The post הביטוח הלאומי עדכן את התקנות לגבי הזכאות לדמי בידוד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>
מגיפת הקורונה נמשכת ושולחת עובדים רבים לבידודים. לאור זאת, ב-5 באוגוסט 2021 נכנסו כמה שינויים בתקנות הביטוח הלאומי בכל הקשור לתשלום ימי הבידוד.
בהתאם לכך, עד ה-31 באוקטובר, ימשיך הביטוח הלאומי לשלם עבור דמי הבידוד לעובדים שנכנסו לבידוד.
כאמור, החל מה-5 באוגוסט, אפשר לקבל תשלום עבור תקופות בידוד שהחלו עד ל-31 באוקטובר השנה, וליתר דיוק, כל מי שהיום הראשון שלו בבידוד היה עד ל-31 באוקטובר – כולל.
עובדים שאינם מחוסנים זכאים רק לתשלום מופחת בשיעור של 75 אחוזים מדמי הבידוד. זאת, למעט עובדים שהינם מנועים מלקבל חיסון מסיבות בריאותיות. עובדים אלה זכאים לתשלום מלא. במקרה זה יש להציג למעסיק אישור רפואי על כך.
אשר לעובד שנאלץ לשהות בבידוד עם ילדו: עובד שהינו הורה והוא מחוסן או מחלים מקורונה ששמר על ילדו בזמן הבידוד זכאי לקבל 100% מדמי הבידוד.
ניתן גם לקבל את התשלום רטרואקטיבית מה-1 בינואר השנה ועד ל-4 באוגוסט השנה, בתנאי שתקופת הבידוד של הילד דווחה למשרד הבריאות בזמן אמת.
יודגש כאן, כי התשלום עבור תקופות אלה מתבצע על פי תנאי הזכאות והתשלום שהיו עד ל-4 באוגוסט השנה.
לשם כך, על העובד (ההורה) לתת למעסיקו הצהרה לפיה הוא ההורה היחיד ששהה בבידוד ושמר על הילד בתקופת הבידוד.
מה קורה כאשר מפצלים את תקופת הבידדו בין שני ההורים ושניהם שכירים: עובדים שהינם הורים שהם מחוסנים או מחלימים מקורונה, ונדרשים לשהות בבידוד עם ילדם, יכולים לפצל ביניהם את תקופת הבידוד ולקבל דמי בידוד.
במקרה זה, כל הורה צריך למסור הצהרה למעסיק שכוללת את תקופת הבידוד. כמו כן עליהם לציין בהצהרה מי ההורה ששמר על הילד ביום הראשון של תקופת הבידוד.
הביטוח הלאומי יפחית את יום התשלום הראשון רק להורה הראשון ולא לשני ההורים. תקופת הבידוד של הילד תוכר כתקופה אחת רציפה לכל המשפחה, ודמי הבידוד ישולמו לכל מעסיק הרלוונטי, על פי הימים שבהם נעדר כל הורה.
אשר לעובד שהינו הורה שאינו מחוסן או שהוא הורה שהינו מנוע מלקבל חיסון מסיבות רפואיות, ואשר שמר על ילדו בזמן בידוד החל מ-5 באוגוסט ואילך, זכאי לקבל 100% מדמי הבידוד.
עם זאת, הורה שאינו מחוסן (גם אם הוא מנוע מלקבל חיסון) לא יוכל לקבל תשלום לתקופה רטרואקטיבית, וכמו כן לא יוכל לפצל את תקופת הבידוד עם ההורה השני.
בד בבד הוחלט על קיצור תקופת הבידוד המקסימלית. המשמעות היא שתקופת הבידוד המקסימלית שעבורה ניתן לקבל דמי בידוד קוצרה לשבעה ימים, או עד קבלת תשובה לבדיקת הקורונה השנייה אם היא נערכה ביום השביעי לבידוד – המאוחר מביניהם.
יש להדגיש, כי מי שעשה בדיקת קורונה שנייה ביום השמיני לבידוד או בימים שלאחר מכן, יוכל לקבל תשלום רק עבור שבעה ימי בידוד.
עוד יצויין כי הוארך המועד האחרון להגשת בקשה לתשלום באופן הבא: עבור תקופות בידוד שהחלו ב-5 באוגוסט השנה או לאחר מכן, ניתן להגיש בקשה עד 90 יום מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד. זאת, במקום עד 60 יום כפי שהיה קודם לכן.
אשר לשיפוי עבור העלות למעסיק נקבע, כי עבור תקופות בידוד שהחלו ב-5 באוגוסט או לאחר מכן, השיפוי המקסימלי עבור עלות המעסיק על התשלומים הנלווים לשכר העובד, כמו לדוגמה, הטבות סוציאליות ודמי ביטוח מעסיקים, הוא עד 30% משכר העובד.
The post הביטוח הלאומי עדכן את התקנות לגבי הזכאות לדמי בידוד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מי משלם עבור ימי הבידוד של העובדים – חלק ב' first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>"בנושא איסור פיטורים בתקופת מחלה (סעיף 4א לחוק דמי מחלה), דינה של היעדרות בגין בידוד כדינה של היעדרות בגין מחלה. לכן חל איסור על פיטורי העובד בתקופת הבידוד", אומר עו"ד קובי חתן, מומחה לדידי עבודה, בריאיון ל-HRus.
"במהלך תקופת הבידוד ימשיך המעסיק להפריש לעובד את מלוא ההפקדות לביטוחים הפנסיוניים ולקופות הגמל, והוותק של העובד במקום העבודה נשמר".
מה קורה במקרים בהם העובד ששוהה בבידוד עובד מהבית?
"במקרים בהם העובד והמעסיק סיכמו ביניהם (והסכימו על כך) שהעובד יעבוד מהבית בתקופת הבידוד, העובד יהיה זכאי לשכרו הרגיל ולא לדמי בידוד. במקביל, לא יופחתו לו ימי מחלה בגלל הבידוד.
"עם זאת, המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי מהמוסד לביטוח לאומי בגין ימים אלה".
מהו השיפוי למעסיק בגין תקופת הבידוד והתשלום עבורה ואיך זה מתנהל?
"מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד בהתאם לזכאותו כפי שתואר, יקבל שיפוי מהמוסד לביטוח לאומי, על פי הפירוט הבא:
1 "עבור יום עבודה אחד בתקופת הבידוד יקבל המעסיק שיפוי בשיעור של 100% מעלותו של יום הבידוד (אלא אם כן מדובר בהסדר מיטיב במקום העבודה, או בעובד שחזר מנסיעה לחו"ל מטעם המעסיק).
2 "עבור שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד, השיפוי יחושב על פי מספר העובדים שהועסקו על ידי המעסיק ביום ה-1 באוגוסט 2020.
- "מעסיק שהעסיק 20 עובדים או פחות (1-20 עובדים), יקבל שיפוי בשיעור של 75% מעלות יום הבידוד.
- "מעסיק שהעסיק יותר מ-20 עובדים (21 עובדים או יותר), יקבל שיפוי בשיעור של 50% מעלות יום הבידוד".
מה צריך המעסיק לעשות כדי לקבל את השיפוי?
"כדי לקבל את השיפוי, המעסיק צריך להגיש בקשה לביטוח הלאומי בתוך 60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד (בעקבות שינויים שבוצעו לאחרונה, כיום ניתן לקבל שיפוי גם 90 יום מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד – פרטים על כך בהמשך הכתבה).
"התנאי לתשלום זה הוא שמשרד הבריאות הודיע למוסד ביטוח הלאומי כי העובד דיווח על שהייתו בבידוד.
"חשוב להדגיש, כי בהוראת השעה הוחלו ההוראות בשינויים מסוימים, רטרואקטיבית מיום 1 באוקטובר 2020 ועד ה-19 בנובמבר 2020".
למה נקבעה הארכת הוראת השעה בחודש אפריל 2021?
"הוראת השעה מחודש נובמבר 2020 היתה אמורה לפוג בסוף מרץ השנה (ב-31 במרץ 2021). אבל היא הוארכה באפריל 2021 בשלושה חודשים נוספים (עד ל-6 ביולי 2021) בגלל פיזור הכנסת ה-23 וקיום הבחירות.
"בהתאם לכך, התאים גם המוסד לביטוח לאומי את התקופה בה יוכלו מעסיקים לקבל שיפוי.
חודש יולי כבר הרחק מאחורינו ותיכף נכנסים לספטמבר 2021. מה קורה עכשיו לגבי התשלום עבור ימי הבידוד?
"ב-5 באוגוסט פורסם תיקון מס' 6 להוראת השעה, שחידש את הסדר ימי הבידוד שהסתיים ב-7 ביולי 2021. במסגרת חידוש ההסדר בוצעו כמה שינויים והתאמות.
"שינוי אחד הוא לגבי התקופה שמיום 8 ביולי 2021 ועד ל-4 באוגוסט 2021: לגבי תקופה זו חל ההסדר הקודם, ובקשה לשיפוי בגין תקופה זו ניתן להגיש החל מה-15 באוקטובר 2021.
שינוי שני הוא זה: "עובד ששוהה בבידוד, אבל לא התחסן נגד קורונה, ואין מניעה רפואית עבורו להתחסן נגד קורונה, והוא אינו מחלים מקורונה, זכאי רק ל-75% מגובה דמי הבידוד ששולמו עד כה.
"למרות זאת, קיימים חריגים. במקרה שהם מתקיימים, העובד יהיה זכאי לדמי בידוד מלאים. מדובר במקרים חריגים שאינם תלויים בעובד ("עובד בבידוד מזכה").
מהם המקרים החריגים בהם העובד זכאי לדמי בידוד מלאים?
1 "העובד כן התחסן נגד קורונה, אבל הוא נכנס לבידוד לפני שחלפו 30 ימים ממועד החיסון הראשון, או תשעה ימים ממועד החיסון השני, ובתנאי שהמציא על כך אישור למעסיק.
2 העובד הוא מחלים מקורונה או מחוסן נגד קורונה, אבל חייב בבידוד בהוראת משרד הבריאות.
לדוגמה:
- מי שהיה במגע הדוק עם חולה מאומת.
- מי שרופא קבע לגביו כי היה במגע הדוק עם חולה מאומת במהלך 14 הימים האחרונים.
- מי שקיבל ממצא חיובי ל-nCoV בבדיקת קורונה מיידית.
- קיימת לעובד מניעה רפואית להתחסן על פי אישור רפואי שהציג למעסיק.
- העובד שוהה בבידוד עם ילדו, שעליו חלה חובת בידוד (ילד שאינו חולה או חזר מחו"ל), ומסר למעסיקו הצהרה לפיה אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותו הוא "עובד בבידוד מזכה").
- 'הורה מלווה', או עצמאי שחדל לעבוד בשל בידוד הילד.
- עובד קטין, מתחת לגיל 18.
- העובד שוהה בבידוד בשל חזרתו לישראל ממדינה זרה אליה נשלח מטעם המעסיק.
מה המשמעות של הורה מלווה?
"הורה מלווה הוא עובד שלא חלה עליו חובת בידוד – כלומר, הוא מחלים מקרונה או מחוסן נגד קורונה והמציא למעסיק אישור תו ירוק – ושהוא נעדר מעבודתו בגלל חובת בידוד של ילדו (בידוד שלא נובע מחזרה מחו"ל או ממחלת קורונה.
הורה מלווה צריך למסור למעסיקו הצהרה שלפיה אין לילד הורה אחר, ושבימי היעדרותו הוא 'עובד בבידוד מזכה', 'הורה מלווה', או עצמאי שחדל לעבוד בגלל בידוד הילד, והוא מסר דיווח לגבי הבידוד של ילדו, והמציא למעסיקו העתק מהדיווח.
מה המשמעות של הורים מלווים לסירוגין?
"'הורים מלווים לסירוגין' הם עובדים שהם הורים מלווים ונעדרו מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם. עובדים אלה יהיו זכאים לקבל דמי בידוד.
"יום ההיעדרות הראשון לבידוד (שאינו בתשלום), ינוכה רק מההורה שנעדר ראשון. שני ההורים צריכים למסור למעסיק הצהרה על ימי ההיעדרות של ההורה האחר מעבודתו, בצירוף הצהרה של ההורה האחר למעסיקו.
עובד כזה זכאי לדמי בידוד החל מיום 1 בינואר 2021 עד ל-4 באוגוסט 2021 (בהתאם להסדר קודם).
"בקשה לשיפוי ביחס לבידוד זה תוגש החל מיום 15 באוקטובר 2021 ועד ליום 15 בדצמבר 2021, כל עוד העובד מסר למעסיק הצהרה והעתק מהדיווח למשרד הבריאות על הבידוד, עד ליום 5 בספטמבר 2021".
אילו עוד כללים כדאי שמעסיקים ועובדים ידעו לגבי דמי בידוד?
"הזכאות לדמי בידוד תינתן רק עבור תקופת הבידוד הקצרה ביותר האפשרית לפי צו בידוד בית, כאשר תקופת הבידוד הקצרה ביותר כיום עומדת על שבעה ימים (בכפוף לביצוע שתי בדיקות קורונה שתוצאותיהן שליליות).
"פרט לכך, כפי שכבר הזכרנו, בעקבות קיצור תקופת הבידוד, המעסיק רשאי לקזז לעובד עד שלושה ימי מחלה בלבד ממכסת המחלה הצבורים, ולא ארבעה ימים כפי שהיה קודם לכן.
"בנושא שיפוי המעסיק חשוב להדגיש, כי נקבע שיילקחו בחשבון העלויות הנלוות ששילם המעסיק בפועל – כמו לדוגמה דמי ביטוח לאומי – בשיעור שלא עולה על 30% מדמי הבידוד ששולמו לעובד בפועל.
"ולבסוף יש לציין (כפי שהוזכר בתחילת הכתבה), כי הוארך פרק הזמן בו ניתן להגיש את התביעה לקבלת השיפוי, מ-60 ימים ל-90 ימים מתום החודש בו שהה העובד בבידוד".
האם יש מועד בו פג תוקפם של כל הכללים וההנחיות הללו?
"תוקפה של הוראת השעה, נכון להיום, הוא עד לסוף אוקטובר, כלומר עד ל-31 באוקטובר 2021".
לקריאת חלק א' של הכתבה: מי משלם עבור ימי הבידוד של העובדים
The post מי משלם עבור ימי הבידוד של העובדים – חלק ב' first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post מי משלם עבור ימי הבידוד של העובדים – חלק א' first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>
העובד שלכם חגג במסיבות המוניות ללא מסיכה, או שהוא עטה מסיכה אבל האנשים סביבו לא הקפידו הקפדה יתרה על ההנחיות, או שהוא רק פגש חברים ושהה במחיצתם זמן רב, וכל הזמן הזה, אף אחד מהנוכחים אינו עוטה מסיכה, או שהוא הלך לסופר או לחנות לחומרי בניין או מכל סיבה אחרת, העובד שלכם קיבל פתאום הודעה שהוא שהה ליד חולה מאומת ועליו להיכנס לבידוד.
למעסיקים אין שליטה על מידת ההקפדה של עובדיהם על ריחוק חברתי בשעות שלאחר העבודה, אין להם שליטה על הקפדת העובדים על עטיית מסיכות, וודאי שאין להם שליטה על המצאות ילדיהם של העובדים במקומות בהם הם עלולים להיות בקרב חולה מאומת.
והם גם לא יכולים למנוע מהעובד לנסוע לחופשה בחו"ל ולחזור לבידוד.
ובכל זאת, כאשר עובד מקבל הודעה שעליו להיות בבידוד, מכל סיבה שהיא, ומקום העבודה הוא כזה שלא ניתן לעבוד עבורו מרחוק, מי שנדרש לשלם תמורת הבידוד הזה, הוא המעסיק.
אם כן, מהם באמת הכללים לגבי שהייה בבידוד, מי משלם לעובד עבור ימי הבידוד וכמה, אילו עובדים זכאים לקבל דמי בידוד, ואיך כל נושא התשלומים מתנהל.
"בנובמבר אשתקד חוקק בכנסת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף קורונה החדש) (הוראת שעה),
התשפ"א-2020 ("הוראת השעה"), הנוגעת להשתתפות המדינה בעלויות דמי הבידוד לעובדים המחוייבים להימצא בבידוד מכוח הוראות משרד הבריאות", מסביר עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה.
"ראשית יש לציין, כי עובד שהוא חולה קורונה אינו זכאי לדמי בידוד, אלא לדמי מחלה על פי הוראות חוק דמי מחלה.
"שנית, על פי הוראת השעה, עובדים הזכאים לדמי בידוד הם אלה שעומדים בכל אחד מהתנאים הללו (נדרשת עמידה בכל התנאים):
1 "העובד נעדר מעבודתו מכיוון שחלה עליו חובת בידוד או שחלה על ילדו חובת בידוד. מדובר בילד שטרם מלאו לו 16 שנים או שהוא אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי.
2 "העובד דיווח על הבידוד למשרד הבריאות לפי צו בידוד בית והציג בפני המעסיק העתק מהדיווח.
3 "עובד שנדרש לנסוע לחו"ל מטעם המעסיק ונדרש לבידוד עם שובו ארצה, זכאי לקבל מהמעסיק תשלום דמי בידוד עבור ימי העבודה שבהם הוא נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד.
4 "העובד שהה בבידוד לפי צו בידוד בית".
מה קורה לגבי עובדים שנסעו לחופשה פרטית בחו"ל ועם חזרתם הם נאלצים להיות בבידוד כתוצאה מאותה חופשה?
"עובד שנדרש לבידוד משום שהגיע לישראל ממדינה אחרת, לאחר שנסע נסיעה פרטית ולא מטעם המעסיק, אינו זכאי לדמי בידוד בהתאם למתווה זה".
מי משלם עבור ימי הבידוד?
"עובד שעומד בכל ארבעת התנאים שציינתי, זכאי לתשלום דמי בידוד מהמעסיק עבור ימי העבודה בהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד, למעט יום בידוד אחד.
"תמורת היום האחד יכול העובד לקבל תשלום על חשבון יום חופשה שנתית".
כמה ואיך יש לשלם לעובד עבור ימי הבידוד?
"התשלום בגין ימי הבידוד הוא בגובה דמי המחלה לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק דמי מחלה. דמי הבידוד ישולמו על פי שבוע העבודה הרגיל של העובד, כלומר, חמישה או שישה ימי עבודה.
"אם קיים במקום העבודה הסדר מיטיב, לפיו העובד זכאי לדמי מחלה (או דמי בידוד) מהיום הראשון להיעדרות, הוא יהיה זכאי לתשלום גם בעד יום הבידוד שאינו בתשלום, אלא אם המעסיק הודיע לו כי אינו זכאי לתשלום בגין יום זה".
כמה ימי מחלה ניתן להפחית ממכסת ימי המחלה של העובד עבור ימי הבידוד?
"עד חודש אוגוסט יכול היה המעסיק להפחית ארבעה ימי מחלה מסך יתרת ימי המחלה שעמדו לזכות העובד.
"החל מאוגוסט 2021, בעקבות קיצור תקופת הבידוד, ניתן לקזז רק שלושה ימי מחלה מסך ימי המחלה שנותרו לעובד".
מה קורה במקרה בו לעובד לא נותרה מכסת ימי מחלה?
"כאשר לעובד לא נותרה מכסת ימי מחלה, המעסיק יכול להכניס אותו ליתרה 'שלילית' על חשבון ימי המחלה העתידיים.
"במקרים בהם תסתיים העסקתו של עובד שיש לו מכסה 'שלילית' של ימי מחלה, ניתן יהיה לקזז את ימי המחלה הללו ממכסת ימי החופשה המגיעים לעובד.
"במקרים בהם לעובד לא נותרו גם ימי חופשה, לא ניתן לנכות את המחסור בימי מחלה צבורים מזכויותיו האחרות של העובד, והחוב בגין ימי המחלה ימחק".
The post מי משלם עבור ימי הבידוד של העובדים – חלק א' first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post הבידוד לעובדים שחוזרים מחו"ל מאלץ את המעסיק להאריך את חופשתם first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>
כל עובד זכאי לחופשה שנתית. אמנם, המעסיק צריך לאשר את ימי החופשה. אבל מרגע שהחופשה אושרה, לא ניתן לבטל את האישור בדיעבד.
אחת הסוגיות שעולות לאחרונה בעקבות ההגבלות החדשות הקשורות למצב הקורונה היא מה קורה לגבי בידוד עובדים שחוזרים מחופשה בחו"ל, מנקודת המבט של המעסיק.
נניח לדוגמה מקרה שבו עובד קיבל שבוע חופש, החליט לטוס לחו"ל וקנה כרטיסי מראש.
ההוראות החדשות לגבי הצורך בבידוד פורסמו לאחר שכבר קנה כרטיסים, ושילם את כל שאר ההוצאות הכרוכות בטיול לחו"ל.
כך שהוא יוצא לחו"ל מתוך ידיעה שכאשר ישוב הוא יהיה בבידוד למשך שבוע נוסף. במקרים בהם העובד יכול לעבוד מהבית אין בעיה. הוא יכול לחזור מחו"ל ולעבוד מביתו.
השאלה הגדולה היא מה קורה במקרים בהם העובד עובד במקום עבודה שאינו יכול להעסיק עובדים מביתם.
כמו לדוגמה, ברשת קמעונאית כלשהי או בנק, או מקום עבודה אחר, אשר בו, במסגרת תפקידו העובד משרת את לקוחות החברה.
מתברר כי במקרים בהם העובד אינו יכול לעבוד מביתו, יהיה עליו, לאחר חזרתו מהחופשה בחו"ל, לשהות שבוע נוסף ב"חופשה", הנובעת מעצם הבידוד. כלומר, הוא יבל חופשה בת שבוע, אבל בפועל, שוהה בחופשה בתשלום בת שבועיים.
מה יכול המעסיק לעשות במקרה כזה, כאשר – עוד בטרם העובד יצא לחופשה – הוא יודע שעם חזרתו מחו"ל יהיה עליו לשהות בבידוד, והוא בכל זאת מסרב לבטל את הנסיעה לחו"ל ומחליט לממש את הכרטיסים שקנה ולטוס לחו"ל?
ובכן, במקרים כאלה ידיו של המעסיק כבולות, שכן הוא אישר את החופשה ועל סמך האישור הזה העובד יצא לחופשה. הוא לא יכול לבטל את האישור באופן רטרואקטיבי.
שאלה אחרת היא איך תשולם משכורתו של העובד. נזכיר, כי החל מיום 29.10.2020 ובעקבות פסיקת בית המשפט העליון חוקק חוק שלפיו, עובד ששוהה בבידוד ודיווח על כך למשרד הבריאות זכאי לתשלום דמי בידוד ממעסיקו. כלומר דמי בידוד ולא דמי מחלה.
עם זאת, המעסיק ינכה את ימי ההיעדרות ששולמו עבורם דמי בידוד, מתוך מכסת ימי המחלה הצבורים של העובד עד לניכוי של מקסימום ארבעה ימי מחלה.
נזכיר עוד, כי על פי דיני העבודה, אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה בגלל הבידוד, גם אם אין לו מספיק ימי מחלה.
כמו כן, מאליו מובן כי על המעסיק נאסר לדרוש מעובד הנמצא בבידוד להגיע אל מקום העבודה. יתרה מכך, אסור לאפשר לעובד שנמצא בבידוד להגיע אל מקום העבודה גם אם הוא רוצה בכך.
מה קורה במקרה בו לעובד אין ימי מחלה צבורים? ובכן, במקרה כזה העובד יכנס ל"מינוס" במספר ימי המחלה.
עובד שאינו רוצה להיות ב"מינוס" במספר ימי המחלה הצבורים, יכול להגיע עם המעסיק להסכם בכתב, אשר במסגרתו הוא מודיע כי הוא מסכים שלא ישולמו לו דמי הבידוד עבור ימים אלה.
The post הבידוד לעובדים שחוזרים מחו"ל מאלץ את המעסיק להאריך את חופשתם first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post האם תחודש הדרישה להצגת תעודת מתחסן או תוצאת בדיקה מעודכנת first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>
לאור התגברות מקרי הקורונה נזכיר, כי מעסיק אמנם אינו רשאי לכפות על עובד להתחסן או לבצע בדיקת קורונה, אבל לסירוב העובד עלולות יכולות להיות השלכות בהקשר של המשך כניסתו אל מקום העבודה.
כזכור, מעסיק רשאי לדרוש מעובד שלא התחסן להציג בדיקת קורונה שלילית. הוא אינו רשאי לכפות עליו בדיקה שכזו אבל לאור התקנות החדשות שיפורטו בהמשך, יתכן שהמעסיק יוכל להסיק, כי עובד שאינו מחוסן ושאינו מוכן להציג בדיקת קורונה שלילית, לא יוכל להכנס אל משרדי המעסיק.
זאת ועוד, מכמה החלטות ביניים של בתי הדין האזוריים לעבודה עולה, כי במקרים מסוימים ייתכן שניתן יהיה להגביל את כניסתם למקום העבודה של עובדים המסרבים להתחסן ומסרבים להציג בדיקת קורונה שלילית.
בהנתן העדכון של משרד הבריאות לפיו אתמול (20.7.21) אותרו 1,400 מקרי קורונה מאומתים חדשים, ובהינתן העובדה כי מקדם ההדבקה עומד על 1.4 ושיעור הבדיקות החיוביות עומד על 1.76%, פרסם משרד הבריאות תקנות חדשות לגבי כניסה לבתי עסק בתקופת הקורונה. התקנות תקפות לגבי כניסה לכל מקום סגור.
מתקנות אלה עולה, כי על כל מקום ציבורי ועסקי, לרבות מקומות שלא פועלים על פי התו הירוק, חל החובה שלא להכניס אדם שאינו עוטה מסיכה ולא לתת שירות למי שאינו עוטה מסיכה.
כמו כן נדרשים בתי עסק להציב שלטים במקומות בולטים לגבי החובה לעטות מסיכה. בנוסף, מקומות שיש בהם מערכת כריזה, חובה על בית העסק להודיע לשוהים בו בתם לעטות מסיכה.
מקומות עבודה שפועלים על פי התו הירוק מחוייבים לאשר כניסה רק לאנשים בעלי תעודת מתחסן או מחלים, או שיש להם אישור על תוצאה שלילית בבדיקת PCR בתוקף של 72 שעות (באפליקציית הרמזור או תוצאת בדיקת מעבדה).
ניתן להציג גם אישור על תוצאה שלילית בבדיקה מהירה שבוצעה על ידי גוף דוגם הרשום במשרד הבריאות, בתוקף ל-24 שעות.
את אישור התו ירוק ניתן להוריד באפליקציית הרמזור או באתר של משרד הבריאות, או לקבלו באמצעות המוקד או המענה הקולי.
על כל מקום שפועל על פי התו ירוק חלה החובה לעמוד ב-3 הוראות:
- מינוי ממונה קורונה.
- בדיקת תו הירוק או אישורים אחרים – עם תעודה מזהה של המחלים, או המחוסן או בעל התו הירוק.
- יש להציב שלט המודיע על החובה להיכנס רק עם התו הירוק או תוצאה שלילית של בדיקת קורונה.
על מקומות עבודה לשים לב כי קבינט הקורונה קבע עבירות וקנסות מנהליים על הפרה של הוראות אלה. ואלה הם הקנסות:
1 קנס של 1,000 שקלים לאדם שאינו מחוסן או מחלים שנכנס למקום הפועל בתו ירוק.
2 קנס של עד 10,000 שקלים למקום שאמור לפעול בתו ירוק, ולא בודק את האישורים בכניסה למקום.
3 קנס של 3,000 שקלים למקום שפועל בתו ירוק, שלא הציב שלט המודיע על החובה להכנס עם תו ירוק או עם תוצאה שלילית – בלבד.
4 קנס של 1,000 שקלים למקום ציבורי ועסקי שמכניס אדם שלא עוטה מסיכה או נותן לו שירות, או מקום שלא הציב שלטים המודיעים על החובה לעטות מסיכה.
The post האם תחודש הדרישה להצגת תעודת מתחסן או תוצאת בדיקה מעודכנת first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post כמה סוגיות בנושא המצאות עובדים בבידוד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>מצב זה מעלה שאלות רבות לגבי מהן הזכויות והחובות של עובדים בזמן הסגר ובפרט לגבי עובדים הנמצאים בבידוד.
אם כן, להלן תשובות לכמה שאלות בוערות שעולות על הפרק: סוגייה אחת היא מה קורה לגבי עובדים שלא מחוייבים על ידי משרד הבריאות להיות בבידוד אבל החליטו על דעת עצמם להיות בבידוד משום שהם חוששים להדבק בקורונה.
מתברר כי חובת הימצאות בבידוד הינה בהתאם לצווים ולהנחיות שמוציא משרד הבריאות.
אם עובד מעוניין בבידוד שהוא אינו מחויב לו מכוח ההנחיות, העובד לא יהיה זכאי לתשלום בגין תקופת הבידוד, כולל מימוש ימי מחלה (המתחייב מצו משרד הבריאות).
אשר לעובד שמחליט להשאר בבידוד בלי לתאם זאת עם המעסיק ובלי שבין הצדדים קיימת הסכמה לגבי הבידוד, היעדרותו של העובד עלולה להיחשב לאי ביצוע חוזה העבודה.
אשר לעובד שכן מחוייב בבידוד: בהתאם לצו הוראות למעסיק, מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בגלל היעדרותו ממקום העבודה בתקופת הבידוד.
סוגייה אחרת היא עובדים שעתיים בבידוד: הזכאות לקבל דמי מחלה עבור תקופת הבידוד חלה גם על עובד שעתי.
בכל מקרה, עובדים יוכלו לקבל דמי מחלה רק אם יש לזכותם ימי מחלה צבורים בהתאם לחוק דמי מחלה או הסכם קיבוצי החל עליו או כל הסדר מיטיב אחר.
כדי לקבל את דמי המחלה, עובד שנכנס לבידוד מחוייב להודיע למעסיק על כי הוא צריך להיות בבידוד ובנוסף, עליו להציג תעודת מחלה בפני המעסיק.
נושא אחר הוא נושא החופשות ללא תשלום (חל"ת). מה קורה לגבי עובד שנמצא במחלה. האם המעסיק רשאי להוציא אותו לחופשה ללא תשלום בעת שהוא בחופשת מחלה.
מסתבר שלא ניתן להוציא עובד השוהה בתקופת מחלה לחל"ת, עד תום ימי המחלה של העובד בהתאם לאישור המחלה.
בחוק דמי מחלה נקבע אמנם כי ניתן לפטר עובד שנמצא בחופשת מחלה בשל סגירת מקום העבודה או בשל פשיטת רגל של המעסיק.
לכן לכאורה ניתן היה לחשוב שאם המעסיק נאלץ לסגור את העסק (למשך תקופה שנקבעה על ידי הרשויות) או להוציא עובדים לחל"ת, הוא יוכל להוציא לחל"ת גם עובד שנמצא בחופשת מחלה.
אלא שהאפשרות הזאת קיימת רק בנוגע לסגירת מקום העבודה לצמיתות ולכן לא ניתן להוציא את העובד לחל"ת (בעת שהותו בחופשת מחלה) כאשר סגירת העסק היא זמנית.
במקרה כזה (של עובד ששוהה בחופשת מחלה) כדאי למסור לעובד הודעה על יציאה לחל"ת מיד בתום ימי המחלה המאושרים בתעודת המחלה.
The post כמה סוגיות בנושא המצאות עובדים בבידוד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post החל מסוף החודש: המעסיק פטור מתשלום דמי מחלה עבור בידוד של עובדים בריאים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>
העובדים שלכם נאלצים להיות בבידוד מניעתי והם אינם חולים ואין להם תסמיני מחלה? החל סוף שבוע זה מתבטלת תעודת המחלה הגורפת, ולכן מעסיקים לא יצטרכו עוד לשלם לעובדים שבבידוד דמי מחלה עבור אותם ימי הבידוד.
מתחילת משבר הקורונה ועד עתה נאלצו המעסיקים לשלם דמי מחלה לעובדים שנמצאו בבידוד גם אם לא היו חולים, על פי מספר ימי המחלה שנותרו לעובדים.
נוהג זה הופסק על פי צו של בג"ץ והחל מיום חמישי הקרוב, מעסיקים לא יצטרכו עוד לשאת בנטל תשלום השכר לעובדים שהוטל עליהם בידוד.
במילים אחרות, עובדים שכירים שחל עליהם צו בריאות העם בנוגע לבידוד בית, שאין להם תסמינים ואף אינם נושאים את נגיף הקורונה החדש, לא יהיו עוד זכאים לקבל תשלום כנגד ימי מחלה על פי חוק דמי מחלה.
לאור זאת הוכרז, כי החל מיום ה-30 בספטמבר 2020 מתבטלת תעודת המחלה הגורפת שהוצאה על ידי משרד הבריאות לפי צו בריאות העם.
נקבע, כי חולים שהוטל עליהם לשהות בבידוד שנועד לצורך מניעה, כלומר הם נקיים מתסמיני מחלה ומהנגיף, ואינם חולים בכל מחלה אחרת אשר שוללת את יכולתם לעבוד, לא יוכלו לקבל תשלום עבור דמי מחלה.
זאת ועוד, מדובר בעובדים שהיעדר כושרם לבצע את עבודתם אינו נובע ממחלה כלשהי אלא הוא נכפה עליהם על ידי צו בידוד שלטוני, ולא על ידי מחלה.
מכיוון שכך, תעודת המחלה הגורפת, שניתנה בעניינם על ידי רשב"צ, מפסיקה להיות בגדר "תעודת מחלה" כהגדרתה בתקנות דמי מחלה, שהצגתה מזכה את העובד החולה בדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה.
המדינה ביקשה לכלול בהגדרת המונח 'מחלה' את כל העובדים שחייבים בבידוד על פי הצו. אבל בגץ קבע, כי פרשנות זו הינה גורפת מדי.
הסיבה לכך היא קביעת בג"ץ, לפיה פרשנות זו הינה מתנגשת עם לשון החוק. היא מותחת את התכלית הנוגעת לשמירה על בריאות הציבור למקומות שהינם חורגים מיחסי עובד מעסיק.
כמו כן, קבע בג"ץ כי פרשנות זו משנה במידה משמעותית את תמונת הסיכונים הכלכליים הנשקפת, גם למעסיקים בנוגע לתשלום דמי המחלה וגם לעובדים עצמם.
שופטי בג"ץ ציינו כי לשינוי האיזון הזה יש השלכות על זכויותיהם של העובד והמעסיק שמהווים צדדים ליחסי העבודה. לכן, שינוי זה אינו מצוי בסמכות הגורם המבצע.
זאת ועוד, נציין, כי כאשר עובד מקבל את תמורת דמי המחלה עבור ימים בהם הוא לא היה חולה, דמי המחלה שלו מגיעים לסיומם, ולא יעמדו לרשותו כאשר יהיה חולה באמת. בפרט לאור העובדה שכל עוד הוא בריא הוא יכול במקרים רבים לעבוד מהבית.
The post החל מסוף החודש: המעסיק פטור מתשלום דמי מחלה עבור בידוד של עובדים בריאים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post החל מסוף ספטמבר עובדים לא יהיו זכאים לדמי מחלה בבידוד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>
החל מסוף חודש ספטמבר, עובדים שכירים שחל עליהם צו בריאות העם בנוגע לנגיף הקורונה החדש, שאין להם תסמינים של מחלת הקורונה, ושלא נמצאו כנושאים את הנגיף, לא יהיו עוד זכאים לדמי מחלה על פי חוק דמי מחלה.
לאור זאת, ב-30 בספטמבר תבוטל תקפותה של תעודת המחלה הגורפת שהוצאה על ידי משרד הבריאות על פי צו זה.
קביעה זו באה בעקבות פסיקת בג"ץ שניתנה כתשובה לעתירתם התאחדות התעשיינים.
לאורה של קביעה זו של בג"ץ, חולים שהוטל עליהם להיות בבידוד רק משום ששהו בקרבת חולה מאומת, אבל אין להם כל תסמין למחלת הקורונה (Covid-19) ובנוסף, אין להם כל מחלה ששוללת את היכולת שלהם לעבוד, לא יהיו זכאים לשבות מעבודתם ולקבל את תמורת ימי המחלה העומדים לרשותם.
המשמעות היא שעובדים אלה יצטרכו לעבוד מביתם במהלך ימי הבידוד. אלא שלא כל סוג של עבודה ניתנת לביצוע מהבית, לפחות לא בשלב זה של הכלים הטכנולוגים העומדים לרשות החברות והארגונים.
מעסיק שרוצה ללכת לקראת עובדים שנכפה עליהם בידוד מניעתי, בעודם נקיים מתסמיני מחלה ומנגיף הקורונה, ואופי עבודתם לא מאפשר להם לעבוד מהבית – כמו לדוגמה, עובדי ניקיון, נהגים, מלצרים, מוכרים בחנויות, קופאים, משלוחנים, שליחים ועוד – יאפשר לעובדים אלה לקבל ימי חופשה בתשלום במהלך ימי הבידוד.
כדי לממש אופציה זו יש צורך בהסכמת שני הצדדים – העובד והמעסיק. כלומר, כל אחד מהצדדים ליחסי העובד מעסיק אמור להסכים לכך שבמהלך ימי הבידדו ייעשה שימוש בימי החופשה השנתית בתשלום של העובד.
אחת הסיבות לכך שבג"צ ביטל את האפשרות לתעודת המחלה הגורפת נעוצה בעובדה שההחלטה על קיומה של תעודת המחלה הגורפת לא התקבלה על ידי הכנסת שהיא המחוקק, אלא על ידי הפקידות הבכירה של משרד הבריאות.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות פסקה, כי שינוי זה בדיני העבודה לא נמצא בסמכות משרד הבריאות, שכן יש לו השלכות על הזכויות של המעסיק והעובד שהינם צדדים ליחסי העבודה.
במילים אחרות, מהחלטתו של בג"ץ עולה, כי הענקת הזכות לדמי מחלה במהלך הבידוד הינה התערבות בדיני עבודה, ומהווה למעשה שינוי בחוק.
וכידוע, הגוף היחיד שמורשה לשנות את החוק זו הכנסת, שהיא המחוקק. עם זאת, בג"ץ העניק לממשלה ולכנסת הזדמנות עד ה-30 בספטמבר להעביר חוק שמאשר את קיומה של תעודת המחלה הגורפת.
אם חוק זה אכן יעבור, הרי שמעסיקים יצטרכו להמשיך ולהעניק את דמי המחלה עבור בידוד.
אם, לעומת זאת, הכנסת לא תקבל חוק כזה עד ה-30 בספטמבר, הרי שבמועד זה תפקע תקפותה של תעודת המחלה וכאמור עובדים לא יוכלו לקבל דמי מחלה עבור ימי הבידוד שאינו נובע ממחלה או מתסמינים.
נזכיר, כי אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל הצורך להישאר בבידוד, אסור לדרוש ממנו להגיע לעבודה ואסור לאפשר לו להגיע לעבודה גם אם הוא מעוניין בכך.
The post החל מסוף ספטמבר עובדים לא יהיו זכאים לדמי מחלה בבידוד first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>