עובד לשעבר שפנה ללקוחות מעסיקו ישלם למעסיק פיצוי של 50 אלף שקל

עובד לשעבר שפנה ללקוחות מעסיקו ישלם למעסיק פיצוי של 50 אלף שקל

בית הדין האיזורי לעבודה: הלקוחות הם רכוש החברה ומהווים סוד מסחרי; עם זאת, העובד לשעבר יקבל פיצויי פיטורין ופיצויים נוספים

שיתוף

בית הדין האיזורי קבע לאחרונה, כי עובד לשעבר בחברה שהינה סוכנות ביטוח ישלם לה פיצוי בסכום של 50 אלף שקל משום שפנה אל לקוחותיה ושידלם להעביר אליו את עסקיהם, לאחר שסיים את עבודתו בה. בית הדין קבע, כי לקוחותיה של חברה הם רכושה הפרטי ורשימת הלקוחות שלה מהווה סוד מסחרי. עוד קבע בית הדין, כי עובד שעזב את החברה אינו רשאי לקחת איתו את הלקוחות או אף לפנות אליהם, גם אם אלו הם לקוחות שהוא עצמו גייס לחברה במהלך עבודתו בה, ואף על פי שיש בינו לבינם קשרים אישיים.

סוכנות ביטוח שתבעה את העובד לשעבר טענה, כי הוא פנה באופן שיטתי אל לקוחותיה לאחר סיום עבודתו בחברה, במטרה, כאמור, לשכנעם להעביר את עסקיהם מהחברה אליו ובחלק מהמקרים אף הצליח בכך. סוכנות הביטוח הצליחה להוכיח כי רשימת הלקוחות שלה מהווה סוד מסחרי, וכי העובד לשעבר לא היה רשאי לנכס אותה לעצמו. מתברר כי העובד היה סבור כי הלקוחות הם שלו, מעצם העובדה שהוא גייס אותם. יתרה מכך, הוא חשב שניהול המשא ומתן על 'גורלם' לאחר תום עבודתו בסוכנות הביטוח התבצע רק למראית עין.

חלק מהלקוחות הם מכריו וקרובי משפחתו

עוד טען העובד, כי חלק מלקוחות אלה הם מכריו וקרובי משפחתו. ולמרות זאת, בית הדין האיזורי לעבודה קבע, כי קרבתם של לקוחות אלה אליו אינה מהווה עילה המתירה לו להשתמש ברשימת הלקוחות אותה השיג במסגרת עבודתו אצל המעסיק ובעקבות עבודתו שם. בית הדין קבע כי הלקוחות אינם שייכים לו ואין לו בעלות עליהם. יתר על כן, בית הדין האיזורי לעבודה קבע עוד, כי רשימת לקוחות זו היא רשימה שקשה להשיגה. וכי העובדה שהושגו במאמץ של העובד, מלמדת שמדובר בסוד מסחרי. מכיוון שכך קבע בית הדין כי סוכנות הביטוח זכאית לפיצוי מסוים בעקבות התנהגותו של העובד. אלא שמאחר שלא היו ראיות ממשיות למידת הנזק שנגרם לסוכנות הביטוח, פסק בית הדין, בדרך של אמדן, סכום פיצוי של 50 אלף שקלים.

גזל של לקוחות

השופט, ד"ר יצחק לובוצקי קבע, כי "מדובר בגזל של לקוחות. אף כי חלק מהלקוחות היו קרוביו ומכריו, אין בכך כדי להתיר לו לעשות שימוש ברשימת הלקוחות שהושגה במהלך ועקב עבודתו אצל המעסיק. אין מדובר בלקוחות ששייכים לו. לעובד אין בעלות על הלקוחות".

בנוגע לתביעה בגין הפרשי פיצויי פיטורים קבע בית הדין, כי אין מחלוקת על כך שהעובד לשעבר פוטר. הוא הועסק באותו מקום עבודה, והחברה אף אישרה שלא היה כל שינוי מהותי בעבודתו. הוא המשיך לטפל בלקוחות המעסיק, באותה דרך שעשה זאת קודם. לפיכך, קבע בית הדין, סוכנות הביטוח שהיא המעסיק האחרון, מחויבת בפיצויי פיטורים לעובד בגין כל תקופת העסקתו, בניכוי פיצויים שקיבל במרוצת השנים, בשל מעבר בין מעסיקים. כן זכאי העובד לשעבר לתמורה בגין הודעה מוקדמת, ליתרת דמי הבראה של שנה אחת, לפידיון ימי חופשה ולהפרשות לפנסיית חובה. יתר התביעות נדחו בהעדר הוכחה. מדובר בתביעות בגין פיצוי על פיטורים שלא כדין. בגין הפרת זכות השימוע נפסק כי החברה תשלם לעובד לשעבר סכום השווה למשכורת אחת.

בנושא הבעלות על רשימת הלקוחות אמר עו"ד רענן קריב בראיון ל-HRus, כי "הלקוחות שייכים תמיד אך ורק לחברה. לעובד שכיר יש משכורת. אין לו 'בעלות' על לקוחות. הלקוחות הם של החברה והיא אחראית כלפיהם, לטוב ולרע. לדוגמה, החברה אחראית לאיכות השירות או המוצר שהיא מספקת ולא איש המכירות שמכר את אותו מוצר או שירות".

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה