עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עמד על כ-61.8%, לעומת כ-62.2% בחודש יולי (על פי הנתונים מנוכי העונתיות).

כמו כן עולה מהסקר של הלמ"ס, כי שיעור התעסוקה, המבטא את אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, ירד לכ-60 אחוזים, לעומת כ-60.3% בחודש הקודם.

בד בבד, גם אחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה ירד, והסתכם בכ-2.8%, לעומת כ-3.1% שנרשמו ביולי.

הנתונים המקוריים של חודש אוגוסט משקפים מגמה דומה: מתוך אוכלוסייה קבועה של 7,287,700 בני 15 ומעלה, קבוצת הנמנים בכוח העבודה מנתה 4,528,400 איש.

מדובר בכ-62.1% של הנמנים בכוח העבודה מתוך האוכלוסייה הרלוונטית.

במקביל, עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי 2,759,300 איש (כ-37.9% מתוך האוכלוסייה הקבועה) אינם כלולים בכוח העבודה.

מספר המועסקים עמד באוגוסט על 4,397,300 איש, המהווים כ-97.1% מכוח העבודה. מדובר בשיעור תעסוקה כללי של כ-60.3%, לעומת כ-60.5% ביולי.

מתוך כלל המועסקים, כ-87.4% עבדו בפועל במהלך שבוע הסקר. כ-12.6% נעדרו זמנית מעבודתם. שיעור התעסוקה בניכוי נעדרים זמנית מסיבות כלכליות עמד על כ-60.2%.

האבטלה המקורית עמדה על כ-2.9% מכוח העבודה. מדובר בכ-131 אלף בלתי מועסקים. זוהי ירידה לעומת כ-3.3% ביולי.

בלמ"ס בחנו הגדרות מרחיבות לאבטלה והיעדרות מעבודה. בבחינת הגדרות אלה נרשמה ירידה בולטת בהיקף ההיעדרויות מסיבות כלכליות ומילואים.

אחוז הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות ירד לכ-2.3%, לעומת כארבעה אחוזים ביולי.

אחוז הנעדרים בגלל שירות מילואים ירד באוגוסט לכ-3.6%, לעומת כ-6.2% ביולי.

פער ניכר נרשם בקבוצת העובדים המוגדרים בשירות המילואים, כאשר כ-11 אחוזים מהגברים המועסקים נעדרו באוגוסט מעבודתם בגלל מילואים, לעומת כ-16.6% ביולי, ולעומת כ-0.6% בלבד בקרב הנשים.

שילוב הבלתי מועסקים עם המועסקים שנעדרו זמנית מסיבות כלכליות מעמיד את היקף הבלתי מועסקים והנעדרים מסיבות כלכליות על כ-143.8 אלף איש, המהווים כ-3.2% מכוח העבודה.

כשמוסיפים את האנשים שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או בגלל סגירת מקום עבודה בשנתיים האחרונות, מספר הבלתי מועסקים והנעדרים מגיע לכ-161.8 אלף איש, המהווים כ-3.6% מכוח העבודה.

כאשר מוסיפים לקבוצה זו גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, שמספרם עמד על כ-14 אלף איש, סך האוכלוסייה הבלתי מועסקת, המושבתת מסיבות כלכליות או הנואשת מחיפוש עבודה מגיע לכ-179.4 אלף איש, המהווים כ-3.9% מכוח העבודה.

בלמ"ס מדגישים, כי קיימים פערי הגדרות מובנים בין נתוני סקר כוח האדם לבין נתוני שירות התעסוקה והביטוח הלאומי, שכן נתוני הלמ"ס נשענים על הגדרות הסטטיסטיקה הרשמית והנחיות בינלאומיות.

סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אוגוסט 2026 מציג את תכונות כוח העבודה והשינויים שהתרחשו בשוק העבודה הישראלי, תוך מעקב רציף אחר השפעות מלחמת 7 באוקטובר.

הסקר כלל תגובות של כ-17,300 בני 15 ומעלה. יצויין, כי החל מינואר 2026, הנתונים מתייחסים לישראלים בלבד בהתאם להתאמת האוכלוסייה להגדרות ואומדני מפקד 2022.

The post הלמ"ס: ירידה קלה באוגוסט בהיקף התעסוקה בישראל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

מחברי הדו"ח מסבירים, כי הסיבה לכך היא שבעקבות משבר הקורונה, ירדה יעילות ההתאמה בשוק העבודה בכ-10 אחוזים.

יעילות ההתאמה, מסבירים מחברי הדו"ח, היא מידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי העבודה למשרות פנויות.

לדבריהם, אחת הסיבות לירידה ביעילות ההתאמה, היא התגברות של ההקצאה מחדש של העובדים.

מדובר בתהליך במסגרתו התרחבו ענפים ופעילויות מסוימות במשק, על חשבון אחרים, ועל ידי כך גורמים למעבר של עובדים מענף אחד לאחר.

בין הענפים שהתרחבו מאז פרוץ המשבר ניתן למצוא למשל את ענפי המידע והתקשורת (הייטק), ענפי הבריאות וענף הבינוי.

עם הענפים שהתכווצו בהיבט של עובדים נמנים אומנויות, בידור ופנאי, שירותי אירוח ואוכל, ושירותי ניהול ותמיכה.

אמנם בחלק מהענפים האחרים במשק תהליך זה הואט, אבל בסך הכול בשנים 2022-2020 הוכפל ההפרש בין שיעור השינוי במשרות שכיר בכל ענף, לבין שיעור השינוי הכולל של המשרות במשק – בהשוואה לממוצע 2019-2013.

למרות הירידה ביעילות ההתאמה (כלומר, במידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי העבודה למשרות פנויות), מציין הדו"ח, כי ניכר שהזעזוע בעקבות משבר הקורונה, גרם לירידה זמנית בלבד ביעילות התאמה בשוק העבודה, ועם ההתאוששות מהמשבר החלה התכנסות הדרגתית למצב שהיה טרום הקורונה.

שיעור המשרות הפנויות מהווה מדד מרכזי בשוק העבודה והוא מעיד על עוצמת הביקוש לעובדים.

שיעור גבוה של משרות פנויות נמדד כאשר שוק העבודה נמצא קרוב לתעסוקה מלאה, ומעסיקים מתקשים לגייס עובדים. כתוצאה מכך, משרות רבות נותרות בלתי מאוישות.

כאמור, בתחילת שנת 2022 שיעור המשרות הפנויות בישראל הגיע לכמישה אחוזים, שיעור המהווה שיא היסטורי. גם בארה"ב ובאירופה נרשמו שיעורי משרות פנויות גבוהים מאוד.

באיחוד האירופי, עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, חלה עלייה בשיעור המשרות הפנויות שלוותה בירידה בשיעור האבטלה לשפל היסטורי חדש.

לעומת זאת, בישראל ובארה"ב שיעור האבטלה נותר דומה לשיעור האבטלה שהיה לפני משבר הקורונה (למרות שיעור המשרות הפנויות הגבוה.

הגידול בשיעור האבטלה הטבעי יכול להעיד על פגיעה ביעילות ההתאמה בשוק העבודה, שמשמעותה, כאמור, היא  מידת האיכות והמהירות של החיבור בין מחפשי עבודה למשרות פנויות.

היעדר התאמה כזאת יכול לנבוע, בין השאר, מפערים במיומנויות או מהבדלים גיאוגרפיים בין מבקשי העבודה לבין היצע המשרות.

לאחרונה פורסמו בארה"ב הערכות, לפיהן בעקבות משבר הקורונה ירדה יעילות ההתאמה בשוק העבודה האמריקאי בכ-10-20 אחוזים, בשל המשבר הכלכלי העולמי.

מנגד, נראה כי עודף הביקוש הנוכחי לעבודה באיחוד האירופי נובע בעיקר מההתאוששות מהירה בפעילות הכלכלית, בעוד שהשפעת המשבר על יעילות ההתאמה שם היתה זניחה.

מחברי הדו"ח של משרד העבודה מעריכים, כי יתכן שההבדל בין שוק העבודה האמריקאי לשוק העבודה באיחוד האירופי, נובע מתוכניות שימור עובדים באירופה, שכללו סבסוד ממשלתי לשכר, בד בבד עם קיצוץ בשכר ובשעות העבודה.

נראה שתוכניות אלה הצליחו לשמור על היחסים בין העובדים למעסיקים. כתוצאה מכך, שוק העבודה באיחוד האירופי חווה תנודות מתונות יותר וחזר מהר יותר לרמות התעסוקה שלפני המגפה.

עוד מסבירים מחברי הדו"ח, כי 'שיעור הקליטה', כלומר שיעור העובדים שנקלטו במקומות עבודה, או במילים אחרות, שיעור המובטלים שמצאו עבודה בחודש העוקב, נוטה לרדת בעיתות של מיתון כלכלי.

בהתאם לכך, שיעור הקליטה במקומות עבודה, של בלתי מועסקים בישראל (לא כולל נעדרי קורונה), ירד ירידה חדה  עם פרוץ משבר הקורונה.

עם התאוששות הפעילות הכלכלית החל שיעור קליטת עובדים במקומות עבודה לעלות בחזרה, עד שבמחצית השנייה של 2022 חזר לרמתו מלפני המשבר.

The post נוצר מעבר של עובדים אל ענפים מסוימים על חשבון ענפים אחרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר אמנם על מעסיקים להפלות לרעה עובדים ומועמדים מסיבה של גיל בעת קבלה לעבודה, בתנאי ההעסקה, בקידום בעבודה, בהכשרה או בהשתלמות מקצועית ועוד. כמו כן אסור לפטר עובד בגלל גילו ואסור להפלות לרעה עובדים בשכר ובהטבות בשל גילם.

ולמרות זאת, אפליה זו מתרחשת חדשות לבקרים. כאשר עובד מבוגר מגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל אפליה על רקע גיל, ארגונים רבים מתרצים את דחיית המועמדות של עובדים מבוגרים ואת פיטורי העובדים המבוגרים במגוון רחב של סיבות כדי להצדיק את האפליה, ולפעמים אף מצליחים בכך.

חשוב לציין, כי האפליה נגד עובדים מבוגרים פוגעת לא רק ביכולת של עובדים באמצע החיים להתפרנס ולפרנס את משפחותיהם, אלא היא גורמת נזק כלכלי לארגונים שמסרבים להעסיקם ואף למשק כולו.

להלן 5 סוג נזקים שנגרמים לחברות עצמן ולמשק כולו כתוצאה מהדרת עובדים מבוגרים משוק העבודה:

1 הפסד ניסיון ומומחיות בכוח העבודה:

לעובדים מבוגרים יש לעתים קרובות ידע נרחב בתעשייה בה הם עובדים, מיומנויות וניסיון שנצברו במהלך כ-20 שנות קריירה.

אפליה שמובילה להדרה או לחוסר ניצול של משאבים יקרי ערך אלו עלולה לגרום לאובדן מומחיות ולאבדן ידע. מצב זה עלול לפגוע בחדשנות, בפרודוקטיביות ובביצועי החברה הכוללים.

2 השתתפות מופחתת בכוח העבודה שפוגעת בתוצר הלאומי:

אפליה לרעה של עובדים ומועמדים מבוגרים עלולה להרתיע עובדים מבוגרים מלהשתתף באופן פעיל בשוק העבודה או אף לחפש הזדמנויות תעסוקה.

מצב זה מוביל להקטנת המאגר של כישרונות בעלי ניסיון ומיומנות, שכשלעצמו עלול להשפיע לרעה על תעשיות ומגזרים שנשענים במידה רבה על אנשי מקצוע מנוסים. המחסור הזה בעובדים מיומנים מעכב את הצמיחה והפיתוח של הארגון.

3 פרודוקטיביות נמוכה יותר של כוח העבודה:

אפליה לרעה של עובדים ומועמדים מסיבות של גיל עלולה ליצור סביבת עבודה עוינת לעובדים מבוגרים. סביבת עבודה עויינת עלולה להוביל לירידה בשביעות הרצון בעבודה של כלל העובדים, ואף ירידה ברמת המוטיבציה ובמידת המחוברות לארגון.

חוויות עובדים שליליות מסוג זה עלולות להפחית את רמות הפרודוקטיביות והיעילות של הארגון ולהפריע לשיתוף פעולה בין העובדים.

בנוסף, אפליה נגד עובדים ומועמדים בשל גילם עלולה לתרום להגדלת שיעורי התחלופה ולעלויות גיוס והכשרה גבוהות יותר.

4 עלייה בתשלומי האבטלה והרווחה סוציאלית:

אפליה לרעה של מועמדים ועובדים בגלל גיל עלולה לגרום לאבטלה או תת תעסוקה בקרב עובדים מבוגרים.

מצב זה מוביל לקשיים כלכליים של העובדים המבוגרים שאינם מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה ונאלצים להסתמך על תוכניות רווחה סוציאלית.

שיעורי אבטלה גבוהים יותר או הזדמנויות עבודה לא נאותות לאנשים מבוגרים, עלולים להכביד על המשאבים הציבוריים, לרבות, דמי אבטלה, מערכות פנסיה ותוכניות בריאות, וליצור עומס כלכלי על החברה כולה.

5 החמצת הזדמנויות כלכליות:

הימנעות מגיוס עובדים מבוגרים או פיטוריהם מסיבה של גיל בשל חוסר הערכה של תרומתם, עלולה להגביל את גיוון המחשבה, היצירתיות והחדשנות בתוך ארגונים.

התעלמות מהמיומנויות והפרספקטיבות של עובדים מבוגרים, עלולה לגרום לארגונים להחמיץ הזדמנויות פוטנציאליות לצמיחה, לתובנות חדשות בשוק וליכולת לתת מענה לצרכי לקוחות מגוונים.

אימוץ כוח עבודה מכיל שמעריך עובדים מכל קבוצות הגיל יכול להוביל לפיתוח כלכלי חזק ובר קיימא יותר.

אין ספק שקשה לכמת במדויק את ערך הכספי לנזק הכלכלי הנגרם בגלל אפליה מסיבה של גיל, ועדין לכול ברור כי ההשלכות השליליות הן משמעותיות.

יצירת סביבות עבודה מגוונות – שמעריכות וממנפות את הכישרונות של עובדים מבוגרים – יכולה לתרום לביצועים כלכליים טובים יותר, לפריון גבוה יותר של כוח העבודה ולצמיחה גבוהה יותר עבור ארגונים בפרט וכלכלת המשק בכלל.

The post 5 סוגי נזקים שנגרמים לארגונים ולמשק כולו בשל אפליה מסיבה של גיל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

קבוצה זו של אנשים שאינם משתתפים בכוח העבודה כוללת שלוש קבוצות ביניים: העובדים שלא משתתפים בכוח העבודה משום שהפסיקו לעבוד בעקבות פיטורים או בגלל סגירת מקום העבודה שלהם במרץ 2020, פלוס המועסקים שנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה, פלוס הבלתי מועסקים.

במחצית השנייה של ספטמבר 2021 עמד מספר הלא משתתפים בכוח העבודה על כ-7.9% ומספרם הסתכם ב- 335.4 אלף איש. כלומר, בין המחצית השנייה של ספטמבר למחצית השנייה של אוקטובר חלה במספר הלא משתתפים בשוק העבודה ירידה של כ-30 אלף איש.

עוד עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי במבט על הבלתי מועסקים בלבד, אחוז הבלתי מועסקים מכלל כוח העבודה עמד במחצית השנייה של אוקטובר השנה על כ-5.1% שהם כ-217.4 אלף איש, לעומת כ-5.7% במחצית השנייה של ספטמבר, שמספרם עמד על 240.4 אלף איש.

אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה מכלל כוח העבודה, פלוס אחוז הבלתי מועסקים עמד במחצית הראשונה של חודש אוקטובר השנה על כ-5.6%, לעומת כ-6.5% במחצית השנייה של ספטמבר 2021.

שיעור התעסוקה ללא נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות הקשורות בקורונה עמד על כ-60.6%, לעומת כ-59.4% במחצית השנייה של ספטמבר 2021.

מנתוני לשכת התעסוקה לחודש יולי השנה עולה, כי עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה לעובדים השוהים בחופשות ללא תשלום (חל"ת) חלה תפנית חדה במספר הנרשמים לשירות התעסוקה.

בסוף חודש יולי הסתכם מספר דורשי העבודה בקרוב ל-291 אלף איש, לעומת כ-7,448 דורשי עבודה בסוף חודש יוני 2021.

לדברי הסוקרים בלשכת התעסוקה, שוק העבודה הישראלי ממשיך להתאושש באופן עקבי. החזרה לשגרה אפשרה להכניס יציבות לשוק העבודה והגבירה את הוודאות למעסיקים. אלה האחרונים החלו לחפש עובדים כדי למלא את המחסור בכוח האדם.

עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה צפו אמנם בלשכת התעסוקה נתוני חזרה לעבודה גבוהים יותר, אבל בלשכה מזהים פער בין מספר דורשי העבודה שהפסיקו להירשם בלשכת התעסוקה, לבין מספר החוזרים לעבודה כפי שהנתון מתבטא בסקר משרות פנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינדיקטורים נוספים.

המשמעות היא, שיש אנשים שהפסיקו להרשם בלשכת התעסוקה אך לא חזרו אל מקומות העבודה. לא ברור כמה מהם החלו לעבוד כפרילנסרים בעבודות מזדמנות, וכמה מהם נותרו ללא מקור הכנסה.

במילים אחרות, ביולי התרחשו שני מהלכים במקביל: ירידה במספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה, ובה בעת קצב חזרה נמוך אל שוק העבודה.

בלשכת התעסוקה מסיקים, כי יש אנשים שאף על פי שזכאותם לדמי אבטלה נפסקה, הם טרם חזרו לעבודה בפועל.

The post כ-5.1% בלתי מועסקים במחצית הראשונה של אוקטובר 2021 first appeared on HRUS משאבי אנוש.

לאחר שהתקבל החוק החדש לגבי נושא דמי האבטלה לנמצאים בחל"ת, פרסם הביטוח הלאומי עדכון לגבי מכלול ההטבות למובטלים ולנשים בהיריון, במסגרתו ניתן למצוא מידע לגבי תנאי הזכאות לקבלת ההטבות, לגבי משך תקופת הזכאות, לגבי גובה דמי האבטלה, ובנוסף גם הסברים, הנחיות וקישורים לבדיקת הזכאות באזור האישי של המובטל.

החוק קובע גם הוראות שעה בנושא זכאות לדמי אבטלה ולדמי לידה, לאור העובדה שלחלק לא קטן של המובטלים יש עדיין קושי לחזור לעבודה או לצבור תקופת אכשרה מספקת לצורך קבלת דמי אבטלה.

להלן 6 סוגי הטבות, בהתפלגות לפי סוגי מובטלים שאינם יכולים לחזור לעבודה:

1 מימוש ימי אבטלה:

נקבע כי מובטלי חל"ת שמלאו להם 45 שנה ושולמו להם דמי אבטלה במהלך תקופת הקורונה, יוכלו לממש ימי אבטלה נוספים וכן ימי אבטלה לפי החוק המקורי שלא מימשו עד לסוף חודש יוני.

המימוש יוכל להתבצע עד סוף שנת 2021 או עד שימלאו 12 חודשים מהתאריך שנקבע להם באופן אישי – הגבוה מביניהם.

עוד נקבע, כי מי שעבודתו תופסק במהלך השלושה החודשים האחרונים של 2021, יהיה זכאי ל-83% מימי האבטלה הקבועים בחוק, אבל רק בתנאי שצבר 10 חודשי אכשרה.

2 גובה דמי אבטלה:

הוחלט כי דמי האבטלה יהיו בגובה 85% משיעורם בחוק, נוכח הקביעה בתיקון הקודם, כי עם ירידת שיעור המובטלים ב-10% יופחתו דמי האבטלה בשיעור זהה. בשל הוספת המענק למובטלים בגילאי 67, נקבע השיעור על 85% במקום 90%.

3 מענקי הסתגלות לבני 67 ומעלה:

החוק האריך את הזכאות למענקי ההסתגלות לאנשים מגיל 67 ומעלה שהיו זכאים למענק בחודש יוני. מתן מענקים אלה ימשך לתקופה של שלושה חודשים נוספים, עם מתווה פוחת של 90, 80, 70 אחוזים בהתאמה.

נשים שילדו מיולי 2020 עד סוף 2021:

אשה שילדה בין החודשים יולי 2020 עד 31 בדצמבר 2021 – והיתה זכאית לדמי אבטלה ב-30 ביוני או לפניו (בעת שהיתה  בהיריון שהסתיים בלידה), אך עם זאת היא אינה זכאית לדמי לידה משום שלא היתה בהריון בעת הפסקת עבודתה – זכאית לדמי לידה בגובה דמי השכר האחרון שקיבלה (במקום בגובה דמי האבטלה שקיבלה בלשון הצעת החוק המקורית. דבר זה יביא לדמי לידה שהם משמעותית גבוהים יותר).

4 עובדים שנותרו להם ימי חופשה:

עובד שנמצא בחל"ת לא זכאי לדמי אבטלה בתקופת חל"ת בעד ימי חופשה שנותרו לזכותו, בין אם שולמו לו (על ידי המעסיק) ובין אם לא שולמו לו.

5 הכשרה מקצועית:

החוק האריך את הוראת השעה, לפיה מי שנמצא בהכשרה מקצועית יהיה זכאי לדמי אבטלה מלאים, במקום ל-70% בלבד בנוסח החוק המקורי.

6 יולדות עצמאיות (פרילנסריות):

החוק קובע הארכה של הוראת השעה, לפיה ההכנסה לצורך חישוב דמי הלידה תוכל להיקבע גם על בסיס רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה מביניהם, ולהחיל את ההסדר האמור גם לגבי מבוטחת עצמאית שילדה עד סוף שנת 2021.

The post הכללים החדשים לקבלת דמי אבטלה לנמצאים בחל"ת first appeared on HRUS משאבי אנוש.

זאת, לעומת כששה אחוזים מכוח העבודה במחצית השנייה של אוגוסט 2020 שהם כ-242.9 אלף איש.

עוד עולה מהדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי מספרים אלה (של הבלתי מועסקים) מתייחסים לעובדים בגילאי 15 או יותר, שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע.

כמו כן, מדובר באנשים שאין להם עבודה שהם נעדרו ממנה במהלך כל השבוע הקובע, ואשר חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעה השבועות שקדמו לסקר ואף היו זמינים לעבודה בשבוע הקובע.

מהדו"ח של הלמ"ס עולה עוד, כי מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה פלוס הבלתי מועסקים, עמד במחצית הראשונה של ספטמבר על כ-390.4 אלף איש, המהווים כ-9.7% מכלל כוח העבודה.

זאת לעומת כ-418.2 אלף איש במחצית השנייה של אוגוסט 2020, שהיוו כ-10.4% מכלל כוח העבודה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבהירה, כי בהגדרה "המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם מסיבות הקשורות בקורונה", נכללים עובדים בגילאי 15 ומעלה שהינם מועסקים, אבל נעדרו זמנית מעבודתם במהלך כל השבוע בגלל צמצום בהיקף העבודה, בשל השבתת מקום עבודה ובשל סיבות נוספות, לרבות עובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום, אם מובטחת חזרתם לעבודה אצל אותו מעסיק.

נתון זה אינו כולל עובדים השוהים בבידוד ואשר נחשבים לעובדים הנעדרים מעבודה בגלל מחלה.

אם בוחנים את הנתונים הכוללים את מספר האנשים שאינם משתתפים בכוח העבודה, אשר הפסיקו לעבוד מסיבה של פיטורים או משום שמקום העבודה שלהם נסגר בחצי השנה שבין חודש מרץ 2020 לחודש ספטמבר 2020, פלוס מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם במשך כל ימות השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה פלוס הבלתי מועסקים, ניתן לראות שמספר האנשים הכלולים בקבוצה זו עמד על 471.1 אלף איש במחצית השנייה של חודש ספטמבר 2020, והם היוו כ-11.5% מכלל כוח העבודה.

זאת לעומת המחצית השנייה של חודש אוגוסט, שבה עמד מספר האנשים הכלולים בקבוצה זו על כ-483.4 אלף איש והם היוו כ-11.8% מכלל כוח העבודה.

במבט כולל על כוח העבודה והמשתתפים בו לעומת אלה שלא משתפים בו, עולה מנתוני הלמ"ס, כי סך כל אוכלוסיית בני ה-15 או יותר אשר מתגוררים בישראל באופן קבוע, לא כולל את המתגוררים במוסדות, מונה כ-6.4716 מיליון איש.

מתוך אוכלוסייה זו כוח העבודה מונה כ- 4.0316 מיליון איש המהווים כ-62.3%. כ-2.44 מיליון איש המהווים כ-37.7% מתוך כלל אוכלוסייה זו, אינם משתתפים בכוח העבודה.  

The post במחצית הראשונה של ספט' היוו הבלתי מועסקים כ-5.8% מכוח העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

על אף החזרה המאוד חלקית לשגרה בחלק קטן ממקומות העבודה, יש עדיין לא מעט מעסיקים שאינם יכולים לחזור לעבודה, ולכן משאירים את העובדים בחופשות ללא תשלום (חל"ת).

במהלך החל"ת לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק בין הארגון לעובדים (שהוצאו לחל"ת).

ולמרות זאת, מנהלי משאבי האנוש הם עדיין הכתובת של העובדים לגבי כל הסוגיות הלא ברורות. לכן חשוב שמנהלי משאבי האנוש יידעו את העובדים לגבי מה מגיע ולהם ובאילו מצבים.  

אחת הסוגיות שעולות כעת על פני השטח עם פתיחת הטיסות היא, האם במהלך תקופת החל"ת, כאשר העובד מקבל דמי אבטלה, הוא יכול לנסוע לחו"ל ובד בבד להמשיך לקבל קצבת דמי אבטלה.

כאן חשוב לציין, כי אם העובד נוסע לחו"ל, לא ישולמו לו דמי אבטלה עבור התקופה שבה הוא שהה בחו"ל.

כאשר העובד שב לארץ, עליו לשוב ולהירשם בלשכת התעסוקה כדי שיוכל להמשיך לקבל דמי אבטלה,  עד לסיום ימי האבטלה שנותרו לו.

ולמרות זאת, אם עובד שהה בחו"ל תקופה שבמהלכה הוא עבד, תקופת העבודה בחו"ל תוכל לשמש עבורו כתקופת 'אכשרה' לדמי אבטלה.

אבל שימו לב, מדובר על עובדים שעבדו בחו"ל אצל מעסיק ישראלי ועל פי חוזה שנחתם בישראל.

יוצאי הדופן הם עובדים שבמהלך שהותם בחו"ל עבדו עבור חברות ומעסיקים במדינות: אוסטריה, הולנד או שבדיה.

עם מדינות אלה חתמה מדינת ישראל על אמנה בתחום האבטלה. לכן, כאשר העובד עובד עבור מעסיקים במדינות אלה במהלך ימי האבטלה שלו, הרי שבתנאים מסוימים, ניתן לצרף את תקופות האכשרה שהעובד צבר באותן מדינות (שיש איתן אמנה) לתקופת האכשרה שצבר העובד בישראל.

זאת, גם אם לא מדובר במעסיק ישראלי שהעובד עבד עבורו על פי חוזה שנחתם בישראל.

עם זאת, כאמור, שהייתו של העובד בחו"ל לא נחשבת כתקופה בה הוא זכאי לקבל דמי אבטלה.

הסיבה לכך היא, שאדם שהינו מובטל צריך להיות זמין לעבודה. כל עוד הוא בחו"ל הוא לא זמין לעבודה.

לכן אין סיבה שיקבל  דמי אבטלה עבור התקופה הזו. חשוב לציין כי למוסד לביטוח לאומי יש את נתוני הכניסה והיציאה לארץ וממנה.

מקרה נוסף שבו ניתן לבוא לקראת העובד שנוסע לחו"ל: במקרים בהם עובד בחל"ת נוסע לחו"ל לימים ספורים בלבד, שבמהלכם הוא אינו צריך להתיצב בלשכת התעסוקה (כלומר אלו לא הימים שנקבעו להתייצבותו הווירטואלית או הפיזית).

במקרה כזה, מתאמי ההשמה יכולים להורות לו (לאדם שנוסע לחו"ל) להתייצב לפני היציאה לחו"ל ולאחר חזרתו לארץ, בסמוך ככל האפשר למועד הנסיעה והחזרה.

אם הוא אכן יתיצב, הוא יהיה זכאי לרצף בין שני מועדי התיצבות אלה. ועם זאת, עבור הימים בהם שהה בחו"ל הוא, כאמור, לא יקבל קצבה.

The post למה עובדים בחל"ת לא יקבלו דמי אבטלה עבור ימי שהותם בחו"ל first appeared on HRUS משאבי אנוש.

ולא בהכרח מדובר בעובדים בעלי מיומנויות יחודיים או כישורים נדירים.

ארגונים ממגוון רחב של תחומים, לרבות כאלה שפועלים בתחום המסחר, מתקשים למצוא עובדים גם כאשר השכר המוצע גבוה משמעותית מדמי האבטלה.

המסקנה המיידית של מעסיקים רבים היא שעובדים מעדיפים לקבל דמי אבטלה.

יתכן שיש עובדים שבתקופה זו מעדיפים לקבל דמי אבטלה, אבל נראה שרובם המכריע של העובדים שנמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת) או אף פוטרו, מעדיפים למצוא עבודה חדשה ולא להמשיך לשהות באבטלה כאשר לא ברור מה יעלה בגורלם בהמשך הדרך.

וכמו בכל תקופה אחרת, שם המשחק הוא עדיין, היה ויהיה: מיתוג מעסיק.

מעסיק שעובדיו בהווה או בעבר משתפים ברשתות החברתיות חוויות שליליות שהם עברו בעבודה בארגון שלו, סביר להניח שיתקשה למצוא עובדים, על אף התקופה המאוד קשה שעוברת על שוק העבודה.

חוויות שליליות יכולות להתבטא במגוון רחב של צורות התנהלות:

1 חוסר הגינות בתשלום השכר, בתשלום עבור השעות הנוספות, או בעמלות נמוכות מאלה המגיעות לעובד.

2 הנחיות לעובד – כתנאי להמשך העסקה – להגיע לקורסים במקום המרוחק מאוד ממקום המגורים של העובד, דבר שדורש ממנו לצאת לדרך בשעות לא סבירות ולאחר מכן להיות בדרכים במשך שעות ארוכות, בנסיעה שנמשכת הרבה מעבר לזמן ההגעה למקום העבודה הרגיל, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתחבורה ציבורית בתקופה הנוכחית.

3 בארגונים מסוימים, לרבות חברות גדולות, מטיל המעסיק על העובדים לשלם את הקנסות שמוטלים עליו עצמו בשל אי עטיית מסיכות על ידי הלקוחות.   

חשוב להבין, שהעובדה ששוק העבודה הפך את פניו ויש שיעורי אבטלה גבוהים, אין משמעה שאופיים של העובדים, בעיקר בני דור המילניום ודור ה-Z השתנה.

אבטלה או לא, עובדים עדיין מצפים שהארגון ימשיך לדאוג לרווחתם ולאושרם ויקפיד להעניק להם את מלוא הזכויות המגיעות להם על פי חוק.

מיתוג מעסיק הוא לא אופנה חולפת, והרלוונטיות שלו לא מסתיימת ברגע שהיצע העובדים עולה על הביקוש להם.

יתרה מכך, אף שבשלב זה לא ניתן לראות מתי המשבר יסתיים, הוא יסתיים בשלב כלשהו. ארגון שיאבד במהלך המשבר את מיתוג המעסיק החזק שהיה לו טרם המשבר, יתקשה מאוד לשקם אותו לאחר תום המשבר.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בחודש יולי השנה, ירד מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף מלא, כלומר 35 שעות שבועיות או יותר (במהלך השבוע הקובע) בכ-4.7% לעומת חודש יוני. מדובר בירידה של כ-131 אלף מועסקים.

מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף חלקי, כלומר פחות מ-35 שעות בשבוע הקובע, ירד בכ-0.4% לעומת מספרם ביוני – מדובר בירידה של כשלושת אלפים מועסקים.

The post למה גם בתקופת משבר ואבטלה חשוב לשמור על מותג מעסיק חיובי first appeared on HRUS משאבי אנוש.

עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי בני ה-25-29 שהיו בלתי מעוסקים ביולי, היוו כ-6.5% מכוח העבודה באותו חודש.

עובדים בלתי מועסקים בגילאי 18-24 היוו ביולי כתשעה אחוזים מכלל כוח העבודה.  

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי האחוז הגבוה ביותר של הבלתי מועסקים מתוך כלל כוח העבודה היה בחודש יולי השנה בקרב בני ה-15-17. מדובר בכ-30.6% מכלל כוח העבודה שהיו בלתי מועסקים.

שיעורי ההיעדרות מהעבודה ביולי:

ומבלתי מועסקים למועסקים שנעדרו מעבודתם: מהתפלגות מספר המועסקים שנעדרו מעבודתם במשך כל השבוע או בחלק מהשבוע, בחודש יולי השנה עולה, כי האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו מהעבודה כל השבוע או חלק מהשבוע, מתוך כלל המועסקים היה בקרב עובדים בגילאי 30-34.

מדובר בכ-22.5% מכלל המועסקים, כאשר מתוכם, כ-9.3% נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

במקום השני, בפער זניח, נראתה היעדרות מהעבודה (כל השבוע או חלק מהשבוע) בקרב עובדים בגילאי 60-64.

כאן מדובר בכ-22.2% מהמועסקים, כאשר כ-10.8% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

במקום השלישי נמצאים עובדים צעירים יותר, בגילאי 25-29. כאן מדובר בהיעדרות של כ-22%, וכ-9.7% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

במקום הרביעי בהיעדרות מהעבודה נמצאים עובדים בגילאי  15-17 עם כ-21% מכלל מהמועסקים שנעדרו כל השבוע או חלקו. כ-15.6% מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

במקום החמישי נמצאים עובדים בגילאי 45-54, עם כ-20.4% מהנעדרים מהעבודה במשך כל השבוע או חלקו, כאשר כתשעה אחוזים מהם נעדרו בגלל סיבות שקשורות לקורונה.

היעדרות ע"פ ענפים ומשלחי יד:

מהתפלגות המועסקים שנעדרים ממקום העבודה על פי ענפים עולה, כי האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה כל השבוע או חלק מהשבוע במהלך חודש יולי 2020, מתוך כלל המועסקים, היה בענפים הבאים:

חינוך: 42.9%.

אמנות, בידור ופנאי: 41.5%.

שירותי אירוח ואוכל: 31.7%.

שירותי ניהול ותמיכה: 26.7%.

שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות: 26.2%.

שירותים אחרים: 25.9%.

מתוך קבוצות אלה, האחוז הגבוה של נעדרים ממקום העבודה בגלל סיבות הקשורות לנגיף קורונה היה בענפים הבאים:

אמנות, בידור ופנאי: 33.7%.

שירותי אירוח ואוכל: 23.6%.

שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות: 18.6%.

שירותי ניהול ותמיכה: 16.8%.

שירותים אחרים: 15.9%.

חינוך: 8.2%.

התפלגות ההיעדרות ממקום העבודה על פי משלחי יד:

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה כל השבוע או חלק מהשבוע, מכלל המועסקים, היה במשלחי היד הבאים:

בעלי משלח יד אקדמי: 27.2%.

עובדי מכירות ושירותים: 21.4%.

פקידים כלליים ועובדי משרד: 18.8%.

מתוך קבוצות אלה, האחוז הגבוה של נעדרים מעבודה בגלל סיבות הקשורות לנגיף קורונה היה במשלחי יד הבאים:

עובדי מכירות ושירותים: 11.5%.

עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים: 10.8%.

פקידים כלליים ועובדי משרד: 10.2%.

The post בני ה-25-34 הבלתי מועסקים היוו ביולי כ-12% מכוח העבודה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

בימים אלה נאלצים מעסיקים רבים להחליט את אילו מבין העובדים להחזיר לעבודה במשרד, את מי מהעובדים להשאיר להמשך עבודה מהבית, אילו עובדים ימשיכו להשאר בחופשות ללא תשלום (חל"ת) ואת מי לפטר.

בד בבד, מנהלי משאבי האנוש צריכים לספק לעובדים את כל המידע הדרוש להם מבחינת זכויות המגיעות להם מהביטוח הלאומי.

הנה חלק מהזכויות המגיעות לעובדים:

1 לעובד שחוייב בבידוד למעשה לא מגיע כלום מהביטוח הלאומי. עובד בבידוד שיש לזכותו ימי מחלה בתשלום אצל המעסיק הינו זכאי לתשלום על חשבון ימי מחלה מהמעסיק.

ניתן להוריד מאתר משרד הבריאות את אישור המחלה הגורף המיועד לעובדים הנדרשים להיות בבידוד.

במקרים בהם נגמרו לעובד ימי המחלה בתשלום ניתן להגיע איתו להסדר שהבידוד יהיה על חשבון ימי חופשה בתשלום. אבל מהביטוח הלאומי, כאמור, הוא לא יקבל מענקים או דמי אבטלה או תמיכה כספית כלשהי.

2 לעובד שפוטר: אתם מפטרים עובדים משיקולי תקציב בשל משבר הקורונה? ידעו אותם לגבי זכותם לקבל דמי אבטלה כהמשך לתקופת החל"ת.

אבל עוד לפני שמגיעים לזכות העובד לדמי אבטלה, יש כמה כללים שעל כל מעסיק לעמוד בהם:

• אם בכוונתכם לפטר עובד ששהה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, ובשלב הנוכחי הגעתם למסקנה שאתם נאלצים לפטר אותו, עליכם לזמן אותו לשימוע, ולערוך שימוע כדין על כל המשתמע מכך.
• אם החלטתם לאחר השימוע לפטר אותו, יש לתת לעובד מכתב פיטורים כאשר תאריך הפיטורים הוא התאריך שבו פיטרתם אותו בפועל, ולא התאריך בו הוצאתם אותו לחל"ת.
• כמו כן יש לתת לעובד הודעה מוקדמת מראש, כאשר תאריך הפיטורים הסופי, שבו מסתיימים יחסי העובד מעסיק הוא התאריך של היום האחרון של ההודעה מוקדמת. אם רוצים שהפיטורים יכנסו לתוקף באופן מיידי ביום הפיטורים, יש לתת לעובד חלף הודעה מוקדמת (כלומר את סכום הכסף שהוא היה אמור לקבל אילו היה עובד במהלך ימי ההודעה המוקדמת.
• וכמובן, יש לתת לעובד את כל זכויותיו כמפוטר לרבות פיצויי פיטורים, את דמי ההבראה המגיעים לו, ימי החופשה בתשלום אם נותרו לו וכל שאר הזכויות.

3 זכאות לדמי אבטלה: לאחר סיום יחסי עובד מעסיק לעובד יש זכות לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי אם הוא עומד בתנאים הבאים:

• העובד (או העובדת) הוא בגיל 20 עד 67 ותושב ישראל.
• הוא מביא איתו מכתב מהמעסיק על הפסקת עבודתו.
• העובד צבר תקופת אכשרה של ששה או 12 תלושי משכורת בתוך 18 החודשים שקדמו לפיטורים, גם אם מדובר במעסיק קודם, כלומר לאו דווקא תלושים מהמעסיק שאצלו הופסקה עבודתו.

4 דמי אבטלה לעובדים שצברו פחות מששה חודשי אכשרה: עובדים שלא צברו ששה או 12 תלושי משכורת ב-18 החודשים האחרונים יוכלו לקבל דמי אבטלה תחת תנאים מסויימים, לדוגמה הביטוח הלאומי לוקח בחשבון כאכשרה גם חודשים שלשירות צבאי, שירות לאומי, חל"ת ועוד.

יש עוד כמה קבוצות עובדים שמגיע להן לקבל דמי אבטלה:

1 עובדים שגילם מתחת ל-18: אם גילו של העובד הוא 15-18 והוא משתתף בפרנסת ההורים בשיעור של 20 אחוזים או יותר או שאין לו הורים, והוא צבר 100 ימי עבודה בתשלום בשנה האחרונה, הוא זכאי לדמי אבטלה.

2 עובדים שגילם 18-20: העובד זכאי לדמי אבטלה אם הוא שוחרר משירות צבאי או שירות לאומי מלא, או קיבל פטור משירות בשל נסיבות שונות, או שפרנסת משפחתו תלויה בו (הורים, אחים, בן\בת זוג או ילד).

3 עובדים שגילם 67 או יותר: על עובדים אלה לבדוק זכאות לקצבת אזרח ותיק מלאה והשלמת הכנסה בזקנה.

4 נשים בגילאי 62 עד 67: עובדות בגילאים אלה שפוטרו בתקופה הנוכחית יכולות לבחור בקצבה הגבוהה מבין דמי אבטלה או קצבת אזרח ותיק לפי הנתונים האישיים שלהן.

5 מה קורה לגבי עובדים שכירים שעבדו בשני מקומות עבודה: עובד שכיר שעבד בשני מקומות עבודה, ועבודתו בשני המקומות הופסקה, והוא צבר תקופת אכשרה כפולה, זכאי לקבל דמי אבטלה כפולים.

אם הופסקה עבודתו רק בארגון שלכם, אבל הוא ממשיך לעבוד בעבודתו השנייה, אזי ההכנסה ממקום העבודה השני תקוזז מדמי האבטלה שיקבל בעקבות פיטוריו מהארגון שלכם.

6 מה קורה לגבי שכירים שהם גם עצמאים: ההכנסות של עובדים אלה מהעסק העצמאי שלהם (כלומר הרווח – ההכנסות פחות הוצאות מוכרות) יקוזזו מסכום דמי האבטלה המגיעים להם כשכירים.

The post מתכננים לפטר בגלל הקורונה? הסבירו למפוטרים את זכאותם לדמי אבטלה first appeared on HRUS משאבי אנוש.