שיתוף

בית הדין לעבודה מגלה אפס סובלנות כלפי מעסיקים בלתי סובלניים שמנצלים לרעה את חולשתם של עובדיהם. יתרה מכך, העובדה שעובד שסבל התעמרות במקום העבודה המשיך לעבוד באותו מקום משך תקופה ארוכה אינה עדות לכך שהוא הסכים להתעמרות.

מעסיק שהתעמר בעובדת בעלת מגבלה רפואית שלא יכלה להרשות לעצמה לעזוב את מקום העבודה, ישלם לה פיצוי כולל בסכום של כ-96 אלף שקל. סכום הפיצוי מתחלק כך: 15 אלף שקל פיצוי בגלל ההתעמרות בעבודה, 65 אלף שקל בגלל הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ו-16 אלף שקל בגלל הפרת חובת השימוע.

אז מה היה לנו – פרטי המקרה

1 העובדת פוטרה בגלל מגבלות רפואיות ולאחר שסבלה מהתעמרות במקום העבודה. העובדת היא אם חד הורית ומפרנסת יחידה. בעת שהתרחשה ההתעמרות במקום העבודה למד בנה באוניברסיטה והיא לא יכלה להרשות לעצמה לעזוב על אף היחס המתעמר.

מכאן, קבע בית הדין לעבודה, כי לא ניתן לייחס לתובעת הסכמה למהלך זה של יחסי עבודה, אף שלא התפטרה בשל היחס המשפיל כלפיה. תפיסתה של העובדת את יחסם של מנהליה, מגובה בראיות אובייקטיביות ובעדותה המהימנה. לפיכך, ולאור מסכת ההתנכלות התעסוקתית שעברה התובעת נפסק לזכותה פיצוי בסכום של 15 אלף שקלים.

2 עוד נקבע, כי התובעת עונה להגדרת אדם עם מוגבלות, כמשמעות המונח בחוק. הגדרה זו רלוונטית לכל הפחות בעת שהגיע לידיה של העובדת אישור הרופאה התעסוקתית בו נקבע כי היא אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה. היעדרויות העובדת בגלל מצבה הרפואי הם שהביאו את המעסיק לפטר אותה.

המעסיק לא הציע לעובדת פתרונות בניסיון להקל עליה את ביצוע העבודה ולהתאימה למגבלותיה, אף על פי שלכאורה יכול היה המעסיק לדאוג לכך בהשקעה שאינה מהווה נטל כבד מדי מבחינה כספית. לכן, בנסיבות פיטוריה של התובעת, נפסק לזכותה סכום של 65 אלף שקל.

3 העובדת פוטרה בשיחה שהמנכ"ל ניהל איתה. לא מדובר בהסכמה אליה הגיעו הצדדים. המעסיק החליט להפסיק את עבודת העובדת משום שמוגבלותה הפריעה לו.

אין חולק על כך כי לא נמסר לתובעת מכתב זימון לשימוע ולא הוצג פרוטוקול של אותה שיחה. המעסיק קיבל החלטה מראש על פיטורי העובדת, וההצעות, כביכול, שהוצגו בפני העובדת הן כלל לא הצעות ישימות.

פיטורים שלא כדין

בנוסף, באישור המעסיק על תקופת ההעסקה שמילאה העובדת צויין, כי הסיבה להפסקת העבודה היא צמצומים. בית הדין לעבודה קבע, כי פיטורים של עובד בעילה נטענת מסוימת, כאשר לאמיתו של דבר הפיטורים הם בעילה אחרת, מהווה פיטורים שלא כדין, משום שהיא מהווה התנהלות בחוסר תום לב ומרוקנת מתוכן את השימוע שנערך לעובד. לפיכך, התובעת זכאית לפיצוי בגובה שתי משכורות, כלומר כ-16 אלף שקל.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה