משטר כלכלי ההופך עובדים לברגים המונחים במחסן ומוקפצים משם לעת הצורך להיכן שהמעביד רוצה, ללא כל תנאים – היה הפנטזיה הרטובה של כמה ממשלות ישראליות.
סייעו לכך גורמים שפירקו הסתדרות מושחתת.
אבל במקום שיצמח מכך כבוד ויחס הוגן לעובדים מצד המעסיקים, התפתח פרי באושים של ניצול והרתעה של עובדים ע"י נפנוף באמצעות נפנוף "דגל" של מחסור בעבודה (אמיתי או מדומה).
חברו ליצירת האיום: ממשלות, ארגונים וחברות השמה שכולם כולם עשו קופה על גב העובדים.
לכל תופעה חברתית יש גם את תופעת הנגד שלה.
מה שאתה מכנה "צרה" הינה תגובת הנגד לניצול המשפיל שהופעל על עובדים מזה כעשרים שנה.
מאחר ואני מכיר משטרי עבודה שונים ויודע שיש פתרון שאינו מושחת אך גם אינו משחית את ההנהלות, אני רואה ברכה גדולה בצרה הזו.
ואני מייעץ לכל מי שאינו מכיר את הסטוריית ההתאגדות של עובדים לעשות קצת חקר הסטורי ולקרוא על התוצאות של תאצ'ריזם בבריטניה, ותולדות הקפיטליזם החזירי בתחילת המאה העשרים בארה"ב טרם פניה לכינוי ההתאגדות של עובדים "צרה".
ואגב, אם תגובתי זו תמחק, אדאג לפרסמה בכל פורום משאבי אנוש בציון העובדה שעיתונכם לא יכול היה לשאת דעה שונה מזו אותה הוא מחזיק, במקביל.
בכבוד רב
שוקי