מכיוון שכך, יש חשיבות רבה לכך שמנהלי משאבי האנוש יוודאו שהעובדות שיוצאות לחופשת לידה או לשמירת היריון, מקבלות את כל זכויותיהן מהביטוח הלאומי ואף מודעות לזכויותיהן, ויודעות מהו גובה הקצבה שהן אמורות לקבל מהביטוח הלאומי.

להלן מקרה שבו הביטוח הלאומי חישב חישוב שגוי את גובה הקצבה שמגיעה לעובדת בשמירת היריון, וכתוצאה מכך התכוון לתת לה קצבת שמירת היריון נמוכה משמעותית מהקצבה לה היא זכאית.

הסיבה: היעדר מודעות של הביטוח הלאומי לרלוונטיות של תקנה מתקנות הביטוח הלאומי בנוגע לחישוב הקצבה.

עובדת שיצאה לחופשת לידה בת 26 שבועות קיבלה מהביטוח הלאומי דמי לידה עבור 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה, ועבור 12 השבועות הנוספים לא קיבלה כל תשלום.

עם סיום חופשת הלידה חזרה העובדת לעבודה, אבל לאחר חודש אחד בלבד התברר כי היא שוב בהיריון ועליה להיות בשמירת היריון. הביטוח הלאומי אישר את זכאותה לקצבת שמירת היריון.

הבעיה החלה כאשר היה צריך לחשב את גובה הקצבה. בדרך כלל, חישוב גובה הקצבה לשמירת היריון מבוסס על ההכנסה הממוצעת ברבע השנה שקדמה לתחילת שמירת ההיריון.

מכיוון שכך, חישוב גובה הקצבה של הביטוח הלאומי התבסס על התקופה בה היתה התובעת בחופשת לידה ללא תשלום.

לכן, על פי החישוב של הביטוח הלאומי היתה העובדת זכאית לקצבת שמירת היריון בסכום של 1,007 שקלים לחודש בלבד.

הסיבה לכך היא שבחודשיים מתוך התקופה הקובעת היא לא קיבלה כל תשלום, בעוד שמשכורתה הרגילה עמדה על כ-8,000 שקלים לחודש.

לאור זאת הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד הביטוח הלאומי, לתיקון בסיס החישוב לקצבת שמירת ההיריון.

בית הדין האיזורי קיבל את תביעת העובדת, אבל הביטוח הלאומי ערער לבית הדין הארצי.

בסופו של דבר דחה בית הדין הארצי את הערעור וקבע כי על הביטוח הלאומי לחשב את בסיס קצבת שמירת ההיריון על בסיס שכר עבודתה של העובדת, כפי שפסק בית הדין האיזורי. 

לטענת התובעת, חוק עבודת נשים קובע שחופשת הלידה היא בת 26 שבועות והעובדת חייבת לצאת לחופשת הלידה על פי החוק ולא מרצונה.

בביטוח הלאומי יש תקנה שמאפשרת – במקרים בהם המבוטחת לא מקבלת את מלוא שכרה הרגיל ברבע השנה הרלוונטי לחישוב הגמלה – לערוך חישוב משלים שלוקח בחשבון את שכרה הרגיל, בלי להתחשב בעובדה שחודשיים לפני יציאתה לשמירת ההיריון לא השתכרה כלל.

טענת הביטוח הלאומי היתה כי העובדת שהתה בחופשת לידה מוארכת של 26 שבועות מרצונה החופשי, ולא מכורח או אילוץ, ולכן אין להחיל במקרה זה את התקנה, ואין להשלים לה את שכר העבודה לצורך חישוב שכרה לקצבת שמירת היריון.

יצויין, כי בשנים האחרונות תוקן חוק עבודת נשים באופן שמאריך את חופשת הלידה ל-26 שבועות, כדי לעודד נשים לשהות תקופה ממושכת יותר עם התינוק.

למרות זאת, דמי לידה משולמים ליולדת רק עבור 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה, ועבור 12 השבועות הנוספים היא לא זכאית לתשלום.

מכאן שהעובדת היתה בחופשת לידה במשך 26 שבועות כפי שקובע החוק, והיותה בחופשת לידה לא היתה תלויה ברצונה.

לכן נפסק, כי שהייתה של היולדת בחופשת לידה במשך 26 שבועות לא צריך לפגוע בגובה שכרה לצורך חישוב הגמלה לשמירת היריון ולכן התקנה היא כן רלוונטית למקרה הנוכחי.

התקנה חלה רק במצבים בהם – בגלל כורח או אילוץ – העובדת לא השתכרה את מלוא שכרה ברבע השנה הרלוונטי.  

בנוסף, תקנה זו מתייחסת גם לנסיבות בהן חלה הפסקה זמנית בעבודה, שאחריה בדרך כלל שבה העובדת לעבודה, כמו למשל חופשה, מחלה, או תאונה.

במקרה הנוכחי, העובדת יצאה לחופשת לידה של 26 שבועות שהיא  ברירת המחדל הקבועה בחוק ולכן יש להחיל את התקנה.

מכיוון שכך, פסק בית הדין, יש לערוך חישוב אחר של בסיס השכר (לצורך חישוב דמי קצבת שמירת ההיריון), שלא יפגע בזכאותה לקצבת שמירת היריון.

בית הדין קבע, כי חישוב שכרה של העובדת ברבע השנה שקדמה ליציאתה לשמירת היריון, יקח בחשבון את השכר הרגיל שהיא היתה זכאית לו אילו היתה עובדת כרגיל ולא יוצאת לחופשת לידה, כלומר כ-8,000 שקלים בחודש.

The post ביה"ד: לחשב את קצבת שמירת ההיריון ע"פ השכר האחרון בעבודה ולא בחופשת הלידה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עובדת שעבדה פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעסיק זכאית לחופשת לידה בת 15 שבועות – שחלקה או כולה בתשלום, בהתאם לתנאי הזכאות של דמי לידה.

נציין, כי עובדת שילדה לפני ה-1 בינואר 2017 היתה זכאית לחופשת לידה של 14 שבועות.

עוד יצויין, כי גברים רשאים לחלוק את חופשת הלידה עם בנות זוגם, ואף לשהות בחופשת לידה חופפת עם היולדת למשך שבוע.

הזכאות לתשלום דמי לידה – לעובדים ועובדות שכירים ועצמאיים – נקבעת על פי התקופה אותם עובדים שילמו דמי ביטוח לאומי.

חשוב להדגיש, כי מעסיק אינו רשאי למנוע מעובדת (או עובד) לצאת לחופשת לידה. בנוסף על כך, למעסיק אסור לפטר את העובדת במהלך חופשת הלידה ובמשך 60 הימים שאחריה.

עובדת שעומדת ללדת יכולה להתחיל את חופשת הלידה שבעה שבועות (מתוך חופשת הלידה) או תקופה קצרה יותר, לפני יום הלידה המשוער, ואת שאר השבועות במסגרת חופשת הלידה שלאחר יום הלידה.

נקודה חשובה: במהלך חופשת הלידה העובדות והעובדים ממשיכים לצבור את הזכויות הסוציאליות המגיעות להם על פי הוותק במקום העבודה.

בתום תקופת חופשת הלידה, רשאית כל עובדת, לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) במשך זמן השווה לרבע מתקופת עבודתה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, עד שנה מיום הלידה.

במהלך חופשת הלידה ובמשך 60 יום מסיומה, על המעסיק מאסר לפטר את העובדת.

זאת ועוד, עובדת זכאית לחופשת לידה גם אם העובר או התינוק נפטר לאחר הלידה. חוק הביטוח הלאומי מגדיר 'לידה' כלידת ולד חי – בכל אחד משבועות ההיריון – או לידה לאחר 22 שבועות של היריון.

ולכן, נשים שעברו הפלה או הפסקת היריון אחרי 22 שבועות, נחשבות כנשים שילדו. מכיוון שכך, הן זכאיות לזכויות ולהגנות על ידי החוק כמו נשים שילדו תינוק חי.

בן זוגה של יולדת זכאי לצאת לחופשת לידה ב-3 מצבים:

1 כאשר היולדת מעדיפה לקצר את חופשת הלידה שלה, ובן הזוג מחליף אותה בתקופה שנותרה לאחר שחלפו ששה השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.

2 כאשר היולדת מוותרת על תשלום דמי הלידה עבור השבוע האחרון שבו היתה זכאית להם, ובן הזוג יוצא לחופשת לידה שנמשכת שבוע, ומתקיימת באותם ימים בהם היולדת שוהה בחופשת לידה.

3 כאשר היולדת לא מסוגלת לטפל בתינוק בגלל נכות או מחלה ובן הזוג נמצא איתו ומטפל בו.

מי עוד זכאי לחופשת לידה:

הורים מאמצים, הורים שמקבלים תינוק למשמורת מאם פונדקאית, והורים שקיבלו לאומנה ילד שגילו עד 10 שנים, לתקופה העולה על ששה חודשים.

מי זכאית לדמי לידה ולמשך כמה זמן:

במהלך חופשת הלידה העובדת לא זכאית לתשלום שכר מהמעסיק, אבל עבור חלק מתקופת חופשת הלידה היא זכאית לקבל תשלום דמי לידה מהביטוח הלאומי, על פי התקופה ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי.

עובדת ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור עשרה חודשים, מתוך 14 החודשים שלפני יציאתה לחופשת לידה, או עובדת ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני יציאתה לחופשת לידה, זכאית לדמי לידה במשך 15 שבועות מתוך חופשת הלידה.

יצויין, כי עובדות שילדו לפני ה-1 בינואר 2017 היו זכאיות לדמי לידה במשך 14 שבועות.

עובדת ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור ששה חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה, זכאית לדמי לידה במשך שמונה שבועות מתוך חופשת הלידה.

במקרה זה, עובדות שילדו לפני ה-1 בינואר 2017 היו זכאיות לדמי לידה במשך שבעה שבועות.

העובדת אמנם אינה זכאית לכל תשלום או דמי לידה עבור השבועות הנותרים של חופשת הלידה (מעבר למספר השבועות שצויין כאן), אבל היא ממשיכה לצבור זכויות סוציאליות שמקורן בוותק במקום העבודה במהלך השבועות הללו.

The post אילו עובדות ועובדים זכאיות וזכאים לחופשת לידה ולמשך כמה זמן first appeared on HRUS משאבי אנוש.