נושא העבודה מהבית באופן מלא עבר תהליך של התפכחות גלובלית. אם בעבר המודל נתפס כעתידו הוודאי של עולם התעסוקה, הרי שכיום, חברות רבות בוחנות אותו מחדש בעיניים מפוקחות ומעדיפות מודלים היברידיים.
עם זאת, עבור ארגונים ותעשיות מסוימות, מודל זה נותר אסטרטגיה מרכזית.
עבודה מרחוק באופן מלא – היתרונות, החסרונות ושוק העבודה בישראל ביחס לעולם המערבי:
מודל העבודה מהבית באופן מלא אינו עוד ניסוי זמני אלא אסטרטגיה מבנית קבועה עבור ארגונים מסוימים.
בעוד שהעובדים זוכים באוטונומיה, המעסיקים נדרשים לנהל מערכת מורכבת של איזונים.
חברות המחקר המובילות מציגות תמונת מצב מורכבת של יתרונות מול חסרונות, לצד נתונים על מיקומו של שוק העבודה בישראל בהשוואה למדינות המערב.
להלן 3 יתרונות מרכזיים של העבודה מהבית באופן מלא:
1 נגישות לטלנטים גלובליים ללא גבולות:
חברות המגייסות לעבודה מהבית באופן מלא אינן מוגבלות לרדיוס גיאוגרפי.
ממחקר של חברת גרטנר עולה, כי ארגונים במודל של עבודה מהבית באופן מלא, נהנים מגישה למאגר כישרונות הגדול פי ארבעה בהשוואה לחברות מבוססות משרד.
2 חיסכון גדול בעלויות נדל"ן ותפעול:
ביטול הצורך בשטחי משרד, ארנונה, חשמל ושאר עלויות תקורה, מתורגם ישירות לשורת הרווח.
ממחקר של דלויט עולה, כי חברות שעברו למודל מלא חסכו בממוצע כ11 אלף דולר בשנה על כל עובד.
3 עלייה בפרודוקטיביות במשימות מיקוד:
ממחקר של גאלופ עולה, כי עובדים מהבית חווים פחות הסחות דעת שקוטעים את עבודתם, ומציגים עלייה של כ-15% ביעילות בביצוע משימות הדורשות ריכוז עמוק.
להלן 3 שלושה חסרונות בולטים של מודל העבודה מהבית באופן מלא:
1 שחיקה תרבותית ובידוד חברתי:
היעדר מפגשים פיזיים פוגע קשות ב-DNA הארגוני. ממחקר של מקינזי עולה, כי כ-48% מהעובדים מהבית באופן מלא, מדווחים על תחושת בדידות, המובילה לירידה במחוברות לארגון.
2 פגיעה בחדשנות ספונטנית:
רעיונות פורצי דרך נולדים פעמים רבות משיחות אקראיות במשרד. הדיגיטציה המלאה הופכת את התקשורת למשימתית ופורמלית בלבד, ומאטה תהליכי סיעור מוחות.
3 קשיי ניהול והערכה:
מנהלים רבים מתקשים להעריך ביצועים ללא נוכחות פיזית, ונוטים ליפול למלכודת של מיקרו-מנג'מנט דיגיטלי מתוך חרדה וחוסר אמון.
ישראל מול מדינות במערב בעבודה מהבית באופן מלא:
בהשוואה למדינות המערב, לשוק העבודה הישראלי יש מאפיינים ייחודיים.
דו"חות של ה-OECD ומחקרי מאקרו עדכניים חושפים, כי בעוד שבמדינות כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה אחוז העובדים מהבית (באופן מלא או חלקי) מתייצב על כ-25%-30% מכלל כוח העבודה, בישראל הנתון עומד על כ-14%-18% בלבד, עם ריכוז גבוה בעיקר בענף ההייטק.
להלן 3 סיבות לכך ששיעור העבודה מהבית בישראל נמוך יחסית למדינות במערב:
1 התרבות הישראלית היא תרבות קולקטיביסטית ומשפחתית מאוד, המקדשת קשרים בינאישיים ופגישות פנים-אל-פנים במרחב הפיזי.
2 הגודל הגיאוגרפי הקטן של המדינה הופך את הנסיעה למשרד (למרות הפקקים) לאפשרית יותר מאשר בארה"ב.
3 מבנה המשק הישראלי כולל אחוז גבוה של מגזרי שירותים, תעשייה מסורתית ובטחון, שאינם מאפשרים עבודה מרחוק.
בסיכומו של דבר, עבודה מהבית באופן מלא היא כלי רב-עוצמה אבל היא לא מתאימה לכל ארגון או לכל תרבות של כל מדינה.
חברות המחקר מוכיחות כי הצלחת המודל תלויה ביכולת של מנהל משאבי האנוש לייצר פתרונות יצירתיים לבידוד החברתי, תוך הבנה שהשוק הישראלי תמיד ישאף לשמר אלמנטים של חיבור פיזי אנושי וחם.







