ערב יום כיפור הוא יום עבודה מקוצר. על פי צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים, ערב יום הכיפורים הוא יום עבודה בן שש שעות, והעובדים בו יקבלו שכר מלא.

חשוב לציין, כי מקובל שיום עבודה בערב החג יסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת יום הכיפורים.

עבודה בערב יום כיפור בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה במהלך יום כיפור.

ערב יום כיפור נחשב ליום בחירה. המשמעות היא כי עובד יכול לבחור חג זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, ולמעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.

כדי לממש את זכותו של העובד עליו להודיע למעסיק לפחות 30 יום מראש, על כוונתו לצאת לחופשה בערב יום כיפור.

על המעסיק לאשר את בקשתו, בתנאי שהעובד לא ניצל מתחילת השנה (מינואר) ועד ליום כיפור, יותר מיום בחירה אחד.

ככלל, יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא. עובד שנמצא בחופשה מעבודתו בערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום, כלומר, שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש.

ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם.

במקומות עבודה רבים הסגורים בערב יום הכיפורים (כלומר, החופשה נכפתה על העובד), מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב יום כיפור, אבל לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

תשלום שכר עבור ימי החופשה ביום כיפור – דמי חגים:

יום כיפור הוא אחד המועדים שבהם זכאי עובד להיעדר מעבודתו ולקבל שכר רגיל.

עובד חודשי, המקבל את משכורתו אחת לחודש, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.

עובד שעתי או יומי, זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג, אבל רק אם עבד שלושה חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג, אלא אם כן היעדרותו היא בהסכמת המעסיק.

גם עובד שעתי או יומי שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.

עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על יום כיפור, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

אם המעסיק מעוניין שהעובד יגיע ביום אחר באותו שבוע במקום ביום הקבוע (שהוא יום כיפור), עליו לשלם לעובד שכר (נוסף) עבור היום שבו יעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לעובד עבור יום כיפור.

תשלום שכר למי שעובד ביום כיפור עצמו:

כמה יש לשלם לעובד חודשי שעובד ביום כיפור:

עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג (יום כיפור) זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.

מנוחת הפיצוי היא בתשלום. כלומר, אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.

למרות כל זאת, אם על העובד חל הסכם קיבוצי ענפי, או הסכם קיבוצי מיוחד, או צו הרחבה ענפי, או חוזה עבודה אישי, או נוהג הקובע את גובה התמורה עבור עבודה בחג, בשיעור גבוה יותר מהשיעור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

כמה יש לשלם לעובד שעתי או יומי עבור עבודה ביום כיפור:

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן ליום מנוחה אחר בתשלום שעבורו לא יקבלו שכר (פרט לענפים מסוימים כמו למשל ענף המלונאות ועובדים באולמות אירועים, שבהם יום המנוחה החלופי הוא בתשלום).

אם העובדים הועסקו בחג מתוך הכרח, הם זכאים בנוסף, גם לתשלום דמי חגים בשיעור 100% משכרם.

כלומר הם יקבלו תשלום של 250% משכרם עבור עבודתם בחג (פרט לעובדי חברות שמירה ואבטחה).

יצויין, כי כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובדים שמועסקים בחג זכאים לגמול עבודה בחג רק בשיעור של 50% תוספת לשכר הרגיל ואינם זכאים לדמי חגים.

אם כן, מתי עובד נחשב כמי שעובד ביום כיפור מתוך הכרח. בית הדין לעבודה פירש את המושג 'מתוך הכרח' כך: גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג כ'הכרח' לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.

העבודה לא תחשב כהכרח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.

אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו. אם לא יצליח להוכיח זאת, יחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.

עבודה בשעות נוספות ביום כיפור:

אם עובד מועסק ביום כיפור בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות באופן הזה:

עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג פלוס 25% בגין השעות הנוספות.

כלומר, עבור כל שעה מהשעתיים הנוספות שהוא עובד ביום כיפור יש לשלם לו 175% משכרו הרגיל .

החל מהשעה הנוספת השלישית (במהלך יום כיפור), העובד זכאי לשכר בגין העבודה בחג, פלוס 50% בגין השעות הנוספות.

כלומר, החל מהשעה הנוספת השלישית שהעובד עובד ביום כיפור, יש לשלם לו 200 אחוז משכרו הרגיל, עבור כל שעה.

כמה יש לשלם לעובד שעובד במוצאי יום כיפור:

עובדים שמועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל. אבל אם העובד החל לעבוד במוצאי החג, לפני שחלפו 36 שעות מהשעה בה סיים את עבודתו בערב החג, העבודה במוצאי יום כיפור תחשב לעבודה ביום חג, ועל המעסיק לשלם לו שכר של 150% משכרו הרגיל.

לכן, עובד שהחל לעבוד במוצאי יום כיפור, פחות מ-36 שעות לאחר סיום את עבודתו בערב החג, יקבל עבור כל שעת עבודה במוצאי החג, ועד השעה 01:00 אחר חצות, שכר שיש לשלם עבור העסקה במהלך החג.

זכאות לסרב לעבוד ביום כיפור:

עובדים זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בגלל איסור על פי מצוות דתם. עם זאת, יש מקומות עבודה מסוימים שזכות זו אינה חלה עליהם.

The post עבודה, חופשה ושכר ביום כיפור ובערב החג first appeared on HRUS משאבי אנוש.

יש לציין, כי התשעה באב לא נחשב ליום שבתון, אבל עובדים עשויים להיות זכאים לזכויות מסוימות ביום זה.

ככלל, ערב תשעה באב הוא יום עבודה רגיל אלא שמאחר שהשנה הוא בשבת, מן הסתם רוב העובדים לא יעבדו ביום זה, למעט עובדים שאמורים לעבוד במוצאי שבת.

כלומר, במקרים בהם ערב תשעה באב חל בשבת, מבחינת עובדים יהודים זהו יום המנוחה השבועית, שבו הם ממילא לא עובדים, למעט עובדים המועסקים בשבתות.

אלה האחרונים אכן  צריכים להתייצב לעבודה כרגיל גם בערב תשעה באב שחל בשבת.

עובד שאמור לעבוד בערב תשעה באב, יכול לבקש מראש מהמעסיק לצאת לחופשה ביום זה. המעסיק אינו חייב להסכים אבל עליו לשקול את הבקשה, ולסרב לה רק מנימוקים ענייניים.

במקרה שעובד לוקח חופשה בערב התשעה באב, חופשה זו תופחת ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לרשותו.

אשר לעבודה במהלך תשעה באב עצמו:

תשעה באב אינו נחשב ליום מנוחה. לכן ככלל, עובדים אינם זכאים להיעדר מהעבודה במהלך יום זה.

עם זאת, עובד יכול לצאת לחופשה ביוזמתו או ביוזמת המעסיק. המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור יום זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.

יצויין כי רק במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.

לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה ביום זה.

על המעסיק לאשר את בקשתו, בתנאי שהעובד עדיין לא ניצל יותר מיום בחירה אחד מה-1 בינואר באותה שנה.

אף על פי כן, עובד שכבר ניצל את כל ימי הבחירה העומדים לרשותו באותה שנה, יכול לבקש מהמעסיק לצאת בכל זאת לחופש באותו יום, על חשבון מכסת ימי החופשה העומדים לרשותו.

יודגש כאן, כי בניגוד ליום בחירה, אם העובד כבר ניצל את כל ימי הבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד (לחופשה ב-9 באב), אבל עליו לשקול אותה.

אם הוא מסרב לתת לעובד חופשה ביום זה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

זאת ועוד, גם אם העובד אינו מבקש יום חופש ב-9 באב, המעסיק יכול להחליט כי בתשעה באב העובדים יצאו לחופשה. במקרה כזה, יום החופשה יקוזז ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד. יודגש, כי על המעסיק להודיע על כך לעובד מראש.

אשר לתשלום שכר עבור ימי החופשה בתשעה באב: יום חופשה במהלך תשעה באב דינו כיום חופשה מלא.

עובדים שיצאו לחופשה במהלך תשעה באב, יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל, ללא הוצאות נסיעה.

ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם עבור כל אחד מהימים שבהם שהה בחופש (אם העובד לקח חופשה גם בערב ה-9 באב וגם ב-9 באב עצמו, המעסיקה ינכה שני ימי חופשה ממכסת ימי החופשה. אם לקח רק באחד מהם, ינוכה יום חופשה אחד).

למרות כל זאת, במקרים בהם חל על העובד הסכם קיבוצי או הסכם אחר הרואה בתשעה באב יום בחירה המתווסף לימי החופשה הרגילים, לא יופחתו לאותו עובד מספר ימי החופשה העומדים לרשותו.

The post עבודה, חופשה ושכר ב-9 באב first appeared on HRUS משאבי אנוש.

כלומר, ביום החג יהיה שכרו 150 אחוזים משכרו היומי הרגיל. בנוסף הוא זכאי גם למנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.

ומה באשר לשעות נוספות: אם עובד מועסק בחג השבועות בשעות נוספות, כלומר מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו, הוא זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות.

עבור השעתיים הנוספות הראשונות, זכאי העובד לגמול עבור העבודה בחג פלוס 25% עבור כל שעה נוספת. כלומר עבור השעתיים הנוספות (במהלך החג) יש לשלם לו שכר של 175% משכרו הרגיל.

החל מהשעה הנוספת השלישית, זכאי העובד לגמול עבור העבודה בחג פלוס 50% עבור  כל אחת מהשעות הנוספות. כלומר, החל מהשעה הנוספת השלישית יש לשלם לו שכר של 200% משכרו הרגיל.

עבודה במוצאי החג: עובדים שלא הועסקו במהלך החג אבל כן מועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, ללא תוספות.

עם זאת, אם העובד החל לעבוד במוצאי החג, בטרם חלפו 36 שעות משעת סיום עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, ולכן יש לשלם לו שכר בגובה 150% משכרו הרגיל.

חשוב לציין, כי לעובד מותר לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא (ולא רק מסיבות של דת). זכאות זו אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.

אשר לעובדים שעתיים או יומיים: עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) עבור ימים בהם היה בחופשת חג, אבל רק לאחר שעבד שלושה חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג, אלא אם כן הוא נעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק.

עובד יומי או שעתי שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרויותיו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.

עובד שמועסק רק בחלק מימי השבוע, ונעדר מהעבודה משום שיום העסקתו הקבוע הוא יום החג, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

זאת ועוד, אם המעסיק מעוניין שעובד שעתי או יומי יעבוד ביום אחר במקום ביום החג שהינו היום הקבוע שלו, עליו לשלם לו שכר עבור היום האחר, שכן זהו יום עבודה נוסף.

כלומר יש לשלם לו עבור יום נוסף, פרט לדמי החגים שמשולמים לו עבור יום החג.

אשר לעובדים בני דתות אחרות: לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.

אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו, ובנוסף, מקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, אז ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.

אם עובד לא יהודי עובד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.

The post שעות נוספות בחג השבועות ועבודה במוצאי חג first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ערב חג שבועות הוא יום עבודה מקוצר, ועובדים בו בין חמש לשבע שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, או הסכמים אחרים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.

במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג עובדים בערב החג כך:

במקום עבודה שעובדים בו ששה ימים בשבוע, ויום עבודה רגיל הוא עד שמונה שעות, יום עבודה בערב החג לא יעלה על שבע שעות.

במקום עבודה שעובדים בו חמישה ימים בשבוע, יעבדו בערב החג עד שמונה שעות.

עם זאת, המעסיק ונציגות העובדים יכולים להחליט על יום עבודה של שבע שעות כאשר העובדים מקבלים תשלום של שמונה. לחלופין, הם יכולים להחליט שיום העבודה בערב החג יהיה שמונה שעות והעובדים יקבלו תשלום כאילו עבדו תשע שעות.

נציין, כי מקובל ברוב מקומות העבודה שיום העבודה בערב החג מסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת החג (כניסת החג היא בין השעה 19.00 ל-19.30. עבודה בערב החג, בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה במהלך החג.

יום חופשה בערב חג השבועות נחשב ליום חופשה מלא. עובד שיוצא לחופשה מעבודתו בערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום וממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו ינוכה יום חופשה שלם.

עם זאת, יש הרבה מקומות עבודה הסגורים בערבי חג ומקובל בהם לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, ולנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

עובד במשכורת חודשית שמועסק במהלך חג השבועות זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, ובנוסף גם למנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.

מנוחת הפיצוי היא בתשלום. כלומר, למעסיק אסור לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

במקרים שבהם החג חל בשבת, העובדים זכאים לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתם עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה). כלומר, אין כפל תשלום עבודה בחג שחל בשבת.

במקומות בהם יש הסכם קיבוצי ענפי, או הסכם קיבוצי מיוחד, או צו הרחבה ענפי, או חוזה עבודה אישי, או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, מה שקובע זה ההוראה המיטיבה עם העובד.

עבודה של עובדים יומיים או שעתיים בחג השבועות:

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג השבועות (כלומר לתופסת של 50 אחוזים), וליום מנוחת פיצוי ללא תשלום.

אם עובדים אלה חויבו לעבוד בחג (כלומר עובדים מתוך כורח בחג), הם זכאים בנוסף, גם לדמי חגים בשיעור של 100% משכרם.

לפיכך סך כל התגמול שהעובד (השעתי או היומי) זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל.

בנוסף, עובד זה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.

בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שכל עוד לא הוכח אחרת, עבודה שמתבצעת בחגים נחשבת לעבודה מתוך כורח ולא מבחירה של העובד.

גם במצב בו המעסיק שיבץ את העובד לעבודה בחג כתוצאה מבקשה והעדפה של העובד, קבע בית הדין לעבודה כי יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.

המקרה היחיד בו העבודה לא תחשב ככורח הוא במצב בו המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.

(יצוין כי כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בענף זה חלים כללים אחרים).

במקרים בהם נוצרה מחלוקת בין המעסיק לעובד והצדדים מגיעים לבית הדין לעבודה, על המעסיק מוטל להוכיח שהעובד הועסק מרצונו.

אם המעסיק לא מצליח להוכיח זאת, העובד נחשב כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.

יצוין, כי החוק לא קובע שמנוחת הפיצוי היא בתשלום (במקרים בהם מדובר בעובד שעתי או יומי).

אבל יש ענפים שבהם נקבע שינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

The post ימי עבודה וחופשה בחג השבועות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

במקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימי חול המועד סוכות ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.

בשני ערבי החג (ערב חג סוכות וערב שמחת תורה), עובדים יום עבודה מקוצר, בתשלום שכר של יום עבודה מלא.

יום העבודה בערבי החג נמשך בין חמש לשבע שעות, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.

במקומות עבודה שבהם אין הסכמים או נוהגים, המעסיק ונציגות העובדים יכולים להסכים על אחת משתי האפשרויות: יום עבודה בן שבע שעות בתשלום של שמונה שעות או יום עבודה בן שמונה שעות בתשלום של תשע שעות.

כמו בכל ערב חג, מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת החג.

עבודה בערב החג בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה במהלך החג וזכויות העובדים, לרבות תוספת השכר, הן בהתאם.

עובדים שלוקחים יום חופשה בערב החג צריכים לקבל עבורו שכר רגיל של יום עבודה מלא.

כמו כן, ממכסת ימי החופשה של העובד יגרע יום חופשה מלא, אלא אם כן קיים במקום העבודה של קיזוז חצי יום חופשה.

במקומות עבודה הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

לגבי החג עצמו, עובד חודשי שמקבל את משכורתו על בסיס חודשי, יקבל תשלום משכורתו החודשית המלאה.

עובד שעתי או יומי, שבעת החג מלאו שלושה חודשים או יותר לעבודתו במקום העבודה, מקבל שכר רגיל עבור הימים שבהם נעדר מהעבודה בגלל החג.

התנאי הוא שהוא לא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג, אלא אם כן ההיעדרות היא בהסכמת המעסיק.

עובד שעתי או יומי שנעדר בערב החג או ביום שלאחר החג, משום שלא שובץ למשמרת בימים אלה, זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, משום שהיעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו בהסכמת המעסיק.

עובד שמועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על החג, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

אם המעסיק מעוניין שהעובד יגיע ביום אחר באותו שבוע, במקום יום החג שבו לא עבד, עליו לשלם לו שכר עבור היום שבו הוא מגיע לעבודה, כתוספת של שכר יום עבודה.

עובד שנדרש לעבוד בחג רשאי לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא. זכאות זו לא חלה על מקומות עבודה מסוימים.

אשר לעבודה במהלך החג: עובד במשכורת חודשית שמועסק באחד מימי החג או בשניהם, זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי בתשלום כמו בהעסקה בשבת.

גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה, ולא מעבר לכך.

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום.

אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים לתוספת של 100 אחוזים משכרם.

כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודה בחג הוא 250% משכרו הרגיל (השכר הרגיל פלוס תוספת של 150 אחוזים). בנוסף הוא זכאי לשעות מנוחת פיצוי במקום השעות שבהן עבד בחג.

The post שעות עבודה ושכר בערב החג ובחג סוכות first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בכתבה עבודה בראש השנה: שכר עבור עבודה בחג וכללים לגבי העסקה בערב החג הוסברו הכלים החלים על עבודה בראש השנה – בחג ובערב החג, והתלום עבורם.

השאלה היא מה קורה לגבי עבודה בשעות נוספות בראש השנה, ואיזה שכר יש לשלם לעובדים שיש להם אישורי מחלה לגבי ימי החג.

אם כן, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי אם עובד מועסק בחג ראש השנה בשעות נוספות, כלומר, הוא מעוסק מספר שעות שהוא מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו, יש לשלם לו, בנוסף לשכר עבור העבודה בחג, גם שכר עבור שעות נוספות.

עבור השעתיים הנוספות הראשונות יש לשלם לעובד 175 אחוזים משכרו הרגיל, שכן בנוסף לשכר עבור עבודה בחג, מגיע לו לקבל תוספת של 25 אחוזים עבור כל שעה נוספת מבין השעתיים הנוספות הראשונות.

עבור השעה הנוספת השלישית ואילך, עד לתום עבודתו, יש לשלם לעובד 200 אחוזים משכרו הרגיל (שכר עבודה בחג ותוספת של 50 אחוזים עבור כל שעה נוספת החל מהשעה הנוספת השלישית ואילך).

יש לציין, כי עובד יכול לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא (לא רק בגלל איסור על פי מצוות הדת). זכאות זו לא חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.

מה קורה במקרה שהעובד חולה בחג ויש לו אישור מחלה:

בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.

אם העובד נעדר בגלל מחלה, ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו, ושתיהן אפשריות.

יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.

או לחלופין, יש לשלם לעובד את יום החג במלואו, כלומר 100 אחוז משכרו, משום שאם לא היה חולה, הוא היה מקבל את מלוא שכרו עבור החג.

לגבי דמי חגים לעובדים שאינם יהודיים, קובע החוק כך:

לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.

אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו, ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.

אם העובד יעבוד במהלך ימי החג (ראש השנה או כל חג יהודי אחר), הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לשכר הנוסף עבור העסקתו ביום חג.

The post העסקת עובדים בשעות נוספות בראש השנה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ראש השנה הוא החג היהודי היחיד שיש בו שני ימי חג. ברוב מקומות העבודה עובדים בערב ראש השנה עבודה חלקית או שהארגון כולו יוצא לחופשה מרוכזת עד לאחר סוכות.

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, ערב החג הוא יום עבודה מקוצר, ועובדים בו בין חמש לשבע שעות, בהתאם להסכמים הקיבוציים, או להסכמים עם העובדים, או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.

במקום עבודה שעובדים בו ששה ימים בשבוע ויום עבודה רגיל הוא עד שמונה שעות (ולא מעבר לכך), יום העבודה בערב החג יהיה עד שבע שעות, בשכר של יום עבודה רגיל.

במקום עבודה שעובדים בו חמישה ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יהיה עד שמונה שעות, אבל המעסיק ונציגות העובדים יכולים לבחור בין יום עבודה של שבע שעות בשכר של שמונה שעות, לבין יום עבודה של שמונה שעות בתשלום שכר של תשע שעות.

חשוב לציין, כי ברוב מקומות העבודה מקובל שיום עבודה בערב החג מסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת החג.

עבודה בערב החג בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה במהלך החג, והשכר צריך להיות בהתאם.

אם עובד לוקח יום חופש בערב החג, הוא זכאי לשכר רגיל עבור, כלומר לשכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש. במקביל, ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד ינוכה יום חופשה שלם.

למרות זאת, יש מקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג. במקומות אלה מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור ערב החג, ולנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

מה לגבי עבודה במהלך החג: עובד במשכורת חודשית שמועסק במהלך החג צריך לקבל תוספת של 50% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג (כלומר הוא זכאי עבור כל יום של עבודה בחג לשכר של 150% משכרו הרגיל) ולמנוחת פיצוי, כמו בהעסקה בשבת.

יום המנוחה של מנוחת הפיצוי הוא בתשלום. אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

במקומות שיש בהם הסכם קיבוצי ענפי, או הסכם קיבוצי מיוחד, או צו הרחבה ענפי, או חוזה עבודה אישי, או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג, באחוז גבוה יותר מ-50% שנקבעו  בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

גם עובדים יומיים או שעתיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג אבל למנוחת פיצוי ללא תשלום.

אם העובדים השעתיים או היומיים הועסקו בחג מתוך כורח, יש לשלם להם בנוסף לדמי חגים, תוספת של 100% משכרם (כלומר 250% משכרו הרגיל).

בנוסף עובדים שעתיים או יומיים שעבדו בחג זכאים לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבדו בחג.

אשר למשמעות העבודה מתוך כורח: גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק, על פי הבקשות וההעדפות של העובדים (כלומר גם אם העובד שובץ לעבודה בחג על פי בקשתו), דיני העבודה רואים בהעסקה זו העסקת עובד בחג מתוך כורח.

הסיבה לכך היא שהמעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.

מתי העבודה לא תחשב ככורח: אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן עצמאי.

במקרים בהם יש מחלוקת בין המעסיק לעובד לגבי נושא הכורח, והמחלוקת מגיעה לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו בלבד. אם לא יצליח להוכיח זאת, יחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.

אשר למנוחת הפיצוי: אף על פי שהחוק לא קובע שמנוחת הפיצוי של עובדים שעתיים ויומיים תהיה בתשלום, יש ענפים שבהם נקבע שינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

The post עבודה בראש השנה: שכר עבור עבודה בחג וכללים לגבי העסקה בערב החג first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אבל עובד שאמור לעבוד בערב תשעה באב יכול לבקש מראש מהמעסיק לצאת לחופשה ביום זה.

המעסיק לא חייב להסכים לבקשתו אבל הוא חייב לשקול את הבקשה. אם הוא מסרב לה, זה צריך להיות מנימוקים ענייניים.

אם העובד לוקח יום חופש בערב תשעה באב, היום הזה יופחת ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לרשותו.

אשר לעבודה במהלך יום תשעה באב: תשעה באב אינו נחשב ליום מנוחה. כך שעובדים לא זכאים להיעדר מהעבודה במהלך יום זה.

למרות זאת, עובד יכול לצאת לחופשה בתשעה באב, ביוזמתו או ביוזמת מעסיקו.

הסיבה לכך היא שהעובד רשאי לבחור את יום תשעה באב כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.

אלא שלשם מימוש זכותו של העובד לצאת ליום חופש בתשעה באב, עליו להודיע על כך למעסיק לפחות 30 יום מראש.

על המעסיק לאשר את בקשתו, בתנאי שהעובד עדיין לא ניצל יותר מיום בחירה אחד מתחילת השנה הקלנדרית.

בעקרון, עובדים רשאים להיעדר מעבודתם בשני ימים ספציפיים שיבחרו במהלך השנה, בלי שהמעסיק יוכל להתנגד ליציאתם לחופשה.

התנאי הוא שלפחות אחד משני הימים האלה הוא באחד מהמועדים הבאים: צום גדליה, ערב יום כיפור, ערב סוכות, הושענא רבה, יום חג הסיגד, צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי), תענית אסתר, פורים, שושן פורים, ערב פסח, ערב שביעי של פסח, חג המימונה, ל"ג בעומר, ערב שבועות, צום י"ז בתמוז, צום תשעה באב, ערב ראש השנה.

מועדים אלה הם אמנם בתוספת לחוק חופשה שנתית, אבל ההיעדרות היא על חשבון ימי החופשה השנתית.

למעט עובדים במגזר הציבורי ועובדים על פי הסכמים קיבוציים שונים, שהם כן רשאים להיעדר בתשלום בימי בחירה, בנוסף לימי החופשה השנתית.

עובד שכבר ניצל את כל ימי הבחירה העומדים לרשותו באותה שנה יכול לבקש מהמעסיק לצאת בכל זאת לחופש באותו יום (על חשבון מכסת ימי החופשה שלו).

בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק לא חייב להסכים לבקשתו של העובד, אבל הוא כן חייב  לשקול אותה. אם המעסיק מסרב לכך, עליו לנמק את סירובו בנימוקים הגיוניים וסבירים.

זאת ועוד, גם אם העובד ניצל את כל ימי החופשה שלו, למעסיק מותר להחליט כי בתשעה באב יצא העובד לחופשה, על חשבון ימי החופשה השנתית שצבר העובד. על המעסיק להודיע על כך לעובד מראש.

אשר לתשלום שכר ביום חופש בתשעה באב: יום חופשה בתשעה באב דינו כיום חופשה מלא.

עובדים שיצאו לחופשה במהלך תשעה באב, יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל, ללא הוצאות נסיעה.

כאמור, ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם עבור כל אחד מהימים שבהם שהה בחופש.

The post באילו מקרים המעסיק חייב לאשר לעובדים חופשה ב-9 באב first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בחברות שעובדים בהן ששה ימים בשבוע, ויום עבודה רגיל הוא לא יותר משמונה שעות, יום עבודה בערב החג לא יהיה יותר משבע שעות.

בארגונים שעובדים בהם חמישה ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יהיה עד שמונה שעות.

בדומה לשאר החגים, מקובל שיום העבודה בערב החג יסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת החג.

עבודה בערב החג בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה במהלך החג ועליה להיות מתוגמלת בהתאם לחוק.

אם עובדים לוקחים יום חופשה בערב החג, יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא, וממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם.

יש מקומות עבודה רבים שסגורים בערב החג. במקומות אלה מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אבל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

עבודה בחג השבועות של עובדים בשכר חודשי:

עובד במשכורת חודשית שמועסק בחג זכאי לתוספת של 50% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, כמו אופן העסקתו בשבת.

מנוחת הפיצוי היא בתשלום. למעסיק אסור לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

במקומות עבודה בהם חלים על העובדים הסכם קיבוצי ענפי, או הסכם קיבוצי מיוחד, או צו הרחבה ענפי, או חוזה עבודה אישי, או נוהג הקובע תוספת עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עבודה בחג השבועות של עובדים יומיים או שעתיים:

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר בשיעור של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום.

אם עובדים אלה הועסקו בחג מתוך כורח (על פי דרישת המעסיק), הם זכאים בנוסף על 150 אחוז מהשכר הרגיל, גם לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.

כלומר, סך כל התגמול שהעובד השעי או היומי זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל.

בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.

חשוב לציין, כי גם במצב בו העסקת העובד ביום החג בוצעה לבקשתו של העובד, בית הדין רואה בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, משום שהארגון הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.

מתי עבודה בחג של עובד שעתי או יומי לא תחשב ככורח? במקרים בהם המעסיק מצליח להוכיח לבית הדין (במקרים בהם יש מחלקות שמגיעה לבית הדין לעבודה) שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים, ללא שיקול דעתו, או שהעובד הוא זה שהחליט לעבוד בחג בלי שיקול דעת של המעסיק.

יש להדגיש, כי החוק לא קובע שמנוחת הפיצוי של עובדים שעתיים ויומיים תהיה בתשלום.

אבל יש ענפים (כמו למשל בתי מלון) שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

שעות נוספות בחג השבועות:

אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות, הוא זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות על פי החישוב הבא:

עבור השעתיים הנוספות הראשונות העובד זכאי לגמול בגין העבודה בחג ובנוסף ל-25 אחוזים משכרו עבור השעות הנוספות. כלומר, עבור עבודה בשעות נוספות בחג העובד יקבל 175 אחוזים משכרו הרגיל.

החל מהשעה הנוספת השלישית העובד זכאי לתוספת של 50 אחוזים בנוסף לגמול העבודה בחג. כלומר, עבור שעות אלה העובד זכאי לשכר בשיעור 200 אחוזים משכרו הרגיל (פעמיים שכרו הרגיל לכל שעה, החל מהשעה הנוספת השלישית והלאה).

עבודה במוצאי חג השבועות:

עובדים המועסקים במוצאי החג זכאים לשכר רגיל, אבל אם העובד החל לעבוד במוצאי החג לפני שחלפו 36 שעות מהמועד בו סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל.

מי זכאי לסרב לעבוד בחג:

החל מה-1 בינואר 2019, עובדים זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור החל במצוות דתם. עם זאת יש מקומות עבודה מסויימים בהם זכאות זו אינה חלה.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג:

עובד המקבל את משכורתו על בסיס חודשי, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.

עובד שעתי ויומי זכאי לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) עבור הימים שבהם היה בחופשת חג, בתנאי שהחל לעבוד באותו מקום עבודה שלושה חודשים לפני מועד החג, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג, אלא אם כן הוא נעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק.

The post מי זכאי להיעדר בחג השבועות ואילו תוספות מגיעות למי שעובד בחג first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות.

במקומות שבהם עובדים ביום העצמאות יש לשלם לעובדים שכר עבור יום השבתון כך:

עובדים שמקבלים משכורת חודשית:

עובדים שמקבלים את משכורתם על בסיס חודשי זכאים לתשלום המשכורת החודשית המלאה, גם אם היו בחופשה במהלך החג.

עובדים שעתיים ויומיים:

עובדים שעתיים או יומיים, שעבדו שלושה חודשים באותו מקום עבודה לפני יום העצמאות, זכאים לקבל תשלום שכר רגיל (דמי חגים) עבור ימי בחופשת החג.

זאת, בתנאי שלא נעדרו מהעבודה בערב החג וביום שאחרי החג, אלא אם כן נעדרו בהסכמת המעסיק, או שמדובר בבני משפחה שכולה שזכאים להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, בלי שההיעדרות תשפיע על זכאותם לתשלום עבור יום העצמאות.

חשוב לציין, כי עובדים שעתיים ויומיים שלא שובצו לעבודה בערב החג או ביום שאחרי החג, זכאים לתשלום שכר עבור היעדרותם בחג עצמו, שכן ההיעדרויות בימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק.

עובדים שמועסקים רק בחלק מימי השבוע ויום העסקתם נופל על יום העצמאות, ולכן נעדרו בו מהעבודה, זכאים לתשלום שכר עבור יום זה.

אם המעסיק מעוניין שהעובד יגיע ביום אחר באותו שבוע, עליו לשלם לו שכר עבור היום שבו יעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לו עבור יום החג שבו הוא נעדר מהעבודה בגלל החג.

מהו הסכום שיש לשלם עבור דמי החגים:

צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את סכום התשלום עבור ימי החג.

הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל, ללא תוספת דמי נסיעה, שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום.

כמה יש לשלם דמי חגים לעובד שעתי שעובד בשעות עבודה משתנות:

יש פרשנות אחת לפיה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד בשלושה החודשים שקדמו לחג, בסכום שעת העבודה במועד החג.

על פי פרשנות אחרת, יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג בסכום שעת העבודה במועד החג.

תשלום דמי החג לעובד חודשי:

עובד חודשי המקבל משכורת קבועה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג, בלי שיום היעדרותו ינוכה.

עמלות מכירה:

אין לקחת בחשבון את עמלות המכירה לצורך חישוב סכום דמי החגים המשולמים לעובדים יומיים או שעתיים שנעדרו מעבודתם בשל החג, אלא אם הוסכם אחרת בין המעסיק לעובדים.

יצויין, כי הזכות לדמי חגים ביום העצמאות, כלומר לשכר מלא, ניתנת לעובדים מכל הדתות.

עבודה במהלך יום העצמאות:

מאחר שיום העצמאות לא נחשב יום חג לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט, לא חל עליו סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה שקובע כי עובד המועסק בחג זכאי לתוספת של 50% עבור שעות עבודתו בחג וכן למנוחת פיצוי.

למרות זאת, יום העצמאות מוגדר בחוק כיום שבתון. לכן, עובד שעבד ביום העצמאות ומקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שצו ראש הממשלה קבע שיש להפעילם ביום העצמאות, זכאי לתשלום של 150% משכרו עבור שעות עבודתו ביום העצמאות ובנוסף גם למנוחת פיצוי (כמו גמול עבור העסקה בימי חג רגיל).

במקרים בהם לא ניתן לתת מנוחת פיצוי, העובד זכאי לתשלום של 200% משכרו הרגיל.

עובדים במשכורת חודשית זכאים לשכרם החודשי הרגיל פלוס תוספת של 50% משכרם היומי עבור שעות עבודתם ביום העצמאות ובנוסף גם למנוחת פיצוי ללא ניכוי משכרם.

מה לגבי מקומות עבודה שלא כלולים בצו ראש הממשלה ושאין לכפות בהם על עובד לעבוד ביום העצמאות המצב המשפטי אינו חד משמעי:

בית הדין האזורי לעבודה פסק, כי יש לשלם לעובד שעובד ביום העצמאות, שכר בשווי 150% משכרו (גם אם הוא לא כלול בצו ראש הממשלה).

עם זאת, בית הדין האיזורי לעבודה לא הכריע בשאלה, האם בנוסף לתשלום זה יש להעניק לעובד גם יום מנוחת פיצוי.

כך או כך, במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד ביום העצמאות.

מתי מתחיל ומסתיים החג: החג נחשב כמתחיל בערב החג בשעה 20.00 ומסתיים בשעה 20.00 בערב שלמחרת.

לכן, התשלום עבור החג ישולם עבור עבודה שנעשתה החל משעה 20.00 בערב החג, ועד 20.00 ביום החג עצמו.

תשלום עבור שעות נוספות:

כזכור, יש לשלם לעובד שכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל עבור שעות עבודתו הרגילות ביום העצמאות.

עבור השעתיים הנוספות הראשונות יש לשלם בשיעור של 175% מהשכר הרגיל (כלומר, 150% מהשכר עבור העבודה ביום העצמאות פלוס 25% בגין השעות הנוספות).

עבור השעה הנוספת השלישית והלאה, יש לשלם  שכר בשיעור של 200% משכרו הרגיל של העובד. כלומר, 150% עבור העבודה ביום העצמאות בשעות הרגילות ועוד 50 אחוזים עבור השעות הנוספות).

The post עבודה ביום העצמאות: איזה שכר מגיע וכמה יש לשלם תמורת העבודה בחג first appeared on HRUS משאבי אנוש.