The post 4 טיפים להבטחת מערכת התגמול המתאימה ביותר לעובדים ולארגון first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>יש הרבה מאוד פתרונות שהועלו בשנים האחרונות על ידי מנהלי משאבי האנוש אבל במקרים רבים המערכות מורכבות מדי ואינן גמישות דיין כדי להתאים את חבילת השכר וההטבות המתאימה באופן יחודי לכל עובד.
המציאות בשטח היא שמנהלי משאבי האנוש ניצבים פעמים רבות בפני הדילמה, איזה הרכב שכר והטבות לתת לעובד באופן שהדבר יבטא את הערכת הארגון לכישוריו של העובד ולמאמצים שהוא משקיע בעבודה ובארגון, ובד בבד שיגיע לסכום שהארגון יכול להרשות לעצמו לאורך זמן.
הנה כמה טיפים שיאפשרו להבטיח את מערכת התגמול המתאימה ביותר לארגון, ומועילה גם לבעלי החברה וגם לעובדיה:
1 לבחון מחדש את מערכת התגמול לעיתים קרובות ובאופן קבוע:
בשנת 2020 קיבל עולם העסקים בכל העולם הדגמה איך השווקים יכולים להשתנות בין לילה ואין שום דבר בטוח. לכן, ארגון חייב להיות בעל מספיק רזרבות שיאפשרו לו לשרוד ולצמוח גם בתקופות של משבר.
בנוסף, כל ארגון חייב להיות מאוד גמיש ולהיות מסוגל להסתגל לתנאי שוק משתנים. לכן יש לבחון לעיתים קרובות את סולם השכר.
יש לברר כמה עובדים נמצאים בקצה הגבוה של סולם השכר, בקצה התחתון שלו, ובשלבי הביניים. במקביל יש לתכנן מראש כל פעולה בשכר. לנהל פרוטוקול לגבי מתי יושמו שינויי שכר ותהליכי סקירה וכו. ברקע יש לתכנן איך הכי מתאים לארגון להשתלב בדפוסי התגמול הנהוגים בענף של אותו ארגון.
2 לוודא שמערכת התגמול תואמת את הצרכים, האפשרויות ודיני העבודה:
בעת תכנון תוכנית תגמול לעובד, יש לזכור את דיני העבודה, בםרט כאשר מדובר בחברות שפועלות בכמה מדינות. מנהלי משאבי האנוש צריכים לוודא שהם מכירים את דיני העבודה על בורים, בכל מדינה בה פועל הארגון.
לכן חשוב לקבל יעוץ משפטי בעת שבונים את חבילות התגמול. טעויות בתחום זה עלולות להיות מאוד יקרות ולאלץ את הארגון לשלם קנסות ופיצויים גבוהים.
3 לאבטח היטב את מערכת התגמול על ידי מערכות של אבטחת מידע:
בארגונים רבים נהוג להתיחס אל מערכות השכר כאל כל מערכת מחשוב אחרת. אלא שבמערכות השכר יש הרבה מאוד פרטים רגישים על כל עובד.
דליפת מידע מתוך מערכת השכר עלולה להיות הרסנית לעובד ולארגון כאחד. לכן חשוב מאוד להשקיע רבות במערכת אבטחת מידע טובה, שתהיה החומה בצורה מול ניסיוונת פריצה מצד האקרים.
4 להיות יצירתיים בכל הקשור להטבות מחליפות שכר:
חבילת הטבות לעובדים חייבת להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית התגמול המלאה. יש לא מעט סקרים שמראים כי עובדים פעמים רבות מעדיפים את ההטבות שוות הכסף על פני שכר במזומן.
כחלק מההטבות אפשר לתת לעובדים אופציות או מניות של החברה, ועל ידי כך לקשור את ביצועיהם להיקף שכרם.
אפשר לתת לעובדים שירותי בריאות לכל המשפחה, כאשר הפרמיה מכוסה על ידי הארגון, במלואה או בחלקה.
הטבות מסוג אחר הן חופשת לידה לאב, עבודה מהבית, החזר כספים עבור מטפלת לילדים ועוד.
The post 4 טיפים להבטחת מערכת התגמול המתאימה ביותר לעובדים ולארגון first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מה אתם מפסידים כשאתם מוותרים על טלנט בגלל דרישות שכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בכתבה זו לא ניתן את נוסחת הקסם, אבל נביא דוגמא להתנהגות של מנהל גרוע שמנצל את ההתלבטות לגבי גובה השכר, לטובת עצמו אף שהיא עומדת בניגוד לטובת החברה.
באחת החברות בארץ המעסיקה מאות עובדים, עבד עד לאחרונה מנהל גרוע במיוחד, שגרם לארגון להפסיד את כל הטלנטים המרכזיים שלו. ככל שהמנהל הזה התקדם בסולם הדרגות, כך יותר טלנטים ברחו על נפשם.
רוב הטלנטים המרכזיים של החברה עזבו בלית ברירה, 'מרצונם'. אבל היו גם כאלה שהתעקשו שלא לעזוב, מתוך מחשבה שההנהלה הבכירה תתן להם גיבוי ותעביר אותם למחלקה אחרת שבה אין למנהל הספציפי הזה יכולת קבלת החלטות.
הגיבוי מעולם לא הגיע, משום שאותו מנהל מצא דרך מופלאה לרתום את ההנהלה הבכירה לצידו עם משפט מופלא אחד:
במקום עובד X ששכרו הוא הרבה מעל לממוצע, אגייס 3 עובדים שסכום כל משכורותיהם יחד, יהיה נמוך ממשכורתו של עובד X.
וכך היה. הטלנטים שהארגון עמל רבות וקשות בגיוסים ובטיפוחם לאורך השנים פוטרו, הארגון שילם כסף רב עבור פיצויים ושאר הזכויות המגיעות למפוטרים.
וכדי למלא את מקום בעלי המשכורות הגבוהות שפוטרו, גוייסו 2-3 עובדים אחרים במקום כל טלנט שפוטר.
על פני השטח זה נשמע כמו פתרון אידיאלי. לארגון יש כעת יותר עובדים והוא משלם שלוש משכורות שסכומם הכולל שווה לשכרו של טלנט אוחד או אף נמוך ממנו.
אלא שבפועל, בתוך זמן קצר מאוד ארגונים נוכחים לדעת שכל שלושת העובדים החדשים ביחד, לא מגיעים לאפס קצהו של ההישגים שהגיע אליהם הטלנט שפוטר.
ואם בכך לא די, הרי שהטלנטים שמפוטרים מסיבה זו של שכר גבוה, עוברים ברוב המקרים לעבוד עבור חברות המתחרות בארגון שפיטר אותם על אותם שוקי יעד.
לכן, לפני שאתם מזדרזים להתפתות לעסקה של שלושה תמורת אחד, קחו בחשבון כמה שיקולים שהינם חשובים לעתיד הארגון בטווח הקצר והארוך:
בשורה התחתונה, שכר והטבות הם אמנם העלות הישירה של הטלנט. אבל כשעושים שיקולים כלכליים (גובה שכר וכו) יש לקחת גם את העלות האלטרנטיבית.
או במילים פשוטות: מה הארגון מפסיד כאשר הוא 'נפטר' מטלנט שייצר לו הישגים ניכרים לאורך שנים.
ברוב המקרים, עלות ההפסד במישור התוצאות העסקיות של החברה, תהיה גדולה יותר מעלות השכר וההטבות של הטלנט, גבוהים ככל שיהיו.
The post מה אתם מפסידים כשאתם מוותרים על טלנט בגלל דרישות שכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post עלייה ריאלית של כ-3.5% בשכר הממוצע בשירות המדינה ב-2016 first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>הסקירה פורסמה במסגרת פירסום דו"חות הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופים הציבוריים לשנת 2016. הדו"חות כוללים גם את נתוני העובדים באמצעות קבלן כוח אדם, והם מפורסמים בכפוף לחוק יסודות התקציב.
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר הוסיף, כי אתגרים אלו, הניצבים בפני שוק העבודה והמגזר הציבורי בתוכו,"מחייבים את כלל השחקנים במשק לשלב ידיים ולקדם צעדים משמעותיים, באופן שיבטיח שירות ציבורי איכותי ויעיל, צמיחה במשק וביטחון סוציאלי לעובדים".
תמצית נתוני השכר שעולים מהדו"חות
בשנת 2016 הגיע השכר הממוצע למשרה בשירות המדינה לכ-17.19 אלף שקלים – עלייה ריאלית של כ-3.48% לעומת נתוני שנת 2015.
בשנת 2016 הסתכם השכר הממוצע בגופים המתוקצבים והנתמכים בכ-15.796 אלף שקלים – עלייה ריאלית של כ-2.7% ביחס לנתוני שנת 2015. נציין, כי מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי השכר הממוצע במשק כולו עמד בשנת 2016 על 9,799 שקלים.
זאת ועוד, בשנת 2016 הסתכם השכר הממוצע לעובד במשרדי הממשלה בכ-15.772 אלף שקלים. שכר זה משקף את היקף ההשתכרות של עובדי המדינה בממוצע בפועל, שכן יותר מ-15% מהם לא הועסקו במשרה מלאה.
בשנת 2016 היה נמל חיפה הגוף הציבורי עם השכר הממוצע הגבוה ביותר, בו עמד השכר הממוצע על 30,958 שקלים בחודש.
עוד עולה מהדו"חות, כי בשנת 2016 היוו הנשים כ-60% מהמועסקים בגופים הציבוריים. במשרדי הממשלה ובגופי הביטחון עמד שיעור הנשים באותה שנה על כ-63.2%.
בכל הקבוצות שנבדקו: שכר הנשים נמוך משכר הגברים
מדו"חות השכר בשירות המדינה ובגופים הציבוריים לשנת 2016 עולה עוד, כי בכל קבוצות הגופים הציבוריים שנבחנו, היה ממוצע השכר לנשים נמוך משל גברים.
בשנת 2016 עמד השכר הממוצע של עובדי קבלן כוח אדם בגופים הציבוריים ובמשרדי הממשלה על 6,686 שקלים.
פריון העבודה במגזר הציבורי: מהנמוכים במדינות המפותחות
השנה התווספה לדו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים קטגוריה חדשה בשם 'המוקד השנתי', במרכזה מדידת פריון העבודה במגזר הציבורי. במסגרת זו נסקר מצבה היחסי של ישראל בתחום פריון העבודה.
הדו"ח מציג תמונה עגומה, לפיה פריון העבודה בישראל הוא מהנמוכים במדינות המפותחות. בהשוואה בינלאומית ניתן לראות כי קצב השיפור של הפריון בישראל נמוך ביחס לממוצע ה-OECD. נתון זה מעלה חשש בקרב קובעי המדיניות באגף השכר.
רפורמות להגדלת הפיריון
לאור כל זאת, ולאור ההבנה שפריון גבוה, כלומר תפוקה גדולה ביחס לתשומות, הוא גורם מכריע ביעילותן של חברות ומדינות, קידם אגף השכר בשנה האחרונה כמה רפורמות משמעותיות, במטרה להגדיל את פריון העבודה במגזר הציבורי בישראל.
קיצור שבוע העבודה יחד עם חתימה על הסכם להטמעת טכנולוגיות למגזר הציבורי, והסכם המורים האחרון שעתיד למשוך מורים איכותיים לתוך מערכת החינוך, הם דוגמאות לנעשה באגף בשנה האחרונה במטרה לשפר את פריון העבודה ולהעלות את רווחת התושבים במדינה בטווח הקצר והארוך.
לבחון את מערכת יחסי העבודה במגזר הציבורי
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ציין, כי בין השאר יש לבחון את מערכת יחסי העבודה במשק ובמגזר הציבורי, כולל את חוקי העבודה בישראל, ולהמשיך להיעזר בשכר ככלי להעלאת פריון העבודה ואפקטיביות המגזר הציבורי".
לדבריו, "הדו"חות של 2016 עברו שינוי מהותי, וכעת הם מעניקים לחברי הכנסת ולציבור הבנה מעמיקה יותר של שוק העבודה הציבורי בישראל בשנת 2016, ולאורך השנים.
"שיפור השקיפות במגזר הציבורי היא מבחינתנו יעד בפני עצמו. השקיפות מצטרפת לתפיסת שותפות כוללת שאנחנו מאמינים בה".
במכתב ליו"ר הכנסת המצורף לדו"ח הדגיש הממונה על השכר את המחויבות שלו ושל האגף לשיפור פריון העבודה במגזר הציבורי, בהתאם לקו המדיניות שההוא הוביל בשנה האחרונה.
במסגרת זאת, פירט ערן יעקב שורה של הסכמים שנחתמו בתקופה האחרונה, ושיתמכו בשיפור הפריון, בהם ההסכם הקיבוצי להכנסת טכנולוגיות למשרדי הממשלה, שנחתם בינואר, ההסכם עם הסתדרות המורים מ-2017, וההסכם שנחתם באוקטובר 2016 עם הנהלת בתי המשפט.
יחידה חדשה לתכנון ואסטרטגיה
עם הגשת הדו"ח צויין, כי בשנה האחרונה נמצא אגף השכר בשירות המדינה ובגופים הציבוריים בהליך בחינה של היעדים ושיטות העבודה. במסגרת המסקנות, החלה לפעול באגף היחידה לתכנון ואסטרטגיה, שנועדה למקסם את השימוש במאגרי הנתונים הרחבים של האגף, ובכך לאפשר לצוותי הליבה להיעזר בגוף פנים אגפי שידע להעניק מבט-על ויעסוק בניתוח זירת ההסכם על כל חלקיה. המטרה היא לאפשר לעוסקים במשא ומתן את הידע המרבי והתובנות המשמעותיות ביותר לטובת כל השחקנים במערכת.
The post עלייה ריאלית של כ-3.5% בשכר הממוצע בשירות המדינה ב-2016 first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post לחץ לחץ לחץ: תקופת הכנת השכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>מי שאינו מכיר את התחום מקרוב, ודאי חושב שהתבלבלנו. הרי רכזת כוח אדם או מנהל הממונה על עובדים הם אינם חשבי שכר. אבל בפועל, לעוסקים בגיוס עובדים או בניהולם (בכל חברה הגדרות התפקיד משתנות) – נצבר ידע נרחב בהכנת שכר, המצטרף לידע בדיני עבודה שחייב להיות בכל מקרה. הסיבה לכך היא שאלה ממונים על הקלדת נתוני הבסיס והגשתם לחשבות השכר. נדרשת עירנות, נדרשת דייקנות, ואין מה לעשות – גם זריזות ותקתקנותד.
בכל 1 בחודש מחלקת השכר כמרקחה, אך לא רק היא, כי מחלקת השכר היא בסופו של דבר הזרוע המבצעת. על כל מנהל לדאוג לאסוף את כל נתוני השכר של העובדים, ולוודא האם יש לדווח לעובד תשלום נסיעות חריגות, שעות עבודה חריגות, האם יש בונוסים והאם פירוט שעות עבודתו תקינות. כמובן, ככל שמערכת השכר הכללית היא יעילה ומתוחכמת יותר, כך הדברים קלים יותר.
תקופת הכנת השכר לעובדים היא לחוצה במיוחד. בהנחה שמשכורת משולמת לעובדים בכל 9 בחודש, כמעט עשרה ימים לפני תום החודש מחלקת השכר מתארגנת לקראת תקופת השכר. וידוא תקינות שעות הנוכחות, וידוא שלמות הטפסים לכל עובד ופרטי אופן התשלום עבורו.
מידת המורכבות של הכנת השכר תלויה בתנאי העסקתו של העובד. אם מדובר בחוזה סטנדרטי וקבוע, יתכן שהכנת השכר תהיה פשוטה למדי. לעומת זאת, אם מדובר בעובדים שאינם קבועים, עובדים בתאריכים משתנים ו/או באתרים שונים, הכנת השכר תהיה מורכבת יותר ורמת העירנות הנדרשת להכנתם ללא טעויות היא גבוהה ביותר.
מנהלים ורכזות כוח האדם שאין בידם הכשרה פורמלית בנושא שכר עובדים, רוכשים תוך כדי עבודתם ידע בהכנת נתוני שכר וכמובן בדיני עבודה. ככל שהארגון מסועף יותר ומעסיק עובדים בעלי תנאים שכר וחוזים שונים – כך יש לקחת נשימה עמוקה יותר ולשנס מותניים לקראת התקופה הלחוצה הזו.
ועוד משהו: הלחץ נובע מגודל האחריות. בסופו של דבר, העובדים כאן בשביל לקבל משכורת, והם יקרים לנו. אם יש תקופה שחשוב במיוחד להפגין את מוסר העבודה שלנו היא התקופה הזו. בהתאם, נדיר יהיה לפגוש חשבת שכר בחופשה ב-1 בחודש. כך גם את חופשת העובדים הממונים על הכנת נתוני השכר מומלץ ביותר לתכנן היטב בהתאם לתקופת הכנת השכר.
* לפרטים נוספים אודות יום עיון בנושא שכר ופנסיה לחצו כאן
The post לחץ לחץ לחץ: תקופת הכנת השכר first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post לקרוא ולקנא: כמה הרוויחו בכירי הבנקים בישראל ב-2011? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בראש הרשימה ניצב בגאון אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות. כפי שכבר דיווחנו השבוע, יונס נהנה ב-2011 מעלות שכר שנתית של 10.2 מיליון שקלים. עלות שכרו מגלמת בחובה שכר חודשי של יותר מ-850 אלף שקל, אך מורכבת ברובה משתלום מ בוסס מניות בהיקף של 6.4 מיליון שקלים. יונס הרוויח שכר נקי בסך 2.9 מיליון שקלים במהלך אותה השנה. אבל לא רק הוא, גם הבנק שהוא עומד בראשו רשם גידול נאה ברווחים ובאשראי, בצד ירידה בהפרשות להפסדי אשראי, שליטה בהוצאות ושיפור ביחס היעילות.
אחריו ברשימה מככבים שני נציגי בנק הפועלים – יו"ר הדירקטוריון של הבנק, יאיר סרוסי (9.35 מיליון שקלים בשנה) והמנכ"ל ציון קינן, שריפד את חשבון הבנק הפרטי שלו ב-9.05 מיליון שקל (עלות שכר).
גם בפועלים גרפו רווחים לא מבוטלים דווקא בשנת המחאה נגד יוקר המחיה, והצליחו לחמוק מתחת לרדאר הפעילים הקולניים. הרווח הנקי של הבנק ב-2011 הסתכם ב-2.7 מיליארד שקל, עליה של 0.5 מיליארד שקל מ-2010 (24.8%). שיעור תשואת הרווח הנקי להון עצמי זינק ל-12%, לעומת 10.4% ב-2010.
במקום הרביעי בהקשר זה עומד ראובן שיפגל, מנכ"ל דיסקונט, ולו עלות שכר בסך 7.75 מיליון שקל.
המנכ"ל הפורשת של בנק לאומי, גליה מאור, במקום החמישי עם עלות שכר של 6.03 מיליון שקלים. הבנק השני בגודלו בישראל במונחי שווי שוק, חווה ירידה של 19% ברווחיו בהשוואה ל-2010 – 1.89 מיליארד שקל בסך הכל.
את הרשימה סוגר הבנק הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק. זו סיימה את 2011 עם עלות שכר של 4.9 מיליון שקל. הבנק הציג רווח נקי של 485 מיליון שקלים, גידול של 0.6% לעומת 2010.
עלות השכר הכוללת של 42 מקבלי השכר הגבוה ב-5 הבנקים הגדולים בישראל עומד על סכום כולל של 162.5 מיליון שקל. המשכורת הממוצעת במשק לשנת 2011 היא 8,735 שקלים בחודש – 105 אלף שקל בחישוב שנתי.
The post לקרוא ולקנא: כמה הרוויחו בכירי הבנקים בישראל ב-2011? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post יו"ר מזרחי-טפחות השתכר ב-2011 2.6 מיליון שקל עבור 60% משרה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>עלות שכרו השנתית של יונס טיפסה אשתקד ל-10.2 מיליון שקלים, שפירושו מקום שלישי בטבלת המשתכרים הגבוהים ביותר במשק.
עלות שכרו מגלמת בחובה שכר חודשי של יותר מ-850 אלף שקל, אך מורכבת ברובה משתלום מ בוסס מניות בהיקף של 6.4 מיליון שקלים. יונס הרוויח שכר נקי בסך 2.9 מיליון שקלים במהלך אותה השנה.
באופן לא שכיח ביחס לחברות אחרות המתגמלות מנהלים שלא בהתאם לרווחיהן הנמוכים, במזרחי טפחות דווקא צנחה עלות שכרו של יונס לעומת זינוק ברווחי הבנק בשיעור של 30% ליותר מ-1 מיליארד שקל. שכרו ירד בשיעור דומה בהשוואה ל-2010, בעיקר בסעיף התשלום מבוסס המניות. עם זאת, עלות שכרו המצטברת של המנכ"ל מ-2007 ועד היום הינה כ-63 מיליון שקלים. לא רע.
אחריו ב"רשימת הזהב" של מקבלי השכר במזרחי טפחות הוא היו"ר יעקב פרי. עלות שכרו ב-2011 נקובה ב-2.6 מיליון שקלים כנגד 60% משרה בלבד.
שכרו של פרי מורכב ממשכורת חודשית ומענקים, ללא רכיב מנייתי ועלות שכרו המצטברת בשנים 2007-2011 הגיעה ל-11.5 מיליון שקל.
בשורה התחתונה, סך כל עלויות בכירי מזרחי טפחות הגיעה ב-2011 ליותר מ-31 מיליון שקלים – ירידה בשיעור של 5% ביחס להיקף עלות בכירי הבנק בשנה הקודמת (33 מיליון שקל).
אתמול (ב') דיווחנו גם על עלות שכר בכירי חברת אסם. שכרם של ששת המשתכרים הבכירים בחברה הסתכם ב-2011 בכ-16 מיליון שקלים.
בראש המשתכרים עומד המנכ"ל הפורש גזי קפלן, עם עלות שכר בסך 3.6 מיליון שקל אשתקד, לעומת 5.2 מיליון שקלים ב-2010.
היו"ר, דן פרופר, נהנה משכר בעלות גבוהה מאוד של 3.1 מיליון שקל על משרה חלקית, מול 3 מיליון שקל ב-2010. פרופר הוא אולי האדם המזוהה ביותר עם אסם ומוצריה, וחתום בין היתר על המצאתו של חטיף הביסלי ב-1968. בשנים 1987-2006 כיהן כמנכ"ל החברה.
מתוך עלות שכר זו, כ־382.8 אלף שקל הוענקו לפרופר כבונוס על ביצועי החברה, ויותר ממיליון שקל הוא קיבל על תנאים סוציאליים שכללו בין השאר אחזקת רכב, הוצאות טלפון, ארוחות, עיתונים וקצבת ביגוד. עלות שכרו החודשית עומדת על 255 אלף שקל, והיא גבוהה פי 20 מעלות השכר החודשי הממוצעת של העובד בחברה – כ־13 אלף שקל.
אחיו של דן פרופר, גד פרופר, המכהן כדירקטור באסם והיה עד סוף 2011 מנכ"ל אסם אינטרנשיונל ואסמים חבילות שי, קיבל ב־2011 שכר בעלות של 2.5 מיליון שקל.
The post יו"ר מזרחי-טפחות השתכר ב-2011 2.6 מיליון שקל עבור 60% משרה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post עלות שכרו של יו"ר אסם ב-2011: 3.1 מיליון שקל על משרה חלקית first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בראש המשתכרים עומד המנכ"ל הפורש גזי קפלן, עם עלות שכר בסך 3.6 מיליון שקל אשתקד, לעומת 5.2 מיליון שקלים ב-2010.
היו"ר, דן פרופר, נהנה משכר בעלות גבוהה מאוד של 3.1 מיליון שקל על משרה חלקית, מול 3 מיליון שקל ב-2010. פרופר הוא אולי האדם המזוהה ביותר עם אסם ומוצריה, וחתום בין היתר על המצאתו של חטיף הביסלי ב-1968. בשנים 1987-2006 כיהן כמנכ"ל החברה.
מתוך עלות שכר זו, כ־382.8 אלף שקל הוענקו לפרופר כבונוס על ביצועי החברה, ויותר ממיליון שקל הוא קיבל על תנאים סוציאליים שכללו בין השאר אחזקת רכב, הוצאות טלפון, ארוחות, עיתונים וקצבת ביגוד. עלות שכרו החודשית עומדת על 255 אלף שקל, והיא גבוהה פי 20 מעלות השכר החודשי הממוצעת של העובד בחברה – כ־13 אלף שקל.
אחיו של דן פרופר, גד פרופר, המכהן כדירקטור באסם והיה עד סוף 2011 מנכ"ל אסם אינטרנשיונל ואסמים חבילות שי, קיבל ב־2011 שכר בעלות של 2.5 מיליון שקל.
בימים בהם יוקר המחיה, החרמות הצרכניים ו-ועדי העובדים משתלטים על סדר היום חדשות לבקרים, רבים לוטשים עיניים לעבר דו"חות החברות הגדולות לבורסה בהם נחשפים נתוני הרווח וההפסד שלהן. אסם היא אחת מהחברות המושכות עניין בהקשר זה, שכן הייתה נתונה לא מכבר לאיומי חרם צרכנים בדומה לתנובה, והיא מייצרת מוצרי צריכה ומוצרי יסוד שמחיריהם נתונים לפיקוח כלי התקשורת וארגוני הצרכנים.
לפני כשבועיים הודיעה החברה לבורסה על כך שמנכ"ל הקבוצה, גזי קפלן, יפרוש מתפקידו בתחילת אפריל. קפלן הודיע ליו"ר מועצת המנהלים, דן פרופר, על החלטתו לסיים את תפקידו כמנכ"ל הקבוצה עקב מצב בריאותו ומאבקו במחלת הסרטן. קפלן כיהן בתפקיד שש שנים, ויסיים את תפקידו ב-2 באפריל. המשנה למנכ"ל, איציק צאיג, ימונה למנכ"ל הקבוצה.
עם מסירת ההודעה אמר שההחלטה לפרוש היתה קשה ואמוציונאלית עבורו, אך דווקא ראיית החברה וטובתה במקום הראשון הביאה אותו להבנת המציאות שמחייבת אותו לפרוש. "בשש השנים האחרונות היו אוסם ועובדיה עבורי למשפחה שכלפיה מרגישים מחויבות", אמר קפלן, "אך תפקיד מנכ"ל הקבוצה הנו תובעני וכמעט טוטאלי", והוסיף שהגשמת החזון והיעדים שנבנו עבור החברה דורשת זמינות מלאה ושעות עבודה ארוכות שאין באפשרותו להקדיש בתקופה זו.
מועצת המנהלים החליטה להמליץ לאסיפה הכללית למנות את קפלן לדירקטור הקבוצה וכך להמשיך את מעורבותו בחברה.
אסם, שהוקמה ב1942 היא אחת מתאגידי המזון הגדולה בישראל, ומעסיקה קרוב ל-5,000 עובדים. החברה הוקמה מאיחוד של מספר מפעלים לייצור אטריות בארץ ישראל.
לפני כשלושה חודשים הודיעה החברה לבורסה לנירות ערך בתל אביב על יציאתו של קפלן לחופשת מחלה ארוכה לאחר שעבר ניתוח ושיקום.
The post עלות שכרו של יו"ר אסם ב-2011: 3.1 מיליון שקל על משרה חלקית first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post עלות שכרם של 5 בכירי קבוצת עזריאלי: 41 מיליון שקל first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בעל השליטה בקבוצה, דוד עזריאלי, גרף לכיסו ב-2011 סכום של 21.2 מיליון שקל. השכר כלל מענק בגובה 12.6 מיליון שקל. אחריו ברשימה, מנחם עינן, משנה פעיל ליו"ר דירקטוריון קבוצת עזריאלי, שזכה לעלות שכר בת 7 מיליון שקלים; מנכ"ל הקבוצה, שלמה שרף, נהנה משכר בעלות של 5.7 מיליון שקל, ובכללו מענק בסך 765 אלף שקל. 3.6 מיליון שקלים הייתה עלות שכרו של יובל ברונשטיין, סמנכ"ל הכספים של הקבוצה.
בעזריאלי רשמו במהלך השנה שעברה עלייה בהכנסות התפעוליות וברווחים. אף על-פי כן, השפעות דוגמת ביטול הפחתת מס החברות לאור מסקנות ועדת טרכטנברג וירידת ערך מהותית של מניות בנק לאומי, הביאו את החברה להציג נסיגה מסוימת בשורה התחתונה.
החברה הציגה ב-2011 שיפור בפעילות העסקית, אם כי הרווח הנקי צלל ב-51% ל-595 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 1.22 מיליארד שקל ב-2010.
דוד עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי: "אני מאמין בכלכלה הישראלית בהווה וכן בעתידה ובהתאם לזאת היקפי היזמות של הקבוצה בפרויקטי הנדל"ן המניב במדינת ישראל בשנים הקרובות הינם בהיקפים חסרי תקדים".
שלמה שרף, מנכ"ל קבוצת עזריאלי: "אנו ממשיכים להציג צמיחה חזקה בעסקי הליבה שלנו ולשפר את הביצועים מרבעון לרבעון; במקביל אנו נמצאים בתנופת פיתוח חסרת תקדים בהיקף של כ- 3.2 מיליארד שקל, אשר תרחיב את עסקיה בתחום זה באופן משמעותי שכן תוסיף כ- 60% נוספים לשטחי הנדל"ן המניב הקיימים בישראל של הקבוצה".
לפני עשרה ימים חשפה גם מכתשים אגן את עלות שכר בכיריה לאותה שנה. מהממצאים עולה, שעלות שכרו של נשיא ומנכ"ל קבוצת מכתשים אגן הסתכמה בכמעט 10 מיליון שקלים.
הקבוצה, שעברה ברבעון האחרון לשליטת חברת כימצ'יינה הסינית, הציגה הפסד של 26.7 מיליון דולר באותו רבעון, לעומת הפסד של 159.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
אשר לנתוני השכר, ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל החברה נהנה ב-2011 משכר בעלות של 9.9 מיליון שקלים. שכרו כלל מענק בסך 2.66 מיליון שקל, שכר בסיס של כ-2 מיליון שקל ושכר המבוסס על תשלום מניות בהיקף של 4.65 מיליון שקלים.
סמנכ"ל משאבים גלובליים ופיתוח עסקי, חן ליכטנשטיין, זכתה באותה שנה לשכר בעלות של 5.64 מיליון שקל ובכללו שכר במזומן בסך 2.13 מיליון שקל, מענק בגובה 1.65 מיליון ותשלום מ בוסס מניות על-סך 1.86 מיליון שקלים.
איגנסיו דומינגז, מנהל אזור אירופה במכתשים, קיבל שכר בעלות של 6.17 מיליון שקלים. אלו כללו תשלומי שכר במזומן בסך 2.47 מיליון שקל, מענק בן 4.3 מיליון שקלים ותשלום מבוסס מניות בהיקף של 1.86 מיליון שקל.
מנהל אזור אמריקה, שאול פרידלנד, זכה לשכר בעלות של 5.53 מיליון שקל, שכלל תשלומי שכר במזומן בהיקף של 2.46 מיליון שקל, מענק של 1.2 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות של 1.86 מיליון שקל.
רן מידן, מנהל אזור אסיה פסיפיק במכתשים אגן זכה לשכר בעלות של 5 מיליון שקל, שכלל תשלום שכר במזומן של 2.24 מיליון שקל, מענק של 980 אלף שקל ותשלום מבוסס מניות של 1.86 מיליון שקל.
אבירם להב, סמנכ"ל הכספים של החברה, נהנה משכר בעלות של 4.98 מיליון שקל.
The post עלות שכרם של 5 בכירי קבוצת עזריאלי: 41 מיליון שקל first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post דו"ח 2011 של מכתשים אגן: עלות שכרו של המנכ"ל – כ-10 מיליון שקלים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>הקבוצה, שעברה ברבעון האחרון לשליטת חברת כימצ'יינה הסינית, הציגה הפסד של 26.7 מיליון דולר באותו רבעון, לעומת הפסד של 159.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
אשר לנתוני השכר, ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל החברה נהנה ב-2011 משכר בעלות של 9.9 מיליון שקלים. שכרו כלל מענק בסך 2.66 מיליון שקל, שכר בסיס של כ-2 מיליון שקל ושכר המבוסס על תשלום מניות בהיקף של 4.65 מיליון שקלים.
סמנכ"ל משאבים גלובליים ופיתוח עסקי, חן ליכטנשטיין, זכתה באותה שנה לשכר בעלות של 5.64 מיליון שקל ובכללו שכר במזומן בסך 2.13 מיליון שקל, מענק בגובה 1.65 מיליון ותשלום מ בוסס מניות על-סך 1.86 מיליון שקלים.
איגנסיו דומינגז, מנהל אזור אירופה במכתשים, קיבל שכר בעלות של 6.17 מיליון שקלים. אלו כללו תשלומי שכר במזומן בסך 2.47 מיליון שקל, מענק בן 4.3 מיליון שקלים ותשלום מבוסס מניות בהיקף של 1.86 מיליון שקל.
מנהל אזור אמריקה, שאול פרידלנד, זכה לשכר בעלות של 5.53 מיליון שקל, שכלל תשלומי שכר במזומן בהיקף של 2.46 מיליון שקל, מענק של 1.2 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות של 1.86 מיליון שקל.
רן מידן, מנהל אזור אסיה פסיפיק במכתשים אגן זכה לשכר בעלות של 5 מיליון שקל, שכלל תשלום שכר במזומן של 2.24 מיליון שקל, מענק של 980 אלף שקל ותשלום מבוסס מניות של 1.86 מיליון שקל.
אבירם להב, סמנכ"ל הכספים של החברה, נהנה משכר בעלות של 4.98 מיליון שקל.
רווחי החברה לפני מימון, מסים פחת והפחתות חד פעמיות (EBITDA) ברבעון הרביעי של שנת 2011 הסתכמו ב-26.6 מיליון דולר (4.8% מהמכירות) לעומת סך של (85.4) מיליון דולר כולל השפעות חד פעמיות ברבעון המקביל ב-2040 ו-17.4 מיליון דולר (3.4% מהמכירות) בנטרול השפעות חד פעמיות ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון הרביעי הציגה מכתשים אגן הפסד תפעולי של 6.2 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 139.7 מיליון דולר ברבעון המקביל, כולל השפעות חד פעמיות. ההפסד התפעולי בניטרול השפעות חד פעמיות הסתכם ברבעון המקביל ב-11.6 מיליון דולר.
מכירות החברה בשנת 2011 הסתכמו בסך של 2.69 מיליארד דולר לעומת 2.36 מיליארד דולר ברבעון המקביל.
The post דו"ח 2011 של מכתשים אגן: עלות שכרו של המנכ"ל – כ-10 מיליון שקלים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post דו"ח השכר במגזר הציבורי – כדאי לעבוד בנמלים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בבנק ישראל השכר הממוצע מגיע ל-23,531 שקל(28,445 שקל כולל עלויות העסקה), ברפאל ל- 22,383 שקל (28,263 שקל כולל עלויות העסקה), ואילו בחברת חשמל השכר ממוצע הוא 21,354 שקל (27,266 שקל כולל עלויות העסקה).
[adrotate banner="27"] בנמל חיפה מרווחים שניים מבין מפעילי מנוף השער שכר של 47 אלף שקל ומפעיל מנוף הגרר 45 אלף שקל. מפעילי המנופים האחרים מרווחים לא פחות וגם הרבה יותר מאשר ראשי האגפים שם. ראש אגף מערכות המידע בנמל חיפה למשל, משתכר 36,000 שקל, ראש אגף הרכש 34,000 שקל ורמ"ד גזברות 31,000 שקל.
בנמל אשדוד כדאי מאוד להיות מנופאי מזח המשתכר 47,000 שקל, או בקר ציוד מכני המשתכר אף הוא סכום זהה. מכונאי מלגזות באשדוד משתכר קצת פחות – 36,000 שקל. המקורבים לשולחן המנכ"ל יוצאים נשכרים תרתי משמע: סמנכ"ל הדוברות משתכר 42 אלף שקל ומנהלת לשכת המנכ"ל 22 אלף שקל.
הדו"ח מציין עוד כמה הפתעות כמו שכרו של מרצה בכיר לכלכלה וחשבונאות במדרשת רופין, המגיע ל-72 אלף שקל או בעל תפקיד בחוג המשולב באוניברסיטת בר אילן המשתכר 94,000 שקל.
וכמעט שכחנו את משכורת הנתב בנמל אשדוד שמביא הביתה כל חודש 72 אלף שקל.
זוכרים את המתמחים שהתפטרו השבוע? למדו שבע שנים רפואה, התחילו התמחות של 5 שנים, עובדים במשמרות של 16 שעות סביב השעון ועוסקים – אם לרגע שכחנו בהצלת חיי אדם- הם משתכרים 8,000 שקל בחודש.
The post דו"ח השכר במגזר הציבורי – כדאי לעבוד בנמלים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>