The post הלומדה כשלה, הרצאה אינה מהווה פתרון למידה אפקטיבי. אז מה כן עובד? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>ד"ר וייס ישא הרצאה במליאת כנס ההדרכה השנתי, שעתיד להתקיים ב-24 בדצמבר. בכנס עצמו תשמעו לא מעט על נפלאות הטכנולוגיה עם דגש על נפלאות הלומדה. לד"ר וייס השקפה שונה בתכלית. בחלקו הראשון של הראיון עם ד"ר וייס הוצגה מערכת עת הדעת כפלטפורמת הדרכה, בחלק זה של הראיון הרחבנו את היריעה על עולם ההדרכה בכלל ועל השימוש בכלים השונים לביצוע הדרכות עובדים בפרט.
קהילת הטכנולוגיה החינוכית מנסה למצוא פתרון ללמידה באמצעות מחשב כבר 50 שנה. בכל עשור מדברים על פיתוח טכנולוגי שמתיימר לפתור את בעיית הלמידה ולהחליף את המורה. זה התחיל כבר בשנות השישים, עם חדירת המחשבים, כשפיתחו תוכנות לתרגול ביהיביוריסטי שבוחנות את הלומד ונותנות לו משוב של "צדקת" או "טעית".
בשנות ה-80 היה ניסיון ליצור מורה-פרטי אוטומטי . הפסיכולוגיה הקוגנטיבית שהתיימרה להבין כיצד פועל המוח האנושי דחפה את אנשי הטכנולוגיה החינוכית לייצר תוכנת למידה והוראה אוטומטית שנקראה "לומדה".
מחקרים הוכיחו חזור והוכח כי הלומדה נכשלה כישלון חרוץ! כל ניסיון ליישם מערכת הוראה והדרכה באמצעות מערכת אוטומטית/רובוט לא הצליחה להביא ללמידה לשם הבנה. כל ניסיון לייצר Teacher In a Box (כינוי של האמריקאים ללומדה) לא צלח עד עצם היום הזה.
אז אנחנו נשארים במצב אבסורדי כי מצד אחד המחשבים לא יכולים להחליף את המורים ומהצד השני המורים לא יכולים ללמד יותר מ-20 תלמידים בו בעת כי הפערים בין התלמידים גדולים מידי והתלמידים חייבים להיות אקטיביים.
הרצאה היא סיטואציה לא טבעית להדרכה ולמידה! ההרצאה השיטתית והסטנדרטית הומצאה בזמן המהפכה התעשייתית לפני למעלה מ-200 שנה. באותה תקופה ההרצאה הייתה פתרון מצוין לצורך קיים.
היו צריכים להכשיר 50 עובדי יזע לעבודה על מכונה ספציפית אז לקחו את "המדריך" שהוא עובד שיודע איך מפעילים את המכונה והוא העביר את הידע המעשי הזה ל-50 לומדים. מי שפיתח את שיטת ההרצאה יצא מנקודת המוצא שידע ניתן להעביר באמצעות משפך. למדריך יש ידע, הוא ישפוך את הידע שלו על הלומדים ואז גם הם ידעו. זה עבד לא רע בעידן של עבודת יזע אבל היום אנחנו בעידן של עבודת ידע ומודל המשפך פשוט לא עובד.
אכן הרצאה שהתאימה לעידן עובדי היזע איננה שיטת הוראה אפקטיבית לעידן עובדי הידע. תהליך למידה טוב הוא תהליך אקטיבי שבו הלומד בונה ידע תוך צירוף פרטי מידע חדשים לידע קיים, בצורה אישית, עם הכוונה ותוך שיחה עם חבריו. מורה הוא לא "מאביס אווזים" המטאפורה הראויה למורה היא של "מנהל אתר בנייה" שמספק חומרים, מחלק תפקידים, נותן הכוונה, מסייע באדמיניסטרציה, מפקח על ביצוע העבודה בלוחות זמנים.
המעבר הזה מהמורה שהוא מאביס אווזים למודל של מנהל אתר בנייה הוא מעבר From instruction to construction.
יש לפנינו שתי עובדות: האחת היא שמורה לא יכול ללמד יותר מ-20 לומדים בשיטת ההרצאה . השנייה היא שלא ניתן להחליף מורה בתוכנת למידה, סרטוני וידיאו וכיו"ב. כאן נכנס המודל שפיתחנו שנולד מחשיבה מחוץ לקופסה במטרה להוציא את המורה מחוץ לקופסה של הלומדה.
מודל הלמידה שפיתחנו בעת הדעת, שהוא פורץ דרך בקנה מידה עולמי ואומץ ע"י גופים מובילים, הוא המודל ההוליסטי הנשען על 3 פונקציות. הוא למעשה משולש עם שלושה קודקודים כאשר במרכזו ניצב המורה / המדריך. הקודקוד הראשון הוא הטכנולוגיה / התשתית הטכנולוגית. הקודקוד השני הוא התכנים. הקודקוד השלישי הוא מערכת הניהול שמאפשרת להוציא לפועל את מערך הלמידה במודל מהסוג הזה.
מודל הלמידה ההוליסטי מאפשר למידה משמעותית להבניית ידע באופן אינדיווידואלי תוך אינטראקציה עם העמיתים ללימודים.
מערכת ניהול ההוראה והלמידה החדשנית היא ללא ספק אבן הייסוד של המודל.
כל שלושת הקודקודים מכוונים לתמוך בקונספט. התשתית מכילה ציוד כלים ורשת למורה ולתלמידים כדי לאפשר את הלמידה. התכנים הם אוסף פעילויות אינטראקטיביות שמשרתות את המורה/המדריך לצרכים הפדגוגיים. תכנים אלה ארוזים בפורמט של ספר דיגיטלי רמה ג' הנחשב למתקדם מסוגו בעולם. ניתן גם לספק מחולל תכנים אשר מאפשר יצירה יחסית קלה של ספר דיגיטלי כזה. המשורר האירי ייטס טען שחינוך זה לא מילוי דלי אלא הצתת אש. אנחנו יודעים שלמידה חייבת להתחיל בהצתת אש. לספר דיגיטאלי רמה ג' יש יכולות להצית אש דרך תמונה, סרטון, חידה וכל דבר שמייצר עניין וסקרנות ומחובר לחייהם של הלומדים. (* הערת העורך: למידע על מהו ספר דיגיטאלי רמה ג' ראה את חלקו הראשון של הראיון: הצגת פלטפורמת הלמידה של עת הדעת.
אחרי שהוצתה האש, לוקחים את האנרגיה התרמית המוטיבציונית הזו והופכים את הלומדים לאקטיביים. כך לדוגמה עבודת חקר מבוססת יישומון או סימולציה מפעילה את הלומד. בשלב הבא מתקיים באמצעות כלי שיתופי בשם גלריה שיח עם העמיתים כדי לאמת את הידע.
מערכת הניהול היא זו שמאפשרת את הניצוח על הסימפוניה. כדי שמורה יוכל ללמד 40 לומדים ולנצח למעשה על סימפוניה פדגוגית, הוא צריך פלטפורמה הולמת. פלטפורמה זו נקראת Digital Teaching Platform.
זוהי מערכת חדשנית ביותר שמאפשרת למורה / מדריך לנהל את מעגל התהיל"ה: ראשי תיבות של: תכנון, הוראה, למידה והערכה. זו המערכת שעוטפת את המורה לאורך כל תהליך ההוראה, מעצימה אותו אך אינה מחליפה אותו.
יותר מזאת, הטכנולוגיה מעצימה אותנו כפי שאמר מרשל מקלוהן! הטכנולוגיה מאריכה לנו את הידיים, מחדדת את הראיה, מחזקת את הרגליים… וביישום נכון היא יכולה ליצור עם המורה שותפות סינרגטית.
ניתן להראות שמודל הלמידה ההוליסטי מקדם את פיתוח מיומנויות המאה ה-21 בקרב הלומדים: אוריינות מחשב, יצירתיות, שיתוף פעולה, פתרון בעיות וחשיבה ביקורתית. בשילוב נכון של טכנולוגיה גם כיתה של 40 לומדים בניצוחו של מורה אחד יכולה להפוך לקהילת למידה משמעותית ברוח המאה ה-21.
בהרצאתו בכנס ההדרכה השנתי ינסה ד"ר וייס להסביר מדוע הניסיונות לשלב למידה מבוססת מחשב בעשרות השנים האחרונות לא צלחו בקנה מידה מערכתי, ואיך בכל זאת ניתן לשלב טכנולוגיה, הוראה ולמידה בצורה אפקטיבית.
The post הלומדה כשלה, הרצאה אינה מהווה פתרון למידה אפקטיבי. אז מה כן עובד? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post "עת הדעת" מאפשרת למדריך בארגון לנצח על סימפוניה פדגוגית first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>באותם בתי ספר עת הדעת הינה חלוצה בפיתוח ספרי לימוד דיגיטליים בתקן ג'. בעולם, מו"לים וארגונים מובילים מהעולם אימצו את הטכנולוגיה של עת הדעת. בין הארגונים שאימצו את הפתרונות הטכנולוגיים של עת הדעת ניתן למנות את : McGraw-Hill Education האמריקאי ו-Doosan הקוריאני ועוד מו"לים באירופה ובדרום-אמריקה.
ד"ר דובי וייס*, המדען הראשי של פרויקט עת-הדעת, יציג את העקרונות לשילוב מוצלח של טכנולוגיה בהדרכה ולמידה תוך התייחסות לפרויקט הלאומי וכן יחלוק את התובנות שעלו מהפרויקט ומהקשיים שעלו מימנו לאורך הדרך, בהקבלה לעולם העסקי, בכנס ההדרכה השנתי שייערך ב- 24.12.
לקראת הכנס ישבנו לראיון עם ד"ר וייס וניסינו להבין מה עומד מאחורי הפרויקט וכיצד חברות עסקיות יכולות ללמוד מימנו על הדרכת עובדים ארגונית.
הטכנולוגיה שמציעה עת הדעת נשענת על שני מוצרי דגל:
המוצר הראשון הוא מערכת דיגיטלית להוראה מיטבית בשם Digital Teaching Platform המשמשת לניהול תהליכי ההוראה והלמידה בכיתה ומחוצה לה. קיימת דרישה לפתרונות טכנולוגיים לניהול מערך הלמידה בקרב מנהלי הדרכה בארגונים.
המוצר השני הוא Content Generation Studio – מערכת ליצירת ספרים דיגיטליים בתקן ג'.
נקודת המוצא כאן היא שקיימים תכנים בספרים או בטכנולוגיה ישנה, והמוצר הזה מאפשר למדריך או לבעל התוכן לקחת תכנים אלה ולצקת אותם לתבניות חדשות תוך יצירת האינטראקציות הנכונות לתהליך הלמידה.
ספרים דיגיטליים התפתחו למעשה באבולוציה של שלושה דורות. דור ראשון היה סריקת תוכן לקבצים, זה היה בסך הכל ייצוג דיגיטלי בסיסי של הספר. הוא לא יצר אפקט למידה משמעותי. התרומות שלו היו בעיקר נגישות, חסכון בכסף ובמשקל, גישה אקולוגית ועוד מיני תרומות חשובות אך היה ברור לכולם שזה לא הפתרון המיוחל.
דור ב' כלל הוספת מידע לספר שכבר מצוי במחשב. כך לדוגמה הוסיפו לינקים למקורות מידע, קטעי העשרה, תרגום, תמונות וכיו"ב.
כאשר חקרו את האפקטים של הספרים הדיגיטליים בשני הדורות הראשונים ראו שזה עדיין לא מוביל לתהליך למידה משמעותי. למידה אפקטיבית מתבצעת כאשר יש פעילות אינטראקטיבית, הצתת אש, שיח בין הלומד לעמיתיו ועוד. הלומד צריך להיות אקטיבי כדי שהלמידה תהיה אפקטיבית. מתוך התפישה הזו יצאו דור ג' של הספרים הדיגיטליים.
ספר דיגיטלי תקן ג' הוא יותר סביבת למידה אינטראקטיבית, הכוללת אוסף של פעילויות מודולריות, מאשר ספר. מנהל הדרכה יכול לבחור מודולים לכל קורס, מה שמאפשר לו להתאים את התכנים לכל סוג של קורס וכמובן למחזר תכנים.
המודולים המרכיבים את תוכנת ההדרכה מחוברים למערכת ניהול שמאפשרת מעקב אחר הלמידה והפעילויות מתאפיינות בדרכי למידה של המאה ה-21. קרי שימוש במולטימדיה, כלי חקר כגון סימולציות ויישומונים, דיונים שיתופיים, תמיכה ברמות שונות של לומדים בהתאם לסגנון (ויזואלי, קולי… ). זו תעודת הזהות שלנו. עת הדעת מציעה את מחולל הספר ואת הפלטפורמה לניצוח על הסימפוניה הפדגוגית. אין עוד חברה בעולם שיצרה מחולל תכנים לתקן ג' ופלטפורמה לניהול כולל של תהליך ההוראה והלמידה באמצעות תכנים אלה.
המערכת לניהול הלמידה מאפשרת לנהל הדרכה בכיתה בזמן אמת היות שהיא נותנת דוחות, התרעות, מאפשרת שיתוף בין התלמיד למדריך או בין התלמיד לעמיתיו. כמו כן, המערכת מאפשרת למדריך לחלק את קהל הלומדים לקבוצות לפי סגנונות הלימוד המועדפים עליהם (האזנה, צפייה בסרטונים, קריאת מאמרים וכיו"ב), או לפי רמות שכן המערכת ערוכה לסווג את הלומדים לרמות מקצועיות בזמן אמת.
השימוש במערכת ניהול הלמידה מאפשר לכל תלמיד ללמוד בקצב שלו כמו גם בדרך שלו כאמור וזה מאפשר לארגון לגייס ולשמר עובדים מקשת רחבה.
הפלטפורמה לניהול הוראה מיועדת לשרת את המדריך על ידי כך שהיא מלווה אותו במצבי הוראה שונים. בין אם התלמיד לומד לבד בכיתה, לומד בבית, משתתף בקבוצה ואז שוב בכיתת דיון וכו' – המדריך מלווה את התהליך ומפקח עליו בכל עת ומכל מקום.
עת-הדעת נותנת פתרון ללמידה מהבית (כמו כל LMS מסורתי) אך הייחודיות של המערכת היא בין השאר ביכולות המיוחדות שלה ללמידה בכיתה.
מערכת הניהול של עת-הדעת מאפשרת למורים ולמדריכים לייצר קהילות למידה אקטיביות מונחות מדריך בכיתה בזמן אמת ומחוץ לכיתה. ה-DTP הוא הדור הבא של מערכת ניהול ההוראה והלמידה לקהילת לומדים במאה ה-21.
כל מי שעוסק בהדרכה יודע שישנם שני סוגי הערכה: מסכמת ומעצבת. הלמידה המסכמת באה בסוף התהליך והיא בוחנת מה התלמיד למד, קרי מה רמת הידע שלו. הערכה המעצבת היא ההערכה החשובה באמת שמאפשרת למדריך לזהות מגמות, חולשות, חוזקות, גישות נכונות יותר ולבצע התאמות תוך כדי תנועה.
היכולת לפעול בזמן אמת היא קריטית. זו טעות להמתין עד סוף הקורס כדי לגלות שהלומדים התקשו בפרק מסוים והם נאלצים לשאול את המנהלים או העמיתים שלהם באמצע המשמרת. המערכת שלנו מאפשרת קיצור של מעגלי התיקון ומאפשרת מעגלי משוב קצרים יותר לאורך התהליך.
הערכה מעצבת היא חשובה לכל תהליך הוראה והדרכה כי היא מבטיחה תהליך למידה מיטבי. מערכת החינוך מנסה לקצר מעגלי למידה כי שנת הלימודים קצרה, מספר התלמידים רב (מדי) והמלאכה רבה. אולם מי ששם דגש מיוחד על קיצור מעגלי התיקון הוא דווקא הארגון המסחרי שבו כל שעה שווה כסף והרבה. הארגון רוצה את העובדים המקצועיים ביותר שעברו הדרכה יסודית והם מוכנים להשתלב בעבודה מיד. כל עיכוב כזה שמקורו בתהליך הדרכה לא נכון (או פשוט תהליך שלא היה נכון לאותו עובד) מסתכם בנזק כלכלי שמתחיל בשעות (של עובד, מנהל משמרת, עמית שנקרא לעזור) ומגיע להחזרים ללקוחות ואף לפגיעה תדמיתית. הארגון המסחרי צריך להבטיח שההדרכה מתנהלת במיטבה. מערכת ניהול הלמידה שלנו יכולה לסייע לו בכך.
למעלה מ-150 בתי ספר בישראל נהנים כיום מתוכנית עת הדעת. כדי להביא את עת הדעת לעוד בתי ספר יש לסייע להם לרכוש טאבלטים וספרים דיגיטליים רמה ג'. עת הדעת מצידה תשמח להעניק לבתי הספר אלה הן תמיכה והן את מערכת הניהול המתקדמת שלה ללא כל עלות לבתי הספר. ארגונים לא מעטים בישראל כבר הצטרפו לחזון החינוכי של עת הדעת והם מאמצים בתי ספר בפריפריה כחלק מפעילותם בתחום המחויבות החברתית. פעילות כזו מסייעת לסגירת הפער הדיגיטלי, להעלאת הישגי התלמידים ולקידום החינוך בישראל.
לסקירה מקיפה של פרויקט עת הדעת ע"י ד"ר דובי וייס ולמידה על השימוש במערכות דיגיטליות להדרכת עובדים מנהלי משאבי אנוש ומנהלי הרכה ארגוניים מוזמנים לקחת חלק בכנס ההדרכה השנתי שלנו.
The post "עת הדעת" מאפשרת למדריך בארגון לנצח על סימפוניה פדגוגית first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>