The post עבודה זרה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>כיום כבר אין עוררין שגם ביצוע עבודה הקשורה בספורט על ידי זרים בישראל מחייבת הנפקת היתר עבודה ואשרת עבודה. וכך, מחויבת כל קבוצת ספורט בישראל, הן בענפים הקבוצתיים והן בענפים האישיים, בהסדרת הסטטוס של הספורטאי הזר אותו היא מעוניינת להביא לישראל, טרם הגעתו. קרי, הסדרת ענייניו מול משרד הפנים, קבלת היתר עבודה ולאחר מכן הדבקת אשרת העבודה בדרכונו של הספורטאי זר. המונח ספורטאי כולל בהקשר זה גם מאמנים, מנהלים, יועצים, מאמני כושר, סקואטרים וכיוצא באלו.
למעשה, רוב קבוצות הספורט בישראל מקפידות לחזק עצמן בספורטאים זרים, על מנת להשיג תוצאות טובות יותר ולהעלות את סיכוייהן לזכייה בתארים, הן בליגות המקומיות והן בזירה האירופית. כל התאחדות או איגוד ספורטיבי בישראל מגביל את כמות הזרים המותרת לשיתוף בליגה מקצוענית. בכדורגל למשל, רשאית קבוצה בליגת העל לרשום בשורותיה חמישה שחקנים זרים וקבוצה בליגה השנייה שלושה זרים. בכדורסל משתנה מספר הזרים המותרים לשיתוף בכל קבוצה כמעט מדי שנה. בכדוריד קיימת הגבלה על שני שחקנים זרים וכן הלאה.
בהעדר אשרה מיוחדת לתחום הספורט בישראל, מפעיל משרד הפנים ביחס לספורטאים ומאמנים זרים מנגנון מסודר, הכולל הנפקת היתרי עבודה ואשרות עבודה כדין. ללא הסדרתם, לא יוכלו קבוצות הספורט הישראליות להעסיק את הספורטאים הזרים כדין כאמור ומסתכנות בעונשים הנעים בין קנסות כספיים לכתבי אישום, וכמובן אי נעימות מן הספורטאי הזר וגירושו מישראל.
לצורך קבלת אשרת עבודה על הספורטאים הזרים לעמוד במספר קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים, לרבות רמת שכר מסוימת, הוכחת ייחודם, כישוריהם ומומחיותם בתחום הספורט, עמידה בתנאי התקנון הקבוע בגוף הספורט הרלוונטי ועוד. רשות האוכלוסין וההגירה בודקת כל מקרה לגופו, ומאשרת את הבקשה. זאת בכפוף לעמידה בקריטריונים, ולקבלת המלצות ממספר ועדות מקצועיות מייעצות, כמו המחלקה לספורט תחרותי במשרד המדע, החינוך והספורט, וכן בהתחשב בהוראות חוק והחלטות ממשלה רלוונטיות.
לאחר קבלת היתר העבודה ואשרת העבודה, ובהתאם למעמדם כ"מומחים" בתחום הספורט, אף יכולים הספורטאים הזרים ליהנות משהותם של בני משפחתם לצידם בישראל, לכל אורך תקופת שהותם כאן, בהתאם לדרישות משרד הפנים ועל פי נהלים מחמירים מסוימים (למשל איסור עבודה על בן/בת הזוג).
תקופת שהייתם הכוללת של ספורטאים זרים בישראל עמדה על חמש שנים, כאשר במקרים חריגים ניתן היה להעסיקם מעבר לתקופה זו (מקרים מפורסמים בעבר היו של סביטי ליפנייה הקונגולזי כששיחק בהפועל חיפה, ואלן מסודי הקונגולזי כששיחק ברמת השרון). בשנתיים האחרונות עומלים במשרד הפנים על נוהל שיאפשר השארת הספורטאים הזרים בישראל לתקופה ממושכת יותר ללא צורך באישור חריג. אשרת העבודה של ספורטאי זר תקפה רק כל עוד הוא משחק עבור הקבוצה שנתנה חסות לבקשה. כל מעבר לקבוצה אחרת מחייב קבלת אישור חדש וביצוע הליך הנפקת ההיתר והאשרה מן ההתחלה.
ראוי לציין כי במהלך העשור האחרון התרחשו מספר רב של מקרים בהם עוכבו ספורטאים בנתב"ג. חלקם אף לא הורשו כלל להיכנס לישראל וגורשו בחזרה לארצם, מכיוון שלא הייתה ברשותם אשרת עבודה כדין אותה יש להסדיר טרם ההגעה לישראל. זכור במיוחד המקרה של המאמן הגרמני לותר מתיאוס, אגדת הכדורגל שהגיעה לאמן את מכבי נתניה ב-2008. מתיאוס עוכב בנתב"ג עם נחיתתו וכמעט שגורש חזרה לארצו, אולם הדבר נמנע עקב התערבותה של ראש העיר מרים פיירברג, ולבסוף הונפקה לו אשרת עבודה.
כמו כן, נתניה הסתבכה גם עם החלוץ הפנמי אלברטו זפאטה, שנחת בקבוצה והתאמן עמה כשברשותו אשרת תייר בלבד, והוא נאלץ לצאת מישראל עד שהוסדרה אשרת עבודה בדרכונו. גם הפועל עכו הסתבכה עם משרד הפנים ועמדה בפני קנס כבד לאחר שהתגלה כי העסיקה את הקשר הגנאי עמנואל אמנגואה ללא אשרת עבודה כדין.
דוגמאות אלו מבהירות כי משרד הפנים אוכף בחומרה את עניין הסדרת אשרות העבודה לספורטאים הזרים, ונראה שמגמה זו צפויה להימשך בעתיד הקרוב, כאשר יהיה מעניין לראות אם התאחדויות ואיגודי הספורט השונים בישראל ינקטו מצידם יוזמה ויבדקו את החוקיות של השחקנים הזרים הרשומים, או אם קבוצות יפעלו לפסילת משחקם של שחקנים בקבוצה יריבה אשר לא קיבלו היתר עבודה חוקי.
בשנים האחרונות מנהלים ארגון שחקני הכדורגל והכדורסל מאבקים משפטיים נגד ההקלות במס לספורטאים הזרים, אשר מאפשרות הגעתם לארץ ביתר קלות על חשבון שחקנים ישראלים, לא תמיד בצדק. בינואר 2013 הגיש ארגון שחקני הכדורסל עתירה לבית המשפט נגד משרד הפנים בגין חלוקת ההיתרים הקלה על ההדק לכדורסלנים הזרים, וביקשו לקבוע קריטריונים נוקשים יותר מאלה הקיימים להעסקתם.
כפי שמתואר לעיל, הגם שעניינים אלו נראים פרוצודרליים וטכניים – הרי שאי עמידה בהם כפי שנדרש בחוק עלול להוביל לעונשים כבדים. העסקת עובדים זרים שלא כדין גוררת עמה כאמור קנסות כספיים כבדים למעסיק ואף כתבי אישום פליליים נגד המנהלים הישראלים. הרשעה בהם עשויה להחשב כעבירה עם קלון. לכך יש השלכות אישיות מרחיקות לכת.
הכותב הנו עורך דין ממשרד עוה"ד קן תור & עכו. לחצו כאן לפרטי התקשרות
The post עבודה זרה first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>The post הוקם בישראל בית דין לאזרחות וזרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>עו"ד צבי קן תור ממשרד עורכי הדין קן תור עכו אשר מתמחה בתחום זה, הסביר כי בית דין זה מהווה למעשה בית משפט שלום לעניינים מנהליים. סמכותו של בית הדין נובעת מחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, והיא כוללת נושאים רבים כמו ענייני הכניסה השהייה הישיבה והיציאה מישראל, ענייני אזרחות, עניינם של בני זוג של תושבי קבע או אזרחי ישראל, ביקורת משמורת, קטינים ילידי ישראל שלא חל עליו חוק השבות, עניינים על פי החוק למניעת הסתננות וכו'. בית הדין לא יוכל לדון בערר על החלטות הממשלה, תקנות וחוקים.
אוכלוסיית היעד של בית הדין כוללת קבוצות רבות ומגוונות, לרבות מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, עובדים זרים עם ובלי רישיון עבודה, ילדי עובדים זרים, מבקשי מעמד מכח זוגיות, איחוד משפחות, מבקשי הארכת אשרות של עובדים זרים, קטינים לא מלווים, צאצא של יהודי שלא חל עליו חוק השבות (למשל נין של יהודי) ועוד.
עו"ד קן תור ציין כי הקמת בית דין המתמחה בתחום המעמד האזרחות והזרים מאפשרת דרך אחידה וראויה לערעור על החלטות רשות האוכלוסין ושר הפנים. החלטות אשר כיום דרך הערעור עליהן הינה מסורבלת ומסובכת, ואשר עד כה נדונו במסגרת ועדת ההשגה לזרים ובגופים שיפוטיים אחרים, אולם לא בצורה אחידה, סדורה וברורה.
הקמתו של בית דין ייחודי זה מעניקה תוכן לזכות של כל מי שבקשתו בעניינים אלה נידונה ונדחתה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה או שר הפנים בהחלטות מסוימות, לערור לבית הדין. בכך יעביר בית דין זה ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות המנהלית ויבקר את החלטותיה של הרשות המבצעת על פי כללי המשפט המנהלי. דהיינו על ידי בחינת סבירותה של ההחלטה. בית הדין אינו אמור לבוא עצמו בנעלי הרשות המוסמכת לעניין זה, ולהחליף את שיקול דעתה.
עם הקמתו מציג בית הדין ערכאה מקצועית ספציפית נוספת במשפט הישראלי, ובכך מסייע בהקטנת העומסים בבית המשפט, צמצום הליכי ביניים וקבלת החלטה סופית, אשר מהווה ודאות מהירה למצב העורר.
עו"ד עמית עכו, אשר פעילותו מתמקדת בתחום זה, הוסיף כי בשלב זה נפתח בית הדין רק בתל אביב ובירושלים, כאשר בשנים הקרובות יפתחו בתי דין נוספים בחיפה ובבאר שבע. זהו בית דין עצמאי ומתמחה עם דיינים משלו ונשיא בית דין עצמאי משלו. ניתן לפנות לבית הדין רק לאחר מיצוי ההליכים במסגרת רשות האוכלוסין, וזאת רק תוך 30 ימים מיום פרסום או מיום קבלת ההחלטה. המשיבים הינם שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, אשר לרשותם תעמוד לצורך כך פרקליטות מקצועית שתעסוק רק בנושאים אלו.
בסמכותו בית הדין לאשר את ההחלטה עליה עוררים, לשנותה או לבטלה (מחוסר סבירות וחוסר מידתיות), וכן להחזירה עם הוראות לרשות שהחליטה את ההחלטה. זאת נוסף לסמכויות הרגילות לכל בית דין.
על החלטתו של בית הדין ניתן יהיה לערער בזכות בערעור מנהלי לפני בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, באמצעות הגשת עתירה מנהלית.
עו"ד עמית עכו ציין כח לדעתו הקמת בית דין ייחודי זה מהווה פריצת דרך בתחום דיני האזרחות, הזרים וההגירה בישראל, מכיוון שהקמתו של גוף שיפוטי עצמאי בתחום זה מקימה את הפורום השיפוטי בו ראוי שיתבררו, וכי מדובר בנדבך נוסף בעיצובה ושיפור מקצועיותם של מערכות האוכלוסין וההגירה ושל מערכת המשפט.
* הכותב הנו עורך דין ממשרד עוה"ד קן תור & עכו
The post הוקם בישראל בית דין לאזרחות וזרים first appeared on HRUS משאבי אנוש.
]]>