עובדים נוטים יותר לפעילות התנדבותית מאלו שאינם עובדים

עובדים נוטים יותר לפעילות התנדבותית מאלו שאינם עובדים

על פי נתוני הלמ"ס מתוך הסקר החברתי 2016, ישנם יותר מתנדבים מבין המועסקים מאשר מבין אלו שאינם מועסקים

שיתוף
תרומה לקהילה

תרומה לקהילה

על פי נתוני הסקר החברתי 2016 של הלמ"ס בנושא התנדבות, מעורבות אזרחית ותחושות אֵמון, 23% מהמועסקים התנדבו בשנה האחרונה לעומת 15% מאלו שאינם מועסקים.

התנדבות ותעסוקה

46% מהמועסקים התנדבו עד 9 שעות בחודש לעומת 27% מאלו שלא מועסקים. 22% מהשכירים ו-31% מהעצמאים התנדבו בשנה האחרונה ללא הבדל ניכר בשעות ההתנדבות.
בקרב המתנדבים נצפו אחוזים גבוהים יותר במדדים שונים המעידים על רווחה אישית, בהשוואה לאלה שלא התנדבו.

עוד ע"פ הנתונים בנושא התנדבויות:

20% (כמיליון איש) עסקו בפעילות התנדבותית בשנה האחרונה: 21% מהגברים ו-19% מהנשים, 24% מהיהודים ו-6% מהערבים.

אחוז גבוה של מתנדבים נמצא בקרב יהודים חרדים ודתיים (32%) לעומת חילוניים ומסורתיים (24% ו-20%, בהתאמה).

93% מאלה שהתנדבו דיווחו כי הם מרוצים מחייהם ו-62% העריכו כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות.

מעורבות אזרחית

16% דיווחו כי היו מעורבים בשנה האחרונה בחיים הציבוריים או הפוליטיים, ברמה המקומית או הארצית, נשים וגברים באותה מידה.

93% מהמעורבים מרוצים מחייהם לעומת 88% מאלו שלא.

62% מהמעורבים מעריכים שחייהם יהיו טובים יותר לעומת 53% מאלו שאינם מעורבים.

מרבית הישראלים (85%) סבורים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה.

ככל שרמת ההשכלה עולה, כך עולה אחוז ההתנדבות

12% מתנדבים בקרב חסרי תעודת בגרות, 21% בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום של מוסד על-תיכון (לא אקדמי) ו-28% בקרב בעלי תעודה אקדמית.

מסגרת ותחום ההתנדבות

מסגרת ההתנדבות: 42% התנדבו במסגרת ארגון או כמה ארגונים, 43% התנדבו באופן פרטי, ו-15% נוספים התנדבו גם במסגרת ארגון וגם באופן פרטי.

תחום ההתנדבות: מתוך אלה שהתנדבו במסגרת ארגון, 35% התנדבו בתחום העזרה לנזקקים (כגון קשישים, מוגבלים או מעוטי יכולת), 22% התנדבו בתחום החינוך (28% מהנשים ו-16% מהגברים), ו-11% התנדבו בתחום הבריאות.

מעורבות אזרחית והשפעה על מדיניות

16% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה (כ-840 אלף איש) דווחו כי היו מעורבים בשנה האחרונה בחיים הציבוריים או הפוליטיים, ברמה המקומית או הארצית, נשים וגברים באותה מידה.

18% מהאוכלוסייה בגילי 44-20 מעורבים בחיים הציבוריים, 14% בגילי 64-45 ו-11% בגילי 65 ומעלה.

19% מהמועסקים ו-10% מאלו שאינם מועסקים מעורבים בחיים הציבוריים; כשליש (34%) מתושבי תל אביב-יפו, 29% מתושבי חיפה ו-13% מתושבי ירושלים (19% מהיהודים החיים בעיר).

בקרב אלה שדיווחו על מעורבות אזרחית נצפו אחוזים גבוהים יותר במדדים שונים המעידים על רווחה אישית, בהשוואה לאלה שאינם מעורבים:

93% מהמעורבים מרוצים מחייהם לעומת 88% מאלו שלא, 62% מהמעורבים מעריכים שחייהם יהיו טובים יותר לעומת 53% מאלו שאינם מעורבים.

כשליש מהישראלים שמעורבים בחיים הציבוריים (31% שהם כ-260 אלף איש) הביעו את דעתם הפוליטית באמצעי התקשורת כולל רשת האינטרנט בשנה האחרונה:

35% מהגברים ו-28% מהנשים. 27% מהמעורבים (כ-225 אלף איש) השתתפו בהפגנה או בצעדת מחאה. אחוז דומה יצרו קשר עם גורם ממשלתי, גורם בשלטון המקומי או נבחר ציבור. 17% (כ-138 אלף איש) עבדו או פעלו לטובת מפלגה.
מרבית הישראלים (84%) סבורים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה: 68% השיבו "בכלל לא"; 17% "לא כל כך"; 11% "כן, במידה מסוימת"; 2% השיבו "כן, במידה רבה".

65% מהיהודים ו-84% מהערבים מעריכים כי הם "בכלל לא" יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה.

הסקר החברתי של הלמ"ס מספק מידע על תנאי החיים ועל רווחתה של האוכלוסייה בישראל בנושאי דיור, בריאות ובעיות בתפקוד יומיומי, דת ורמת דתיות, לימודים והשכלה, שימוש במחשב ובאינטרנט, תעסוקה, יציאה לנופש, קשרים חברתיים, פעילות התנדבותית, שביעות רצון מתחומים שונים ומצב רגשי, מצב כלכלי והכנסות. אוכלוסיית הסקר היא בני 20 ומעלה. בינואר עד דצמבר 2016 רואיינו כ-7,050 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-5.4 מיליון איש בגילים האלה.
במסגרת הסקר נבחנים נושאים שונים בהרחבה. בשנת 2016 נבחנו הנושאים תנאי עבודה ובטיחות בעבודה, התארגנויות עובדים וזכויות עובדים.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה