אני נהגתי (כשהייתי סמנכ"ל מערכות מידע בקוקה-קולה) לעשות סיבוב בוקר בין כל העובדים לפני שעליתי והתיישבתי בחדרי. קצת שאלות בעינייני העבודה, קצת בעיות מיוחדות , קצת מה נשמע בבית. בדרך כלל הייתי עושה סיבוב דומה גם לאחר ארוחת הצהריים , בדרך לחדר. וכמובן כאשר יצאתי (בשעות מאוחרות) לדבר עם העובדים שנשארו גם מאוחר. שירגישו שיש מישהו שיודע שהם משקיעים.
בישיבות ההנהלה של האגף, חברי ההנהלה היו מופתעים לא אחת מהעובדה שאני יודע דברים לפני שהם דווחו לי. זה חידד אצלם את החושים, והכריח אותם לצאת מהמשרד גם כן.
]]>