עלייה ניכרת בהשתתפות נשים בכוח העבודה

עלייה ניכרת בהשתתפות נשים בכוח העבודה

בשנת 2017 היתה עלייה בהשכלה ובהשתתפות נשים בכוח העבודה

שיתוף
נשים בכוח העבודה

נשים בכוח העבודה

על פי נתוני דו"ח בנק ישראל לשנת 2017, בשנה זו המשיכה להתבסס במשק סביבה של תעסוקה מלאה.

שיעור ההשתתפות שמר על יציבות ושיעור האבטלה הוסיף לרדת והגיע לשפל. הגידול בתעסוקה מתמשך והוא מאפיין קבוצות אוכלוסייה שונות. מציאות זו נולדה מתהליכים ארוכי טווח, לרבות עלייה בהשכלה ובהשתתפות נשים בכוח העבודה.

לצד זאת, התבססה מדיניות מאומצת שהממשלה נקטה במטרה לערוך שינוי מבני בתעסוקה, כלומר להגדיל את שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצם את ההסתמכות על מערכת הרווחה בקרב האוכלוסייה שמסוגלת לעבוד.

בשינויים המבניים תומכים התנאים המקרו-כלכליים הנוחים המאפיינים את התקופה הנוכחית, שכן הם מעניקים רוח גבית לביסוס התעסוקה.

ההיצע של כוח העבודה בישראל (בגילאי העבודה העיקריים, 25—64) עבר תמורות רבות ב-20 השנים האחרונות, ובתמונת המקרו בולטות שתיים מהן: ההשתתפות בכוח העבודה עלתה בהתמדה בקרב נשים, ובקרב גברים היא חדלה לרדת והחלה לעלות.

מהם הגורמים לשינויים?

גורמים אחדים מסבירים את התרחבות ההשתתפות, בראשם השינויים התרבותיים-חברתיים שהגדילו את השתתפות הנשים בכוח העבודה בעולם כולו –  העלייה בהשכלה והעלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה.

נוסף לגורמים אלה, תרם לגידול בתעסוקה גורם נוסף: המדיניות שהממשלה נקטה במטרה להרחיב את התעסוקה, כולל צמצום קצבאות הקיום.

התנאים המקרו-כלכליים תמכו בגידול הביקוש לעובדים והם א ִפשרו לגידול בהיצע העבודה להיתרגם לכך שהתעסוקה גדלה באופן מתמשך וחוצה מגזרים וגילאים.

ושיעור האבטלה ירד לשפל. כל קבוצות האוכלוסייה והגיל בקרב הנשים נהנו משנת -1995 מעלייה רציפה ומהירה בשיעורי התעסוקה.

הגידול הרציף בשיעורי התעסוקה של הנשים החרדיות, הכפלת שיעור התעסוקה של הנשים הערביות, והעלייה החדה בתעסוקת נשים בנות 55—59 ,כלומר בגילים קרובים לגיל הפרישה, בולטים במיוחד.

הגברים נהנו משיעורי תעסוקה גבוהים יותר מלכתחילה. אומנם גברים מכל קבוצות האוכלוסייה הציגו לפרקים ירידה בתעסוקה במהלך התקופה, אך שיעורי התעסוקה שלהם ב-2016 גבוהים משהיו במחצית שנות ה-90 ,ועיקר הגידול חל מאז ראשית שנות ה-2000.

פערי תעסוקה בקרב נשים יהודיות וערביות

בולטים במיוחד הגידול בתעסוקה של גברים בני 55+ ושל החרדים. אולם עדיין נותרו פערים גדולים מאוד בשיעורי התעסוקה בין קבוצות האוכלוסייה השונות, בעיקר בין הנשים היהודיות (החרדיות והלא-חרדיות) לנשים הערביות, שכן רק כשליש מהערביות מועסקות.

לגבי הגברים היהודים הלא-חרדים והגברים החרדים – רק כמחצית מהחרדים מועסקים, וישנם גם פערים בין העסקת הגברים היהודים הלא-חרדים לעומת הגברים הערבים, אם כי במקרה זה מדובר בפער קטן.

הממשלה מפעילה תוכניות רבות בעצמה או באמצעות מיקור חוץ, במטרה להרחיב את
התעסוקה, להגדיל את חלקה של ההכנסה מעבודה ולצמצם את ההסתמכות על קצבאות קיום.

מדיניות זו החלה ב-2002—2003 ,והיא מתמקדת בקבוצות האוכלוסייה המתאפיינות בזיקה נמוכה לשוק העבודה: נשים ערביות, גברים חרדים, אימהות יחידניות, עולים מאתיופיה, צעירים בדואים, וקבוצות שיש להן סיכויים נמוכים להשתלב בתעסוקה ללא סיוע, כגון מובטלים במשך זמן רב ומקבלי הבטחת הכנסה.

החל משנת 2005 מיושמת בישראל מדיניות "מרווחה לעבודה", וזו נועדה לשלב בתעסוקה את הפרטים המקבלים גמלאות קיום.

בתחילה הופעלה במסגרתה תוכנית "מהל ב", באוגוסט 2007 החליפה אותה תוכנית משופרת – "אורות לתעסוקה" – ושתיהן פעלו במתכונת ניסיונית. הממשלה הקימה במשרד הכלכלה את יחידת הממונה על התעסוקה, אשר מרכזת את העבודה הממשלתית הנוגעת ליעדי התעסוקה, הרגולציה בשוק העבודה, מעונות
יום והגדלת ההון האנושי של כוח העבודה, והיא מפעילה מגוון רחב של תוכניות לאוכלוסיות בעלות זיקה נמוכה לשוק העבודה – הקבוצות שניצבו במוקד עניינה של ועדת התעסוקה.

 

אין תגובות

השאר תגובה