בין אם מדובר בניהול משאב אנוש הקבוע של החברה או עובדים שהם עובדי קבלן ועובדים זמניים, תמיד קיים המאבק למצוא שיטות יעילות שיאפשרו להספיק הכול בזמן.

בדיוק לשם כך נוצרו אפליקציות המיועדות למנהלי משאבי אנוש, אליהן מצטרף מגוון רחב של תוכנות שנועדו להקל על חייהם של מנהלי משאבי אנוש ועד כלים של בינה מלאכותית.

אפליקציות מתוחכמות וכלים מתקדמים יעודיים אלה, מסייעם רבות בביצוע חלק ניכר מהמשימות המוטלות על משאבי אנוש הנחשבות למשימות גוזלות זמן, לרבות אפליקציות מתקדמות של איוש משרות באופן המותאם ספציפית לדרישות וצרכי הארגון.

בנוסף, לרשותם של מנהלי משאבי אנוש עומדות הפלטפורמות המאפשרות לאתר פרילנסרים ועובדים זמניים שיכולים לאייש את המשרות, כל עוד לא נמצא טלנט מתאים לעבודה במשרה מלאה, או כאשר הארגון מחליט להוציא חלק מהמשימות לפרילנסרים כדי לעמוד בתקציב.

מדובר בפלטפורמות המאגדות מאגרי פרילנסרים מכל מקום בעולם, ושמהוות מקום מפגש בין פרילנסרים שמעוניינים לעבוד עבור ארגונים במתכונת פרילנס לבין ארגונים, לרבות אתרים דוגמת: JobStack, Fiverr, Wonolo, Upwork, Snag ואחרים.

בצידן של פלטפורמות אלה יש ומספר הולך וגדל של אתרים ספציפיים לכל סוג תעשייה, המאפשרים למנהלי משאבי האנוש לאייש במהירות תפקידים המיועדים לפרילנסרים ולעובדים שעתיים, בכל הקשור לביצוע משימות אד הוק.

במקרים רבים כשמדברים על עובדים שעתיים\יומיים או על פרילנסרים, נהוג לחשוב שאלו משימות שאינן קריטיות לעסק (משימות שאינן נחשבות כ-mission critical), או במילים אחרות, משימות שאינן חיוניות לקיומו ותפעולו של הארגון

אלא שהגדרה זו כבר מזמן אינה מדויקת. בעקבות השתנותו המהירה של שוק העבודה, הרי שכיום, קורה לא אחת שארגון זקוק במהירות לעובדים בעלי מיומנויות ייחודיות.

מדובר במיומנויות וכישורים הנדרשים, לדוגמה, לצורך יצירה מהירה של עלייה בביקוש למוצר מסוים, או לצורך יישומו של חלק מסוים באסטרטגיית השיווק, או כדי לפתח חלק מסוים במוצר, או כל משימה אחרת שדורשת כישורים ומיומנויות שלא ניתן לגייס עבורם עובדים שכירים מהמניין.

למה לא ניתן לגייס למשימות אלה עובדים מהמניין? משום שלעיתים קרובות הארגון לא מצליח לאתר בעלי מיומנויות וכישורים ספציפיים אלה בתוך פרק זמן קצר. סיבה אחרת יכולה להיות החלטה אסטרטגית של הארגון להוציא משימות מסוימות לפרילנסרים מסיבות של תקציב.

כך או כך, כאשר מנהל משאבי האנוש נדרש לאתר במהירות עובדים שיש להם כישורים מיוחדים לפרויקטים ספציפיים, הוא יכול לפנות לאפליקציות ולפלטפורמות אלה כדי למצוא עובדים בתוך פרק זמן מיידי.

סוג אחר של טכנולוגיה שמיועדת לסייע למנהלי משאבי האנוש הן פלטפורמות לשירות עצמי של העובדים, לרבות הכשרות וירטואליות של עובדים, עדכוני סטטוס משפחתי בכרטיס עובד ועוד כהנא וכהנא יישומים שמאפשרים לעובד לבצע בעצמו שינויים ועדכונים, שכיום הוא תלוי במשאבי האנוש שיבצעו עבורו.

המשמעות היא שהדור החדש ביותר של הטכנולוגיה נועד לייעל את משימות הליבה של משאבי האנוש, ובשום פנים ואופן לא להחליף את מנהל משאבי האנוש.

הטכנולוגיה אינה מאיימת על מנהל משאבי האנוש, ואינה מנסה לייתר את תפקידו. להיפך. היא מאפשרת לו להיות יעיל יותר ולהרחיב את תחומי אחריותו ברגע שהוא מתפנה מביצוע כל העבודה המונוטונית שאינה דורשת את כישוריו בתחום משאבי האנוש אלא רק גוזלת ממנו זמן יקר.

אין ספק שברבים מהארגונים קיים עדיין חשש, בין אם בקרב מנהלי משאבי האנוש עצמם או בקרב העובדים, מפני שימוש בטכנולוגיות אלה.

בין אם הם לא חשים בנוח עם טכנולוגיה באשר היא, או בגלל דאגה לנושאים הקשורים לפרטיות או שאנשים פשוט לא מזדרזים להרפות מהשיטות הישנות להן הורגלו.

לכן המעבר לשימוש ביותר טכנולוגיה צריך להתבצע תוך הדרכות והסברים עוד לפני שרוכשים את הטכנולוגיה כדי לסייע לכולם לבצע את המעבר בצורה חלקה יותר.

יתרה מכך, ההדרכות וההסברים צריכים להתבצע מול העובדים ואנשי משאבי האנוש שהטכנולוגיה הספציפית רלוונטית להם.

ולא רק מול העובדים הבכירים וההנהלה הראשית. עובדים ומנהלים בכל רמות ודרגי החברה צריכים להיות שותפים להדרכה לקראת לכניסה לעולם הטכנולוגי של העידן הנוכחי במשאבי אנוש.

The post מנהלי מש"א צריכים להסתייע בכלים טכנולוגים, ולא לחשוש מהם first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מנגד, מודעות הדרושים שמפרסמים מנהלי משאבי אנוש אינן אחידות גם כן, מה שמוביל לכך שמועמדים "שמתעייפים" לקרוא את המודעות הארוכות על דרישות הסף האינסופיות בהן, פשוט שולחים את קורות החיים שלהם ללא סינון לכל משרה שנראית רלוונטית, ושוב – מנהלי משאבי האנוש קורסים תחת העומס.

על בעיית חוסר האחידות בקורות החיים ובמודעות הדרושים, באה לענות אפליקציית ICV שפותחה ע"י גיא בינדר וארבעת שותפיו, מתוך מטרה לצמצם ככל האפשר את זמן התגובה הארוך של מנהלי משאבי אנוש למועמדים, ולחסוך במקביל לאותם מנהלים זמן בקריאת קורות חיים שאינם רלוונטיים. בנוסף, המערכת החכמה יודעת להפיק דו"חות למנהלי משאבי האנוש, שמנתחים אנליטית כל משרה – כמה אנשים צפו במשרה, לאילו משרות התקבלו קורות החיים הרבים והטובים ביותר, מהי כמות האנשים שנמצאו מתאימים למשרה לעומת כמות האנשים שנחשפו לה, ועוד ועוד.

גיא בינדר, אחד ממייסדי חברת ICV, אומר: "חברות הייטק מפסידות זמן וכסף רב על סינון המועמדים לתפקידים השונים. ערימות קורות החיים המנוסחים בצורות שונות אינן מתאימות לעידן הנוכחי ואינן מאפשרות למנהלי משאבי האנוש לאתר את הכישרונות הרצויים. באמצעות האפליקציה שלנו, קורות החיים של המועמדים בעלי ההתאמה הגבוהה ביותר יישלחו למנהלות משאבי האנוש בעוד האלגוריתם יסנן לבדו את המועמדים שאינם בעלי זיקה לתפקיד הספציפי."

כיצד זה עובד?

"יצרנו ממשק קורות חיים חכם באפליקציה, כך שהמועמד מוריד את האפליקציה למכשיר הנייד, עובר תהליך הרשמה קצר ומתחיל לבנות קורות חיים קצרים בחמישה מסכים בהם הוא משיב על שאלות, שמחליפים למעשה את קורות החיים המגושמים הקיימים כיום, כך שכל קובץ קורות חיים שהוא שולח למשרה שמתאימה לו, יתקבל מהצד שני אצל מנהל משאבי האנוש בפורמט אחיד, מדויק וברור. האפליקציה חינמית למועמדים ועובדת עם אפל ואנדרואיד."

באילו תחומים המשרות המוצעות?

"בשלב זה מאחר וחקרנו את תחום ההייטק, המשרות מענף ההייטק, בתחומים: תוכנה, חומרה, QA, DBA, IT, סייבר, וסיסטם. בהמשך נתפתח לכיוון נוספים ולמשרות בתחומים רבים ושונים."

אילו חברות מפרסמות אצלכם משרות כיום באפליקציה?

"בין החברות שעובדות אתנו בפיילוט כיום: קבוצת רד, רדוור רדווין ובינת, חברת דל EMC, ואקטרים IO, נייס, רפאל, מלאנוקס, צ'ק פוינט, vayyar, סטארט-אפים רבים ועוד. לאחר הפיילוט יצטרפו חברות רבות נוספות."

כיצד האפליקציה עונה על הצורך של המועמדים לתגובה מהמראיינים?

"באפליקציה יש את מסך הJob Tracker שמאפשר למועמד לצפות בכל המשרות שהוא הגיש להן מועמדות וכשמראיין נכנס לקרוא את קורות החיים של המועמד, המועמד מקבל פוש נוטיפיקיישן למכשיר הנייד שלו שמעדכן אותו שקורות החיים נקראו. אם המראיין מעוניין לקבל את הפרטים האישיים של המועמד, הוא לוחץ על כפתור שמסמן למועמד אף הוא שהמראיין התעניין בפרטים שלו. אם המראיין לא מצא שקורות החיים של המועמד מתאימים עבור המשרה, הוא לוחץ על Reject וכך המועמד יודע שהמשרה הזו אינה רלוונטית עבורו. כך או כך, הוא אינו נשאר באוויר."

מה מנהל משאבי האנוש מקבל מהצד שלו?

"ראשית אנו נפגשים עם מנהלי משאבי האנוש או הגיוס בחברה ומציגים בפניהם את המערכת וכמובן מסבירים עליה לעומק. יחדיו אנחנו מרכיבים את פרופיל החברה במערכת, את הסלוגן, גודל החברה, מיקום המשרדים, אילו תמריצים ותגמולים מוצעים לעובדים, תמונות שממחישות את הווי החברה, קישורים לסרטונים ביוטיוב, וכל דבר נוסף שממחיש את מותג המעסיק. לאחר מכן אנו פותחים יוזר לכל מי שמשתמש במערכת, כך שלכל יוזר יש אפשרות לגישה למשרות מסוימות במידת הצורך או לכולן, לבחירת המעסיק. כאשר בהמשך אנשי משאבי האנוש או הגיוס בחברה יפרסמו משרות המערכת, הם ימלאו באופן אוטומטי לבקשת המערכת את תיאור המשרה, המיקום, מתי המשרה נפתחה, דרישות המועמדים, כישורים נדרשים, ועוד.

המערכת יוצרת התאמה באופן אוטומטי בין פרטי המשרה והכישורים הנדרשים מהמועמדים, לבין קורות החיים שהמועמדים שלחו דרך האפליקציה, כך שכאשר ישנה התאמה, מנהל משאבי האנוש מקבל הודעה במערכת. המועמד יכול לשלוח קורות חיים רק למשרות שקורות החיים שלו מתאימות לדרישותיהן.

עבור החברות ישנן שתי אופציות לבחירה:

להוות מקור גיוס חכם שמספק להם כלי ניתוח ולסנן קורות חיים. והאפשרות השניה בעיקר לחברות סטרארט אפ – אפשרות כלי ניהול בתוך המערכת, ליצור הערות לכל אורך תהליך הגיוס, פלו של גיוס גנרי כך שהם יכולים להיכנס למערכת ולכתוב הערות ואז בעצם יכולים להוציא פלט מהמערכת של הקורות החיים המנותחים בפורמט שלנו עם כל ההערות."

אילו דו"חות מנהלי משאבי האנוש יכולים להפיק מהמערכת כדי לשפר את תהליכי הגיוס?

"באמצעות ממשק הניהול הידידותי, ניתן להציג דו"חות ממש כמו בניהול קמפיינים ב-Outbrain ,Taboola .Google או Facebook. מנהלי משאבי אנוש צריכים לשלוט בניהול הקמפיינים כדי לחסוך זמן רב ולאתר את המועמדים הטובים ביותר. לצורך כך, עליהם לדעת אילו משרות להפנות לקהלי היעד המתאימים וכיצד לשפר את ניסוח המודעה כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר.

בדו"חות המופקים מהמערכת ניתן לגלות אילו מודעות הניבו את התוצאות הטובות ביותר, אילו מועמדים צפו בהן, מה היה אחוז הפניות. הוספנו למערכת ניתוחים אנליטיים כך שהחברות שמפרסמות את המשרה יכולות לקבל מהמערכת נתונים לגביי המשרה שלהם. בשלב ראשוני כמה אנשים צפו במשרה, כמה הגישו קורות חיים, מה משותף למועמדים שלא הגישו ומה לאלו שכן, מהי איכות המשרה ביחס למשרות דומות בשוק, וכד'. כל דבר שקורה עם המשרה ניתן לנתח וכך החברה יכולה להשתפר ולגיס מועמדים איכותיים בזמן קצר יותר. בכך אנו למעשה חוסכים לחברות בין 50-75 אחוזים מעלויות הגיוס ומאפשרים להן לשפר את התהליכים."

The post אפליקציית ICV מבצעת מהפיכה בעולם משאבי האנוש first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אין מדובר באפליקציות ייעודיות לתחום משאבי האנוש והגיוס, אלא כאלו שניתן לעשות בהן שימוש ועשויות לייעל ולקצר משמעותית את העבודה, כמו גם לשפר את הפרודוקטיביות של העוסקים בתחום.

להלן 5 אפליקציות מומלצות לאנשי משאבי אנוש:

Turboscan

אפליקציית סריקה לנייד שחוסכת זמן ומשחררת אתכם מהצורך להמתין עד להגעה למשרד כדי לסרוק מסמכים. האפליקציה סורקת מסמכים באיכות גבוהה, ומאפשרת לכם לאחסן את המסמך הסרוק בטלפון הנייד, לשלוח אותו למייל שלכם ולהדפיס אותו לאחר מכן. ניתן לסרוק מסמכים, קבלות, להמיר הערות לקובץ דיגיטלי וכן לשתף טפסים וחוזים ארוכים.

Dropbox

ה- Dropbox הוא שירות אחסון ענן פופולרי המאפשר לשמור בו את הקבצים שלכם ולגשת אליהם מכל מקום. האפליקציה מותקנת במכשיר הנייד או/במחשב, כך שהקבצים שלכם נשמרים ע"ג הענן במקום במכשיר, לבחירתכם. השירות מסופק עם כמות נדיבה של שטח אחסון בחינם ואם יש צורך בשטח אחסון נוסף, ניתן לרכוש אותו על בסיס מנוי בעלות נמוכה. אפשר גם לשתף את המסמכים עם אחרים שיש להם Dropbox – דבר שמקצר מאוד את העבודה.

LogMeIn

LogMeIn הוא שירות שולחן עבודה מרחוק המאפשר לכם להתחבר באופן מאובטח למחשב שלכם באמצעות אתר LogMeIn. בנוסף, באמצעות האפליקציה לנייד תוכלו לגשת לשולחן העבודה שלכם ממכשיר הטלפון או מהטאבלט. השירות ניתן חינם למשתמשי iOS. הגרסה החינמית אינה זמינה כרגע למשתמשי אנדרואיד.

Evernote

זהו אחסון ענן ברוחב פס שונה, המיועד לשמירת הערות – Notes. באמצעות האפליקציה תוכלו לרשום הערות וליצור מסמכי טקסט פשוטים בטלפון הנייד או במחשב ולגשת אליהם מכל ההתקנים המקוונים שלכם. אפשר גם להתחבר לאתר האינטרנט של Evernote ולקרוא את ההודעות שלכם שם באמצעות שם משתמש וסיסמא. בנוסף, ניתן לצרף תמונה להודעות קוליות באפליקציה.

Skitch

המפתחים של Evernote גם יצרו אפליקציה חינמית נוספת להשלמת היישום בנייד. אפליקציית Skitch מאפשרת לכם לקחת טופס קיים – מסמכים, תמונות, מפה, וכד', ולהוסיף לקובץ הערות בגרפיקה פשוטה.
תוכלו לדוגמה לצלם מפגע בדרך כאשר אתם יוצאים לפגישה רבת משתתפים ולשלוח למשתתפים האחרים את קטע המפה בו המפגע נמצא ומעכב את התנועה, להוסיף את תמונת המפגע ולעדכן אותם על דרכים חלופיות. הדבר יסייע לכולם להגיע לפגישה בזמן סביר.

The post 5 אפליקציות מומלצות לאנשי משאבי אנוש first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הלשונית "Jobs" מוטמעת בעמוד הפייסבוק העסקי של החברה, ומאפשרת למתעניין במשרות לקבל פרטים לגביי כל המשרות הפתוחות המוצעות בחברה בזמן הנוכחי, וכן לשלוח דרכה קורות חיים לחברה המגייסת, בלחיצת כפתור, גם דרך המובייל. אפליקציית הטאב משמשת כמוצר נלווה למערכת הגיוס של חברת נילוסופט, בה עושים שימוש חברות הייטק, ארגונים שונים וחברות השמה, כשטאב המשרות מעדכנן בשוטף בהתאם למשרות שהחברות מעדכנות במערכת הגיוס.

את האפליקציה פיתחה חברת נילוסופט, ספקית מובילה של מערכות מתקדמות לניהול תהליכי גיוס עובדים ומשאבי אנוש, כחלק מהשירות החדש שהיא מספקת עבור לקוחותיה העסקיים. הלשונית מתממשקת בצורה אוטומטית למערכת גיוס העובדים המקוונת של נילוסופט היושבת ע"ג הענן. הארגונים וחברות ההשמה אשר משתמשים באפליקציה יכולים לפרסם "משרות חמות" בעמוד הראשי כדי לאייש את אותן המשרות במהירות.

"הטאב החדש שפיתחנו יוצר מהפיכה של ממש בתחום חיפוש המשרות ואיתור מועמדים" אומרת ליאה וידר, מנהלת השיווק והמכירות בחברת נילוסופט "לכל חברה מוכרת כיום יש עמוד פייסבוק עסקי, המונגש לאנשים שיכולים להיכנס לעמוד, להתעדכן וללמוד מה החברה עושה. האפשרות להתעדכן בנוסף גם במשרות הפתוחות בחברה ואף לשלוח קורות חיים ישירות דרך הטאב, מייצרת ערך מוסף משמעותי לחברות, עם התחרות הגוברת בשוק על איתור וגיוס כישרונות לחברה."

עוד ליאה מוסיפה: "רב האנשים כיום מחפשים עבודה ברשתות החברתיות. מאחר ומרבית מחפשי העבודה נמצאים בפייסבוק, חשבנו על אפליקציה שתנגיש להם את המשרות בצורה הקלה, הברורה, והאפקטיבית ביותר שיש. מועמדים שנכנסים ללשונית הטאב בעמודי הפייסבוק של החברות, יכולים לשתף משרות ברשתות השונות – לינקדאין, פייסבוק, מייל וטוויטר, וכאשר הם מתחברים באמצעות המובייל נפתחת להם האפשרות לשתף משרות גם דרך הוואטסאפ."

אפליקציית טאב "משרות" הוא מוצר מתקדם נוסף מבית נילוסופט, אשר פותח ע"י המפתחים המובילים של החברה. הוא נגיש בענן וניתן לרכוש אותו כמוצר משלים למערכת הגיוס המקוונת של נילוסופט. מערכת הניהול המתקדמת של נילוסופט מתעדכנת בפיטצ'רים חדשים כל הזמן, ומבוצעים בה שדרוגים אחד לחודש דרך הענן. את שם הטאב ניתן לשנות ע"פ בחירת החברה, ניתן לעדכן בו משרות חדשות בכל זמן נתון, ולקבל דרכו קורות חיים של מועמדים פוטנציאלים – מה שמאפשר למועמדים לשלוח קורות חיים ישירות מהסמארטפון. מחפשי העבודה יכולים לגלול עד לתחתית העמוד לראות את כל המשרות המוצעות בחברה, וכן לבצע חיפוש על פי קריטריונים מדויקים לנוחיותם. 

The post אפליקציית פייסבוק חדשה: טאב 'משרות' בעמודי חברות עסקיים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

להלן מספר אפליקציות יעילות לגיוס עובדים ולאיתור משרות:

אפליקציית ג'וב קרוב למציאת עבודה קרוב לבית

אפליקציית ג'וב קרוב נועדה לאנשים המעוניינים למצוא מקום עבודה בסביבת המגורים שלהם. זוהי אפליקציה חינמית המוצעת למשתמשי אנדרואיד ואייפון המאפשרת למשתמשים לחפש עבודה על פי מיקום המשתמש בזמן אמת באמצעות מכשיר הסלולר. האפליקציה מאפשרת לבצע חיתוכים שונים על פי מרחק, זמן נסיעה מהבית, אזורי תעסוקה ועוד. התפקיד המבוקש, תחום העיסוק והגדרת מקום העבודה הרלוונטי יותאם למיקומו הנוכחי של המשתמש או לאזור מגוריו, הלימודים שלו, גן הילדים של ילדיו אזורי תעסוקה וכן זמני הנסיעה על פי קילומטר.

האפליקציה תציג את כל אפשרויות העבודה הרלוונטיים ברדיוס המבוקש, כולל מידע רחב וחיוני כגון חישוב המרחק, זמן הנסיעה ממיקומו אל מקום העבודה, ניווט אל היעד, תמונות ומפה מפורטת עם סימוני מקומות העבודה המתאימים. האפליקציה אף מאפשרת שליחת קורות החיים ישירות ממכשיר הסמארטפון ואף יצירת קשר טלפוני עם מקום העבודה.

אפליקציית 'הרשת- הסתדרות הצעירים" מבית הסתדרות הנוער העובד והלומד

האפליקציה של הסתדרות הנוער העובד והלומד הושקה בקיץ האחרון ומטרתה לסייע לבני נוער רבים למצוא עבודה הוגנת, לשמור על זכויותיהם וליהנות מהטבות שונות.

האפליקציה זמינה במכשירי אנדרואיד, ios ובמחשב הביתי  ומאפשרת לבני הנוער למצוא משרות שמתאימות להם דרכה. האפליקציה מתעדכנת בעסקים חדשים באונליין ובימים אלו מתרחבת לערים רבות ברחבי הארץ.

דרך האפליקציה בני הנוער יקבלו התראה לטלפון, ויוכלו לתאם ראיון עבודה עם המעסיק. ניתן גם לקבל באמצעותה 'התראות חמות' על עבודות חדשות בזמן אמת.

בין העבודות המוצעות באפליקציה: עבודות בבורגראנץ', בפיצה האט (אשר גם מציעות הטבות באמצעות האפליקציה), פארק השעשועים סופרלנד, חברת 'טינק', חברת שיווק ופרסום לבני נוער ברשתות החברתיות ונוספות. עוד ניתן לקבל באמצעותה מידע מקיף בנושא זכויות בני הנוער העובדים ואף ניתן ליצור דרכה קשר עם נציגים מהסתדרות הנוער העובד והלומד ולדבר עם מומחים בתחום, לברר פרטים ואף להתלונן במקרה וזכויותיהם של העובדים הופרו.

 אפליקציית Jobibon לחברות מגייסות ולמציאת עבודה

אפליקציית Jobibon לחיפוש עובדים ולאיתור משרות מתאימה לאייפון ולאנדרואיד ומאפשרת למשתמשים לחפש עבודה בתחומים שונים, על בסיס מיקום. למעסיקים ניתנת האפשרות לפרסם את המשרות המוצעות ולהנגישן לקהל היעד של מחפשי העבודה.

האפליקציה מבוססת המיקום מתאימה למחפשי עבודות כשליחים, טבחים, מלצרים, מאבטחים ועוד, תוך כדי שהם מסתובבים בעיר, כך שכאשר המשתמש נמצא בקרבת עסק שמחפש עובדים, הוא יקבל לסמארטפון התראה על העבודה המוצעת ויוכל ליצור קשר עם המעסיק באופן מיידי. מעסיקים יכולים להירשם בקלות למערכת ולפרסם משרות באופן עצמאי.

האפליקציה פועלת כעת בישראל ואנגליה ומציעה מודל העסקי בשלושה מסלולים, כשכולם אינם גובים כסף ממחפשי העבודה אלא רק מהמעסיקים. הראשון הוא פרסום מודעה בחינם, השני מודל של העברת עובד לראיון באמצעות חברה חיצונית בתשלום, דמי שימוש חודשיים לעסקים.

 אפליקציית HireVue  לראיונות עבודה בוידאו

האפליקציה מאפשרת לבצע ראיון בווידאו ולשלוח אותו לחברה המגייסת. המועמדים מקבלים הזמנה לראיון המצולם, מקליטים את תשובותיהם באמצעות מצלמת הסמארטפון, ושולחים את ההקלטה למגייסים. לכל מועמד מוקצב זמן של שלוש דקות למענה על כל שאלה, כאשר המעסיק מקבל 30 שניות לצפות בתשובה לפני שהוא נותן את דעתו עליה. בטרם תחילת הראיון, המועמד מקבל שאלת ניסיון והוראות כיצד להקליט את עצמו.  בנוסף לספריה של שאלות מוכנות מראש, יכולים המעסיקים, להוסיף שאלות חדשות משלהם.

מחפשי העבודה מקליטים את תשובותיהם בזמנם הפנוי והמעסיקים יכולים לצפות בראיונות הללו בזמנם החופשי, כך שבמקום להגיע לראיון עבודה, ניתן לקיים את הראיון בווידאו ולשלוח אותו למעסיק. 

אפליקציית גט ג'וב לפרסום משרות ולמחפשי עבודה

אפליקציית גט ג'וב המאפשרת למעסיקים לפרסם את משרותיהם ולמחפשי העבודה לאתר משרות, היא חינמית ומתאימה לאנדרואיד ולאייפון. האפליקציה מאפשרת למצוא עבודה על פי הכישורים של המועמד, לפי קטגוריות שונות ועל פי מיקום גאוגרפי.

על מחפש העבודה להזין את פרטיו האישיים ולבחור את כישורים והניסיון התעסוקתי שלו בממשק ידידותי וחכם. על פי הסינון של מחפש העבודה, תתקבל רשימת משרות בתצוגת רשימה ובתצוגת און ליין על פי בחירתו. ניתן אף ליצור קשר עם מפרסם המשרה באמצעות האפליקציה. מפרסמי משרות יכולים למלא את הכישורים הנדרשים מהמועמדים ולצפות בכל העובדים המתאימים לתפקיד. 

The post אפליקציות למציאת עבודה ולגיוס עובדים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בראיון המקדים לפורטל HRus עם מר דויד לודלו (LUDLOW DAVID), המשמש סגן נשיא החטיבה, אמר דויד כי:

"SAP נכנסה לתחום לפני 4 שנים אחרי שהבנו שלמרות כל הקידמה והשינויים שנעשו במהלך השנים, עדיין ניהול ההון האנושי, אשר משקלו רק הולך וגדל, נעשה הלכה למעשה במספר רב של פלטפורמות מיושנות ולא מסונכרנות ובחלק מהמקרים פשוט לא השתנה גם אחרי יותר ממאה שנים, ופה זיהינו הזדמנות רצינית".

עולם השיווק עבר מהפכה דרסטית לפני 20 שנה אשר הפכה אותו מאומנות של ניחושים ותחושות בטן למדע מדוד ומדויק, אם לצורך קבלת נתוני צריכה כגון כמה חולצות אדומות נמכרו מחלקת השיווק היתה צריכה לעשות סקר שנמשך חודשים וגם אז רמת הדיוק של הסקר הייתה מוטלת בספק, היום תוך מספר שניות ניתן לקבל נתונים מדוייקים ברמת איזה יחידה נמכרה באיזו חנות כולל התפלגות עונתית ואז על בסיסן לחשב תחזיות עתידיות בעזרת מערכות המידע פשוטות יחסית.

לדברי מר טומאס אוטר המכהן כמנהל המוצר "אנחנו מובילים את אותו תהליך בתחום ניהול משאבי אנוש, המאמץ מושקע במידול ואוטומציה של תהליכים שבחלק מהחברות מתקיימים היום בעזרת טפסים ידניים או תהליכים מורכבים ומסובכים ופשוט מפשטים אותם לרמת התפעול האינסטינקטיבי ומפנים את אנשי משאבי האנוש לעסוק במהות ולא באדמיניסטרציה".

לדוגמא: עד היום, אם מנהל חשב שנכון לקדם עובד מסוים לתפקיד, לא היו בידו את הכלים לבדוק מה סיכויי ההצלחה של העובד בתפקיד החדש, ומעבר לכך לא היה ניתן לכמת את המשמעויות האמיתיות של עזיבתו של העובד את תפקידו הנוכחי. היום, באמצעים הקיימים, יכול אותו מנהל לבחון את הקידום פשוט ע"י הזנה של התפקיד החדש למערכת. המערכת באופן אוטומטי תחשב ותבדוק את כל המשמעויות הכלכליות, האנושיות והמקצועיות הנגזרות מהמהלך.

יותר מכך, המערכת תבקש רשות לבצע את הקידום מהאנשים המוסמכים לאשר אותו, במידה ויש בעיה המערכת תתריע על כך, כגון: העובד צריך לעבור הדרכה מסויימת או לחילופין האם מומלץ לארגון לתגמל אותו יותר כיוון שהמערכת זיהתה שאותו עובד הוא טלנט המהווה מנוע צמיחה בארגון".

וכל זאת יכול להתבצע ממכשיר הטלפון החכם או המחשב השולחני.

SAP מציאה את חליפת הפתרונות הענניים המאפשרת אוטומציה ודיגיטציה למרבית התהליכים המתקיימים היום במחלקות הHR משלב איתור וגיוס העובד ועד שלב סיום העסקה ( recruiting to retired).

ארכיטקטורת המערכת העננית המתבססת על מודולאריות וממשקיות רחבה מאפשרת לחברות להטמיע את המערכת באופן מדורג בהתאם לצרכיהן ותשתיות מערכות המידע הקיימות בארגון.

מה שבמידה מסויימת יכול לקצר משמעותית את תהליך ההטמע וההסתגלות.

לדברי מר אוטר "ההדרכות של משתמשי הקצה לא לוקחות יותר מכמה שעות ואילו למנהלי המערכות והמשתמשים הכבדים אנו מסוגלים להעביר את התורה במספר בודד של ימים".

הפלטפורמה הבסיסית ניקראת Employee Central  והיא מהווה את הרכיב המרכזי לניהול רשומות העובדים כאשר בנוסף אליה מצטרפות חמש אפליקציות עיקריות בתחומים הבאים:

• ניהול הדרכות ולמידה,
• רשת ארגונית – חברתית,
• איתור וגיוס עובדים,
• ביצועים, תגמולים ובונוסים,
• ניהול טלנטים.

כל אפליקציה מתקיימת בזכות עצמה וניתנת להתקנה ללא שאר האפליקציות מה שמאפשר לארגון לעבור לעבודה עם המערכת באופן הדרגתי תוך סינכרונה עם מערכות קיימות .

"היה לנו מקרה שהצלחנו לצמצם את כמות עבודת מחלקת משאבי אנוש ב90%!" סיפרה בכנס נציגת IBM המשמשת כאינטגרטורית של המערכת בארגונה.

הזווית הישראלית בכנס SUCCESS CONNECT 2015:

בכנס השתתפו מספר לקוחות ישראלים , הבלוטים בהם היו "טבע" ו "נטפים" .

במושב הפתיחה של הכנס הוצג הפרויקט של טבע כדוגמא ליישום מהיר ומוצלח של המערכת בתאגיד גלובאלי, את ההרצאה הובילו גב' טל זורמן מנהלת מחלקת משאבי אנוש של טבע (HR), וגב' ענת מרקוס מנהלת מערכות המידע (IT) והדגישו את חשיבות הסינרגיה בין מחלקת משאבי האנוש למחלקת מערכות המידע לטובת הצלחת הפרויקט.

להמשך סיקור הכנס וצלילה לסיקור הרצאות ראו גם:
סיקור כנס SUCCESS CONNECT 2015, רומא

* הכותב הינו אורח של SAP בכנס ברומא.

The post "מבנה הHR המוכר לנו הולך להכחד מהעולם" first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הדבר המפתיע הוא שלמרות ההשקעות ההולכות וגדלות של ארגונים בנושא קידום הבריאות בעבודה (ימי ספורט, חדרי כושר, מימון קבוצות ריצה, שכירת אולמות ספורט, בדיקות בריאותיות וכ') והעלויות ההולכות וגדלות של ביטוחי הבריאות, החיים ואובדן כושר העבודה – אין עדיין ראיה הוליסטית, כלי מדידה מדויקים ומערכות ארגוניות תומכות לניהול הנושא, לשיפור הבריאות ולצמצום ההוצאות.

לדברי יוסי גולן "נוצר מצב שארגונים מבינים את חשיבות הנושא, מבינים את הצורך של העובדים עצמם בשיפור בריאותם, ובאמת משקיעים בתחום. אבל, וכאן הפרדוקס, השקעות אלה נעשות עדיין באופן פחות מנוהל, פחות מדיד, ופחות מחובר לאסטרטגיה העסקית וגם לא משיגים הפחתת עלויות בביטוח. אני חושב שאנחנו, כאנשי משאבי אנוש, מפספסים הזדמנות נדירה להציג להנהלה (במספרים) איך השקעת המשאבים שלנו בנושא יכולה לתרום לשורה התחתונה. מעבר לכך, אני חושב שאנחנו יכולים להיעזר בטכנולוגיה ובכלים מדעיים כדי לעזור לעובדים להיות בריאים יותר. ובעיניי, לעזור לעובד לשפר את הבריאות ולשמור על אורח חיים בריא זו ההטבה הראשונה בחשיבותה! לכן, חשוב כל כך כלי ניהולי שיעזור בכך".

עם תובנות אלה, חבר יוסי לאיש ההייטק והיזם המוכר רונן סובול ולמומחים בעלי שם עולמי בתחומי רפואת הספורט, פיזיולוגיה ופסיכולוגיה התנהגותית: ד"ר יוני ירום, ד"ר ירון ברק וד"ר רועי סמואל והשילוב המנצח של מדע, טכנולוגיה ואנשים יצא לדרך. חברת WELLTIKA הוקמה ומציעה לארגונים פלטפורמה טכנולוגית משלימה למערכות משאבי אנוש האחרות, המנהלת ומשפרת את בריאות העובדים ואת ה-engagement הארגוני.

יוסי, כיצד פועלת WELLTIKA?

יוסי גולן: WELLTIKA הינה פלטפורמה טכנולוגית לשיפור ה-Well Being של העובדים כקבוצה וכיחידים. המטרה שלנו פשוטה: לעזור לארגונים לעזור לעובדים להיות בריאים יותר. מערכת WELLTIKA משלבת מודלים טכנולוגיים והתנהגותיים המעודדים את העובדים לפעילויות בריאותיות מגוונות ותזונה מאוזנת. המערכת ממקסמת את חווית העובדים תוך שימוש בכלי Gamification, תמריצים, תחרויות ואתגרים ארגוניים.

המערכת שלנו מאפשרת לארגון לנהל את הנושא ומציגה לו בצורה פשוטה ובהירה את מצב הבריאות הארגוני ומנתחת את העדפות העובדים, את רמת המחויבות הארגונית ואת ההשפעה על הרווחיות. כל המידע נגיש ב-Dashboard וניתן לאחזור בדוחות מגוונים. דרך אגב, כל ארגון יכול לראות את השינוי ברמת ה-Well Being לאורך זמן ולהשוות עצמו לשוק.

המערכת מבוססת SaaS (שירות כתוכנה) ופשוטה להטמעה. כל הנדרש ממנהל משאבי אנוש הוא לבחור במספר פרמטרים והמערכת פעילה. לכל ארגון מוצמד מנהל לקוח בכיר והעובדים מקבלים תמיכה 24/7 על ידי נציגי תמיכת הלקוחות.

אז איך בעצם מתחילים לעבוד עם המערכת?

ההשקה הראשונית לארגון נעשית דרך המערכת וכל עובד מקבל גישה לאזור מאובטח ומוריד לעצמו אפליקציה לסמארטפון. ברגע שהאפליקציה נמצאת בסמארטפון של העובד, היא מתחילה למדוד את הפעילויות שלו ולחשב את ההתקדמות שלו אל מול יעדים ללא שום צורך בהפעלה נוספת. כל פעילות שהעובד עושה (הליכה, עלייה במדרגות, שחייה או ריצה וכיו"ב) נמדדת ומתורגמת ל"נקודות WELLTIKA". המטרה הנה לצבור כל יום מספר נקודות המוגדרות כיעד יומי ולהשיג יעד זה מספר פעמים קבוע בחודש (היעד החודשי). ֻ

האפליקציה מדרבנת את העובד לעמוד ביעד היומי שלו באמצעים שונים ומגוונים. לדוגמה, בסוף היום תציע האפליקציה לעובד שלא עמד ביעד, לבצע פעילות נוספת (עליה במדרגות, כפיפות בטן וכ') והכול במטרה "לדחוף" אותו להגיע ליעד. דוגמה נוספת, עובד שעומד ביעד זכאי לתגמול לפי החלטת הארגון (קופון לרשת סטארבקס, השתתפות בהגרלה לסוף שבוע זוגי וכ'). חשוב לי לציין שהיעד של נקודות WELLTIKA מבוסס על מדדים מדעיים ונבנה על ידי המומחים ובהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי.

מעבר להשקה ו"ההרצה", המערכת מאפשרת לארגון לנהל תחרויות בין עובדים, בין יחידות, בין אתרים וכ'. היא מאפשרת לעובדים לבחור מומחי תזונה, מדריכי כושר, מדריכי ספורט וכיו"ב ולקבל תכניות כושר ותזונה מותאמות אישית ומדריך אישי צמוד הדואג לשיפור הבריאות. עם הזמן יתווספו אפשרויות נוספות למערכת והארגון יוכל להציע לעובדים עוד ועוד תכניות משפרות בריאות ומפחיתות סיכון (כגון קבלת חו"ד מרופאים, השתתפות בקורסי הפסקת עישון וכ').

אחת הפונקציות החשובות ב-WELLTIKA היא החיבור ל-social. המערכת מאפשרת לעובדים לפתוח קבוצות, כמו למשל קבוצת ריצה או קבוצת הליכה, ואז כל מי שמשתתף בקבוצה נהיה חבר. החברים בקבוצה יכולים להעלות פוסטים/פידים, ליצור אירועים, להזמין חברים, לעשות קמפיינים ולתקשר נושאים שרלוונטיים לקבוצה.

יוסי, אני שומעת כל יום כמעט על יוזמה חדשה של ארגון (כולל ארגונים ישראליים) לקדם את נושא הבריאות בארגונים דרך חדרי כושר בבניין, כרטיסיות לחדרי כושר, קבוצות רכיבה על אופניים אחרי עבודה ומה לא… הם כבר בשוונג אז בשביל מה הם צריכים אותך?

נכון, ארגוניים רבים משקיעים משאבים לא מבוטלים לטובת קידום בריאות העובדים וזה מצוין (דרך אגב, בארץ עדיין משקיעים פחות מחו"ל). ונכון, ארגונים בונים חדרי כושר או מביאים מורים ליוגה אבל… מה שחסר להם זו הפלטפורמה – מערכת ניהול, בקרה ומדידה שיכולה לתמוך בכל הפעילויות הללו ולהציג תמונה שלמה למנהל משאבי אנוש, לרווחה ולארגון. מעבר לכך, החשיבות היא בעידוד לשינוי הרגלים ויש צורך קריטי ביכולת ללוות את העובד באופן מקדם ולא מציק. השילוב של הטכנולוגיה עם כלי משחק, תגמול וסביבה ארגונית תומכת – עושה את ההבדל!

אנחנו נותנים לארגון כלי ניהול ומדידה שמאפשר "לדייק" את תכנית הבריאות שלו. אז זה נחמד לעשות יום ספורט פעם בשנה אבל זה לא מה שמשפר את הבריאות. שיפור בריאות אמיתי הנו תהליך מתמשך והמערכת שלנו מאפשרת זאת ומדרבנת לכך. ובעצם WELLTIKA מאפשרת לייצר פעילויות ספורט ובריאות בכל מקום, בכל זמן ומחברת בין עובדים באתרים שונים, ארצות שונות ויחידות שונות. תוצר משמעותי וחשוב זה חיזוק השייכות הארגונית.

לאיזה סוג של ארגון אתם מכוונים בעצם?

אנו מציעים פתרון לארגונים שרוצים לעזור לעובדים להיות בריאים יותר! אנו מספקים את התשתית והתורה כדי שהארגון יוכל לעשות זאת בעלות נמוכה וללא השקעת זמן מיותר. כל ארגון משלם בהתאם למספר העובדים שלו רק מרגע שהמערכת פעילה ואין הוצאות הטמעה נלוות.

אנחנו פונים גם לארגונים מקומיים וגם לארגונים גלובאליים וגילינו שאחד הערכים המוספים שחברות רואות במערכת זה היכולת לייצר quick win בחיזוק המותג הארגוני גם לעובדים הפזורים באתרים שונים, מדינות שונות וכיו"ב. דרך אגב, זו הסיבה שאנחנו רואים את הפלטפורמה ככלי לשיפור הבריאות וה-Engagement של העובדים. בשלב זה כבר רכשו את המערכת מספר ארגונים גדולים ומספר ארגונים קטנים וארגונים נוספים מתוכננים "לעלות לאוויר" בקרוב.

אני חייבת לשאול, מה הביא אותך, איש משאבי אנוש קלאסי, לפתח את WELLTIKA שהיא מן הסתם לא אזור הנוחות שלך?

 אני הגעתי לנושא מהצורך של מנהל הטבות גלובאלי שממוקד בשיפור תכנית ההטבות של החברה באופן האפקטיבי ביותר. האתגר הגדול ביותר כיום בתחום ההטבות בעולם הוא ירידה ברמת ה-engagement הארגוני מצד אחד והעלויות הכרוכות בבריאות מצד שני (זו הבעיה מספר אחת של החברות בעולם כיום לפי סקר CFO והעלויות נאמדות בטריליונים!!). לאחר מספר שיחות שניהלתי עם חברות ועם מומחים בתחום, הבנתי שכל הצדדים הנם בעלי עניין לטובת הנושא ופלטפורמה ארגונית פשוט מתבקשת. זה נושא פשוט. להיות יותר בריא זה חשוב לעובדים עצמם, למעסיקים וגם למדינה ולעולם בכלל.. זה win win situation. כולם רוצים להיות בריאים, כולם רוצים שבני המשפחה שלהם יהיו בריאים, כולם רוצים שהעובדים שלהם יהיו בריאים… בריאות זה הנכס היקר ביותר.

לקבלת מידע ופרטים נוספים ניתן להשאיר פרטים בטופס זה:

The post פתרון טכנולוגי חדשני לשיפור הבריאות וה-Engagement של העובדים! first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הזזה לשמאל היא לא. הזזה ימינה היא כן. אם התחושות הדדיות, צרו קשר וגלו את זהותכם. זה רק נשמע כמו חיפוש סטוץ. העתיד של חיפוש העבודה הוא אנונימי, פשוט ונייד. חיפוש עבודה הוא עבודה קשה בפני עצמה והמסע עלול להיות ארוך, מייגע ומכלה זמן. אפליקציית Switch נועדה להקל את התהליך. המטרה היא להוציא את הסבל מהחיפוש ולחבר בין האנשים הנכונים לבין המשרות הנכונות.

לדברי ברט מרטין, מייסד שותף בסוויטץ', האפליקציה מבקשת "להחזיר את הכוח לידי מחפש העבודה. לגרום לו לחוש בטוח ולהרגיש נוח." החברה מסתמכת על נתוני המשתמש על מנת לספק "הזדמנויות עבודה שנבחרו בקפידה והן רלוונטיות מאוד" עבור המועמדים הטובים ביותר. פשוט ונוח להתחיל את השימוש: אתם יוצרים חשבון באמצעות לינקדאין, בוחרים שורת כותרת, שלושה ניסיונות תעסוקתיים מובילים, חמישה כישורים מובילים, ומפרסמים כמה שנות ניסיון יש לכם. ליטוש הפרופיל חשוב במיוחד כי הוא ההזדמנות של המועמדים להדגיש מדוע הם הטובים ביותר. המגייסים עוברים על הפרופילים באותו דרך שהמועמדים עוברים על הצעות עבודה.

כן לימין, לא לשמאל – חיפוש עבודה באמצעות הסלולר

ברגע שהמחפש מוכן, הוא עובר אנונימית על המבחר היומי של משרות המבוסס על הפרופיל וההעדפות שלו או שלה. מעבירים שמאלה את מה שלא מתאים, מעבירים ימינה את מה שכן מעניין. אם מגייס רוצה ליצור קשר, הוא יעשה זאת באמצעות האפליקציה. בהמשך המגייס והמועמד יוכלו לתקשר ישירות ולקבוע כיצד ממשיכים.

ככל שהמשתמש או המשתמשת מעבירים יותר הצעות ימינה או שמאלה, כך האפליקציה "לומדת" טוב יותר מה הם מחפשים ומשפרת את רשימת ההצעות היומית. זוהי מערכת שידוכים תעסוקתית המבוססת על נתונים. עם הזמן המשרות המוצעות הופכות ספציפיות יותר ומתאימות יותר לניסיונם של מחפשי העבודה.

מרטין אומר, "כל האפליקציות הטובות הופכות את השיתוף לקל יותר. אנו מקלים על מחפשי העבודה לשתף את העניין שלהם במשרות ולמגייסים לשתף את העניין שלהם במחפשי עבודה פאסיבים. נכון לעכשיו סוויטץ' מתמקדת במשרות טכנולוגיה ומדיה בניו יורק, אבל השותפים מתכננים להרחיב את השימוש בה לערים נוספות.

מגמת המעבר לגיוס באמצעים טכנולוגיים ובכלל השימוש בסלולר לצורך ניהול ההון האנושי תופס את תשומת ליבם של מנהלי משאבי האנוש בארגונים המובילים בעולם. בכנס GlobalHR – ניהול משאבי אנוש בעולם גלובלי נדבר על מגמה זו ועל מגמות עולמיות נוספות אשר מומלץ לכל מנהל משאבי אנוש להכיר.

למידע נוסף ורישום לכנס GlobalHR – ניהול משאבי אנוש בעולם גלובלי – לחץ כאן! 

The post אפליקציית חיפוש משרות שעובדת כמו טינדר first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אלי שלום. אז מהו בעצם מחשוב ענן והיכן הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולם משאבי האנוש?

זיברט: "בהקשר הזה המושג 'ענן' משמש ככינוי לרשת האינטרנט – הוא פיתרון מחשוב ארגוני שמסופק על ידי נותן שירות מחוץ לארגון, מרחוק, ובדרך-כלל על גבי האינטרנט. בהקשר של מחלקת משאבי האנוש, ההתייחסות היא לתוכנה כשירות (SaaS – Software as a Service), שמשמעותה אפליקציית משאבי אנוש, שבמקום להתקין אותה על מחשבי הארגון, המשתמשים פונים אליה דרך האינטרנט. יתרון אחד הוא שנחסכת ההתקנה בארגון, וחשוב יותר – שדרוגים וטיפולים טכניים, כמו גיבוי והתאוששות מאסון, נעשים על ידי הספק במקום אחר ובלי להפריע".

זיברט מוסיף שתפיסת הענן אינה מסתכמת בפן הטכנולוגי. "גם מבחינת השירות, ספק שירותי הענן לוקח על אחריותו את הניהול השוטף של האפליקציה," הוא מציין. "יחד עם הארגון הוא מגדיר את רמת השירות (SLA – Service Level Agreement) מול הלקוח. גם מודל התמחור שונה: במודל הענן התשלום נקבע על פי השימוש בפועל ומאפשר גמישות בתשלום באופן שוטף וללא השקעה גדולה בתחילת הדרך. לעולם משאבי האנוש תפיסה כזאת מתאימה במיוחד, כי ברוב המקרים המשתמשים ניידים, מפוזרים, לעתים על פני מספר אתרים ואף על פני מספר מדינות בעולם."

האם כל תוכנה לניהול ההון האנושי מהסוגים המוכרים לנו, כגון מערכות נוכחות, שכר, גיוס, הדרכה וכיו"ב, יכולה לעבוד במודל של מחשוב ענן?

זיברט: "כל תוכנת משאבי אנוש ובכלל יכולה לעבוד במודל ענן, אבל צריך לשים לב לשני דברים: קשה וכמעט בלתי אפשרי להסב תוכנה רגילה לתוכנת ענן כשירות; ובפן השירותי ספק הענן נדרש להתמחות במתן שירותים, להבדיל מבית תוכנה שמתמחה בפיתוח תוכנה. לפיכך, הלכה למעשה, חברות ענן מצליחות הן מיסודן חברות שירותים שפיתחו טכנולוגיה ושיטות עבודה שמותאמות למודל ענן."

מלבד התוכנות המוכרות לכל מנהל משאבי אנוש שהוזכרו בשאלה הקודמת, באילו עוד תחומים יכול המחשוב לשפר את ניהול ההון האנושי?

זיברט: "חילן מציעה פתרון מקיף לניהול ההון האנושי בארגון. למערכת עשרות מודולים שמכסים את צרכי ניהול המשאב האנושי ופועלים ביניהם באופן אינטגרטיבי ללא צורך בממשקים. כל ארגון בוחר את המודולים שהוא צריך ונהנה גם מפתרונות Best Practice שמתבססים על ניסיוננו המצטבר מול אלפי ארגונים. מעבר לפתרונות הסטנדרטיים, כל ארגון יכול להגדיר צרכים ספציפיים ונשמח להתאים לו פתרונות על גבי התשתיות הקיימות."

סל הפתרונות שחילן מציעה למנהלי משאבי אנוש כולל את תיק העובד, ניהול השכר, ניהול הנוכחות, גיוס עובדים, הערכה, פעילויות רווחה, BI, בקרה פנסיונית ועוד. אילו מהם מבוססים על מחשוב ענן?

זיברט: "כולם. חילן נולדה עם תפיסה של מחשוב ענן. פעם קראו לזה 'לשכת שירות'. אנחנו קיימים למעלה מ-40 שנה ומתמחים בפתרונות כאלה. מתן שירות הוא בליבת הדנ"א שלנו, ולדעתי אנחנו ספק התוכנה כשירות הגדול ביותר בארץ, ודאי וודאי בתחום משאבי האנוש. אנחנו עובדים עם אלפי ארגונים ועם למעלה מ-800,000 משתמשים."

ההחלטות סביב מימוש פרויקט תוכנות משאבי אנוש מתחלקת לרוב בין מנהל מערכות המידע ובין מנהל משאבי האנוש. האם המעבר למחשוב ענן יכול לסייע למנהל משאבי האנוש להפחית את התלות במנהל מערכות המידע?

זיברט: "בעיני אין כאן שאלה של יותר או פחות תלות, אלא שינוי בתפיסת תפקיד מנהל ה-IT בעידן הענן. בעידן הזה מנהל ה-IT תופס מקום אסטרטגי בהגדרת המדיניות – ביצועים, אבטחת מידע, סטנדרטים לגיבויים, נהלים להתאוששות מאסון… הוא ממלא תפקיד ניהולי אסטרטגי ובהיבט הזה עובד יחד עם מנהל משאבי האנוש."

זיברט מוסיף שכמו ה-HR, גם מחלקת ה-IT קרובה ל"ביזנס" יותר מאי-פעם. "המנהלים משתפים פעולה בבחירת הפיתרון היעל ביותר לביזנס של הארגון," הוא מסביר. "ללא ספק, התפקידים משתנים. ה-IT לא נדרש לבצע את הפרויקט [של מחשוב במודל הענן] אלא לקבוע את המדיניות. זה נכון גם לגבי מנהלי האנוש, שהופכים יותר עסקיים מאי-פעם, וזה בא לידי ביטוי גם במערכות שהם צריכים."

נושא משאבי האנוש הוא רגיש מאוד בתחום צנעת הפרט ושמירה על חיסיון המידע. האם המעבר לענן אינו טומן בחובו סכנה לחשיפת מידע אישי לגורמים שאינם רשאים לראותו?

זיברט: "סכנה לצערי הרב ודאי שיש, אבל זאת לא השאלה בעיניי, מכיוון שבכל מקום שיש מידע, יש סכנה לשימוש לא תקין בו, אם במזיד ואם בתום לב. זה לא קשור לענן. השאלה היא בעצם האם במחשוב הענן הסכנה גדולה יותר מאשר בתוכנה רגילה. התשובה תלויה בספק של שירות הענן. חברה שמתמחה בענן ולוקחת על עצמה את הסטנדרטים הגבוהים ביותר, נשמעת לתקנים חיצוניים מחו"ל ומהארץ, חברה שבליבת העסקים שלה נמצאת ההגנה על המידע – תאבטח את המידע לא פחות ואפילו טוב יותר מרוב הארגונים ששומרים על המידע בעצמם, פשוט כי זו לא ההתמחות שלהם. פתרונות טכניים להגנה על המידע, גם כשהוא נמצא בענן – יש. המחסום הוא לא הכלים, אלא הדרך שבה מיישמים אותם ומי עושה את זה."

מהן המגמות הצפויות בעתיד בתחום ניהול משאבי האנוש?

זיברט: "אני חושב שהמגמה החשובה ביותר היא ה-Mobile, הניידות. יש בזה משהו הרבה מעבר לנוחות. ברור שנוח יותר להשתמש באפליקציה היכן שאתה נמצא בלי להיות תלוי במחשוב של הארגון – זה ה-BYOD (Bring Your Own Device), אבל לניידות יש אפקט יותר משמעותי. כפי שציינתי קודם, משאבי האנוש מתקרבים לביזנס. יש חשיבות רבה מאוד לקרב את קבלת ההחלטות לזמן האמיתי ולשטח, לא רק להנהלה ולחדרי הישיבות. למשל, מנהל שמסתובב בשטח יכול באותו הרגע להיכנס למכשיר הנייד ולהוסיף עוד משמרת אם יש בכך צורך, ולא צריך להגיע למשרד או לדבר עם מישהו שם. או מנהל שמסתובב בשטח ובעקבות שיחת מסדרון עם אחד העובדים ליד מכונת הקפה, רוצה לבחון אפשרות לשלוח את העובד לקורס מסוים – המנהל יוכל מיד להיכנס לתיק האישי של העובד ולהוסיף הערה, או אפילו פעולת זימון לקורס הדרכה… הניידות נותנת למשתמשים כלים לעשות דברים ולקבל החלטות בשטח עצמו, כשהם קורים. זאת המהפכה של המובייל. עם התפיסה השונה של שינוע המידע בארגון, המובייל הוא לדעתי המהפכה של עשר השנים הקרובות."

The post מחשוב ענן ומחלקת משאבי האנוש first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אך העובדים הצעירים הללו, אלא שעכשיו מסיימים תואר ועושים את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה, לא ישארו צעירי הארגון לנצח. בעוד כמה שנים הם כבר יהיו מנהלי הביניים וכמה שנים מאוחר יותר – הם אלו שיובילו את הארגון. כך שהפתרון שליווה את הארגון עד כה בגיוס, הדרכה ושימור העובדים – הגיימיפיקיישן – ימשיך ללוות אותו גם לאורך תהליך הכשרתו למנהל.

לפיכך עולה השאלה האם לא נכון יהיה לעשות שימוש באותם הכלים גם כאשר ממנים את אותו עובד צעיר שגדל על משחקי מחשב להיות מנהל? אותו עובד שנקלט לארגון בממשק גיוס שהיה משחק חוויתי, שעבר את תהליך הקליטה שלו ועבר הדרכות משחק – האם לא נכון כעת להמשיך לדבר אליו במשחקים?

נכון שיש ספרי ניהול למכביר, הרצאות אקדמיות והשתלמויות וכמובן שיש לא מעט מסלולי קואוצ'ינג, מנטורינג וחניכה שנועדו כולם לסייע לעובדים של היום להפוך למנהלים של מחר. אבל יש גם שיטה רצינית יותר – המשחק.

הגיימיפיקיישן בשירות הדרכת מנהלים

התאגיד הפיננסי BB&T – פיתח אפליקציית משחקים סלולארית חינמית שנועדה להכין את המשתתפים לעתיד ניהולי.

המשחק מבוסס על קונספט "גותי" בו כל משתתף מכוון להיות מנהיג השבט. המשחק מציב בפני המשתתפים אתגרים מרובים שכדי לשרוד אותם ולהתקדם עליהם להפגין כישורי מנהיגות כדי להגיע לעמדות כוח והשפעה.

האפליקציה מבוססת על 10 משחקים שבהם לוקחים חלק 25 משתתפים. מקבלי ההחלטות המפגינים כישורי ניהול ומנהיגות לאורך כל 10 המשחקים זוכים בתואר "מושל השבט" בסוף הדרך.

"מנהיגות היא ידע / כישרון נרכש ולכן כל אחד יכול להפוך למנהיג טוב", כך לדברי מנכ"ל BB&T קלי קינג. לדברי קינג האפליקציה החדשה נועדה להכשיר את הדור הבא של המנהלים כך שהם יוכלו להפוך בבוא העת לגורמים בעלי השפעה חיובית ולהטביע את חותמם על הארגון כולו באופן ממשי.

האפליקציה החדשה, העומדת לרשות עובדי BB&T זמינה גם לציבור הרחב דרך ב- Apple's iTunes App Store ו- Google Play, דיוויד בלרדת מנהל מחלקת פיתוח משחקים בחברת Chaotic Moon Studios שפיתחה את האפליקציה עבור BB&T הסביר באתר משאבי האנוש Finextra את היתרון ואת החידוש באפליקציה החדשה כך: "המשתתפים בגיימיפיקיישן מצפים לחוויית משתמש שהיא הרבה מעבר ל-ריצה, קפיצה וירייה." לדבריו האתגר של פיתוח כישורי ניהול ומנהיגות דורש פיתוח של משחקים המבוססים על קונספט מיוחד שמאפשר למשתתף ללמוד ולפתח את כישורי הניהול החבויים בו.

ניתן ללמוד עוד על השימוש בכלי הגיימיפיקיישן בתחום הדרכת עובדים ומנהלים בכנס ההדרכה השנתי שלנו.

למידע נוסף ורישום לכנס ההדרכה השנתי – לחץ כאן!

The post משחקים אותה מנהלים first appeared on HRUS משאבי אנוש.