עדי גבע- אופיר, דירקטורית בכירה בקבוצת נירם גיתן, הוזמנה לשאת הרצאה בכנס הרווחה השנתי שיתקיים בכפר המכביה ב-14 ביוני. ערב הכנס, כאשר שלוח הזמנים שלה ושלי "מטורף", בין ריצות, פגישות- ועוד פגישות וסידורים, הצלחנו לנהל ראיון, אחד-על-אחד על: סגנון העבודה ה"מטורף" שבו מתנהל שוק העבודה וכיצד מייצרים רווחה לעובד שחי את הטירוף הזה יום אחרי יום.
את הרצאתה בכנס, אליו נרשמו כבר מאות חברי קהילת משאבי אנוש ומנהלי רווחה מכל המגזרים, תחל גבע- אופיר בהצגת האתגרים שמציב עולם העבודה המודרני. לדבריה: "אנו חיים באינטנסיביות גוברת והולכת. העולם המודרני מייצר אצל נשים וגברים כאחד ציפיות רבות. להצליח בלימודים, להתקדם בעבודה, להיות הורים טובים, לקיים זוגיות טובה ועוד ועוד… העומס הוא מנטלי ופיזי כאחד והכלים הנדרשים על מנת להשיג את אותן ציפיות, רבים ומגוונים. האתגרים איתם מתמודדים העובדים כיום הם מרובים ומורכבים יותר מבעבר".
במה עוסקת ההרצאה שלך בכנס הרווחה 2015 ומדוע בחרת להתמקד בנושא זה?
עדי גבע- אופיר: "בהרצאה שלי אתייחס לסוגיות שונות כגון העסקת נשים, עבודה בשוק גלובלי, שעות העבודה ומסגרות העבודה שמכתיב העולם הגלובלי- וכמובן הטכנולוגיה. העובדים מחוברים כל הזמן. הם יוצאים לחופשה עם הלפטופ ועובדים, או בודקים מיילים הקשורים לעבודה בזמן שהם בבית.
כאשר הם בעבודה, הם מחוברים לחיים. יש להם בעיית נוכחות, הם כל הזמן ב"שדה תעופה" – רצים מהר ומנסים להיות בכל מקום. הקונפליקט שחווה האדם הממוצע בשוק העבודה כיום גדול ומורכב יותר, כאמור ולכך יש השלכות (ומחיר יקר) על הבריאות הפיזית, המנטלית, הקוגניטיבית, חיי המשפחה והזוגיות. יש לכך אפילו השלכות הרסניות על הביטחון שלנו בהיבט הזה שיש כיום יותר תאונות דרכים מכיוון שאנשים ממהרים אז הם הולכים מהר יותר ונוסעים מהר יותר… הלחץ של שוק העבודה גובה מחיר יקר בדרכים ישירות- ועקיפות.
בהרצאה אציג סקירה בנוגע למצבה של ישראל בעולם מול מימדים בינלאומיים לאיזון בית-עבודה. מקריאת הנתונים מול מימדים אילו ניתן להסיק כי מצבינו בכי רע. ישראל מגיעה כיום לציון של 5.5 בסולם הנע בין 1-10. משמעות הנתון היא שאין כאן איזון. העובדים חוזרים הביתה, או יוצאים לחופשה בתחושה שהם לא עושים מספיק, שהם צריכים לעשות עוד ולהיות נוכחים יותר שעות בעבודה".
קבוצת נירם גיתן פיתחה בשנים האחרונות מודל ייעודי אותו היא מציעה לארגונים המעוניינים לנהל רווחה חכמה ונכונה במציאות העכשווית.
תוכלי להסביר לי אותו ומדוע הוא נקרא "אימון כושר מנטלי"?
עדי גבע- אופיר: "אימון הכושר המנטלי שפיתחנו בקבוצת נירם גיתן מהווה כלי המאפשר לארגונים לנהל את תקציב הרווחה ואת כל פונקציית הרווחה, בצורה הוליסטית, חכמה ומדויקת, מתוך הבנת הצרכים האמיתיים של האדם בארגון.
נקודת המוצא היא שאף מנהל לא ישנה את המציאות המטורפת שבתוכה אנו מתנהלים ואת הקצב המהיר בו השוק דוהר קדימה. אולם ניתן ודווקא היום צריך יותר – לנהל את תקציב הרווחה באופן ההולם את המציאות ונותן מענה לבעיות ולאתגרים הנוכחיים.
במסגרת ההרצאה שלי בכנס אציג את חמשת השלבים לתכנון וביצוע נכון של מערך רווחה חכם והוליסטי הנותן מענה על מסד צרכים, מגוונים ומשתנים של העובדים:
• שלב ראשון – אפיון. את אפיון צרכי העובדים מבצעים באמצעות שאלון יסודי המציג לכל העובדים שאלות מדוייקות אשר מתוכן ניתן לשרטט תמונת מצב עדכנית ומשקפת.
• שלב שני – יחידת סיבולת. זהו מערך הבא לסייע לעובדים בהתמודדות עם קשיים מנטאליים. לדוגמא: הדרכות להתמודדות עם לחץ או שחיקה, סדנאות לניהול קונפליקטים וכיו"ב.
• שלב שלישי – יחידת כוח. זהו מערך לפיתוח "שרירים פנימיים". לדוגמא: הדרכות לפיתוח חשיבה יצירתית, הדרכות לפיתוח נטוורקינג ועוצמות נוספות להן נזקק העובד על מנת להצליח בעולם החדש
• שלב רביעי – יחידת גמישות. מערך לניהול זמן, התמודדות עם שינויים, חוסר יציבות ותנאי אי ודאות.
• שלב חמישי – יחידת הרפייה. שלב זה בא לתת לעובדים את הכלי להשתחרר מהמתח הנורא, להירגע, להרפות… בשלב זה נמצאים תחומים כגון פסיכולוגיה חיובית, מיומנויות מדיטציה, יוגה המותאמת למגבלות של מקומות עבודה וכיו"ב.
במה שונה אימון הכושר המנטלי מחבילות רווחה קונבנציונאליות שיש כיום בארגונים?
עדי גבע- אופיר: "ראשית – באמצעות שלב האפיון יכול הארגון למפות את הצרכים האמיתיים של העובדים שלו. שנית, יש כאן אפשרות לתת לעובדים מענה מאוד אישי, ממש בתפירה אישית, כי לא כל אחד צריך את הכול, לא באותו זמן ולא באותו מינון. יש מקום עבודה שנותן יום ספא. אז מחר בבוקר כל העובדים נוסעים לספא. זה נחמד כהטבה קבוצתית אבל זה לא נותן פתרון אישי, לכל פרט בארגון. כדי לתת לעובדים רווחה אמיתית צריך לבנות מערך הוליסטי וחכם, שנותן לעובדים פתרונות למכלול הצרכים בהתאמה אישית.
אנחנו עובדים עם ארגונים במגזרים השונים ובתחומים שונים ומקנים להם את הידע והיכולת לבנות מערך רווחה הוליסטי ש מאפשר להם לפתוח אימון כושר מנטאלי הלוקח בחשבון, בו זמנית, הן את צרכי המערכת והן את צרכי כול פרט ופרט. בסיכומו של דבר גם המענה על צרכי הפרט משרת את הארגון ואת יכולתו להשיג את יעדיו, באשר הם".
