). שכרו של הבכיר הבא אחריו בעמותה לא יעלה על 80% מהשכר של מנכ"ל ממשרד ממשלתי, דהיינו 29.9 אלף שקל מדי חודש בחודשו.
ריסון שכר הבכירים – לאישור מליאת הכנסת בשבועות הקרובים
אושר בקריאה ראשונה: יוגדל שיעור הפטור על קצבת הפנסיה
The post מי מציע להגביל שכר מנכ"לים בחברות ציבוריות? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מפוטרים סדרתיים: עובדי מזנון הכנסת לא יגישו צהריים לח"כים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>הבוקר (ד'), כך הם טוענים, קיבלו איומים מאחת מעובדות משכן הכנסת, העובדת במחלקה המקשרת בין בית הנבחרים לחברה המפעילה את המזנון. העובדים סיפרו לאתר וואלה! כי העובדת אמרה להם "זה יהיה הסוף שלכם, נעשה הכל שלא תתקבלו לעבוד אצל זכיין המזנון הבא".
הרקע לדברים היא הכרזה של עובדי המזנון ולפיה ישבתו בשעת הצהריים העמוסה ביום שני הקרוב, מה שאומר שחברי הכנסת יצטרכו להביא סנדוויצ'ים מהבית או לאלתר לעצמם סידור אחר.
זכיין המזנון הנוכחי הוא חברת שפע. כמקובל, בכל פגרה מוציאה הכנסת מכרז, ומסיימת את ההתקשרות החוזית שלה עם הזכיין הקודם.
הבעייתיות מבחינתם של העובדים מובנת. הם מעולם לא נחשבו לעובדי המשכן אלא לעובדי הזכיין. בכל פגרה הם מפוטרים ללא זכות לפיצויים ושבים ומגויסים במושב הבא. הרוטינה הזאת מונע מהם לצבור ותק של שנה, ולכן הם גם לא זכאים לדמי אבטלה וחמור מכך – במשך ארבעה חודשים בשנה הם מחוסרי תעסוקה.
חברי כנסת שלחו בימים האחרונים מכתבים למנכ"ל הכנסת, דן לנדאו, בדרישה שיפעל בעניין וידאג לזכויות העובדים. לנדאו החזיר את הכדור לידיהם. "מדובר בעבודה עונתית, שבמסגרתה עובדים שני שלישים מהשנה", הסביר וציין כי "בעבר היו זכייניות שהציעו עבודה לחלק מהעובדים במהלך הפגרה, אולם הם סירבו משום שהם רצו לעבוד במשכן הכנסת במשך כל השנה".
לדברי לנדאו, הכנסת מחייבת את בעלי המזנון לתת זכויות סוציאליות לעובדים על פי החוק, אך אין חוק שמחייב את הזכיין לשלם משכורות גם בחודשים שאין בהם עבודה. הוא הסביר שהכנסת צריכה להיזהר שלא לעמוד בבעיה משפטית, כאשר היא תקשור עצמה עם עובדי המזנון. "אנחנו הולכים הכי רחוק שאפשר ברמה המוסרית בלי לעמוד בבעיה משפטית", אמר. בשל כך, לדבריו, בחוזים האחרונים שנחתמו עם הזכיין, קיים סעיף שלפיו הכנסת מבקשת מהזכיין להשתדל למצוא לעובדים עבודה במהלך הפגרה.
מחברת "שפע" אישור בתגובתם כי החברה אכן מסיימת את ההתקשרות עם הכנסת בסוף חודש מרץ עם סיום החוזה, ותעשה את מירב המאמצים על מנת שהעובדים המנוסים שליוו אותה בכנסת יעברו לעבוד עבור הזכיין הבא לכשייבחר". החברה מתכננת להשתתף במכרז הבא, ולספק שירות ברמה גבוהה לשביעות רצונם המלא של עובדי המשכן, כפי שהיה עד כה", נמסר. "נשמח שהכנסת תשנה את תנאי התגמול לזכיין, כך שיוכל להעסיק את העובדים גם בפגרות, ולא יאלץ לפטר אותם".
The post מפוטרים סדרתיים: עובדי מזנון הכנסת לא יגישו צהריים לח"כים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post שכר הבכירים: מנכ"לי "קסטרו" עלו לחברה 7.3 מיליון שקל ב-2011 first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>עלות שכרם המצרפית נאמדה ב-7.3 מיליון שקלים, כאשר 2.9 מיליון שקל מתוכם היו למענק, 2.8 מיליון שקלים כדמי ניהול והיתרה הייתה דמי שכירות לשני נכסים שבבעלותם.
בסיכומו של דבר, את 2011 סיכמה קסטרו ברווח נקי של 48.5 מיליון שקל – זינוק אדיר בהשוואה לרווח של 2.1 מיליון שקלים ב-2010 שהייתה שנה קשה מאוד בשל החורף השחון שפגע במכירות החברה.
חברה נוספת שפרסמה את דו"חותיה בסוף השבוע היא חברת הנדל"ן קרדן. בצד הפסד שנתי בסך 20.6 מיליון שקלים, הציגה קרדן שכר מצרפי של כ-10 מיליון שקלים לחמשת בכיריה.
עלות שכרו של יו"ר החברה, איתן סורוקה (70% משרה) הגיעה אשתקד ל-3 מיליון שקל, ואילו עלות שכרו של המנכ"ל, יורם קרן, הגיעה ל-2.7 מיליון שקל. בשנים 2009-2011 צברה קרדן נדל"ן, מיזמיות פרויקט הולילנד בירושלים, הפסד של 57 מיליון שקל, בעוד שצמד מנהליה הבכירים גרפו שכר בעלות של 17 מיליון שקל: יותר מ-9 מיליון שקל לסורוקה וכ-7.5 מיליון שקל לקרן.
יאיר עשהאל, מנכ"ל חטיבת תשתית בחברת שירותי ההובלה והלוגיסטיקה תעבורה מקבוצת כלל תעשיות, עם שכר בעלות שנתית של כ-3.9 מיליון שקל – רובו כמענק הנגזר מהרווח הנקי של החטיבה.
אם לשפוט על סמך דו"חות שני החברות, הרי שאלו סיפקו דוגמה נוספת לסתירה הקיימת לא אחת בין ביצועי החברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב לתגמול בכיריהן. על כך בדיוק נסוב הדיון שקדם לאישור ועדת השרים לחקיקה אתמול, בעניין ריסון שכר הבכירים – הצעת החוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד).
מנהלים במערכת הבנקאית עדיין "מככבים" בצמרת מקבלי השכר אשתקד עד כה: דב קוטלר, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, וחיים פריילכמן, מנכ"ל בנק אגוד, עם עלות שכר שנתית של כ-5 מיליון שקל כל אחד. לא הרחק מאחוריהם ניצבים יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, ואירית איזקסון, יו"ר ישראכרט, עם עלות שכר שנתית של כ-4 מיליון שקל כל אחד.
The post שכר הבכירים: מנכ"לי "קסטרו" עלו לחברה 7.3 מיליון שקל ב-2011 first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ריסון שכר הבכירים – לאישור מליאת הכנסת בשבועות הקרובים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>היום (א') אושרה ההצעה פה אחד בוועדת השרים לחקיקה. עם זאת, היא תונח על שולחן ועד הכספים רק במושב הקיץ, לאחר פגרת האביב, בהינתן והחקיקה תושלם לפני פגרת הקיץ בסוף יולי.
יעקב נאמן, שר המשפטים, אמר בישיבה כי ועדת השרים תעקוב אחר ביצועי החוק וההתפתחויות שיבואו בשוק, בעקבותיו. בנוסף ציין השר, כי ב-2015 תיערך בדיקה מקיפה של הנושא. ""מדובר בהצעת חוק מאוזנת שנעשתה לאחר מחקר משווה בכל העולם וב-OECD. אני מאמין שישראל תשמש אור לגויים בתחום חשוב ומורכב זה".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הבהיר במהלך הדיון כי שכר עובדי הקבלן יהווה שיקול בקביעת מדיניות השכר. עוד ציין ליכט, כי יינתן אישור פרטני של שכר המנכ"ל, ממנו נגזרים משכורות שאר הבכירים בחברה, ובחלוקת אופציות יתחשבו בביצועים ארוכי טווח של הפירמה.
וכאילו לא די באלה, הצעת החוק כלשונה אינה מספקת חלק מחברי הכנסת ובכללם יו"ר ועדת הכספים משה גפני. הללו מבקשים לנסח ורסיה נוקבת וחד-משמעית יותר של החוק, כך שתמנע רמות שכר מופרזות באופן נהיר. אי לכך, יוזמי החוק המקורי, חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) צפויים לתבוע בכנסת את הכנסתם של שינויים בהצעה.
לגופה של ההצעה, ועדה מיוחדת שימנה הדירקטוריון תיקבע מדיניות תגמול. את הוועדה ירכיב רוב של דירקטורים חיצוניים ושאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. המלצותיה יוגשו לאישור הדירקטוריון ומשם לבעלי המניות, ושם המדיניות תאושר רק ברוב של בעלי מניות המיעוט שאינן קשורות לבעל השליטה.
בהינתן והמדיניות לא תאושר, יחזור הנושא לדירקטוריון שיהיה חייב להתייחס לתוצאות האסיפה הכללית ולבסוף הוא זה שיבחר את המדיניות.
חברת אל-על והעומד בראשה, אליעזר שקדי, היו לאבן בוחן מובהקת לחוסר פרופורציה בין עלות שכר אדירה לביצועים, על רקע הצעת החוק. עלות שכרו של מנכ"ל אל על אליעזר שקדי, למשל, הסתכמה ב־2010 ב־16.8 מיליון שקל. באותה שנה עמד הרווח הנקי של החברה על 57.1 מיליון דולר. לעומת זאת, בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הפסידה החברה 41.6 מיליון דולר. מדיניות תגמול כפי שדורשת ועדת נאמן הייתה מתנה את הבונוס ביכולת ארוכת טווח של שקדי להשיא את תוצאות החברה.
חברה נוספת שתעמוד על הכוונת היא החברה לישראל ובמיוחד חברת הבת כיל. החברה לישראל אישרה ב־2010 חלוקת אופציות שביום החלוקה היו שוות 80.6 מיליון שקל לעשרה מנהלים בכירים. מאז הספיקו המנכ"לים המתומרצים להוביל את צים להיות על סף הסדר חוב נוסף ושווי החברה צנח ב־25% — אובדן של כ־6 מיליארד שקל בשווי השוק.
The post ריסון שכר הבכירים – לאישור מליאת הכנסת בשבועות הקרובים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ח"כ פרץ וכבל שולפים ציפורניים: "עיני פחדן, דיקטטור והיסטרי" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>סוד גלוי הוא שהן פרץ והן כבל יריבים פוליטיים מרים, ועד כה היה חסר רק הגפרור שיצית את מסדרונות הוועד הפועל גם אם בשלט רחוק מתוך משרדי הכנסת.
"היסטרי, פחדן ודיקטטור", לצד "כנראה שיש לו ממה לפחד" היו רק חלק מה"פנינים" ששוגרו כלפי עיני. הבחירות להסתדרות אמורות להתקיים ב-22 במאי, ונכון לעכשיו כלל לא ברור מי יתמודד מולו, אם בכלל. כך או אחרת, כבל ופרץ זומנו לבירור בנושא ביום ראשון הבא. דובר ועדת הבחירות בתגובה: "הניסיון לקשור את פעילות הוועדה לעיני הוא חמור וגובל בלשון הרע".
בוועדת הבחירות ציינו כי הוצגו בפניהם נתונים המעלים חשד, לפיו כשליש מהחתימות של תומכי השניים מזויפות. מבדיקת רשימת החותמים של כבל עלה כי כ-500 איש טענו שכלל לא חתמו. יתרה מזו, 1,257 איש ששמותיהם הוגשו כלל אינם בעלי זכות בחירה. בנוסף, בהצלבת השמות ברשימות של פרץ וכבל נמצא שישנן חתימות כפולות ושמותיהם של אחרים מופיעים יותר מפעמיים או שלוש.
מנגד טוען כבל, כי חברי הסתדרות פחדו לחתום עבורו וזאת לאחר שקיבלו איומים טלפוניים. ""זה מטורף. נאמר להם שהשמות יגיעו לעופר עיני. מי שישמע את השיחות שלי עם האנשים, לא יאמין שזה אמיתי. אנשים התחננו שנוריד את השמות שלהם מהרשימות. יש 24 איש שביקשו לבטל את השמות שלהם אחרי שקיבלו שיחת טלפון מההסתדרות. המקום שבו צריך להיות החופש הכי גדול הפך למקום הכי מדוכא. זה חלחל לכל מקומות העבודה. אנשים מתחבאים. יש פחד נורא בהסתדרות. אנשים מבועתים מעופר עיני. תפישת העולם שלו בנויה רק מפחד. מתברר שהגיבור הגדול הזה הוא פחדן קטן. הוא אומר מאחורי הקלעים שאין לו בעיה שאני אתמודד – אבל כל מה שהוא צריך לעשות זה לוותר על תקופת ההכשרה. אני לא נכנס לשאלות המשפטיות של מי צודק או לא. הוא גורם לכך שהביורוקרטיה תהרוס את הדמוקרטיה. עופר עיני איבד כיוון. הוא פועל בהיסטריה".
כבל הוסיף ואמר, "פתאום נחשפת בפניי תמונה מדהימה. יש כאן מעשים קשים וחמורים. אני לא מדבר אפילו על כל ההתנהלות, שנוצרו כללים וחוקים שלא מאפשרים לאף אחד להתמודד מול עופר עיני. הדיקטטורות הכי גרועות יכולות ללמוד ממנו. זו פחדנות לשמה. האיש הזה מת מפחד. לכנסת צריך מאה חתימות בלבד, פה הוא מבקש אלפים. אני לא משווה אותו לפוטין. הוא ליגה בפני עצמה. בסוף זה יקרוס, זה רק עניין של זמן. גם לציבור יימאס. האנשים יעמדו על הרגליים. מתברר שזה כבר הרבה מעבר לעניין של בחירות. הוא לא יכול להמשיך שם".
עו"ד איל אלון, בא כוחו של ח"כ עמיר פרץ בקרב המשפטי מול עיני, ציין ש"כבר מהרגע הראשון התרענו וחזרנו והתרענו כי איננו מתנגדים ואף תומכים בבדיקת רשימת התומכים, אך טענו כי הדרך שבה בחרה ועדת הבחירות של ההסתדרות לבצע את הבדיקה פוגענית, חודרנית ומדיפה ריח של התערבות פוליטית של ועדה מקצועית, האמורה להיות אובייקטיבית". לתפישתו, "בחירות חופשיות הן סם החיים של כל ארגון הרוצה להתקיים ומי שעושה מאמצים למנוע בחירות כנראה שיש לו מה להסתיר וממה לפחד. רשימת התומכים שהגיש ח"כ עמיר פרץ גדולה מהנדרש וההודעה של ועדת הבחירות היא תוצאה ישירה של בדיקה מגמתית שבחרו לבצע. אנו משוכנעים שכשנקבל את מלוא הנתונים יווכח לכול כי אין כל פסול בהתנהלות חברי ההסתדרות שהחליטו בתום לב להביע תמיכתם במועמדותו של ח"כ עמיר פרץ".
עיני עצמו לא התייחס להאשמות נגדו, אבל דובר ועדת הבחירות עופר גולן לא נותר חייב. בשיחה עם חדשות HRus אמר גולן כי "הניסיון לקשור את הוועדה עם מועמד כזה או אחר או לטעון שהיא ועדה מטעם הוא פסול וחמור ולא נשען על כלום וגובל בלשון הרע. מי שימשיך עם זה יצטרך להתמודד עם ההשלכות המשפטיות של זה".
לגופו של עניין ציין הדובר, "לא פסלו אף מועמד. הוועדה השהתה את החלטתה וקראה למועמדים לבוא בפניה ביום ראשון הבא כדי להציג את הנתונים. הם יתבקשו לחוות דעה על מה שהם רואים. המטרה של ההשהיה הזאת היא כדי שלא יצטרכו לפסול".
The post ח"כ פרץ וכבל שולפים ציפורניים: "עיני פחדן, דיקטטור והיסטרי" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ישראל 2012: 3,500 שקל ל-200 שעות עם נוער בסיכון first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בישראל עובדים כ-300 אלף מטפלים בקשישים, עובדים סוציאליים, מדריכי חבורות נוער, מדריכים בפנימיות לנוער במצוקה, סייעות בגני הילדים ומטפלים באנשים בעלי מוגבלויות. שכרם, כך מתברר מטענותיהם, נושק לשכר המינימום ולעיתים גם פחות מכך.
יעל סיני, מדריכה בהוסטל של נערים ונערות מחוסרי קורת גג בתל אביב, סיפרה: "אני עובדת בפנימייה במשרה מלאה, אבל על שעות הערב והלילה שבהן אני בכוננות בפנימיה אני משתכרת רק 50% מהשכר. אם אעבוד יותר מ-200 שעות בחודש, ארוויח כ-3,500 בחודש. כדי להתפרנס, אני נאלצת לעבוד במקומות נוספים, כמתורגמנית וכעוזרת הוראה באוניברסיטת תל אביב.
"זה המצב של חברי וחברותי למקצוע, ולכן אין פלא שמשך העבודה הממוצע בתחום הטיפול בנוער במצוקה הוא שנה. אני עובדת כאן כבר שנה וחצי ברציפות, וזה יוצא דופן. אני לא יכולה לעזוב את הנערות והנערים בגלל תחושת השליחות, וגם מכיוון שאני חוששת שלא יהיה מי שימלא את מקומי כמדריכה בהוסטל".
"אנו מחויבים לדאוג לאוכלוסיית עובדים ועובדות חלשה זו שהתגמול העיקרי על עבודתה הוא הכרת תודה ותחושת השליחות", הוסיפה ח"כ זהבה גלאון (מרצ). גלאון נטלה חלק באירוע לצד ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד), ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) וח"כ אורית זוארץ (קדימה).
את הכנס מארגנים איגוד המטפלות במשפחתונים של משרד התמ"ת, איגוד עובדות הסיעוד, תנועת עתידנו (השייכת לאיגוד העובדים הסוציאליים), איגוד חסות הנוער, מדריכות התעסוקה, מדריכות השיקום, מרכז אדווה, פורום נשים לתקציב הוגן, עמותת שתיל, קו לעובד וארגון כוח לעובדים.
The post ישראל 2012: 3,500 שקל ל-200 שעות עם נוער בסיכון first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>