במילים אחרות, אחת הסוגיות שלעת עתה לא ברור האם יש עליה תשובה היא: מי אחראי לפצות עובד שעובד מביתו ונפגע במהלך עבודתו בבית.

סוגייה ראשונה היא מהי אחריות המעסיק, שכן העובד אינו נמצא במתקן או במבנה של המעסיק אלא בביתו. מאידך, אותו עובד נפגע בעת שביצע את עבודתו מביתו, כאשר מדובר בעבודה שהמעסיק הטיל עליו לבצע.

סוגייה שנייה היא, האם  הביטוח הלאומי מכיר בנפגע עבודה שנפגע בעת שעבד בביתו. נראה שלאור העובדה שרובם המכריע של העובדים עבדו עד עתה במשרד, לא היתה דרישה גדולה לפתרון כזה.

כעת, כאשר רובם המכריע של העובדים עובדים בביתם, יש צורך להתייחס לסוגייה זו ולמצוא לה פתרון.

אוכלוסייה אחרת שיש למצוא עבורה פתרון בנושא זה היא אוכלוסיית הפרילנסרים (עצמאים) הבודדים, שעובדים מביתם.

אין להם חנות או משרד שהם עובדים בהם, אלא הם עובדים בחדר העבודה שבביתם; ולא רק בגלל משבר הקורונה אלא משום שכך הם עובדים מאז שהחלו להיות פרילנסרים.

דמי הביטוח הלאומי שהם משלמים כל חודש כוללים ביטוח נפגעי עבודה, השאלה היא רק איך זה מיושם כאשר קורה מקרה בו הם נזקקים לכספים הללו.

אם כן, האם עובד כזה אכן זכאי לדמי נפגעי עבודה בעת שהוא עובד בביתו?  

יצויין כאן, כי אם אכן פרילנסר שעובד מביתו זכאי לקבל את דמי ביטוח נפגעי העבודה בעת הצורך, הרי שניתן, בשינויים מסויימים, לבטח גם את השכירים שעובדים כעת מביתם.  

בעקרון, דמי פגיעה בעבודה נועדו לפצות עובדים עבור אובדן הכנסות מעבודה, בין אם הם עובדים כשכירים או כעצמאים, כאשר הפגיעה נגרמה במהלך או בעקבות העבודה.

דמי הפגיעה משולמים עבור פרק הזמן שבו העובד לא עבד ונזקק לטיפול רפואי. לכל היותר יקבל הנפגע פיצוי תמורת 13 שבועות, כלומר 91 ימים.

ספירת הימים מתחילה החל ממחרת הפגיעה (ביום שלאחר הפגיעה). שכירים מקבלים את התשלום עבור יום הפגיעה עצמו מהמעסיק.

במקרים בהם העובד נעדר פחות מ-12 ימים, הביטוח הלאומי משלם לו דמי פגיעה עבור ימי ההיעדרות החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.

אם לדוגמה העובד נפגע ביום ראשון בשבוע, והוא נעדר במשך שבוע, עד ליום ראשון שאחריו, הוא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה החל מיום רביעי ועד ליום ראשון בשבוע שלאחר מכן.

במקרים בהם העובד נעדר מהעבודה יותר מ-12 יום, הביטוח הלאומי משלם לו את דמי פגיעה החל ביום שלמחרת יום הפגיעה.

עבור שכירים, הביטוח הלאומי גובה מהמעסיק את התשלום ששילם לעובד עבור 12 הימים הראשונים, למעט מעסיקים של עובד במשק בית.

The post מי שומר על עובדים הנפגעים בביתם first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עובד טיפס על סולם כדי להוריד קלסרים או מסמכים ממדף גבוה, נפל מהסולם ונחבל, או שנחבל בעת שניסה לארגן מחדש את פינת העבודה שלו בבית, או כל חבלה אחרת שנגרמה לו בעקבות עבודתו, האם הביטוח הלאומי וחברות הביטוח מכירות בכך כתאונת עבודה?

בשלב זה עדין לא לגמרי ברור מהו המעמד של עובד שנפגע בעת עבודתו בבית.

חוק הביטוח הלאומי לגבי נפגעי עבודה מתיחס בעיקר לעובדים שנפגעו במקום העבודה, או בדרך אל מקום העבודה או בדרך ממקום העבודה הבית (או אל לקוח).

שיעור פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.

תאונה שמתקבלת כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי היא תאונה שהתרחשה בנסיבות הבאות:

1 העובד נפגע בדרכו מביתו או מהמקום בו הוא לן אל העבודה, או בדרכו מהעבודה אל ביתו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.

2 עובד שנפגע בשעות עבודתו במקום העבודה, או בסביבתו הקרובה ביותר של מקום העבודה, בזמן שפעל להציל אדם או רכוש, או שפעל כדי למנוע נזק לאדם אחר או לרכוש.

3 עובד שנפגע בעת עבודתו, כאשר הפגיעה נגרמה לאו דווקא בגלל העבודה, אלא מכך שפגע בו אדם אחר, או שהוא נפגע מחפץ שנמצא במקום העבודה, או בסביבתו הקרובה ביותר של מקום העבודה, כל עוד לעובד שנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.

4 עובד שכיר שנפגע במקום שהוא או חבריו לעבודה אוכלים בשעת ההפסקה, כאשר ההפסקה היא על דעת המעסיק ואינה עולה על שלוש שעות, או שנפגע בדרך מהעבודה, אל מקום העבודה, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.

5 עובד שכיר שהינו חבר ועד העובדים, ועובד שהינו חבר ועד מושב עובדים, שנפגעו בעת מילוי תפקידם זה ובגלל מילוי התפקיד, או שנפגעו בדרכם למלא את התפקיד או שנפגעו בדרכם בחזרה ממילוי התפקיד.

6 עובד שכיר שנפגע בדרכו מהעבודה או שנפגע בדרכו מביתו אל מקום העבודה או שנפגע בעת שנבחן במבחנים לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו בחזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל ביתו.

7 עובד שנפגע בעת שהותקף תוך כדי עבודה או בגלל תפקידו בעבודה, או שנפגע מתקיפה מינית.

כל אלה נחשבים לפגיעה בעבודה, אם הפגיעה גורמת לנזק גופני או נזק נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

מתי תאונה לא תחשב לתאונת עבודה: אם התאונה התרחשה בעת שעובד שכיר עשה את דרכו (הביתה או אל העבודה) אבל הפסיק את דרכו המקובלת, בהפסקה של ממש, או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, וכאשר מדובר בעצמאי, אם הפסיק את דרכו הרגילה או סטה ממנה שלא לצורך עיסוקו במשלח ידו.

עם זאת ולמרות מה שנכתב בסעיף הקודם, תאונה שהתרחשה כאשר העובד הפסיק את דרכו לעבודה או ממנה או סטה ממנה, תחשב עדיין לתאונת עבודה אם הסיבה להפסקת הדרך או סטייה ממנה היא אחת הסיבות הבאות:

1 במטרה להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.

2 כדי ללוות את ילדיו אל הגנון, אל גן הילדים, או אל מעון הילדים, או כדי להחזירו משם. מדובר בילדים עד גיל 10, או ילדים מבוגרים יותר שבשל ליקוי שכלי או גופני נדרש להם ליווי.

יש לציין, כי תאונה שאירעה לעובד בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או שהפר הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו, לא תיחשב לתאונת עבודה.

זאת, למעט מקרים בהם העובד נפטר בגלל אותה תאונה, או הפך נכה או שאינו מסוגל לעבוד במשך עשרה ימים לפחות, ואשר אילו לא נהג ברשלנות הייתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה.

The post מה אומר חוק הביטוח הלאומי לגבי נפגעי עבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

קיימים שורה של היבטים מהותיים שעל העובד שחושב/במו"מ/מתכנן לעשות רילוקיישן לבחון לפני צאתו את הארץ :

מאמר מקצועי באדיבות גליה אלינסקי, מנכ"ל  Relocation Jobs 

ביטוח לאומי וביטוחי אובדן כושר עבודה, חיים ובריאות
ביטוח לאומי לא מכסה תאונות עבודה בגין שכר חו"ל. לכן, חשוב מאוד לוודא שהמעסיק (או העובד במקרים בהם המעסיק אינו מכסה את עלות הביטוחי), מבטח את השליח בביטוחים פרטיים – ביטוח אובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, חיים ובריאות. לא מספיק לשלם את התשלום המינימלי לביטוח לאומי. זהו אינו פתרון נכון למי שעובד בחו"ל.
דוגמה למקרה בו עובד חברת הייטק, אשר יצא לחו"ל במסגרת עבודתו ושהה באחת ממדינות אפריקה , היה מעורב בתאונת דרכים אשר גרמה לנכות תמידית באחת מהידיים שלו. החברה ששלחה את העובד לא ביטחה אותו בביטוחים פרטיים, והעובד עצמו לא שילם את תשלומי הביטוח הלאומי בשל ניתוקו מישראל . וכך מצא את עצמו העובד ללא קצבאות בגין נכותו.

בחנתם לעומק את גובה כיסוי הביטוח הרפואי?
ביטוח רפואי הנו חלק חושב מאוד בבואכם להתכונן ליציאה למשhמת הרילוקיישן. חשוב לוודא את גובה הכיסוי הביטוחי ואת תנאי הפוליסה בביטוח הרפואי , ובמיוחד כשמדובר על מדינות בעלות סיכון גבוה. עובדים אשר לא דואגים לכיסוי ביטוחי עלולים למצוא את עצמם משלמים עבור הוצאות רפואיות סכומי עתק. את מחיר העצה הזו שילם עובד במיטב כספו : המדובר על עובד אשר יצא לחו"ל כוסה ע"י החברה בביטוח נסיעות רגיל. בהצהרת הבריאות שלו הוא הצהיר כי הוא עבר צנתור לפני כחודשיים, יחד עם זאת, בפרטי הפוליסה של החברה נאמר בפירוש כי הפוליסה מחריגה אירועי לב שקרו במהלך ששת החודשים האחרונים טרום היציאה. לאחר כשבועיים בחו"ל הוא חש בליבו, התפנה לבי"ח ומשם להטסה רפואית חרומית לישראל. חברת הביטוח לא כיסתה את האירוע ועל החברה הוטלו עלויות רפואיות בגובה של כ 35,000$. נוסף על כן, מומלץ לדאוג לכיסוי ביטוחי נוסף במדינות עולם שלישי אשר מכסה ביטוח איתור, חילוץ והטסה אווירית.

 מול מי נחתם החוזה?
קודם כל יש לבדוק לעומק שאכן החברה שאתם עומדים לצאת בשליחותה רצינית ומבוססת. לישות המשפטית שמולה נחתם החוזה, ישנה חשיבות רבה. בעיקר מאיזה מוצא הישות הזו . חתימה מול חברה ישראלית תקשה לרוב להוכיח בשלב מאוחר יותר כי שיניתם את מרכז החיים שלכם וקיבלתם בשל כך גם פטור ממיסים. יחד עם זאת חתימה אל מול חברה יפנית יכולה לחייב אתכם בכללי שיפוט מקומיים שאתם אינכם מודעים אליהם.

הרבה חברות חותמות היום חוזים דרך חברות בנות שלהם אשר מוגדרות כחברות "אוף שור". זה פותר את החברה מדיווח מיסים וניכוי מס במקור לעובדים ולכן אין לה בעיה כלל וכלל. יחד עם זאת, אי ניכוי מיסים על ידי החברה בעת העברת התשלומים אינו פוטר בהכרח את העובד מתשלומי מיסים בישראל. חשוב להבין כי המיסוי בישראל הינו מיסוי פרסונלי ולא טריטוריאלי וכל הכנסה אשר מופקת על ידי תושב ישראלי מחויבת במס בישראל.

כיצד מבצעים ניתוק תושבות לצורכי מס?
כללי מס הכנסה מגדירים שתי תחנות חשובות :
1. שתי שנות מס שבהן שהה העובד מעל 183 יום בכל שנה בחו"ל
2. שנתיים עוקבות נוספות שבהן מרכז חייו של העובד אינו בישראל

הגדרת מרכז החיים מורכבת ממכלול פרמטרים אישיים ומבחינה של מצבכם האישי הכולל בתקופת המעבר. שאלות כמו: היכן התגוררתם אתם ובני משפחתכם בתקופה זו? מי שילם לכם את השכר? היכן שילמתם מיסים? מאפשרות לפסוק בעניין ניתוק התושבות. הפסיקה הינה פרסונלית ולכן הבחינה היא אישית. בנובמבר האחרון, הכיר בית המשפט, בפסק דין תקדימי, שבו אדם ששהה לבד בחו"ל בעוד משפחתו נותרה בישראל, כאדם שמרכז חייו אינו בישראל ועל כן אינו מחויב במס על הכנסותיו.
לאחר החזרה לארץ נעשה תהליך של "פסיקה" אל מול רואה חשבון, אשר בוחן את מצבכם האישי, מגיש דו"ח והמלצותיו למס הכנסה ועל פי זה נקבע באם ישנו פטור ממלא ממיסוי או לאו. חשוב לזכור שאם לא יינתן פטור ממיסוי, תהיו חייבים גם בתשלומי ביטוח לאומי עבור ההכנסה החייבת במס לפי מס הכנסה.
כמה דברים שתמיד יעזרו בהוכחת העברת מרכז החיים הינם: אי החזקת רכוש בארץ, סגירת חשבונות בנק מקומיים, שהייה מינימלית בישראל וכו'.

ומה לגבי תשלומים אחרים למוסדות בישראל ?
עליכם להתייעץ עם מומחה רילוקיישן לפני שמפסיקים לשלם תשלומים לקופת חולים או תשלומים פנסיוניים על מנת לשמר את זכויות הוותק ולהימנע ממחויבות עם חזרתכם לארץ.

האם השכר המשולם תואם את עלויות המחיה?
יש לוודא שתקציב עלויות המחיה שהוצג לכם מתאים לעלויות בפועל במדינה ולאיכותה חיים שהנכם מצפים לה. אל תתפתו למספרים בלבד! שכר דירה ועלויות מחיה במקומות שונים בעולם יכול להגיע לאלפי דולרים בחודש. בידקו האם ההצעה שניתנה לכם מתאימה למדינת היעד.

תחום השיפוט שמוגדר בחוזה
במקרה של מחלוקת משפטית מול החברה, לא כדאי שתמצאו את עצמכם נדרשים להגיש תביעה במדינה שכלל לא ידעתם על קיומה. ההתעקשות על ישראל כמדינת שיפוט לא נכונה תמיד. עליכם לדאוג כי מדינת השיפוט הנבחרת הינה מדינה מערבית, שחוקי העבודה בה דומים לחוקי העבודה בישראל. תמיד כדאי להוסיף גם סעיף בוררות מוסכמת בחוזה כברירה ראשונה, כדי לנסות להימנע מבתי משפט במקרה של מחלוקות.

עוד עצה שיכולה רק להועיל- הירשמו לתכנית הנוסע המתמיד!
אתם לא תאמינו כמה הכלי הזה, שמצריך כ"כ מעט מאמץ והשקעה (כי הרי גם כך אתם טסים), יתרום לכם. גם אם לא תנצלו את הנקודות לקניית כרטיסי טיסה או שדרוגים, נוסע מתמיד בדרגת זהב יפתח לכם את דלת הכניסה ללאונג' בשדה התעופה ויעלה את משקל המטען שאתם יכולים לשלוח למקסימום המרבי.

נסיעה טובה!

The post הכנות הכרחיות לרילוקיישן – היבטים שיש להתייחס אליהם בכובד ראש first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מהחברה נמסר כי לפוליסה יתרונות רבים ביחס לתוכניות האחרות הנהוגות בישראל. הפוליסה  מעניקה למבוטח או ליורשיו סכום ביטוח מקסימאלי של עד 400 אלף שקל בקרות אירוע מוות או נכות מתאונה, כאשר ביתר התוכניות הקיימות בשוק הפיצוי נע בין 150 אלף שקל ל-350 אלף שקל. כמו כן, הפיצוי במקרה של מוות ונכות מתאונה לילדים, עומד על 200 אלף שקל, במקום כ-100 אלף שקל כפי שמקובל בתכניות אחרות.

בנוסף, הפוליסה כוללת כיסוי למקרה של שברים, כוויות וסיעוד בסך של עד 40 אלף שקל, כאשר ביתר התוכניות  הפיצוי הינו עד 20 אלף שקל.

[adrotate banner="27"] בחברה מציינים את הכיסוי להחזר בגין אביזרים רפואיים של עד 6,000 שקל וכן כיסוי לטיפולי שיניים פרותטיים של עד  8,000 שקל למקרה ביטוח.

הפוליסה נדרשת גם לנושא אשפוז בבית חולים, וכוללת  פיצוי יומי מקסימאלי של 800 שקל, כאשר ביתר החברות הפיצוי המקסימלי עומד על כ-750 שקל.

בנוסף קיימים כיסויים נוספים, כגון כיסוי הוצאות העברה במסוק או מטוס בין בתי חולים, אחות פרטית בעת אשפוז, טיפולי פיזיוטרפיה ורפואה משלימה, הוצאות פינוי באמבולנס ועוד.

הפוליסה תשווק ללקוחות עם שש אפשרויות בחירה, המעניקות פיצוי מדורג לפי גובה סכומי הביטוח, אותם מעוניין המבוטח לרכוש וכל זאת במחירים אטרקטיביים ביותר.

אורית קרמר, סמנכ"ל ומנהלת תחום בריאות במנורה מבטחים ביטוח מציינת כי "פוליסת תאונות טופ, נבנתה תוך חשיבה מעמיקה על צרכי הלקוחות ומאפשרת להם ליהנות מהגנה מרבית בקרות אירוע תאונתי."

The post "תאונות טופ" – פוליסת ביטוח חדשה לתאונות אישיות first appeared on HRUS משאבי אנוש.