The post "הנחת המוצא היא שהתגמול הבסיסי לעובד צריך להיות הוגן, מכבד ושיוויוני" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>לקראת הרצאתו בכנס, שאלנו את עו"ד צבי גוטוטר כמה שאלות בנוגע לתפקידם של ועדי עובדים בארגון.
האם להערכתך, שוק העבודה הולך לכיוון של יותר ועדי עובדים, כולל במקומות שוועדי עובדים לא היו בהם עד לאחרונה? או למציאות של פחות ועדי עובדים? ולמה?
"אמרו כבר חכמינו שהנבואה ניתנה לשוטים. ככל ששוק העבודה ילך לכיוון של ניצול עובדים כך ירבו ההתארגנויות וועדי עובדים. ככל ששוק העבודה יהיה יותר הוגן כך יהיו פחות התארגנויות ופחות ועדי עובדים".
מהי להערכתך מידת הכוח וההשפעה שיש לוועדי עובדים בחברות קטנות של מאות בודדות של עובדים?
"מידת ההשפעה בכל ארגון קטן כגדול תלויה באיכות האנשים בוועד העובדים מצד אחד ובאיכות המנהלים מצד שני. מקום שבו כולם מבינים שיש מטרה משותפת ויש שבילי זהב, זהו מקום שיצליח".
נהוג לחשוב שמקומות עבודה שיש בהם ועדי עובדים הם כאלה שבהם לעובדים יש תפקידים אחידים, וההבדלים הם בעיקר בדרגות. האם לדעתך יש מקום לוועדי עובדים גם בארגונים שבהם רובם המכריע של התפקידים מבוססים על מידת היצירתיות של העובדים, הכישורים והידע הייחודי שלהם?
"הנחת המוצא היא שהתגמול הבסיסי לעובד צריך להיות הוגן, מכבד ושיוויוני. הקריטריונים לתגמול צריכים להיות על בסיס של כמה מרכיבים ולא מרכיב אחד."
"לדעתי, יש מקום לוועד עובדים בכל ארגון קטן כגדול, שהעובדים בו מעוניינים ורוצים בוועד עובדים".
האם לדעתך ועדי העובדים במגזר הציבורי הם בעיה, או מענה לצורך?
"ועדי עובדים במגזר הציבורי הם הכרח. הרי מהו מגזר ציבורי? חברה הנסחרת בבורסה היא פרטית או ציבורית?".
על אילו נושאים נוספים תדון בהרצאה בכנס דיני עבודה?
"בהרצאה בכנס אסביר, בין השאר, מהו שוק עבודה הוגן, ואדבר על דו"ח ועדת זוסמן (מלפני 30 שנה) לבחינת מערכת השכר בשירות הציבורי.
"כמו כן אסביר שהמשק הפרטי בישראל קטן מאד, ואסביר למה מבחינתי, חברה בורסאית היא מגזר ציבורי. בנוסף, אדבר על חשיבותם של צווי הרחבה, ועוד".
האם עובדים שעובדים מהבית, או מסניף מרוחק שיש בו עובד אחד או שניים, יכולים להיות חברים בוועד העובדים?
"ודאי. לעובדים כאלה חשוב שיהיה ועד אפילו יותר מאחרים. כדי שלא יפעל לגביהם הכלל של רחוק מן העין רחוק מן הלב ומההטבות".
האם אתה רואה אפשרות שבה עובדים שמוגדרים בארגון כפרילנסרים, אבל בפועל הם עובדים בתנאים של שכירים, יכולים להשתייך לוועד עובדים? האם ועד העובדים יכול להגן עליהם?
"עובדים כאלו לעתים קרובות מאד, לאחר סיום קשרי העבודה טוענים לקיום יחסי עובד מעביד, ובית הדין לעבודה במקרים רבים מאד קובע שלמרות היותם פרילנסרים לכאורה, מגיעות להם ההטבות כמו לעובדים הרגילים".
איך אתה רואה את מעמדו של ועד העובדים בשוק העבודה בעוד כ-10-20 שנה מהיום, ובפרט לאחר שמשרות רבות יוחלפו על ידי רובוטים?
"השאלה היא באיזה הסתדרות יהיה ועד העובדים של הרובוטים. וכבר בתקופת שלמה המלך התקיים 'וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו'".
עו"ד צבי גוטוטר הינו עו"ד ומהנדס אווירונאוטיקה. בעבר הוא שימש בתפקיד מנהל בכיר בתעשייה האווירית, בתפקיד יו"ר רשת החינוך עמל1, יו"ר רשת הדיור המוגן משען, וכן בתפקיד משנה למזכיר עובדי התעשייה האווירית, יו"ר סיעת 'עוז' בהסתדרות, מ"מ יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ומ"מ יו"ר ההסתדרות. כמו כן, לעו"ד גוטוטר תעודה במנהל עסקים, בניהול שיווק ובפיננסים.
The post "הנחת המוצא היא שהתגמול הבסיסי לעובד צריך להיות הוגן, מכבד ושיוויוני" first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post יו"ר ההסתדרות לא מקבל את מסקנות הדו"ח להעלאת גיל הפרישה לנשים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>יו"ר ההסתדרות אמר כי הדו"ח לא מייצר איזונים נכונים להגנה על ציבור עובדות מוחלשות וכי עמדה זו נמסרה גם על-ידי פרופ' רות בן ישראל, אשר ייצגה את ההסתדרות בוועדה. הוא הודיע כי לא ייתן יד להעלאת גיל הפרישה כל עוד לא השתכנע שציבור נשים גדול לא מושלך לעת זקנה ללא פתרון ראוי.
כזכור במרץ 2016, מינה שר האוצר משה כחלון, ועדה מיוחדת שתבחן את העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל.
הוועדה נועדה לשקול אפשרות להעלאת גיל הפרישה בצורה אוטומטית, ככל שתתקיים התארכות בתוחלת החיים. ובנוסף לכך עוד חברי הועדה יבחנו את אפשרויות היישום של כלים שיתמכו בהעלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקת מבוגרים.
חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ' ואורלי לוי-אבקסיס קראו לשר האוצר לדחות את מסקנות הוועדה להעלאת גיל הפרישה לנשים, שכן לדבריהם מדובר בפגיעה קשה מנשוא בנשים המבוגרות, העניות והחלשות ביותר במשק. אותן נשים אשר נפלטו משוק העבודה וייעמדו בפני עוני, בלי פנסיה, בלי קיצבת זקנה ובלי פרנסה.
בין ההצעות שהונחו היתה הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לנשים בגילאים מבוגרים, הגדלת מענק מס הכנסה שלילי, הטלת חובה על מעסיקים להפריש לחיסכון הפנסיוני של עובדים החל מוותק של שלושה חודשים (במקום שישה חודשים כיום) והגדלת תקציבים להכשרות מקצועיות.
The post יו"ר ההסתדרות לא מקבל את מסקנות הדו"ח להעלאת גיל הפרישה לנשים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post ההחלטה לקיצור שבוע העבודה עשויה לגרום לירידה בשכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>תחשיב שערכה התאחדות התעשיינים העלה כי קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות תעלה 35 מיליארד שקל בשנה, ומתן יום ראשון חופשי בחודש תעלה 22 מיליארד שקל. מבדיקה כלכלית שערכה התאחדות התעשיינים בנוגע להצעת החוק של ח"כ אלי כהן (כולנו), להוסיף 6 ימי שבתון בשנה, במידה והצעת החוק תיושם במלואה היא תוביל לנזק כלכלי עצום למשק הישראלי, בהיקף של 8 מיליארד שקלים נטו בשנה (נטו- בניכוי התועלת הכלכלית כתוצאה מיישום החוק- שעומדת על 2.5 מיליארד שקלים).
אך גם ללא תחשיב מעמיק ניתן להסיק כי הפגיעה העיקרית תהיה במשק הישראלי וכמובן בעובדים.
קונספט שבוע עבודה קצר קיים בארה"ב ובמדינות נוספות מזה שנים. גם כמה מחברות ההייטק בישראל אמצו את הקונספט בשנים האחרונות, וחלקן מתירות לעובדים יום חופש נוסף בימי ראשון. מטרת קיצור שבוע העבודה הוא התייעלות ע"י הפחתת הוצאות השכר כחלופה ע"פ פיטורין. עם זאת בישראל על פי נתוני התאחדות התעשיינים, פריון העבודה נמוך בכ-23% מזה של המדינות המפותחות, כך שקיצור שבוע העבודה יגרום לירידה גם בפריון ולכן לא יאפשר את אותה התייעלות מיוחלת.
על מנת להנחיל בישראל שבוע עבודה קצר, צריך ראשית לתגבר את פריון המשק הישראלי ולעודדו ולהביא אותו למצב בו הוא נמצא בצמיחה כזו המאפשרת לו להתמודד בהצלחה בתחרות הגלובלית העולמית.
לשבוע עבודה מקוצר ישנה השפעה כלכלית לא מבוטלת המתבטאת בירידה בשכר הריאלי. קיצור שבוע העבודה גורר הפחתה בימי החופשה או קיצוץ בשכר. בנוסף, הקיצוץ בשכר משפיע אף על ההפרשות לחיסכון הפנסיוני, אשר מצטמצמות באופן עקרוני בהתאם לצמצום היקף המשרה. ההשפעה ממשיכה ופוגעת גם בדמי האבטלה של עובדים המחליטים להתפטר לאחר מספר חודשים בהם הוחל השינוי. תשלום דמי האבטלה מבוסס על שכרו החודשי הממוצע של העובד, ושבוע עבודה מקוצר מוריד את ממוצע השכר.
לשבוע עבודה מקוצר יש לא מעט חסרונות נוספים.
הלחץ בעבודה יגבר עקב ההכרח להספיק לסיים את אותן המשימות ולהגיע לאותם היעדים, בפחות זמן. חסרון נוסף הוא שהמרכיבים הקבועים של עלויות ההעסקה ותוספת של תשלום עבור שעות נוספות עלולים להביא לכך שצמצום שעות העבודה, ייקר את הייצור ויגרום למעבידים להקטין את התפוקה ואת הביקוש לעבודה.
בנוסף, ייתכן שעובדים רבים יעדיפו עלייה בשכר על הפחתת מספר שעות עבודה, ולכן יגבירו את העבודה בשעות נוספות במטרה לפצות על הירידה בשכר עקב קיצוץ שעות העבודה הרגילות. במקרה כזה מדיניות הפחתת שעות העבודה לא תשיג את מטרתה.
The post ההחלטה לקיצור שבוע העבודה עשויה לגרום לירידה בשכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post חתימה טובה: נחתם באופן רשמי הסכם השכר החדש first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ההסכם הקיבוצי ( הסכם המסגרת) שנחתם היום, מהווה סיכומה של תקופה ארוכה של דיונים בין ההסתדרות לבין המדינה ומעסיקים נוספים בשירות הציבורי.
ההסכם קובע תוספת שכר בשיעור 7.5% ומענק בגובה 2,000 שקל. מחצית ממענק זה חולקה למרבית העובדים בינואר 2016.
ההסכם הקיבוצי שנחתם היום הוא למעשה הסכם המסגרת הראשון אשר נותן מענה ייחודי לאוכלוסיות עובדים חלשות, בדגש על צמצום פערים. זאת בהשוואה להסכמי שכר קודמים במגזר הציבורי שהעניקו תיקוני שחיקה בלבד. ההסכם הנוכחי נחתם בסביבת אינפלציה אפסית ואף שלילית, מה שמעניק תוספת ריאלית משמעותית לשכר העובדים, אשר תטיב במיוחד עם דרגי השכר הנמוכים.
בסקטורים ספציפיים בהם קיימים עיוותי שכר אשר מצריכים תיקון, נקבעה תוספת גבוהה יותר מ-7.5%. בקרב תומכי הרפואה למשל, בהם: רוקחים, רנטגנאים, מיקרוביולוגים ופסיכולוגים, נקבעה תוספת שכר כפולה בשיעור של 15%. בזכות העובדה כי מחצית מהתוספת תשולם כתוספת שכר שקלית, דרגי השכר הנמוכים בסקטורים אלו ייהנו מתוספת שכר ממוצעת של למעלה מ-19%.
בדומה לדירוגים מועדפים אחרים, גם עובדי המעבדה בבתי הספר, יהיו זכאים לקבל תוספת שכר בשיעור של כ-15%. הלבורנטים במערכת החינוך ייהנו גם מתוספת של שישה ימי חופשה לניצול בתקופת הקיץ. קבוצת עובדים נוספת שתהנה מתוספת שכר שגבוהה מ-7.5% הם העובדים הפרא-רפואיים, בהם: הטכנולוגים הרפואיים, הדיאטנים, הפיזיותרפיסטים והמרפאים בעיסוק, אשר יהיו זכאים לתוספת שכר ממוצעת בגובה 10%.
עובדי דור ב' ועובדים ברמות השכר התחיליות ברשויות המקומיות יהיו זכאים לקבל תוספת שכר מוגדלת, כך שכבר בפעימה הראשונה של התוספת (בחודש יולי) יקבלו תוספת של 2% נוספים. זאת בנוסף לתוספת שיקבלו יתר עובדי המגזר הציבורי (סך הכול 9.5% לכל תקופת ההסכם).
הסכם המסגרת אף משפר את תנאיהם של עובדים במשרות סטודנט ועובדים במשרת הורה בשירות הציבורי. השכר השעתי לסטודנטים המועסקים במגזר הציבורי יהיה גבוה בשקל משכר המינימום השעתי הנהוג במשק מעת לעת. ובנוסף לכך, העובדים במשרת סטודנט יקבלו עוד יום בחירה ויום חופש נוסף לניצול בתקופת מבחנים. על מנת להקל על עובדים במשרת הורה, ההסכם קובע קיצור של שעת עבודה ביום, במשך שבועיים בחודש אוגוסט, כאשר ניתן יהיה להמיר שעות אלו ליום חופש נוסף.
ההסכם שנחתם היום מטפל גם בסוגיית המשרות החלקיות, בניסיון לצמצם את התופעה. הוסכם כי עובדים העוסקים בקבלת קהל בלשכות רשות האוכלוסין יוכלו, במידה ויבחרו בכך, לעלות למשרה מלאה. עוד נקבע כי מפתח התקצוב לתקנים לא שלמים לעו"סים ברשויות מקומיות, יעוגל כלפי מעלה על מנת למנוע חלקיות משרות בתחום זה (כך למשל, רשות המקבלת תקצוב לפי 4.5 עו"סים תקבל מעתה תקצוב לפי 5 תקנים). עובדים בבתי החולים הממשלתיים אשר משרתם המלאה מפוצלת למשרה חלקית בבית החולים הממשלתי ובמשרה חלקית בתאגיד הבריאות, ייקלטו למשרה מלאה בבית החולים הממשלתי. כמו כן, ייבנה מודל תקציבי שיאפשר משרות מלאות בשירות המדינה וברשויות המקומיות בתחום הרווחה. עובדי לשכות מנהל האוכלוסין המועסקים במשרה חלקית יהיו רשאים לעבור לעבוד בהיקף משרה מלאה.
הסכם המסגרת כולל גם התחייבות להגיש תוך 60 יום בקשה לצו הרחבה שיחול על כ-6,000 עובדים סוציאליים המועסקים בעמותות ובחברות פרטיות המספקות שירותים למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות. צו ההרחבה ישווה את התנאים של העובדים הסוציאליים בגופים המתוקצבים לתנאי העובדים הסוציאליים בעמותות, לרבות תוספות שכר ומענקים.
הסכם השכר הנוכחי מסדיר לראשונה גם את הביטחון התעסוקתי של מזכירות השרים והמנכ"לים במשרדי הממשלה. מדובר בכ-200 עובדות בשירות הציבורי אשר מועסקות במתכונת של משרות אמון ומפוטרות באופן שרירותי בכל פעם שמתחלף השר או המנכ"ל. ההסכם קובע כי מזכירות עם 6 שנות ותק או שעבדו עבור לפחות שני מנכ"לים או שני שרים, יהיו זכאיות למעמד של קביעות.
אוכלוסיות נוספות שנכללות בהסכם השכר החדש הן: נשים המועסקות כבלניות במועצות הדתיות יקבלו תוספת נוספת בגובה 10% (תוספת "כפיים" הנהוגה ברשויות המקומיות) בנוסף לתוספת של 7.5%. גם עובדי קבלן בתחומי הניקיון והשמירה במגזר הציבורי, יהיו זכאים לתוספות השכר ולמענק. עוד הוסכם כי עובדי מד"א יקבלו תוספת שכר של 10% ועובדי המעבדות והפרמדיקים יקבלו תוספת של 15%, כאשר החישוב יהיה בהסטה לטובת העובדים החלשים יותר.
The post חתימה טובה: נחתם באופן רשמי הסכם השכר החדש first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post דמי הנסיעות לעובדים לא יופחתו first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ההסכמות התקבלו לאחר שיחות אינטנסיביות בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי ויו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר דוד עם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד.
למרות שכוונת האוצר היתה לקצץ בהחזרי הנסיעות בעקבות הרפורמה החדשה בתחבורה הציבורית, משרד האוצר ספג התנגדות קשה בנושא מצד ההסתדרות. לטענת ההסתדרות המהלך לקצץ את החזרי הנסיעות לעובדים, יפגע משמעותית בעובדים המגיעים מאזורי הפריפריה שהתחבורה הציבורית בסביבתם אינה יעילה ולכן הם לרב מגיעים לעבודה ברכבם הפרטי. בשל כך אותם עובדים נסמכים על החזרי הוצאות הנסיעה המבוססים על עלות הנסיעה בתחבורה הציבורית.
לאחר מו"מ בין ההסתדרות לבין האוצר, הצדדים הגיעו להסכמות וימנעו את קיצוץ דמי הנסיעה לעובדים בעקבות הרפורמה בתחבורה הציבורית. לדברי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: הם הצליחו לתקן את העיוות אשר פגע בעובדים רבים, בייחוד מאזורי הפריפריה.
דמי הנסיעות לעובדים לא יופחתו על אף ההוזלה במחירי התחבורה הציבורית, כך הוחלט במסגרת ההבנות החדשות שהושגו בין ההסתדרות לבין משרד האוצר. ההסכמות התקבלו ביממה האחרונה לאחר הידברות אינטנסיבית ופגישה שקיימו יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי, ויו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר דוד עם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד.
בנוסף לכך ועל פי הפרסומים במאקו, בעקבות הפרסום בחדשות 2, שר האוצר משה כחלון הורה אף להחזיר לעובדי המדינה את דמי הנסיעה שקוצצו משכרם בחודשים האחרונים בעקבות הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית. זאת בהמשך לכך שבחודש שעבר פורסם כי מאות שקלים הורדו מתלושי השכר של עובדי המדינה על דמי הנסיעה.
לדברי שר האוצר משה כחלון על פי מאקו, הרפורמה שבאה להיטיב עם הציבור יצרה עיוות במה שנחשב כרכיב שכר קבוע לעובדים, ולכן הורה לממונה על השכר להשיב מידית את הכסף ולקבוע מתווה חדש בו זכויות העובדים לא יפגעו.
The post דמי הנסיעות לעובדים לא יופחתו first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post עדכון: דינמיקה סלולר מקבוצת סלקום הכירה בהתאגדות עובדיה בהסתדרות first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>נזכיר כי ההכרה בהתארגנות, הגיעה שעות ספורות לאחר שההסתדרות פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א וביקשה להוציא צווים נגד דינמיקה סלולר וקבוצת סלקום בגין הניסיונות לסכל את מהלך ההתארגנות של העובדים. בקשת ההסתדרות לבית הדין פירטה את ההפרות והציגה את מסכת הלחצים הקשה שהופעלה כלפי מובילי ההתאגדות והעובדים, ודרשה לחייב את דינמיקה ואת קבוצת סלקום בתשלום פיצויים, ללא הוכחת נזק, בסכום כולל של למעלה מ-1.3 מיליון שקל.
הנהלת דינמיקה סלולר מקבוצת סלקום הכירה בהתאגדות עובדיה. כ-300 עובדי הרשת התאגדו בהסתדרות בשבוע שעבר, על רקע רצונם לשפר את תנאי העסקתם ולהסדיר את סוגיית העמלות והיעדים באופן הוגן ובדומה לאנשי מכירה בחברות הסלולר הגדולות.
נזכיר כי ההכרה בהתארגנות, הגיעה שעות ספורות לאחר שההסתדרות פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א וביקשה להוציא צווים נגד דינמיקה סלולר וקבוצת סלקום בגין הניסיונות לסכל את מהלך ההתארגנות של העובדים. בקשת ההסתדרות לבית הדין פירטה את ההפרות והציגה את מסכת הלחצים הקשה שהופעלה כלפי מובילי ההתאגדות והעובדים, ודרשה לחייב את דינמיקה ואת קבוצת סלקום בתשלום פיצויים, ללא הוכחת נזק, בסכום כולל של למעלה מ-1.3 מיליון שקל.
הבוקר פנתה ההסתדרות לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בבקשה דחופה. ההסתדרות בקשה לחייב את חברת דינמיקה סלולר מקבוצת סלקום, שלא להתערב במהלכי ההתארגנות של העובדים בחברה.
עוד בקשה ההסתדרות בפנייה, לקנוס את דינמיקה וקבוצת סלקום בסכום כולל של למעלה מ-1.3 מיליון שקלים. זאת בגין הפרות שונות שבצעה דינמיקה כלפי עובדיה, על מנת שיבטלו את חברותם בהסתדרות, וכן לטרפד את מהלך ההתארגנות של העובדים.
עובדי רשת דינמיקה סלולר התאגדו בהסתדרות בשבוע שעבר, בשל רצונם לשיפור את תנאי ההעסקה שלהם וכן על מנת להסדיר את העמלות והיעדים בצורה הגונה לדבריהם, בהתאם לעמלות של אנשי המכירה בחברות הסלולר הגדולות. יש לציין כי הרשת מקבוצת סלקום מעסיקה כ-300 עובדים בכ-50 מרכזי שירות ומכירה ברחבי הארץ.
כאשר הנהלת דינמיקה סלולר למדה על ההתארגנות של עובדיה, היא פתחה במכבש לחצים על מובילי ההתאגדות. המכבש הופעל בין היתר באמצעות שישה מנהלי אזורים שכפופים ישירות למנכ"ל החברה אלי אדדי.
בקשת ההסתדרות, מפרטת את אותה מסכת הלחצים הקשה, שחברת דינמיקה סלולר הפעילה נגד עובדיה על מנתלפגוע בהתארגנות שלהם. הבקשה הוגשה לבית הדין לעבודה ע"י עו"ד ענת גוטמן-מרום מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי.
יצוין, כי טרם הגשת הבקשה ותוך כדי מהלך ההתארגנות, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט והיי-טק, יקי חלוצי, פנה מספר פעמים לסמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת סלקום, שרון עמית, על מנת להתריע בפניה ובפני הדרג הבכיר בקבוצה, על פעולות בלתי חוקיות לכאורה שמתבצעות בחברת הבת דינמיקה סלולר. חרף האזהרות, הפעילות נגד ההתארגנות נמשכה.
ההסתדרות מחזיקה בעדויות לכך שמנהלת משאבי האנוש של דינמיקה סלולר, הנחתה את מנהלי האזורים להחתים את העובדים על טפסי ביטול ההצטרפות להסתדרות. מובן שהתנהלות זאת מהווה הפרה בוטה של הדין והיא בניגוד גמור לפסק הדין של פלאפון, שאסר על המעסיק להתערב ולהביע את דעתו על התארגנות עובדים ראשונית.
הבקשה שהוגשה היום לבית הדין כוללת שורה של הפרות נוספות, מלבד החתמת עובדים באמצעות מנהלים בכירים על טפסי ביטול החברות, בהן: התחקות אסורה אחר מימוש זכות ההתארגנות של העובדים, העברת מסרים אסורים נגד ההתארגנות על ידי מנהלת בכירה לעובדי המחסן וכן הפצת טפסי ביטול ואיסופם ושיחות איום בין מנהל בכיר לבין חבר ועד הפעולה.
ההסתדרות מבקשת לחייב את דינמיקה ואת קבוצת סלקום בגין כל אחת מההפרות המפורטות בתשלום פיצויים, ללא הוכחת נזק, בסכום של 223,452 שקל להפרה ובסך הכל – 1,340,712 שקלים.
The post עדכון: דינמיקה סלולר מקבוצת סלקום הכירה בהתאגדות עובדיה בהסתדרות first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>פנסיית החובה בישראל תעלה ותעמוד על 18.5% משכר העובד.
The post פנסית החובה תעלה ל 18.5% משכר העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התייחס להחלטת הגדלת הפנסיה כתיקון היסטורי להסכם פנסיית החובה וצעד חשוב לשיפור הבטחון הכלכלי של אזרחי ישראל. שרגא ברוש, נשיא הארגונים העסקיים תומך בהחלטה והוסיף כי הוא שמח על הגדלת החיסכון הפנסיוני של העובדים בישראל ועל מניעת תוספת עלויות כבדה למעסיקים כתוצאה מחקיקה בלתי אחראית של הממשלה. לדבריו של ברוש, יש גבול ליכולת המגזר העסקי להכיל התייקרויות בעלות ההעסקה והגבול הזה נוצר כעת. הוא מוסיף עוד כי, המשך המגמה המסוכנת של מתן הטבות לא אחראית בחקיקה יביא לירידה ביכולת המגזר העסקי לייצר מקומות תעסוקה חדשים, לפגיעה בצמיחה ולגידול חד באבטלה בשנים הקרובות.
בעקבות פרסום צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל משנת 2008 יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד וגם של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד. משנת 2014 שיעור ההפרשות הוא 17.5%, מתוכן 5.5% על חשבון העובד והיתר (12%) על חשבון המעסיק (6% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).
העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים). העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני. הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד או לפי השכר הממוצע במשק- לפי הנמוך מביניהם. עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני ואינו יכול למנוע את ניכוי חלקו של העובד בהפרשות מתוך השכר.
חובת הפרשת סכומים לביטוח פנסיוני חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה.
עובדים שהגיעו לגיל פרישת חובה (גיל 67) יהיו זכאים להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני, בתנאי שאינם מקבלים קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי.
במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה, הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטח על-ידי מעסיקו.
כפי שנמסר היום במהלך דיון בוועדת הכספים בכנסת, שיעור ההפרשות לפנסיה יועלה באחוז. במהלך הדיון הצדדים חתמו על הסכם קיבוצי שיגדיל את ההפרשות לביטוח הפנסיוני במשק כבר בשנה הקרובה, ויוביל להגדלת הסכום שנצבר לעובדים עד הפרישה באלפי שקלים.
בהתאם להבנות החדשות בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגוניים העסקיים, יוגדלו תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה מ-6% ל-6.5% מהכנסתו הקובעת של העובד. שיעור הפרשות העובד לפנסיה יעלה גם כן בחצי אחוז מ-5.5% ל-6%. בסך הכול שיעור ההפרשות לרכיב התגמולים יגדל באחוז שלם, ושיעור ההפרשות הכולל (עם רכיב הפיצויים) יעלה מ-17.5% ל-18.5%. צעד זה יתבטא בהגדלת הסכום הנצבר לטובתו של העובד בגיל פרישה בלמעלה מ-5%. המהלך יושלם תוך פחות משנה בשתי פעימות: בחודש יולי הקרוב שיעור ההפרשות יועלה בחצי אחוז וב-1.1.2017 יועלה בחצי אחוז נוסף.
הצעד לדברי ניסקורן הינו צעד חשוב לשיפור הביטחון הכלכלי ולהבטחת קיום בכבוד לכל אזרחי ישראל, גם לאחר גיל הפרישה. המהלך נחשב למעשה תיקון היסטורי להסכם פנסיית החובה והוא יסייע להגדיל את החיסכון בקרנות הפנסיה באלפי שקלים לכל עובד.
The post פנסית החובה תעלה ל 18.5% משכר העובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post גל התאגדויות עובדים בחברות הביטוח first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ארגון עובדים הוא גוף המוסמך לפי חוקי העבודה לייצג עובדים בפני מעסיקם. חוקי מדינת ישראל אינם מגדירים מהו ארגון עובדים, אך בית הדין הארצי לעבודה קבע כללים מנחים שצריכים להתקיים בארגון על מנת שיוכר כארגון עובדים כגון: קיום של קבע, תקנון, חברות אישית ורצונית, ייצוג עובדים שכירים בעיקר, ועוד. בישראל קיימים 4 ארגוני עובדים כלליים, המייצגים עובדים ממגוון תחומים במשק: הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות העובדים הלאומית (ה.ע.ל), כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי, מען. בנוסף, קיימים ארגונים עובדים שמאגדים קבוצות מסוימות של עובדים, כגון הסתדרות או ארגון המורים, ארגון הרופאים, הסתדרות האחיות – ועוד. ארגון עובדים יציג – ארגון העובדים המייצג את העובדים לצורך חתימה על הסכם קיבוצי.
בסמכויות ארגון העובדים להיכנס למקום העבודה במטרה לקדם את זכות ההתארגנות, או את ענייני העובדים – בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט, לחתום על הסכם קיבוצי עם מעביד או ארגון מעבידים, לייצג עובדים בפני בית הדין לעבודה, ולהגיש תביעות שונות בעניינם.
עובדי שלמה ביטוח מצטרפים לשאר חברות הביטוח הגדולות בישראל המאוגדות בהסתדרות, בחלקן העובדים כבר נהנים מהסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העסקתם. בין החברות ניתן למנות את כלל, מגדל, הפניקס, AIG, מנורה-מבטחים ושירביט.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, מברך את החלטת עובדי שלמה ביטוח להתאגד בהסתדרות ולהיות מעורבים יותר בהליך קבלת ההחלטות בחברה.
The post גל התאגדויות עובדים בחברות הביטוח first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post סכסוך עבודה בחברת פרטנר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>סכסוך העבודה יחול על כ-3,200 עובדי החברה. במכתב ששלח היום (ד') יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק, לאיציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר, נכתב כי העילה לסכסוך העבודה הינה מבוי סתום במו"מ על הסכם קיבוצי ראשון בחברה. משמעות ההכרזה על הסכסוך היא שהחל מתאריך 2 במרץ יוכלו עובדי החברה לנקוט בצעדים ארגוניים.
החוק בישראל מתיר לעובדים להתאגד במסגרת ועדי עובדים. הוועד הוא ארגון נבחר המייצג עובדים, ומנהל בשמם משא ומתן עם ההנהלה על זכויותיהם. לוועדים יש זכות לחתום בשמם של כל העובדים על הסכם קיבוצי, העשוי להבטיח להם זכויות שלעובד הבודד אין סיכוי להשיג במשא ומתן אישי מול ההנהלה. לוועדים שמורה הזכות להשבית את מקום העבודה, אם הם סבורים שההנהלה אינה מכבדת את זכויותיהם, ובכך להוכיח למעסיקים את שליטתם בפועל ולאלץ אותם להגיע עמם לפשרה הוגנת. ועדי עובדים השיגו את מרבית זכויותיהם של העובדים, והם, במידה רבה, מקור כוחן של מרבית מפלגות השמאל בעולם. חתימה על הסכם קיבוצי והכרזה על שביתה אינם בסמכותו של ועד העובדים אלא בסמכותו של ארגון עובדים כגון ההסתדרות. החוק מאפשר לעובדים במפעל לפתוח ב"צעדים ארגוניים" – שביתה או עיצומים – רק לאחר שארגון העובדים מכריז בשבילם על סכסוך עבודה.
כבר בחודש ספטמבר 2014 הודיעה הנהלת החברה שהיא מכירה בהסתדרות כארגון העובדים היציג בפרטנר. מאז, התנהל בין ועד העובדים, ההסתדרות והנהלת פרטנר מו"מ ממושך להסדרת תנאי עובדי החברה בהסכם קיבוצי.
כחלק מגל ההתאגדויות החדש, כל שלושת חברות הסלולר הגדולות בישראל – פרטנר, פלאפון וסלקום – מאוגדות בהסתדרות. בפלאפון נחתם הסכם קיבוצי ראשון בדצמבר 2013 ואילו בסלקום נחתם הסכם בחודש פברואר אשתקד.
לדברי יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק,ההסתדרות מחויבת לביטחונם התעסוקתי ותנאי העבודה של עובדי פרטנר ותעשה כל שבכוחה לגבות את מאבקם הצודק להסכם קיבוצי. לצערי עד לרגע זה הנהלת החברה לא הציעה תנאים מספקים לסגירת הסכם ולכן פנינו להכרזה על סכסוך עבודה.
The post סכסוך עבודה בחברת פרטנר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post נטסורס מכירה בהתארגנות העובדות החרדיות first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>נטסורס מספקת שירות לקוחות לגולן טלקום ורוב העובדות שלה, במוקדים המצויים בבית שמש ובירושלים, הן נשות אברכים חרדיות. מנהלת החברה היא מזל שרים ובעליה הוא הלל יעקובסון. החברה הכירה בהסתדרות כארגון העובדים היציג ואף הקפיאה את איום סגירת החברה. העובדות יקבלו חזרה שכר שנוכה מהן עקב השתתפותן בפעילות ארגונית. במהלך המו"מ בין הצדדים לא יבוצעו פיטורים בחברה.
נשיא בית הדין השופט אייל אברהמי, קיים את הדיון לאחר שההסתדרות הגישה תביעת ענק בסך 100 מיליון שקל נגד נטסורס, שרים ויעקובסון בגין פגיעה בהתארגנות, וכן הגישה צו למניעת ניכויי שכר מהעובדות הקשורים לפעילותן בהתארגנות. אברהמי קבע כי הצדדים יישבו למשא ומתן אינטנסיבי בן 10 ימים בחסות בית הדין, על מנת להגיע להסכמות ביניהם בנושאים שבמחלוקת. "דרך המלך הינה לנהל משא ומתן קיבוצי בין הצדדים ליחסים קיבוציים", כתב השופט אברהמי בהחלטתו.
בדיון הוסכם כי החברה תכיר בהסתדרות כארגון היציג, ובתקופת המשא ומתן תסיר את איום הסגירה ולא תבצע הליכי פיטורים. כמו כן החברה תשיב לעובדות את כל הכספים שנגבו מהן כקנסות על רקע פעילותן בהליך ההתארגנות. כחלק מההסכמות ולצורך יצירת אווירה בריאה במהלך המשא ומתן הקיבוצי, נעתרה ההסתדרות לבקשת נשיא בית הדין להסיר לעת עתה את התביעה האישית נגד מנכ"לית החברה ובעליה.
לסיכום הדיון נקבע כי אם לא תחול התקדמות בשיח בין ההסתדרות, העובדות והנהלת החברה – הצדדים ישובו לעדכון אצל בית הדין בתוך 10 ימים.
נזכיר כי התביעה שהוגשה נגד נטסורס הינה הגדולה ביותר שהגישה ההסתדרות בגין פגיעה בהתארגנות. ההסתדרות דרשה להשית קנס של למעלה מ-100 מיליון שקל בגין הפרות שונות שביצעה נטסורס כלפי עובדות החברה, על מנת לגרום להן לבטל את חברותן בהסתדרות ולסכל את מהלך ההתארגנות.
התביעה גוללה את מסכת הלחצים הקשה שהפעילה נטסורס נגד עובדותיה, אשר רובן כאמור נשים חרדיות ונשות אברכים המשתכרות משכר מינימום. העובדות פנו להסתדרות וביקשו להתאגד על רקע הפגיעה השיטתית בזכויותיהן ולאור רצונן להסדיר את תנאי העסקתן בהסכם קיבוצי. אלא שמפרוץ השלב הגלוי של ההתארגנות, החברה הפעילה מסע לחצים אינטנסיבי על מנת לפגוע בהתאגדות, לרבות איומים מפורשים של סגירת החברה בתגובה למהלך ורישום עבירות משמעת לעובדות שהשתתפו באסיפת הסברה שערכו נציגות העובדות וההסתדרות.
את ההסתדרות ייצגו בהליך ראש הלשכה המשפטית לאג"ם עו"ד איריס ורדי ישראלי, עו"ד ענת גוטמן מרום מהלשכה המשפטית ועו"ד שי תקן ממשרד פישר בכר ושות'.
בתום הדיון נקבעו בין הצדדים פגישות משא ומתן אינטנסיביות כבר לשבוע הבא.
The post נטסורס מכירה בהתארגנות העובדות החרדיות first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>