שיתוף

בפסק דין שניתן באחרונה קבע בית הדין לעבודה, כי כאשר עובד מצליח להוכיח כי התפטר בגלל מצב בריאותי לקוי (סעיף 6 לחוק פיצויי הפיטורים), הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

עוד קבע בית הדין לעבודה, כי בנסיבות בהן העובד התפטר בדין מפוטר מסיבה של מצב בריאותי לקוי, ובשל כל נסיבות העניין הנוספות, אין מקום לחייב את אותו עובד בפיצוי החברה עבור עלות קורס הכשרה שעבר בהתאם לכתב התחייבות עליו חתם.

פרטי המקרה: העובד טען, כי הוא החל לסבול מפריחה בגלל אופי עבודתו ודיווח למעסיק, כדי שזה האחרון ימצא לו תפקיד חלופי המתאים למגבלה ממנה סבל.

לטענתו, לאחר שלא נמצא לו תפקיד אחר, הסתיימה עבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים וכן בפיצוי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

החברה הגישה כתב תביעה שכנגד להשבת עלותו של קורס בו השתתף העובד, על פי כתב התחייבות עליו חתם.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בעיקרה, ודחה את התביעה שכנגד. בנוגע לתביעה לפיצויי פיטורים, התייחס בית הדין לסעיף 6 לחוק פיצויים פיטורים, שעניינו התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי.

החוק עוסק בהתפטרות בשל מצב בריאותי של העובד או של בן משפחה, בקשר סיבתי בין המצב הבריאותי לבין ההתפטרות, בקיומה של סיבה מספקת להתפטרות לאור הממצאים הרפואיים, בתנאי העבודה ובשאר נסיבות העניין.

בית הדין לעבודה פסק כי העובד עמד בנטל להוכיח כי התפטר בגלל מצב בריאותו. הוא העיד כי התגלו אצלו סימנים של פריחה וגרד בגוף, וכי בעקבות זאת קיבל טיפול רפואי. עדותו נתמכה במסמכים רפואיים ותמונות שצורפו לתביעה. בנוסף, נמצא קשר סיבתי בין המצב הבריאותי לבין בהתפטרות.

לכן, אף על פי שהעובד לא הציג מסמך הקושר בין מחלתו ואף החמרתה לבין העבודה, ואף על פי שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו עוד לפני שכל הבדיקות מוצו, הוכחה קיומה של סיבה מספקת להתפטרות לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין בהם אין לצפות כי העובד ימשיך בעבודתו הספציפית.

הוכח כי בזמן אמת, סבר העובד כי תפקידו בחברה קשור למחלה ממנה סבל וכי יש לתפקיד זה השפעה ישירה על אותה מחלה.

תחושותיו הסובייקטיביות של העובד גובו במסמכים רפואיים, מהם עלה, כי בזמן אמת נקבע שהעובד אינו כשיר זמנית לעבוד בתפקידו וכי נדרש בירור רפואי, שמטבע הדברים אורך זמן, אשר במסגרתו נדרשה בחינת כשירותו של העובד לשמש בתפקידו.

העובד פנה למעסיק בבקשה למצוא לו תפקיד חלופי שיאפשר לו להמשיך בעבודתו בחברה, אבל המעסיק לא עשה כל מאמץ לאתר עבור העובד תפקיד מתאים למגבלותיו הרפואיות או אפילו להחזיר לו תשובה.

לסיכום, בית הדין קיבל את תביעת העובד לפיצויי פיטורים, אבל זנח את התביעה לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות.

בנוגע לתביעת החברה לכך שהעובד יחזיר את עלויות הקורס שעבר בחברה קבע בית הדין לעבודה, כי התובע סיים אמנם בפועל את עבודתו בחברה בטרם חלוף התקופה, כנדרש בהסכם עליו חתם.

אבל יש לתת את הדעת לנסיבות ההתפטרות בדין פיטורים לרגל מצב רפואי, המצדיקות שלא לממש תנאי זה בהסכם.

לדברי בית הדין, לא ניתן לראות בהתפטרות העובד, מכוח סעיף 6 לחוק – שהוא חוק מגן – כהפרת התחייבות.

יש להתחשב גם בכך שלא הוכחה הסבירות של תקופת ההתחייבות שהינה 36 חודשים, ביחס להכשרה שניתנה ולא הוכחה סבירות היחס בין עלות ההכשרה בפועל לבין הסכום שהחברה תבעה מהעובד.

זאת ועוד, לאחר שהעובד השלים את קורס ההכשרה, הוא לא שימש בתפקיד אליו הוכשר, והחברה נעתרה לבקשתו להישאר בתפקידו הקודם ואף העלתה את שכרו.

מכיוון שכך, הרי בפועל, החברה ויתרה על התועלת שהיתה יכולה להפיק מהכשרת העובד. לכן פסק בית הדין לעבודה כי אין לחייב את העובד בפיצוי החברה בשל ההכשרה.


אירוע משאבי אנוש 20-21.12.2021

כנס הגיוס השנתי 2021
כנס רווחה וחווית עובד 2021
כנס ההדרכה והלמידה 2021
באנר כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה