The post ריאיון עבודה כדייט first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>בדייט, כמו בריאיון למקום עבודה חדש, אתה רוצה להרשים, לעבור מסך, להמשיך את התהליך הלאה, לבדוק ולהתרשם. עד כמה אתה צריך להיות באמת אתה ועד כמה נדרש ממך לשחק משחק כדי לעבור את אותו סינון ראשוני ולהגיע לדייט שני ושלישי? כנראה שבדיוק כמו בחיים, התשובה תלויה בשאלה היסודית – מה אתה מחפש?
הבה נניח לרגע שהחברה בה הנך מתראיין מקפידה על קוד לבוש עסקי מחוייט ומעונב, ואתה אחד כזה שדי מתחבר לרוח דמותו של נזיר טיבטי עם לבוש קליל, מרושל ואוורירי שמתאים יותר לטרק בהרי ההימאליה. האם במקרה זה באמת כדאי לך לשחק את המשחק המעונב בראיונות ולסבול אחר כך תקופה ארוכה במקום שכנראה פחות מתאים לאופי האמיתי שלך? לא בטוח.
אולי זו בכלל חברה מאוד מרובעת בתפיסתה וברוחה והאופי היצירתי והעגול שלך, ייראה שם כמו סוג של איום על הסביבה? כן, אתה יכול לשחק משחק יפה בשלב הראיונות, אבל לכל הרוחות – בשביל מה? במילים אחרות, צריך שניים לטנגו אבל מי אמר שצריך את הטנגו הספציפי הזה? בחברת השמה מסוימת ממש ביקשו שאוריד מעט את האנרגייה שאני משדר באופן טבעי, כדי לא להכניס ללחץ את חברת היעד. מעבר לכך שהרמתי גבה על עצם הבקשה, בוודאי שלא נעניתי לה. ישנם גבולות מסוימים של מי אתה ומה המהות שלך, שבעיני אין לעבור ובכל מחיר. נסיונות של לשחק משחק שונה בתכלית מהאופי היסודי הטבוע בך, כנראה שלא יחזיקו מים לזמן רב עבור אף אחד.
אולי בניגוד לדייטים, ששם דווקא כדאי לך לשמור על סוג של עמימות ומסתוריות, בראיונות העבודה תידרש לשפוך מידע וכמה שיותר על עצמך וגם ברגעים שהם לא במסגרת הזמן הרשמי של הריאיון. אתה נמצא בנקודה בה אינך בטוח איזה מידע פועל לטובתך ואיזה מידע פועל לרעתך. לדוגמא, אתה נשאל לגבי שירות מילואים. עבור מקום עבודה אחד שירות מילואים קרבי יהיה לך לרועץ, גם אם אף אחד לא ממש יודה בכך ועבור מקום אחר, שאולי צוות ההנהלה שלו קרבי בעליל, הדבר יהיה סוג של יתרון עבורך. כנ"ל בנושא של ספורט תחרותי או השתתפות בתחרויות טריאתלון. האם המראיינים יראו בתחביב שכזה סוג של יתרון, משום שאתה אדם פעיל ואנרגטי או אולי זו תהיה נקודה לרעתך, כי אולי אתה משקיע יותר מדי זמן בתחביב הספורטיבי שלך?
ולנושא השכר ותנאי ההעסקה. בכלל, שיחות מוקדמות בנושא שכר, מניסיון, הן כמו התמקדות בפוטנציאל הנישואים והילדים כבר בדייט הראשון מבלי להכיר בכלל. נכון, יש כאלו שיאמרו שלשם כך התכנסנו, אבל יהיו גם כאלה שיזכירו ש-Timing is everything.
בעניין הזה קיים סוג של מילכוד 22. אם נניח לרגע שהריאיון הראשון שלך הוא ריאיון של משאבי אנוש ולא ריאיון מקצועי ומן הסתם עולה שם שאלת השכר, הרי שאם תשובתך אינה חופפת בצורה טובה למה שהחברה רוצה או יכולה לשלם, הרי שהתהליך עלול להיפסק בשל כך בשלב מוקדם מאוד. תאר לך שבדייט ראשון, עוד לפני שמנסים להכיר אותך, עיקר המיקוד הוא האם אתה מוכן לנישואים וילדים? אין ספק שהשאלה היא שאלה חשובה, רק שהשלב מוקדם מדי. הרי אם בהמשך יתרשמו ממך ברמה המקצועית, אולי יהיה ניתן למתוח לכאן ולכאן את גבולות ההצעה העסקית או באנלוגיה מעולם הדייטים, תקבל את הצ'אנס גם אם אתה לא עונה במאת האחוזים על ההגדרות הקשיחות הראשוניות.
באופן כללי, קיים דמיון רב בין שני שלבי הפעולה. הרושם הראשוני וההמשך. כולנו בסופו של דבר רוצים להיות אנחנו בלי הצגות ומשחקים מיותרים, אבל העולם האמיתי דורש מאיתנו לפעמים להיות שחקנים. ישנם כאלה שחיים עם הצורך הזה בשלום וישנם כאלה שהדבר כואב בנימי נשמתם. עדיין, לא לנסות ולצלוח בצורה חכמה את שלב הרושם הראשוני, זו גישה שיש בה סוג של הליכה עם הראש בקיר. השאלה עד כמה לשחק ועד כמה לא להיות באמת אתה, תלויה באורך ובפוטנציאל הקשר. אם זו משרה זמנית, שחק בצורה הוגנת ככל שנדרש או באנלוגיה המתאימה – זהו סוג של בילוי לטווח קצר. אם זו משרה שחלמת עליה, אהבת חייך, ככל שתאלץ לשחק יותר ולא להיות באמת אתה, כך גם תסבול יותר. בכלל, כאשר אנחנו אמיתיים, תמיד יהיו כאלה שלא יחבבו אותנו. אבל היי, אלו שישארו איתנו הם גם אלה שאנחנו רוצים להיות איתם. גם בעבודה וגם בחיים.
הקבלה נוספת היא הלחץ שבו אתה מגיע לריאיון או לצורך העניין – מתי בפעם האחרונה היית עם בחורה? האם הפעם האחרונה שהסכימו לצאת איתך לדייט היתה לפני חודשיים וגם אז זה הסתיים באקורד צורם? הפרדוקס הוא שככל שאתה מגיע ממקום רגוע יותר, סיכויי ההצלחה שלך גדולים יותר. כך שאם אתה במצב ממש לא רגוע מכל סיבה שהיא, תעבוד על עצמך בכל דרך אפשרית, כדי להיות שליו בריאיון ולא לשדר את המסר של: או שאני מצליח כאן או שזה יוגדר כאסון במימדים בינלאומיים. כאשר אתה מגיע לריאיון והמסר הגלוי והסמוי שלך הוא 'אני בודק אתכם לא פחות ממה שאתם בודקים אותי', באופן טבעי מצבך טוב יותר. לחץ גם גורם לבחירות לא נכונות ורגיעה, מן הסתם, מניחה אותנו במגרש טוב יותר.
נקודה שונה באופן מהותית בין ראיונות עבודה ודייטים, היא נושא הממליצים ועבר קודם. בנושא הזה דווקא יש לגיטימיות כוללת לפנות אל האקסיות שלך ולקבל חוות דעת עליך לטוב ולרע.
בשורה התחתונה, אם נתמקד לרגע דווקא בקשרים ארוכי טווח, הרי שהשאיפה שלנו היא להגיע למצב של כמה שפחות משחק וכמה שיותר להביע את עצמנו בצורה ישירה ואמיתית. אם קשר מסוים מאפשר לך להיות אתה רק בשעות של לפני ואחרי, כנראה שהקשר לא ישרוד לזמן ארוך. מצד שני, אם ההתפתחות שלך ותחושת ההגשמה העצמית מתחרשת תוך כדי הקשר וברמת היום יום, זהו ככל הנראה קשר בריא שישרוד לזמן רב.
The post ריאיון עבודה כדייט first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post חברות ההשמה – יתרון או חסרון למועמד? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>אינני בדיוק המועמד הסטנדרטי בוגר הטכניון או בעל תואר במדעי המחשב מאוניברסיטה אחרת. יותר מפעם אחת, אחרי שהתקבלתי למקום עבודה, שמעתי את המשפט המציין שהתקבלתי כ'חריג'. המשפט עלה וצץ בעיקר במקומות בעלי נהלי העסקה קשיחים מעט יותר או בחברה הכפופה לתקנון שירות המדינה.
נושא הלימודים האקדמיים בכלל, הוא עניין שכדאי לפתח אותו בהרחבה בדיון אחר. בנושא הלימודים ובקיצור רב, האמת נמצאת ככל הנראה אי שם באמצע, כיוון שמהאקדמיה יוצאים להם בוגרים שחלקם בעלי יכולות גבוהות מאוד וחלקם האחר יוצא עם ציונים גבוהים אך בלי שום יכולת מעשית לקדם פרוייקטים בתוכנה. נתקלתי גם בכאלה שכמעט לא הצליחו להפיק שום דבר מעשי אך נפנפו בציונים הגבוהים שקיבלו וזאת בחברה שמקדשת את נושא התארים האקדמיים. כנראה שהאיכות האישית, בלי קשר לתואר, היא זו שבאמת קובעת וכשמדובר באנשים איכותיים אין ספק שהתואר רק משביח אותם.
את עצמי מצאתי מתקדם אך ורק בזכות רקורד שצברתי עם השנים והניסיון המוכח. את ההזדמנות הראשונה קיבלתי ממדריך שהכיר אותי במסגרת קורס שהעביר, התרשם מיכולתי ומפרוייקט הגמר שלי והמליץ עלי בפני החברה הראשונה – שהיתה הפתיח שלי לקריירה בהייטק. עם השנים החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם חברות השמה וחברות של ציידי גולגלות או בשמן המכובס חברות ה – Outsourcing. כיוון שאת ההזדמנות הראשונה שלי קיבלתי בשכר מזעזע, התחלתי לנסות ולטפס במעלה התפקידים, העניין והשכר כאשר אני מנסה להיעזר בכל אותן חברות.
הבחנתי בכך שחוסר התואר האקדמי שלי היה לי לרועץ בחברות השמה טהורות, אך לא היווה בעיה כלל בחברות Outsourcing. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שחברת השמה טהורה, רוצה לשמור על שמה הטוב והיא אף נשכרת על ידי חברות היעד כדי למנוע מהן את כאב הראש של התעסקות עם מועמדים. לכן, חברת השמה טהורה לא תנסה להתחכם ולהתייחס למועמדים שאינם עונים בדיוק על הגדרת לקוח היעד והיא תעדיף לוותר עליו בתמורה להסתברות גבוהה בהצלחה של השמה.
לעומת זאת, חברות שעוסקות גם ב-outsourcing מנסות למקסם את הרווחים שלהן בכל אופציה אפשרית והן אכן מוכנות להשקיע זמן בטיפול בחריגים מפני שהסבלנות משתלמת עבורן. אחרי שחברות ה-outsourcing פוגשות את המועמד ומתרשמות שאפשר להרוויח ממנו, הן מוכרות אותו מאוחר יותר ובעיקר את המועמד החריג -בעטיפה יפה יותר. כך גם המועמד, גם חברת ה-outsourcing וגם לקוח הקצה, כולם יוצאים נשכרים. המודל הזה של חברות ה-outsourcing , לעיתים הוא נהדר למועמדים הנמצאים בתחילת דרכם או לכאלו שרוצים לשמור על רמת ביטחון גבוהה במעברים פוטנציאלים בין חברות יעד. עם הזמן ועם הניסיון, יתכן שמועמדים איכותיים יעדיפו לשלשל ישר לכיסם את פרי מאמציהם ללא מתווכים בדרך.
ובכן, חברות ההשמה הקטנות, שעיקר העיסוק שלהן הוא השמה מקצועית ותפירת מועמד ספציפי ללקוח, אכן יכולות להיות טובות יותר למקרים שהמועמד עלול להיבלע בים של בסיסי נתונים או שנתוניו חריגים. החיסרון של חברות ההשמה האלו הוא הגודל וכמות הלקוחות הפוטנציאלית שאליה נחשפים המועמדים. לעומת זאת, כשמדובר בחברות ההשמה הגדולות, היתרון הוא למועמדים שעונים בדיוק על השורות ועל השאילתות בבסיס הנתונים ולא לשום דבר חריג או שיוצא מגדר הרגיל. בחברות הגדולות הטאצ' האנושי גם הולך לאיבוד. אם כי יש חברות גדולות שעדיין עושות מאמץ ניכר לשמור על אותו טא'צ אבל זו הופכת להיות משימה קשה כשעוסקים במסות, ועמודה נוספת בבסיס הנתונים אינה תחליף לפן האנושי הטהור.
בעידן הישן בו היינו שולחים קורות חיים ישירות לחברה בה רצינו לעבוד, אומנם היינו עוברים את הסינון של אנשי כוח האדם אך עדיין היינו עוברים סינון תחת עיניים ממוקדות יותר של החברה עצמה, והיתה משמעות גדולה לצורה בה עוצבו קורות החיים. לעומת זאת, כאשר קורות החיים שלנו נשלחים לחברת השמה, הסינון מתבצע על ידי מסנן חיצוני לחברת היעד, כלומר על ידי אנשי חברת ההשמה. במקרה הזה, אם אנחנו לא נופלים בול על פי הגדרות בסיס הנתונים כנראה שמשרה זו אבודה.
בפתיח ציינתי גם שתשובות בעידן הישן התקבלו די מהר, גם בכיוון החיובי וגם בשלילי. בעידן החדש הבחנתי בכך שחברות וחברות השמה אינן טורחות להשיב תשובה שלילית למועמד, גם אם היה אצלם בריאיון. לעומת זאת, אם ריאיון הצליח מופעל עליך לחץ לקדם עניינים מהר.
התראיינתי לפני מספר חודשים לחברה גדולה דרך חברת השמה והתהליך התקדם נהדר. קיבלתי טלפונים מדי יום מאשת הקשר בחברת ההשמה כדי לקדם עניינים ולסגור את מועד הריאיון הבא. בסך הכל היו ארבעה שלבים בריאיון שאת כולם עברתי בהצלחה. לפתע – שקט תקשורתי טוטאלי. לאחר מספר ימים התקשרתי לשאול מה קורה. אחרי הפעלת לחץ קיבלתי את התשובה שנפלה החלטה לסגור את הפרוייקט. התנהגותה של אשת הקשר בחברת ההשמה רק הדגישה בפני את הפן העסקי הטהור שבו היא מתייחסת למועמדים. כשהתהליך מתקדם היא מתעניינת ברמה היומית ולא חוסכת פלירטוטים, וכשהתהליך נעצר אז משתררת דממת אלחוט.
עוזי להב הכהן עוסק בתחום ההי יטק מזה כ-15 שנה, גם כשכיר וגם כעצמאי.
The post חברות ההשמה – יתרון או חסרון למועמד? first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>