אני לא יודעת אם זה בגלל שאבא שלו נפטר בטרם עת, אבל עם הזמן שמנו לב שהוא התחיל לעלות במשקל. במשך 10 השנים אחרונות, הוא עלה כ-35 ק"ג .

בגיל 21 עם השחרור עשינו התערבות כזו בצחוק במשרד, כולנו היינו אז חדשים, התערבנו כמה הוא שוקל והוא אמר ש-"70 זה משקל נהדר". היום, 20 שנה יותר מאוחר, 105 ק"ג זו לא בדיחה.

כשהתחיל את דרכו כטכנאי צעיר נמרץ וחברותי, הלקוחות נהגו לבקש שהוא דווקא ייתן להם שירות, היו מתקשרים ומזמינים אותו על כל שטות. אנחנו שמחנו ועודדנו את התקשורת, בדרך כלל אחרי שתיקן את התקלה ולו הקלה ביותר, מכר עוד מוצר משלים ללקוח המרוצה.

ב-10 השנים האחרונות הלך והורע המצב עד שלפני חודש נחתה המכה.

אחד מהלקוחות הגדולים והמכובדים של החברה, התקשר ואמר שהוא מעדיף שנשלח טכנאי אחר, רוני כבד וקשה לו לעלות לכל פינה, הוא בא מזיע אפילו שהוא רק יצא מהאוטו הממוזג, הוא נח בין טיפוס להתקנה, הוא מבקש קפה ועוגה, הלבוש שלו תמיד מרושל והכי נורא זה הריח – המזכירות התחילו להתלונן.

כאן נכנסתי לתמונה, כאשר מנהלת משאבי אנוש התייעצה איתי לגבי מה ניתן לעשות.

קראנו לרוני ושטחנו בפניו את הבעיה כולה בלי לחסוך בפרטים ובלי לוותר על תנאים: הרזיה או העברה לתפקיד אחר אם בכלל.

רוני שיתף פעולה. ראינו את הצער בעיניו, הוא הבין כל תלונה והגיב בבושה, היה נבוך מושפל ומיואש.

הוא יצא לחופשה של שבוע. בתום החופשה חזר אלי עם חיוך מבוייש ומלא תקווה, "אני הולך לתכנית בריאה!". קבענו פגישה – ויצאנו לדרך חדשה.
נכון שזה סוף שמח? אולם לפעמים האדם צריך להגיע לנקודת שיא המאיימת על משהו שהוא באמת חשוב לו – רק אז נופלת ההחלטה. מה שיש לזכור הוא שתמיד יש מה לעשות.

שלכם באהבה רבה

דפנה לב היא מומחית בספורט ותזונה, מעבירה הרצאות לתזונה נכונה בעבודה, סדנאות בריאות והרזיה, ייעוצים וטיפולים בקליניקה

The post פיטורי הטכנאי first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הייתי צריכה נוכחות!

הפחידה אותי והגעילה אותי באחת, התדמית הנשית של המנהלת הסקסית על עקבים עם מיני מחשוף ווסט מנהלים.

הייתי מרוחקת מתדמית המנהלת הקרה והמחוייטת.

אני הייתי אחרת.

אני הייתי חכמה חריפה ו…חמה לעובדים.

אני הייתי נוקבת מדוייקת ו…מתחשבת בכולם.

אני הייתי האוזן הקשבת של כל עובד ועובדת, אני הייתי גם הדמות החותכת, זאת עם הגבולות שיודעת להפריד בין חברות לחובות בעבודה.

ידעתי להיות הכל. רציתי להיות בולטת בזכות האישיות שלי. רציתי להיות בולטת גם בהופעה שלי. זה לא היה במודע, זה הלך ונבנה – ההשמנה.

לא קמתי בבוקר ואמרתי "אני אהיה מנכ"לית שמנה", אכלתי ולא חשבתי.

אמרתי: אני לא אהיה המנכ"לית שמסובבים אחריה את הראש ולא מבינים מה קדם למה – הצורה או הקידום בעבודה, אני אהיה אמא עובדת, מנכל"ית עם הצהרה ברורה. אני כאן כדי לשרת את החברה.

הנאום המשיך וריגש, המשיך ופתח, המשיך עד שהכל התנקה. כך התחילה תכנית ההרזיה של מלכה, מנכ"לית באחת החברות.

על דימוי גוף וקריירה, במיוחד אצל המנהלות, אפשר לדבר רבות, אבל זו לא הנקודה שרציתי להביא לקריאה.

אני בעד בריאות ותזונה נכונה, כזו שמרגישים איתה טוב בנשמה. פחות רלוונטי אם את יפה, חתיכה, מנהלת בזכות עצמה ואישיותה – יותר משמעותי מהי תמונת הדם שלך.

הסוכרת תוקפת גם את היפות ובעיקר את השמנות, ואם את רוצה להיות בולטת בעבודה, מנכ"לית חזקה – שימי לב שהלבלב לא נחלש בדרך. הסוכרת נגרמת גם כתוצאה מלחץ, ואפילו אם את בולטת ולא שמנה אך מאוד לחוצה, תזהרי – הלבלב בסכנה.

עודף כולסטרול, טריגליצרידים ושומנים אחרים, מתהווים בשעות הארוכות שאתם במשרדים, ועל תרופות לא מקבלים הטבות  או שעות נוספות.

על חשבון מי אתן עובדות? על חשבון הבריאות? נשים יקרות, מנהלות מזכירות, מנקות הכל נכלל, תזונה נכונה בעבודה זו חובה.

מה כן לעשות?

תהוו דוגמא ותובילו מהפכה. אני רוצה לתת לכם דוגמא מהחיים.

בעריית באר שבע קיבלו החלטה גורפת – קורס בריאות מסובסד לכל עובדת! אין הבדלי מעמדות ותפקידים, כולן נשקלות וכולן מדווחות על החריגות והחטאים. למה? כי עובדת בריאה, מנהלת לשכה, מזכירה או מנכ"לית חברה, תרגיש יותר מצליחה אם היא קודם כל הצליחה ביעד שלה עצמה – לאכול כראוי.

את מלכה ליוויתי עד שרזתה דרך תכנית אכילה וספורט, דרך מציאת אלטרנטיבות לאכילה בריאה בישיבות או סידור שונה של סדר היום כדי לאפשר פעילות ספורטיבית.

מלכה הייתה צריכה להרזות כדי להמשיך להיות מובילה בתחומה ולא חולה במיטה, כי עודף משקל וליקוים בחילוף החומרים, יוצרים תחושה לא טובה אצל הפונקציה הכי חשובה בארגון (המנכ"ל).

מלכה בסופו של דבר מצאה את עצמה הרבה יותר נינוחה ובולטת במעמדה, כשהצליחה במשימה, ששילבה להראות טוב בבגדי עבודה ייצוגים, לאכול בריא, להתאמן ולהנחיל תכנית בריאות באירגון, אין יותר משמעותי מדוגמא אישית.

לסיכום: האם את צריכה להיות שמנה ומצליחה? או שתתני לעצמך להיות בריאה ומצליחה?

דפנה לב היא מומחית בספורט ותזונה מעבירה הרצאות באירגונים חברות וקבוצות הרצאות לתזונה נכונה וסדנאות הרזיה

The post מנכל"ית שמנה ומצליחה first appeared on HRUS משאבי אנוש.

הנה לכם דוגמא חיה מכמה משפחות שהשתתפו בסקר תפוקה ויעילות בעבודה.

העובד קם בבוקר מארגן את עצמו, לוקח את הכריך שהכינה לו אשתו ויוצא שמח וטוב לב לעבודה הלחוצה והמהנה.

העובדת קמה לה בבוקר שמחה ומחייכת, מכינה לעצמה קפה וניגשת לעבודה – מכינה כריכים לכל המשפחה חוץ מ…לעצמה. אבל זה לא נורא כי במקום עבודתה מחלקים סנדוויצ'ים בריאים וטעימים.

במשפחה אחרת גם כן מאושרת – חוזרת לה האישה מחדר הכושר מאימון של בוקר, בעודה מתארגנת ומתאפרת, העיר בעלה את הילדים וסיים עם הסנדוויצ'ים, קופסה גדולה של ירקות עם כריך מלחם קל מחכה לה ליד מפתחות הרכב.

כולם מאושרים שמחים ושבעים יוצאים לעבודה המדהימה.

מעניין נכון? אבל זה לא בארץ אלא בהולנד, שם הדברים מתנהלים אחרת.

בארץ התקדמנו מאוד, אנחנו יודעים שצריך לאכול ארוחת בוקר וצריך לאכול כל 3 שעות. נותרה רק השאלה מי יביא את הארוחה לפתח משרדו של העובד. קרי: של מי האחריות על ארוחת הבוקר?

אני טוענת שאם בעבודה לא מתקיים נוהל חלוקת הכריך לעובד, המעביד צריך לספק –לפחות – את הזמן הנחוץ לצורך הארוחה.

העובד יביא עמו את כריך היום ויאכל אותו בנחת וברוגע בפינת השתייה, ללא נקיפות מצפון ורגשות אשם בנוסח "בזבוז זמן עבודה יקר". הוא לא צריך להרגיש אשמה  על כך שבמקום לענות למייל או להשתתף בשיחת ועידה, הוא משקיע  זמן העבודה באכילה.

כן, זוהי אחריותו של העובד לדאוג לעצמו לתזונה המתאימה שתגרום לו לתחושה טובה ולעבודתו להיות יעילה, כי למי יש חשק לעבוד כשברקע קרקורי קיבה ומחשבה על עוגייה… או סופגנייה.

יחד עם זאת, זו אחריות המעביד לדאוג ל"זמן אכילה" לגיטימי, בפינה נעימה ולא תחת לחץ מעל המקלדת.

מקומות עבודה שבהם יש מודעות וגם תקציב וכן מספקים לעובד כריך – מסירים את העול מההכנה ומהצורך לזכור לקחת את מה שהכינו-  אך גם הם מחויבים לספק זמן לאכילה.
העובד שירגיש אסיר תודה למקום העבודה שדאג לקיבתו והרגשתו, יאלץ להחזיר טובה שתתבטא בעבודה יעילה. כלומר – להתמקד בעבודה בלבד.

לסיכום הסוגיה: עובדים יקרים – זה גם האינטרס שלכם להביא ארוחת בוקר קלה, כי כך תרגישו הקלה במפלס הרעב והלחץ המתלווה אליו, המשפיע על אופי העבודה. באחריותכם גם לדרוש מהמעביד את הפינה לאכילה נכונה.
מה יצא? מחויבות משותפת.

בארגונים בהם נהוג לחלק כריכים, המעביד כבר לקח על עצמו את האחריות לשביעות רצון של העובדים ועשה את מה שנדרש לתגבר את הריכוז בעבודה.

נשאלת השאלה: בארגון שבו התקציב לא מאפשר רכישת יותר מארוחה אחת, האם נכון לעודד את העובדים להביא לעצמם כריך על מנת שיהיו יותר מרוכזים ונינוחים, כשהעלות של המהלך הוא לאפשר להם לאכול על חשבון עוד מייל או שיחת ועידה? או שהארגון ייקח על עצמו את האחריות לספק עוד כריך קטן ובכך יתרום לעידוד תפוקת העובדים?

דפנה לב היא מומחית בספורט ותזונה מעבירה הרצאות באירגונים חברות וקבוצות הרצאות לתזונה נכונה וסדנאות הרזיה.

The post תזונת העובדים במקום העבודה – על מי חלה האחריות? first appeared on HRUS משאבי אנוש.

היום יש התפתחות. חברות הקייטרינג רוצות להיות בעלות חדשנות בריאה, שהאוכל יהיה בריא, לא שומני, טעים ולא יבש, מגוון, מזין ו…אטרקטיבי במחיר.

כל כך הרבה משתנים בצלחת אחת ואתם, מנהלי משאבי אנוש ולוגיסטיקה, עומדים מבולבלים בין הצעות המחיר והתפריטים שרק מלקרוא אותם אתם בעצמכם נהיים רעבים. הפעם האחרונה שעמדתם בפני בחירה כל כך אחראית הייתה בחתונה – רק ש- 300 אורחים שמחים בחתונה אינם דומים ל-300 עובדים רעבים!

אז מה צריך לקחת בחשבון כשבוחרים קייטרינג להסעדת צהריים לאירגון?

בארוחה תקינה ישנם מספר מרכיבים:

• סלט קר  לפחות 2 סוגים – ללא רוטב כמו סלט ירקות וסלט גזר חי

• סלט קר 2 סוגים עם רוטב – כמו סלט כרוב במיונז וסלט טונה

• ירק חם כמו אפונה וגזר או תירס או לקט סנפרוסט

• פחמימה – 2 סוגים : אורז יהיה המנה המועדפת ולבחירה תפוח אדמה בכל צורה

• חלבון – מנת "חיה" …

• צמחוני – יהיה בדרך כלל עשוי מפחמימה כמו בורקס או שניצל תירס

איך מכל המבחר שנשמע דומה אצל כולם, נדע מה נכון עבור החברה שלנו? על פי ההוראות שלהלן:
נסתכל אם הסלט הקר הוא טרי מהיום וכולו מהיום. הדגש הוא על כולו, יש קייטרינג שישאירו סלט מאתמול וישפרו אותו או ירעננו אותו עם ירקות חתוכים מהיום, אפשר לשים לב בקלות מהי מידת הטריות על ידי המראה והריח. רמז: ירקות טריים מריחים טוב.

אותו דבר נעשה עם סלט עם רוטב, אמנם קצת קשה לזהות ולדעת בוודאות לגבי הטריות כי הרוטב, במיוחד אם מדובר במיונז, קצת מסתיר את הסחורה …אבל אפשר לטעום ולחכות כיממה לוודא סופית את התוצאות וההוצאות (בשירותים).

ירק חם – בדרך כלל הירק החם יהיה טרי וטעים, צריך לברר שתי סוגיות: 1. האם יש מספיק לכל העובדים?  2. האם אין בו שמן (בירק חם לא אמור להיות שמן בכלל).
ודבר נוסף האם הוא יתמחזר למחרת ל…סלט.
במפעל כלשהו העובדים שמו לב לתופעה מעניינת: כל פעם שהוגש תירס בתור ירק חם – למחרת יש סלט עם רוטב שמכיל תירס, טונה, מלפפון חמוץ ומיונז. כשחשדם עלה בדקו ומצאו את המזימה. ולמה זה רע אתם שואלים? הרי מיחזור אנחנו מלמדים את ילדינו העוללים.
וזוהי הסיבה כולה: הירק החם שהה באוויר הצח לרווחה בחדר האוכל, המכיל אי אילו נשימות חמות של העובדים הרעבים שבאו לארוחה, לא מפליא שחיידק אחד או שניים יתיישבו על האוכל ועד למחרת יתרבו ויהיו למושבה גדולה והרסנית. על כן, בחדר אוכל לא שומרים אוכל חם וחשוף. נקודה. ובוודאי לא מציעים אותו למחרת לאכילה בלבוש שונה.

החלבון והפחמימה- רק צריך לדאוג שבושלו ללא שמן, או עם מעט שמן ולא שחו בטיגון, לא טיגון קל ולא טיגון עמוק.

לסיום נבדוק את התיבול- לא יותר מדי מתובל, חריף, מלוח …

זוהי רוב התורה ומי שרוצה מידע נוסף – ישלח אלי מייל במהרה.

 דפנה לב היא מומחית בספורט ותזונה מעבירה הרצאות באירגונים חברות וקבוצות הרצאות לתזונה נכונה וסדנאות הרזיה.

The post איך לבחור קייטרינג נכון first appeared on HRUS משאבי אנוש.