במאמר זה ובמאמרי ההמשך ננסה "להיכנס לעובי הקורה", על מנת להבין כיצד מיושמות כותרות אטרקטיביות אלה בחיי היום יום של התאגידים ובהתנהלותם, אך בראש ובראשונה – מאין צמחה גישת האחריות התאגידית, ולאילו גורמים ניתן לייחס את התפתחותה המהירה ואת ה"חילחול" המאסיבי של הנורמות שהביאה עימה, לסוגים רבים ומגוונים של תאגידים, בעולם וגם בישראל.

ניתן להצביע על שלושה גורמים או תהליכים עיקריים, אשר סייעו להיווצרותה ולהתפתחותה של גישת האחריות התאגידית: הראשון שבהם – סדרת המשברים הכלכליים אשר פקדו את העולם במהלך השנים האחרונות, החלו בדרך כלל בארה"ב ומשם התפשטו לאירופה ולאזורים נוספים בעולם. מדובר בהתפוצצות של פרשות התנהלות בלתי תקינה של תאגידי ענק כגון "אנרון" (שהיה התאגיד השביעי בגודלו בארה"ב !), ואשר אי סדרים פיננסיים, ניהוליים ובקרתיים בהתנהלותו של גרמו להתרסקותו ולאובדן כספי הפנסיה של עובדיו ומיליארדי דולרים מכספי המשקיעים בו. מגמה משברית זו המשיכה והעמיקה בשנת  2008 ,  אז קרסה המערכת המוניטארית בארה"ב (ובעקבותיה – באירופה) ובנקים רבים התמוטטו, הולאמו או נזקקו לתמיכה ממשלתית אדירה כדי לשרוד. את הדי המשבר הפיננסי אנו ממשיכים לחוות גם כיום, כמעט ארבע שנים לאחר שפרץ.

את הגורם השני אשר מזוהה כ"זריקת מרץ" להתפתחות הגישה של אחריות תאגידית ניתן לכנות: "הענק הצרכני המתעורר". עוד ועוד גורמים מובילים בשוק החלו לדרוש מחברות מסחריות ותעשייתיות לקחת אחריות על פעילותן, באמצעות קידום רכש אידיאולוגי (מוצרים שלא יוצרו בשטחים, לא נוסו על בע"ח וכו') והפעלת לחץ צרכני לצורך השגת מטרות ספציפיות (הורדת מחירים וכד'). כך החלו החברות לתת העדפה למוצרים שמאחוריהם אידיאולוגיה ולפתח מוצרים אקולוגיים. מגמה זו קיבלה חיזוק נוסף מקרנות הון סיכון אשר העניקו משקל לקיומם של אחריות תאגידית ושל ממשל תאגידי במסגרת החלטות ההשקעה שלהן בחברות.

בנוסף לשני התהליכים הללו, הלכה והתפתחה, על רקע משברים עולמיים בתחום המשאבים (מזון, מים, אנרגיה, איכות סביבה) ובתחום החברתי, מערכת של רגולאציה מתרחבת, הנובעת מרצונן של ממשלות בכל רחבי העולם לעודד התנהלות אחראית בכל הקשור לקיימות ולניצולת של משאבי טבע וסביבה וטיפול בפערים חברתיים ההולכים ומעמיקים (ארגון ה – OECD, למשל, ציין את נושא משבר המזון הצפוי בעולם בעשור הבא כנושא מרכזי הדורש התגייסות וטיפול ייחודי מבעוד מועד של המדינות החברות בארגון).

כך הופעל לחץ מכיוונים שונים על התאגידים, לפתח ולהטמיע את גישת הניהול החדשה לתוך התנהלותם. דוגמא מעניינת להטמעת הגישה בישראל ניתן למצוא ב"מדד מעלה", או בשמו הרשמי: "דירוג מעלה לאחריות חברתית": מדובר בסקר בו משתתפות חברות ציבוריות ופרטיות מתחומי פעילות שונים באופן וולונטארי, אשר תוצאותיו מתורגמות למדד שתוצאותיו מתפרסמות לציבור, והחברות המשתתפות בו מדורגות בקטגוריות שונות בהתאם לציונים שהן משיגות בו. המדד נערך והתפרסם לראשונה בשנת 2003 ויועד לחברות ציבוריות בלבד, אולם שנה לאחר מכן נפתח גם לחברות פרטיות. המדד בוחן ארבעה נושאים מרכזיים בתחום האחריות החברתית של תאגידים: איכות סביבה, אתיקה בעסקים, סביבת עבודה וזכויות אדם ומעורבות בקהילה. הפרמטרים והנושאים הכלולים בהם הולכים ומתרחבים בהתמדה, וכך גם מספר החברות המבקשות לקחת חלק בדירוג.

במאמרנו הבא נפרט את התחומים השונים אליהם מתייחסת גישת האחריות התאגידית, ואת השינויים העשויים להתחולל בתאגיד כתוצאה מיישומה. 

The post אחריות תאגידית – בואו נעשה סדר בבלאגן first appeared on HRUS משאבי אנוש.

אולם, חשוב לציין שהממשל התאגידי הוא רק רכיב אחד בתוך הגישה הניהולית האסטרטגית אשר רצוי וראוי שארגון יאמץ והיא "גישת האחריות התאגידית". אם אתם שואלים את עצמכם מה זו בדיוק "אחריות תאגידית", אל תתביישו. מחקרים מראים כי על אף שמספר החברות המאמצות את תפיסת האחריות התאגידית הולך וגדל, עדיין קיימות לא מעט חברות ישראליות שטרם נתנו דעתן על השלכותיה של גישה זו.

הרעיון העומד מאחורי גישת האחריות התאגידית הוא שניתן לעשות עסקים טובים ולהרוויח כסף ביושרה, תוך דאגה לעובדים, לספקים, לבעלי המניות, ללקוחות ולחברה בה התאגיד פועל. התאגיד אינו יכול להסתפק עוד בעמידה בציפיותיהם של בעלי מניותיו  (Stockholders) בלבד, אלא עליו להביא בחשבון את ציפיותיהם המשולבות של כלל מחזיקי העניין בו (Stakeholders).

המשמעות היא שעל חברה שנוקטת בגישת האחריות התאגידית, לבחון האם היא מקפידה על זכויות העובדים ועל חוקי העבודה ומקנה לעובדיה סביבת עבודה נעימה? האם היא רואה גם את טובת לקוחותיה לנגד עיניה? כיצד היא מתנהלת עם הספקים שלה והאם היא מתקשרת עם ספקים המקפידים על סחר וייצור הוגנים? האם התנהלותה פוגעת באיכות הסביבה? האם החברה תורמת לקהילה? ועוד. על החברה להשקיע משאבים ביצירת ערך לאותם מחזיקי עניין, על מנת שאלה ימשיכו לתמוך בה ולקדם את עסקיה.

על מנת ליישם את גישת האחריות התאגידית בחברה, על הנהלת החברה לקבוע מדיניות, דרכי ניהול ובקרות. כמו כן על ההנהלה לתת דעתה למספר מונחים שהתחברו לתחום האחריות התאגידית וביניהם: "אתיקה בעסקים", "סחר הוגן", "שקיפות", "הגנה על איכות הסביבה", "סביבת עבודה וזכויות עובדים", "קידום הקהילה" וכמובן נושא הממשל התאגידי שתפס לו מקום של כבוד בתוך אסטרטגיה זו, ואשר הינו מכיל ומוכל בתוך הכללים לניהול ארגוני אפקטיבי.

בקליפת האגוז, נתייחס לכמה מהמונחים שהזכרנו

האתיקה העסקית, אשר תמצא ביטוי בתאגיד באמצעות ניסוח קוד אתי והטמעתו בארגון, נועדה להגדיר את ההתנהגות הראויה שמצופה מהעובדים בתאגיד ואת הערכים אליהם מכוון התאגיד. כך למשל, אנו עשויים למצוא בקוד אתי של תאגיד התייחסות לסביבת העבודה שהתאגיד מתחייב לספק לעובדיו, לאיכות המוצרים שהתאגיד שואף לספק ללקוחותיו, למוסר התשלומים לספקיו של התאגיד ולערכי התאגיד בהתנהלותו בקהילה.

עקרון הסחר ההוגן משמעותו התחייבות התאגיד להימנע מייצור מוצרים או משיווק מוצרים שייצורם כרוך בניצול עובדים, העסקת קטינים וכיוצ"ב. כך לדוגמא, חברת נייקי, אשר סבלה מפגיעה כלכלית ותדמיתית עקב העסקת ילדים בשרשרת האספקה שלה, נטלה אחריות חברתית ומפעילה סנקציות על מעסיקים בשרשרת האספקה שלה אשר מעסיקים עובדים קטינים.

עקרון השקיפות הינו אחד מיסודותיה של האחריות התאגידית ומטרתו חשיפת מירב המידע בפני מחזיקי העניין ושיתופם של מחזיקי העניין (Stakeholders engagement), בהחלטות לגבי פעילותה השוטפת של החברה.

בנוסף, מצופה מחברות אחראיות כי יבחנו עצמן לא רק במישור הכלכלי אלא גם במישור הסביבתי וידווחו למחזיקי העניין שהזכרנו קודם, על אופן הטיפול בהגנה על איכות הסביבה.
עקרון קידום הקהילה משמעותו הפיכת הארגונים החברתיים לשותפים לפעילותו של התאגיד. למשל, הובלת מיזם שיפנה לקהל הקשישים, עולים חדשים, נוער בסיכון וכיוצ"ב.

הצגנו מושגים מרכזיים בתחום האחריות התאגידית. עולם האחריות התאגידית משיק לכל תחומי הפעילות של כל חברה: יחסי העבודה, יחס ללקוחות, עבודה עם ספקים, שמירה על איכות הסביבה ותרומה לקהילה.

חשוב להבין שכדי שתאגיד יצליח באמת להפוך לתאגיד אחראי חברתית, על התאגיד לרתום את עובדיו למהלך תוך יצירת שינוי תודעתי, הן באמצעות שיתופם של העובדים בתהליכים השונים והן באמצעות בניית מערך הדרכות מתאימות.

במאמר הבא בסדרת המאמרים, נמשיך להתמקד בנושא הממשל התאגידי, נסקור את הרבדים השונים מהם מורכב הממשל התאגידי ונרחיב לגבי המשמעויות של כל רובד.

The post אחריות תאגידית – למי אחראים התאגידים? first appeared on HRUS משאבי אנוש.

"ממשל תאגידי" (ובאנגלית – Corporate Governance ) משמעו: מכלול הנורמות, העקרונות והכללים, האובליגטוריים והוולונטאריים, החלים על התאגיד ומגדירים כיצד מן הראוי שיתנהל. 
המונח "ממשל תאגידי", אשר החל להתגבש ולהתפתח רק בשנים האחרונות, מתייחס לאופן ניהולם והתנהלותם של תאגידים מסחריים ולנורמות החלות עליהם במסגרת התנהלותם זו, והוא הולך וקונה לו אחיזה כמעט בכל תחום פעילות של תאגידים בשוקי ההון המפותחים בעולם.

המונח החל להתפתח בין היתר על רקע סדרת משברים כלכליים, שנבעו מ"התפוצצות בועות" בשוקי ההון ומקריסתם הפיננסית של תאגידי ענק בנקאיים, החל בפרשת אנרון – במסגרתה התברר כי אי סדרים בהתנהלותו של תאגיד ענק גרמו להתרסקותו ולאובדן כספי הפנסיה של עובדיו ומיליארדי דולרים מכספי המשקיעים בו, והמשך במשבר הבנקים ב – 2008, אז קרסה המערכת המוניטארית בארה"ב ורבים מהבנקים בה התמוטטו או הולאמו.

משבר אנרון ואחריו משבר הבנקים, חשפו את היעדרם של מנגנונים המבטיחים דיווח, שקיפות, פיקוח ובקרה, ניהול סיכונים ראוי ומאוזן ועוד, והדגישו את הצורך להגביר וודאות ושקיפות בשווקים גלובאליים הקשורים זה בזה. הממשל התאגידי והנורמות המרכיבות אותו, התגבשו על מנת לתת מענה הולם לכשלים אלה וליצור מערכת של מנגנונים אשר יבטיחו את התנהלותו הנכונה יותר של התאגיד, לטובת כלל הגורמים שהינם בעלי אינטרס בו.

התפתחות כללי הממשל התאגידי משקפת מעבר מפעילות לטובת אינטרסים של בעלי העניין (Interest Holders) בחברה, להכרה בצורך בהגנה ובפעילות לטובת כלל מחזיקי העניין (Stake Holders), ובצורך להסדיר מנגנוני בקרה וניהול ראויים, אשר יקטינו את הסיכונים להם הם חשופים במסגרת השקעת כספם או שימוש בנכסיהם, במסגרת פעילות החברות בהן הם מחזיקי עניין.

והתוצאה: היווצרות מערכת חדשנית ומורכבת של כללים, המסדירים באופן כולל ופרטני את התנהלותו של התאגיד ואת תוצאותיה.

מערכת כללי הממשל התאגידי נוגעת כמעט לכל פן בהתנהלות הארגונית של תאגיד הכפוף לה: היא מתייחסת ומתבטאת הן בתחומים הפיננסיים והמשפטיים והן בתחומי האתיקה, יחסי העבודה והמבנה הארגוני של התאגיד, ולפיכך הבנת מהותם והשלכותיהם של כללים אלה, רלוונטית לבעלי תפקידים שונים בתאגיד – הן מתחום הכספים והייעוץ המשפטי – רגולאטורי והן מתחום משאבי האנוש, לוגיסטיקה, קשרי לקוחות ועוד.

השלכות אימוצה והחלתה של מערכת כללי ממשל תאגידי על הארגון, הינן רחבות ומהוות "תהליך חוצה ארגון": אימוץ כללי הממשל התאגידי והחלתם משפיעה ומחייבת לא רק הדירקטוריון ואת היושב בראשו, אלא את כל הגורמים בהירארכיה הארגונית, החל בנושאי המשרה הבכירה וחברי ההנהלה – מנכ"ל וסמנכ"לים, דרך רמות ניהול הביניים ועד לרמת העובד הבודד. כל אלה נדרשים להכיר, להפנים ולפעול על פי מערכת כללים מחייבת, אשר חלה על התאגיד. 

בסדרת מאמרי ההמשך בנושא הממשל התאגידי, ניגע ונכיר את הקשרו והתפתחותו של מושג הממשל התאגידי, בין היתר על רקע ההתפתחות העולמית של נושא אחריות תאגידית בכלל, ונסקור בשיטתיות את פניו השונים, משמעויותיו והשלכותיו ביחס לתחומי פעילות שונים בארגון. 

The post ממשל תאגידי – שחקן חדש בשדה החברות first appeared on HRUS משאבי אנוש.